הטור של מל ליום שני: האם מרקל פולץ ימצא אי פעם את זריקתו? / מנחם לס

האם מרקל פולץ ימצא אי פעם את זריקתו?

באוניברסיטת וושינגטון – רק לפני שנה – הוא היה אחד הקלעים המעולים במכללות עם 41% מה-3 בזריקה לא כל כך אסטטית, אבל מאד יעילה!)

********

(טור זה מבוסס – לא מתורגם, כי ישנן הרבה תוספות משלי, בעיקר הסברים ביומכניים ודוגמאות לעזרה בהבנת הבעייה – על מאמר שהופיע אתמול ב- https://www.nytimes.com/2018/03/09/sports/basketball/markelle-fultz-philadelphia-76ers.html?rref=collection%2Fsectioncollection%2Fsports&action=click&contentCollection=sports&region=rank&module=package&version=highlights&contentPlacement=5&pgtype=sectionfront

********

מרקל פולץ נראה בודד. בודד לחלוטין.

הוא עמד לבדו בתוך הארינה הבנוייה כולה מגרניט וזכוכית קשה שהיא הבית של הפילדלפיה סיקסרס, כדורסל לצד רגליו, והוא בוהה לעבר הטבעת.

בחירת הדראפט הראשונה של הסיקסרס עמדה שם בודדת, לבדה, ומוחו מלא מחשבות המובילות כולן שוב ושוב לאותו מקום:

"האם אמצא אי פעם את זריקתי שנעלמה באופן מסתורי?"

מרקל פולץ, צעיר בן 19 בעל פני ירח הנראה יותר כבוגר שמינית מאשר בחירת דראפט ראשונה של ה-NBA, ראשו מכוסה במין צעיף שחור, זורק שוב לסל. הוא ממלא את הפקודה שנתנו לו רופאים, פסיכולוגים, מאמנים, ואפילו כמה גורו'אים של זריקה (מין 'אלילים' בעלי יקרה המגיעים כ- 'מוכחים', שמסוגלים להוציא את הדברים השליליים – בעיקר אלה שבמוח – מהאובייקט המותקף. רובם ככולם מהמזרח הרחוק או מרכז אפריקה): "זרוק רק זריקות מחצי מרחק! בשום פנים ואופן לא יותר מ-5 מטרים!"

לאלה שלא מאמינים – הסיקסרס יילכו את כל המרחק למצוא מומחים שיוכלו לסלק את הקללה שנפלה על הצעיר, קללה שעלולה לעלות להם מיליונים, פלוס בדיחות על חשבונם מכאן ועד פעמון החרות.

הוא מכדרר, מסתובב, שליטת כדור מחלטת, ומתרומם לזריקה. האולם ריק מאדם. שקט כמו קבר. הכדור מגיע לטבעת אבל במקום להיכנס אליה פוגע בחישוק הקדמי. קלאנק. אותה זריקה לפני 25 שניות פגעה בחלק הטבעת האחורי. קלינק. שתי הזריקות מ-4 – 5 מטרים, ללא שמירה כמובן, לא ניכנסו. לפחות איש לא ראה זאת מלבדו.

"מה קרה לי? מה בדיוק הבעייה? בתיכון יכולתי לקבור 30 כאלה ברציפות!"

מחשבות שלא עוזבות אותו במנוחה.

מחשבות שעלולות לחסל לו קריירה שעדיין לא התחילה.

הוא נושם נשימה עמוקה. הוא לא יעזוב את האולם עד שהכדור יצלול. הכדור השלישי? – 'קלאנק'. סוף-סוף הכדור הרביעי ניכנס אחרי שקיפץ מהטבעת לזכוכית, ושוב על הטבעת, ואז ניכנס במין קול משונה שאבד באוויר הקר של האולם הריק.

הוא יכול לעזוב עכשיו את האולם.

כשהוא עוזב את האולם הוא נראה כרקדן בלט מעולה שלפתע שכח כיצד לבצע 'פירואט'. מבט של אי-אמון. מבט נבוך. מבט עצוב. מבט של צעיר אובד עצות המחפש תשובה לשאלה שהוא אפילו לא יודע כיצד לשאול: "מה זאת אומרת 'איבדתי' את הזריקה? לאן היא נעלמה? מה בכל חלקי הזריקה מתחילה ועד הסוף איני יכול לבצע יותר? הרי אני יודע את כל הביומכניקה! פיזיוטרפיסטים ומומחי זריקה עבדו איתי שוב ושוב. אמרו לי שהמכניקה משתפרת. אז מה הבעייה? אנא, פליז, שמישהו יגלה לי מה הבעייה ואני מבטיח לעבוד עליה יומם וליל. אבל אף אחד לא יודע לומר לי בדיוק מה היא הבעייה!"

הוא שוב על הפארקט. הפעם עם מכנסיים וסוודר של נייקי ומסביבו שחקנים המתכוננים למשחק נגד שרלוט. כל אחד טופח לו על הגב. פה ושם מילת עידוד, אבל הכל מרגיש כה מלנכולי. הוא, מרקל פולץ, הוא על חבל דק. הוא על הגבול. עכשיו הוא OUTSIDER, מין יוצא דופן. חריג. אחר. כאילו לא שייך. רק לפני כמה חודשים הוא היה היהלום הגדול. ה-WUNDERKIND. עתה הוא הבלתי מובן.

אתה לא רואה, לא מבין, ולא קולט את המעצור, אבל אתה חש אותו. מרגיש אותו.

************

ברשותכם אעצור רגע כאן ואסביר מקרה דומה שקרה לי כשהייתי צעיר ויפה, ותלמיד בן 21 במכון וינגייט. לא זכור לי אם אי פעם ספרתי לכם על העבר האתלטי שלי. בילדותי הייתי ספורטאי טוב מאד. בגיל 10 – ב-1947 ועדיין בארגון בריטי חלקי – זכיתי ב'אליפות א"י-פלשטינה לילדים בגילאי 10 ב-50 מטר חזה' כשחיין מכבי חיפה. בגיל 13.5 זכיתי באליפות הצפון של בתי הספר העממיים ב'אות הספורט' (60 מ' ריצה, זריקת כדור הוקי למרחק, קפיצה לרוחק, וריצת 400 מטר). בילדים ובנוער שיחקתי הוקי עבור מכבי בת גלים, וכדורגל נערים במכבי חיפה. עד גילאי 12-13 הייתי בין הגדולים בגוף מבני גילי. הבעייה שלי היתה כפולה: בגיל 13 נעצרתי בגדילה ונשארתי 1.72 מ' (עד שהתחלתי להצטמק בגיל 70 בגלל ירידה בעובי הסחוס בין חוליות בגב, בעייה אנטומית שפוגעת בכל הזקנים, ומספיק שהסחוס מצטמק מעובי של סנטימטר לחצי סנטימטר, והכפל זאת ב-12 בערך ותגיע להצטמקות של 5-12 ס"מ, דבר שקרה לי ולכן היום אני בגובה 1.64 מ' בערך, אבל זקוף!). הבעייה השנייה היתה שהייתי ספורטאי טוב ולכן ביקשו ממני להצטרף לכל דבר בשטח, וכך התחריתי כבר מגיל צעיר בשחייה, כדורמים, כדורסל, כדורגל, הוקי, וא"ק, והפכתי לטוב בכל אחד מהמקצועות אבל לא טוב מאד בשום דבר, מלבד אולי הוקי וכדורגל בהם הגעתי לרמה גבוהה יחסית בארץ ישראל ואח"כ ישראל. בבגרותי הישגי הטובים ביותר היו אליפות הנוער הפועל צפון בטניס שולחן, כדורגל בהפועל בלפוריה (שחקן מילואים שזכה לשחק פעם אחת בקבוצה הראשונה בליגה הלאומית), ואלוף צה"ל בשחייה ב-4X100 חתירה בנבחרת שריון, ומקום שלישי באליפות צה"ל ב-100 מ' גב. בארה"ב  שיחקתי כדורגל כחצי מקצועני ב'הכח ניו יורק' ב-1961, והייתי אול אמריקן בכדורגל, דיביזיה III בקולג' של ווסטר. בקיצור, אתלט כללי לא רע שקלט כל ספורט בקלות.

מלבד דבר אחד שכמעט שיגע אותי: כשהייתי סטודנט בוינגייט (שאז היה במחנה 'יונה' בת"א; היכן שהיום גן העצמאות ליד מלון הילטון), מורת ההתעמלות על מכשירים שלנו היתה האלופה האולימפית היהודייה ההונגריה אגנס קלטי. זה היה ב-1959, כשהיא רק עלתה ארצה. פחדנו ממנה פחד מוות. היא היתה טרור הונגרי מהלך על שתיים. היא לא ידעה עברית ורק צרחה "טוף!!!" או "לא טוף!!!". היא עשתה מהתעמלות מכשירים את המקצוע החשוב בעולם למורים להתעמלות. לא יכולת לסיים את וינגייט ללא ציון 'מספיק' לפחות מהמרשעת (שנים אח"כ, כשלימדתי בוינגייט ביומכניקה בשנת שבתון שלי, והיא היתה עדיין בסגל המורים, וידעה עברית פחות או יותר, התחברנו וגיליתי מה זה אשה חמודה. כמובן שסיפרתי על הטראומה הנפשית שהיא גרמה לי!).

אחד הדברים שהיית חייב לעשות כדי לעבור עם 'מספיק' לפחות היה עלייה על מתח. אתה ניתלה על המתח בידיים בניתור, ואז מתחיל ביצירת מטוטלת בגוף (PENDULUM) ואז כשכפות הרגליים מגיעות לשיא הגובה, אתה מקרבן למתח בעוד זרועותיך ישרות לחלוטין, ואז המטוטלת מביאה את גופך לעלייה על המתח.

זה התרגיל שהמתעמלת הזאת בסרטון עושה כאילו זה הדבר הפשוט והקל בעולם (ההבדל היה שאנחנו עשינו זאת על מתח גבוה אבל התנועה דומה לחלוטין):

*

*

אני יצאתי מדעתי. כל מיני אנטי-קואורדינטים בכיתתי למדו זאת בשעור הראשון, ולי היה קושי בעניין: או שניסיתי את העלייה למתח מוקדם מדי או מאוחר מדי. אח"כ התחלקי לכווץ את המרפק בתקווה שזה יעזור וזה רק 'הרחיק' אותי מהמתח. אגנס הקטנה צורחת אלי בהונגרית (בוודאי מקללת אותי) וככל שניסיתי יותר, ניכשלתי יותר. אולי פעם בעשר הצלחתי להתרומם אבל זה היה יותר בכוח מאשר לזרום עם המטוטלת ולעלות ללא כל קושי. גרתי אז בת"א ולפחות שניים או שלושה ערבים בשבוע – שאף אחד לא יראה אותי חס וחלילה – עליתי על האופנוע (מצ'לס אנגלי למי שרוצה לדעת) והגעתי למחנה 'יונה' להתאמן שוב ושוב עד שקרעתי את עור הידיים מרוב שיפשוף במתח (אז לא היו כפפות התעמלות).

לא הצלחתי להירדם. דמיינתי את עצמי עושה זאת שוב ושוב, והזעתי זיעה קרה במיטה. עד לאותה אפיזודה לא היה דבר בספורט שלא קלטתי על המקום, וזה היה נכון כל ימי חיי כשהתחלתי לשחק טניס, ואז התנועה הקשה מכולן – חבטת כדור גולף. הכל בא לי בקלות ובטבעיות מלבד העלייה על המתח המזויינת. ככל שניסיתי יותר – ניכשלתי יותר. בוקר אחד התעוררתי, וחשתי בעצמותי שאני יודע מה לעשות. הגעתי למחנה יונה ב-6 בבוקר כי לא יכולתי לסבול יותר את המחשבה של "כן" או "לא", ניתרתי אל המתח, בצעתי את התנועה הדרושה ליצירת המטוטלת, ולפתע אני למעלה כאילו זה הדבר הקל בעולם.

עשיתי זאת לפחות 20 פעם, והרגשתי את ההקלה הגדולה ביותר שאי פעם חשתי. לא הבנתי כיצד ניכשלתי ב-MOVE הפשוט הזה שלפתע נראה לי טבעי לחלוטין משך 3-4 שבועות של עבודת פרך, חוסר שינה, ANXIETY, ואיבוד משקל כי לא הייתי מסוגל לאכול מרוב תסכול.

לך תדע אם זאת לא בדיוק הבעייה שעוברת עתה על מרקל פולץ! הוא נמצא ב-ANXIETY קליני ממש בקשר לזריקתו. הוא נמצא באובססיה שאינה מניחה לו. הוא לא מפסיק לחשוב על זריקתו, וככל שהוא חושב יותר, הפחדים חודרים יותר למוחו. הוא חושב 'אולי לא אצליח לקלוע אף פעם יותר בחיי', והמחשבות האלה גורמות לו להזיע. הוא מנסה יותר מדי ועושה אנליזה מסובכת מדי.

הוא לא יתגבר על בעייתו אם הוא לא יצליח להירגע. אני מאמין שהרגשתי מה שהוא מרגיש, אבל כמובן שברמה נמוכה יותר – ואולי למעשה לא – כי עבורי לא לסיים את מכון וינגייט היתה מחשבה מטרידה ומפחידה ביותר. אי-יכולת עלייה למתח תמנע ממני תעודת הוראה של משרד החינוך? המחשבה היתה מפחידה מספיק, האמינו לי.

עד שיום אחד לפתע שלווה הציפה אותי, ובמוחי ידעתי שמצאתי את הפתרון: הפתרון היה להירגע ולתת לגוף לעשות את השטיק שאני רוצה שיעשה ללא חשש ופחד, עם ידע שזה יקרה.

אני מקווה שגם הוא ימצא את השלווה הזאת, כי זריקה לא נכונה מכנית בעליל היתה לו בתיכון ובמכללה, אבל הכדורים ניכנסו  ב-41% דיוק מה-3 וזאת לא היוותה בעייה. הבעייה שלו היא לא בעייה מכנית שעליו לתקן. הבעייה שלו היא ראשו, שאותו הוא חייב לתקן!

***************************

הנה מרקל פולץ על 1.92 מ' שלו עומד ומסתכל על חבריו מהסיקסרס מתחממים לפני המשחק. כל זריקה, בול. המכניקה נראית כל כך פשוטה. ה-SUMMATION OF FORCES כשתנועה דורשת סך כוחות שבאים מסך כיווץ שרירים בשורת מפרקים, והכל עובד בקואורדינציה, עושה מכל תנועה להיראות כאילו היא הדבר הקל והטבעי ביותר.

עד שבא איזה שהוא מעצור באחד המפרקים. הוא מתכווץ מהר מדי או מאוחר מדי לפעמים ייתכן אפילו קונפליקט בכוח שיוצר שריר במפרק אחד וכוח שיוצר שריר אחר במפרק אחר, כי כוח הוא ווקטור, והווקטורים חייבים להתחבר בתיזמון הנכון ובזווית הנכונה. הוא תוקע מבט בקלעים ומקווה שאיש לא קולט את מבטו המשתאה. הוא רוצה להבין דבר אחד: כיצד הכל עובד אצלם בריטמיות כזאת ואצלו הכל כל כך מבולבל. פעם ככה ופעם ככה.

ואז בקיץ קרה משהו מוזר. פולץ הפך להיות 'הצלף שלא מסוגל לירות ישר'.

כשהעונה התחילה והוא שיחק את 75 הדקות היחידות שהוא שיחק עד כה ב-NBA הוא ניראה לפתע כצעיר הלומד את תורת הזריקה לראשונה בחייו. ג'ף ואן גנדי, שהיה האנליסט של משחקו הראשון, הגיב:

“That’s a bad looking shot right there,” said the former N.B.A. coach Jeff Van Gundy, “That does not look fluid at all

הוא הוצא מהמשחק.

הטענה הרשמית היתה: "פציעה בכתף". רופא הקבוצה קבע "SCAPULAR IMBALANCE". לי יש PH.D בביומכניקה וזאת הפעם הראשונה שאני שומע מושג זה. מי אומר שצריך בכלל 'שיווי משקל' בין שרירי השכם הימנית והשמאלית (שריר הטרפיזיוס)? זה לא שריר המתכווץ כאחד. זה שריר המחולק לכנף ימנית וכנף שמאלית, ואתה מכווץ את זה או זה, או את שניהם יחד. ובכלל, זה שריר הנוגד לתנועת הזריקה כי הוא מבצע ADDUCTION (הבאת השכמות יחד לכיוון עמוד השידרה) והזריקה היא ABDUCTION.

זה היה שקר, לבלבל את האוייב.

הרופא טען שה-IMBALANCE האנטומי הזה מצריך "למידה מחדש של תנועות בסיסיות".

רגע. היה גם צורך להסביר כיצד קרה ה-IMBALANCE (הלא קיים…) הזה!

נו פרובלם! .

 The official answer: Fultz hurt himself over the summer when he tried to adjust his jump shot.

קית' ויליאמס, הטריינר שלו, אומר בצורה יבשה ומחלטת: "NOT TRUE!"

בקרב מנהלי הקבוצה והמומחים שבחנו אותו הגיעו למסקנה יותר מסוכנת מ-"IMBALANCE", והיא לחץ מנטלי. בדיוק הדבר שהסברתי.

 אותו לחץ שגורם לשחקני בייסבול שהם חובטים טובים פתאום להחמיץ שוב ושוב משך שבועות, וככל שהם מנסים יותר לשנות את החבטה, הם נופלים ל-SLUMP יותר גדול. או שחקני גולף שלפתע מאבדים את היכולת TO PUTT על הירוקת בה נמצא החור.
וכמובן ש-

The Sixers will not let him talk to reporters about what is wrong.

*

*

(כפי שרואים בברור, פעם היה לו ג'אמפ די 'מקובל')

*

*

(ואז קרה משהו, והזריקה אבדה לו. אני משוכנע ב-100% שזוהי בעייה מנטלית)

הוא הפך למין דמון. שד. רוח רפאים? מלאך שפתאום יופיע עם שלשות מגן העדן?
*
איש לא יודע ולאף אחד אין מושג כיצד תיגמר הסאגה הזאת.
*
הוא נמצא במשחקים והוא לא נמצא בהם. תמיד ליד הקבוצה אבל לא קרוב מדי הוא בבגדים אזרחיים מקשיב למה שיש למאמן לומר, אבל למעשה הוא לא שומע. הוא רק עושה את עצמו כשומע. האמת? הוא ממשיך לחשוב על זריקתו שנעלמה.
*
רגע אחד במשחקה של הסיקסרס נגד שרלוט, בן סימונס עובר מגן ועולה לשמיים. הדאנק הוא הסמל המסחרי שלו שהוא פאוור וחן גם יחד. האולם כולו מתרומם בשאגות. פולץ מניע ראשו למעלה ולמטה, ובמין תנועה כאילו מאולצת מוחא כפיים לשנייה או שתיים.
*

המשחק מסתיים.

הסיקסרס מנצחת 99-110.

בקהל אנשים מרימים שלטים "TRUST THE PROCESS".

השחקנים מתחבקים. מרקל פולץ עומד שם, קצת בצד, ומוחא כפיים בעדינות.

הוא חלק מהקבוצה והוא לא חלק מהקבוצה. הוא מחבק את אחד השחקנים.

בשקט, כדי לא לעורר תשומת לב, הוא עוזב את הפארקט והולך לעבר המזדרון עד שדמותו נעלמת אי שם.

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 100 תגובות

  1. מדהים מנחם, אני יושב בצסעדנ באספן עם הנכדות ונהנה מכל רגע, הן נהנות מהחופשת סקיי, ואני נהנה ממעורב.

  2. שמח שאתה נהנה. אני מת על אספן. ג'סי, בנה של גייל אשתי גר לא רחוק משם.

  3. מאמר מפורט על SHOULDER MUSCLE IMBALANCE בכלל, ועל
    ועל SCAPULOTHORACIC IMBALANCES בפרט.

    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3105366/

    (בקיצור – SCAPULAR IMBALANCE זו תופעה שספורטאים שהתאמנו לא נכון עלולים לסבול ממנה, והיא תשפיע על פעילויות OVERHEAD, זריקה לסל, לדוגמה)

    תודה על פוסט מרתק, מנחם.

    1. תודה על המחמאה.
      אני צריך לקרוא על SCAPULAR IMBALANCE כי אין לי מושג מה זה, ובמה "חוסר האיזון" מתבטא (וכיצד הוא יכול להשפיע על זריקה, שהיא באה או מימין או משמאל). אני גם לא יודע בדיוק מה זה "התאמנו לא נכון". התאמנו בתנועות ימין אך לא שמאל?
      אני צריך לקרוא על זה.

  4. בחיים לא ימצא את הזריקה.
    כל פעם אותו דבר עם פילדלפיה
    אמביד עם הניתוחים שלו בחיים לא ישחק
    סימונס שבר עצם ברגל והוא באסט
    ודאריו נשאר באירופה ולא מגיע

  5. בהחלט תעלומה מה שקורה עם פולץ' ועם הצוות הרפואי שם בפילדלפיה.

    אני חושב שכל ההתנהלות איתו הייתה לא טובה מהתחלה.
    היה צריך לשחק ליד סימונס (כאשר סימונס ה-PG, כפי שפילי רוצים) אבל פולץ משחק לידו כדי לצבור ניסיון וגם להחזיק בכדור.
    חמישייה של פולץ, רדיק, סימונס, קובינטון/סאריץ ואמביד.

    אני חושב שבסופו של יום שחקן צריך לזרוק איך שהוא מרגיש נוח עם השיפורים של תוספת כוח ואתלטיות בג'אמפ.
    מה שלא השתנה עד ה-NBA קשה לי להאמין שישתנה במקצוענים.

    אולי יש פה מקרה יוגב אוחיון שקלאסי שלקח שיעורי קליעה עם חנוך מינץ והוריד לעצמו את האחוזים…

    1. אבל עם יש פה דפוס חוזר של רוקי שנח שנה וחוזר לאחר מכן – אז בוודאי שיש מקום לסופר אופטימיות בפילדלפיה.

  6. מאמר מצוין, וגם התוספת הנהדרת על המתח.
    ילד מבולבל שהגיע לאירגון רקוב עם הלחץ של הבחירה מס' 1.
    שילוב קטלני

    1. אמביד באסט לא ישחק אף פעם (אין לו מוטיבציה, פצוע כרוני, שטותניק, אלכוהוליסט)
      סימונס באסט אין קליעה , אין הגנה , יהרגו אותו ב NBA
      דריו אף פעם לא יגיע הוא בראש שלשחק בטורקיה
      איזה שחקנים חופשיים ירצו לחתום בארגון רקווב???
      לוזרים הטנקינג הרס ארגון מפואר והפך אותו ללוזר
      פולץ ילד מבולבל שהגיע לארגון רקוב
      יא חתיכת הייטר

      1. יא חתיכת מטומטם (והייטר של מגיבים)

        נראה עוד מה אמביד ייתן ברטרוספקטיבה. בינתיים עוד לא שיחק אפילו פלייאוף אחד.
        כנ"ל סימונס, שמלבד סטט יפה והייפ עוד לא הביא אותם לכלום, ובטח לא התקדם בקליעה שלו (גם אני מנצח אותו בחיובים).

        מעולם לא כתבתי שאין לו הגנה
        לא יודע מאיפה הבאת אלכוהוליסט
        בחיים לא דיברתי על דריו
        ופילי עוד לא עשו כלום.

        חכה עם המרמור שמחלחל בך והורס אותך מבפנים

        1. הייטר של מגיבים ???
          יא חתיכת בריון וירטואלי
          כל התגובות שלך בנויות על שנאה של שחקנים ולא על אהדת המשחק
          בעולם שלך לברון הוא אפס ראסל ווסטברוק מחבל וכריס פול לוזר

          הייטר היית והייטר תשאר
          דרך אגב השפה הנמוכה ממש הולמת אותך!!!

        2. אשך, למה אתה מגיב לו?
          לא חבל על הזמן שלך?

          1. פעם ב זה נחמד להכניס לאידיוט חזרה. לא מתכוון להפוך את זה להרגל

          2. במקרה הזה אפשר להפנות את התגובה לרק שאלה, כי רוב מה שהוא כותב נכון, והאשך הוא קודם כל הייטר במשרה מלאה, עפ"י דבריו שלו.

    2. הוא לא היה מבולבל בתיכון כשהיה אחד הטובים ביבשת, ולא היה מבולבל בוושינגטון. לא יודע מה קרה לו בסיקסרס. יכול להיות איזה משבר נפשי שיום אחד סמיילי יתרגם מהפלייר טריביון

  7. ועם כל כמה שאתם יורדים עת פילי הל עדיין כנראה יעשו השנה את הפלייאוף

  8. וואלה מסכן פולץ שיצא ככה, פילי לא טובים עם רוקיס.באסט הוא בטוח לא, יש לו הרבה לפניו.אהבתי את הסיפור האישי מנחם, רוצים עוד

    1. פילי לא טובים עם רוקיס?
      אם יש דבר שפילי טובים בו זה רוקיס
      ברגע שהרוקיס של פילי עולים לשחק עם נראים כמו סופרסטארס
      MCW עשה רוקי השנה בפילי
      אוקפור שלא מסוגל לקבל דקת משחק בברוקלין עשה שם 17 ו 7 בעונת הרוקי
      קיי ג'יי מקדניאלס קיבל חוזים של 10 מליון דולר על 25 משחקים שעלה מהספסל

      הדבר היחיד פחות או יותר שברט בראון יודע לעשות טוב זה לשלב רוקיס ולשפר את המשחק שלהם

      1. התכוונתי שהם נפצעים ובמקום לשחק מחכים איתם עוד שנה.במקרה של סימונס זה עובד, פולץ נחכה ונראה

      2. למה אתה לא שם תמונה? לך ל-GRAVATAR.COM זה כל כך פשוט. בחר אופציה "G"

        1. הוא שם תמונה, אבל היא נפצעה

  9. אני בטוח שיהיה אחד הגארדים הטובים בליגה. הוא חבילה שלמה מהירות, קליעה, הבנה. פשוט יש שם איזה בעיה שכשהיא תפטר הכל ישכח והוא יחזור להיות היהלום של הדראפט הכי טוב בשנים האחרונות. אין דבר כזה ששחקן "שוכח" איך זורקים

  10. מקרה המתח שלך הזכיר לי נשכחות,מסיפור דומה על המקבילים-מכשיר קשה וקטלני בפני עצמו:במבחן סיום הקורס בויינגייט נדרשנו לבצע בין היתר אלמנט פשוט של גלגול לפנים על ה"בדים",מישיבת רכבה/
    פישוק אחת לשניה.אליעזר מאיו שהיה אז האורים והתומים של התעמלות המכשירים בארץ התייחס בסלחנות לבן עדתו הבולגרי ובן כתתי היפואי,ונתן לו ציון של 6 בלחץ,או בלשונו מלאת ההומור הססגוני:"
    "בזכות שהיה לך האומץ לעלות על המכשיר,ובזכות זה שסיימת בחיים…"!

    1. הכרתי את אליעזר מאיו טוב מאד משתי חצאי השנה בוינגייט בשני שבתונים.

  11. תודה מנחם.

    פולץ הוא אחד הסיפורים המוזרים ביותר שיצא לי להיתקל בהם.
    והמוניטין של הסיקסרס לא בדיוק עוזר. יש שם דפוס קבוע שהם פשוט משביתים את הרוקי שלהם בשנה הראשונה זה הזוי לחלוטין.

    גם אם יש מה שנקרא לטענתם חוסר איזון בשרירי הטרפז איך זה בדיוק קשור לזריקה?
    לצורך ההמחשה כמה אבסורד זה נשמע לרוב הכדורגלנים יש חוסר איזון בכוח הרגליים בין ימין לשמאל (אני מתכוון לכוח בסיסי לא לשליטה בכדור) אבל זה לא משפיע בשום אופן על משחקם זה עניין מולד שצד אחד בגופנו חזק במעט מהשני.

    1. אין קשר בין חוסר איזון בכוח הרגליים ימין/שמאל לבין SCAPULOTHORACIC IMBALANCE.

      חוסר האיזון המדובר הוא מצב בו יש חוסר איזון בין הטרפז העליון לבין הטרפז האמצעי, הטרפז התחתון, ושריר המסור הקדמי.
      אלו שרירים משמעותיים בהנעת עצם השכם, ומשמשים כמייצבים במהלך פעולות כגון זריקה לסל.

      הבעיה בחוסר איזון שכזה (שנובע מאימון לא נכון), שהוא גורם מזרז למגוון של פציעות אפשריות, בדגש על דלקות במפרק שיא הכתף והבריח (שמתחבר בין עצם הבריח לעצם השכם).

      1. רואים שכואב לו מסגנון הזריקה. ברור שהייתה שם בעיה רפואית.
        זה לא פוסל כלל בעיות מנטליות, בעיות של האירגון והחלטות טיפשיות שקיבל על שינוי זריקה.

    2. לא הזוי דקסטר.
      זו שיטה, שיטה יפה דוקא להבנתי .
      הם מכניסים את הרוקי למשטר אימונים מחזקים אותו פיזית.
      מרעיבים אותו לזמן משחק .
      גורמים לו להגיד תודה על כל דקת משחק שיקבל.
      השיטה עבדה יופי עם אמביד וסימונס משוכנעבשתעבוד גם עם פולץ.

    3. אני לא מבין את הביקורת על הסיקסרס, נראה שהם הלכו על בטוח, ואיפשרו לפולץ לנוח ולהתאמן כדי לחזור בשנה הבאה. כל זאת ללא סיכון מצידו, ועם ויתור שלהם על בחירת דראפט ראשונה, שיושב על הספסל במקום לשחק. אולי הם יותר מידי זהירים, אבל נראה שהם לטובתו.

  12. מנחם, מקובל מבחינה אתית כשאתה מעתיק מאמא כז מילה במילה פשוט לרשום שהעתקת את כל המרמר. אתה מפר זכויות יותרים

    1. אתה חייב לעבוד על ההגהה….
      לא הבנתי מי זו מאמא כז ומה היא קשורה למקובל העתיק.
      ומרמר זה הזכר של המרמרה ?

      1. אין עלייך !!!

  13. שיבוא לחולוניה
    חודשיים בקו שבין נאות רחל לבנייני צמרת והוא חוזר פושטק חמוד וזחוח שלא רואה אפחד ממטר 🙂

  14. כרגיל מנחם קצת מדמיין בשביל להוסיף נופך לסיפורים שלו.
    אגנס קלטי עלתה לארץ רק ב57 ויותר מאוחר היתה באמת מאמנת הנבחרת. ב49 היתה עדיין בהונגריה..
    ובכל זאת הסיפורים שלך טובים רק צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל

    1. אני למדתי תחתיה בוינגייט ב-1959. אז טעיתי ב-4 במקום 5. ביג דיל. ב-1949 הייתי בן 12. למה שלא תפקוץ לי?

  15. מנחם, עזוב הכל, ראית את טייגר? הוא חוזר בגדול.

    1. אם ה-PUTT האחרון היה ניכנס…

      1. נכון, הפאט לפני זה היה כמו טייגר הישן. אם הוא ממשיך להשתפר וזוכה בעוד מייזו'רס זה יהיה הקאמבק הכי גדול בהיסטוריה. אין שחקן שמשפיע על הענף שלו כמוהו.

    2. גרינגרוז זה אתה?

        1. אתה חסר בן אדם, לאן נעלמת?

          1. לא נעלמתי, פשוט לא מגיב כמעט יותר.

          2. לא יודע, גם טורים שלך לא ראיתי.

          3. נכון, הפסקתי לכתוב פוסטים בבלוג.

          4. חבל.

  16. קראתי את המאמר המקורי של הטיימס וכאחד שעוקב אחריי פולץ בצורה (קצת) אובססיבית מאז גיל 16 ועד לכל חימום שאורך לפני כל משחק זה אחד השטחיים והלא מקוריים שבהם שאילוליי היה קשור לניו יורק טיימס בספק אם היה מקבל תהודה. אין לי טענות אליך מנחם. כתבת מעורב נהדר!! ממש נהנתי מהסיפור שלך ומהתוספות שלך.

    יש כאן לא מעט דברים לפרק לגבי מרקל חלקם הם על בסיס ניתוח שלי ואציין זאת:

    1. בליגת הקיץ עוד נראה פלואידי ונהדר עד שנפצע בקרסול. בעיני גם שקל לפחות 5-10 פאונדס פחות. הוא קלע מבחוץ ושיחק וכיכב מבלי להזיע. effortless

    2. הטיים ליין הבעייתי בעייני (דעתי האישית ביחס לשמועות) החל מההודעה המטופשת של ברט בראון שבן סימונס יהיה הפוינט גארד שלו בסיקסרס. ההכרזה הזו היתה חץ ישיר בלב של מרקל שנבחר מספר אחד לקבוצה שלא רצתה אותו לעמדה שרצה לשחק. מרקל למי שלא יודע עבד מאוד קשה 3 שנים להוכיח לעולם שהוא פוינט גארד ופליימייקר ברמה הגבוהה ביותר. במיוחד בנבחרת האמריקאית בה זרח מעל כל הכוכבים ונבחר לmvp של הטורניר. מרקל מעולם לא באמת היה בנוי להיות שחקן קאץ' אנד שוט או לשחק ללא הכדור. לכן כל כך ניסה לא ללכת לבוסטון (לפני הטרייד על תומאס) למרות שעשה זאת בוושינגטון לעיתים רחוקות בהרכבים מסויימים מרקל זרח עם הכדור ביד.

    מה גם שהביאו את רדיק בדיוק בשביל תפקיד הSG. האם מרקל שסומן כאול סטאר כמעט בטוח היה צריך להשתכן על הספסל בשנתיים שלוש הראשונות שלו? השטות של בראון זו כמובן בהגדרה. כי בדיוק כמו במקרה של לברון וקיירי מדובר היה על שני רוקיז שיכלת לחלק את הובלת הכדור ולתת לטבע לעשות את שלו. איך אני יודע שאני צודק? לאחרונה בראון יצא בראיונות בהם אמר שכשמרקל יחזור הוא פתוח לנסות הרכבים עם סימונס בPF. הוא אמר שהוא מרגיש שלסימונס יתרונות רבים על PF ושכדאי לנצלם… לי זה נשמע כמו אמירה מרגיעה לכיוון מחנה פולץ.

    3. מה שידוע מהתקופה בין ליגת הקיץ למחנה האימונים הוא שמרקל העלה במסת שריר בזמן השיקום מהפציעה והרים הרבה משקולות. הוא החל לדווח למאמנו האישי על אי נוחות בכתף. מרקל כנראה מפחד על מקומו ובגלל מוסר העבודה המטורף שלו (מי שלא יודע זה בחור שעד גיל 16 לא התקבל לנבחרת התיכון שלו. הקפיצות שעשה כל שנה הם מדהימות) הגיע למרות הכאבים למחנה האימונים. שם התחיל כל הפיאסקו. אגב עד היום הזה מרקל ומאמנו נשבעים שלא ניסו לעשות שינוי כלשהו בזריקה. שכל שינוי היה עקב אי נוחות וכאבים שחש. שימו לב למרקל בליגת הקיץ.

    https://youtu.be/3zgsTbGMpZE

    זה הוא בפרי סיזן
    https://youtu.be/EE3of9Sgdy0

    הוא נראה כבד יותר (לא בהרבה) והכתף נעה פחות בחופשיות.

    אני דווקא לא רוצה להיכנס לסאגה של מי דיווח למי על הכאב והפציעה והאם היא טופלה נכון. בסוף מדובר על סימפטומים כל כך נדירים שהסיקסרס פישלו שהם היו עסוקים מדיי בשלב מוקדם בלהעביר אשמה למחנה פולץ ולסתור ממצאים מאשר לתפוס את הילד הזה יחד עם כל החבורה שמקיפה אותו ולהגיד לו אז באוקטובר: "כולנו באותו הצד מרקל. אין לנו אגו ואין לנו פיתרונות בוא נגיע לכל המומחים הכי מהר שאפשר מכל הדיציפלינות ונשנן יחד מסרים כדי שיהיה לך נוח להשתקם ולחזור בקצב שלך". במקום זאת עד דצמבר הם היו עסוקים במלחמת גרסאות ולנסות לכסת"ח את הצוות הרפואי שלהם כאשר לא היה צורך. מכיוון שהיה פה עניין כה מוזר הצוות הרפואי היה צריך לשלוח את מרקל לפרופ' בן קיבלר באוקטובר ולא בסוף נובמבר לאחר חודש וחצי בחוץ. ומרקל היה צריך להיות כנה ולשתף את הקבוצה בכל תהליכי האימון שלו ולהתייעץ איתם ולא לקבל החלטות חד צדדיות.

    האיבחון הראשוני של קיבלר, מומחה בעל שם עולמי בתחום הכתף מקנטאקי היה: :scapular muscle imbalance
    והוא שוקם בלקסינטון קנטאקי עד דצמבר עד שלא חש כאבים בתנועה. אך מאז הוא סובל ממה שסובל. הזריקה שלו מההתחלה לוותה בhitches. מעיין מעצורים בתנועה. זה היה נראה כמו תיקים וגרם לכל פסיכולוג כורסא לזעוק: איזה באסט! הכל בראש שלו! יש לו Yipps הוא מפחד מהכדור וכו'… יוטיוב מלא סרטונים של פרשנים שגמרו לו את הקריירה. העניין הוא שפילי דאגו לגבות את הארגון שלהם בכלל ואת הצוות הרפואי בפרט אז הם נתנו לו עזרה אך השאירו לחרושת השמועות להשתולל בראיונות מגומגמים ומבולבלים של קולנג'לו וברט בראון.

    ואז… מבלי לתאם זאת עם אנשי הקבוצה זכה קרון באטלר בTNT לראיון נדיר עם פולץ לפני חודש. ראיון שתפס את אנשי הסיקסרס בהפתאה. באטלר ופולץ מיוצגים ע"י אותו הסוכן. מכיוון שפילי החלה להדליף את כל העניין הפסיכוסומאטי והנפשי פולץ נאלץ להגן על עצמו. הוא זרק פצצה שזכתה להתעלמות יחסית מהתקשורת. אותו פרופ' קיבלר איבחן אותו עם Scapular Dyskinesis . זוהי כבר תופעה שקשה להתעלם מהמימד הפיזיולוגי שלה. הסיקסרס עד רגע זה מגמגמים ולא מוכנים להודות בקול רם שיש סיכוי לא קטן שמרקל כן נפגע או סובל מתופעה פיסיולוגית ושהעיניין המנטאלי נגרם כתופעת לווי ממנה. בעיניי זה שהוא והמחנה שלו נותר בחזית הזאת לבד רק הוסיף ממד של לחץ נפשי וחוסר אמון. אבל בחודש האחרון יש בכל זאת שינוי.

    מרקל והסיקסרס מדברים טוב יותר והקשר עם בראון ושל מרקל והקבוצה נראה חמים ונעים יותר. התיאור בכתבה כאילו מרקל מבודד מהקבוצה זו שטות גמורה. חברתית זה תמיד היה רחוק מהמציאות. מקצועית בחודשים האחרונים יש לו צוות צמוד והוא שותף בלא מעט אימונים קבוצתיים סגורים לתקשורת. בן סימונס אף אמר בראיון שבוע שעבר שהוא שונא לשמור על מרקל כי הוא קשה מאוד לשמירה… הפתיחות של הסיקסרס למרקל בחודשיים האלה מצויינת. תשוו את זה לסן אנטוניו בו קוואיי לא נראה בתקשורת מחזיק כדורסל מאז דצבמבר.

    4. הצד הכדורסלני הוא מה ששכנע אותי שכל פסיכולוגיית הספה ועדר הכתבים שזרקו את המילה Yipps לא היו בכיוון. כל הסרטונים בכתבה של הטיימס ישנים. בשבועות האחרונים לפני כל משחק של הסיקסרס ניתן לראות בחימומים כיצד הזריקה של פולץ מתקדמת. הhitch כמעט נעלם לגמרי. הזריקה מסיבוב עד 20 פיט מרהיבה וחדה יחסית לכל גארד בליגה. הג'אמפ שוט שלו נראה כבר 70% בתוך הקשת. אפילו כמה זריקות לשלוש נראו בחימום מול שרלוט (בone motion shot). הזריקה שלו מוושינגטון חזרה בתוך הקשת והזריקה לשלוש שלו כן שונתה מעט (נק' שחרור נמוכה יותר). קשה לי להאמין שנראה אותו השנה מכיוון שהאינטנסיביות ששחקן NBA מגיע אלייה במרץ אפריל זה דבר שצריך להיבנות במשך עונה שלמה. אם יחזור זה אוליי לכמה דקות בסופי משחקים או שירד להתאמן עם קבוצת הג'י ליג כדי לשמור על כושר משחק.

    אני מאוד אופטימי מההתקדמות שלו וחושב שהוא עדיין אחד מהכישרונות הגדולים שנראו בליגה בשנים האחרונות בעמדת הגארד. חשוב להזכיר גם שהוא צעיר מלונזו בכמעט שנה ובגילם של רוב השחקנים שיוצאים לדראפט השנה. אני גם לא חושב שלשים אשמה על הסיקסרס זה נכון למרות הטעויות שלדעתי עשו מכיוון שהכל כאן זה Uncharted territory. אין ספר הוראות איך להתנהג במקרה כזה כי אין לזה שום תקדים. מה שחשוב הוא שבחודשים האחרונים הם עושים צעדים נכונים לשקם את מרקל ולהחזירו למעגל הקבוצתי.

    תודה על הסבלנות…

    1. יפה מאוד

    2. מרתק, ג'ון. תמיד כיף לקרוא את הדיווחים שלך.

      רק שחבל שאתה "מבזבז" את השלוב של ידע, בקיאות, ורהיטות, לכדי תגובה, ולא כפוסט שבהחלט יכול לשפוך אור על נושא באמת מעניין –
      הן במישור החדשותי (מצבו של פולץ), והן כפוסט המאיר את מצבם של שחקנים צעירים בליגה, ואת ההתמודדות שלהם מול הארגונים בשורותיהם הם משחקים.

      1. חחח….תודה. הסיבה היא שזה נושא שאני עוקב אחריו אבל אם זה היה מאמר הייתי נסמך הרבה פחות על הזיכרון שלי ונאלץ לחקור לעומק כל תאריך וראיון שהוא עשה. זה היה לוקח הרבה מאוד זמן. אני בתהליכי עבודה על המוק דראפט שלי אז יש לי מעט זמן יחסית.

        בתגובה פחות קוראים אבל אני מרגיש פחות אחריות לגבי הידע…

    3. הסבלנות השתלמה, מרתק.

    4. אחלה, חידשת לי קצת. לדעתי כמו שציינתי כבר מספר פעמיים עבדו איתו כל השנה להיות שוטינג גארד. מרקל לא יהיה רכז בפילי (אולי מידי פעם שסימונס נח או בחלקים מאד קטנים), העמדה הזאת שם תפוסה ע"י כשרון גדול יותר. רדיק כבר מבוגר והוא יקבל את המפתחות כשוטינג, זאת תחושת הבטן שלי.

      1. שמעון אתה מעלה נקודה נכונה. יש לפילי העונה מין חוסר איזון בין גבוהים לנמוכים. אין להם עומק בכלל מאחור. כביכול אפשר להעמיד את פולץ עם קאבינגטון סימונס שאריץ ואמביד. אמנם זו חמישייה מאסיבית אבל קאבינגטון מובילי ויכול לשמור על כל שחקן חוץ ופולץ יכול להפוך לשומר מצויין אם יהיה תלמיד טוב. סימונס ישמור על מספרי 3 ושאריץ' על 4. הבעייה היא הקליעה. שאריץ' משתפר והוא הופך לאמין מבחוץ. קווינגטון יום אסל יום בסל. אמביד קלע שלשות טוב על הנייר אבל גם לא יציב. סימונס כרגע ללא קליעה ופולץ סימן שאלה…אם מרקל חוזר עם קליעה מבחוץ אז ווי ווי ווי

        רדיק יקבל כסף בקבוצה אחרת שנה הבאה בקבוצה צעירה. הוא מעולם לא פספס פלייאוף. הרבה קבוצות שרוצות לעשות קפיצה יציעו עליו כסף. פילי יציעו לו חוזה יותר ידידותי. בנוסף הבחירה של הלייקרס תהיה כנראה בין 10-12 בטווח שיכול להביא בין מיקל או מיילס ברידג'ס או את קווין נוקס (אני גם אוהב אותו). כך שמדובר על SF-PF נוספים. אז העשירים הופכים עשירים יותר.

        1. העתיד נראה ורוד רק שימשיך ככה הגיע הזמן לחזור לקדמת הבמה מאז ימי AI העליזים, ומתאים לי קרבות עם בוסטון 🙂

        2. הייתי נותן לרדיק חוזה 10 מיליון לעונה ל-3 עונות או 12 מיליון לעונה לשנתיים. הוא שווה אתת זה גם בגילו המתקדם. אם הוא עוזב את פילי אוק חייבים להביא אותו איכשהו, הוא בדיוק מה שחסר שם.

    5. 👏🏻כל הכבוד על ההסבר המלומד. לא הייתי מודע לרוב מה שכתבת.

    6. פעם ראיתי תגובה של ג'ון שהייתה יותר קצרה מהפוסט עצמו. נשבע לכם, רק צריך לחפש איפה זה היה.

      בצחוק כמובן, סחטיין על ההשקעה.

    7. מעניין מאוד. ראו בבירור שיש שם מרכיב פיזיולוגי, שהוא עיקר העניין.
      מעניין גם לשמוע שלראשונה ברט בראון האהבל שוקל לשחק עם סימונס כמשהו אחר מ-PG.
      כי עיקר הבעיות של פילי זה בהתעקשות על כך.

    8. מקווה מאד שג'ון צודק!

      1. לצערי לא נדע עד שנראה אותו על מגרש ב5 על 5…

    9. תגובה מעולה ששווה לקרוא עד הסוף

    10. וואו ג'ון איזו תגובה – כיף לקרוא
      ההנהלה של פילי התנהלה בצורה מבישה בתחילת העונה עם פולץ ואני חושב שתרמה לא מעט לברדק.
      פולץ מחובר מאוד לקבוצה וגם מראה גרף שיפור גדול.
      אני אופתע אם נראה אותו משחק השנה .
      בכלל ג'ון תחזור לכתוב – הפוסטים שלך חסרים.

  17. מעולה מנחם!
    אני חושב ששנה הבאה פולץ יסתום הרבה פיות.

      1. גדול

    1. גדול!

  18. שאלה למנחם:
    מדוע שחקני הנבא לא מפגינים שום רגשות אחרי סל או הטבעה מהממת?

    1. לא מנחם…

      אבל חלק כן מראים רגש. יש 'החזקה' לעיתים של התפרצות כי
      1. זה יותר קול (אני? פששש… זה קורה לי כל הזמן!)
      2. למה לחטוף טכנית על התגרות ביריב
      3. למה לתת ליריב שלך דלק לחזור ולנסות להשפיל אותך (בליגה הזאת כולם אתלטים).
      4. הקצב בNBA כל כך מהיר שאם אין טיים אווט או עבירה אין זמן לחגוג כי יש כבר מתפרצת בצד השני גם אחרי סל

    2. כי הם גברים

    3. כי הם רוצים לתת פאסון של "שום דבר חדש. עוד יום במשרד…"

  19. מעורב נהדר מנחם, תודה.
    לדעתי יתנו לפולץ לשחק בליגת הקיץ, ואז הוא יקבל את הביטחון והברגים בראש יסתדרו לו.

    1. תודה. מעריך זאת מאד

  20. תודה על המעורב. אני מאחל לילד בהצלחה (והתוספת של ג'ון הפכה אותי לקצת יותר אופטימי) תמיד כיף כשאתה מוסיף לכתבות מעט סיפורים אישיים

    1. תודה. מעריך זאת מאד

  21. תודה מנחם
    יופי של ניתוח של בעייה פסיכולוגית.

    1. תודה. מעריך זאת מאד

  22. חושב שמדובר בעוד בלוף של פילי ,כפי שכתבו.
    בלוף מבית היוצר של פופ ,שאצלו קאוואי פצוע…
    ובפילי הבלופים השתכללו עם אמביד ששלוש עונות לא שיחק
    ורק כשחזר ראו שהתאמן יפה כל הזמן .
    סימונס כנל ועכשיו פולץ.
    עוד שבוע קאוואי חוזר ונראה אם הוא חלוד או שהתאמן בסתר כל הזמן .

  23. ועוד מילה על בעיות מנטליות בספורט.
    אני סובל מאסטמה.
    שזו בעיה מנטלית שהופכת לפיזית.
    מתי שהוא צילמתי קורס קייקי נהרות.
    בקייק נהרות הישיבה בתוך הקייק,קייק ישיבה פנימית.
    החותר מחובר בחצאית לקייק החצאית דואגת שלא יכנסו מיים
    לקייק אך בו בזמן אם החותר מתהפך הוא נשאר לכוד מתחת למיים בתוך הקייק.
    התירגול הבסיסי בקייקים נקרא אסקימו רול גלגול אסקימוסי .
    הגלגול הזה מחייב קואורדינציה מעולה והבנה פיזיקלית מצוינת.
    אותי הגלגול הזה הלחיץ כל פעם שניסיתי עם הדרכה או בלעדיה
    הגעתי למצב של מחנק ולחץ.
    ואז הגעתי לחוג בשדות ים .
    שם המדריכים לימדו בקלילות בשלבים .
    לחותרים חדשים שעבדו לפי השלבים לא היה פחד מובנה .
    בניגוד אלי כולם תפסו מהר מאד .
    אני בחדר ההלבשה קנאתי באחרים וכעסתי על חוסר יכולתי .
    מידי פעם התחמקתי גם מהתירגול אחד על אחד עח המדריכים עד שתפסתי אומץ.
    אבל …
    לגלגול הזה יש כמה תנועות מקדימות הן נקראות תמיכות.
    תמיכה עילית תמיכה תחתית ניהוג אחורי ניהוג קדמי .
    ודוקא את התנועות הללו תפסתי נהדר. וכל פעם הגדלתי את המעטפת עד כמעט התהפכות אך לא התהפכתי בכלל.
    המדריכים באו ועודדו אותי כל פעם ,ראו עד כמה אני פאנאטי בנסיון
    להצליח.
    ואז יום אחד כשכבר הפידכבר כמעט לא היה שם הגלגול הצליח.
    לקח לי חצי שנה ללמוד להתגלגל.
    אך גני יכול ללמד ,וכבר לימדתי כי חלק מהלימוד היה ללמוד ללמד ,אני יודע ללמד חותר חדש גלגול בתוך שבוע בלבד .

    1. הסיפור שלך מאוד מעניין. ואני חושב שלא מעט אנשים מתמודדים עם דברים דומים בתחומים שונים. רק ראיתי שציינת שאסטמה היא 'בעיה מנטלית שהופכת פיזית'. האם הטענה שלך זה שניתן לרפא אסטמה עם טיפול נפשי? אני נורא סקרן ספציפית על אסטמה.

      1. לא יודע לענות לגבי טיפול נפשי.
        יודע שהתמודדתי עם כמה הרים בחיים שחשבתי שלא אעבור אף פעם.
        אחד מהם היה לעמוד עם גלשן אויר על גבעה בבת ים ולהתחיל לקוץ לכיוון התהום ….
        כשעברתי את ההר הזה ,הלכתי למבוא ממה והסתכלתי מטה כלא מאמין שאצטרך ליפול את כלנהדרך הזו למחרת.
        שנתיים אחרי עמדו שני גולשי אויר מאחרי ברוח די חזקה במבוא חמה וביקשו לראות איך אני ממריא ,התשובה בקלילות….
        חושב שהכל ענין של ביטחון ,ויש גם פיזיולוגיה ואימון בשלבים בתוך זה.

        1. לקוץ כלומר לרוץ…
          אנחנו על פי תהום אך עומדים בפני צעד גדול קדימה…

        2. גם אני קפצתי מהגבעה הזאת בבת-ים! מכיר את ההרגשה!
          אבל לא המשכתי לקורס גובה לצערי. המדריך, שהיה בלתי נסבל וההתעסקות עם הציוד הכריעו לטובת וויתור על החלום.

          1. המדריך אכן מוכר לי היטיב אך אני פשוט חיכיתי עדהשהגיע מדריך אחר לתחום ..
            לקח רק 15 שנים ….
            הרוחת בכך שאתה עדין שלם ללא חלקי חילוף ..

          2. וכשכותבים אוטומט שוכחים .
            על הגבעה בבת ים רצתי בשנת 85 .
            חזרתי לתחום אחרי הפסקה קצרה בת 20 שנה…
            לגבעה בפלמחים .

      2. גורמים נפשיים הם רק גורמים "מסייעים" באסתמה.
        אחוז מכריע של התפרצויות האסתמה הן בגלל אלרגיות,
        ועבורן, אין טיפול נפשי/פסיכולוגי.

        (לבת שלי יש אסתמה, כך שלצערי, אני בקיא למדי בתחום)

        1. הגורם הנפשי הוא הלחץ הפחד.
          הפחד עובר עם התירגול ,אין דבר מפחיד יותר מריצה לתהום.
          או הפחד להילכד חנוק מתחת לקייק.
          הקשר למאמר הוא הרפיית השרירים ,היא המאפשרת לבצע את הנדרש
          הלחץ הפחד מקשיח את השרירים .
          הגורם הנפשי הלחץ מגביר את חוסר היכולת לבצע והופך מגורם נפשי לפיזי.
          עם השליטה על המצב מגלים כי הביצוע גלגול אסקימוסי , גלישה אוירת המראה , גלישת וויקבורד ,שוב סןג של פלנינג רחיפה ,גלישת גלים ,וכולי,כל הביצועים הטכניים הללו לאחר שמחלקים לשלבים ומתקדמים בצעדים קטנים הביצוע קל בהרבה מההר שנראה לא עביר בתחילה.

    2. תודה פומה!

      1. האמת השם נתי ,אבל אשאר בכינוי הנוכחי .
        בכיף .

  24. מאמר מרתק מנחם
    ממש מקווה בשבילו שיחזור לעצמו

  25. תודה מנחם ותודה לג'ון על התוספות החשובות.
    אחד הסיפורים ההזויים שאני זוכר. ראיתי אותו בסרטוהי אימונים ואני חושב שאין מה לפחד מבאסט כאן. הוא שחקן שחקן. יש מה לחשוש לגבי ההתאמה שלו לצד סימונס, ואני חושב שזה עיקר הדאגה של פילדלפיה כרגע.
    המאמן עשה המון טעויות בעבודה מולו, כולל האמירה ש'הוא יחזור לשחק כשיוכל לקלוע מחוץ לצבע' כששאלו אותו אם פולץ בריא.
    יש תחושה גם בקרב השחקנים, כמו אמביד שרמז על זה לא מעט, שנהגו איתו בחוסר הגינות.

    1. אם אני לא טועה זה היה קולאנג'לו עם האמירות המטומטמות.

  26. תודה רבה מנחם על האיזכור של כלת פרס ישראל 2017 אגנס קלטי.
    חושב שמנחם קצת טעה בתאריך הפעם והתכון לשנת 1959 מנחם עזב כאן ב 61 .
    אז פעם אחת אסנגר עליו מותר לי…
    אגנס קלטי זכתה בעשרה מדליות באולימפידת הלסינקי 52 .
    אם מנחם קצת הקצין את הסיפור אז אכן משנת 57 עד 59 עדין העברית לא היתה ממש שגורה בפיה. ויותר מכך ,ככל שהמורה טוב יותר כך קשה לו יותר ללמד מתחילים .
    הנסיון שלי לאחרונה מסקי מיים בכבלים ,הוא ששם יש מספר נערים בגילאים צעירים יחסית..
    סביבות 16-17 הנערים הללו הם עילויים בכל קנה מידה ,כחובב ספורט אובססיבי אני יודע להעריך זאת.
    בו בזמן כחלק מהתרןמה שלהם למתקן הם מתאמנים בחינם הם מלמדים מתחילים .
    יכולתם ללמד מתחילים נופלת משמעותית מיכולתם ללמד מתקדמים
    ברמה שלי או הרבה מעבר לה.
    מפני שהם כבר מזמן שכחו את השלבים הבסיסיים .
    אישית מי שקיבל טיפים ממני למד הרבה יותר מהר .
    מאחר ואני חי את השלבים הבסיסיים למדתי אותם דרך הראש.
    בניגוד לנערים שלמדו אותם מחיקוי.
    לימוד תנועות בספורט כמבוגר או כילד שונה לחלוטין .
    מחכה שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב על כך משהו פעם .

    1. כמובן. ב-1949 הייתי בן 12…

      1. יפה .
        ובענין הכפפה ההבדל בין ללמד מבוגרים דרך הראש
        או ללמד נערים דרך חיקוי מרים את הכפפה?

  27. תודה מנחם
    פוסט מעולה

  28. 123

  29. עקבתי אחרי העניין עם פולץ כבר כמה חודשים, ופתאום אני רואה את זה.

    אני חושב שההבדל בין מה שציינת על הבעיה שלך הייתה בזמנו ולפולץ היא שהוא ידע לבצע את התנועה (ובעקבות זאת נבחר בחירה ראשונה באחלה של דראפט) בעוד שאתה לא ניסיתי יותר מדי פעמים לפני שנדרשת לבצע את תרגיל המתח. לא?

  30. תודה מנחם על פוסט מעולה.
    לצערי הכתבה ב NYT קצת לא אמינה בעיני . אבל אתה יודע להוציא מטעמים מכל דבר 🙂

  31. יא אולוהים מנחם מפציץ בטורים! מעורב משגע מנחם – רוצים עוד!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט