בראדלי ביל והוויזארדס מנצחים את הסלטיקס אחרי מותחן בגארדן/ ניר לוין

בראדלי ביל והוויזארדס מנצחים את הסלטיקס אחרי מותחן בגארדן/ ניר לוין

אף אחד לא הכין אותנו לערב הכדורסל המשוגע שקיבלנו הערב בגארדן. מהפכים, גיבורים, אנטי גיבורים ובעיקר דרמה גדולה בעוד משחק של שלהי העונה הרגילה בין שתי קבוצות ששונאות להפסיד אחת לשניה. אבל לפני שנצלול לתיאור המשחק הבאמת משוגע שהתרחש הערב בבוסטון, המתאוששת מסופת שלגים שניה בתוך שבוע, נחזור קצת אחורה.

פגרת האולסטאר הגיעה לבוסטון סלטיקס בדיוק בזמן. הקבוצה הפצועה והמותשת של סטיבנס, אשר חיה על אינטנסיביות בהגנה ותרגילי התקפה הדורשים ריכוז גבוה ותנועה מתמדת, סופסוף קיבלה קצת מנוחה, אחרי כמה הפסדים לא אופייניים ותחושה של עייפות החומר, שגם הביאה לפציעות טורדניות. ואכן בחזרה מהפגרה בוסטון נראיתה הרבה יותר רעננה וחיונית, בדומה לאיך שנראתה בתחילת השנה, כשעד להפסד ביום ראשון מול אינדיאנה היא עמדה על מאזן של 1-6 מפגרת האולסטאר (וגם זה אחרי שהפסידה רק ביוסטון, במשחק שבו נתנה פייט לקבוצה הטובה בליגה השנה).

המגמה החיובית בבוסטון נמשכה גם למרות נפילה קשה של ג'יילן בראון במשחק הניצחון במינסוטה ומחלה בה לקה הורפורד, אבל סדקים באידיליה התחילו להתגלות במחצית השניה של המשחק האחרון מול אינדיאנה: קיירי אירווינג נשאר בחדר ההלבשה עם כאבים בברך ולא עלה לשחק במחצית השניה, ובעיקר, סמארט ות'ייס נפצעו: ת'ייס, שחקן רוטציה משמעותי בעונת רוקי מרשימה סיים את העונה (וזו מכה קשה לסלטיקס), וסמארט נפגע בבוהן כשעדיין לא ברור האם ומתי יוכל לחזור.

כל זה הביא את בוסטון להתייצב למשחק הערב, מול וושינגטון, ללא קיירי אירווינג, אל הורפורד, ג'יילן בראון, מרקוס סמארט, דניאל ת'ייס (וכמובן – היוורד). וושינגטון מצידה, משחקת כבר תקופה ארוכה – די בהצלחה אם לומר את האמת –  ללא ג'ון וול, כשהיא מציגה לראווה את סאטורנסקי הצ'כי המצוין במקומו. הקבוצה מעיר הבירה הגיעה למשחק בצד הפחות טוב של משחקי גב לגב, לאחר הפסד ביתי מול מינסוטה ערב קודם, כשהיא ממוקמת במקום החמישי במזרח ומפגרת רק במשחק וחצי אחרי המקום המבטיח ביתיות בפלייאוף.

=====================

בוסטון נאלצה, כאמור, לעלות עם חמישייה יוצאת דופן כשרק שני שחקני חמישייה קבועים, טייטום (כשוטינג גארד) וביינס פותחים ולצידם רוז'יר, מוריס כסמול פורוורד, והרוקי יבוסלה (חביבו של עמיתי הצרפתי הצעיר המסקר את הסלטיקס וידוע בתיאבון בריא), על תקן אל הורפורד לעניים.

אבל זה לא הפריע לה. היא פתחה את המשחק בסערה, בהובלתו של הרוקי עם חוכמת המשחק של 8 שנים בליגה – ג'ייסון טייטום הנפלא (שיהיה בהמשך – ספוילר – הגיבור והאנטי-גיבור של המשחק גם יחד). קרוס אובר שלו העלה ל-2-9 מהיר, ו-2 שלשות רצופות של רוז'יר ומוריס העלו ל-13 הפרש, כשסקוט סקיילס מזעיק שני פסקי זמן בתוך 6 הדקות הראשונות.

6-21 לסלטיקס אחרי חמש וחצי דק'

השאלות שעמדו באוויר הגארדן בדקות האלה היו, קודם כל, כמה זמן בוסטון תוכל להמשיך בקצב ההתקפי הזה – במיוחד כשהספסל הדליל יעלה לשחק, ושנית, מתי וושינגטון תתעורר (ואם בכלל, בהתחשב בעייפות שלה).

סטיבנס הכניס מייד לעניינים גם את הספסל הרזה שלו שכלל את אוג'לה, ניידר, לארקין ומונרו – גו טו גאי פוטנציאלי, והקפיד להשאיר בכל רגע אחד משלושת יצרני הנק' שלו: טייטום, מוריס ורוז'יר. לארקין, הגארד השני בסגל למשחק לצד רוז'יר תרם 7 נק' מהספסל וחדירה יפה שלו לסל סיימה את הרבע ב-23-37 מפתיע לסלטיקס.

בוסטון המשיכה בשליטה מוחלטת גם בתחילת הרבע השני, כאשר טיים אאוט שלישי שסקיילס לוקח מתחילת המשחק – 2 דקות ברבע השני – גם הוא לא עוזר. מונרו עלה מהספסל וסיפק 8 נק' ו-6 ריב' והעלה ליתרון שיא 29-49, 7:30 דק' לסיום המחצית, כשהקהל המקומי החוגג עבירה שלישית מוקדמת לאוברה השנוא בגארדן מאז המכות עם אוליניק בפלייאוף הקודם.

אבל וושינגטון לא ויתרה, ובהובלת מרקיף מוריס התחילה בקאמבק. אני לא הצלחתי להבין איך מרכוס מוריס אוכל את ההטעיות של אחיו התאום פעם אחר פעם, אחרי היכרות כל כך ארוכה. בכל מקרה, מרקיף המשיך לעשות מובים מוצלחים על אח שלו, ושלשה שלו הורידה רק ל-7 בסיום המחצית. סיום מאכזב לבוסטון ומעודד מאוד לוושינגטון, שלא הייתה בעניינים כל המחצית ואיכשהו סיימה את המחצית שהיא לגמרי במשחק.

=====================

פתיחת המחצית ויש לנו משחק חדש, וצמוד, כשכמו שחשבתי במחצית הראשונה בראדלי ביל החליט לקום מתרדמתו ולקלוע קצת. זה היה הרבע שלו עם 16 נק' כשהוא הרבה פעמים מכריח חילופים, ולוקח את יבוסלה או ביינס לטיולים לסל. שלשה שלו הורידה ל-2 בלבד, כשבוסטון החלה להיתקע בהתקפה ולהיראות אובדת עצות בעצמה (כצפוי).

רוז'יר עוד העיר את הקהל עם חטיפה ודאנק, אבל וושינגטון ראתה דם. ביל עם עוד שלשה, וסטורנסקי עם פלואטר העלו את וושינגטון ליתרון ראשון מאז ה-2-0 בפתיחה, 76-77, כשעוד שתיים של ביל העלו ל-3. לסטיבנס זה הספיק. רוז'יר וטייטום הוזעקו בחזרה 2:34 לסיום השלישי, והם הצליחו לצמצם מעט. 81-80 לקבוצה האורחת בסיום הרבע.

בתחילת הרבע הרביעי סטיבנס נשאר עם חמישיה חזקה מבחינתו והיתרון חוזר לבוסטון עם 5 נק' מהירות תוך דקה כשביל סופסוף מקבל מנוחה. בדקות המנוחה של ביל ומוריס אלו היו מהינמי וג'ודי מיקס שהחזיקו את וושינגטון צמודה צמודה (רמון סשנס, שחתום על חוזה שני לעשרה ימים, היה חלש מאוד).

בוסטון המשיכה להוביל כשאפילו ניידר המצרי אמריקאי תורם שלשה ענקית על הבאזר של ה-24. הפער המשיך לנוע על 4-2 נק' לבוסטון, כשמוריס (שהיה מצוין) עם שתיים מהקו העלה ל-92-98 לבוסטון, 3:54 לסיום. וושינגטון לא ויתרה, ביל תפר שלשה וסאטורנסקי עם אינספור פייקים השתיק שןב את הקהל והוריד ל-100-97.

סיום הזמן החוקי היה דרמטי במיוחד. שלשה גדולה מהפינה של מרקוס מוריס העלתה ל-4 הפרש פחות מדקה לסיום. ביל בשתיים מהירות הוריד ל-2 בחזרה, וטייטום הלך אל הקו 32.4 לסוף, כשהוא מחטיא את הראשונה, וקולע את השניה. 3 הפרש, ביל מוריד שוב לנקודה, ורוז'יר מכדרר ונופל עם הכדור החוצה – כדור של וושינגטון!? לא. אחרי דקות של חרדה בגארדן השופטים מחליטים (אחרי ריוויו מתיש כמובן) שביל נגע אחרון בכדור וזה כדור ירוק, בידיים של לארקין, שעומד בלחץ וקולע את שתי זריקות העונשין שלו, 13 שניות לסיום.

וושינגטון הולכת על בראדלי ביל שמקפיץ את השומר שלו, ועולה לג'אמפ שוט אבל זה אין אנד אאוט! למזלו, השופטים קובעים – אחרי ריוויו נוסף – שהריבאונד הוא של וושינגטון (מהזוית שלי אני לא בטוח בכלל שהם צדקו, מה דעתכם?), ונותנים לוושינגטון עוד הזדמנות.

כדור מהצד לוושינגטון, ואחרי טיים אאוט בו שירטט סקיילס מהלך פשוט וגאוני קורה הדבר הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=oW-mk_d_FZ0

מהלך פשוט מדהים של וושינגטון – כשפורטר מוותר על דאנק ורואה את מיקס בפינה שקובר את השלשה ומשווה ל-106-106 – הארכה (ראשונה הערב) בגארדן, פעם שניה ברצף ששתי הקבוצות האלה מגיעות להארכה.

שתי הקבוצות מותשות בהארכה, כל אחת מסיבותיה שלה. אבל צריך לשחק, ואחרי דקה וחצי של גישושים וושינגטון נראית טוב יותר ועולה ליתרון שמחזיק מעמד עד שרוז'יר קובר שלשה גדולה משווה ל-113-113. שני הצדדים ממשיכים להחטיא, ואוטו פורטר סוחט פאול וקובר שתיים מהקו 19 שניות לסיום. טייטום מצידו יכול היה להיות גיבור הערב עם סל ועבירה, שמשווים ל-115-115, אבל הוא מחטיא את זריקת העונשין שיכולה הייתה לנצח תמשחק.

על ההארכה השניה היה כתוב וושינגטון בגדול מתחילתה. שלשות של אוטו פורטר ומוריס העלו את וושינגטון ל-5 הפרש (הפרש אסטרונומי בדקות האלה), כשביל מגדיל לעשות ובסל ועבירה אופיינים מעלה ל-119-125, דקה ו-15 לסיום. זה נראה גמור. מונרו שם שתיים קלות ומוריד ל-4, ביל מחטיא ומי אם לא רוזי'ר קולע שלשה שמורידה ל-1 בלבד, 47 שניות לסיום. טירוף בגארדן. ביל שוב החטיא, אבל רוזי'יר השתהה עם הריבאונד, סטיבנס משום מה לא לקח פסק זמן ושלשה של טייטום על הבאזר הייתה מעט חזקה מדיי. בסיום וושינגטון מחזיקה מעמד ומשיגה ניצחון חשוב בבוסטון, 124-125. 

ביל הוביל את המנצחת עם 34 ו-9 מתנות לחבריו, כשמרקיף מוריס עם 20 ופורטר עם 18 סייעו לו. בבוסטון מרכוס מוריס היה מצוין וקלע 31 ב-50% מהשדה, כשרוזי'ר סיים עם 21 וטייטום עם 19.

שתי הקבוצות יצאו מהמשחק הדרמטי הזה מרוצות, כמה שזה נשמע מוזר לגבי קבוצה שהפסידה אחרי 2 הארכות. וושינגטון הייתה צריכה את הניצחון הזה הרבה יותר מבוסטון, ויכולה להיות מרוצה מהתוצאה הסופית (גם אם התקשתה מעבר לצפוי מול הרכב הטלאים של בוסטון). הסלטיקס מהצד השני, חיזקו עוד קצת את הביטחון של השחקנים הצעירים שלהם שהוכיחו שהם יכולים להתמודד במאני טיים כשווים בלי הכוכבים הגדולים של הקבוצה (דבר שבראד סטיבנס מסתבר, לא הופתע ממנו כלל):

ערב של כדורסל כיפי מסתיים, רק לחשוב מה מצפה לנו ממש עוד מעט, בפלייאוף. לילה טוב מבוסטון.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. ברוקס כמעט הפסיד את המשחק בהארכה הראשונה. 8 שניות לסיום כאשר
    וושינגטון מובילה ב 2 ולוקחת ריבאונד הגנה, הסלטיקס מבצעים פאול על מוריס, אבל ברוקס לוקח פסק זמן!! הפאול מבוטל כי פסק הזמן נלקח לפני…

    איזה מאמן עושה טעות כזאת?

  2. הפסד שכולו ניצחון.
    שכר לימוד. לפעמים עולה יותר, לפעמים פחות.
    לשחק משחק באווירת פלייאוף, עם המון רגעי מאני טיים, כאשר בסופו של יום התוצאה בסיום לא משנה לכלום (עבור בוסטון) ?
    פרייסלס.

    תודה על אחלה סיקור.

  3. כבר מצפה לשנה הבאה עם הייוורד בריא ואולי עם שחקן פנים מעולה שיחזק את הקבוצה למועמדת ללכת עד הסוף.

  4. חתיכת משחק תפסת.בוסטון צריכים להיות מרוצים שעם סגל ב נראו מעולה מול וושינגטון.שנה הבאה כשהם יהיו בריאים הם יהיו קונטנדרים

  5. מת על הסיקורים שלך ניר. ממש כיף שיש דיווחים מבוסטון.
    טייטום הוא לא ׳גיבור ואנטי גיבור׳ – הוא גיבור לחלוטין. ונאדר הוא מצרי כמו שטי ג׳יי ליף הוא ישראלי. שניהם עברו בגיל 2-3 לארה״ב – אמריקאים לחלוטין.

    1. תודה רבה אברי. טייטום לגמרי גיבור. לגבי נאדר, הוא אמנם הרבה יותר אמריקאי ממצרי אבל הוא בכל זאת בן להורים מצריים ומדבר ערבית שוטף כך שזה קצת שונה מליף.

  6. סיקור נהדר. ואני עוד רשמתי לך שהמשחק הזה בטח לא יהיה מרשים.

    כמו שכבר נאמר, אני רואה במדחק הזה הפסד שכולו ניצחון לבוסטון. הם הרשימו והוכיחו שהם לא מתכוונים להיות בדיחה של אף אחד כשהשחקנים המוכרים יותר בחוץ.

    חשוב בעיניי לציין שהמשחק של רוזייר נהדר עבור הקבוצה, אך זה מעלה בעיניי תהיות אם ביכולתה להשאיר בעתיד גם אותו, גם את סמארט וגם את בראון וטייטום. עם הזמן כמובן שגם החוזה של הורפורד ייגמר, אך מאידך, אירווינג יקבל כנראה חוזה מקס מהקבוצה וזה פחות או יותר יתאזן. ואסור לשכוח שלבוסטון יש עוד בחירות דראפט בדרך. לא כולל גם את שלהם.
    כתוצאה מכך קשה שלא להסיק שבוסטון תזדקק מתישהו "להמיר" חלק מנכסיה ושחקניה הצעירים בשביל לא להפסיד אותם לשוק בחוץ.

  7. נהדר ניר, אחלה תיאור של המשחק והחוויה. בוסטון סגורה במקום השלישי אז קיירי יכול נוח, בראון לשים את הראש בדלי קרח, סמארט ישב על האצבע ועדיין אין סיכוי שמישהו יתקרב אליהם.
    6 משחקים פור על אינדיאנה זה המון

  8. הפסד זה הפסד וזהו. אם היה מגיע אחרי משחק צמוד לכל אורכו הייתי מתנחם ממנו. אם המשחק לא היה ביד חמש שניות לפני ההארכה הייתי מתנחם. מה שלא מנחם אותי היא העובדה שבהובלה של 3 נקודות סטיבנס לא דרש לעשות פאול. זו היתה החלטה לא טובה. מקווה שילמד לקח. זהו המשחק הזה מאחורי ולא אדון בו יותר. מקווה שזו התחלת הנפילה של הסלטיקס ושבמשחקים הבאים נראה נצחונות שיספיקו בשביל להשאיר את בוסטון במקום השני.

  9. סיקור נהדר. למרות הכל בוסטון תיקח מצב כזה שוב 9מ10 פעמים עם כאלה נסיבות. מעניין לאן הקריירה של Scary Terry הולכת. קשה לי להאמין שירצה להישאר פוינט גארד מחליף.

    שוב עבודה נהדרת!

להגיב על עידן עופר לבטל

סגירת תפריט