פינת המונדיאל (7): אפריקה / אהרון שדה

פינת המונדיאל (7): אפריקה – התקדמות מתמדת אך עדיין לא שוברת את תקרת הזכוכית

תוצאת תמונה עבור מונדיאל 2018 תמונות

  1. רקע היסטורי:

הכדורגל באפריקה מתקדם כל הזמן.

הנה תסקיר היסטורי קצר.

  • בשלב ראשון מהטורניר הראשון ב-1930 ועד טורניר 1966 (כולל) לא היו בכלל נציגות אפריקה במונדיאל (למעט טורניר הנוקאאוט ב-1934 אז נוצחה מצרים במשחקה היחיד מול הונגריה 4-2).
  • לאחר מכן השיגו נבחרות מרוקו וזאיר (קונגו של היום) תוצאת תיקו אחת ו-5 הפסדים ללא אף ניצחון בטורנירים של 70 + 74 (בהתאמה) והפרש שערים של 20-2.

האי הפסד הראשון היה של מרוקו שסיימה ב-1-1 את משחקה השלישי והאחרון מול בולגריה.

(הגדילה לעשות זאיר עם 3 הפסדים ב-3 משחקים והפרש שערים של 14-0).

  • ב 1978 השיגה אפריקה את ניצחונה הראשון. הייתה זו טוניסיה שניצחה את מקסיקו 1-3 היא סיימה את הטורניר במאזן 1-1-1 והפרש שערים 2-3.

בטורניר 82 הדהימה אלג'יריה את גרמניה 1-2 וניצחה גם את צ'ילה 2-3 ורק ההפסד לאוסטרים אפשר את הקומבינה המפורסמת בין מערב גרמניה לאוסטריה שהותירה את האלג'ירים בחוץ.

במקביל פעם ראשונה שהייתה נציגה נוספת לאפריקה, הייתה זו קמרון שסיימה עם 3 תוצאות תיקו כולל 1-1 מול איטליה.

למעשה קמרון הודחה מול איטליה בגלל שער זכות בודד שכן הם סיימו ב 0-0 מול פולין (כמו איטליה) ו-0-0 מול פרו (לעומת 1-1 איטלקי).

למעשה נציגות אפריקה סיימו במאזן חיובי של 1-3-2 ויחס שערים של 6-6.

בגמר אגב שיחקו איטליה מול גרמניה.

  • בשלב הבא במונדיאל 86 הושגה היסטוריה כאשר נבחרת מרוקו העפילה לשלב הנוקאאוט שלב שמינית הגמר לאחר ניצחון מרשים 1-3 על פורטוגל במשחקה האחרון בשלב הבתים. מרוקו סיימה ראשונה לפני אנגליה ופולין (0-0 במפגשים), והודחה על ידי מערב גרמניה בשמינית הגמר (1-0 משער שנכבש בסוף הארכה).

מכאן ואילך בכל מונדיאל הייתה לאפריקה נציגות בשלבי הנוקאאוט.

 1990: קמרון מסיימת ראשונה את הבית המוקדם לפני רומניה, ארגנטינה וברה"מ ומדיחה את קולומביה 1-2 לפני שנעצרה על ידי אנגליה 3-2 בהארכה.

רבע הגמר הזה מהווה שיא חדש שעדיין לא נופץ למרות ההתקדמות.

  • לאחר שניגריה הגיעה פעמיים לשמינית הגמר ב-94+98 השוותה סנגל את שיאה של קמרון עם רבע גמר במונדיאל 02 לאחר מכן הגיעה גאנה פעמיים לנוק אאוט. ראשית לשמינית גמר 06 ולאחר מכן לרבע גמר 2010 במה שהייתה הפעם האחרונה עד כה שנבחרת אפריקאית מגיעה לרבע הגמר.
  • ההתקדמות נמשכה בכך שבטורניר האחרון ב-2014 הצליחו לראשונה צמד נבחרת אפריקאיות להגיע לשלב הנוקאאוט אך הם הודחו בשלב שמינית הגמר.

ניגריה נוצחה מול צרפת 2-0 ואלג'יריה הגיעה להארכה רק בכדי להפסיד לגרמניה 2-1.

  1. הצלחות אפריקה בגילאים הצעירים:

חשוב לציין שאפילו לאסיה הייתה נציגות בחצי הגמר (דרום קוריאה) ואפילו לצפון ומרכז אמריקה ישנן יותר הופעות ברבע מאשר ביבשת אפריקה שלכאורה נראית מוכשרת יותר. התמיהה מתגברת לנוכח הישגי אפריקה בגילאים הצעירים שעולים לאין ערוך על יתר היבשות שאינם אירופה או דרום אמריקה.

הנה הדוגמאות הבולטות:

אליפות עולם עד גיל 17

עד היום שוחקו 17 טורנירים שכאלו ששוחק לראשונה ב-1985.

הנבחרת המצליחה ביותר בכל הזמנים בטורנירים אלו היא נבחרת ניגריה שזכתה ב-5 אליפויות שכאלו + עוד 3 טורנירים הגיעה לגמר סה"כ 8/17 טורנירים היא בגמר!

גם גאנה נמצאת בצמרת עם 2 זכיות + 3 גמרים + 2 חצאי גמר נוספים.

בסה"כ הגיעו נציגות אפריקה ל-18 חצאי גמרים כולל 12 גמרים ו-7 זכיות.

אפריקה מוליכה את טבלת הזכיות אפילו לפני אירופה ודרום אמריקה וכנ"ל בטבלת הגמרים. רק לאירופה יש יותר חצאי גמרים.

בהשוואה לאסיה וצפון אמריקה רואים שליטה מוחלטת.

אסיה עם זוכה אחת וסה"כ 4 חצאי גמרים.

צפון אמריקה 6 חצאי גמרים 3 גמרים ו-2 זכיות.

(לאוקיאניה גמר בודד).

אליפות עולם עד גיל 20

עד היום שחקו 21 טורנירים שכאלו ששוחק לראשונה בשנת 1977.

סה"כ הגיעו נציגות אפריקה ל-10 חצאי גמרים כולל 5 גמרים וזכייה אחת.

לעומת אסיה עם 4 חצאי גמרים, 2 גמרים וללא זכייה.

צפון אמריקה עם 3 חצאי גמר, גמר בודד וללא זכייה.

(אוקיאניה עם 2 חצאי גמר ללא גמר).

הטורניר האולימפי משנת 92 (אז החלה השיטה של מגבלת גיל עד 23 )

עד היום שוחקו 7 טורנירים שכאלו.

בסה"כ אפריקה עם 2 מדליות זהב + 1 כסף + 1ארד + מקום 4 אחד.

רק לדרום אמריקה יותר זוכות

לשם ההשוואה לצפון אמריקה יש מדליית זהב בודדת ומקום 4.

לאסיה יש מדליית ארד בודדת ופעמיים מקום 4.

(לאוקיאניה מקום רביעי אחד)

  1. הסיבות המרכזיות לטעמי למה נציגות אפריקה לא מעפילות הלאה בטורניר:
  • חוסר ניסיון

למרות שישנם הרבה כדורגלנים מאפריקה ששיחקו ברמות הגבוהות ביותר בכל הקשור לקבוצות הבכירות בעולם עדיין זה נקודתי ואין מסה. בוודאי שלא ממדינה בודדת של שחקנים שמשחקים בו זמנית בקבוצות הבכירות בעולם כפי שקורה דרך קבע במדינות כמו ברזיל, ארגנטינה, גרמניה ואפילו מדינה כמו בלגיה כיום.

  • בעיות הארגון והניהול

טורניר בוגרים שנמשך זמן רב מאד שונה לחלוטין מטורניר נערים כאן לא ניתן לזרוק כמה ילדים על מזרן. זה מלונות, טיסות, תזונה ובקיצור ניהול ארגוני אחד שלם. עם כל הצער שבדבר אפריקה רחוקה כנראה עדיין מהסטנדרט המקובל ברמה זו. ואיני מדבר בכל על כל הקשור לטקטיקה של מאמנים שאף היא באה פחות לידי ביטוי בגילאים הצעירים שם מדבר בעיקר הכישרון והנתונים הפיזיים.

  • האקלים

בניגוד לטורנירי הצעירים שנערכו 5 פעמים באפריקה (בגילאי 17+20) ועוד 8 פעם באסיה, למעט טורניר בודד בדרום אפריקה ועוד אחד באסיה, הרי שטורנירי הבוגרים משוחקים ביבשות אחרות עם אקלים שונה בתכלית.

לטעמי זה לא מקרי שגם באסיה וגם בדרום אפריקה הגיעו נציגות אפריקה לרבע הגמר ואילו בכל יתר הטורנירים (18 במספר) עשתה זאת נציגת אפריקה פעם בודדת.

בקיצור האקלים הוא סוג של יתרון ביתיות שחסר כ"כ לאפריקה.

אקלים כידוע זה משהו שמשפיע גם על המנוסות שבנבחרות תבל ולכן למעט חריגים לא ראינו את נציגות אירופה זוכות בטורניר ביבשת אמריקה ולהפך.

  • התחרות הפנימית שפוגעת במסורת ובניסיון המערכתי האפריקאי

סיבה מעניינת מאד לטעמי היא התחרות הפנימית.

התחרות באפריקה היא קשה יותר מאזורים האחרים.

למשל אם נשווה רגע את העולות למונדיאל מכל אזור, הרי שנקבל שהחל משנת 82 ומעלה (לקחתי את שנת 82 כמדד כי אז גדל מספר הנבחרות בטורניר ל-24) נציגות אפריקה שלחו 12 נציגות שונות לטורניר, בעוד נציגי אסיה שלחו 10 נבחרות בלבד ובצפון ומרכז אמריקה הסתפקו ב-9. זה גרום לפחות ניסיון מערכתי רב שנים.

והנתון הבא למשל יוכח – מאז 82 שוחקו כאמור 10 טורנירי מוקדמות. באפריקה רק נבחרת אחת הגיעה ליותר מ-50 אחוז ממספר הטורנירים (קמרון עם 7 הופעות סה"כ).

לעומת אסיה בה לקוריאה תהיה זו ההופעה התשיעית (ברצף) ויפן השישית (ברצף).

כך גם בצפון ומרכז אמריקה. מקסיקו תקיים את הופעתה ה-8 בשנים אלו. ארה"ב תיעדר לאחר 7 הופעות רצופות (וגם קוסטה ריקה הגיעה ל-5).

נתון מעניין  נוסף טורנירים ברצף ברוסיה 2018

הניגרים ישחקו את הטורניר השלישי שלהם ברצף הכי הרבה מכל נבחרות אפריקה.

כל יתר היבשות שולחות יותר נבחרות עם יותר הופעות ברצף.

אירופה:

גרמניה וספרד משחקות את כל הטורנירים מ-82 (גרמניה למעשה מ-54)

לאנגליה 6 טורנירים ברצף, לספרד ופורטוגל 5 ולשוויץ 4.

דרום אמריקה:

ברזיל וארגנטינה לא הפסידו טורניר מ-74 (כשברזיל היחידה שלא פספסה כל טורניר עד כה).

גם לאורוגוואי יהיה זה טורניר רביעי ברצף.

צפון אמריקה:

מקסיקו תשחק את הטורניר השביעי ברצף.

אסיה:

דרום קוריאה תשחק בפעם ה-9 ברצף.

יפן תעשה זאת בפעם החמישית ואוסטרליה בפעם הרביעית ברציפות (הראשונה כנציגת אוקיאניה).

בשורה התחתונה זה נותן יתרון גדול של ניסיון מערכתי. יתרון שכ"כ חסר אצל הנבחרות האפריקאיות.

וייתכן שהדוגמה הטובה ביותר בכדי להמחיש זאת היא נבחרת סנגל שהדהימה את העולם ברבע גמר 2002 אלא שמאז העולם לא זכה לצפות בה בגביע העולם מכיוון שלא הגיעה לשם עד השנה שם תחזור בראשונה לטורניר.

  1. האם ישנו סיכוי לראות הצלחה אפריקאית יוצאת דופן ברוסיה 2018?

על פניו מדובר בתשובה שלילית.

ראשית מכיוון שהטורניר משוחק ביבשת אירופה מה שייתן יתרון ביתיות אקלימי להרבה נבחרות וחסרון לנבחרות אפריקה.

שנית הנבחרות היותר מנוסות מאפריקה לא ישחקו בטורניר. בראש ובראשונה המדובר בנבחרת קמרון שתיעדר לאחר ששיחקה 5/6 הטורנירים האחרונים (מעבר לזה שמדובר באלופת אפריקה). גם נבחרות חוף השנהב וגאנה ששיחקו בכל 3 הטורנירים האחרונים לא יהיו כאן וכן לא נבחרתה המרשימה של אלג'יריה שעשתה כאמור את שמינית הגמר בטורניר הקודם.

ולבסוף ההגרלה הקשה מאד שלא כ"כ העירה פנים לנבחרות האפריקאיות.

הנה היא:

מצרים: הוגרלה לבית 1 עם המארחת רוסיה, אורוגוואי וסעודיה. גם אם מצרים תעבור שלב היא תצטלב עם הבית של פורטוגל וספרד בשמינית.

מרוקו: הוגרלה לבית 2 של פורטוגל וספרד (ואיראן). קשה לראותה שורדת מבית זה ואם כן אז כנראה מול אורוגוואי בשמינית.

ניגריה: הנבחרת המנוסה ביותר הוגרלה בבית 4 מול ארגנטינה, קרואטיה ואיסלנד קשה מאד להאמין שהיא תעפיל לשמינית וגם אם כן היא צפויה לקבל שם את צרפת.

טוניסיה: היא קיבלה אמנם את פנמה מבית 7 אך גם את בלגיה ואנגליה וקשה להאמין שתעבור.

סנגל: אם יש תקווה בעיני זאת הנבחרת ובכל זאת קיבלה את בית 8 הלא פשוט עם קולומביה, פולין ויפן. היא בהחלט עשויה להעפיל לשמינית אך פולין וקולומביה בוודאי לא אנדרדוג מולה.

אם תעפיל היא תהיה אנדרדוג ודאי מול אנגליה / בלגיה וגם אם תפתיע היא צפויה לקבל את ברזיל / גרמניה ברבע.

תחזית שלי:

מרוקו ניגריה וטוניסיה יעופו ב-80 אחוז בסיבוב הראשון.

למצרים ולסנגל 50 אחוז בקירוב.

אפריקה תהיה מרוצה אם תצליח לשמר את ההישג של עלייה לנוקאאוט. אם יצליחו להעפיל צמד נציגות לשמינית זו הצלחת ענק. כך או כך קשה לי להאמין שברוסיה ישווה השיא של רבע הגמר בוודאי שלא ישבר.

ושאלה לסיום:

מי לדעתכם תהיה הנבחרת האפריקאית שתשבור את תקרת רבע הגמר ומתי זה יקרה?

תשובות בתגובות.

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. כל הכבוד על ההשקעה.
    כיום כל הכוכבים משחקים פחות או יותר באותו אקלים. האם יש הבדל בין האקלים בו חיים שחקני ספרד או צרפת לעומת שחקני ברזיל או ארגנטינה?
    יוצאת הדופן בנבחרות הטופ העולמי היא גרמניה שרוב השחקנים משחקים בליגה המקומית, אבל הקיץ הרוסי לא אמור להיות חם מדי, מה שמייתר את החיסרון הזה של גרמניה.

    1. מקבל ייתכן והמילה אקלים מצומצמת מדי .
      נקרא לזה הערת השטח והסביבה .
      שבחרת דרום אמריקאית למשל משחקת ביבשת אמריקה יש לה יתרון כללי מצד אקלים + הכרת השטח +ביתיות .
      וראינו זאת בטורניר האחרון עם מספר שיא של נבחרות מיבשת אמריקה (כולל צפון מרכז ) בשלבי הנוקאאוט.

      כנ"ל שהטורניר משוחק באסיה /אפריקה אז רואים מספר גדול יחסית של נבחרות בשמינית .רואים זאת בטורנירי 02+10 בהתאמה .

  2. מהם ההישגים של אירופה ודרום אמריקה בטורנירים של הנבחרות הצעירות? משום מה צוינו של הישגיהן של צפון אמריקה ואסיה ואוקייניה

      1. כי מהות הפוסט הוא ההשוואה מול יבשות דמות מבחינת הישגים ועולות.
        לגוף העניין נבחרות אירופה ודרום אמריקה מוליכות בפער את טבלת הזוכות עד גיל 20 וכן בטבלת מדליות הזהב האולימפית משנת 92 כאמור.
        אך אפריקה היחידה שמתמודדת .
        הנה השוואה אפריקה ,אירופה ,דרום אמריקה.
        עד גיל 17 ( מקום 1 ,2 ,3 ,4 בהתאמה)
        אפריקה 7 5 3 3 (סה"כ 18 הופעות בחצי גמר)
        אירופה 4 6 10 2 (22 )
        דר' אמריקה 3 3 5 5 ( 14 ).

  3. אני חושב שלנבחרות אפריקה יש בעיה מנטלית היו שנים בעבר שלניגריה ולסנגל היו נבחרות מעולות והן כשלו. אני רואה סיכוי רק לסנגל לעבור לשלב הבא. ניגריה לצערה נפלה בבית המוות אחרת מבית קל יותר היה לה סיכוי לא רע.

  4. הסיבה שבאפריקה זוכה בגילאים צעירים היא שהאפרקאים מתפתחים מהר יותר מבחינה פיזית לרוב. בגיל 18 ילד אפריקאי בערך מסיים להתפתח הוא במהירות שיא שהוא יגיע אליה פחות או יותר האירופאים לעומת זאת מתפתחים עד גיל 21 פחות או יותר הם גובהים עוד 5 6 סנטימטר בגיל 19 20 ומתרחבים. בעצם יש יתרון אתלטי לאפרקאים בגיל הזה ברמה גדולה יותר מאשר מבגילאים 22 23. כמו כן אין מי שיפתח את השחקנים המוכשרים באפריקה יש שם הרבה כישרון שמתבזבז

כתיבת תגובה

סגירת תפריט