סיקור משחקי יום ג' עם תוספת צהריים / שנאן את דובי דואו

 

צהריים טובים ידידיי. אנחנו לא נוהגים לשנות דבר בסיקורים מרגע שפורסמו, למעט תיקונים קלים אליהם אתם, בנדיבותכם, מפנים את תשומת לבנו.

עם זאת, למען גולשי הצהריים המנומנמים, ראיתי לנכון להוסיף שלושה קטעים מוזיקליים שינעימו עליכם את הקריאה. אז הא לכם, קוראים יקרים, די ג'יי טיאסטו עם מה שהוא מכנה אדג'יו למיתרים, ובהמשך החגיגה הקנדית את הניצחון היומי של הרפטורס. ולסיום, ממתק טופי. תהנו.

שארלוט הורנטס (37-28) 114  –  פילדלפיה סבנטי-סיקסרס (28-35) 128

שארלוט הובילה עד אמצע הרבע השני בהפרש של 2-6 נק', ומאותו רגע, פילי השתלטה על המשחק. שארלוט עוד ניסו לעשות קולות של חזרה כאשר שלשה של מרווין וויליאמס מורידה את ההפרש ל-5 בלבד ארבע דק' אל תוך הרבע השלישי. ומשם פילי השתלטה על המשחק עם ריצת 11-2 ממנה ההורנטס כבר לא הצליחו לחזור.

אצל ההורנטס האווארד היה השחקן הבולט עם 30 נק' ו-6 ריב'.

אצל פילי קובינגטון סיים עם 22 נק', 4 ריב', 2 חט' ו-2 חס'. בן סימונס בלט גם כן עם 16 נק', 13 אס' ו-8 ריב'.

טורונטו ראפטורס (17-46) 106  – אטלנטה הוקס (45-20) 90

אחד המשחקים היותר צמודים של הערב בתוספת בריחה של הראפטורס לקראת סוף המשחק.

לאורך כל המשחק חווינו שינויי יתרון ומומנטומים מצד שתי הקבוצות. כשמכל הרבעים פרט לאחרון אטלנטה יוצאת ביתרון נקודה. ואז הגיע הרבע האחרון, והעסק נגמר.

טורונטו החלו להפוך את הקערה על פיה, ולהגדיל את ההפרש לטובתם. ולפני שאטלנטה שמו לב, הפער כבר היה גדול מדיי בכדי לחזור ממנו.

בראפטורס דראוזן בלט עם 25 נק', 3 ריב' ו-4 אס'.

אצל ההוקס הקלעים הבולטים היו בייזמור וקולינס, עם 14 נק' כל אחד.

וכמובטח, walk off the earth הקנדיים מבצעים את happy של פרל וויליאמס בדרכם החביבה. דלגו לסוף כדי לפגוש אותם שוב.

 

וושינגטון וויזארדס (28-37) 117  – מיאמי היט (31-34) 113

ה-משחק של הערב.

וושינגטון פתחה בסערה, שכן כבר לאחר 7:30 דק' בתוך הרבע הפער עמד על 18, אלא שמיאמי הגיבה עם ריצה משלה. והרבע נגמר רק ביתרון חמש לטובת הוויזארדס.

מיאמי המשיכה עם המומנטום עד השגת השוויון המיוחל בתחילת הרבע השני. אלא שאז הוויזארדס התאפסו על עצמם, פתחו ריצה מחדש, ועלו ליתרון של 9 נק' הפרש ע"ח מיאמי. הרבע נגמר ביתרון 8 הפרש לוויזארדס ללא ריצות מיוחדות מצד שני הצדדים.

ברבע השלישי ראינו את אותו הסיפור כמו ברבע השני. מיאמי מנסה לצמצם, וושינגטון מצליחה לברוח, והרבע נגמר בהובלתם של המכשפים. 86-80 לוושינגטון לאחר 36 דק' של כדורסל.

אלא שמכאן היוצרות התהפכו במעט. ולאחר שתי דק' ברבע הרביעי, מיאמי השיגה יתרון ראשון במשחק. ומכאן, המשחק הלך צמוד כל הדרך אל ההארכה. 105-105 בסיום הזמן החוקי.

בהארכה ביל, מוריס וגורטאט תפסו פיקוד, והמכשפים הצליחו לנצח את המשחק. 117-113 בסיום.

בוושינגטון ביל בלט עם 30 נק', 6 ריב' ו-7 אס'.

במיאמי דוויין ווייד סיים עם 22 נק' ו-6 אס'.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (29-37) 112 – יוסטון רוקטס (13-50) 122

אוקלהומה עלתה ליתרון אחרון בתחילת הרבע השני, וזה לדעתי, מספר את כל סיפור המשחק.

הרוקטס עשו בהתקפה ככל העולה על רוחם, כשחסרונו של הנגר הטוב בליגה כיום (מבחינת פיסול בעץ לפחות), אנדרה רוברסון, עזר מאוד לרוקטס.

המשחק היה משחק התקפי, שוטף ויפה לעין. כשהקבוצה שידעה להכניס את הכדור אל תוך החישוק בצורה הטובה ביותר (בליגה כנראה) ניצחה. הרוקטס הם הקבוצה הראשונה להגיע למועדון 50 הנצחונות העונה, ונראה שלת'אנדר יש על מה לעבוד במידה והם רוצים לאיים עליהם ועל הווריירס בפלייאוף.

אצל הת'אנדר ווסטברוק הוביל עם 32 נק', 4 ריב' ו-7 אס'.

אצל הרוקטס הארדן סיים עם דאבל-דאבל של 23 נק' ו-11 אס',אליו הוסיף גם 5 ריב' ו-4 חט'.

דאלאס מאבריקס (45-20)  118 – דנבר נאגטס ( 29-35) 107

מעידה לנאגטס בהתמודדות על המקום השמיני בפלייאוף. דנבר דווקא הגיעו במצב רוח טוב למשחק, אחרי הניצחון המרשים בקליבלנד, וציפו להתמודדות קלה יחסית מול דאלאס חסרת השאיפות, שספרה עד המשחק 3 הפסדים רצופים, ושני ניצחונות בלבד בעשרת המשחקים האחרונים.

עד אמצע הרבע השלישי זה נראה בכיוון הנכון עבור האורחים מדנבר, שאחרי רבע ראשון עם יתרון קל לדאלאס עברו להובלה במחצית, 58-62. אבל שם נזכרו המאבס בדבר ההוא שנקרא ספורטיביות, ובחלק של רוח לחימה וכל אלה, ריק קרלייל צופף גבות על הספסל, נוביצקי הבלתי נגמר איפס את הידית, שילב כוחות עם דניס סמית ג'וניור ויוגי פרל, וכמובן דאגי מקדרמוט היקר שלנו, ויחד תקעו הארבעה אצבע בעין של מרק קיובן ושאיפות הטנקינג שלו. להפסיד כמה שיותר? לא בבית ספרנו. דאלאס רמסה את דנבר ברבע השלישי 23-38, ולא הסתכלה יותר לאחור. בסיום המאבס מנצחים 107-118, שומרים על מקומם מעל תחתית התחתיות ונותנים תקווה לקליפרס במאבק על הפלייאוף.

יוגי פרל הקטן עם 24 ושש צליפות מרשימות מעבר לקשת מתוך שבעה ניסיונות הוביל את דאלאס. נוביצקי עם 17, מתוכן 7-5 משלוש, ורובן ברבע השלישי המצוין, ודניס סמית ג'וניור עם 18 ו11 אסיסטים היו שם בשביל המאבס ספיריט. מקדרמוט עלה מהספסל עם 15. דאלאס קלעה 27-15 מעבר לקשת.

בדנבר צ'אנדלר עם 21 ובארטון 16 לא הספיקו. מילסאפ קלע את רוב ה12 שלו ברבע השלישי, אבל היה לבד שם. שבעה שחקנים בספרות כפולות, מהם ארבעה מהספסל, לא עזרו לדנבר.

פורטלנד טריילבלייזרס (26-39) 111  – ניו יורק סטינקס (41-24) 87

הבלייזרס, אחרי שבעה ניצחונות רצופים ורצף הופעות מרשים של דמיאן לילארד, עלו למשחק נחושים לשמור על המקום השלישי במערב, ולא נתקלו ביותר מדי  התנגדות. הניקס הגיעו מסקרמנטו אחרי הפסד צמוד אמנם, אבל כשבאמתחתם ארבעה הפסדים רצופים וניצחון אחד בלבד מעשרת המשחקים האחרונים. וההבדלים ניכרו גם המגרש.

דווקא הניקס, עם הרוקי ניליקינה בחמישייה במקום לי שנעדר מסיבות אישיות, פתחו טוב עם 0:8 מרשים. הבלייזרס התאוששו, ואחרי חמש דקות התוצאה שיוויון 12. עוד לחיצה, ועוד ריצה, והרבע הראשון מסתיים 28:35 לטובת המארחים. הבלייזרס ממשיכים להגדיל את היתרון עד 30:45, אבל הניקס לא מוותרים, נותנים הכל ומצליחים להיצמד בהפסקה, 52:57 לטובת המארחים.

בפתיחת הרבע השלישי פורטלנד רצים 6:22. וזה הסוף. הרבע מסתיים 19:30, וביתרון 87:71. הרבע הרביעי כבר נשאר לפרוטוקול בלבד. 87:111 בסיום, והבלייזרס מתייצבים היטב במקום השלישי הראוי במערב.

הניקס מסריחים.

לילארד היה מצוין כרגיל לאחרונה עם 37, בהן 11-8 מהשלוש. מקולום סייע עם 19.

את הניקס העלובים הוביל לאבדון פתטימי הארדוויי עם 19. קנטר עם 18 ו11 הראה מאמצים. ביסלי היה החטיף מהספסל עם 16.

 

גולדן סטייט ווריירס (14-50) 114 – ברוקלין נטס (45-20) 101

הווריירס עלו למשחק בניסיון להגיע לחמישים ניצחונות, שישלימו עונה כזו חמישית ברצף. ברוקלין, עם ניצחון בודד ב12 במשחקים האחרונים, לא היו אמורים להוות יריב משמעותי. אבל הנטס תמיד עושים צרות ללוחמים, וכך גם הפעם.

הנטס פתחו היטב את המשחק, ואחרי שש דקות הובילו 10:14. כאן הווריירס החליפו קסטה בווקמן.

הנה משהו שעושה לך חשק לרוץ ברחובות ולירות לכל הכיוונים. למשל בברוקלין.

זה נגמר בריצת 0:25 ו19:35 בסוף הרבע הראשון. נגמר? לא כשזה הנטס מול הווריירס. שבע נקודות רצופות של לאוורט, שלשה של ראסל, ופתאום זה רק 33:37. יאללה ברוקלין, נתתם פייט, תנוחו…

אה אה… האורחים רק המשיכו. ראסל וקארול לוקחים אותם ליתרון 13:34 ברבע השני. 53:48 מהמם במחצית! הלם בהיכל.

ברבע השלישי הקבוצות רצות ראש בראש, ואף אחת לא מוותרת. זיג של האורחים על כל זג של האלופים. ועדיין, היי, רבע שלישי, אומרים הווריירס, זה הרבע שלנו. 27:38 ברבע, ו80:86 בעלייה לרבע המכריע.

זוכרים שקארי סובב קרסול במשחק הקודם? אז הוא היה בספק למשחק. 34 נקודות היו לו בשלושת הרבעים הראשונים, עם 11-6 מהשלוש.

ברבע האחרון הווריירס מהדקים הגנה, מאפסים כוונות ופותחים בריצת 1:9. כאן נגמר הסיפור, ובדרך החוצה יותם מנסה לשכנע אותי שמאז שהוא אוהד את גולדן סטייט ברוקלין לא ניצחו אותם. אנימחליט לשמור את הוויכוח לצהריים.

קליי תומפסון, מצידו, חותם את העניין בשלשה והולך לנוח. 101:114 בסיום, וכל הצדדים מרוצים.

קארי נשאר עם אותן 34, רק הוסיף החטאה משלוש, דוראנט עם 19 ותומפסון עם 18 סייעו. הספסל של הלוחמים שוב היה חלש, עם 15 נקודות בלבד.

בברוקלין בלטו דיאנג'לו עם 22 וקארול עם 19, אבל רק 10-2 מעבר לקשת.

לוס אנג'לס קליפרס (29-34) 116 – ניו אורלינס פליקאנס (26-37) 121

הקליפרס עלו למשחק אחרי ההפסד של דנבר בדאלאס, בידיעה שניצחון מעלה אותם, לפחות זמנית, לפלייאוף. אבל ממול עלתה מולה ניו אורלינס, אחרי שמונה ניצחונות רצופים, ועם אנטוני דייויס אחד, שנחוש להוכיח שהוא יכול גם בלי קאזינס לידו.

הפליקנס, כמו שאומרים, פתחו בסערה. מאמץ קבוצתי משולב של כלל החמישייה, ואחרי 5מש דקות זה 5:19 לטובת השקנאים. הקליפרס לא מוותרים, מחזירים מלחמה, ובאמצע הרבע השני הופכים את התוצאה.. 48:49 למארחים. מומנטום? הצחקתם פה איזה שקנאי. האורחים, הפעם עם הולידיי בראש, מורידים הילוך, לוחצים גז, ופותחים פער מבטיח, 52:67 במחצית.

הרבע השלישי דווקא צמוד, אבל ממינוס 15 צמוד זה לא מספיק.

לא? אז מה תגידו על 5:17 בפתיחת הרבע המכריע? נשמע יותר טוב… ואכן, האריס, לו וויליאמס והבן של המאמן רוצים כבר לראות את שמם בתוך שמונה הגדולות.. 99:102 לטובת הפליקנס, שבע דקות לסיום.

בואו נקפוץ ל3:23 לסיום, כשטוביאס האריס משווה ל106. ואז הראל וסוויט לו… 109:113! 2:05 לבאזר.. ניצחון של הקליפרס?

hold your horsses… הגבה לא סיים לומר את דברו.

דייויס קולע, דייויס חוטף… דייויס שוב קולע…! וויליאמס והראל מחטיאים… שוב דייויס…. 113:115 לפליקנס, חצי דקה לסיום!

קלארק מגדיל את היתרון מהקו אבל סוויט לו לא מוותר.. שלשה וזה 117:116, 12 שניות.

9.4 שניות לסיום, ביתרון שלוש, הפליקנס הולכים על עבירה במקום על הגנה, ומרוויחים. וויליאמס מחטיא פעמיים מהקו, דייויס מדייק בצד השני, וזה נגמר. 116:121 לפליקנס שסופרים ניצחון תשיעי ברצף. הקליפרס יחפשו פלייאוף במקום אחר.

אנטוני דייויס בעוד משחק אדיר נתן לשקנאים 41 נקודות, 13 ריבאונדים ו3 בחטיפות וחסימות, הולידיי עם 19 ולא פחות מ17 אסיסטים היה העזר כנגדו.

אצל המארחים האריס ולו וויליאמס עם 27 לראש הובילו, הראל עלה מהספסל עם 26. דיאנדרה לא ויתר על העמדה עם 20 ריבאונדים, שלא הספיקו מול הגבה המצוין.

מכירים את somebody that I used to know של גוטייה? בטח מכירים. אז הקנדים מלמעלה חוזרים עם מה שהוא אולי הביצוע המיוחד ביותר לשיר הלעוס ההוא. שימו לב. גיטרה אחת, חמישה מנגנים. סימולטנית….

 

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. הדבר היחיד שבאמת מבאס את רוב אוהדי הרוקטס עכשיו זה שעכשיו יש כזה לחץ על כל משחק אם עכשיו הרצף ישבר, גם אם זה משחק נגד פניקס😂😂

    1. סלח לי, אבל בתור אוהד הרוקטס לא אכפת לי כלל מהרצף. אכפת לי שהקבוצה תשחק נכון ושהיא תדע להתעלות מול הקבוצות הגדולות. בנבא תמיד תתקל באיזו ברוקלין כזאת שתפיל אותך. מכה קטנה בכנף וממשיכים הלאה.

      1. הלחץ מגיע יותר מכיוון של כרגע הפער מג"ס הוא הבדל של חצי משחק ומאזן פנימי לטובת יוסטון, הביטחון שצריך כדי לנצח את גולדן סטייט בפלייאוף יגיע מזה שהם יסיימו ראשונים (זה השחקנים אמרו, לא אני😉) וכל משחק קובע על המיקום. ז"א שאם אנחנו מפסידים שני משחקים וג"ס ממשיכים לנצח איבדנו נשק די עיקרי☺.
        זאת הייתה הכוונה שלי, לא שרודפים אחרי שיא שאף אחד לא יזכור עד שהוא יישבר שוב.

        1. בדרך כלל אני מזלזל ביתרון הביתיות – קבוצה אלופה מגיעה לאולם עוין ומנצחת (יוסטון הגדולה הוכיחה זאת פעם אחר פעם), וגם ככה האולמות בנבא לא באמת עוינים.
          אבל מול ג"ס הנוכחית, שהיא קבוצה אלופה ומאוד מנוסה, באמת כדאי שתהיה ביתיות. בגלל ששחקני יוסטון לא עושים עלי עדיין רושם של ווינרים כמו שיוסטון של שנות ה-90 היו, אז מי יודע, אולי זה יעזור להם קצת.

  2. סיקור ענק, קרעת אותי עם הניקס.
    חמישי שעבר הכרתי לבן שלי את באדי-קאונט (+שיעור הסטוריה קצר על המהפך של אייס-טי משונא שוטרים לשחקן שלרוב משחק שוטרים).
    אהב את זה. עשה אותי מאושר.
    אתמול בכדורסל עם החברים מהעבודה הקודמת בחרו אותו לפני…. אחחחח…. הזמנים משתנים. 🙂
    נסחפתי קצת
    תודה על הסיקור הארוך והמפורט ללילה של משחקים מצויינים

  3. המון טעויות שיפוט קריטיות בסיום וושינגטון-מיאמי (שבסופו של דבר איזנו את עצמן), כמו העבירה הברורה של וייד על ביל שלא נשרקה וגם ה-7 שניות שהשופט נתן לוושינגטון להוציא את הכדור.

    פורטר נפצע שוב… וקלי אוברה עדיין לומד (עבירה מטופשת לשלוש זריקות של וייד שכמעט גמרו את המשחק).

  4. תודה על הסיקור המעולה. מדהים שכרגע, הפער בין יוסטון לאוק סיטי גדול מבשנה שעברה. במתמטיקה :
    כריס פול > (ג׳ורג׳ + מלו – רוברסון)
    אוק חייבים להילחם על שני דברים – כניסה לפלייאוף, ואז מקום 6
    We’ve got our work cut out for us
    יהיה בסדר

  5. יש לי תחושה שאדם סילבר נתן הוראה לספרס ולאוקלהומה לקרטע במהלך העונה, כדיי שיסיימו במקומות 7-8 ונקבל סדרות מותחות במערב כבר בסיבוב הראשון 🙂
    לא משנה כמה הספרס והת׳אנדר מקרטעים, אף אוהד ווריורס ורוקטס לא ישמח לקבל אותם בסיבוב הראשון..

      1. אלא אם כן חלק מהקנוניה היא להושיב את קוואי למרות שהוא התגבר על הפציעה ממזמן, ולפני הפלייאוף הוא יחזור בפול פאוור 😏

        1. נשמע לי לא סביר. בכל מקרה גם איתו אני חושב שלא יהיו ניסים, כרגע זו אחת הקבוצות החלשות בפלייאוף. בלעדיו הם אולי אולי יכולים לעבור את פורטלנד או נ"א, איתו זה לא יספיק מול ג"ס, יוסטון וכנראה שגם מול התאנדר.

  6. אחלה סיקור, תודה
    ואו, באדי קאונט, לקחתם אותי לטיול בסמטת הזכרונות… לפני 25 שנים הייתי בהופעה שלהם בארץ (לא מעריץ גדול, הלכתי בשביל החוויה). אני זוכר שאייס טי הסביר לקהל שהמשטרה בארץ דרשה ממנו לא לשיר את COP KILLER, אם הוא רק היה יודע שהשוטרים פה בקושי יודעים עברית…

  7. סיקור אש חברים, תודה רבה.

    דנבר עם ההפסד הזה שבסוף העונה אתה בונה עליו, דאלאס כשאתה אחרי מנוחה של כמה ימים. לא מתאים.

    לילארד ודיוויס נותנים פוש עצבני בשבועיים האחרונים ולא סתם שתי הקבוצות שלהם נמצאות הרבה מעבר למה שציפיתי מהם. הייתי שם אשך לא טמיר שהפליקנס לא יהיו הפלייאוף. מגיעה מילה טובה להולידיי שלוקח על עצמו יותר ונותן תפוקה מצוינת, הוא גם שומר מצוין. יש לו אפילו אולסטאר ברזומה (במזרח של אז זה אולסטאר כוכבית. יש שיאמרו שגם היום…)

    אני מת על קבוצות שמסתדרות יפה בלי הכוכב שלהן. כל הכבוד לברדלי ביל שמוכיח שיש לו מה שצריך בשביל לקחת קבוצה על הגב. אולי לא סופרסטאר מוביל לקונטנדרית אבל שחקן נהדר ומנהיג. גם החבורה שמסביבו העלתה רמה, במיוחד סטוראנסקי שלוקח את ההזדמנות בשתי ידיים. מקווה שגם אחרי שוול יחזור, הצ'כי ייתן 20 דקות יעילות מהספסל. רק חסר שהפציעה של פורטר רצינית.

    מחכה לראות את וגאס מתעוררים ונותנים לרוקטס יותר אמון. פעם אחר פעם הם מוכיחים שהם על אמת. עונה רגילה והכל – אני רואה אותם כמעט שווים לווריורס. עם ביתיות זאת אפילו סדרה מאוזנת.

  8. מה שבאמת מדהים זה שיוסטון כבר ברצף שני העונה של מעל 10 ניצחונות רצופים,משחקים באמת נפלא אפילו הגנה טובה לעומת גולדן סטייט שנראה שהם מקרטעים ובכלל לא מתייחסים לעונה הרגילה ואחרי כל זה הפסד אחד מבדיל בין ה2.מטורף

  9. 12 מ-16 המשחקים שנותרו לתאנדר הם מול קבוצות פלייאוף, רק 4 מול נמושות. מתוכם יש 2 משחקים מול הספרס ומשחקים מול דנבר, פורטלנד, ניו אורלינס והקליפרס – כולם יכולים להיות קריטיים על הכניסה לפלייאוף. אשכרה יש תסריט שהסמי קונטנדרית הזאת לא תהיה בפלייאוף.

  10. תודה חברה על סיקור משובח.
    עיריית דנבר עוד תעשה יום זיכרון בגלל ההפסד של אמש, הם עלולים לשלם עליו בגדול.

  11. ואל תשכחו שיש פה הרבה חברים שצריכים כבר לאכול את הכובע בנוגע ליוסטון….. רב התחזיות היו שהארדן ופול לא יסתדרו שצריך שלושה כדורים בו זמנית… ובסוף יוסטון היא הקבוצה שהכי כיף לראות אותה הארדן ופול מסתדרים מושלם הסגל עמוק הרוטציה גדלה…. והלוואי וזה ייגמר באליפות לקבוצה שהכי מגיע לה

    1. אני לא מאלו שזלזלו בפוטנציאל שלהם לפני העונה, אבל תפסיקו להיות כאלה רגשנים לגבי יוסטון לפני שיוכיחו משהו בפלייאוף פעם אחת.

      1. שמע בהתייחס לציפיות של תחילת העונה לדריסה ללא תחרות של גולדן סטייט את הליגה, הסיפור של יוסטון פשוט מפתיע. באמת שאף אחד רציני לא חשב שלגולדן סטייט יכולה לקום מתחרה אמיתית כל כך מהר. האם זה יתבטא גם בפלייאוף? אין לדעת אבל לפחות יש תקווה, ולכן ההתרגשות.

        1. אף אחד רציני לא חושב שקמה מתחרה לגולדן סטייט.
          הקבוצה משייטת בנחת, קצב של 65 נצחונות בעונה, כשסטף הפסיד 15 משחקים, דוראנט ודריימונד 8 כ"א, ומורגש נסיון להימנע מכל פציעה ועומס. גולדן סטייט עדיין קורעת את הליגה, כבר שנה רביעית ברציפות.
          זה נכון שיוסטון בעונה משוגעת, אבל יגיע הפליאוף, וזו אופרה אחרת לגמרי. גם סן אנטוניו סיימה עם 67 נצחונות בעונת ה-73 של גולדן סטייט, ואנחנו זוכרים איפה הם סיימו.
          מה שכן, ליוסטון יש פאנצ'רס צ'אנס לנצח את הדאבס בסדרה של הטוב מ-7. וזה יותר משיש לכל קבוצה אחרת בליגה. להן אין שום סיכוי.

  12. שם השיר הוא דוגמה טיפוסית להבדל בין האנגלית לעברית כשלעומת השם באנגלית שיש בו 6 מילים ושמונה הברות ועשרים אותיות, בתרגום ברי, "מישהו שהיכרתי" יש שתי מילים ושבע הברות ו-12 אותיות. באנגלית ממוצע 2.5 אותיות להברה ובעברית כ-1.7.

    1. בלטינית חלק מהאותיות משמשות גם להבהרת הצליל של המילה, ואצלנו יש ניקוד.
      לכן השפה האנגלית יותר ארוכה אבל יותר מדוייקת בהגיה.

  13. הנה מה שכתבתי אתמול ולמה אסור לי לשים כסף בחיים על משחקים!

    1. ברוקלין – ג"ס – לא בטוח בלאו אווט. ד' ראסל אוהב לשחק מול סטף וברוקלין אוהבת לשלוף ציפורניים מול ג"ס. ג'רט אלן הוא בדיוק השחקנים שעושים להם צרות בריבאונד. מקווה שמקגי ימשיך לקבל קרדיט. עדיין יגמר לטובת ג"ס שיתעוררו מאוחר במשחק אחרי מנוחה ארוכה של כמה ימים בבית.

    – באמת ד'לו ואלן היו פלוסים יחד עם קרול ששיחק חזק מאוד עד הסוף. ג"ס דווקא פתחה חזק ואז נמנמה. רבע שלישי חזק ודווקא הספסל הגדיל ברביעי ואז סתם העבירו זמן.

    2. אוק' – יוסטון- אני גם מרגיש ניצחון של okc. הפיזיות תהיה מטורפת…שערוריית שיפוט אחת לפחות בקנה. זה לא רציונאלי כי ליוסטון יש ספסל לא נגמר שבנוי לחסל את okc בשנייה שראסל נח. סתם תחושה של התעלות של אוקלהומה לעומת שובע של יוסטון.

    למה אני לא סומך על הרציונאלי? הספסל של אוק הסריח. דווקא מלו בא לשחק והיה אכפתי ואנטנסיבי. בסוף הניהול משחק וניצול טעויות של יוסטון + העומק של יוסטון אכן עשו את ההבדל. קבוצה אחת שמרה חזק (יוסטון) ואחת שלחה הרבה ידיים ושלחה לקו. האם בפלייאוף הזברות ישרקו את אותם השריקות?

    3. שארלוט – פילי. לסיקסרס יש את המספר של ההורנטס. אז למה שזה יהיה שונה הפעם? הדבר היחיד ששונה הוא ששארלוט יבואו בגישה שאין מה להפסיד והסיקסרס יבואו עם הזיכרון של הנפילה במילווקי. זה 70-30 לטובת הסיקסרס. ולפי שאר המפגשים בפחות מ10 הפרש. טעיתי לגבי ההפרש אבל המצ' אפ הוא בבירור לטובת הסיקסרס.

    לקמבה קשה מול האורך של הסיקסרס ארוכיי הידיים. דוויט נתן משחק טוב ושוב הסקווטינג על אמביד עבד ובדקות שסימונס לא היה לידו הוא התקשה להפעיל את חבריו ופגש שומר פיזי ועזרה. סימונס + הקלעים זה הרכב ספסל שמזכיר מעט את הרכבי לברון משנים עברו. אתמול שארלוט נראו אבודים ופילי המטירו שלשות בדיוק מפחיד. אפילו זריקה מוזרה של אמיר ג'ונסון לשלשה נכנסה…

    4. טורונטו – אטלנטה – חד צדדי. מה שלא מבינים על העומק של טורונטו זה לא רק היכולת לעלות עם כלים. זה גם ההבנה של כל שחקן שכל זמן שהוא על המגרש הוא יכול להתאבד עליך כי יש לו מחליף זמין ומוכן שיעשה את אותו דבר כשתנוח. זה מגיע ל11 שחקנים כשנורמן פאוול שמבחינת כישרון יכול להיות שחקן שישי בכמה קבוצות הוא השחקן ה11. אין ספק שהפציעה של או ג'י אננובי פוגעת בחמישייה הפותחת (קייסי מעלה מהעוב שחקנים מהקצה ישר לחמישייה כדי לא לפגוע בחמישיית הספסל האורגנית שיש לה את הנט הטוב בליגה כולל החמישייה של ג"ס). חד צדדי אבל פחות מ20

    פגעתי אבל רק בזכות רבע אחרון מטורף של דרוזן והמחליפים.

    5. מיאמי וושינגטון – משחק מעניין אבל קשה לי להאמין שאצפה בו. גם בגלל השעה וגם כי מיאמי לא תתן לוושינגטון לענג אותנו עם משחק המסירות שלה ותהפוך את המשחק לפיזי ואיטי. אני מאמין שהמומנטום ימשך לכיוונם של ההיט. אבל זה הימור על עיוור זה משחק פתוח לחלוטין

    טעיתי בזהות המנצחת. אכן לא צפיתי (רק תקציר). הוויזארדס אכן ירדו ממוצע האסיסטים שלהם בתקופת פוסט וול ומסרו 25 אסיסטים ב53 דקות. אבל הם אלו שיוצאים אם הניצחון. למזלם של ההיט דיטרויט נראים גמורים ושארלוט הולכים אחורה. הם רק צריכים לנצח את הנמושות והם סגורים במקום ה7-8.

    6. דאלאס – דנבר. דאלאס סובלת ממשבר גיל ה40. אומרים לה לעשות טאנקינג והיא באקט מרדני צובעת את השיער עושה קעקע וקונה הארלי. כי בסוף היא יכולה לעשות על המגרש מה שהיא רוצה כשהזברות שורקות לתחילת המשחק. היא לא מסכימה שיקחו לה את חדוות החיים כי העולם שייך לצעירים. לכן מדי פעם היא פתאום מתעוררת ודופקת הופעה. יש לה כלים כמו בארנס נוביצקי ודס"ג ואף את פאוול שיודע להיות טרור כשהוא רוצה. דנבר בחוץ היא לא להיט חשוב לזכור. בקולורדו היא מסוכנת מול כל קבוצה בליגה. בחוץ היא 11-19 שליליים. אני חייב לציין שעד כה החזרה של מילסאפ לא עושה עליי רושם כביר. במיוחד בהגנה. פוטנציאל הפתעה קטן אך קיים. תוצאה של 120 ומעלה כנראה לדנבר.

    שוב יצאתי פחדן. כל מה שכתבתי היה מוכן להפתעה. דנבר קבוצה בינונית מינוס בחוץ ודאלאס גם בהפסדים האחרונים עושה צרות. כל הסימנים נראו מוכנים להפתעה. מילסאפ ויוקיץ' מראים כרגע כימייה גרועה ויוקיץ' שנראה כמו סופרסטאר לפני שבועיים נראה אבוד.

    7. פורטלנד – ניקס – הבלייזרס בבק-טו-בק קשה לאחר הקמבק מול הלייקרס. למזלם המשחק הוא בבית. הניקס יבואו עם הרבה גארדים שיתקפו את הקו האחורי הלא כל כך הגנתי של הבלייזרס וחשוב שנפייר יבוא חד הלילה כי מקולם ולילארד יצטרכו גיבוי. במשחק הקודם הבלייזרס שיחקו 3 רבעים קרעו את הניקס והלכו לישון. זה הספיק לניסיון לקאמבק של הניקס שנגמר בהפסד של רק 12 במקום 27. הפעם בגלל העייפות זה יהיה יותר צמוד. נראה לי ניצחון בלייזרס ב9. דיים במשחק של 8 שלשות ב3 רבעים גמר את המשחק מוקדם. טריי ברק מודאיי ופרנק שלפני שבוע נראו כמו עתיד הניקס כבר נראים כמו העבר (לפרנק ניתן עוד שנה-שנתיים).

    את הקליפרס – פליקנס שכחתי…

  14. ראיתי את יוסטון ב-OKC ואת הפליקנס בקליפרס במלואם. סיקור מדוייק לחלוטין על מה שקרה. אין שאלה שאנטוני דייויס עלה מדרגה. OKC הפסידו כי אין להם קלעי 3 אמיתיים וליוסטון ישנם 3-4 וזאת הסיבה העיקרית להפסד.

    1. בדרך כלל אנחנו מנאז' א טרואה, כשידידנו ניר לוין לא בטיסות.
      גם סיקור שבת בבוקר יום ראשון מתחלקים בין שלושה, עם גילרי וגיא הגאונים.
      הרבה יותר פשוט בצוות, בתנאי שהכל מתואם מראש. הרבה עבודה מושקעת כמה ימים מראש ובבוקר הסיקור כדי שהפוסט יעלה מוקדם ויהיה ברמה הנדרשת.

  15. על יוסטון כולם מדברים ובצדק וגם התופעה ושמה הגבה זוכה ליחס הראוי לה. שימו עין על פורטלנד שחזרה מפוקסת ומחובר הביטב מפגרת האולסטאר. מהמר עליהם כסוס השחור במערב.

להגיב על אור לבטל

סגירת תפריט