אתגר האשך! / אשך טמיר המקורי

ברוכים הבאים לאתגר האשך!

האשך ידוע בחיבתו לטיפה המרה, לבובס ולשחקני משנה חצי-אלמונים.

לפיכך ישבתי וחשבתי כיצד תיראה קבוצה שתהיה מורכבת כולה מחביבי-אשך.

המחשבה הובילה אותי לבניית האתגר הבא:
עליכם לבנות קבוצה שלמה של שחקנים שאתם אוהבים משחקנים כאלה!

האתגר מורכב מ-2 חלקים, לבחירתכם – בחירת חמישייה ובחירת 7 שחקנים ספסל.
אפשר לעשות רק את הראשון או את שניהם.

החוקים:

1. ניתן לבחור רק בשחקנים שפתחו בעד חצי ממשחקיהם ומטה בהרכב הראשון
2. יש לבחור שחקנים שמשחקים פחות מ-26 דקות למשחק
(שני החוקים הראשונים מכונים "חוקי רנדל", על שם הפיזיקאי הנודע מהלייקרס שבלעדיו החוק השני היה עד 25 דק' למשחק, ושעומד בראשון ממש על הקשקש)
3. צריך לבחור את כל העמדות בחמישייה – סנטר, שני גארדים ושני פורוורדים.
4. מחליף משמעותי, שמשחק בין 20-26 דק' למשחק – שווה 4 נק'
5. שחקן רוטציה, שמשחק בין 15-20 דקות במשחק – שווה 3 נק'
6. שחקן קצה ספסל – בין 10-15 דק' – שווה 2 נק'
7. אלמוני שרק אתם מכירים (פחות מ-10 דק' למשחק) – שווה נקודה אחת.

לצורך בחירת החמישייה מוקצבות לכם 15 נק'.
לצורך בחירת הספסל מוקצבות עוד 20 נק'.
מי שנותר עם עודף מהחמישייה ועושה גם את אתגר הספסל – יכול להעביר את היתרה לשימוש הספסל.
אין צורך לציין את מספר המשחקים או את הדקות, רק תבדקו לפני.

האם אתם מסוגלים לעמוד באתגר האשך? בואו נראה את הקבוצות שלכם!
מוזמנים לנמק מדוע בחרתם בשחקנים אלה (ולפרט על כל מעלותיהם שרק אתם מכירים…)

טים אשך:

C – ג'וליוס רנדל – 4 נק'
פתח ב-32 מתוך 65 משחקיו העונה, ומשחק 25.4 דקות העונה (להלן, "חוקי רנדל").
האשך על העגלה שלו כבר מתחילת העונה, וניהל וויכוחים נוקבים עם דקסטר בעניין.
בתור אחד שלא החזיק ממנו כלל בעונה שעברה, התלהבתי לראות את המשחק שלו העונה.
רנדל מביא לחימה, אופי וקשיחות של דריימונד גרין לחבורה הצעירה והנאיבית של הלייקרס. הוא בהחלט המנהיג הרגשי שלה כמו דריימונד.
בנוסף, הוא משחק בצורה פשוטה ויעילה – מוריד את הראש ורבאק לסל. מה שעובד לו ברוב הפעמים בזכות כוחו וזריזותו.
רנדל הוכיח גם יכולת קליעה לא רע בכלל השנה מחצי מרחק ומעלה, למרות שממעט לזרוק משם.
ויש לו גם יכולת מסירה החוצה כשהוא בוחר להרים את הראש ולמצוא חבר.
בעיניי, מה שרנדל מביא נדיר מאוד וקשה להשגה בליגה. שילוב של הפיזיות, הגישה והיכולות מראה לכולם לאחרונה מה הוא באמת שווה, וגורם לכולם לתהות מדוע הוא שיחק מעט יחסית בתחילת העונה ומדוע הושם על המדף כסחורה סוג ב' שהלייקרס רוצים להחליפה (ברור שזה בגלל ענייני חוזה וכסף, אבל כשיש לך משהו טוב ביד אתה מוצא דרך להשאירו!)

PF – טי-ג'יי ליף – 1 נק'
הטי-ג'יי שלא ציפיתם לראות ברשימה (וגם אני לא, אבל חישוב הנקודות הכריח אותי…).
הבן של אחד השחקנים האהובים עלי בכל הזמנים – לארי בירד הישראלי ובעל השיער השופע (מהחזה. שני בהיסטוריה רק לעדי גורדון).
הרוקי של אינדיאנה (פרט טריוויה מעניין – גם האב נבחר ע"י אינדיאנה, אבל לא קיבל חוזה ועשה עליה לישראל ולגליל עליון) לא מקבל בכלל הזדמנויות השנה, משחק 8.7 דק' בלבד וכמובן שלא פתח כלל ב-48 משחקים בהם שותף.
מהקצת שיצא לי לראות אותו, מדובר בשחקן נהדר, שניחן בחזקותיו של אביו – חוכמת משחק, קבוצתיות, קליעה טובה וביצים גדולות (טוב זה עובר בגנים).
אני ממש מקווה שהוא יקבל סיטואציה בה ייתנו לו צ'אנס, ושלא ייפלט מהליגה כי יש לו מה לתת (ספרס! ספרס! ספרס!).

ומה קורה עם האבא אתם שואלים?
ובכן, מסתבר שלא מעט.
ליף האב מאמן קבוצת תיכון ששיחקה לאחרונה משחק חצי גמר איזורי.
המשחק היה צמוד ומותח וקבוצתו עלתה ליתרון נקודה אחרי שלשה, מספר שניות לסיום.
הקבוצה היריבה קיבלה זריקות עונשין, בה קלע השחקן אחת והשווה את התוצאה ל-69 לכל.
ואז התחיל האקשן האמיתי.
שחקן מקבוצת ליף זרק זריקת הייל מארי ב-1.9 שניות שנותרו.
השופט החליט שמישהו ביקש פסק זמן תוך כדי המהלך האחרון, ומכיוון שלא נותרו להם עוד שרק לטכנית.
ליף התעצבן, טען שאף אחד לא ביקש פסק זמן, וחטף עוד טכנית.
ליף התעצבן עוד, חטף טכנית שנייה והורחק מהמגרש.
הקבוצה היריבה קיבלה 6 זריקות מהקו (3 טכניות), קלעה 3 מתוכן וניצחה את המשחק (במקום ללכת להארכה כמו שאמור היה להיות).
הכל מופיע בסירטון הבא החל מדקה 8:00 לערך:

בנוסף לכך, ליף האב ששימש כקבלן אליפויות בגליל ובמכבי ת"א, עבר הסבה ועובד גם כקבלן בניין.

SF – דייוויס ברטנס – 3 נק'
פתח ב-10 מתוך 62 המשחקים ששיחק, ומשחק 15.6 דק' למשחק.
צלף השלשות המומחה של הספרס והחיוור הלטבי של הפלח חווה בתחילת העונה את נחת ידו של האיכר שלו.
אחרי עונה ראשונה מצוינת ופלייאוף בו תרם רבות, והופעה מרשימה כאחד ממנהיגי הנבחרת ביורובאסקט האחרון חשבתי שזו העונה שברטנס יפרוץ בגדול.
אבל הפלח חשב אחרת.
הוא ייבש את ברטנס על הספסל בחצי הראשון של העונה, למרות חסרונו של קוואי, וכרגיל – אפילו לא טרח להסביר לו למה, כמו שעידן עופר שלנו הצליח להוציא ממנו באחד מראיונותיו:

אבל בחצי השני של העונה פופ חזר להשתמש ביהלום הלטבי, שתמיד נותן תוצרת, ומאז ממוצעיו עלו בהתאם.
ברטנס צלף חסר פחד ששומר לא רע, מוריד ריבאונד וניחן באתלטיות מפתיעה לצבעו, והוא אחד מחביביי מהרגע הראשון שראיתי אותו.

SG – אלכס אברינס – 3 נק'.
פתח ב-8 מתוך 62 ממשחקיו בחמישייה, משחק 15.6 דק' עלובות למשחק.
ידית הזהב הספרדית סובלת מהקבוצה המבורדקת המובלת בידי מחבל מתאבד, נובוריש, ופנסיונר שקיבל את מצנח הזהב מהבנק בו עבד.
מהמעט שראיתי אותו השנה, הוא תמיד סיפק קבלות והוכיח שהוא יכול להוות 3 נק' בטוחות מהשלוש בעזרת ג'אמפ יפהפיה ויעיל.
קבוצת המחליפים איתו (כשהוא מקבל קצת זמן מגרש) נראתה לי תמיד יותר דינאמית, זורמת ויעילה מהחמישייה הנוצצת אך המקרטעת של אוק'.
לדעתי ראינו רק מעט מהפוטנציאל שלו, ושמדובר בשחקן שיכול לתת הרבה הרבה יותר בקבוצה הנכונה, שמשחקת קבוצתי ובשיטה מסודרת, בה יקבל יותר זמן משחק ואמון.

PG – קבלו אותו – טיייייי ג'יייייי מקונללללללללל(ללל) !!! – 4 נק'.
חביבו הראשי של האשך העונה משחק כ-24.3 דק' למשחק, ופתח רק במשחק אחד מתוך ה-59 ששיחק.
כבר המון זמן שלא ראיתי משחק של פילי (עוד לפני האולסטאר), אבל בכל פעם שיצא לי לראות אותו העונה – מקונל היה מצוין.
הוא שחקן אנרגיה שמכניס התלהבות בשני צדדי המגרש.
בהגנה הוא חוטף, מתאבד וגורם למתפרצות.
בהתקפה הוא יכול לשחק בלי הכדור, זז כמו כספית (היה ביטוי כזה לא?) וגורם למשחק של פילי להיות דינאמי, עם הרבה מסירות, חיתוכים, ונקודות קלות בזכות זה.
הוא שיפר מאוד את הקליעה משלוש וקולע ב-46.3% מדהימים משם!
היחידה השנייה בראשותו מוציאה את פילי פעמים רבות מברוכים ופיגורים, או מעלה ליתרון גדול ברבע השלישי, המסורתי שלו.
הבעיה היחידה של מקונל? הרכז הפותח.
בעוד הפועל השחור נאלץ לירוק דם על כל דקה, הנסיך המיועד מקבל הכל כל מגש של כסף, קיבל את עמדת הרכז הפותח בטאבו ומשחק 34.6 דק', בהן הוא קולע ב-0% מרשימים מהשלוש.
החתול בשק העונה לשם בן סימונס (שגם לשם זה לא יגיב אם אתה במקרה עיתונאי) פוגע במקונל גם בדקות כששניהם על המגרש, כשהוא מכתיב את הסגנון הלברוני המתועב של להחזיק את הכדור כל ההתקפה במצב סטטי ואז לחדור לזריקה או מסירה לזריקה, ובכך מנטרל את כל היתרונות שמביא איתו מקונל ומוריד מתפוקתו גם כשהוא כבר רואה מגרש.
let my T.J go!
באמא שלכם פילי, שחררו את מקונל לספרס ותמשיכו בתהליך שלכם בלעדיו.

הריאיון המעולה של עידן עופר עם יקיר העיר ויקיר האשך:

סה"כ 15 נק'.

ונעבור לספסל:

1. ברין פורבס – גארד – 3 נק' (19.6 דק'). קלע מצוין שיכול לשחק בשתי עמדות הגארד. מצטיין ליגת הקיץ. שחקן חכם שמנסה כל הזמן להשתפר ולנצל את ההזדמנויות שפופ נותן לו במשורה. וגם מגן לא רע בכלל. העתיד של הספרס.

2. אלכס קרוסו – פוינט גארד – 2 נק' (12.9 דק'). רכז טבעי נהדר שמשחק איך שפעם פוינטים שיחקו את המשחק. מוביל כדור מצוין, מבין את המשחק, מוסר בחסד, ממעט לעשות טעויות, משרה שלווה ושקט וגם מסוגל לקלוע בחדירה או מרחוק (לפעמים…)

3. שיין לארקין – פוינט גארד – 2 נק' (11.5 דק'). הרכז השלישי של בוסטון הוא שחקן אנרגיה, מסוגל לפגוע את השלשה, התבגר מאוד באירופה ומסוגל לשנות משחקים מהספסל כשלרוזייר לא הולך. ניחן בביצים גדולות מהרגיל.

4. דניאל ט'יס – סנטר – 2 נק' (14.9 דק'). עוד שחקן ספסל של בוסטון שמביא אנרגיה רבה כשהוא עולה, נייד מאוד, אתלטי, לוקח ריבאונד ומסוגל גם לקלוע מבחוץ במפתיע.

5. דווין האריס – גארד – 3 נק' (18.1 דק'). הגארד הוותיק מדאלאס עבר לדנבר בטרייד דד-ליין האחרון, במהלך שקיוויתי שייתן לנאגטס הרבה ניסיון וקור רוח בסיומי משחקים. בינתיים לא ממש השאיר את חותמו, ודנבר הלכה אחורה, ובעייתה מסתמנת יותר דווקא בהתחלות משחקים. עדיין, שחקן חכם מאוד ומנוסה, שיכול להוסיף לכל קבוצה, במיוחד קבוצה צעירה בעלת שאיפות.

6. ג'וש הארט – גארד – 4 נק' (21.5 דק'). ההאלק של הלייקרס פרץ משומקום (נבחר בבחירה ה-30 ע"י יוטה והועבר ללייקרס), ומייד השאיר אימפקט כאשר קיבל את הצ'אנס מוולטון. כרוקי בן 23, הוא מביא עימו בגרות, קשיחות וניסיון שחסר לרוקי'ס הצעירים יותר. שחקן הגנה קשוח ומצוין שהתגלה כבעל יד רכה משלוש, ומייתר את קולדוול-פופ המצוין בעצמו עם החוזה הגדול שלו לקראת העונה הבאה.

7. פרד ון-וליט – גארד – 3 נק' (19.5 דק'). שחקן השנה השנייה של טורונטו הפך השנה למשמעותי מאוד בהפיכתה לקבוצה אחרת ורעננה, המתבססת על יותר הנעת כדור וקליעה משלוש. הוא קולע כמעט 40% מהקשת, מסוגל להכריע משחקים בזכות עצמו, ובאופן כללי ניחן בביצים של שור.

סה"כ 19 נקודות, האשך עשה לכם הנחה והשאיר נקודה עודף.
את הנקודה הוא מעוניין להמיר בקופון לבירה הוגרדן, כדי שלא יצטרך לשלם למוריה על ההתערבות.
אנא פנו אלי בפרטי.

שלכם, האשך

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. קל.
    סנטר: ג'ארט אלן. ברוקלין. פצצת אנרגיה, מי ש-100% ממהות האנדרדוג שהיא ברולין, אפשר למצוא במשחקו.

    PF: לארי נאנס ג'וניור. עוד פצצת אנרגיה. השחקן הכי לא אנוכי על הפרקט, כזה שנותן 100% בהגנה, ו-100% בניסיון לעזור לחבריו בהתקפה.

    SF: רודי גיי. ספרס. בגלל שקבוצה צריכה שמישהו ינצל את כל אותן חסימות שנאנס מספק…

    SG: תומאס סטורנסקי. וושינגטון. לטעמי, אחד מהפתעות העונה הגדולות. אין וול? אין בעיה. הבחור מילה נעליים גדולות למדי, ובהצלחה כבירה. קליעה, ניהול משחק, תנועה. אחלה שחקן.

    PG: ג'יי ג'יי "קוטל המלכים" בריאה. כבר לא ילד, הילד. אבל עדיין נלחם, גם כאשר קבוצתו מסריחה.
    אישית, אני פשוט לא מבין איך הקונטנדריות לא רדפו אחריו. בטוח אפשר היה לקבל אותו בזול (יחסית), והוא היה בהחלט יכול לעשות את המוות לרכזים בדרגת סופרסטאר שמאכלסים את שורות הקונטנדריות.

    על הספסל:
    הראל (קליפרס), קולינס (אטלנטה), וכל הספסל הנפלא של טורונטו (אנונובי, CJ מיילס, סאיקם, ואן-וליט, פולטל).

    1. ככה זה כאשר עונים בלי לבדוק. כל השחקנים עונים לתנאי המינימום. אבל לא לניקוד המצטבר (יצא 18 נק' לחמישייה).
      הפתרון – מקגי במקום אלן בעמדת הסנטר.
      בל במקום הראל על הספסל.

  2. זה אחד הפוסטים החזקים ביותר
    ממש מהנה לקרוא ומעורר מחשבה
    לתת את הבמה לרול פליירס זה אדיר
    אני צריך לשבת ולארגן את 12 המופלאים שלי
    מקום ראשון בכל הזמנים – רוברט הורי כי יש לו מבט של מצ׳עמם בעיינים אבל הוא ידפוק את הצאקה שתנצח את המשחק

  3. וואו אשך,גרמת לאשכיי לעמוד דום,לרגע אפילו שכחתי את הטינופת מהמזרח(סתם סתם)
    אחלה רעיון,ענק עלי,תודה.
    דרך אגב " זז כמו כספית (היה ביטוי כזה לא?) " אתה מזדקן אשך

  4. אחלה אתגר. רנדל, סטורנסקי, ומקונל יהיו ברשימה שלי.
    בלי להפיל עליך תיק – לא יודע כמה מגיבים יודעים למצוא את הקריטריונים השונים ולהבין כמה נקודות יש לכל אחד. אם תוכל לפרסם רשימה של שחקנים שעונים להגדרות, וכמה נק'לכל אחד, אני בטוח שהרבה יקפצו על מלאכת ההרכבה.

    1. האמת שזה נולד כנבחרת שלי והאתגר הצטרף על הדרך.
      ואני יודע שזה קשה.
      אז לא נורא, שיהיה אתגר לעכברים משועממים במיוחד…

  5. רכז-פרנק מייסון השלישי(3)
    שוטינג גארד-דווין וויד(4 נקודות)
    סמול פורוורד-סי גיי מיילס (3 נקודות)
    פאוור פורוורד-גורדן בל (2 נקודות)
    סנטר- גארט אלן(3 נקודות)
    סך הכל:15

    ספסל-
    טוני פארקר(4 נקודות)
    באדי באקטס הילד(4 נקודות)
    צאדי אוסמן(2 נקודות)
    דניאל תייס(2 נקודות)
    פאסקל סיאקם(4 נקודות)
    שאבז מוחמד(נקודה)
    נמנייה בייליצה(3 נקודות)
    סך הכל:20 נקודות

  6. אשך יופי של אתגר , יצא לי חבורה מעניינת… לא היה לי את הסבלנות להעמיק מדי אז הנה הבחירה:
    C- באם אדביו 3 נק'
    PF- רנדל 4 נק'
    SF- אלכס אברינס 3 נק'
    SG- בריאן פורבס 3 נק'
    PG- שיין לארקין 2 נק'
    ספסל:
    גארדים- קובי סימונס 3 נק', ניק סטאוסקס 2 נק', מתיו דלבדובה 3 נק'
    פווארדים- קנט פאריד 2 נק', ג'ף גרין 4 נק'
    סנטר- ננה 3 נק', ג'ייקוב פולטל 3 נק'

  7. אתגר נהדר, הרבה מעבר לרמתי. כרגיל, אנסה להשכיל קצת מהמגיבים.
    בשלב הבא, צריך לעדות את אותו האתגר על שנות השמונים, אפשר להרכיב שם כמה קבוצות שהיו קורעות את הליגה הנוכחית (פיזית קורעות, בלי הרבה קשר לכדורסל)

  8. TOO EASY

    סנטר – בוגוט!
    רכז – רונדו(!!)
    צלף – דיון וויטרס
    PF – סבוניס הקטן
    שלשה מהפינה – לאנס המשוגע

    מחליפים – מתיו דלבדובה, בן סימונס, פולץ , אלן קארב ולילארד , שפייר

    (מקווה שלא שמת לב שלא בחרתי סנטר מחליף- אני לא חושב שבוגוט צריך מנוחה)

  9. אשך יש לי חבר טוב שיש לו מוטו בדיוק למצבים הללו:
    "תמיד תציב את הרף גבוה כדי שתוכל לעבור מתחתיו בקלות".
    כאחד ששיחק כדורסל בקבוצות עד סוף התיכון בערך והיה בעיקר נגר
    (שחקן הגנה ומדי פעם התפלק לי איזה סל) אני תמיד מעריך הרבה יותר את שחקני המשנה וקצה הספסל שנתת להם פה במה מכובדת.

  10. יופי של אתגר. גם אני כמו שי די חלש בדברים האלה. אין ספק שהשחקנים הבינוניים ומטה שנשכחים על הספסל הם המעניינים באמת.

  11. טור מעולה
    אני אתגרים זה גדול עלי…. יותר נוח לי עם חידון שאלות אמריקאיות (באמריקה זה נחשב שאלות אמריקאיות ? גם אם בשם אחר ? )
    אבל בכל זאת הארת את עייני לגבי כמה מהשחקנים הפחות נוצצים.
    הייתי שמח אם ליד כל שם הייתה הקבוצה שלו – שים לך פתק תזכורת לשנה הבאה 🙂

להגיב על גיא הרשע לבטל

סגירת תפריט