סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

ברוקלין נטס (20 – 41) 104 – שיקגו בולס (20 – 40) 87
בלילה בו לאבין לא שיחק, לבולס היה מספיק אנרגיה בשביל רבע אחד טוב (הרבע השני אות הם ניצחו 32 – 21, וירדו למחצית ביתרון 2 נק'), כאשר במחצית השנייה הייתה רק קבוצה אחת על הפרקט.
לפני הרבע השני המוצלח של הבולס, הנטס פתחו היטב את המשחק, וסיימו את הרבע הראשון ביתרון של 9 נק'.
בעוד שהנטס אפשרו לבולס לחזור במהלך המחצית הראשונה, במחצית השנייה הם שמרו הרבה יותר חזק, כאשר הם משאירים את הבולס עם 36 נק' בכל המחצית השנייה.
קראב (21 נק'), ג'ארט אלן (18 נק', 9 רב', 3 חסימות), ודמרה קארול (18 נק', 6 רב', 5 אס') היו מצטייני הנטס הלילה.
כריס דאן, במשחקו הטוב ביותר מאז חזר מפציעה (23 נק') היה הקלע הבולט בשורות הבולס הלילה.

 

בוסטון סלטיקס (43 – 19) 109 – ממפיס גריזליס (18 – 41) 98
4 דקות לתוך המשחק, הסלטיקס לקחו את ההובלה בפעם הראשונה. והם לא אבדו אותה עד סיום.
אם במהלך הרבע הראשון ניתן היה לחשוב שזה אולי יהיה משחק תחרותי (9 הפרש בסיום הרבע, אחרי שהרבע היה ברובו צמוד), הפרש שצמח ל-27 נק' לא השאיר הרבה מקום לספק בכל הנוגע לזהות המנצחת.
30 הדקות האחרונות של המשחק היו לא יותר מזמן זבל, כאשר כל מה שממפיס מצליחים לעשות זה לצמצם מעט את ההפרש, ולהוריד אותו ל-"רק" 11 נק'.
בלילה בו אף שחקן חמישייה של הסלטיקס לא שיחק יותר מ-26 דקות, קיירי אירווינג (25 נק' ב-25 דקות) היה המצטיין של הקבוצה.
ג'מייקל גרין (21 נק', 11 רב') היה הקלע המוביל של ממפיס הלילה.

 

אטלנטה הוקס (18 – 43) 104 – לוס אנג'לס לייקרס (26 – 34) 123
אטלנטה, הלילה, לא היו יריבה מאיימת במיוחד,
והלייקרס, למעט פספוס קטן באמצע הרבע הראשון, הוליכו לאורך כל המשחק, כאשר במשך כל דקות המחצית השנייה הם מצליחים לשמור על יתרון דו ספרתי.
אלו לא היו מאמצי על של שחקן כזה או אחר, בשורות הלייקרס, שהביאו את הניצחון, אלא משחק קבוצתי מרשים בו 9 מ-10 השחקנים ששותפו במשחק סיימו אותו במאזן נק' דו ספרתי.
אינגראם (21 נק', 10 רב'), ורנדל (19 נק', 10 רב') היו הקלעים המובילים של הלייקרס הלילה.
פרינס 024 נק') היה הקלע המוביל של ההוקס.

 

טורונטו ראפטורס (42 – 17) 123 – דטרויט פיסטונס (28 – 32) 94
ב-2 מילים:
לא כוחות.
הפיסטונס רצו לנצח. הם היו חייבים לנצח. ובמשך 2 רבעים, המאמצים שלהם הספיקו בשביל לשמור על משחק צמוד (סיימו את הרבע הראשון בפיגור 4 נק', ולמחצית ירדו בפיגור של 6 נק').
אבל היתרון האיכותי של הראפטורס, לצד העובדה שדטרויט שיחקו אתמול בלילה בשארלוט,
הכריעו את הפיסטונס, ובמחצית השנייה טורונטו השתלטו על המשחק, כאשר 3 דקות לתוך הרבע השלישי הם מעלים את היתרון לפער דו ספרתי, ועד הבאזר, הפער נשאר כזה.
לאורי (20 נק', 6 רב', 4 אס'), ודרוזן (20 נק', 7 אס'), היו הקלעים המובילים של הראפטורס הלילה.
18 נק', 18 רב', 4 חטיפות, ו-3 חסימות של דרומונד, לא הספיקו עבור הפיסטונס. לא בלילה בו גריפין מסיים את המשחק עם 12 נק' בלבד.

 

ניו יורק ניקס (24 – 38) 111 – גולדן סטייט ווריורס (47 – 14) 125
סיכום המשחק ב-2 מילים:
"כצפוי", ו-"נודניקים".
כצפוי, גולדן סטייט לא באמת התקשו הלילה לנצח את הניקס. כאשר רבע שלישי של 39 – 18 לזכות גולדן סטייט הספיק בשביל להבטיח את הניצחון.
נודניקים, אלו הניקס, ששוב החליטו שהם לא יהיו הסמרטוט של גולדן סטייט, ובמשך מחצית שלימה נשארו צמוד, צמוד, לגולדן סטייט, כאשר את הרבע הראשון הם מסיימים ביתרון של 2 נק', ולמחציץ הם יורדים ביתרון נקודה.
קליי תומפסון (26 נק') הוביל את קלעי גולדן סטייט.
מודאיי (20 נק', 7 אס') היה הקלע המוביל של הניקס.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (35 – 27) 112 – אורלנדו מג'יק (18 – 42) 105
מקרה קלסי של "עוד ניצחון כזה ואבדנו".
הת'אנדר נתנו את אחד ממשחקיהם הפחות מוצלחים.
כל אחד משלישיית ראסל/כרמלו/ג'ורג' סיים את המשחק עם פחות מ-50% מהשדה,
וכל שחקני החמישייה למעט ג'ורג' (שיש לו לא מעט דקות לצד שחקני הספסל) סיימו את המשחק עם (+/-) שלילי.
אני לא זוכר מתי ווסטברוק סיים משחק עם פחות מ-10 נק' (8 נק', 3 מ-12 מהשדה, 12 רב', 11 אס', 7 איבודים, 5 עבירות, לווסטברוק הלילה).
מהרגע הראשון היה ברור שזה לא יהיה קל לת'אנדר הלילה. אורלנדו הובילו במשך רוב דקות המחצית הראשונה, כאשר להפסקה הם יורדים עם יתרון נק' הפרש.
הרבע השלישי המשיך להיות צמוד, ורק דקות טובות של ספסל הת'אנדר בשלהי הרבע אפשרו לקבוצה להפוך פיגור של 2 נק', 3 דקות לסיום הרבע, ליתרון בן 7 נק' בסיומו.
אותו הרכב שרובו הספסל של הת'אנדר הצליח להעלות את היתרון לפער דו ספרתי בתחילת הרבע האחרון, וכל שנותר לאורלנדו לעשות עד לסיום זה לנסות ולצמצם.
ג'ורג' (26 נק', 8 רב') היה הקלע המוביל של הת'אנדר, אבל כאמור זה היה הספסל עם 4 שחקנים שמסיימים את המשחק עם כמות נק' דו ספרתית (48 – 24 לספסל הת'אנדר על ספסל המג'יק, במשחק הלילה) שהכריע את המשחק.
פורניר וסימונס (19 נק' כל אחד) הובילו את קלעי המג'יק בלילה בו כל החמישייה מסיימים את המשחק הדאבל פיגרס, ואף אחד משחקי הספסל לא קולע יותר מ-7 נק'.

 

ניו אורלינס פליקנס (34 – 26) 125 – פיניקס סאנס (18 – 44) 116
עוד לילה, עוד הפסד. הפעם הסאנס לא ביזו את עצמם עם תבוסה, אבל כדרכם, הם הצליחו להותיר "רושם עז" בזכות הדרך בה ההפסד הגיע.
הסאנס כבר הובילו ב-17 הפרש, במהלך הרבע השני (52 – 35),
3 דקות לסיומו של הרבע השלישי, הם היו בפיגור של 9 נק' הפרש (82 – 91) –
זו ריצה של 56 – 30 לטובת הפליקנס, שהסאנס אפשרו.
ברבע האחרון הסאנס הצליחו לצמצם את ההפרש מ-10 ל-3 נק' בלבד, אבל לא באמת היה להם סיכוי לנצח.
לא בלילה בו כוכב הפליקנס (ואחד השחקנים הטובים בליגה), אנטוני דייויס, מסיים משחק נהדר עם 53 נק', 18 רב', 5 חסימות,
וזה למרות שכוכבה של הסאנס, בוקר, נתן ערב קליעה מרשים למדי מהצד שלו –
40 נק', 10 רב', 7 אס', לבוקר הלילה.
לצדו של דייויס בלט הולידיי (20 נק', 7 אס').
וורן (23 נק'), וג'קסון (20 נק', 12 רב') בלטו לצדו של בוקר בשורות הסאנס.

 

דאלאס מבריקס (19 – 42) 109 – אינדיאנה פייסרס (34 – 26) 103
בלילה בו רוב קבוצות הטנקינג מפסידות או מובסות, זו דווקא נביאת הטנקינג, דאלאס, שניצחה.
37 שינויי הובלה, היו הלילה במשחק. והפעם הראשונה, והיחידה, שאחת הקבוצות הצליחה לפתוח פער דו ספרתי, הייתה כאשר דאלאס החזיקו ביתרון דו ספרתי למשך 2 דקות באמצע הרבע האחרון (יתרון שצומצם תוך 2 דקות ל-4 נק' בלבד).
החמישיות של 2 הקבוצות קיזזו אחת את השנייה כמעט לחלוטין במהלך המשחק, כאשר מצד אחד זה בארנס (21 נק') שמוביל את דאלאס, ומהצד השני אלו טרנר (24 נק', 11 רב'), ואולדיפו (21 נק') שמובילים את הפייסרס.
שובר השוויון במשחק היה ספסל דאלאס, שבהובלתם של בריאה (הבלתי נגמר, סיים את הלילה עם 19 נק', ו-9 אס'), ומקדרמוט (15 נק', 4 מ-4 מהשלוש), עזר לקבוצה ליטול את היתרון בפעם האחרונה, בתחילתו של הרבע האחרון.

 

יוטה ג'אז (31 – 30) 85 – יוסטון רוקטס (47 – 13) 96
משחק לא רע, היה הלילה בסולט לייק סיטי.
לג'אז הייתה את ההזדמנות להכריע את המשחק, ולנצל את העייפות של יוסטון שהיו בחלק השני של באק-טו-באק, ואת העובדה שיוסטון שיחקו ללא קפלה, כאשר באמצע הרבע השני הם עלו ליתרון של 15 נק'.
אבל בשביל לנצח את יוסטון השנה, צריך קצת יותר.
עד למחצית יוסטון צמצמו את ההפרש ל-5 נק' בלבד,
ובאמצע הרבע השלישי, הם החזירו לעצמם את היתרון, ולא אבדו אותו עד לסיום.
הארדן, כרגיל, היה המצטיין במשחק. 26 נק' באחוזים טובים (8 מ-13 מהשדה), 11 רב', 5 אס', ודקות בהן הוא הוביל את הקמבאק של יוסטון, הם שהכריעו את המשחק לטובת הקבוצה האורחת.
לוק בא א מוטה בלט לצדו של הארדן כאשר סיים את המשחק עם 17 נק', ב-100% מהשדה.
גובר (17 נק') היה הקלע המוביל של יוטה, אבל הוא סיים את המשחק עם רק 6 רב', כאשר יוטה נכשלים בניסיון לנצל את העדרותו של קפלה, ומפסידים בקרב על הרב' 39 – 40 (10 – 7 ליוסטון ברב' התקפה).
דונובן מיצ'ל סיים משחק בינוני עם 16 נק' (6 מ-15 מהשדה) ו-8 איבודי כדור.

 

סקרמנטו קינגס (18 – 42) 100 – מינסוטה טימברוולבס (38 – 26) 118
מחצית אחת, זה מה שהיה לקינגס לתת הלילה, כאשר הם לא מצליחים לנצל את הביתיות, ואת היעדרותו של באטלר (ואולי זו היעדרותו של באטלר שאפשרה להם להחזיק מעמד במשך מחצית אחת?) בשביל להוות יריב ראוי למינסוטה.
שוויון 29 הייתה התוצאה אחרי רבע אחד.
יתרון של 3 נק' היה למינסוטה במחצית.
רבע שלישי של 34 – 17 לטובת מינסוטה סגר את המשחק, והפך את הזמן שנותר לזמן זבל.
טאונס (26 נק', 17 רב'), ואנדרו וויגינס (22 נק') היו מצטייני מינסוטה במשחק.
לביסייר (20 נק') היה הקלע המוביל של הקינגס במשחק.

לפוסט הזה יש 129 תגובות

  1. תודה רבה.
    יוסטון הם הריל דיל. לנצח בדנבר וביוטה B2B ועוד בלי קפלה, גורדון ואנדרסון. מרשים מאד.
    אחרי הפציעות של לאונרד, באטלר ורוברסון, באמת נראה ששום דבר כבר לא ימנע את גמר המערב. יוסטו (בצדק) מתרסקים על הביתיות בסדרה הזו.

    1. מי שמתרסק על הביתיות – סופו שיתרסק.

      ודארל מורי לא למד את המשפט האלמותי ששם סרג'יו ליאונה בפיו של אלי וואלאך , הוא טוקו החביב .
      או בוריאציה שמשמעותה דומה :
      לעולם על תעיר מריבצו נמר רעב/ ענק ישן .

      1. הייט אני לא הייתי משתחצן כל כך מהר.אני מסכים עם מתן יוסטון בהחלט נראים כמי שיכולים להסתכל בלבן של העיינים. הכל תלוי לדעתי ברוטציה של דאנטוני,אם הוא יצליח לא לשחוק ולגמור את הכוכבים שלו אז תהיה אחלה של סדרת גמר בין שתיהם.

          1. יוסטון היא לא מהפייבורטיות שלי אבל אני בהחלט מסיר את הכובע בפני מורי,בזמן שכמעט כל קבוצות הליגה מורידות את הראש ומחכות שהפרויקט שלכם יסתיים,מורי לא מפחד מכם ומנסה להעמיד קבוצה שתתחרה בכם ועל זה הוא מקבל ממני לפחות המון המון נקודות זכותואמנם אני יודע שיוסטון והארדן במיוחד הם לא המועדפים שלך אני בהחלט מקווה לסדרת גמר איכותית בין הקבוצות שתוכרע הלוואי במשחק 7.

          2. תמיד ישנאו את הפייבוריטית .
            אבל מי שפותח את הפה הוא מורי – לא סטיב קר ולא בוב מאיירס ,
            ולא משנה , רשע , מה תגיד ואיך תסובב את זה .

            לאוהדי הרוקטס אין לי טענות . אבל אני לא מבין איך אוהדים של קבוצות אחרות יכולים לרצות בניצחון של קבוצה שמשחקת כל כך משעמם ובלי כל יופי כמו שעושה יוסטון .

            אגב, רשע , שמעתי שהתערבת עם הבן הממזר על גמר המערב . אפשר להצטרף ?

          3. גיא – סרטון מעניין. הרבה הגזמות. מה שכן, הוא מסכם במובהק כמה דברים שנאמרו כאן באתר : ג"ס שחצנים, קרי ודוראנט ביחד זה כל הסיפור, גרין הוא הקאפקייק (הטלפון). מעניין לראות שתומפסון לא מוזכר בכלל אבל הכי מעניין בסרטון זה אוסף המהלכים המדהימים והבלתי נתפסים של דוראנט, קרי ולברון.

          4. הייט יש כמה סגנונות לשחק כדורסל ולא רק כמו שגולדן סטייט מנחילה (ולראייה ההתקפה הטובה בהיסטוריה היא של יוסטון נכון לנקודת זמן זו), בשבילך זה משעמם אני נהנה מאוד לראות את הארדן ופול מפעילים את החברים שלהם בהתקפה, הזקן הוא אחד השחקנים המדהימים בליגה והחבילה ההתקפית השלמה,הוא כל כך חכם עם כל כך הרבה סקילס (וממשיך להשתפר כל שנה) הוא מרסק את ההגנה ואין דרך לשמור עליו בלי ייתרון פיזי מובהק, בשבילי הוא אחד המהנים.

          5. המפוצל כבר הסדיר את כל עניין ההתערבויות והארוחות שהוא חייב, לפני שעשה הסבה לעורך קליפים ?..

          6. רשע – לא מתערב איתך על סדר המקומות בסיום העונה הריגלה . יוסטון מתאבדת על זה וג"ס לא .
            אבל כמובן שאני מוכן להתערב איתך על תוצאת עימות פלייאוף בין השתיים , אותו עימות שלא היה מתקיים אם קאווי היה בריא ומשחק .

          7. הייט, למה אתה חושב שאם קוואי היה בריא העימות לא היה מתקיים? לדעתך הספרס היו מנצחים את הווריורס בחצי הגמר?

        1. הלילה, בלי 3 שחקני סגל בכירים (קאפלה, גורדון ואנדרסון) דאנטוני שיתף 9 שחקנים. זה הישג לא רע הייתי אומר, בעונה שעברה עם מחסור שכזה הוא לא משתף יותר מ-7.

    2. +100

      זה היה נטו משחק לו"ז, מוזר לי שבוגאס שמו אותם עדיין פייבוריטים אבל זה היה בהפרש נמוך מאוד, אחרי משחק קשה באוויר הדליל של דנבר אמרתי לעצמי שאם הם יראו מנטליות של לא מוותרים על כלום זה יתן להם המון רוח גבית להמשך.

      אמנם יוטה שהיא קבוצת שלשות טופ 10 לא פגעה בכלום משם, במיוחד מיצ'ל, אבל הם כן שלטו במחצית הראשונה והביאו את יוסטון לרבע הראשון עם הסקור הכי נמוך שלהם העונה, ובכלל לאיזור חיוג שהם לא רגילים אליו.

      אבל הם עשו טעות והעירו אותם עם אובר אגרסיביות, ומשם יוסטון נדלקה ולקחה את המושכות. האקס פקטור היה מבה מוטה.

      אני לגמרי מאמין.

  2. גיא, אתה צריך לקבל מדליה על פריוויו וסיקור של ערב משחקים דלוח למדי, כמו עיתונאי שנשלח לסקר את ועידת מטריות הקוקטיילים ה-39 בדה-מוין, אייווה.

  3. לביסייר הוא אחלה שחקן וכשמקבל דקות הבטחון שלו עולה,אבל ציוות גרוע עם סטיין. לשניהם יש בעיה בריבאונד וטאונס פשוט חגג בריבאונד ההתקפה.

  4. תודה רבה על הסיקור
    ניצחון אדיוטי של דאלאס
    היא הקבוצה היחידה במועדון 18 שרשמה ניצחון מאז האולסטאר
    גם לחטוף 600K וגם לא לטנקק כמו שצריך
    אוי בוי

  5. דאלאס לא קלטו מה צריך לעשות אה.משעשע.
    הארדן נעל כבר את האמויפי, זה שלו בדוק.יוסטון מתחילים לשכנע שיגיע כבר הפלייאוף

  6. תודה רבה על סיקור קולע למצב.
    שלישיית הרכזים של הניקס, מודיאיי פותח, ניליקינה וברק מהספסל, שוב נתנו את הטון מעמדה מספר 1. חוץ מהעשרים של עמנואל, ברק נתן 18 וחמישה אסיסטים, ניליקינה 13.
    מעודד לראות שהורנאסק עושה ניסיונות לשחק עם צירופים שונים של השלושה, ודוחק את הוותיקים. ג'ק לא ראה מגרש, שוב, קורטני לי הסתפק ב11 דקות ואפס תרומה. ביזלי עם 2 נקודות השלים.
    ככה צריכה להיראות שארית העונה שלנו. הורנאסק מתרכז בקו האחורי וקידום צעירים, ובפגרה בונים סגל חדש.

    1. אתה מזכיר לי בדיחה שראיתי בפייסבוק והיא על מכבי חיפה.
      "מאמי תגיד לי מכבי חיפה זאת קבוצת כדורגל או סדרת טלוויזיה?
      סדרת טלוויזיה מה קשור???
      לא יודעת כי האוהדים שלה כל הזמן מחכים לעונה הבאה.
      מקווה שלא הרסתי אבל זה משהו בסגנון ובהחלט מזכיר גם את אוהדי הניקס 🙂

      1. לצערי אנחנו לא תמיד מחכים לעונה הבאה. בדרך כלל אנחנו רק יודעים שהיא תגיע אבל אין ממש כיליון עיניים…
        אבל כשיש קידום של צעירים, ודחיקה של ותיקים, ומה שנראה כמו התרכזות במי שיכולים להיות הגרעין של השנה הבאה, יחד עם בחירת דראפט, אני יותר מרוצה.

    2. מודה, ע"ס המשחקים הראשונים שלו בקבוצה מודיאיי נראה הרבה יותר טוב משחשבתי, בנוסף לכך שדחק החוצה את ג'ק המיותר

  7. תודה על הסיקור … יוסטון בבק טוב בק בחוץ מול יוטה ויוצאים עם win בעיקר בזכות ההגנה? זו הצהרת כוונות , קיובן כנראה נכנס לחדר הלבדה ואמר אין טנגקינג מצחיד שרק היא נצחה.

    1. הרוב המכריע של כוחות השיריון סיימו את הלילה כאשר ידם על העליונה.
      למעט הסאנס והמג'יק שקצת התבחבשו בניווט בדרך על היעד, שאר השריונרים הובילו בגאווה את יחידותיהם להפסדים בפער דו ספרתי.

      רק מארק קיובן, ישב נוגה בצריך טנק המפקד, מהרהר על גורלם המר של 600,000 לובשי ירוק, סובב את הצריח, וירה על כוחותיו.

      1. לא מצליח להניח את הנושא הזה בצד, כנראה גם לי יש ocd על עניינים מסוימים…
        כמו שכתבת – הנהלות עושות טנקינג, לא השחקנים והמאמנים.
        אז מי מאותן "מטנקקות" עושות זאת בהוראת הבעלים? להבנתי, ומדוגמאות שכתבת בעבר, הכוונה היא להושיב בחוץ את השחקנים הטובים שנשארו באותן קבוצות.

        אטלנטה – לא ראיתי שהותירו מישהו מהרוטציה כדי להחליש את הקבוצה.
        אורלנדו – אפילו ווצביץ חזר לשחק, אם זה היה לפני חודש היו אומרים שמשווקים אותו לטרייד, היום זה מתנגש עם האג'נדה. אלא אם כן ההגנה שלו מביאה להפסדים…
        דאלאס – כולם משחקים, אפילו נוביצקי קדישא.
        סקרמנטו – סיבוב מקבל שם יותר דקות מבממפיס. הלילה הוא לא שיחק, אולי שינוי מגמה.
        שיקגו – אולי ההושבה של לופז בחוץ, לא יודע אם זה פציעה או טנקינג. ועדיין, פאקינג רובין לופז…
        ניקס – קשה לי לקרוא להזזה של ג'ארט ג'ק טנקינג. הארדווי וקנטר עדיין בעניינים ורואים במשחקים שהקבוצה מנסה לנצח.
        ממפיס – לא רואה שגאסול ירד למנוחה שנתית. טייריק תחת מעקב מהבחינה הזאת.

        והנטס, כרגיל, הם נייר הלקמוס הכי טוב. קבוצה שמתה לנצח אבל היא פשוט לא קבוצה טובה. בדיוק כמו הקבוצות האחרות ברשימה.

        כמעט נכנסה – שארלוט. חשבנו שיעשו טנקינג אבל הם מנצחים בלי הפסקה. אם היו מפסידים, מן הסתם זה היה בגלל טנקינג… או שלא.

        1. יש דיבורים ויש עובדות. נראה לך מקרי שבמחזור הקודם, כל 7 קבוצות הטנקינג הפסידו ל-7 הקבוצות שרוצות לנצח? נראה לך הגיוני שבמחזור הזה, פרט לתקלה של דאלאס, 7 מקבוצות הטנקינג הפסידו ל-7 קבוצות שרוצות לנצח? 7 מ-8, עם התקלה של דאלאס. נותן לך 14 מ-15. זה מקרי? מכיר עוד ליגה כזו? אפילו תבחר על מה לנחש, בכל ליגה בעולם, ואין לך 14 מ-15. לא קרוב אפילו.

        2. אני לא חושב שיש טענה ששחקנים משנים זריקה לסל כדי שזאת תצא החוצה או שיאבדו כדור בכוונה.

          אני כן חושב שכאשר ההנהלה לא מקדשת את הניצחון המנטאליות כן משתנה. שחקן אלא אם מחכה לחוזה הבא יחשוב פעמיים לפני שיתאבד על כדור אבוד או ילחם בשיניים על ריבאונד כשיש פחד שיפצע. לכולם יש יצר תחרותי ולעיתים הכל אינסטינקטיבי ואף אחד לא חושב מעבר לפוזשין העכשויי אבל אין ספק שדברים מחלחלים. קבוצות מנצחות מפתחות מנטאליות שכל משחק פתוח ותמיד ניתן לחזור מפיגור וכל פוזשין חשוב ותמיד ניתן לעלות לגיר נוסף וכו'. קבוצות בטאנקינג לרוב כשהמשחק לא קרוב מוותרות ואז רק אלו שנאבקים על מקום בהרכב או על החוזה הבא באים להראות משהו

        3. אדר,
          הציניות של התגובה שלי כנראה לא עברה מסך.

          שלא יהיה ספק –
          ברור לי שחקני אורלנדו והסאנס ניסו לנצח הלילה.

          כאשר אני כותב על טנקינג, אני כותב מפרספקטיבה של אוהד שסובל "מהתהליך" שעובר על קבוצתו במשך מה שמרגיש כמו נצח.

          להבדיל מחלק מהאוהדים כאן באתר (שציפיותיהם מקבוצותיהם לגיטימיות לא פחות מאלו שלי, למרות השוני בהשקפת העולם),
          אני לא מאמין ה-"קונטנדרית או כלום". הסאנס שאני הכי אהבתי הייתה הסינדרלה של KJ והורנסק. להעפיל לפלייאוף היה הישג, לעבור סיבוב הנאה עצומה.

          אז –
          א. אני מעביר ביקורת על כל מי שעושות טנקינג, גם אם יש היגיון בניסיון.
          ב. אני מנסה להבהיר שיש דבר כזה. אז נכון, אורלנדו ניסו לנצח הלילה. גם הסאנס.
          אבל אורלנדו שלחו את פייטון תמורת כמעט כלום. הסאנס שחררו את טאקר בעונה שעברה תמורת כלום.
          יש מי שיכתוב שזה ניסיון של הקבוצה להתחזק במשהו (בחירת סיבוב שני) במקום לתת לשחקן לעזוב תמורת כלום. וזה נכון.
          אבל זה בדיוק המהות של טנקינג –
          להקריב את היום תמורת המחר.
          (הבאתי את פייטון ואת טאקר כדוגמאות בגלל שה-2 היו שחקנים תורמים בקבוצותיהם לפני שנשלחו בטרייד. זה לא מקרה דרון וויליאמס ששוחרר בגלל שדאלאס רצו לתת את הדקות שלו למישהו אחר)

          1. נראה לי שהטרייד של טאקר היה יותר בקטע של לתת לו הזדמנות לעשות משהו (לנצח ולראות פליאוף) עם הקריירה יותר מקטע של טנקינג. אבל יכול להיות שאני לא זוכר טוב.

            גם אורלנדו נראה לי בעיקר החליטו שהם פשוט לא מתכוונים לשלם לפייטון שנה הבאה אז הם ניסו להשיג מה שהם לא יכולים עבורו.

            שתי הקבוצות היו גרועות מספיק גם ככה לפני הטריידים.

          2. מה שאתה כותב נכון.
            אבל זה טנקינג – להחליש את הקבוצה היום, בשביל המחר.
            גם טאקר וגם פייטון ,תרמו לקבוצותיהם לפני הטרייד. אם אני זוכר נכון טאקר שיחק כמעט 30 דקות למשחק, עם 7 או 8 נק', 6 רב', והגנה מצוינת.
            הם לא מקרה בלדסאו בו לקבוצה לא באמת הייתה ברירה.

          3. אני עם אדר. כרגע רק שיקגו בטנקינג מוד.
            הסיבה שכולם מדברים על טנקינג פתאום היא שיש שוויון בין הגרועות. זו דווקא סיטואציה חדשה ביחס למה שהיה לנו בשנים האחרונות כשהיו 2-3 קבוצות הרבה יותר גרועות מהשאר. פתאום יש כאן גם "מירוץ" בצד הזה ואנשים צריכים לייצר חדשות.
            יכול להיות שנסיים עונה בלי אף קבוצה עם 60 הפסדים. אני מזמין כל אחד לנסות ולחשוב מתי הפעם האחרונה שזה קרה (ולא בעונת שביתה).

          4. א. היה לנו שיח זהה לזה לפני חודש שבערך. גם אז "הציניות לא עברה".

            ב.כשחוזרים על משהו באופן עקבי הוא הופך לנראטיב במיוחד כשזה מגיע ממישהו רציני כמוך. כשאתה כותב שקבוצה היתה תחרותית במשך 3 רבעים ואז נזכרה שהיא צריכה להפסיד, זה מעביר את נטל ההפסד לשחקנים והמאמן, לא להנהלה.

            ג. אם אני לא טועה, קבוצת הטנקינג של אורלנדו העבירה את פייטון לקבוצת הטנקינג של פיניקס. איך זה בדיוק משתלב? אם אורלנדו העבירה אותו כדי להחליש את עצמה, למה פיניקס לקחה אותו? בדיחות מקדונו לא יתקבלו בברכה הפעם 🙂

            ד. יכול להיות שנראה הושבה מסיבית של השחקנים הטובים שעוד נשארו בקבוצות האלה לקראת סיום העונה, ברגע שזה יקרה הטנקינג של ההנהלות באמת יצא לדרך, בינתיים, כמו שפירטתי לגבי הקבוצות, אפילו זה לא ממש קרה.

          5. לא כל החלשה בהווה לטובת חיזוק עתידי קשורה לטנקינג. גם להעביר את לאב תמורת אנדרו ויגינס (ואנטוני באסט..) ממינסוטה החליש אותם בהווה על מנת להתחזק בעתיד ועוד מיליון דוגמאות שונות. זה שאתה מקבל נכס עתידי לא אומר שאתה מנסה להפסיד בכוונה. אתה מוכן להגדיל את בסיכוי להפסיד, זה לא אותו דבר וזה לא הבדל סמנטי.

          6. לכן לא רשמתי דוגמאות כמו הטרייד על לאב/הטרייד על בלדסאו.

            הטרייד על טאקר?
            ברור שזה היה בשביל להחליש את הקבוצה. יש לסאנס הרבה יותר מדי בחירות סיבוב שני עתידיות. זו של טורונטו לא באמת שווה משהו.
            טאקר היה מצוין, הוא היה מחובר היטב חברתית, הוא נחשב למנהיג על הספסל.
            אבל הוא לא היה "העתיד של המועדון", אז אפשרו לו ללכת תמורת כלום,
            מתוך ידיעה ברורה שעזיבתו תחליש את הקבוצה.
            שאר הוותיקים שלא נשלחו בטרייד?
            בהמשך, פשוט סופסלו.

          7. אדר, אם השתמע ממה שכתבתי שאני חושב שהשחקנים הפסידו בכוונה, הטעות עליי. לא הבהרתי את עצמי כראוי.
            אני לעולם לא טענתי ששחקנים מפסידים בכוונה.

            לגבי הסאנס –
            פייטון הגיע בגלל שהחור שנוצר בעמדת הפוינט גארד הרס את ההתקדמות של בוקר וג'קסון. לא הייתה ברירה.
            אורלנדו?
            לדעתי, חד משמעית הם הגיעו למסקנה שפייטון הוא לא העתיד שלהם, והם שלחו אותו בטרייד תוך בהנה שזה יחליש את הקבוצה בטווח המידי.
            האם זה אומר ששחקני הקבוצה החליטו עקב כך לנסות ולהפסיד?
            ברור שלא.

        4. יש הבדל בין להניח שמעבר של פייטון יחליש את הקבוצה ובין להעביר את פייטון כדי להחליש את הקבוצה. בדוק כמו עם טאקר, הניחו שהמעבר שלו יחליש את פיניקס אבל לא עשו ת זה כ ד י להחליש.

          אני פשוט חושב שכל הדיבור הזה על הטנקינג כבר נהיה מעורבב ואין הפרדה בין ההנהלות לשחקנים והמאמנים, זה עושה איתם עוול ומציג תמונה לא נכונה של המציאות.
          אפילו בפריוויו של אתמול כתבת שהכוונה שלך היא שההנהלות עושות ולא השחקנים, אני לחלוטין בטוח שזה מה אתה חושב. ניסיתי להראות שבינתיים, אפילו זה לא ממש מתקיים.

  8. יוסטון נראים מצוין כבר זמן מה,זה נראה הדבר האמיתי ככל שהזמן עובר.
    עדיין יש לי ספקות לגביהם בפליאוף (לא יודע אני מתקשה לסמוך על הקובינציה הארדן-פול-דאנטוני עד שיוכח אחרת).

    דובי-אמרתי כבר עוד בחודש השני כשנראה שאין כבר סיכוי לפליאוף שהם צריכים לשחק עם הצעירים (הייתי נותן לצרפתי לפתוח) אבל תמיד טוב מאוחר מאשר אפ-פעם…

    התאנדר מגעילים את הצורה,נמאס לי מיהם …טפייי עליהם בעעעע!
    ראס לוקח ריבאונד עובר את החצי ומכדרר עד 5 שניות לסוף השעון ו….אללה-ובאללה
    כרמלו לוקח ריבאונד ,עובר את החצי ו…יאללה אייסו
    כך גם ג'ורג'…
    אדמאס מקבל פירורים או מה שנשאר מהחטאות של השלושה (וזה הרבה)
    השחקן שהוא לא אחד מהארבעה אפילו לא נוגע בכדור אלא רץ מהתקפה להגנה סתם בשביל להשלים חמישייה במגרש…
    בחיי ראיתי את הרוקי מעביר דקות שלמות מבלי שיגע פעם אחת בכדור!!

    דונבון הזה מביא לי את הסעיף שהוא לא עושה משהו בנידון..עייפתי

    נ.ב-בתקשורת האמריקאית וגם כאן נראה שלא שמים קצוץ על בוסטון,כאילו לא סופרים אותם בשיט.
    אחחח כמה אהיה שמח ומאושר שכולם יאכלו כובעים …
    בוסטון יגיעו לגמר ועם ריכוז הגנתי נמרץ הם גם מסוגלים לעשות יותר מזה…
    יש שחקנים שאיש לא סופר אותם כשהם על המגרש אבל מרגישים כלכך בחסרונם כשהם בחוץ. ראו מקרה רוברסון בתאנדר ומרכוס סמארט בבוסטון (ההגנה של בוסטון שוב נראת אחרת כשסמארט חזר).

  9. תודה גיא. ותודה לדאלאס שחיזקה את טענתי על הטנקינג לכאורה.

    השתכנעתי סופית שהרוקטס על אמת כמו שמתן כתב. בר טו בק קשוח על דנבר ויוטה, עם סגל חסר, לא אחרי התפוצצות התקפית מהשלוש אלא דרך הגנה מצוינת ודווקא בקצב משחק שהתאים לג'אז.

    אם הייתי צריך להעריך את הסיכויים הייתי נותן 50% לווריורס, 40% לרוקטס ו-10% להפתעה מצד סאן אנטוניו או אוקלהומה.

    1. אתה לא שם את הכסף כנראה…
      בווגאס, כדי להרוויח 1,000 דולר:

      גולדן סטייט, שים 2,300
      יוסטון, 250
      קליבלנד, 180
      בוסטון, 100
      טורונטו, 90
      סן אנטוניו, 50
      אוקלהומה, 50
      מינסוטה, 30
      וושינגטון, 26
      מילווקי, 26

      מה שמעניין – אם תהמר ביחד על כל הקבוצות שאינן גולדן סטייט, במקרה הזה 802 דולר, תרוויח בכל מקרה 198 דולר. אם היא אכן לא זוכה…

      1. נראה לי יחס מוגזם בטירוף, רק על האפשרות שתהיה איזו פציעה של אחד מהרביעיה של הווריורס שתשנה את כל התמונה הייתי מהמר על הרוקטס. אבל אני בעד הווריורס אז זה לא יקרה..

          1. התאהבתי בהם לפני איזה 5 שנים כשעברו את דנבר ללא ביתיות ואז היו נפלאים מול הספרס רק כדי ליפול על חוסר ניסיון (סל ניצחון של מאנו על הבאזר שבלעדיו דברים היו יכלים להיראות אחרת, קליי היה נדיר באותו משחק).

          2. מאז זרמו קצת מים מתחת לגולדן גייט ברידג'.. לא ?

            ומה תגיד לכל המצקצקים :

            ההסתאבות
            המכביזם
            השחיתות
            השופוני יא נאס
            הבכי והנהי
            אובדן התמימות הבתולית

            מה תאמר להם, מיסטר באטייה ???

            (נדמה לי שזה היה סטף עם 40+ נק'.)

          3. קיבלתי ברגשות מאוד מעורבים את ההצטרפות של דוראנט, הייתי שמח אם היו לוקחים אליפויות בלעדיו אבל עדיף איתו מאשר אליפות של לברון.

            אני מאוד לא אוהב את ההתנהגות השחצנית של סטף וגרין לפעמים. מצד שני, לא ראיתי שמישהו קורה לווסטברוק שחצן והוא הרבה יותר גרוע מסוף בקטע הזה. סוואג זה נחמד אבל הגבול נחצה יותר מדי פעמים לדעתי.

  10. תודה על הסיקור – כיף לקרוא כדורסל נטו ולהתעדכן במהירות על לילה בו לא צפיתי במשחקים. חבל שראסל לא דחף בכוח ל-10 נק', סתם הלך TD. למישהו יש הסבר? לא ראיתי את המשחק.

      1. גם בשארלוט הספסל היה טוב. אל תאבד את האמון בהם, הם עוד יפתיעו לטובה. אני עדיין מחכה לפטרסון. הבנתי שהלילה הוא היה טוב.

  11. תודה על הסיקור!

    אחד מהניצחונות המרשימים של הרוקטס העונה. בק טו בק מול קבוצה שהייתה צריכה לא פחות את הניצחון, בלי 3 שחקני סגל בכירים (קאפלה וגורדון שחלו, אנדרסון עם מתיחה), ולמרות יום קליעה בינוני מהשלוש (יוסטון קלעו 9 שלשות בלבד! ירדו מ-10 שלשות לראשונה מסוף אוקטובר) ופיגור 15 במהלך המחצית הראשונה.

  12. לצערי בתור אוהד יוסטון אני מתקשה להאמין שיוכלו לנצח את גולדן משתי סיבות:

    שיטת המשחק של גולדן יותר טובה

    הארדן.עונת הmvp והמספרים שהוא מפציץ לא משכנעים אותי שהוא ישאר mvp במאני טיים.כי הוא קיבל כבר רגליים קרות בעבר,כי עם כמה שהוא רכז מחונן הוא גם מפוזר,כי הנקודות שלו יותר מדי תלויות בחסדי השופטים.אני מקווה שברגע האמת הוא יבין שאיפכא מסתברא,כריס פול הוא הכינור הראשון והארדן חליל צד,אחרת זה אבוד.
    הלוואי שאתבדה

    1. אתה בהחלט צודק. בכל השנים של הארדן ביוסטון עד כה, היו לו יותר פאשלות מאשר הברקות כשזה הגיע למאני טיים בפלייאוף.
      על קצה המזלג:

      1. ההפסד לבלייזרס בסיבוב הראשון ב-2014 (כל המשחקים בסדרה)
      2. גמר המערב 2015 מול הווריורס – הפוזשן האחרון בגיים 2 (לא הצליח לשחרר זריקה או לקחת פסק זמן בפיגור נקודה ועוד בהתקפת מעבר) + כל גיים 5 (13 איבודים)
      3. משחק 6 בחצי הגמר מול הספרס בשנה שעברה

      מקווה שלא יהיו לו עוד פאשלות כאלה בפלייאוף הקרוב, ואם יהיו – אז שכריס פול אכן ייקח את המושכות במקום.

  13. דוויט האוורד עלה – חולק את המקום ה17 בכל הזמנים בריבאונדים עם בוב פטיט.
    עוד 15 חסימות יעבור את לארי נאנס וייכנס למקום ה18 בכל הזמנים.
    עוד 8 נקודות יעבור את אוטיס תורפ וייכנס למקום ה79 בכל הזמנים.

    1. הוא עובר מתחת לרדאר השנה בגלל שהקבוצה שלו לא משהו.
      יש לו אחלה עונה…מקווה שהם איכשהו ישיגו את הכרטיס לפליאוף
      [הם משחקים טוב בזמן האחרון]

        1. מבחינה אישית הוא משחק את העונה הטובה ביותר שלו מאז ימי אורלנדו (חוץ מהבלחות פה ושם ביוסטון).
          זה לא בדיוק תלוי רק בו מבחינה קבוצתית

          1. על אוקלהומה כתבתי כבר כל כך הרבה, אבל זה פשוט ביזיון מה שהולך עם אדאמס הוא כמעט ולא מקבל כדורים וחי משאריות, וייש יתרון די גדול לקליעה מבפנים שנכנסת באחוזים כל כך גבוהיים (לא רק הסיכוי לריבאונד גדל, אלא גם האטת המתפרצת מהצד השני). ווסטברוק נשאר ווסטברוק אי אפשר לקחת אליפות כשיש שחקן בעל סגנון משחק שכזה

          2. לא יודע, לי נראה דווקא שהוא היה די בברור טוב יותר גם בלייזר* וגם ברוטב** עד התפרקות שם. ואפילו מאז זה לא ממש ברור שהוא יותר טוב השנה, האחוזים קליעה שלו מלבד שתי העונות הראשונות לדוגמה מעולם לא היו נמוכים יותר (וכמעט 10 אחוז פחות לעומת שתי העונות האחרונות)

            *לייקרס
            **רוקטס

          3. ברוך- חצי מהנקודות של אדאמס באחוזים הגבוהים באות מאסיסטים של ראסל. ראס מאבד הרבה בניסיונות שלו, לפעמים בכוח, לחפש את אדאמס. מעבר לזה, אדאמס לא "חי משאריות", זה חלק מסגנון משחק. החדירות של ראסל ושל ג'ורג' משאירות אותו לא פעם לבד בריבאונד בלי גבוה שיסגור אותו – כי הגבוה הלך לרדוף אחרי הגארדים החודרים. אדאמס בעונת קריירה בכל המדדים הסטטיסטיים. משחק יותר, קולע יותר, לוקח משמעותית יותר ריבאונד בהתקפה. הימרתי עליו בתחילת העונה ל-MIP

  14. ניו-אורלינס:
    כשקאזינס נפצע המחשבה הראשונית שלי (וגם כתבתי זאת) הייתה שהם דווקא יתפסו שוונג וישפרו עמדות עד הפלייאוף.
    וזאת משום קאזינס הוא אחד השחקנים שאני הכי לא מעריך כתורם קבוצתי (נהדר לסטטיסטיקה אישית ודירוגי סנטרים).
    וגם משום שחסרונו משאיר את הבמה לדייוויס, שטוב ממנו בהרבה.

    אבל אז ראיתי משחק שלהם והם נראו זוועה, וחשבתי שטעיתי בגדול.

    כעת נראה שאולי בכל זאת זה היה נכון.
    קאזינס – מצוין לקבוצה קטנה שלא רוצה להגיע להישגים.

    1. "זאזא בעוד מהלך מלוכלך נפל "בטעות" על ווסטברוק."
      מילים שלך.

      בכוונה או לא בכוונה?
      היחיד שיודע מעל לכל ספק, זה זאזא.

      כל מה שיכול המתבונן מהצד זה לשפוט לפי מה שרואות עיניו, כאשר ההיסטוריה של הנשפט, בדרך בלתי נמנעת, מהווה חלק מהדעה שהתגבשה.

      1. בהחלט מילים שלי. שהגיעו ממבט ראשון. אחרי שהראו בפני עוד עדויות וזויות אני לא כל כך בטוח. לכן כשיש ספק אז לא הייתי ממהר להוציא את השחקן אשם.

        1. אני מסכים. ההחלטה של הליגה סבירה –
          אבוי לנו אם חזקת הספק תפסיק להיות נורמה.

          כאירוע בודד, לא הייתי מזדרז להטיל אשמה.
          אבל כמו שכתבתי לפני כן,
          הקונטקסט לחלוטין משפיע על דעתי.

          (יש הבדל בין נטל ההוכחה של הליגה לפני שהיא נוקטת בצעדים משמעתיים, לבין דעה של אדם פרטי נטול יכולת השפעה)

        2. אני נוטה לקבל את החלטת הליגה לאחר שצפו באירוע כגורם מכריע בעניינים שיש בהם ספק. רק bad luck zaza מעורב בכמה מהלכי ספק מאוד מתוקשרים על כוכבים מאוד גדולים של הקבוצות היריבות. לכתם הזה חייב להיות משמעות במהלך ה'אופסי' הבא שלו.
          רק שלא יבואו בטענות לליגה כשתרחיק אותו בפלייאוף או משהו

          1. זו קצת היתממות. אתה רוצה שיקחו בחשבון גם את האופסי שלו על דוראנט? ואם אני לא טועה היה גם כמעט ונפגע של סטף ממנו.

          2. מה היתממות, להגיד שהבן אדם הזה מסוכן על המגרש?
            הנה שנה קודם לכן כשהיה בדאלאס וניסה לפרוק לקאווי את הזרוע בטעות (מצחיק לראות את ווסט מנסה לחנך אותו שם).
            https://youtu.be/F9jqRw9Kcco
            כמו מה שהיה עם גרין בזמנו, כשאתה בועט לבן אדם בביצים פעם אחת יותר מדי, מישהו יתחיל להבין שאין כאן טעות.
            כמו שאמרתי, נותן לו את הספק הזה עכשיו, אבל כל המהלכים האלה צריכים להילקח בחשבון בספק הבא שנראה.

          3. המקרה של גרין הוא דןגמא קלאסית.
            אולי מקרה אחד שם הוא מכוון וגם זה מוטל בספק.
            זאזא שחקן מלוכלך -נותן קטנות על ימין ועל שמאל ויותר מדי אגריסיבי ועוד. אבל מכאן ועד נסיון פציעה מכוון יש דרך ארוכה.
            כשמדביקים לשחקן תוית ושמים כל שניה שלו על המגרש בזכוכית מגדלת תוכל להביא מאות דוגמאות לא משנה מי השחקן.

          4. כן, מה בדיוק הרקורד? 15 שנה בליגה מעל 1000 משחקים שתי פציעות שגרם להן, חצי מהן של שחקן מהקבוצה שלו.
            אני מחמיץ משהו?

          5. עידו מעניין מאוד שגרין הפסיק עם הפגיעות לביצים בטעות.
            לשחקנים יש הרבה יותר שליטה על הגפיים שלהם ממה שאתה נותן להם קרדיט. אני לא מדבר על משחק חזק, אני מעריך שחקנים כאלו, כמו אדאמס שמשחקים חזק וקשוח, אבל זאזא פשוט משחק מסוכן, וזה הרבה יותר גרוע מהמהלכים של גרין.

          6. איש מבחינתי שהארדן יקבל טכנית על כל נעילה כזו, שונא שהוא עושה את זה. כמעט ולא קורה השנה אגב, ושמח מאוד על זה.
            חוץ מזה יש כאן עניין של זוויות ושל נסיון פגיעה בשחקן או נסיון תיאטרלי (ולא מוצלח) למשוך עבירה. הכוונה משנה, וזה מה שגיא אומר לגבי קונטקסט.

          7. אתה מבין עד כמה הזוי מה שאתה אומר?
            אתה מדבר על זה כאילו היו עשרות מקרים. אז ההצטרפות הסמוכה של שניים מהם גורמת לזה להיות "הרגל"?
            אחרי המקרה עם גרין התחלתי לשים לב אל זה וצר לי לומר שלשחקנים הרבה פחות שליטה על הגוף שלהם ממה שנדמה לך. כמות הפעמים שמקרה כזה כמעט קורה היא די גדולה.
            אדאמס הוא בדיוק השחקן שמקרה כמו של זאזא יהפוך פתאום למלוכלך בעין הציבורית. למקריות יש הרבה בגבול הדק הזה בין משחק חזק למשחק מסוכן.
            מבחינתי אין הבדל בין זאזא לאדאמס (חוץ מזה שאת אדאמס אני ממש אוהב) מבחינת "סגנון".

          8. ניב, אני מבטיח לך שאם נעבור בדקדוק על כל החדירות לסל של גריי בשנתיים האחרונות נמצא עוד מספיק מקרים בהם הוא לפחות היה קרוב.

          9. מה פתאום, כשהרגל של אדאמס פוגשת מפשעה של שחקן אחר אף אחד בהופס או בליגה לא הופך את זה לסיפור וממציא לו רקורד.

          10. בסדר, הקונטקסט במקרה התפיסה של זאזא את קוואי הוא ניסיון להחזיק שחקן ולמנוע ממנו להגיע לכדור. כמו שקורה בליגה כל הזמן. מדי פעם ודי במקריות זה נגמר במשהו מכוער, אבל מכאן ועד לסמן את השחקנים שהתפיסה הזאת יצאה אצלם מכוער ופתאום להפוך אותם ליוצאים מהכלל זה, ולהתחיל לייחס לכל תנועה שלהם כוונת זדון זה לא ממש הגיוני ולא ממש הוגן.

          11. טוב משפחת גילרי, הגעתי למכסת הזמן בוויכוחים שלי איתכם.
            לסיכום: במקרה הנוכחי, מסכים שיש כאן ספק. לדעתי הוא היה בשליטה אבל סומך על הליגה והשופטים שלקחו את ההחלטה.
            לדעתי זה בהחלט שם אותו תחת זכוכית מגדלת ובמקרה הספק הבא, העין תתעקם עוד יותר, וכך צריך להיות.
            וכן, צריך להסתכל עליו יותר בחשדנות. כל אחד שיבחר להסתכל על זה איך שהוא רוצה, אבל לבחון כל מקרה לגופו, מבלי להתייחס למקרים קודמים זה היתממות.

          12. 'לבחון כל מקרה לגופו, מבלי להתייחס למקרים קודמים זה היתממות.'

            מצד אחד זה נכון, אבל בו זמנית גם צריך להיות מסוגלים להביט על כל מקרה בלי לתת לדעות קדומות/מוטות, מוניטין(מוצדק או לא מוצדק) ורגשות כלפי שחקן ספציפי (לטוב או לרע) לצבוע אותו בצבעים מזויפים.

          13. מאז שהגילריז עברו למחנה "אני בכלל אוהד פיניקס (אבל הייטר מטורף של לברון/ רוכב על העגלה של סטף)", באמת אין שום טעם להתווכח איתם בנושא הזה. זו דת. כת.

          14. מתן, דיברנו על יצירת מגע עם אשכי היריב….
            אבל גם המקרה הז מוטל בספק. זה לא משנה את זה שגרין שחקן מלוכלך כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לזה.

          15. אם תראו לי תגובה 1 של מישהו מעגלת קליבלנד/יוסטון/אוק' וכו'
            שפונים בזמנו לליגה שתתייחס לעניין דינגו אקא דלאבדובה של תקופת קליבלנד אני אהיה מוכן לשקול את הטיעונים ה"אובייקטיבים" שלכם ברצינות. עד אז..

  15. יוסטון סיימה רצף של מעל 50 משחקים עם 10+ שלשות.
    השיא הקודם היה 27. ניצחון של הגנה וגריט, אחד הנצחונות הכי מרשימים שלהם העונה, דווקא בגלל שהגיע בבק טו בק קשה, עם הרכב חסר מאוד וערב קליעה רע.
    אנתוני דייוויס מגיע מאחור לתפוס את המקום השני במירוץ (לא כזה מירוץ, כשהארדן שתי הקפות מלפנים). פשוט הגיע באטרף מאז הפציעה של קאזינס. זה מה שציפו ממנו כל הזמן, להביא נצחונות, לבוא להילחם בכל משחק. הפליקנס עוד יכולים לגמור עם יתרון ביתיות, זה ענק בשבילם.

    1. נראה לי שהספק היחידי זה האם הארדן יעשה כמו קרי ויזכה פה מלא או שהתעוררות של דיוויס תקנה לי איזה קול או שניים

      1. קשה לי להאמין שהארדן יזכה בקול אחד. נראה לי שקרי היה המקרה הראשון בהיסטוריה או משהו כזה.
        תמיד יהיה מקס קלרמן אחד או מרק סטיין אחד.

          1. כן תמשיך לצחוק על העברית שלי שהולכת ומתפוגגת.
            לא מצחיק בכלל ואפילו עצוב. ככל שאני מתקדם עם הפורטוגזית כך העברית נעלמת. ממש קלי בנדי קייס.

  16. תודה גיא.
    ניצחון חשוב של יוסטון.
    מה תגידו על ווסטברוק? מי אמר שהוא מנפח סטטיסטיקות וכופה TD על הקבוצה? הלילה הוא ויתר על 2 נ"ק כדי להשתיק את כולנו 🙂

  17. כל עוד שיטת הבחירות בדראפט מדרבנת הפסדים תמיד יהיה טנקינג, לא משנה מה.

    הפיתרון לכך חייב להיות שינוי השיטה לכזאת שלא מדרבנת הפסדים. זה אמנם ככל הנראה ייצור מצב בו לא החלשות ביותר מקבלות את הבחירות הגבוהות ביותר, עיקרון שאמור לשמר את השיוויוניות בליגה, אבל אפשר לטעון בקלות שגם השיטה הנוכחית לאו דווקא משמרת את העיקרון הזה, ובכל מקרה המציאות מראה שבחירה 1 או 2 לא תמיד יותר טובה מהבחירה ה 13.

    ההצעה שלי היא פשוטה, לבטל כבר את החלוקה הלא שוויונית בין המזרח למערב. תחשבו שבקלות יכול להיווצר מצב בו 3-4 הקבוצות החזקות בליגה באותו הקונפרנס, זה אומר שלפחות 1-2 מתוכן אפילו לא יגיעו לחצי גמר, זה מגוחך. כאילו לפני 4 שנים הייתם שמים את פדרר, נדאל, דגוקוביץ ומארי באותו צד של הבראקט.

    עכשיו נניח שיוסיפו 2 קבוצות, 32 קבוצות סה״ך. כולן משחקות בית חוץ נגד כל אחת. 62 משחקים שבסיומם, הטופ 16 והבוטום 16 יתפצלו ויערך סיבוב משחקים נוסף רק נגד ה-15 האחרות (אירוח המשחק יקבע מראש לפי הדירוג כך שכל קבוצה תשחק 7 משחקי בית, 7 משחקי חוץ, ומשחק אחד במגרש בינלאומי כלשהו)

    בסוף קיבלנו עונה של 77 משחקים, בסך הכל 5 פחות מעכשיו, בדיוק מה שצריך כדי להיפטר מהתופעה האנטי ספורטיבית של מנוחות יזומות, שבסופו של דבר פוגעת בצופה ובספורט. קיצוץ של 5 משחקים גם לא אמור לפגוע במורשת הליגה, ובהיסטוריה הסטטיסטית שלה אם חושבים על מספר המשחקים הממוצע של שחקן בעונה.

    הטופ 16 ממשיכים לפליאוף על האליפות, כרגיל.

    הבוטום 16 ממשיכים לפליאוף על הדראפט. כן, מי שזוכה בבוטום זוכה בבחירה הראשונה. הפילאוף הזה יהיה בסדרות של הטוב מ-3, כאשר המפסידות ממשיכות לשחק בינן לבין עצמן על הדירוג הסופי משחקים בודדים. סדרת הגמר של הבוטום תהיה הטוב מ-5. לא הייתם צופים בסדרה כזאת בהנאה רבה ?

    החולשה העיקרית של השיטה שאני מציע היא לקראת סיום 62 המשחקים, ייתכן שהקבוצות שנמצאות סביב האמצע יהיה אינסנטיב להפסיד כדי לסיים כראש לשועלים מאשר כזנב לאריות, אבל אני חושב שגם תרחיש כזה אם יתממש, הוא הרע במיעוטו.

    1. הבעיה פה היא שאם אתה קבוצה פח בשוק פח אתה הולך להיות שטיח של הליגה משך שנים בלי תקווה. צריך למצוא שיטה בה העניים לא הופכים להיות עניים יותר.

      1. א. אני לא בטוח שהטענה שלך נכונה, תלוי בהגדרה של שטיח של הליגה למשך שנים בלי תקווה.
        ב. ובשיטה הנוכחית אין קבוצות כאלו ?

  18. המלכודת שלכם: כותבים כמה תגובות רעות, או אחת,
    ואז יוצאים כל מיני מגינים למינהם גם אם הפוסט נורא
    נויורוטי ילדותי משעמם וריקני ובעיקר לא מושקע
    העיקר לא לפגוע, בינתיים הכותב הוא הפוגע.
    בידקו לפני על מי אתם מסנגרים
    הוא מסנג'ר אתכם,

  19. 2 עובדות מעניינות שגיליתי לגביי יוסטון:

    1 – @KellyScaletta: Since 2000, 42 teams have played Denver and Utah back-to-back. The Rockets are only the 4th to get the sweep. Others were Heat last year, Boston in 2003 and Detroit in 2002. Shows how brutal that is.

    2 – מסתבר שכרגע הרייטינג ההתקפי של יוסטון הוא הטוב בהיסטוריית הליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט