מחשבות כדורסל של שישי בבוקר / רועי ויינברג

חמישיות פלייאוף מעניינות – חילופים, חילופים, חילופים

חמישייה שיכולה להתאים הן לגולדן סטייט והן לטורונטו. נתחיל עם גולדן סטייט כקבוצה שיכולה להשתמש יותר בחמישייה הזאת, נגד ההתקפה של יוסטון. יוסטון אוהבת לשחק עם הרבה תנועה ללא כדור שאחריה ג'יימס הארדן או כריס פול קולעים בעצמם, או מוצאים שחקן לשלשה פנויה. השחקנים האחרים של הרוקטס לא זזים יותר מדי וכן מצליחים לקבל את הכדור בזכות הדינמיות של הרכזים שלהם. ההתקפה של יוסטון שווה דיון נוסף שלא יהיה במאמר הזה (עידו גילרי כתב על ההתקפה שלהם לפני עידן פול, מומלץ לקרוא למרות שהיו שינויים מאז).

לכן חמישייה ארוכה שיכולה להחליף על כל שחקן תעשה טוב. הווריורס יכולים לשחק עם חמישייה כזאת כשיש להם את קווין דוראנט (מוטת ידיים של 2.24 מ'), דריימונד גרין (שחקן ההגנה של העונה היוצאת, מוטת ידיים של 2.17 מ') וג'ורדן בל (מוטת ידיים של 2.13 מ'). יחד עם קליי תומפסון, לו מוטת ידיים של 2.06 מ' ואחד מהגארדים השומרים הטובים בליגה, יש פה קבוצה שיכולה להרשות לעצמה לזרוק מישהו על אחד הגארדים אחרי חסימה ולהשאר בחיים בלי סיכון מצד הקלעים האחרים. הווריורס נתנו כמות יחסית זניחה של דקות למשחק לבל, דוראנט וגרין ביחד בגלל פציעות של הראשון והאחרון, אבל השילוב ביניהם עבד בצורה סבירה ויכול להיות משמעותי בפלייאוף. החילופים האלה עשויים להתיש את הארדן ופול לאורך זמן, מה שמשפיע בסדרה ארוכה, או להוביל אותם לשחק על בידודים, דרך משחק פחות יעילה בטווח הארוך.

במקרה של טורונטו זה יותר מעניין. אין מכונות התקפה כמו יוסטון במזרח. קליבלנד ואינדיאנה לא קבוצות התקפה מורכבות מדי, כך גם וושינגטון ובוסטון מנצחת בעיקר דרך ההגנה. למרות זאת, יהיה מסקרן לראות דקות של חמישייה שכוללת את פסקל סיאקאם ליד סרג' איבקה ואו ג'י אנונבי. איבקה (34.7% מהשלוש, 4 ניסיונות למשחק) ואנונבי (35.3% מהשלוש, 2.8 ניסיונות למשחק) קולעים טוב מחוץ לקשת שיכולים לרווח לדרוזן, אבל עיקר התרומה היא בהגנה. לא סביר שנראה את הראפטורס, שאוהבים לשחק עם סנטר מסורתי למשך דקות ארוכות, משחקים הרבה עם ההרכב הזה. הוא יכול להיות שימושי מול יריבות שישחקו סמול בול, כמו מילווקי למשל עם יאניס כסנטר. לכן מומלץ לחשוב עליו כתשובה הגנתית, אולי גם לרוקטס בגמר פוטנציאלי.

הספסל של פורטלנד

הבלייזרס ברצף של עשר ניצחונות ועושים התקדמות נהדרת. מגיע הרבה קרדיט לגישה ההגנתית המשופרת שלהם, שבאה לידי ביטוי בזכות עבודה טובה של טרי סטוטס והשילוב של יוסוף נורקיץ' ואל פארוק אמינו לדקות ארוכות ולדמיאן לילארד שלא מחטיא (45.8% מהשדה, 42.7% מהשלוש עם 10 ניסיונות למשחק ו-32.5 נקודות בערב במהלך הרצף) ולא מעט לספסל, שעובר מתחת לראדאר.

שבאז נאפייר הוא שם שבולט. פורטלנד משתמשת בתבונה בהרכב שמשלב בינו לבין סי ג'יי מקולום ולילארד. ההרכב הזה יכול לרוץ ולהקשות על יריבות איטיות יותר, מה שיהיה שימושי בסיבוב הראשון במקרה שהבלייזרס יפגשו את מינסוטה, את ניו אורלינס או את סן אנטוניו שאוהבות לשחק עם 2 גבוהים ברוב המשחקים. בתזמון הנכון הריצה שלהם יכולה לשנות מומנטום של משחק ושל סדרה.

עוד שם מעניין הוא אוון טרנר. הבחירה השנייה בדראפט לשעבר קיבל חוזה מנופח ועדיין לא מצדיק אותו, אבל יכול להוסיף עוד מימד של ניהול משחק ולשמש כרכז שני. הוא הובא כדי להיות מה שאנדרה איגודלה בגולדן סטייט. עדיין לא שם, אבל בכיוון הנכון. זאק קולינס גם עושה עבודה טובה כשהוא משתפר מערב לערב וקולע באחוזים טובים, אבל מאוד לא יציב. הוא יכול להיות המחליף של נורקיץ' שלא משחק יותר מדי. נוסף לכך יש את הקשיחות שאד דיוויס מביא איתו בכל לילה לפרקט ותהיה שימושית בסדרה פיזית, לצד יכולת ריבאונד טובה.

הדבר שהכי בולט בחבורת השחקנים הדי בינונית הזאת הוא השימוש החכם של סטוטס. בכל ערב כל אחד מהם יכול להיות שימושי והגמישות שלו מאפשרת לפורטלנד לנצח משחקים בזכות החמישייה הנכונה, ניהול משחק שאין יותר מדי בליגה. לכן הוא הצליח להוציא את פורטלנד למקום השלישי ויחסית החוצה מקרבות הפלייאוף (המרחק בין מקום 3 ל-4 במערב: משחק וחצי. המרחק בין מקום 4 ל-9 במערב: שני משחקים). הוא מועמד חזק למאמן העונה, למרות שהתואר כנראה ילך לנייט מקמילן מאינדיאנה או מייק ד'אנטוני מיוסטון.

כל המספרים בכתבה נכונים לחמישי בערב, לפני משחקי שישי.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. תודה רבה רועי.
    בנוגע לגולדן סטייט אם אני מבין אותך אתה מציע להחליף את בל באיגי או בקרי. השאלה הגדולה היא איך תיראה ההתקפה של הלוחמים. חוץ מגרין אני לא רואה אף עושה משחק ברמת היום בחמישייה כזו. ואם זה בל במקום איגי אז אתה מרוויח אתלטיות אבל החכמה של איגי היא לא ברת תחליף.

    1. מעשית הוא יהיה הסנטר. במקום איגי בדת' ליינאפ וקרי ישחק. גרין פליימייקר, גם קרי ויש ראיית משחק טובה לדוראנט ובל. אני לא יודע כמה איגודלה יהיה יעיל מול קבוצות מהירות אחרי כל הפציעות; לכן יכול להיות שזה עדיף

      1. אפשר גם וגם לא צריך במקום.

        יש 48 דקות לחלק, ואני לגמרי רואה את שתי החמישיות האלה מקבלות דקות בכל משחק. רק צריך שכולם יהיו כשירים.

      2. זה ניסיון שיכול להיות מאוד מעניין – איך בל יסתגל לשמור על הפיק&רול בין הארדן לקפלה או בין פול לקפלה.

  2. סטוטס עושה משהו מאד פשוט.
    תחילת משחק לילארד וסיגי מחממים את הידית פלוס הלחם והחמאה פיאנדרול עם הנרקיס.
    ואז מתחיחה שיירת החילופים שלילארד או סיגי במגרש ומפטמים במסירות. מי שחם נשאר מי שלא שלום ותודה. ברבע השלישיי משחקים השחקנים החמים והרבע האחרון לילארד סוגר עניינים.
    אין פנקס. לרבע האחרון יגיעו רק השחקנים החמים לילארד שהוא תמיד חם

  3. תודה רועי.
    מסכים שחמישייה של דוראנט, בל וגרין יחד עם קרי וקליי זה הדת' ליינאפ שגולדן סטייט מתכננים אל מול הרוקטס.
    שתי שאלות איך הרוקטס יגיבו לחמישייה כזו.
    1) האם קפלה יוכל להיות יעיל מספיק כדי שיהיה שווה להשאיר אותו במגרש?
    2) מי הליינאפ המתאים של הרוקטס להגיב לחמישייה כזו.
    התשובה תלויה בקפלה. אם הוא יוכל לגבור על גרין ודוראנט בפיזיות התקפית יחד עם זה שלא ילך לאיבוד בהגנה הוא יכול להיות שובר שוויון רציני ואז לגולדן סטייט יש 2 שחקנים שדי מוגבלים בהתקפה לעומת הרוקטס שיכולה לשים 4 קלעים + קפלה בכל רגע נתון.
    במידה וקפלה מתגלה כנקודה בעייתית הרוקטס יכולה להגיב בחמישייה הכוללת את הארדן, פול, אריזה, מבה אמוטה וטאקר. חמישייה לא פחות פיזית ו-וורסטילית וכאן מי שיקבע את שובר השוויון זה דוראנט, ועד כמה הרוקטס יוכלו לעצור אותו הגנתית.
    בסופו של יום קפלה הוא נקודת מפתח במצ' אפ הזה כי הוא העמדה היחידה שיש לרוקטס יתרון ברור ומוחלט על פני גולדן סטייט.
    מבחינת ספסל גולדן סטייט יהיו חייבים תפוקה משמעותית מאיגי וליווינגסטון. יאנג ייתן את שלו באיזה משחק או שניים, אבל בלי תצוגת אולדסקול מאיגי ושון, הספסל של הרוקטס עם גורדון, גרין, אנדרסון, מבה אמוטה/טאקר מלא במפציצים כבדים.

    1. נקודות מעניינות. אני חושב שקפלה כן מספיק יעיל בשביל להיות על המגרש מול בל ומכונת 2 נקודות אפקטיבית שתזכה ללא מעט זמן משחק בסדרה. גם חמישייה של פול, הארדן וג'ו ג'ונסון תהיה מעניינת כשיש 3 שחקנים שיכולים ליצור סל מבידוד.

  4. תודה רועי. אני לא חושב שפורטלנד טובה כמו המיקום שלה, ושהיא תתקשה בפלייאוף מול כולן מלבד מינסוטה נטולת באטלר.

  5. תודה רועי.

    ההרכב של ג"ס נשמע מעניין ויכול להצליח.

    יוסטון השנה נעה הכי פחות בליגה גם עם הכדור וגם ללא הכדור למשחק. היא מקום אחרון בסטטיסטיקת מרחקים של שחקניה. יש במשחק שלה חיתוכים אבל זה לא בדיוק מושין אופנס. טורונטו הביכו אותה ב3 הרבעים הראשונים בניצחון עליהם על ידי כך שנלחמו באינסטינקט ההגנתי לעזור בהגנה על קלעים. הם נשארו צמודים והכריחו את היוצרים הארדן ופול לגבור על השומרים הגבוהים והאתלטים שלהם. זה בדיוק מה שהספרס עשו להם שנה שעברה בפלייאוף. הארדן החל בחגיגה עליהם וסיים ללא דלק. עם פול זה הופך למאוד קשה והראפטורס התקשו לאורך זמן למנוע את החדירות/הוצאות/אליהופס ויוסטון החלה בריצת קמבק שהשעון עצר.

  6. אם אני לא טועה סטטיסטית ההגנה הכי טובה של גולדן היא עם בל דוראנט וגרין על המגרש ביחד ככה שזה מאוד הגיוני שזה מה שיקרה בהנחה שכולם בריאים

  7. תודה רבה רועי!

    שאלה פילוסופית: האם אפשר להגיד על שחקן שקולע בפחות מ-50% מהשדה שהוא 'לא מחטיא'. הרי מבחינה סטטיסטית הוא יותר מחטיא משהוא קולע?

  8. הי רועי
    יותר מדי עיסוקים והגעתי מאוחר. כמובן שדוראנט, בל, וגרין זוהי הגנה מעניינת מאד,0 אבל אילו היו סנטרים כשאקיל, חאכים או אפילט=ו אמביד ביוסטון הם היו מחסלים הגנה כזאת.נגד יוסטון זה יכול לעבוד בהצלחה.

להגיב על john לבטל

סגירת תפריט