מעורב הופס ליום ששי / מנחם לס

 

1. הסיפור עם המאבריקס ממשיך לגדול

 

(לנשיאות בעל המבריקס כבר לא יוכל לרוץ!)

 

עניין ההתנהגות ואווירת המין (והכאות נשים) בתוך ארגון המבריקס מתפתח לפצצה רצינית. מארק קיובן פיטר את כתב הקבוצה אירל סניד מיד אחרי שסיפור SI יצא לאור, ואתמול קיובן לקח אחריות על עצמו, והודה שהוא אחראי בלעדי על טעות איומה שעשה ( “horrible mistake in hindsight”), ושעתה הוא ניכנס לעובי הקורה למצוא אם ישנם עוד אשמים, ועוד ABNORMAL SEXUAL BEHAVIORS בהנהלת הקבוצה. הוא הוסיף שהוא מתחרט – ו"לא מבין כיצד לא הרגיש" – שלא עלה על מה שקרה בקבוצתו, ו"האווירה שהביאה למקרים שקרו"מוקדם יותר (regrets not gathering more information).

קיובן מנסה להסביר את השארת סניד כחלק מהקבוצה ברצון לנסות לעזור לו ולנסות "להגן עליו, ולרפא אותו מבעיותיו" עם נשים כדי ש-"יוכל לחזור לחברה כאזרח הגון ותורם".

***************

While some will give Cuban credit for taking responsibility, there’s no question the entire situation is a horrible look for him and the Mavs. Sneed’s statement on Tuesday, which you can read here, removed all doubt that Cuban was aware of what had happened, whether he knew all the details or not. The fallout from the SI report could end up being massive.

**************

 

 

איש המבריקס השני שנאשם בהטרדות מיניות הוא סגן הנשיא לשעבר באדי פיטמן, שבין עובדות המאבריקס היה משפט ידוע: "היזהרי מלהיות איתו לבד במעלית או לבד בכל מקום אחר". הוא עזב את המאבריקס לפני שנתיים.הדיעה היום היא ש – -The Mavs have issued a strong statement in response to the report in SI, but it’s almost impossible to believe they had no knowledge of what was going on in the organization for the past 20 years. Sneed’s statement hurts their credibility even further.

למאבריקס, ומארק קיובן, הבעייה רק מתחילה, אבל אם מארק קיובן באמת לא ידע יותר ממה שהוא טוען, אני לא רואה כל כתם בהתנהגותו. להיפך, הוא ניסה לעזור לעובד עם בעיות בהפנייה לעזרה מנטלית וסוציאלית.

עם יותר ויותר פרטים שנודעים, יותר ויותר מסתבר לי שהיתה בעייה עם שני אנשים – סגן נשיא הקבוצה, ועתונאי הקבוצה. סגן הנשיא עזב/פוטר, והעתונאי עשה מה שעשה באופן אישי לשתי נשותיו, וזאת עבירה חמורה המצריכה התערבות משטרתית ומשפטית אבל אינה בעייה קבוצתית של המאבריקס. נחכה ונראה.

2. האם אדם סילבר הקשיב לתומר שנאן שלנו?

 

. (AP Photo/Kathy Willens)

מדוע אין לי בטחון באדם הזה?

אדם סילבר לא הלך רחוק כמו תומר שנאן בהצעתו לשפר את הפלייאוף, ולנסות לתת לקבוצות פחות INCENTIVE לטנקינג, אבל לפי זאק לאו מ-ESPN, אדם סילבר עומד להביא לידיעת מנהלי הקבוצות הצעה שתוסיף שתי קבוצות למזרח, ושתיים למערב, בפלייאוף  שיקבע את הקבוצות 7 ו-8 בכל קונפרנס.

הצעתו תהיה לערוך פלייאוף של קבוצות 7,8, ו-9 ו-10 לקביעת שתי הקבוצות, כשלקבוצות 7 ו-8 ישנם משחקי בית נגד 9 ו-10 ועליהן לנצח רק משחק אחד.  קבוצות 9 ו-10 צריכות לשחק שני משחקי חוץ ולנצח את שניהם. שינוי זה יוסיף לליגה 4 קבוצות למלחמה על פלייאוף במקום נסיון ל'טנקינג'..

אדם סילבר מתכונן גם להגיש בקשה להצבעת בעלי הקבוצות לפיה 16 הקבוצות לפלייאוף והארבע הנוספות, ל-WILD CARD תיבחרנה לפי הרקורד שלהן, ולא לפי הקונפרנס.

הצעה כזאת צריכה לעבור גם אישור השחקנים (איגוד השחקנים) ואז אישור בעלי הקבוצות. אני לא רואה את בעלי הקבוצות – נכון להיום בעיקר הקבוצות היותר חלשות של המזרח – מאשרים הצעה כזאת. הבעייה היא שכשהגל יתהפך וקבוצות המזרח תהיינה עליונות על המערב, הבעלים המערביים יתנגדו לשינוי. לברון כבר הביע דיעה נגד( disagrees with the idea of re-seeding all 16 playoff teams) בטענה ש"זה ישנה את ה-LANDSCAPE של הליגה, ויפגע בהסטוריה ובמורשת של הליגה".

בעלי קבוצות…השופטים…הנהלת הליגה…שחקנים…איגוד השחקנים…

יותר מדי אנשים וגופים להגיע להחלטה הגיונית!

 

May 2, 2014

3. כיצד מפסידים בכוונה?

 

אמש סטפן ג'קסון (ועוד כמה שחקני עבר) שאלו אחד את השני : "כיצד בדיוק מארק קיובן מתכונן לבצע טנקינג? האם הוא יבקש מדירק נוביצקי בלי שאף אחד אחר ישמע להחטיא בכוונה? כל ימי חיי למדתי כיצד לשחק עבור הניצחון. אף אחד לא לימד אותי כיצד לשחק עבור הפסד, ובמיוחד לנסות להסתיר זאת כך שלא ירגישו שאני עושה זאת בכוונה".

זה היה בתכניתו של קווין גארנט "21". ביירון דייוויס וראשיד וולאס הצטרפו לסטפן ג'קסון. ראשיד אמר: "הייתי רוצה לראות את המאמן שיעיז להורות לי להפסיד".

4. וואללה שללונזו יש כשרון (והוא מבקש מאביו 'להירגע'!) בראפ ותנועות גוף!

*


*

5. ממש קשה להאמין!

*

*

6. נשות ארה"ב מנצחות את הקנדיות  בגמר האולימפיאדה במשחק EPIC לדורות! (לראשונה ב-20 שנה!)
*

*

*

נשות ארה"ב הפסידו לקנדה באולימפיאדות החורף ואליפויות העולם, אע"פ שברוב המשחקים הן ירו יותר לשער, ואומרים שהו טובות יותר. המזל תמיד היה עם הקנדיות. אמש, במשחק הגמר, היוצרות התהפכו!

המשחק היה נהדר כל כך שהחליטו לגנוז אותו בינתיים ואין אפשרות להעתיקו בעזרת EMBEDDING!

הניו יורק טיימס סיכם כך את המשחק:

The game not only met the high standards of the biggest feud in women's hockey history, but surpassed them. It was a fast, thrilling, tense and often brutal contest, whose dramatic conclusion cemented it as an instant classic.

7. היום לפני 38 שנה: "MIRACLE ON ICE"

היום, כשנשות ארה"ב ניצחו את קנדה ביריבות שהרבה מכנים "הגדולה ביותר בספורט" – בוי, הן שונאות אחת את השנייה הקנדיות והאמריקאיות – הוא היום שבדיוק לפני 38 שנה קרתה מה שרבים – כולל אני – מכנים "ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות הספורט", כשבחצי הגמר של אולימפיאדת החורף בלייק פלאסיד, אפסטייט ניו יורק, חבורה של שחקני קולג' בני 19 ו-20 ניצחו את המכונה המשומנת של מקצועני בריה"מ שנחשבו לא רק לטובים בעולם, אלא כקבוצה ללא יריב, בתוצאה 3-4.

אני, שלא הזלתי דמעה בכל ימי חיי בגלל ארוע ספורט, בכיתי מאושר בלתי מצופה. פתאום ככה ללא הכנה וללא סיבה התחלתי לבכות. גייל פרצה בבכי יחד איתי. בנותנו סיגל בת ה-13 ואפרת בת ה-10 לא הבינו מה קורה, אז גם הן פרצו בבכי. אז כל משפחת לס ברח' קילבורן 15, גארדן סיטי, לונג איינלנד, ניו יורק פרצה כולה בבכי ללא מעצור בלי שאיש ידע למה ומדוע..

אז מקצועני ה-NHL לא הורשו לשחק, אבל באלמנך ובדברי הימים של ההוקי, דיברו אז על העליונות הסובייטית על כל מה שהיה ל-NHL להציע.

קשה להסביר את ההרגשה. האמריקאים לקחו את מדליית הזהב יומיים אחרי במשחק הגמר.

המשחק היה 3-3 כשמייק ארוזיון, צעיר אמריקאי שאביו היגר מאיטליה מוינטרופ, מסצ'וסטס, כבש את שער הנצחון.

מאמן הקבוצה האמריקאית היה הרב ברוק, מאמן אוניברסיטת מינסוטה שששה משחקניו היו בנבחרת. לפני המשחק הוא אמר לשחקניו הצעירים במין בטחון עצמי: " אתם נולדתם להיות שחקני הוקי. הייעוד שלכם הוא להיות כאן. הסובייטים הרבה יותר מנוסים, אבל אתם יותר צעירים, יותר מהירים, ואתם משחקים בבית שלכם נגד קבוצה שהיא חייבת להיות יותר מדי בוטחת בעצמה. היכנסו להם מתחת לעור. הגיעו לכל 'פאק' לפניהם, ותחבטו כל פאק לשער, לא משנה מהיכן, ותחליקו לכל ריבאונד. לא באנו הנה להפסיד בהפרש. קטן ולהשאיר רושם טוב. באנו הנה להכות את הקומוניסטים!".

לאמריקאים היה רק שחקן אחד ששיחק באולימפיאדה. לסובייטים היו כמה עם שתי מדליות זהב, וחצי מהקבוצה עם מדליית זהב אחת.

הטמפו, האווירה, והאמוציות של המשחק נחתמו בשנ יות הראשונות כשהכוכב הסובייטי הגדול וולרי קרלמוב, עם המדים האדומים כהים של הסובייטים, החליק עם הפאק ופתאום שני ילדים אמריקאים רוב מקלנהאן ובובי סטיביין נידבקים אליו משני צדדים עם טאקל כפול, ולוחצים אותו ועם המדים האדומים שלו כאילו היה בקבוק קטשופ שהוציאו ממנו את כל הנוזל האדום. הם הרימו אותו, וזרקו אותו על הקרח. הוא נראה המום לכמה שניות לפני שהתרומם, וזה היה האות לאמריקאים לתקוף את כל הסובייטים באשר הם ללא מורא ופחד.

האמריקאים עשו CHECKS נועזים על הסובייטים, והיממו את כולם בכמה מסירות נאות, וטיסה על הקרח כאילו שיחקו במונטריאול קנדיאנס.

הסובייטים השתלטו לאט לאט על המשחק אבל עבדו כחמורים על כל מסירה, ושני אמריקאים צעירים היו על כל מכה לשער עם אלה ללא הפסק וללא ליאות..

השוער האמריקאי ג'ים קרייג מאוניברסיטת בוסטון חייך על כל חבטה סובייטית שהוא עצר בכפפתו, בחזהו, או מגן רגליו.

האמריקאים פיגרו אחרי הסובייטים בחבטות לשער  1 ל-2, והיה ברור לכולם שהשליש השלישי יביא את הסוף לרגליים הצעירות אך העייפות כל כך של האמריקאים.

אבל ראה זה פלא: הרבע השלישי החל והאמריקאים ניראו שלווים וכאילו שולטים במצב. הם ספגו את כל מה שהסובייטים שפכו עליהם, ופתאום הם נראו קלי רגליים ובעלי בטחון, והסובייטים החלו להתעצבן יותר ויותר, יותר ויותר. הקהל החל להריח הפתעה אפשרית והחל לצרוח כעדת מטורפים. הרבע השלישי החל עם פיגור אמריקאי 3-2, כשלפתע מארק ג'ונסון (שיהפוך לכוכב הוקי ב-NHL) מקבל פאק מדייויד סילק וכשהוא בנפילה הוא חובט את הפאק שעובר את השוער הסובייטי הטוב בעולם, וולדימיר מישקין האגדי.

3-3.

האולם בטרוף. אני רועד מהתרגשות בבית. דקה וחצי אחר כך, כשעבר חצי מזמן השליש (שהוא 20 דקות), ארוזיון גונב LOOSE PUCK, מחליק עד לנקודה בין שני ה-FACEOFFS, ויורה פגז. מישקין לא מספיק לסגור את רגליו והפאק עובר בין ה-PADS העבים של רגליו.

3-4!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני מסתכל על שעון הזמן. נותרו איזה 9 דקות. יותר מדי הרבה זמן. הרבה יותר מדי הרבה זמן.

השער הכניס את הקהל לטרוף גדול יותר מהטרוף שבא עם השוויון, והאמריקאים רכבו על האנרגיה הזאת ו-ה-י-מ-ש-י-כ-ו    ל-ש-ח-ק כאילו אין להם גדאגה בעולם, כשבמקום להסתגר בהגנה הם אפילו מ-ת-ק-י-פ-י-ם מדי פעם.

ה-9 או 10 הדקות ארכו עבורי כעשרה ימים. כשנשמעה הגאנג לסיום האמריקאים קפצו אחד על השני כמטורפים והחלו להחליק על הקרח ללא כיוון בלי שהם יודעים מה לעשות.

ואני התחילתי לבכות.

אחרי כמה דקות השתלטתי על עצמי. חששתי שהאמריקאים הצעירים נתנו הכל נגד הסובייטים והם WASTED לקראת משחק הגמר נגד הקנדים המצויינים.

האמריקאים עלו לשחק כגדולים. הם לא יתנו לנצחון על הסובייטים ללכת לאיבוד. הם ניצחו את הפינים 2-4 וזכו בזהב.

*
 
הדקות האחרונות של המשחק:

*


*

 

8. בירד או לברון? (הדובר, בתכנית '21',  מעט BIASED אבל אני מסכים איתו!)

*

 

*

9. אחד מתרגילי הכדורסל והדאנק הגדולים מכולם

(נראה כאילו הכל 'מעושה' אבל זה לא. זה במשחק. למה היריב לא ניתר, אין לי מושג)
*

*
10. מרקל פולץ למד לקלוע מחוץ לצבע. מוכן לחזור למשחק!
*


*

11. בית למכירה במליבו ביץ'. מחיר? 6.5 מיליון. מוכר? דיאנדרה ג'ורדן! (מסקנה? עומד להחליף בית? עיר? מדינה?)

*

*

12. לברון מנסה לנצח לבד את הויזרדס אז הוא מפסיד לבד:

*

*

13. בן סימונס מוסר 'NO-LOOK DIME' לאמביד, בנצחון על הבולס

*

*

14. או'קווין מהניקס מראה פיזיות באחד-על-אחד:

*

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. הרעיון לשנות את הפורמט של הפלייאוף נחמד
    אם הוא יכשל סילבר יאשים את סטפן קארי
    יש סרט על הנבחרת הסובייטית ברצועת ה 30/30 סרט טוב שמספר את הסיפור של הרוסים

  2. שתי דרכים למנוע טנקינג:

    1. לתת לכל קבוצה שלא בכיעה לפלייאוף סיכוי שווה סדראפט.
    2. לבצע חילוף בזגויות הדראפט של השנה הבאה בין שצי קבוצות שכנות בדירוג, כך שלא תהיה לקבוצה יתרון בלהפסיד.

  3. הדרך היחידה למנוע טנקינג היא דרך שאין לה סיכוי לקרות כי ארגון השחקנים ישבית את הליגה .
    חוזים לא מובטחים , כמו ב NFL
    תקרת שכר קשיחה כמו ב NFL

    1. איך בדיוק שני הדברים האלו הולכים להשפיע על המוטיבציה של קבוצות לעשות טנקינג?
      הראשון רק יאפשר להן לעשות אותו יותר ביעילות.

      1. למה קבוצות עושות טנקינג? כי הם תקועות עם חוזים לשחקנים בינונים שהפסיקו להתאמץ אחרי שקיבלו את הכסף הגדול.
        ברגע שהחוזים יהיו לא מובטחים השחקנים דבר ראשון יתאמצו כל הזמן ואם לא אפשר לחתוך אותם.
        תקרת השכר הקשיחה לא תאפשר לקבוצות להחתים שחקנים ולעבור את התקרה.
        אז אין דוראנט קרי גרין וקליי תומפסון , אין אתה משכורות המגוחכות של קליבלנד.
        שחקנים יצטרכו להתפזר יותר , הליגה תהיה יותר תחרותית וקבוצות ירגישו שיש להם סיכוי להיות קונטנדר גם בלי 4 סופרסטארס בחמישייה

        1. א) החלק הראשון פשוט לא נכון, ברוב מאוד גדול של המקרים. למעשה קבוצות שפונות לטנקינג מעבירות דווקא את השחקנים היחסית טובים יותר שלהן.
          ב) לא בלתי סביר שהמצב לא פשוט יעודד יותר סופר טימס לתקופות יותר קצרות. אם זה היה המצב הניקס היו לדוגמה נפרדים ממלו לפני שנתיים והוא היה מצטרף בלי שום מחיר לאחת מהקבוצות בשביל לקחת אליפות ואז הולך למצוא את החוזה הגדול הבא שלו.
          ג) זה לא בהכרח ישנה כמו שאתה צופה, יותר סביר ששחקנים פשוט יקבלו משכורות יותר נמוכות. זה לא שיש קשר ישיר בין איכות השחקנים בקבוצה וסך המשכורות שהיא משלמת.

  4. תודה על המעורב מנחם.

    אם סילבר לא היה פחדן הוא היה מיישם כבר את מה שאני (ואחרים) מציעים כבר המון זמן. יותר מזה, אם הוא מעלה את ההצעה של הפלייאוף התחתון, אני לא חושב שתהיה התנגדות מצד ארגון השחקנים, ולמעט 2-3 בעלים לא תהיה התנגדות מיוחדת צד בעלי הקבוצות. זה יהפוך את הליגה לתחרותית לכל אורך העונה ולא יהיו משחקים לפרוטוקול בלבד, כי כל משחק יקבע.

    1. אהבתי את בירד כשחקן מאוד (למרות שאני אוהד הלייקרס), הלחימה שלו ההקרבה והתאבדות כאחרון השחקנים (שפגע לו משמעותית באורך של הקריירה) קנתה אותי, נוסיף על כך את החוכמת משחק המדהימה ואידיות הצנועה והכובשת, אבל עדיין הייתי לוקח את לברון 70 פעם לפניו אבולציה של משחק, והשיא של היום טוב משמעותי מזה של שנות ה80!

      1. עם כל האבולוציה של המשחק גאונות הכדורסל שלו היא לא פחות משל לברון או של כל השחקנים החכמים ביותר היום ואפשרי שאף יותר. בגאונות שלו הוא היה מחפה גם היום על הנחיתות הפיזית והיה כוכב על גם היום ויש סרטון ביוטיוב המדבר על זה שבירד היה דומיננטי גם היום אם היה משחק היום (בגיל של שנות השמונים ולא של היום).

      2. בוסטון 86 ולייקרס 87 היו כנראה הקבוצות הטובות ביותר בתולדות הליגה, והיו מנצחים כל קבוצה היום, ולדעתי גם את שיקגו 96 ששחקה בלי תחרות רצינית.

      3. אתה מסתמך על שחקני עבר מפוצצים אגו וכתבות של אוהדי נוסטלגיה ברורים כדי לבסס את דעתך, אני ממליץ לך לראות את הגמר בין הלייקרס לבוסטון הגדולה (שניים מהקבוצות החזקות בהיסטוריה), מעיניים של היום בבלואוטס זה זבל טהור בלתי ניתן לצפייה, חצי מהקבוצות בליגה היו מפרקות אותם לחשוב שבירד יוכל לשחק במשחק היום ולככב זאת פנטזיה, בדיוק כמו הפנטזיה של מנחם על אוסקר ומייקל שהיו שולטים בליגה, השחקנים של היום כל כך הרבה יותר טובים שזה מגוכח, אני לא מבין למה רק בספורט האבולציה לא קיימת

        1. לא רק בספורט. גם במוסיקה אין ביטהובן חדש או מוצרט חדש, ובציור רמברנט או ואן גוך. גם בא"ק השיאים נעצרו (מוט, רוחק, גובה, ברזל, דיסקוס, ואת ה-100מ' וה-200 לא ישברו בימי חייך

    1. לדעתי צ'מברליין לא היה מצליח להתמודד עם האתלטיות והכח של היום. אין מצב שהוא מצליח להוריד יותר משני ריבאונדים מקריים ולקלועכמה נקודות בגרביז' טיים. האתלטים המדהימים של הליגה היום היו משתקים אותו בכל אספקט. וכמובן גם את מג'יק ואת בירד ואת ג'ורדן. למה לבזבז מילים, אין על הליגה העכשווית!

      1. צמברליין – היה אתלט לא רע בכלל וגם חזק מאד פיזית
        בירד – בנחיתות פיזית אבל עם הרבה שכל
        מגיק – אם סימונס מצליח אז מגיק הוא גרסה משודרגת.
        גורדן- כמה אתלטים וקשוחים ממנו יש בליגה??

      2. ואם השחקנים של היום היו בתקופתו של ווילט הם לא אתלטים כאלו אלא כמו אז. אי אפשר להשוות תקופות ככ ישנות עם היום. שנות ה80 עוד בר השוואה איכשהו אבל מתחת לזה סה עידן אחר. זה כמו להשוות את הצבא הרומאי לצבא ארהב. ברור שצבא ארהב יותר חזק ומתקדם אבל בעידן של אז שלטו הרומאים. לפני שנות ה80 זה לפנהס. למעט מנחם לא נראה לי שמישהו ראה את ווילט וראסל ואחרים משחקים בכלל. כל אחד הוא גדול בדורו. אני באופן אישי תמיד מדרג שחקנים ומשוואה אחרי שנת 1980 כי זה מה שראיתי ועוד איכשהו בר השוואה אבל גם בשנות ה80 הכדורסל היה אחר. היה אלים הרבה יותר ההגנה יכלה לעשות הרבה דברים לא היה איסור לשים יד על המתקיף ולא באו לטובת ההתקפות כמו היום שכל מגע נשרק. מצד שני לא היה איזורית בעבר למשל.

        1. היחידים משנות ה-60 שהיו לשחק היום בהצלחה מרובה ביותר בדיוק כפי שהיו אז – ולככב היום – הם צמברליין, ביל ראסל, אוסקאר רוברטסון, וג'רי ווסט. אולי גם בוב פטיט

  5. מנחם מעורב מדהים בקשר לנס על הקרח אני זוכר את המאורע הזה אני זוכר את ההחלפה הדי מפתיעה של השוער הסובייטי הטוב בעולם לאחר שגונסון הבקיע, המלחמה הקרה באותה תקופה נתנה כל כך הרבה אמוציות ורגש למשחק בשבילי וזה אחד ממשחקי ההוקי היחידים שחזיתי בהם (מתקשה לראות את הפק).

    3. שחקנים לעולם לא יפסידו בכוונה זה לא באופי שלהם מה שכן הבעלים והנהלה מרימים קבוצה ברמה כל כך נצוכה ונותנים למאמן חומר פח שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לנצח.

    4. אם כל הכבוד לדאנק של גורדן רק השנה ראיתי כמה דאנקים יפים פי עשרה רק השנה, הרמה כל כך השתפרה שזה מפחיד, רק תשוו את הדאנק הזה לדאנק של לאבין שנה שעברה ותבינו את ההבדל העצום.

    5. 20 קבוצות בפלייאוף רעיון גרוע לדעתי, וממש לא ישנה את עניין הטנקינג, מה שכן 16 הקבוצות הטובות ביותר זה רעיון נפלא, צריך גם לשנות את חלוקת הבתים יש קבוצות שלא קשורות גיאוגרפית אחת לשנייה ונמצאות באותו בית.

    6. לא נכנס למעורב אבל אני בטוח שיש פגיעה אדירה באגו של וול ולראות את הקבוצה פורחת כך בלעדיו.

    1. תראה לי היום אחד שמתרומם כמו שמייקל התרומם בדאנק הזה בשעת משחק, ולא בתחרות דאנק. ממש בזרוע כפופה ופיו נישק את הטבעת. אין היום אף אחד כזה.

  6. תודה על מעורב מעולה.
    אפשר להתלונן על סילבר, אבל לזכותו ייאמר שהוא קשוב לצורך בשינויים. איך הם יראו זה כבר דבר אחר

  7. לגבי בירד לעומת לברון, יתרון של בירד בהשווה שהוא מהתחלה היה וינר ומנהיג והתעלה במשחקים החשובים וברגעים המכריעי ברמה הגבוהה ביותר ולא היה צריך להשתפר.

      1. אבל אז יהיו קבוצות בינוניות שיימנעו מלהיכנס לפלייאוף…
        מה שאני חותר אליו הוא שתקרת השכר אמורה להיות מספיקה. אם ניקח תסריט בלהות שבו גולדן סטייט בוחרת ראשונה את דונצ'יץ. תקרת השכר צריכה לאלץ אותם לשחרר שחקן כדי לשלם לדונציץ. יותר מזה, בתום חוזה הרוקי הם ממש כבר יהיו חייבים לשחרר שחקן בכיר.
        כמובן שיהיה צורך לשנות את החוקים כדי להקשות עוד יותר על קבוצה עמוסת כוכבים שזכתה בבחירת לוטרי

      2. בין ה-16 האחרונות הייתי אומר, כדי שלא יהיה אינסנטיב לסיים מחוץ לפליאוף במקום מקום 8 שגם ככה לא יקח אליפות זה ברור.

  8. מנחם ידע או לא ידע קיובן הוא חייב להעיף את האנשים הללו מהמועדון אחרת לא משנה מה יעשה הוא נותן גב למטרידים ופוגעים מינית. ואצלי לפחות בירד תמיד לפני לברון ולו בגלל שאת כל מה שעשה הוא עשה עם גוף פיזית מאוד מוגבל ולא מפלצתי כמו לברון .
    לבירד אולי חוץ מסטוקטון לפחות לטעמי הינ את אייקיו הכדורסל הכי גדול שראיתי (לא שללברון אין אבל בעיניי לא ברמה של לארי)

להגיב על ברוך רובין לבטל

סגירת תפריט