סלטיקס ג'ורנל 2# / הגולש יונתן סלומוביץ'

לוגו בוסטון סלטיקס – מויקיפדיה

 

 

 

 

 

סלטיקס ג'ורנל 2# / הגולש יונתן סלומוביץ'

קצת נתונים יבשים..

# רקורד: (46-20). מקום 2 במזרח (2 משחקים מהמקום הראשון נכון ליום שבת בבוקר) ורביעי בליגה (5.5 משחקים מהפסגה).

# התקפה:
כמות נק' למשחק 104.6 (מקום 19 בליגה). אחוזים מהשלוש 37.4% (מקום 4 בליגה). אסיסטים למשחק 22.5 (מקום 18 בליגה). רייטינג התקפי 105.7 (מקום 15 בליגה).

# הגנה:
כמות נק' שהקבוצה סופגת פר משחק 100.2 (מקום שני בליגה). רייטינג הגנתי 101.4 (מקום ראשון בליגה). כמות ריבאונדים למשחק 44.4 (מקום 8 בליגה).

מה היה לנו עד כה?

  • סיום עגום לחצי העונה הראשון ופתיחה מרשימה בפתיחת החצי השני – מתי מעט לא הבחינו בהאטה של הסלטיקס ביכולת לאחר הפתיחה המרשימה והלא טריוויאלית עקב מצבם לגביי פציעות בתחילת העונה. הנפילה הגדולה הגיעה בישורת לקראת פגרת האולסטאר, כאשר הצניחה התחילה בתבוסה לראפטורס (במה שתרם רבות למקום הראשון לחמוק מידי הקבוצה) ובהמשך אף הגיעו 3 הפסדי בית מול קבוצות שהסלטיקס היו אמורים לנצח, או לפחות לא להפסיד בצורה שהם הפסידו בה (שניים מהם הסתיימו עם מעל 120 נק' על הגנת הקבוצה). ניכר שהפגרה נדרשת לקבוצה וייתכן שגם כמות המשחקים העיבה על היכולת. בשונה מהסיומת המגמגמת לחצי הראשון של העונה, הסלטיקס פתחו את החצי השני בצורה מרשימה בפניי עצמה. הם עם מאזן 7-1, כאשר ההפסד היחיד שלהם היה ביוסטון במשחק נהדר מבחינתם. כמובן שיש לציין שמלבד 2 קבוצות (מינסוטה והרוקטס), כלל הקבוצות אינן קבוצות פלייאוף והינן עם מאזנים שליליים לחובתן, אך זאת עדיין התקדמות. הקבוצה אפשרה בשבועיים הראשונים של פברואר לקלוע על ראשה 109.7 בממוצע (מקום 20 בליגה באותו טווח זמן) ועם רייטינג הגנתי ל 109.3 (מקום 18 בליגה). בשבועיים אחריהם? השיפור היה מגמתי (התחיל עם מקום 16 ברייטינג ההגנתי וקפץ בחודש מרץ עד כה למקום ה-11) בהגנה, אך בא לידי ביטוי בעיקר בצד ההתקפי. מאז פתיחת החצי השני של העונה, בוסטון ממוקמים במקום ה-5 בכמות הנק' שהם קולעים פר משחק ולא פחות מהמקום הראשון במדד הרייטינג ההתקפי של כלל קבוצות הליגה. הנתון עצמו מרשים ומפתיע, כיוון והתקפת הסלטיקס הייתה בינונית מאוד עד אותה נק' ולכן שיפור הפלאים מרשים בפניי עצמו. ושוב, אפשר להגיד שמדובר רק בכמה משחקים והסיומת של העונה עוד יחסית רחוקה ומלאה משחקים נוספים, אך משהו בצורת המשחק בהחלט נראה אחרת מצד הקבוצה. מי שראה למשל איך בוסטון התמודדו שווה בשווה מול הרוקטס ביוסטון, כל זאת עם יכולת רעה של אירווינג, יכול להעיד שההתקפה נראית יותר מגוונת ובעיקר יציבה מצד הירוקים. אך על ידי מה זה בא לידי ביטוי? ניגע בכך בדיוק בנקודות הבאות.

 

  • יציבות ושיפור מתמשך מצידו של בראון – אם מתחילים לדבר על בראון, חשוב לציין שהנפילה הנוראית שלו אתמול על הגב נראית כעת הרבה פחות רע ממה שהיא נראתה ממש לאחר הנחיתה עצמה. בראון נכנס לפרוטוקול זעזוע המוח של הליגה ולכן חזרתו למגרש לא ידועה. זה יכול לקחת שבועיים ויכול גם לקחת רק כמה ימים (שתי האפשרויות קרו העונה עם הורפורד, כאשר נכנס לאותו פרוטוקול). וכעת נשים את הנפילה בצד ונדבר על יכולתו עד לנקודה זו. ג'יילן חווה פתיחה מרשימה ביכולת בהתחלת העונה, אך לטעמי הוא הרשים בעיקר כי רבים לא ציפו לכזאת קפיצה ממנו (גם לאחר פציעת היווארד). הוא קיבל יותר דקות והראה יכולת יציבה יותר מצידו באה בעיקר לידי ביטוי בכמות הנק' והריבאונדים שהוא אסף (אנחנו מדברים על 15 נק' למשחק ו-6 ריב' בחודשיים הראשונים של העונה). אין ספק שזאת קפיצה ניכרת ביכולת ורבים כבר החליטו לפתוח עבורו בקמפיין בחירה לשחקן המשתפר של העונה. מאידך, חשוב לציין שהשיפור נראה במספר פרמטרים מאוד קטן והיה ניכר שהוא עדיין לא התקדם רבות בהמון קטגוריות שדורשות ממנו שיפור. השתיים הקריטיות מבחינתי הן היכולת קליעה מקו העונשין ויכולת המסירה שלו. הקליעה מהקו חשובה מכיוון שהוא שחקן אגרסיבי והוא חודר ב-FORCE אל הצבע פעם אחר פעם, כאשר במתפרצות הוא קטלני ולרוב חד. שחקן כזה הופך למסוכן ושלם יותר כאשר היריבה מעדיפה לבצע פאול ולספוג את הנקודות מהקו, כאשר הוא אכן מסוגל לקלוע אותן באופן יציב. היכולת שלו מהקו הסתכמה ב-58.8% מאכזבים בחצי הראשון של העונה. אך עם זאת, הוא השתפר מאוד לאחר הפגרה. עד כמה השתפר? די הרבה! אם מסתכלים על האחוזים שלו מפתיחת פברואר, הוא עומד על 79.5% אחוזים מ-2.8 הזדמנויות מהקו. ולאחר הפגרה? הוא במקום השני בקבוצה עם 92% אחוזים מתוך 3.6 הזדמנויות (שהיא הגבוהה בקבוצה באותו טווח זמנים). זה לא מפתיע שבראון קולע יותר, כאשר הוא משתפר ביכולת שלו מהקו. אם הוא קולע טוב יותר מאותה עמדה הוא צובר יותר ביטחון בעצמו ויעדיף לקחת יותר על עצמו בהתקפה ולחדור יותר לצבע. חשוב שימשיך עם היכולת הזאת, כי בוסטון זקוקה לכל מה שהיא יכולה להשתמש בו בהתקפה. מעבר לשיפור מהקו, ראינו גם שיפור בכמות בהחזקת הכדור. היא לא בהכרח באה לידי ביטוי בהנעת ההתקפה מצידו, אלא יותר בצמצום כמות האיבודים מצידו (1.4 למשחק עד הפגרה, לעומת חצי מהכמות לאחר מכן), ובכמות האסיסטים (1.2 למשחק עד סוף ינואר, לעומת כמות כפולה מכך מאותה נק' ואילך). גם אותה יכולת החזקת כדור הינה מהותית עבור בראון והסלטיקס, כיוון ולמרות שיש את הורפורד כמן פוינט סנטר בקבוצה, בראון הוא עדיין הסקנד גארד של הקבוצה והוא חלק ממערכת התקפית שדורשת סטנדרט מסוים בהנעת כדור. כולם צריכים לדעת למסור בצורה איכותית, ומי שלוקח על עצמו את הזריקה צריך לבצע מהלך אפקטיבי ולא רק לאבד, כי כמובן שעבור קבוצה שאיננה מהמוכשרות ביותר בצד ההתקפי, סוגיה כזאת יכולה להכניסם לעוד הרבה "בורות" כמו שהם נפלו אליהם בתחילת העונה בפתיחה של משחקים.
    בשורה התחתונה, מבחינתי, היכולת של בראון מרשימה דווקא מבחינת היכולת שלו להשתפר ולקחת על עצמו יותר בהתקפה ובהגנה ככל שהזמן עובר. הוא זורק יותר, הוא קולע יותר והוא מסוגל לתרום כעת יותר עבור הקבוצה (כמו למשל להוביל את התקפת הסלטיקס בחסרונו של קיירי – קרה בשיקגו, או לשמור על הארדן ביוסטון, אפילו כשהוא כבר עם 4 עבירות והפוזשן שהוא שומר עליו מאוד קריטי להמשך המשחק). כשמדובר בשחקן שנחשב יחסית מתחת לרדאר בעונה החולפת, הסוגיה עם בראון העונה בבוסטון בהחלט לא מובנת מאליה ומרשימה ללא ספק. ככל שהזמן עובר הוא מראה שסטיבנס צדק כשזרק אותו למים והעביר אותו לחמישייה. אם ימשיך ככה, השמיים הם הגבול עבורו.
  • השיפור ביכולת של אירווינג – אפילו לא סיימנו את העונה ואין ספק שאיינג' כבר מחייך מאוזן לאוזן לאור היכולת שקיירי מציג בבוסטון, במיוחד לעומת מה שקורה כרגע בקליבלנד. בקאבס, החלק העיקרי שנשאר הוא הבחירה מברוקלין (שכרגע לפחות נראית נהדר עקב מיקומה של ברוקלין האומללה), אך בבוסטון קיירי אירווינג רק ממשיך להשתפר ולהוביל את הקבוצה לגבהים חדשים. כבר עכשיו ידוע שמבחינת יכולת הקליעה שלו, אירווינג אולי בדרך לאחת העונות היעילות ששחקן הצליח לייצר מבחינת יעילות התקפית, ובעיקר עבור שחקן בעמדתו – כל זה בעונתו הראשונה בלבד בבוסטון. מה שאני אישית מתחבר אליו מצד אירווינג בשיפור שלו לאחרונה, הוא הקפיצה בשאר המדדים שלו. בתחילת העונה הורגש עד כמה העומס ההתקפי על קיירי עצום וכל זה קרה בזמן שהוא עדיין מסתגל למערכת ההתקפית החדשה ולכלל השחקנים סביבו. עם הזמן ניכר שהמון שחקנים בבוסטון מצאו את מקומם וחלק לא קטן מהם השתפר. קיירי נכנס כאן לתמונה מכיוון שהוא הפך ליותר מעורב בכל הנעשה על המגרש. הוא לוקח יותר ריבאונדים ולכן הוא מסוגל לנהל את המשחק של הקבוצה מהר יותר וכמובן שזה מראה גם השקעה בעוד פרמטרים על המגרש, מלבד ההתקפה גרידא. נוסף על כך, חלה גם עלייה הדרגתית בכמות האסיסטים של אירווינג (שמוסר מעל 6 אס' למשחק מאז פתיחת החודש). ואולם, השיפור שלו בנושא הזה ספציפית, לטעמי, נובע לא רק מהבנה טובה יותר של תוכנית המשחק, אלא גם בגלל היכולת המשופרת בהתקפה של השחקנים סביבו. העובדה הזאת חשובה מבחינתי, כי היא תורמת לכך שסטיבנס יכול לנהל יותר בקלות את המנוחות של אירווינג לקראת הפלייאוף. עד סוף ינואר אירווינג שיחק בממוצע 33 דקות. מאז פברואר הכמות ירדה ל-30. זה נראה אולי מזערי, אך יש לכך חשיבות. בעונה בה המאבקים בין הקבוצות המיועדות להמשיך לפוסט סיזן כל כך צמודים וסטארים רבים בקבוצות נופלים כמו זבובים, יש חשיבות לשימור של אירווינג לקראת הפלייאוף. אך בכל מקרה, מבחינתי, השיפור של אירווינג גם תלוי בקבוצה סביבו. ברגע שהיווארד יחזור, אירווינג יסתגל יותר, וכשהצעירים סביב גרעין הקבוצה רק ימשיכו להתפתח, אירווינג יהפוך רק לקטלני יותר. אולי כרגע הוא לא מועמד מוביל במירוץ ה-MVP, אך בעיניי הוא ראוי להיות לראשונה ב-FIRST ALL NBA TEAM.
  • היכולת של הספסל – הנקודה שלטעמי היא הכי מעניינת כיום מבחינת השיח על הסלטיקס.
    רוב העונה היה ברור שהקבוצה הזאת לא מקבוצות העילית בהתקפה (כמובן שהפציעה של היווארד תרמה לכך רבות), אך כמו שצויין כבר, במהלך העונה, ההתקפה השתפרה פלאים. נכון, שחקנים רבים השתפרו, אך חלק גם נסגו ביכולת ההתקפית שלהם (כמו הורפורד, שתמיד חווה תקופה שקטה בהתקפה בכל עונה, וטייטום, שכנראה חווה קיר מסויים כרגע). אי לכך, הסיבה היחידה שאני רואה כרציונלית להסבר על השיפור בהתקפה, היא היכולת של הספסל לאחרונה. ואיך לא? ראינו איך רוזייר ממשיך להפוך לחלק קרדינלי מרוטציית הקבוצה ו-2 המשחקים בהם הוא החליף את אירווינג בחמישייה היו נהדרים מבחינתו. הפציעה של סמארט והיכולת שלו לאחר מכן, הזכירה לרובנו עד כמה גם הוא קריטי ליכולת של הקבוצה, בדגש על ההגנה כמובן. אך זה לא רק מסתכם בשניהם. השיפור ביכולת הקבוצה נובע מהכושר שהספסל נמצא בו כעת. בוסטון היו במקום ה-23 מבחינת כמות הנק' של הספסל שלהם מפתיחת העונה ועד לסוף חודש ינואר ולא יותר מהמקום ה-28 ברייטינג ההתקפי של ספסלי הקבוצות. הבעייה הייתה גדולה יותר כאשר מבחינת הרייטינג ההגנתי הם גם היו פחות טובים מהחמישייה (99.9 לעומת 99.6) ולכן גם יתרון שהקבוצה הייתה מחזיקה היא איבדה לא מעט מהפעמים עקב האימפוטנטיות ההתקפית.
    השיפור נראהנ לעין כבר מתחילת פברואר, אך הוא התעצם בצורה כל כך ברורה שלדעתי אף עין עוקבת לא פספסה זאת. הנסיקה החלה בערך בזמן בו החתימו את מונרו. לקח לו זמן להשתלב במערכת ההתקפית של הסלטיקס (ועדיין מדובר בתהליך שלא הסתיים), אך הבאתו יצרה עוד טיפה עומק מהסוג שבוסטון נזקקה לו. עצם הנוכחות של מונרו על המגרש עם שאר שחקני הספסל של הסלטיקס דורשת מהגנת היריבה להציב עליו שומר בקפדנות בצבע ולעיתים אף תדרש עליו עזרה מהירה. הסיטואציה הזאת מעניקה יותר מקום עבור רוזייר ומוריס בשביל לקלוע, ולרוב איתם יהיה עוד שחקן חמישייה שלא נקרא ביינס ואותו שחקן גם מנצל זאת רבות. ביחד עם סמארט והתרומה האיכותית של ת'ייס ואוג'ליי בדקות המוגבלות שמוענקות להם, הספסל עשה קפיצה אדירה. מאז הפגרה, בוסטון במקום השני בליגה בכמות הנק' שהספסל שלה קולע. בנוסף, הספסל שלה ממוקם רביעי ברייטינג ההתקפי של ספסלי הליגה, מקום רביעי במדד ה-TS% ומקום שישי באחוזי אפקטיביות. אך עם זאת, יש לציין נקודה שצריך לשים לב אליה: לצד השיפור ההתקפי, הספסל של הסלטיקס התרסק ביכולת ההגנתית שלו. אם בעבר היכולת הסגולית של הספסל בהגנה החזירה את הקבוצה למשחק מפיגור שהיא הייתה נכנסת אליו, כרגע הקבוצה סופגת המון כשהספסל על המגרש ולמרות שהיכולת ההתקפית של בוסטון הפכה למרשימה לאחרונה ומובילה אותם לינצחונות, הרבה בזכות אותם שחקנים, הלחם והחמאה של הקבוצה הזאת הוא עדיין הצד ההגנתי. חשוב לכולם לזכור זאת, כי אם אתה לא הרוקטס או הווריורס, הקבוצה שלך לא תהיה תמיד מצויינת התקפית והיא תחווה גם נפילות באותו זמן. המפתח לטעמי הוא מוריס. הוא השחקן היחיד שיש לו את הנתונים לתרום באופן חיובי להגנה של הקבוצה וזאת כאשר הוא גם משחק כמות נכבדת של דקות והוא צפוי לעשות כך גם בפלייאוף. אם מוריס יוכל לתרום לא רק בהגנה כשהוא על המגרש, ולצידו רוזייר וסמארט ימשיכו באגרסיביות ההגנתית, אז אולי ההגנה שהספסל מייצר תתייצב. ההגנה גם ככה מתקשה עקב הנוכחות של מונרו בצבע. בכל מקרה, הרביעייה של סמארט, רוזייר, מוריס ומונרו היא ככל הנראה הרביעייה שסטיבנס יישען עליה מכאן ואילך. אני חושב שהמטרה כרגע צריכה להמשיך ולשמר את הכימיה שהם מפתחים בהווה ולא לקלקל זאת עם ניסיון של שילוב מונרו בחמישייה (מה גם שכל המטרה בהבאה שלו הייתה להעניק מהספסל ניצוץ להתקפה, שהרי החמישייה לא צריכה באמת עזרה בנושא). אם כל אחד מהארבעה ייצמד לתחום האחריות שלו, אולי לבוסטון יהיה לפחות ספסל יציב וראוי לקראת הפלייאוף שיוכל לתת לה את הדחיפה להגיע רחוק ממה שהם הגיעו בעונה החולפת.

מה חשוב לשים לב אליו לקראת היומן הבא?

  • האיזון בין ההתקפה להגנה של הקבוצה. משהו שמעורר תהייה הוא חוסר האיזון בין שתי הקטגוריות בקבוצה. בתחילת העונה הקבוצה הייתה דומיננטית בהגנה, אך בינונית בהתקפה (וזאת מחמאה כשאומרים עליה בינונית). לאחר מכן, הגיע שיפור גדול בהתקפה, אך איתו היכולת בהגנה ירדה. נשאלת השאלה אם לבוסטון יש את היכולת למצוא איזון מסוים ולהיות מספיק טובה בשני צדי המגרש בו זמנית? כרגע לא ברור אם זה אפשרי, בעיקר בגלל היכולת של הספסל בהגנה.
  • המאצ'אפ מול טורונטו בהמשך העונה ולקראת הפלייאוף. כרגע נראה שהנפילה הגדולה לפני הפגרה פגעה קשות בבוסטון במאבק על המקום הראשון במזרח. מצב זה עלול להכניס אותה לנקודה לא נוחה בעיקר בגלל מפגש צפוי מול הקאבס בחצי הגמר, כאשר נראה שכמעט כל היריבות בסיבוב הראשון מול הטופ 4 במזרח יהיו קשות. המפתח של בוסטון לצמצם את הפער מונח לא מעט על היכולת בשני המפגשים שנותרו מול הראפטורס. אחד ב-31 לחודש בבוסטון והשני יגיע כבר חמישה ימים אחריו בטורונטו, כשמדובר על הלילה השני של באק-טו-באק לאחר לילה ראשון במילווקי. אם בוסטון תצליח לנצח את שני המשחקים הללו ולשמור על יציבות במהלך העונה, ללא נפילות יוצאות דופן, אולי הם שוב יזכו במקום הראשון.
  • HAYWATCH: לא נסיים את היומן בלי כמובן לציין מה הולך עם היווארד. אז נכון לפתיחת שבוע זה, גם סטיבנס וגם איינג' ממשיכים באותה מגמה והם טוענים שגורדון היווארד לא יחזור לשחק העונה ושיש לו עוד דרך כבירה לעבור עד שיוכל לחזור לשחק. איינג' ציין באופן מושכל גם את הפן המנטלי שנכנס לתמונה, ואמר שאפילו אם הוא יחזור לכשירות מלאה, הוא עדיין צריך לצבור את הביטחון העצמי ולהרגיש שוב בנוח לדרוך ולהעמיס על הרגל שנפצעה, לקפוץ לסל ולחזור להיות שחקן אגרסיבי ובטוח ביכולותיו. היום אחר הצהריים היווארד עצמו השתתף באירוע למען הקהילה בבוסטון והוא עדכן קצת לגביי מצבו כרגע. שני הדברים המעניינים מהשיח הוא החלק הפרקטי, בו הוא ציין שמבחינת מסלול ההחלמה, הוא כרגע מבצע ריצה על ה-ALTER G (הליכון מיוחד שמאפשר לרוץ ללא השפעת כוח המשיכה על הרגליים ובכך גם לווסת את אחוז ההשפעה של כח המשיכה במהלך הריצה). הוא טוען שהוא נמצא ב-70% השפעה של כוח המשיכה במתקן וברגע שמגיעים ל-80% הוא יוכל לעבור לרוץ באופן רגיל על הליכון. משם זה עבודה על קפיצה וככל הנראה לאחר מכן זה יהיה כבר עבודה מלאה על הרגליים (כולל תכנית חזרה לכושר מלא בחדר משקולות) ועבודה על מגרש הכדורסל.
    הדבר השני שרוב העיתונאים נצמדו אליו, היא העובדה שהיווארד לא היה מוכן לפסול את האפשרות שהוא יחזור לשחק העונה. הוא ציין שהוא לא חושב על כך ומתמקד על ההחלמה ועל התהליך היומיומי, אך הוא לא רוצה להציב לעצמו תקרה ושהוא עדיין לא מוכן לחרוץ את גורלו.
    לאור העובדה שבוסטון כבר רצה עם סגל מסוים רוב העונה (סגל שעבד עם היווארד רק בקיץ במחנה אימונים מקוצר) והיווארד חוזר מפציעה משמעותית, אני אישית לא יודע אם הייתי מעוניין להחזיר אותו לפעילות העונה. יכול להיות שעם היווארד הקבוצה מועמדת מובילה להגיע לפיינלס ואולי לעשות גם שם רעש, אך מי מבטיח שהוא יחזור לאותו הכושר אם הוא יחזור כבר העונה? מי מבטיח ששיתוף הפעולה בינו לבין הקבוצה ילך חלק? לטעמי, עדיף כבר לתת לכל מלאי הצעירים בקבוצה לשחק ולהמשיך להאמין בהם כמו שהאמינו בהם עד היום ולתת לקבוצה להגיע לפלייאוף בלי לחץ מסוים על הכתפיים. זאת סך הכול קבוצת צמרת צעירה שעוד מתפתחת והיא צוברת כרגע ניסיון ושיפור ביכולת. הגישה הזאת לא מנעה מהם להגיע רחוק העונה וכשאירווינג משחק בקבוצה וסטיבנס הוא המאמן שלה, גם בפלייאוף יש לה סיכוי טוב להגיע רחוק בפלייאוף המזרחי.

נקודות אחרונות ששוות ציון

  • הירידה ביכולת של טייטום. זה כבר התחיל באזור ינואר והמשיך גם בפברואר. בשני החודשים הללו חלה נסיגה מסויימת ביכולתו של טייטום. אם זאת הקליעה מהשלוש שירדה באחוזים, אם זו הירידה בכמות הנקודות למשחק ואם זה הריכוז הכולל בהתקפה (דוגמא מעניינת לחדי העין: לטייטום יש לא מעט איבודים לאחרונה בהם הוא לא מצליח לאחוז בכדור בכפות ידיו בחדירה לסל ומאבד אותו). קשה לכעוס על הרוקי, שעדיין נראה כמו שחקן שיהיה מינימום בחמישיית רוקיז השנייה של העונה, וזאת כשהוא תורם בצורה ברורה לקבוצת צמרת. על אף זאת, חשוב מאוד לנסות ולהמשיך לעבוד עם טייטום על ההשתלבות ולקיחת האחריות בהתקפה. הוא אולי רוקי, אבל ללא היווארד הוא בהחלט עשוי להיות השחקן ההתקפי השני הכי טוב בקבוצה. יותר מכך, כל עוד היווארד לא נמצא, זאת הזדמנות פז עבורו להמשיך לצבור ניסיון. בכל מקרה, כנראה שמדובר בקיר הרוקיז ולא כדאי להיבהל יותר מדי מהירידה הקלה ביכולת. הסיטואציה שהוא נכנס אליה גם ככה לא מרובת צ'אנסים (סטיבנס נהג כך גם עם בראון בעונה הקודמת).
  • היכולת של הורפורד והחודש השקט. הרבה שעוקבים אחרי הורפורד (כנראה בעיקר אוהדי אטלנטה, מלאי ערגה, אוהדי בוסטון אדוקים וייתכן מאוד שכמוהם גם תושבי הרפובליקה הדומיניקנית השרופים על כדורסל) מודעים לכך שבכל עונה יש חודש בו הורפורד נעלם לו בין הצללים ומראה יכולת ירודה מהקו הכללי שהראה באותה עונה. כרגע נראה שאצל הורפורד זה היה חודש פברואר וזה דווקא לאחר חודש מצויין לפניו. את מרץ הוא לפחות פתח ברגל ימין ואם רוצים לציין משהו חיובי מבחינתו, אין ספק שזאת תהיה היכולת שלו מקו השלוש. מאז חודש פברואר הורפורד קולע ב-45.7% מתוך 3 הזדמנויות מקו השלוש. נצמיד זאת ליכולת הפוסט אפ האיכותית שלו והיכולת המסירה והנעת הכדור, והרי לנו אחד מהשחקני פנים השלמים שקיימים בליגה וחבל שרבים לא מצליחים להבין מדוע הוא נבחר לאולסטאר.
  • מי יהיה האקס פקטור לקראת המשך העונה? ללא היווארד והעובדה שלהורפורד אין בעיה לפנות את אור הזרקורים עבור שחקנים אחרים, קיימים בבוסטון המון שחקנים שיכולים להפוך לאקס פקטור שיעניק לה את הניצחון בשיניים או אפילו את הניצחון בסדרה בפלייאוף. בעונה החולפת היה מדובר על גרין ולעיתים גם אוליניק. העונה יש בבוסטון הרבה יותר אופציות כאלו ואם נוריד את אירווינג ובראון מהרשימה, נשארנו עם רוזייר, סמארט, טייטום ומוריס מתוך השחקנים שמשחקים כמות דקות גבוהה באופן קבוע. לאור העובדה שסמארט תמיד תורם בהתקפה וטייטום עדיין רוקי, ייתכן מאוד שגורל העונה יהיה גם תלוי ביכולת של רוזייר ומוריס. שניהם הראו שיפור ניכר בהתקפה לאחרונה ויהיה מעניין לעקוב אחר כל אחד מהם בהמשך העונה.

שיפורים ושינויים שאני אשמח לראות:

1. דגש על השילוב של מונרו בהתקפת הקבוצה כשהספסל משחק. אם הוא מקשה על ההגנה, אז לפחות שינצלו את הנוכחות שלו על המגרש בהתקפה. הוא גם יודע למסור, כך שגם מסירת הכדור אליו לא בהכרח תתקע את ההתקפה והוא יכול להוציא את הכדור החוצה לאחר שהחזקת כדור שלו בצבע גרמה להגנה לקרוס.
2. המשך שילוב הצעירים. אם לא יקרה משהו חריג, בוסטון אמורה לסיים באחד המקומות הראשונים במזרח ולהיכנס לפליאוף ללא היווארד בסגל. המצב הזה בעיניי הוא הזדמנות נהדרת להעניק לשחקנים הצעירים של הקבוצה עוד דקות משחק בכדי להשתפר, כי בעונה הבאה, כשהיווארד יחזור, כדאי מאוד שהקבוצה תהיה סגורה יותר על היכולת של שחקניה. בקיץ תהיה סוגיה מורכבת להשאיר את סמארט וזה מבלי לציין שאין ממש לקבוצה כסף בכדי להשאיר את ביינס ואת מונרו יחדיו, ובהחלט לא תחת חוזים נוחים. המצב הזה דורש מצד הקבוצה להיות יותר סגורה על מה שכבר יש לה בסגל לטווח הארוך ולדעת אילו נקודות ידרשו חיזוק כבר בדראפט ומשם, להיכנס לקיץ עם מתווה ברור לנקודות בהן הקבוצה צריכה להתחזק בהן. הצעירים שמבחינתי צריכים להיות הראשונים ברשימה לקבלת הדקות – אוג'ליי ות'ייס. שניהם משחקים בעמדות הכי דלות בכישרון של הקבוצה (3 ו-5) והיכולת שלהם קריטית בשביל להבין מה בוסטון צריכה לעשות בקיץ.

אגב, הנקודה על הסנטרים של הקבוצה מעלה בעיניי שאלה מעניינת – אם הייתם צריכים לבחור, את מי הייתם משאירים בקבוצה, את ביינס או מונרו?

 

נתראה ביומן הבא.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. פוףפוף חתיכת יומן לאחלה קבוצה ,וניהול שאני מעריץ.
    ביינס עדיף על מונרו נכון להיום( החוזה שלו יהיה יותר זול),האמת ,חייבים לדחוף את מונרו חזק ולבדוק מה הוא שווה באמת, ואם הוא שווה חוזה חדש בסלטיקס.
    תודה על יומן נהדר

  2. תודה רבה. יומן מצוין ומקיף.
    לא מסכים לגבי קיירי. חושב שאין לו מקום בחמישיית העונה הראשונה. הארדן ודרוזן לפניו ואולי גם לילארד. אני אתן לו ליהנות מהספק מול קרי בגלל שקרי הפסיד הרבה משחקים.

    1. אני מסכים עם סמיילי ואני גם חושב שלדרוזן יש קבוצה טובה יותר סביבו ולכן המיקום שלהם יותר מתקבל על הדעת לדעתי. אירווינג, בשנתו הראשונה בבוסטון, עם סגל צעיר ונוטה לפציעות, לוקח את הקבוצה העונה רחוק מאוד ולא מקבל על כך מספיק קרדיט בעצמו, בגלל שהמאמן שלו מצויין, המערכת איכותית והסטטיסטיקה נראית די זהה לשנים קודמות.

      1. אני חושב שלשמור על אותה סטטיסטיקה זה מרשים. אמנם הוא התבגר וזה מצופה ממנו, אבל בניגוד לעונות עם לברון, עכשיו הוא מושך הכי הרבה אש והוא המוקד שהגנת היריב מתרכזת בו.

        1. אכן. ולכן זאת גם נקודה חיובית לציון בעיניי.

          קשה להתכחש לעובדה שאירווינג מקבל יותר נקודות מבחינת יחסי הציבור, אבל גם הסיטואציה שלו באמת דורשת הערכה.
          תחשוב על מה שגיא רשם למטה – הקלעי השני של הקבוצה זה בראון. השלישי זה טייטום. הם חווים כל העונה המון פציעות ובקושי יש להם משחקים בסגל מלא והם איבדו את היווארד. זאת קבוצה חדשה ומאוד צעירה (השלישית הכי צעירה בליגה).
          למרות יחסי הציבור, אני חושב שקל יותר לזקוף נק' זכות לקיירי על המרום בחמישייה הראשונה לעומת דרוזן. גם אם הוא מוביל את הראפטורס לפסגת המזרח וגם אם הוא ישתפר בקליעה מהשלוש וביכולת המסירה.

  3. יומן מטורף לא נראה לי שקיירי יהיה בחמישיה הראשונה, בשניה יותר סביר.והירידה ביכולת של טייטום לא מפתיעה, הבחור רוקי בכל זאת.ואת הייוורד לא הייתי מחזיר העונה, בוסטון בונה פה קבוצה לעשור קדימה

  4. יומן מצוין ומקצועי לחלוטין.
    בלי הייוורד הם די מוגבלים אבל עדיין יכולים להגיע לגמר איזורי.
    עצה ידידותית: כדאי לרווח קצת את המלל. היומן מעניין מאוד אבל קשה לקרוא כשהכל צפוף בגוש אחד של מילים.
    תודה רבה!

  5. קבוצה נהדרת שפשוט משלמת את מחיר הסגל החדש והצעיר לאחרונה.
    עדיין לדעתי יסיימו שניים. ההבאה של מונקו טובה כי הוא נותן להם אופציה של משחק גב לסל.
    בשקט בשקט (לפי מה שיצאתי לראות) עושה רושם שגם מוריס (שלדעתי שחקן חשוב מאוד כי הוא יכול לשמור על כמה עמדות וליצור לעצמו נקודות) נכנס לעונה אחרי פתיחת עונה מאוד חלשה.
    יש אופטימיות לדעתי לפלייאוף כי יקירי לדעתי כן מסוגל לסחוב אותם, כי הוא כישרון התקפי ייחודי ולפעמים זה מה שצריך בפלייאוף (רק שיהיה עקבי).
    העתיד ורוד עבורם.

    1. הקבוצה גם משלמת לא מעט עקב פציעות. דיברת למשל על מוריס – הוא התחיל את העונה עם פציעה בברך ולקח לו זמן להיכנס לכושר (בעיקר בגלל שהיה מעורב במשפט באריזונה עם אחיו ולא לקח חלק במחנה האימונים של קבוצתו החדשה).
      ההתקפה לטעמי עדיין טובה מהמצופה והרבה תלוי ביכולת של הספסל, לצד העובדה שהם יהיו חייבים לנסות גם לשמור טוב יותר כשהם על המגרש.

      ולגביי הפלייאוף? נחייה ונראה…יהיה מעניין לראות אם קיירי יעלה הילוך בפלייאוף ואם כן,איך התוצאה תראה.

  6. יומני החביב.

    רק רוצה לציין שהסלטיקס לא צריכים להתאמץ יותר עד סוף העונה, כי מקומם השני כמעט סגור. אין טעם להתאמץ כי טורונטו רחוקה עכשיו 3 משחקים מהסלטיקס ונשאר רק לשמור על המקום השני במזרח. אם טורונטו חכמים, גם הם ישייטו ולא יתאמצו עד סיום העונה הסדירה כדי לשמור על השחקנים לקראת הפליאוף. כרגע הקבס מקום רביעי ואם זה המצב בסוף העונה (או שידרדרו מתחת לרביעי) הם יצטרכו להתמודד מול גרגמלברון וקווין לאב בפליאוף. צריך לזכור שלברון נשאר רק עם לאב ככוכב לידו וזה אומר שיהיה לו הרבה יותר קשה לעבור את טורונטו או בוסטון.

    1. מסכים איתך דוקטור. בייחוד כשאנו רואים את כמות הפציעות כרגע.
      אירווינג, בראון, סמארט (שיחק פצוע – פציעה באגודל), לארקין (כנ"ל כמו סמארט, רק שפציעתו שלו בברך), הורפורד החסיר זמן גם בעצמו ות'ייס נפצע בברך במהלך המשחק ולא ידועה כרגע חומרת פציעתו.

      טורונטו גם עמוקים יותר מבוסטון והם מחזיקים בפער שלא נראה הכי ריאלי כרגע שיצטמצם, אלא אם הראפטורס יעברו נפילה מתמשכת קרוב לסוף העונה (משהו שלא נוטה לקרות ללא פציעות).
      הסלטיקס ברי מזל שהם נמצאים במקום השני ושלקאבס לא משנה באמת המיקום בפלייאוף, כיוון וכך ייתכן שהם יחוו מסלול פשוט יותר בפוסט סיזן.

  7. מוקדם יותר בבוקר, ראיתי שיש יומן בוסטון.
    ראיתי גם שהכותב הוא יונתן.

    אז קבלתי החלטה להמתין עם הפוסט לזמן ארוחת הצהריים, מתוך הבנה שככל הנראה מדובר בפוסט ארוך מהרגיל…

    טוב, אז כמובן שצדקתי. משך ארוחת צהרים שלמה, תפס הפוסט.
    ואני חייב לציין –
    תענוג.

    רמת הבקיאות, העניין, וההבנה בתהליכים שעוברים על הקבוצה, ועל ה-NBA, היא פשוט מרשימה.

    בכל הסיפור על הסלטיקס, חסר לי מימד אחד, שאוהד הקבוצה, מעצם העובדה שהיא קרובה ללבו, פחות יתייחס עליו –
    ציפיות ראליות.

    כאשר לוקחים בחשבון שהסלטיקס אבדו אולסטאר במשחק הראשון של העונה.
    שזו השנה הראשונה של קיירי בקבוצה.
    ש-6 מ-10 שחקני הרוטציה המובילים בקבוצה, הם שחקנים חדשים.
    שהשחקן עם ממוצע הנק' השני בגובהו בקבוצה, זה שחקן בעונתו ה-2 בליגה.
    שהשחקן עם ממוצע הנק' ה-3 בגובהו בקבוצה, זה שחקן בעונה הראשונה בליגה.

    אז המסקנה ברורה –
    הם אובראצ'יברים.

    אני לא יודע עד לאן הם יגיעו השנה בפלייאוף. אני מנחש שזה תלוי לא מעט במצבו הבריאותי של קיירי.
    אבל ראלית –
    סיבוב שני תואם לציפיות הראליות.
    גמר מזרח זו הפתעה לא קטנה.
    פיינלס זו הצלחה מסחררת.

    1. תודה על הפרגון. אתה צודק שההסתכלות נראית אופטימית למדי בכתיבת השורות, אך אני עדיין מסכים עם דעתך, כי הקבוצה בסוף התחילה העונה דרך חדשה בפרוייקט המתמשך והשאפתני של איינג'.
      הם בהחלט אוברצ'יברים (אגב – כבר 3 עונות רצוף הם עושים זאת). בעיקר לאחר פציעת היווארד.

      העניין עם בוסטון שגורם לי לתהות לגביי היכולת בפוסט סיזן בגלל כמה סיבות:
      1 – קיירי זה לא תומאס. אני עדיין מעריץ את תומאס על מה שנתן, אבל אירווינג הוא רמה אחרת ואני מקווה שבפלייאוף הוא יעלה הילוך (זה למה כל פעם שהוא מרגיש לא טוב עם הברך שלו הוא נח – הוא הצהיר שהכל בשביל להישצר לקראת הפלייאוף).
      2 – בגלל שהקאבס לא מראים עניין מיוחד במיקומם בפלייאוף המזרחי כרגע, ייתכן שלבוסטון יהיה מסלול שעשוי להיות דווקא פשוט יותר עבורם.
      3 – אני מחזיק מסטיבנס. בעיקר אחרי הניסיון שנצבר בעונה החולפת.
      4 – אני אופטימי מטבעי כשמדובר על הקבוצות שאני אוהד.

  8. יפה מאוד. מעניין מה שאמרת לגבי בראון. לשחקן עם יכולות אתלטיות ואיום קליעה כמו שלו זה קריטי שידע לסחוט עבירות. הוא חייב להגיע למצב של 6-7 זריקות עונשין למשחק, וכמו שאמרת, חייב לשים אותם ב80% לפחות. זה יהיה נתון מרכזי בהתפתחות שלו.
    לגבי ההתקפה, נראתה מעולה בחודש האחרון, ממש הפתיע אותי, מעניין אם זה חריג או המשך התקדמות טבעי של קבוצה צעירה שהחליפה את רוב הסגל שלה העונה.
    ודבר אחרון, מה לעזאזל הסיפור עם הברך של קיירי? מישהו מוכן להסביר מה הסיפור שם? אני רק שומע קודים ומשפטים עמומים. יש איזה דיאגנוזה או ידיעה מה הולך שם?

    1. גם אני ניסיתי למצוא מידע ואם הייתי כותב את היומן אחרי הלילה זה היה נושא שהייתי מציין בין אם היה עליו מידע רב ומהימן או לא.

      מההבנה שלי המצב הוא כזה – כשעוד היה בקאבס ודרש טרייד הועלה ע"י התקשורת, בעזרת הדלפות, שקיירי טוען שיש לו בעייה טורדנית בברך שדורשת ניתוח, אך ניתן לחכות איתה לקיץ הבא, בתנאי שיבין שמיתשהו הניתוח יהיה חייב להתבצע. כיום בבוסטון, הוא החסיר לא פעם משחקים בטענה לכאב בברך וקשה לי להאמין שלא מדובר באותה סיטואציה.
      אני מאמין ומקווה שהוא יבצע את הניתוח הנדרש ישר כשעונת הסלטיקס תגמר. וול למשל משך את הזמן עם פציעתו בעקב ולאחר מכן נראה אחרת.
      אגב -המחשבה שקיירי של היום נראה כך כשהוא סוחב פציעה טורדנית מגרה את הדמיון וגורמת לי לתהות איך יראה לאחר שיהיה 100%.

  9. אחלה יומן, תודה רבה יונתן.
    מסכים עם גיא, העונה הזו נחשבת הצלחה כבר עכשיו, אבל בוודאי שמעניין ורצוי ללכת הכי רחוק שאפשר.

    1. קשה לטעון אחרת נגד דעתכם ואני נוטה להאמין שהאמת בהחלט אתכם. יש כצובן סיבות שניתן לשמר את האופטימיות והן נרשמו כתגובה לגיא, אבל עדיף לא לראות אותן כעובדות במציאות ויותר כאפשריות להתקיים ולא יותר.

  10. יונתן, כל הכבוד על ההשקעה, והחשוב ביותר – רמת הידע שלך. בן כמה אתה אם מותר לשאול?

    הצעה לעתיד (לא רק כאן לאתר אלא בכלל): עליך לסיים קטע (PARAGRAPH) עם נקודה כמובן, אבל אז להתחיל קטע חדש עם רווח של שורה. הכל נראה אחרת מבחינה אסטטית, ומקל על הקריאה.

    1. תודה על העצה מנחם. ואני בן 24. מתחיל ללמוד באוניברסיטה בשנה הבאה, כך שאני לא סיפור הצלחה מרשים באתר כמו רועי 😅

          1. בו נחשוב –
            הפרעה דו קוטבית, דיכאון קליני, הפרעה טורדנית כפייתית, שיגעון גדלות, המון מקרים של סוציופתיות חמורה. שכחתי משהו?
            אה, כן. פיצול אישיות…

  11. גרג מונרו שחקן נורא. כמעט תמיד ה+/- שלו נמצא במינוס והכי גרוע בקבוצה.
    ראיתי אותו במשחק אחד (אולי נגד קליבלנד) עומד מול הסנטר של היריב, ועל ידו חודרים לסל שחקנים אחרים, הוא לא קופץ לחסום אותם, אלא נשאר להתבונן בסנטר של היריב.
    לא בכדי דטרויט, מילוואקי ופיניקס ויתרו על שירותיו.
    כמו קווין לאב, לא אתפלא אם הוא יחטוף התקף חרדה כשהמאמן יבקש ממנו לעשות הגנה.

    1. מקבל את דעתך על היכולת של מונרו בהגנה, אבל זאת בדיוק הסיבה למה אני חושב שמונרו מתאים להיות שחקן ספסל ולמה בסיטואציה כזאת הוא יכול לפרוח (בעיקר במערכות קבוצתיות כמו בוסטון, שיכולות לחפות עליו, או יוסטון, שישמחו בעיקר מהתצורה ההתקפית. מערכות שלא ידרשו ממנו מה שהוא לא מסוגל לתת בהגנה).

      ההסתכלות לגביי עזיבת הקבוצות יחסית שטחית לטעמי. דטרויט וויתרה עליו, למרות שפרח שם, כי נדרש לפנות מקום בשביל דראמונד ומונרו מבחינתם יעלה יותר מדי כשחקן ספסל ולכן הועבר כשמחירו גבוה ככל האפשר.
      במילווקי וויתרו עליו רק כי הייתה אופציה להביא שחקן איכותי (קרוב לרמת אולסטאר) ךקבוצה בבלדסו. עד היום הם מחפשים למונרו אלטרנטיבות ללא הצלחה והם לא יודו בכך, אבל הם נפגעו לא מעט מעזיבתו כשמדובר על תפוקה מהספסל. אגב, זה אפילו נכון יותר כשמחשיבים את המקרה המצער עם טלטוביץ' והחזרה ההדרגתית של פארקר לכושר.
      בפיניקס וויתרו עליו כי אין להם למה להחזיק בו. מנג'רים בקבוצות בטנקינג ישחררו ווטרנים איכותיים בשביל להצליח לסיים נמוך בטבלה וגם כי אי שחרור שלהם לרוב מוציא שם רע בקרב שחקנים וסוכנים ועלול לפגוע במידת מה במוניטין שלהם כשיבצעו מו"מ עם שחקנים (חבל שהניקס לא הקשיבו לכך בסוגייה עם ג'רט ג'אק).

      ודבר אחרון – אני אישית מעריך מאוד את לאב על ההחלטה שלו לדבר על חוויתו בפומבי והוא אמיץ מאוד על כך, כי הוא לא מקרה ייחודי וזה ברור כשמש שהמונים חווים את מה שהוא חווה. לאב ודרוזן שברו את מחסום הטאבו בעזרת פתיחות על הנושא. זה לא נושא שצריך לצחוק עליו כרגע, אלא לפתוח אותו לשיח ולגרום לאנשים להבין שהכל בסדר והם לא לבד.

    1. אין ספק. אוג'ליי הולך לטעמי לראות גם בעצמו זמן ב-5, אפילו אם הוא 3 מבחינה רשמית.
      אני גם מניח שנראה טיפה יותר את יאבוסלה. כל הפרוייקטים שנמצאים העונה בעיקר במיין (יאבו, אלן ובירד) יראו כעת זמן על ספסל הקבוצה.

      בתחילת העונה דובר על העומק של בוסטון. אין ספק שהוא נבחן בקפידה בימים אלה.

      1. לגבי יבוסלה – הלוואי ואתבדה, אבל מבחינתי הזוי שהוא בחירה של 16 בדראפט. הבנאדם כבד מאוד, מתקשה בדברים בסיסיים. לא יודע אם אפשר לבנות עליו (וכנ"ל אלן ובירד). דווקא עבדל נאדר אחלה שחקן שיוכל לתרום יותר עכשיו.

        1. התקווה למיטב הבנתי הייתה מן דריימונד גרין לעניים. כרגע רחוק שנות אור משם, אבל לא הייתי עדיין מוותר עליו. גם על רוזייר ובראדלי דיברו המון לרעה בהתחלה. בוא ניתן לו זמן. אולי הוא יהיה Late bloomer.

  12. תודה יונתן. בתור אחד שמלווה צמוד השנה את הסלטיקס אני מסכים מאוד עם הניתוח המעמיק והאיכותי שלך.

    שמענו עכשיו שמלבד תייס, גם סמארט חטף פציעה רצינית בסוף המשחק מול אינדי אתמול. אם הוא גם סיים את העונה, אז לצערי הריצה של בוסטון בפוסט סיזן תיעצר לא באליפות.

    אני חושב שסמארט ות'ייס שחקנים מאוד חשובים לשיטה של סטיבנס. מונרו לא נותן את האינטנסיביות ההגנתית הזאת ויש לו בעיה קשה בשמירה על פיק אנד רולים עם שחקנים מהירים וחכמים. ת'ייס עשה את זה מצוין. התרומה של סמארט כבר ידועה – הסלטיקס בלעדיו קבוצה הגנה הרבה פחות טובה.

    ביום רביעי מגיעה לפה וושינגטון (אם הסופה תחלוף עד אז), ואני הולך לסקר את המשחק. כרגע יש מצב שבוסטון עולה בלי קיירי, בראון, הורפורד, ת'ייס, סמארט (והיוורד כמובן). ביש מזל רציני וחבל, כי אם הקבוצה הזאת בריאה יש לה פוטנציאל מטורף.

    1. תודה רבה ניר. הלוואי שיום אחד אוכל להגיע למשחק של הסלטיקס. שמח בשבילך על ההזדמנות לסקר אותם ועוד במשחק מעניין. רק חבל שחצי סגל חסר…

      הפציעה של סמארט לא ברורה. כרגע לא סגור אם יצטרך ניתוח ואם כן, אני מתקשה להאמין שיחזור בזמן נורמלי.
      ת'ייס הרשים מאוד. הוא מהביגמנים השומרים הכי ניידים שיש בספסלי הליגה וזאת תכונה איכותית וחשובה מאוד בעיניי.

להגיב על ניר לוין לבטל

סגירת תפריט