דיאנג'לו להט, הראפטורס המשיכו בשלהם – טורונטו עם ניצחון 9 ברציפות, 116-102 על ברוקלין / עידן עופר

 

רק 7 משחקי בית נותרו לנטס העונה, 7 משחקים עד שתיחתם לה עוד עונה לא טועה של הקבוצה השנייה של ניו יורק. מבין כל המשחקים שנותרו היריבה שמגיעה היום היא הטובה ביותר שהאוהדים הבודדים שמגיעים לברקלייס סנטר יזכו לראות, אבל גם זה לא ממש משכנע אותם להגיע לאולם בשדרת אטלנטיק ביום שלגי במיוחד.

מי שכן הגיע הערב למשחק עשה זאת בעיקר בשביל לחזות בדמאר דרוזן וקבוצתו האוחזת במקום הראשון במזרח וברצף הניצחונות השני בטיבו בליגה בקבוצה, רצף שלא אמור להישבר במשחק הזה.

לדיאנג'לו יש תכניות אחרות

מכירים את זה שאתם צופים במשהו ומבינים תוך כדי שאתם חוזים במשהו נדיר? אז זה בדיוק מה שקרה לי ולשאר יושבי הברקלייס סנטר ברבע הראשון של המשחק כשדיאנג'לו ראסל קלע לא פחות מ-24 נק', בעיקר בזכות 7 ! שלשות רצופות שקלע בפחות משבע דקות. היכולת הלא אנושית של ראסל עזרה לנטס לעלות ליתרון גדול, לא משהו שמשפיע יותר מדי על הראפטורס של השנה, 40-32 בסוף הראשון.

הספסל הטוב בליגה 

השיפור של הראפטורס העונה מורכב מלא מעט דברים – מאמנים חדשים, שיטות חדשות, התקפה חדשה שמבוססת על הנעת כדור ולא על בידודים של דרוזן ואולי הכי חשוב, שחקני המשנה של הקבוצה.  20.9 דק' בממוצע, 41.3 נק' (10.1 יותר מבעונה שעברה), 46.7% מהשדה, 34.7% לשלוש נקודות ועוד לא מעט מספרים שלא משאירים מקום לטעויות, הספסל של טורונטו הוא הטוב והיעיל בליגה, בפער.

להוציא את סי ג'יי מיילס, הספסל הנהדר של הראשונה במזרח רץ ביחד כבר שנה שנייה ברציפות. ואן וליט הנהדר שלא נבחר בדראפט מזכיר ממשחק למשחק שחקנים חיוניים כמו ג'יי ג'יי בריאה ומת'יו דלבדובה, דילון רייט נראה כמו שחקן ורסטילי במיוחד בשתי צידי המגרש, סי ג'יי מיילס מביא את הקליעה מבחוץ שקורי ג'וזף לא סיפק בעונות הקודמות עם 38.6% ב-6.5 ניסיונות מחוץ לקשת, סיאקם נראה כמו גרסא קצת פחות טובה של סרג' איבקה לפני 7 שנים וג'ייקוב פולטל גורם לך לתהות מתי הראפטורס יתנו לו את ההזדמנות ויוותרו על ולנצ'יונאס.

ואן וליט. המנוע של היחידה השנייה של הראפטורס.

אחד מאותם שחקני מפתח של המחליפים הוא כאמור פאסקל סיאקם הקמרוני שמעבר ליכולות הנהדרות שלו על המגרש, גם מחזיק בסיפור מעניין מחוצה לו. הפורוורד של טורונטו לא לקח את המשחק ברצינות עד גיל מאוחר, "רק שפגשתי את לוק במחנה כדורסל ללא גבולות התחלתי לקחת את זה ברצינות והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות". אחרי שאביו הצליח להביא את שלושת אחיו הגדולים לארה"ב על מנת שישחקו כדורסל וינסו להגשים את חלום האן בי איי שלהם, סיאקם נעזר בלוק מבה א מוטה בשביל לעשות את המעבר לארה"ב, מפה הדרך לליגה הטובה בעולם הייתה כבר הרבה יותר קלה. אחרי שנתיים נהדרות באוניברסיטת ניו מקסיקו סטייט סיאקם הבין שהוא היחיד שיכול להגשים את החלום של אביו שנהרג בתאונת דרכים ב-2014 ונרשם לדראפט 2016 שם נבחר בסוף הסיבוב הראשון ע"י הקבוצה הקנדית, החלום הפך למציאות.

הריאיון המלא בו סיאקם מספר בהרחבה על תחילת הקריירה שלו, היחסים עם מבה א מוטה ומה הוא חושב על ההשוואה בינו לבין סרג' איבקה : 

החמישייה של טורונטו ממשיכה לקרטע אבל לא פחות מ-46 נק' ו-11 אסיסטים בשלושה וחצי רבעים מביאים את הראפטורס ליתרון של 4 נק'. בנקודת החצי של הרבע המכריע דרוזן שנמצא במשחק פושר למדי עם 8 נק' עד כה, חוזר למשחק בשביל לקלוע 7 נקודות שמתווספות למשחק ענק של הסנטר שלו שמסיים עם דאבל דאבל מפלצתי של 26 נק' ו-14 ריבאונדים ועוזר לטורונטו לנצח את המחצית השנייה 59-40 ואת המשחק עצמו בתוצאה 116-102.

למרות משחק פושר, התעלה ברגע האמת.

המספרים אומרים הכל

  • דיאנג'לו ראסל סיים את הרבע הראשון עם 24 נקודות ב-7\8 לשלוש נקודות, הכי הרבה נקודות שלו בקריירה לרבע אחד. את המשחק עצמו דרך אגב הוא סיים עם 30 נק'.
  • הספסל של טורונטו קלע לא פחות מ-50 נקודות.
  • ב-16 משחקים האחרונים הראפטורס ספגו מעל 106 נק' ב-3 משחקים בלבד, 2 מהם נגמרו בהארכה. המצב בהתקפה גם הוא נראה טוב כאשר רק בחמישה משחקים מתוך ה-16 הקבוצה קלעה פחות מ-110 נק'.
  • הנטס ניצחו 3 משחקים בלבד ב-21 האחרונים. אפילו בחירת דראפט לא יוצא להם מזה.
  • קייל לאורי אמנם קלע באחוזים רעים מהשדה אבל סיים עם דאבל דאבל של 11 ו-11.
  • 15 משחקים נותרו עד לסיום העונה הראפטורס בהם ייאלצו (בין היתר) לפגוש פעמיים את לברון, פעם אחת את הפייסרס, פעמיים את בוסטון, פעם אחת את מיאמי ופעם אחת את אוקלהומה סיטי, מבחן טוב לקראת הפלייאוף.
  • המאזן של טורונטו כשהם מובילים בסוף הרבע השלישי : 43-1 !
  • הראפטורס קולעים השנה 5.3 נק' יותר מבעונה שעברה.
  • למרות שהוא נראה יותר טוב השנה, בעיקר כי הוא התחיל לקלוע שלשות, דמאר דרוזן קולע השנה 3.6 נק' פחות מבעונה שעברה. הוא מחפה על כך בתוספת 1.3 אס' בממוצע ושיפור באחוזי היעילות שלו.

בסיום המשחק תפסתי את דילון רייט המוכשר לשיחה קצרה על הביטחון ששחקני הספסל מקבלים מהכוכבים של הקבוצה, על המשמעות של הניצחון במשחק נגד יוסטון והאם הוא חושב שהקבוצה שלו מקבל את הכבוד שמגיע לה. 

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. אני זוכר את גולדן סטייט בעונת 2014. קרי, תומפסון וגרין כבר היו שם. הגיעו לפלייאוף ונתנו פייט. הפסידו לקליפרס. אף אחד לא ראה את מה שהולך לקרות איתם בעונה שאחרי. אף אחד לא חשב שסטף , גרין, וקליי זה חומר לאליפות בלי סופר סטאר נוסף.
    בקיץ השינוי העיקרי שלהם היה להוסיף את ליווינגסטון וברבוסה. שום דבר מסעיר. הם בנו על מה הכישרונות מהדראפטים שלהם וזכו בכל הקופה.
    זה מה שהלייקרס צריכים לעשות. הם כבר עכשיו הרבה יותר טובים מגולדן סטייט 2012.
    להיפטר מקלארקסון זה המקביל של להיפטר ממונטה אליס.
    הלייקרס נראים כל כך טוב כי הם משחקים שונה מכולם ושוברים קונספציות. אנחנו בדרך לשושלת. רק עיוור לא רואה את זה.

  2. התגעגעתי לכתבות שלך. טורונטו קבוצה טובה עם ספסל נהדר – מקווה מאוד לראות עוד דקות של איבאקה ליד סיאקאם ואנונבי בפלייאוף, למרות שהיום ואלניוצ'אס היה טוב מאוד. ההתקפה שלהם נהדרת ואחלה ראיון עם דילון רייט.

    מבחינת הנטס, הייתי רוצה לראות את הוליס ג'פרסון פותח ליד אלן. זה הדבר הכי קרוב לבסיס שיש להם כרגע והם מתאימים אחד ליד השני

  3. התגעגענו.
    אהבתי את הראיון עם סיאקם. אני כל כך מקווה שדיאנג'לו יהפוך לשחקן משמעותי!
    תודה.
    הולך ישר לקטי

  4. תודה, עידן. סיקור מעולה.

    טורונטו עושים הכל נכון –
    השינויים שהקבוצה עברה לא היו "מהפכות" מהסוג של "בואו ונבזבז הרבה כסף על שחקן בינוני בשוק השחקנים החופשיים" או "יאללה, הביתה" למאמן.
    השינוי היה ברמת ההחלטה של איך צריך לשחק כדורסל, איך משפרים את מה שלא עבד קודם לכן.
    דוגמה לניהול מעולה.

    עכשיו כל מה שנשאר זה להחזיק אצבעות, ולקוות שהאשך הטמיר לא קופץ על העגלה של הראפטורס…

להגיב על דובי לבטל

סגירת תפריט