שירות או תרומה? / מתן גילור

תוצאת תמונה עבור שקיפות תמונות

ישנם אשר תוהים מדוע שמועדוני ספורט בישראל בכלל, ומועדוני כדורגל בפרט, יהיו חייבים בשקיפות כלשהי כלפי הציבור, הואיל וחלקם מאוגדים כחברה עסקית ופרטית.

כשמעלים בפניהם את טענת כספי הציבור (וזאת מעבר לפן העקרוני, לגביו הכריע בית המשפט שקבוצת כדורגל הינה גוף דו מהותי), הם משיבים שכשקבלן מקבל כסף מהעירייה כדי לבנות מבנה או לשפר תשתית אין הוא חושף את הנתונים שלו כלפי הציבור, למרות שמדובר על כספי ציבור.

להלן התייחסותי לטענה הספציפית הזו.

*

העניין הבסיסי ביותר הוא שספק מספק לגוף הציבורי סחורה או שירות. הכסף ניתן לו כחלק מעסקה במהלך העסקים הרגיל. אם אני ארצה שאותו ספק יספק לי שירות דומה אאלץ גם אני לשלם עבור אותו שירות. לא כך עם מועדון כדורגל. מועדון כדורגל לא נותן לגופים הציבוריים סחורה או שירות כלשהם. אז מדוע הגוף הציבורי בכל זאת מעביר למועדון הכדורגל כסף? כיוון שהוא תומך בספורט ו/או שהוא רואה במועדון כדורגל חלק מרווחת הציבור והקהילה.

האם גופים ציבוריים מעבירים סתם כך כסף לגורמים אחרים ללא קבלת תמורה? התשובה חיובית. אך מי הם אותם גורמים? בטח שלא קבלנים או ספקים אחרים. אותם גורמים הם מוסדות ללא כוונת רווח, אשר פועלים לשם קידום מטרה ציבורית כלשהי.

עכשיו נותר לחלק את מועדוני הכדוגל לשניים: כאלה המאוגדים כמלכ"ר וכאלה המאוגדים כחברה עסקית.

נתחיל דווקא עם השניים. חברה עסקית, כנזכר לעיל, אינה מקבלת כספים ציבוריים ללא תמורה, מעבר למועדוני ספורט. הווה אומר שלא ניתן להשתמש בצורת ההתאגדות המשפטית של המועדון כקרדום לחפור בו נגד השקיפות. מוסדות הציבור לא עושים הבחנה בין סוגי ההתאגדות של מועדוני הכדורגל, ולכן גם הדרישה מהם לשקיפות צריכה להיות אחידה ללא קשר לצורת ההתאגדות. כל גוף שמקבל כספי ציבור בסכום למעלה מסמלי, שלא כחלק מיחסי ספק-לקוח חובת השקיפות צריכה לחול עליו. כספי ציבור, לרבות שווי כסף, כגון סובסידיה או הנחות בשימוש במתקנים ציבוריים.

עכשיו נחזור לראשונים. יאמר מאן דהוא שמלכ"רים בלאו הכי מפרסמים נתונים לציבור. מאן דהוא יצדק, אך לגבי זה יש להדגיש שמועדון כדורגל מנהל מחזור עסקים של עונת כדורגל, קרי שתחילתו ביום 1 ביוני וסופו ביום 31 במאי. נתונים על עונת משחקים רלוונטיים בהרבה מנתונים עבור שנה קלנדרית שתחילתה ביום 1 בינואר בסופה ביום 31 בדצמבר, שהם אלו אשר מפורסמים לציבור.

יקשה אותו פלוני אלמוני וישאל: "גם מוסדות חינוך לא מנהלים מחזור של שנה קלנדרית, אלא מחזור שנת לימודים, שתחילתו ביום 1 בספטמבר וסופו ביום 31 באוגוסט. שוב, אותו אדם יהיה צודק. אז מה בעצם ההבדל? ההבדל הוא שהרגולטור לא דורש ממוסדות החינוך (או לפחות מחלקם הארי, ככל הידוע לי) לערוך דוחות כספיים לפי שנת חינוך, בעוד שדרישה כזו דווקא כן קיימת ממועדוני כדורגל. מועדוני כדורגל בלאו הכי מגישים דוחות עונתיים לרשות לבקרת תקציבים. רוצה לומר שעבור אותם מוסדות חינוך פרסום דוחות כספיים לפי שנת לימודים ישית עליהם עלות נוספת בעוד שעבור מועדוני הספורט הדבר לא יוסיף ולו אגורה שחוקה להוצאות שלהם, שכן הדחות כבר קיימים והוגשו לרגולטור.

*

הסיבות לשקיפות בספורט הישראלי בכלל ובכדורגל הישראלי בפרט אינן מעטות והן חשובות מאד. הרחבתי לגביהן בעבר וארחיב עוד בעתיד.

פה היה לי חשוב להדגיש שלא זו בפרט שהשקיפות חשובה בשל קבלת כספי ציבור, אלא שאין להשוות בין כל מלכ"ר אחר למועדון כדורגל ובטח שאין להשוות בינו לבין ספק אשר מקבל כספי ציבור.

לסיכום, ולו מהטעמים הללו בלבד, יש לחייב את מועדוני הכדורגל בליגות המקצועניות בישראל לפרסם דוחות כספיים מלאים ודוח מילולי, בסיום כל עונה ועונה.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. מתן שאלה
    נניח שהחוק לא משתנה .
    זה באמת מהותי ?
    הכוונה גם אם מלכ"ר לא יגיש דוח לפי עונת משחקים הרי כשהוא יגיש את הדוח השנתי בדצמבר ניתן יהיה לדעת מה היה לפני כן במאי
    לא כן ?

    1. ניתן לדעת מה היה בין ינואר לדצמבר, אבל לא מידע מספק.
      חשוב לציין שחלק מגדולי מועדוני הספורט בישראל מאוגדים כחברה עסקית לכל דבר ועניין, ולכן לא חושפים לציבור אפילו דוחות שנתיים, למרות שכמובן מקבלים גם הם כספי ציבור רבים.

        1. לדוגמה – חוזי שחקנים נחתמים, על פי רוב, למספר עונות מסוים. לכן שנה קלנדרית תספוג רק חלק מחוזים מסוימים. או למשל אם קבוצה עשתה קמפיין מוצלח באירופה והעפילה לשלב הנוק אאוט – חלק מההכנסה יהיה בשנה קלנדרית אחת וחלק באחרת. זה לא מאפשר לבחון האם עונה כזו מאפשרת למועדון להסתמך על מקורותיו בלבד בלי הזרמת כספים של בעלי השליטה.

  2. תודה רבה

    אני אישית לא כל כך מסכים עם הנכתב, אף על פי שאני מעדיף שקיפת מלאה.
    היות ורוב קבוצות כדורגל הינן חברות פרטיות, הן אינן מחויבות לשקיפות כלשהי. לעומת זאת כפי שציינת מספר חברות הן בפני החוק חברה ציבורית שהיא מחויבת לשקיפות.
    נוסיף לקלחת שכל הקבוצות מקבלות כסף ציבורי. לטעמי כאן טמונה הבעיה.. אנחנו יוצרים מצב היברידי שבו אנו נותנים כסף בחינם לגוף שיש לו ניגוד אינטרסים מסוים.
    לכן אני חושב שזה ממש לא תקין שכסף מתשלום המיסים שלנו, הולך למימון קבוצות(פרטיות או לא) במקום לפיתוח ספורט ברחבי האוכלסיה.

    1. רובן מלכ"רים. מיעוטן חברות עסקיות.
      תקין או לא זה המצב (שמקבלים כספי ציבור). וכל עוד זה המצב חובה לקיים סטנדרט מסוים של שקיפות (במאמר מוסגר גם אם זה לא היה המצב הייתי חושב כך מטעמים אחרים, אבל במצב הנוכחי זה קל וחמר).

  3. מתן איך זה עובד בליגות אחרות? נגיד בכדורגל כמו בליגה האנגלית (שאני מניח שקצת פחות מושחטת ונגועה מהליגה הספרדית או האיטלקית).
    איך זה עובד ב-NBA? אני יודע שיש שקיפות בשורה התחתונה אבל האם הליגה או הקבוצות מציגות דוחות כספיים ומפורטים לציבור?

    1. יש הרבה ליגות עם שקיפות גדולה מאד. למשל בגרמניה, שוודיה, יוון. אני לא מכיר כל ליגה וליגה כדי להגיד. שקיפות יותר מאשר בישראל יש בלא מעט ליגות אירופאיות.
      ה-NBA שונה. במהות של הפרנצ'ייז שם הם פרטיים ולא החלו כגוף קהילתי כמו מועדוני ספורט אירופאים. למיטב ידיעתי הם גם לא מקבלים כספי ציבור ואני לא יודע האם משתמשים במתקני ציבור והאם יש סובסידיה על כך. יהיה לי הרבה יותר קשה לטעון לטובת שקיפות ב-NBA מהפן הציבורי. אני חושב שמהפן העסקי-מנהלי זה כמעט תמיד כדאי.

      1. יש סובסידיה של העיריה כמעט על כל אולם שנבנה וזה יורד מכספי משלם המיסים. מן הסתם קבוצות הnba לא נתמכות על ידי הממשלה, כמו אף גוף ספורטיבי מקצועני בארה"ב, וטוב שכך.
        לגבי שקיפות, מסכים איתך, כמה שיותר זה טוב גם לעסקים בסופו של דבר. לא שאלתי מתוך קנטרנות, כי הליגה הישראלית בכדורגל סאמת שלא מעניינת אותי, רק מעניינת הגישה של גופי ספורט אחרים בין אם הם פרטיים או ציבוריים.

  4. ״מדוע הגוף הציבורי בכל זאת מעביר למועדון הכדורגל כסף? כיוון שהוא תומך בספורט ו/או שהוא רואה במועדון כדורגל חלק מרווחת הציבור והקהילה.״
    תשובה מתממת. גופים ציבוריים – ראשי מועצות/עיריות ליתר דיוק – מעבירות כסף כי הם חושבים שזה יביא להם קולות. במקומות שזה לא מביא קולות המועצות/עיריות ייבשו לחלוטין את הבאר (ראה מועצה אזורית עמק יזרעאל לדוגמא). לגבי גופים כמו הטוטו – הספורט זה מקור הפרנסה שלהם וזו הסיבה שהם עושים את זה.

    השאלה שצריך לשאול לפיכך היא לא למה אין שקיפות (וברור שצריך שקיפות, אתה לחלוטין צודק כאן), אלא איזה הצדקה יש בכלל להעברת כספי ציבור למועדונים האלו מלכתחילה.

    1. בדיוק.
      לא חסרה שחיתות בגופי השלטון המקומי. וראינו לא פעם ולא פעמיים את הקומבינות הקשורות להעברת כספים לקבוצות ספורט. השקיפות חשובה גם כדי להקל על חשיפת קומבינות מהסוג הזה, לפחות כל עוד מאפשרים את העברת כספי הציבור לקבוצות.

    2. אברי, צדק רב בדברייך. כלומר, זה גם וגם. תלוי במקרה. אבל אני הולך לקולא בכוונה. ממלא פי מים לגבי קשרי ספורט-הון-שלטון. בינתיים הספקנו לנצח אותם בבית המשפט. קיבלנו עצה שעם החקיקה כדאי לחכות לשר/ה הבא/ה. בבוא היום, כשארגיש שזה לא יפגע ביכולת לקדם את השקיפות, יש אנשים שיפתחו את הפה. וסליחה על התגובה שמסתירה טפחיים.

  5. מאמר שמעלה נקודה מעניינת וחשובה. בלי להגרר ליותר מדי קלישאות, אני מאמין שאור השמש הוא באמת המחטא הטוב ביותר. מקום שבו כסף עובר בלי שקיפות זה הזמנה לשחיתות, וכמו שאנחנו רואים שחיתות יכולה להיות (וקיימת) בהרבה יותר מדי מקומות

  6. מתן תענוג לקבל קצת מהידע שלך, שלא לדבר על השפה בה הוא נכתב רק ההתפעלות והפיענוח לקחו לי איזה רבע שעה.
    גם התגובות הענייניות והמענה עליהן מוציא ממך בהחלט את העורך דין הממולח (בפן החיובי של המונח).

  7. יפה מתן. אתה מדגים יפה את המשפט: "אם יש משהו חשוב לעשות, תן את העבודה לאדם עסוק". מדהים אותי כל פעם מחדש איך אתה מוצא זמן לכל עיסוקיך ועוד הנציג הפעיל היחיד של מחלקת הטניס המפוארת של הופס.

    באוסטרליה הכל חייב להיות שקוף. אבל המבנה הרבה יותר הגיוני. המגרשים תמיד של המועצה ואנחנו חוכרים אותם. אבל בתמורה אנחנו יותא בריאים והמדינה חוסכת עלינו ברפואה הציבורית.

    בכל עיירה הכי קטנה שיש תמיד תמצא:
    סקייטפארק לנוער
    טניס
    פוטבול/קריקט (זה אותו מגרש רק משחקים בעונות אחרות)
    כדורת למבוגרים
    נטבול לבנות

    השימוש תמיד לציבור. תמיד יש מועדון שמחכיר את המגרש ומאמן או קבוצה מקצועית שמחכירה את השימוש במגרש לצרכי אימונים.

    לפי דעתי הספורט חייב להיות עממי. וכמו שביום משחק לוקחים כסף על כניסה למשחק אצלנו , אבל גם באצטגיון העירוני במלבורן עם מאה אלף מקומות. הקבוצות תמיד חוכרות את המגרש וצריכות להיות מספיק אטרקטיביות בשביל למשוך קהל.

    המצב שקבוצה לא משלמת על שימוש באצטדיון הוא אחד מהגורמים שהספורט בשיראל לא מושך קהל ואין לקבוצות מספיק הכנסות מכרטיסים (ראה אשדוד ופתח תקווה לדוגמא). והכדורגל מיושן ומכוער.

  8. תודה מתן.
    כל עוד אותם מועדונים מקבלים כספי ציבור, הם חייבים להתנהל בשקיפות.

    אני זוכר כמה הפריע לי לפני שנים שראש עיריית רמלה לשעבר יואל לביא תפס בעלות על קבוצת כדורסל הנשים של העיר, ובטוח שגם עכשיו ישנם פוליטיקאים ועסקנים מקומיים המעורבים בניהול מועדונים, על חשבון כספי ציבור שהם משתמשים בהם במסווה של תרומה לקהילה.

    1. תודה רבה לך!
      על הפעילות החשובה ועל הטור. (וגם על כך שהוא לא "רשימת שלושים הליגות הכי שקיפות בעולם מדורגות על פי טעם אישי").

  9. אני מסכים מאוד עם רוח הדברים
    לדעתי שקיפות תמנע הלבנת הון ומעורבות של גורמים פלילים בעולם הכדורגל
    תודה רבה

  10. אתה לא רציני……
    תיכף תרצה ערבויות אמיתיות
    חוזים מודפסים
    שמירה על החוק
    מעודדים נחמדים

    לך תנהל מועדון כדורגל בשוויץ. פה זה מזרח תיכון מיסטר. !!!
    אתה רוצה להרוס פה את הכלכלה ?
    לקחת למשפחות שלמות את המיליונים שהם חיים מהן ???
    אין בושה במדינה הזו
    שטינקר !!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט