דירוג הרוקיז (10) / תומר שנאן

שבוע טוב לכולם! כמעט חודש עבר מאז הדירוג האחרון שלנו (תודה לסילבר על פגרת האולסטאר), ובזמן שעבר היינו עדים למגמה מעט שונה מזו שהורגלנו אליה עד כה. בול החל לקלוע, קוזמה נעצר, פוקס המשיך להשתפר וג'קסון סוף סוף מראה למה בחרו בו בבחירה הרביעית. אז מי עלה? מי ירד? ומי נותר מחוץ לדירוג? בואו נתחיל.

לא דורגו אך ראויים לציון:

דילון ברוקס (סמול פורוורד, ממפיס גריזליס):

טוב, זה היה חייב לקרות בסופו של דבר. קיר הרוקיז האכזר לקח גם את ברוקס שלנו. הוא אמנם קלע 9.9 נק' למשחק בפרק הזמן שעבר מאז הדירוג הקודם. אך הוא עשה זאת עם 34.2% בלבד מהשדה, ו-21.1% מהשלוש. למרות הפגיעה בקיר, ברוקס מראה מספרים שאף אחד לא ציפה שישיג. ועם אימון נכון, אותו אני מאמין שיקבל במערכת של הגריזליס, נותר רק לחכות ולראות לאן הוא יגיע.

ג'וש הארט (שוטינג גארד, לוס אנג'לס לייקרס):

למרות המספרים הלא רעים בכלל שהציג, ישנו סיכוי לא קטן שלא נראה את הארט בכלל עד תום העונה. זאת משום שהוא ספג פציעה ביד שתשבית אותו לתקופת שמן של חודש-חודש וחצי. ואילו ללייקרס נותרו רק 5 שבועות עד לתום העונה. כל שנותר כעת הוא לאחל החלמה מהירה, ולקוות שהוא יחזור מוכן לעונה הבאה.

ג'ארט אלן (סנטר, ברוקלין נטס):

אני לא יודע כמה מקוראי האתר עוקבים/רואים את משחקיה של ברוקלין, אבל אלו שכן רואים ודאי רואים את ההתקדמות האדירה שאלן הציג לאורך כל העונה. ובמשך שבעת המשחקים האחרונים של ברוקלין אלן משיג 11.4 נק', 6.7 ריב' ו-1.6 חס' למשחק – וכל אלו ב-23.8 דק' בלבד. אני מאוד מקווה שהוא ימשיך באותו הקו, כי כרגע נראה שיש לו חלק לא קטן בבנייה לעתיד של הקבוצה הפחות פופולארית של ניו יורק.

מילוש תאודוסיץ' (פוינט גארד, לוס אנג'לס קליפרס):

אחד השחקנים היותר אהובים עליי בליגה. כל מי שראה בעשור האחרון כדורסל אירופאי וודאי מכיר את מילוש – מוסר מחונן, עושה משחק מדהים ומגן חכם. את כל אלו הוא הביא איתו ל-NBA, והעונג הוא שלנו. עם 9.9 נק' ו-3.8 אס' למשחק בזמן שעבר מאז הדירוג שעבר, בהלט מגיע לו אזכור בדירוג.

ולדירוג עצמו

מקום עשירי: לונזו בול (פוינט גארד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 10.4 נק', 7.1 ריב', 7.1 אס', 1.6 חט' ו-0.9 חס' למשחק ב-33.3 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

נבחר בבחירה השנייה בדראפט

ליידיז אנד ג'נטלמן, לונזו בול איז באק! לונזו נעדר מלא מעט מהמשחקים האחרונים עקב פציעה, אך בזמן האחרון הוא חזר לשחק, ובענק. עם 12 נק' ב-63.6% מהשלוש(!), 6.8 ריב' ו-7.3 אס' ב-4 המשחקים בהם הוא שיחק מאז הדירוג הקודם. לונזו בול מוביל את הלייקרס למאזן 4-0, ואף גורם לגור גולן לפנטז על פלייאוף ללייקרס! אז אולי הלייקרס לא יגיעו לפלייאוף, אך לונזו יוכל לשפר את מעמדו לקראת הישורת האחרונה. והרווח יהיה כולו שלנו.

מקום תשיעי: ד'ארון פוקס (פוינט גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 11.6 נק', 4.3 אס', 2.6 ריב' ו-חטיפה אחת למשחק ב-27.5 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 7

נבחר בבחירה ה-5 בדראפט

עוד גארד נהדר שהשתפר לא מעט מאז הדירוג שעבר. עם 13.4 נק', 4.4 אס', 2.6 ריב' ו-1.4 חט' בשבעת המשחקים האחרונים של הקינגס, ללא ספק מגיע לו להיות בטופ 10. הסיבה היחידה שפוקס לא מדורג גבוה יותר היא בגלל שהנתונים שלו לאורך כל העונה נמוכים יחסית לשאר הרוקיז, ומפני שהקינגס היא קבוצה שמפסידה לא מעט.

 

מקום שמיני: לאורי מארקנן (פאוור פורוורד, שיקגו בולס)

נתונים: 14.9 נק', 7.7 ריב', 0.5 חט' ו-0.6 חס' למשחק ב-30.4 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

נבחר בבחירה ה-7 בדראפט

משחקן שנתוניו הכלליים הורידו אותו בדירוג אל שחקן שנתוניו הכלליים די הצילו אותו במקרה הנוכחי. אז נכון, למעט שתי נק' לא רואים שום הבדל בין הנתונים הכלליים לבין אלו של הזמן האחרון שמארקנן השיג. אבל, בזמן האחרון מארקנן משיג רק 21.4% מהשלוש, אלו לא נתונים קבילים לשחקן אשר זורק שליש מהזריקות שלו מהשדה מאותו הטווח. אני מאוד מקווה שמארקנן יאפס את הכוונות מהר ככל הניתן, אחרת מקומו בדירוג ימשיך לצנוח, בטח לאור השיפור האדיר ששאר הרוקיז עשו, עושים וסביר מאוד להניח שיעשו.

 

מקום שביעי: ג'ייסון טייטום (סמול פורוורד, בוסטון סלטיקס)

נתונים: 13.2 נק', 5 ריב', 0.9 חט' ו-0.8 חס' למשחק ב-30.5 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 4 

נבחר בבחירה ה-3 בדראפט

למרות היותו אחד השחקנים היותר אהובים עליי במחזור הזה, טייטום חזר כמה צעדים אחורה בחודש האחרון. כמות הנק', הריב', החט' והחס', כולן ירדו בזמן האחרון. כאשר בנק' הוא מדורג במקום ה-12 מבין כל הרוקיז, בריב' ובחט' הוא מדורג במקום ה-21 ובחס' הוא מדורג במקום ה-תשיעי מבין הרוקיז בחודש האחרון. אני מאוד מקווה שגם אצלו, כמו אצל מארקנן, מדובר בנפילה חד פעמית, אחרת גם הוא ייעלם מהמירוץ, למרות כמות הניצחונות של הסלטיקס.

מזל טוב לילד יום ההולדת (חגג בשבת 20 חורפים)

 

מקום שישי: ג'וש ג'קסון (סמול פורוורד, פיניקס סאנס)

נתונים: 11.8 נק', 4.3 ריב', 0.9 חט' ו-0.4 חס' למשחק ב-23.9 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 5

נבחר בבחירה ה-4 בדראפט

במבט ראשון על נתוניו הכלליים של ג'קסון, המס' לא נראים מרשימים במיוחד. אבל, כשמסתכלים על הנתונים של ג'קסון מאז הדירוג שעבר, מגלים שצדקתי כשטענתי שהנתונים הלא מרשימים האלו הוצגו רק בשל מס' הדקות המועט שקיבל. ב-28.7 דק' לערב הוא משיג 16.5 נק', 6.1 ריב', ואת אותה הכמות בחט' ובחס' שהוא משיג ב-23.9 דק' לאורך כל העונה. אני מאמין שהנתונים האלו רק יעלו, ובהתאם גם מקומו בדירוגים הבאים.

 

מקום חמישי: בוגדן בוגדנוביץ' (שוטינג גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 12 נק', 3.3 אס', 2.8 ריב', 0.2 חס' וחטיפה אחת למשחק ב-27.7 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 9

נבחר בבחירה ה-27 בדראפט 2014

בהופעת בכורה בחמישייה הראשונה, קבלו אותו: בוגדן בוגדנוביץ'. למען האמת, הסיבה היחידה שהוא לא מדורג גבוה יותר היא שהקינגס לא מנצחים מספיק. כי הוא שחקן יעיל, שוטר נהדר, וקולע בצרורות בזמן האחרון. כפי שכבר אמרתי לא פעם, לקינגס יש עתיד ורוד מאוד כשמסתכלים על מצבת השחקנים הצעירים שלהם. ובוגדן הוא אחת הסיבות העיקריות לכך.

 

מקום רביעי: קייל קוזמה (פאוור פורוורד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 15.3 נק', 5.9 ריב', 0.6 חט' ו-0.5 חס' למשחק ב-29.4 דק' למשחק

מקום בדירוג שעבר: 6

נבחר בבחירה ה-27 בדראפט

קוזמה נתקל בזמן האחרון בקיר הרוקיז הידוע לשמצה, אז מה היה הפתרון של הלייקרס? להוריד לו בכמות הדק', וזה עשה לו טוב בצורה שלא תיאמן.  לא רק שכמ' הריב' שלו לא נפגעה, ופרט ל-3 נק' פחות לא רואים שינוי שלילי משמעותי בנתוניו הכלליים. אלא שכמות החט' והחס' שלו עלתה! כעת כל שנותר ללייקרס הוא להעלות את מס' הדקות אותן הוא מקבל. ולכוון, למרות הסיכויים הקלושים עד לא קיימים, לפלייאוף.

כמה שהם התגעגעו אחד לשני

מקום שלישי: דניס סמית' ג'וניור (פוינט גארד, דאלאס מאבריקס)

נתונים: 15 נק', 3.9 ריב', 4.9 אס', 0.2 חס' וחטיפה אחת למשחק ב-29.5 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 3

נבחר בבחירה ה-9 בדראפט

עוד שחקן נהדר שיצא מהדראפט הנוכחי. דניס סמית' ג'וניור עושה הכל בדאלאס, בין אם אלו נק', אס', חט', מהלכים אתלטיים ועוד. הבן אדם הוא סטאר מבטן ומלידה! אני מאוד מקווה שהוא ימשיך בגרף השיפור שלו בשנים הקרובות, כי כבר כעת אנחנו רואים שחקן שיכול להוביל קבוצה ללא כל בעיה, בהתהוות.

 

מקום שני: דונובן מיטשל (שוטינג גארד, יוטה ג'אז)

נתונים: 19.9 נק', 3.5 ריב', 3.5 אס', 1.5 חט' ו-0.4 חס' למשחק ב-32.6 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 1

נבחר בבחירה ה-13 בדראפט

מיטשל הוא הפתעת העונה, זאת אף אחד לא מכחיש. הוא גם אחד משחקני ההתקפה הטובים והמגוונים ביותר שיצאו מהדראפט הזה, גם פה יש הסכמה לדעתי. אבל, בזמן האחרון האחוזים שלו ירדו מעט, ובחירת הזריקות שלו חזרה להיות אותה בחירת הזריקות שאפיינה אותו בתחילת העונה. וזה לצערי, מוריד אותו למקום השני. ב-7 המשחקים האחרונים מיטשל משיג 23.4 נק', אבל רק ב-41% מהשדה (לעומת 44% לאורך כל העונה). גם באחוזי השלשות הוא ירד. וגם במדד ה-PER הוא "רק" השישי מבין הרוקיז. למרות כל זאת, הוא עדיין אחד משני המועמדים המובילים לתואר רוקי העונה, ואם הטור שלי לא היה מתחשב במיוחד בזמן שעובר בין דירוג לדירוג. אני מאמים שהוא היה במקום הראשון.

 

מקום ראשון: בן סימונס (פוינט גארד, פילדלפיה סבנטי-סיקסרס)

נתונים: 16.5 נק', 7.7 ריב', 7.5 אס', 1.8 חט' ו-0.9 חס' למשחק ב-34.7 דק' למשחק

מקום בדירוג שעבר: 2

נבחר בבחירה הראשונה בדראפט 2016

לאחר 4 דירוגים בגלות, בן סימונס חוזר לפסגה. על יתרונותיו וחסרונותיו דנו, דנים וידונו מספיק. אבל, לדעתי מה שסימונס עושה הוא לא פחות ממדהים. עד כמה מדהים? כל כך מדהים עד שהוא השתיק במעט את הבאז סביב אמביד, וכל כך מדהים עד שהוא השכיח את חסרונו של הבחירה הראשונה מהדראפט הנוכחי – מרקל פולטס. אין לי יותר מה להרחיב עליו, רק אגיד שהעובדה שבחרו את קמבה ולא אותו לאולסטאר זו אחת הטעויות הגדולות בהיסטוריה של הסופ"ש לדעתי.

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. לאורי בהחלט נתקל בקיר הרוקים במשחקים האחרונים. אני גם חושב שמשהו בבאלנס בינו לבין לאבין לא עובד כל כך טוב

  2. הכי מהיר להגיע ל 1000 נקודות 400 אסיסטים ו 400 כ״ח
    1. ביג או 43 משחקים
    2. מג׳יק 58 משחקים
    3. בן סימונס 61 משחקים

        1. לפי זה שהבחירה הראשונה שיחק משהו כמו 10 משחקים עלובים, נתן מספרים עוד יותר עלובים, נעלם בלי הסבר מניח את הדעת, ומדובר על זה שהוא משנה את הזריקה.

          אנחנו מדברים על בחירה #1 , כן?

          כל עוד לא יוכח אחרת ועד שהוא יהיה קלעי לגיטימי ואמין, הוא באסט. לעזאזל, שיתחיל בלהיות שחקן כדורסל.

          1. ממש נשמע כמו בן סימונס לפני שנה וג'ואל אמביד לפני שנתיים.
            האמת? מתחיל להרגיש לי שפילי עלתה על תרגיל. לוקחת את השחקן ושנה שלמה הוא מתאמן וכשהוא מתחיל לשחק זה ללקק את האצבעות
            את פולץ ננסה לשפוט שנה הבאה. לי יש תחושה שהוא מכין לנו הפתעה לא קטנה

  3. תומר אחלה דירוג. פשוט טוב . כייף לראות פה סוף סוף גם את לונזו. השינוי בקליעה אצלו מאז חזר מהפציעה הוא דרמטי ואם יצליח לייצב לאורך זמן קליעה באחוזים סבירים הלייקרס הרוויחו שחקן מצוין נקוה שהשיפור הזה ישאר לאורך זמן . חוץ מזה אחלה דירוג

    1. אין שום שינוי בקליעה של לונזו מאז שהוא חזר, והוא גם לא משחק יותר טוב מאז שהוא חזר.

      זה פשוט מקרה של אנשים שלא שמו לב ועדיין לא שמים לב למה הוא עושה וכמה הוא טוב.

      היו לו חודשיים ראשונים נוראיים מבחינת קליעה.
      זהו.
      כאן נגמר הסיפור.
      ספציפית ב 7 לדצמבר – 42% מהשלוש מאז.

      ההגנה מדהימה כבר הרבה מאד זמן. מהטובים בליגה מבחינת סטטיסטיקות מתקדמות.
      בליגה.
      לא ברוקיז.
      המסירות זה ברור והריבאונדים בטופ של רוקיז בעמדה שלו בכל הזמנים מהיום הראשון.

      אבל הטור הזה והמקום העשירי המגוחך הם המשך ישיר לראייה העקומה שמסתכלת אך ורק על אחוזי קליעה וכמות נקודות.

      מי שמסוגל לראות מעבר נהנה כבר הרבה מאד זמן וימשיך להנות (וגם להתרגש אם הוא אוהד לייקרס על איך הילד הזה יראה עוד כמה שנים עם שחקנים כוכבים לידו.

      1. Fun w/ Lakers lineups, IT & Lonzo edition:

        Both Players on court: 71 mins, ORtg 122.4, DRtg 100.0
        IT on, Lonzo off court: 124 mins, ORtg 108.9, DRtg 117.4
        Lonzo on, IT off court: 39 mins, ORtg 117.0, DRtg 103.8
        Both players off court: 198 mins, ORtg, 111.7, DRtg 106.0

        Darius Soriano
        @forumbluegold
        These are not big samples. But a couple of things that stand out are the DRtg w/ both Lonzo/IT on the floor and the stats when Lonzo is on the floor and IT is off the floor. That latter sample is really small (39 minutes), but jeez the Lakers are playing well w/ Lonzo out there.
        10:30 PM – Mar 5, 2018

      2. דדי קודם כל לגבי הלייקרס לא מתבייש ל"הודות" שמתחילת השנה כאן לא הפסקתי לחפור פה לכולם באתר שזו קבוצה שתענוג לצפות במשחקים שלה ושיש לה עתיד גדול .. אני זוכר במיוחד איזו תגובה שכתבתי אחרי התקופה הרעה שהיתה להם שבה הפסידו איזה 9 ברצף והיה פה פסטיבל שירי דיכאון על הקבוצה כולל כמה מהאושיות פה באתר וכתבתי שזהו זה נגמר וזו קבוצה מעולה עם עתיד מזהיר והיא לא תמשיך להפסיד ככה . אז אני עדין חושב ככה רק שעכשיו הבון טון לגבי הקבוצה התהפך וכולם פה הפכו חולים לה על התחת (דרך אגב לדעתי ה" הכרה" בקבוצה פה באתר התרחשה בזמן שלונזו היה פצוע אבל לא מדדתי את זה אז נעזוב את זה). לגבי לונזו לאורך כל השנה הזאת כתבתי שהוא שחקן מצוין אבל הקליעה שלו מזעזעת ושאם הוא לא יעשה שיפור בקליעה אז למרות שאר האספקטים הטובים במשחק שלו אין לו מה לחפש בליגה כי פוינטגארד בליגה של היום חייב קודם כל קליעה (זה מרווח את הצבע וכ'). לגבי לונזו כתבתי שמשהו אצלו דפוק בקליעה בטכניקה שלה.. דפוק מהיסוד ןלכן הוא אמור להיות פרוייקט בנושא הזה. והשאלה אם ללייקרס יש זמן. ללייקרס אין זמן ולכן הוא עלול להתברר בפלופ/באסט וכ'. אז בוא אני אומר לך ככה . כמו שאז לא התרשמתי מהרצף של תשעת ההפסדים של הלייקרס והמשכתי לטעון שזו קבוצה טובה אני לא מתרשם מ"מרצף ארבעת המשחקים" של מר בול הבכור בשבוע וחצי האחרונים שבהם קלע באחוזים טובים. אני מאוד מקוה שלא אבל יש מצב שזה יעבור לו בקרוב. אני עדין טוען שבניגוד לשאר האספקטים המצויינים במשחק שלו טכניקת הקליעה שלו היא מסריחה פשוטה כמשמעו ואני לא שוכח לו את הלבנים שהטיל ב 40 המשחקים הקודמים ואני עדין חושב שבצורת הקליעה הנוכחית שלו קלע אמין אמיתי , יציב הוא לא יהיה. פה ושם יתן כמה משחקים טובים אבל יהיו לו גם תקופות של הטלות לבנים. אין לו קליעה ככה אני חושב. אני יודע שפה בשם פרחו בליגה כל מיני קלעים עם דליעות משונות אבל הקליעה הלונזויית היא קטגוריה בפני עצמה. בכל מקרה אני אוהב את הילד הזה . יש לו אבא דפוק אבל הוא בעצמו עושה רושם של ילד ממש טוב הוא לא משתתף בקרבות ואיכשהוא נשאר עם הראש על הקרקע למרות כל הפסטיבל סביבו ולמרות האבא הדפוד שלו אני ממש מקוה שאני טועה ושיצליח. דרך אגב זה גוזר משהו לגבי בן סימונס. אנשים יכולים להשתפך עליו פה עד מחר אבל גם לו אין קליעה מבחוץ (לונזו מנסה הוא אפילו לא טורח). ראיתי אתמול את הקבוצה דלו מאבדת פעמיים יתרון של 20 נקודות מול הבאקס ומפסידה בסוף וזה הרבה בגלל הוראה של המאמן לתת לו מטר או שניים כשהוא רחוק מהסל ולצופף בצבע הוא לא מהווה שום איום מבחוץ. ולכן בעייני ולא איכפת לי כמה אנשים פה ושם ישתפכו עליו הוא לא יכול להיות רוקי השנה. הוא חייב לייצר קליעה. הוא שחקן נפלכ אבל בלי קליעה הוא לא יהיה אף פען נהשורה הבאמת עליונה של הרכזים בליגה.זהו חפרתי. תודה

        1. ללברון ומגיק היה קליעה מרחוק בעונת רוקי? בן סימונס לעולם לא יהיה קרי דוראנט או בירד אבל כבר במשחקים האחרונים הוא דפק גרמפ מחצי מרחק חכה שנתיים ואז נראה. הקליעה שלו תהיה לא רעה וזה מספיק, יש לו ככ הרבה יתרונות אחרים.

      3. דדי, היו לא מעט דירוגים אשר לונזו היה בעשירייה. כאשר דירוגי השיא שלו הם המקום השני והשישי. הסיבה היחידה שלונזו לא נכנס בשני הדירוגים האחרונים שהיו, היא היעדרותו ממשחקי הלייקרס עקב פציעה.

        גם בזמן שעבר מהדירוג שעבר הוא השתתף רק בארבעה מתוך שבעת המשחקים האחרונים של הלייקרס. אם היה משתתף בכולם, האמן לי שהוא היה תופס את המקום השישי ואולי אף את המקום החמישי. אך אני לא יכול לדרג שחקן שהשתתף רק ב-57% ממשחקי קבוצתו מאז הדירוג הקודם, טוב ככל שיהיה.

  4. דרוג מצויין. לדאבוני יש לי רושם שלונזו יעלה במעלה הסולם די מהר! הפציעה של הארט היא פגיעה קשה בלייקרס.

  5. תודה רבה, אחד הטורים האהובים עלי באתר.

    כמות מדהימה של רוקיז טובים שמשפיעים כבר עכשיו, ולחשוב שמרקל פולץ לא משחק…

  6. תומר שאפו על ההתמדה בסיקור וכתיבת הדירוג, כהרגלך מצוין.
    אני הופתעתי מאוד מההסתגלות המהירה של שני האירופאים שהוזכרו כאן לליגה. תאודוסיץ' שהיה לי ספק גדול אם בבואו לגיל 30 כמעט והופעה ראשונה בליגה יצליח להשתלב ולא יהפוך למקרה שאראס ב' ומראה לי שהוא לחלוטין מסתדר ודי בטבעיות בליגה הזו. בוגדאנוביץ' שראיתי אותו לא מעט בשנתיים האחרונות אך היה לי חששות שלא ימצא עצמו מבחינת הפיזיות בליגה הזו ומשתלב כמו דג במים. (מנטאלית אין ספק ששנתיים אצל זליקו אוברדוביץ' הופכות אותך לחסין ועמיד להכול)

    1. הסיבה לכך היא הנפילה הדרסטית של חלק מהשחקנים מאז פגרת האולסטאר, בתוספת עלייה מטאורית של שחקנים כמו לונזו ובוגדנוביץ'

    1. אמרתי שהיא אחת הבעייתיות, ופרט לעובדה שסימונס רוקי לא ראיתי שום סיבה שיעדיפו את ווקר עליו. בין אם אלו ההיילייטס, או הסטטיסטיקות, סימונס הרבה יותר מתאים למשחק מווקר

  7. לונזו הוא סיבה טובה להתרגש.
    לדעתי הלייקרס בחרו סבבה, האפסייד שלו חבל על הזמן.

    מחזור נהדר ועמוק, יש עוד הרבה שחקנים שיפרצו שנה הבאה ועוד שנתיים, הליגה עמוסה ומורכבת ולא כולם מקבלים הזדמנות.
    שני שחקנים שאני אוהב וכרגע לא קבלו הזדמנות, זה מליק מונק וביגי סווניגן בפורטלנד.
    הארי גיילס עוד יפציע ויש עוד לא מעט, קולינס של אטלנטה שכרגע מקבל מעט מידי.. ועוד..
    אחד הכשרונות הוא גארט אלן ממש התרשמתי ממנו כשהנטס שחקו בסקרמנטו. לא מאד אתלטי אבל מאד קראפטי ומבין את המשחק..

  8. תודה, תומר.

    הדרוג של רוקים הוא נושא בעייתי.
    האם מדרגים לפי תרומה מצטברת? יכולת ברגע נתון? פוטנציאל?
    הרי ברור שקשה להתעלם ממה שנעשה על פני כל העונה, בדיוק כמו שקשה להתעלם משחקן שנותן חודש יוצא דופן.

    בנוסף –
    עד כמה סופרים את מרכיב ההצלחה?
    הרי ל-MVP סופרים ניצחונות, ובצדק. למה לרוקים זה כמעט לא פקטור?
    התשובות לכל השאלות הנ"ל, הן לחלוטין סובייקטיביות. ולכן הדרוג שלך –
    אחלה.

    רק הערה אחת קטנה –
    ברור לי שאטלנטה היא קבוצה זניחה, ושכל לשכוח מקיומה. אבל קולינס,
    אפילו לא ברשימת הראויים לציון?
    10.2 נק', 58% מהשדה, יד רכה (33% מהשלוש, כמעט ולא זורק מהטווח), 7.1 רב', מתוכם 2.7 בהתקפה, ואת אלו הוא משיג רק ב-22.8 דקות למשחק.

    קולינס מוביל את כל הרוקים באחוזי רב', הן בהגנה, והן בהתקפה. הוא וג'ארט אלן הם הרוקים היחידים עם 10+ נק', 60%+ ב-TS.

    אז ברור לי שיעילות בלי נפח דקות זה לא מספיק בשביל תואר רוקי השנה,
    אבל ברשימה שלי, הוא טופ 10

    1. דירוג של כל העונה, אשר מתחשב במומנטום של שחקן בזמן שעובר בין דירוג לדירוג (ראה ערך טייטום וקוזמה שירדו, ובוגדנוביץ' שעלה)

להגיב על יוסף יוספון לבטל

סגירת תפריט