מעורב הופס ליום שלישי / מנחם לס

פורסם ב - 20. פבר, 2018 ע"י ב - כללי

 

ה-ALL STAR BREAK הוא (גיא, איך קובעים אם זה היא או הוא כשמדברים על שם או מושג באנגלית? האם לפי התרגום העברי שלו – שלי נשמע ממין זכר – או לפי האנגלית – שלי נשמע ממין נקבה?) ההזדמנות לדבר על דברים שאולי בימי ליגה רגילים היו נידחקים הצידה, כגון מכוניות, ותגובות של שני גולשים המאמינים שאני חי באופוריה בכל הקשור לשחורים בארה"ב. דברים כאלה. אולי פתאום יקפצו לי לראש עניינים יותר חשובים כי – כדאי שתדעו – כשאני מתחיל לכתוב 'מעורב' אני עומד מול טבולה ראסה – לוח ריק – וממלא אותו פה ושם לפי מה שעולה בראשי, ולפי ISSUES שעולים באתרים השונים, עד שלדעתי כתבתי מספיק לקריאה אחת.

1. יודע צדיק (מ.ל) נפש בהמתו (שחקני האול-סטאר)

(זה מה שכתוב מתחת למכונית השבדית הזו, היקרה בעולםKoenigsegg CCXR Trevita $4.8M):

*****

Underneath the lustrous finish lies a 4.8-liter, dual-supercharged V8 with a total output of 1,004 hp and 797 lb-ft, which means it should have little to no trouble overtaking semis on the freeway. The car’s specifications — in both performance and price — are nearly comical at this point, and just three were ever made

*****

 

מה לא דובר ומה לא הוצע ל-NBA כדי לשפר את האול-סטאר גיים? אתם חושבים שאתם ראשונים? כבר בשנות ה-80 נתתי עבודות כיתה בקורס למנהל ושיווק ספורט לכתוב הצעות מפורטות, מא' עד ת', כיצד לשפר את האול סטאר. זה שקיבל את העבודות (אחרי שעברו בדיקה ממני) היה טרי ליונס, מנהל המדיה והתקשורת של ה-NBA, שהיה במקרה סטודנט שלי ב-SPORTS MANAGEMENT בגרדואייט סקול, לתואר מ.א. אם אתם מתפלאים שמשך כ-20 שנה ישבתי בד"כ בשורה הראשונה במשחקי הניקס, טרי ליונס הוא התשובה.

כמה מההצעות האלה הגיעו, לפי טרי, עד החלון הגבוה ביותר – דוויד סטרן – שיותר מפעם אחת הודה לי ולכיתותיי על העזרה שאנחנו מנסים לעזור. ההצעה הטובה ביותר שכמעט יצאה לפועל היה טורניר 3 על 3 עם גארד, פורוורד, וסנטר, אבל מאומה לא קרה אף פעם. הניסיון שעשו הפעם קצת עזר, אבל הוא יהיה פי אלף מעניין אם שני ראשי הקבוצות ייבחרו קבוצות ממש לפני המשחק, כמו במגרש המשחקים. יש לי רושם שגם זה יבוא בקרוב.

כמה מכם הציעו, אולי, משחק אול סטאר כשכל קבוצה מנצחת מקבלת 3 מיליון לשחקן (והכל הולך לצדקה, כפי שחייב להיות בעולם מתוקן), והמפסידה מקבלת חצי מיליון לשחקן. עזבו. סתם כסף לא יעשה את הטריק, ובאול סטאר הוא חגיגה, ואיש לא רוצה לקלקלה עם "תרומות לנזקקים".

מה כן יעשה את הטריק על בטוח?? אם לקומיסיונר אדם סילבר יש צמד אשכים, הוא פונה לבונה המכונית מעל, או לפרארי, או ללומברגיני (Lamborghini Veneno $ מיל. $4.82) ונותן להם 60 מיליון מהביליונים שיש ל-NBA ומבקש מהם לבנות לו בכסף זה 12 מכוניות כמו מעל פלוס-מינוס, ואז לשרוף את ה-BLUEPRINT כדי שלעולם לא ירכיבו יותר מכוניות כאלה.

המנצחים מקבלים 12 מכוניות כאלה שכולן מוצגות לראווה בכניסה לאולם, כל אחת עטופה בקטיפה עם פסי כסף וזהב, עם הכיתוב: "ONLY 12 FOR EVER AND EVER!"

למפסידה? שנים עשרה 'סוסיתא'.

 

מכונית כזאת תעורר אנשים כמו לברון ודריימונד גרין הרבה יותר מסתם "כסף". (אל תגידו לי שהם יכולים לקנות מכונית כזאת; אם הם היו יכולים – ורוצים – הם היו קונים. עובדה שלא!). אבל אם מראים להם צעצוע כזה בכניסה לאולם, הם יילחמו עליו יותר מאשר במשחק שביעי.

אני מכיר אותם. אני יודע כיצד הם מדברים וחושבים. אני יודע על מה הם יילחמו בכל נפשם ומאודם, ועבור מה לא. על מכונית שיש רק עוד 11 כמוב בעולם הם יפיחו את נשמתם.

2. "מנחם חי באופוריה"

 

 

אני כבר לא זוכר אם רפה ההבנה היה קווין ג'ונסון או ברוך רבין, אבל זה ממש לא משנה לי מי מהם כתב ש-"מנחם חי באופוריה" כשכתבתי ש"ב-6 שנים בגרינוויל לא הייתי עד לכל אפלייה נגד שחורים". את זה שקיימת מן אפלייה פה ושם מתחת לפני השטח אני יודע קצת יותר טוב מהם. אני הרי חי כאן מסובב בשחורים. אבל כתבתי ש"לא הייתי עד לכל אפלייה", וזאת האמת לאמיתה.

בד"כ אני עובר על שטויות כאלה שכותבים עלי ללא תגובה, אבל הפעם זה קצת דגדג לי שאחד שבחר כינוי כקווין ג'ונסון, וגר בוודאי באיזה קיבוץ כמו תל-חי או חור כמו בת שלמה, ולא ראה שחור בימי חייו אלא אם כן היה איזה ישראלי מאיתיופיה, או קצין זוטר שחור מגאנה המשרת מטעם או"ם  בלבנון שבא לחופשה בחיפה, מספר לכם שאני חי באופוריה. או אחד כמו ברוך רבין שנידמה לי שהוא צעירון בן 60 או 70 שגר במנהטן, שכנראה לא שוחח עם שחור בכל שנותיו כאן. איך אני יודע? אני הרי גרתי במנהטן שנה שלמה (207W77TH ST) ויודע שבמנהטן אתה רק רואה שחורים בסאבוויי או עוברים ברחוב אבל לא מדבר איתם.

השחורים היחידים שהברוך רבין הזה רואה הם שחורים מרחוק בהארלם, או בטלוויזיה, או יושבים מולו ב-IRT.

קווין ג'ונסון בחר לו ככינוי שחור ששימש פעמיים כראש העיר סקרמנטו, ואולי ישנה לו יד בעובדה שהקבוצה נשארה בעיר, אבל עם עברו המעורפל הקרימינלי (בעיקר בענייני נשים), זהו אחד השמות האחרונים בעולם שהייתי מכנה את עצמי באינטרנט, אפילו שכשחקן הוא היה אחד מגדולי הפוינט גארדים בכל הזמנים.

אז בואו נראה באיזה אופוריה אני חי: במשך 57 שנות חיים בארה"ה הייתי עד לגזענות ואפלייה, והייתי עד אפילו יותר פעמים לאפלייה הפוכה (נתינת יתרון – לרוב לא הוגן – לשחורים). אבל כמובן שחוסר אפלייה לכל כיוון היה ניסיוני הגדול ברוב המקרים. בהרבה מקרים (ואני אפילו לא כולל בזאת הצבעה עבור אובמה) הייתי פעיל ואשם באפלייה הפוכה, בעיקר בתוקף תפקידי בסנט האוניברסיטה משך 22 שנים, בה הצבעה שלי יכולה היתה לקבוע עתיד מרצה באוניברסיטה לטוב או לרע, גם בנתינת TENURE ("קביעות") וגם בנתינת דרגה מקצועית. לא פעם ולא פעמיים ההחלטה שלי הושפעה מצבעו השחור של המועמד שנתתי לו את ה-BENEFIT OF THE DOUBT!

השכנה שלנו ב-200 ELISE היא שחורה בת כ-60-50, אם לכמה ילדים בוגרים שכבר עזבו את הבית, וגייל הזמינה אותה כבר לדינר, אבל הקשר נותק מלבד 'שלום, שלום' כי היא, הסתבר לנו, מין JEHOVAH WITNESS קצת דפוקה בראש שהשריף עומד לפנות מדירתה בגין אי-תשלום משכנתא ודמי HOA, וכששאלתי אותה 'מה תעשי? לאן תעברי?' היא ענתה: "אני לא דואגת. GOD WILL TAKE CARE OF ME!". אולי היא תיאלץ לעזוב, אבל בטאונהאוזים בהם אנחנו גרים מתגוררים אולי 25% משפחות שחורות ולא שמעתי על מקרה אחד בו שכן עתידי סירב לגור בשכנות לשחור או שחורה. אגב, ראש ה-HOA של שכונת הטאונהאוזים שלנו, דיק פליינג, הוא פנסיונר שחור מאילינוי, אוהד הבולס, בעל ידי זהב שכל מה שזקוק לתיקון בטאונהאוז, אני קורא קודם כל לו לעזרה ועיצה, ואנחנו מה זה BUDDY-BUDDY!.

ב-GOLD GYM אני מתאמן, מתערבב, משוחח, מתבדח, עם מתעמלים צעירים בהרבה ממני, לפחות חצי מהם שחורים. בג'ים, בבריכה, בסאונה, וב-SPA – בכל מקום אנחנו יחד, לבנים ושחורים עם צחוקים ובדיחות על ספורט, טראמפ, ואובמה, ואחד על השני.  אני גם נותן הרצאה למדריכי ה-GOLD GYM שבאים מכל הסביבה, ושוב כחצי מהם שחורים.

בגרינוויל – אחת הערים שהיו הגזעניות ביותר בארה"ב והיא מקום לידת ה-KKK – ראש העיר, שהקים אותה על רגליה והפך את הדאונטאון שלה לאחד היפים והמתוקשרים היום ביותר בכל ארה"ב, היה יהודי בעיר הזאת שהיא 95% נוצרית-בפטיסטית, וסגנו בחצי מ-20 שנותיו כראש העיר היה שחור. אגב, בגרינוויל אתה רואה יותר זוגות מעורבים מאשר תראה אי פעם בניו יורק, אטלנטה, או, אולי, כל מקום אחר בעולם.

*****************************

תמונה כה טיפוסית מגרינוויל!

(אבל מישהו דאג להוסיף לתמונה…)

או…

(וההוספה הזאת…)

 

כלומר, גזענים תמיד יהיו, אבל בעיר מעורבת כמו גרינוויל, הסיכוי שלבן יהיה עם שחורה ולהיפך, הוא גדול בהרבה מאשר בניו יורק או אטלנטה, והעיקר, הם לא מונעים או מפחידים זוגות מעורבים להיראות בכל מקום ציבורי!.

***************************

יש לי שני רופאים שחורים – הניאורולוג שלי ד"ר הנרי (שלמד בווייק פורסט כשכריס פול למד ושיחק שם), ואחד האורטופדים שניתח לי את הכתף כשהחלפתי אותה ששכחתי את שמו. ראיתי אותו פעמיים או שלוש ואמרתי לו שהכתף 100% ואני מוכן לשחק טניס איתו (ידעתי שהוא חולה טניס), דבר שלא יצא לפועל.

בשש שנים כאן לא הייתי עד למקרה אחד של גזענות. להיפך: כשלימדתי בקלמסון (בפריפריה של גרינוויל) הייתי עד (ה'עד' הוא אני עצמי!) לגזענות הפוכה: היתה לי כיתה של כ-40 סטודנטים שחצי מהם היו שחורים. שלושה מהם היו על מילגה מיוחדת כווטרנים של הצבא האמריקאי והמרינס, ואסור היה עליהם לקבל ציון פחות מ-"C". שלושתם קיבלו "D" בבחינת חצי הסמסטר ובקוויזים שנתתי. הם פנו אלי ושאלו מה הם יכולים לעשות כעבודה נוספת כדי להבטיח להם ציון "C". הצעתי להם שיבואו לכמה שעורי הכנה מיוחדים איתי לפני בחינת הגמר ואולי הם ישיגו "C" או "C-" ללא כל פרוייקט נוסף. אם לא יקבלו לפחות "C", אז נדבר.

בלי לבלף או לסלף דבר, ובלי לתת להם כל רמז על שאלות הגמר (בדברים האלה אני ייקה מוחלט. כמה שאני 'חפיפניק' באתר, כפרופסור הייתי ישר ומדוקדק כסרגל!) השלושה עברו את בחינת הגמר בציונים טובים מאד.

אני מאמן כאן כדורגל קבוצת ילדים בני 9 שיותר מחצי מהם שחורים, עם תקשורת קבועה עם הוריהם, או עם האמא בלבד אם היא אמא חד-הורית (ואם היא חמודה, התקשורת מתחזקת עשרות מונים!). משך 40 שנה פלוס לימדתי לבנים ושחורים באוניברסיטת אדלפיי, ועשר שנים אימנתי את נבחרת האוניברסיטה שתמיד היו בה לפחות 2-3 שחורים בין ה-11 (לרוב מג'מאייקה וברבדוס או אחד מהאיים הקריביים האחרים). משך 25 שנה גיל ואני היינו LANDLORDS של 21 דירות שהישכרנו בהמפסטד, לונג-איילנד, שהפכה לעיר שחורה כמעט לחלוטין וכמעט כל דיירינו היו שחורים.  היינו מעורבים בחייהם יותר משהיינו צריכים להיות. אחת מחברותיה הטובות ביותר של גייל היא שחורה – אנג'לה. בת גיסתי (אחותה של רינה ז"ל, אשתי שניפטרה) קרן נשואה לפיזיו-תרפיסט שחור. הם גרים בראלי, צפון קרולינה וכבר ביקרו אותנו שלוש פעמים, ואנחנו יושבים ומדברים קיניזיולוגיה וספורט.

בני החורג קני, ואשתו דבי, אימצו 6 ילדים (כן, ששה). את הסיפור כבר סיפרתי. כולם בנים לאם לבנה מסוממת, אבל לפחות שניים מהששה בנים לזכר שחור (לגבי השלישית לא בטוח אם האב שחור או היספני). שגיאה איומה שעשו. סוף-סוף אחרי 20 שנה רק אחד נשאר בבית, ניקולאס. גייל הרגישה כסבתא לילדים המאומצים, לבנים כשחורים. אני לא הרגשתי כסבא, אבל נתנו לכל הילדים (כמובן דרך קני ודבי) , אותה עזרה כספית ואותה עזרה חברתית.

טוב. אעצור כאן. אני לא ארשה יותר שאנשים יגדירו אותי בהגדרות הזויות בלי שהם מכירים אותי. אני יכול ללמד את קווין ג'ונסון וברוך רבין – לחוד או ביחד – הרבה הרבה על שחורים, הווייתם, בעיותיהם, ויחסם ללבנים וההיפך, עם כל הטוב והרע. כשאני כותב שבגרינוויל לא הייתי עד לאפלייה (במילים אחרות, לא הייתי עד במו עיני, או הייתי מודע באיזו שהיא צורה) אני יודע על מה אני מדבר.

שהיא בוודאי קיימת בליבות אחוז מסויים של לבנים אני יודע. וגם ההיפך הוא נכון. אני יודע בדיוק היכן היא כנראה כן קיימת והיכן לא. אני מבקש רק שלהבא, לפני שאנשים כותבים משהו עלי, שיידעו קודם את העובדות.

3. לברון יכול לעבור את מייקל בדבר אחד: בעזיבת ה-NBA בשנות הפרישה בענווה ובחן, ועדיין בטופ של משחקו!

מעטים היו שחקני הכדורסל הגדולים באמת, הסופר-סטארים ב-NBA שידעו כיצד לפרוש בחן, בענווה, ובלי לבייש את עצמם ולעתים לגרום לנו אפילו לרחם עליהם ולתהות עבור מה הם ממשיכים לשחק.

שחקנים יותר בינוניים ממשיכים לחלוב כמה שהם יכולים, לרוב מפני שעבורם כמה מאות אלפי דולארים הם סכום נכבד להוסיף לפרוטפוליו הגימלאות. אבל המולטי-מיליונרים שגרפו מספיק? מה גורם להם להמשיך ולשחק עד טיפת המיץ האחרונה?

ג'ונתן  ג'ארקס כתב על כך ב-RINGER. מאמרו הוליד בי את הרעיון לחלק הזה שב'מעורב'. ג'ארקס כותב:

Michael Jordan or LeBron James? It is one of the essential questions in the modern era of sports fandom, encompassing facts and biases, statistics and anecdotal evidence, and the ever-shifting barometer of cultural relevance. It turns friends into foes, barbershops into the site of parliamentary debates, and the Super Bowl LII champions into bickering schoolchildren. The question of Jordan or LeBron may live on for longer than they do. So, before we fully gear up for what should be a frenzied second half of the season, why not celebrate and examine the impact of two of the most influential players in basketball history?

מייקל ג'ורדן הוא בעיני גדול הכדורסלנים בעולם מאז ומעולם, ואילו הוכרחתי לבחור בספורטאי מס' 1 בעולם בכל הזמנים הייתי בוחר בו. ראיתי את מייקל ולברון עשרות פעמים. הייתי בחמש אולימפיאדות. ראיתי את טובי הספורטאים בעולם. אני איתן בדעתי שמייקל הוא מס' 1.

ללברון ישנה אפשרות לעשות דבר אחד שמייקל לא עשה: הוא מסוגל לפרוש לעינינו עם GRACE כשהוא עדיין בטופ של משחקו. אני לא מאמין שלברון יסכים לשחק את שנות גסיסתו בקבוצה כמו אטלנטה או שרלוט את שנתו האחרונה. הוא ימשיך לשחק כל זמן שהוא משחק רק בקבוצה עם סיכויים לאליפות!

מייקל עשה דבר שלא נעשה לפניו, דבר שמטרתו לא ברורה לי עד היום, אלא אם כן ניסה לעשות את מה שנעשה לפניו רק ע"י  מריו למיו בהוקי, כשחזר לשחק NHL אחרי שנות פרישה. מה שמייקל עשה אחרי שנת 1997-8 היה לפרוש עם טבעת, ולצאת מעולם הכדורסל לשלוש שנים. הוא חזר לוושינגטון אחרי שלוש שנות פרישה לחלוטין מהמשחק  (1998 עד 2001), ואז חזר ב-2001-2 לשתי עונות בוושינגטון ויזרדס שרבים לא זוכרים לו לטובה, למרות שאחרי שלוש שנות פרישה, ובגיל 38 ו-39, הוא שיחק את עונת 2001-2 וסיים עם 22.9 נק' למשחק ב-43%, ואז חזר לעונה נוספת בגיל 39 לעונה של 20.0 נק' ב-45%, כשבשתי העונות האחרונות הללו הוא מחלק גם 5 אסיסטים למשחק וקוטף 6 ריבאונדים. מה שחשוב בקשר למייקל היא העובדה שאף פעם לא הורידו מראשו את כתר האליפות. הפעמיים שפרש הוא פרש אלוף. למה הוא חזר אחרי שלוש שנות פרישה בגיל 38 כשהוא צל של עצמו (אם כי 23 נק' ו-20 נק' למשחק זה לא כל כך "צל")? איש לא יודע.

לא מעט שחקני NBA היו חותמים לך כבר עכשיו על קריירות כאלה, אבל עם ג'ורדן זה נראה איכשהוא כירידה, ושירת ברבור די צורמת.

מייקל פרש פעם שנייה (אחרי פרישת הבייסבול שלו ב-1992-3) בגיל 34 בעונת 1994-1995 עם 28.7 נק' למשחק וטבעת אליפות. ללברון ישנה הזדמנות לנצח העונה את הטבעת הרביעית שלו, ולפי מה שראיתי אמש במשחק האול-סטארס, הוא עדיין שחקן ה-NBA הטוב ביותר, ואולי אפילו בכושר הגופני הטוב ביותר.

ללברון ישנה אפשרות ב-4-5 השנים הבאות לקחת עוד שתי אליפויות, ואז נוכל להשוותו למייקל. אם ייקח עוד שלוש אליפויות, אני עצמי אהיה מוכן לבחור בו ככדורסלן הגדול בכל הזמנים, ואחד הספורטאים הטובים ביותר בכל הזמנים.

השאלה אם יוכל. עד עתה העונה הוא לא רק הקריח והשתיל שערות, הוא גם לא שיחק הגנה (מלבד 3 המשחקים האחרונים). התהיה לו אנרגיה לפרוש כגדול, ועם FULL GRACE?

ישנם האומרים שאם מישהו יכול לעשות זאת אז שמו לברון. אם הוא יצליח לקחת אליפויות עוד 3-4 שנים אז הוא יהיה  השחקן היחיד בעולם ששלט בכדורסל משך שני עשורים. אפילו מייקל לא עשה זאת.

מצד שני, הרבה אומרים – כולל אני – שזה לא ייתכן. ולכן אני הייתי רוצה שיפרוש העונה, אם כאלוף, ואם לא. לפחות הוא יפרוש כגדול, ולא נצטרך לראותו כפי שראינו את מייקל בגיל 38.

מה שהודיאו הזה מראה הוא שלברון, לפחות עתה בגיל 34, עדיין יש לו את זה. השאלה עד מתי.

4. אם זה לא ישכנע אתכם שה-FEUD בין לברון לקיירי אירוינג הוא היסטוריה, מאומה לא ישכנעכם! 

ה'אול-סטאר' משמש לכל כך הרבה דברים בנוסף לתחרות הדאנק והמשחק עצמו. הוא משמש במה לשחקנים לתקן עיוותים, להסביר הערות שהמדיה שינתה לטובת הסקופ, להזכיר נשכחות, ואפילו פגישה שנערכה ביום ששי אחה"צ בין 5 שחקנים (שנבחרו ע"י האיגוד לייצגם, בראשותו של סי ג'יי מקלולום), 5 שופטים שנבחרו ע"י איגוד השופטים, 5 מאמנים שייצגו את המאמנים, ו-5 מהנהלת הליגה (אחד מהם היה מרק קיובן, בעל הדאלאס מבריקס) שייצגו את בעלי הקבוצות והליגה עצמה, לדסקס בעיות, שינויים אפשריים, נושאים שנויים במחלוקת, ומה לא.

והאול סטאר נותן במה לשחקנים להיפגש בבית המלון, על הספסל בפארקט, או בבאר על כוס בירה, רחוק מעיני המדיה, להסביר חיכוכים, דעות פרטיות שהמדיה הפכה ל-ISSUES חובקי עולם, ומה לא.

מי שרואה את הסרטון הבא יודע שה-"BAD BLOOD" או ה-"FAKE LOVE" בין לברון וקיירי הם סיפורי אגדות שהמדיה גרמה. השניים עושים מה שטוב לכל אחד מהם בלי לפגוע בכוונה תחילה בשני, ושניהם יודעים שהכל זה ביזנס, והכל טוב.

5. שאק אהב את פרגי ("עזבו אותה במנוחה! היא שרה בסדר גמור!!"). כל השאר בקושי עצרו את צחוקם!

*


*

 

6. האם הסלטיקס מסוגלים לחזור לטופ?

 

 

מחר (הערב) מתחיל חצי העונה השני.

אולי אני טועה אבל לי נראה שאחד מאוהדי הסלטיקס הגדולים באתר הוא ד"ר רזי הופמן. אולי ישנם אחרים שפוטים ממנו, אבל הוא הקולני שביניהם. ישנה לי עוד הרגשה: בניגוד לווריורס ולקאבס, נראה לי שלבוסטון סלטיקס אין ממש שונאים באתר.

זאת קבוצה שאין מה לשנוא בה, ואולי הסיבה היא שהיא לא מפחידה אף אחד. היא בשקט תגיע כנראה לסיבוב הפלייאוף השני, ותפסיד.

אבל למה? מה חסר לבוסטון כדי להגיע לטופ ולהכריע את הקאבס שפתאום הפכה לטופ  האינצ'ילדה המזרחית, או במקרה שהקאבס תיכשל, אז טורונטו?

היא התחילה את העונה כגדולה עם 16 ניצחונות רצופים. לאחרונה היא הפסידה 4 מ-5 האחרונים ו-9 מה-15 האחרונים. התוצאה? טורונטו רפטורס כבשו את הובלת המזרח. הם עדיין לפני הקאבס במקום שני, אבל רוב מביני הכדורסל יודעים שגם הקאבס טובה מהם, והמשחק האחרון ביניהם – 121-99 לקאבס בבוסטון – לא השאיר כל ספק בדבר.

הבעייה בסלטיקס היא שאין באמת בעייה אחת שניתן להצביע עליה כנקודת משבר או נפץ. אין דבר מסויים שפוגע ומנתץ אותם, או מחריב בהם. מה שהם צריכים כדי לחזור למצויינות של ראשית העונה זה שיפור פה ושיפור שם, במקום החלפת שמן וצמיגים.

אמורים לחזור כבר למשחק הבא של הירוקים.

מה שחסר לסלטיקס הוא סדר והיגיון בליינאפ וצורת המשחק. לבראד סטיבנס יש כמה שחקנים המסוגלים לשחק בכמה עמדות כגון ג'יילן בראון, ג'ייסון טאטום, ומוריס יכולים לשחק בכמה עמדות, ושחקנים כקיירי, סמארט, וטרי רוזייר יכולים לקלוע ON ו-OFF THE BALL. יש לו שני ביג-מן עם אל הורפורד וגרג מונרו. כל אחד מהם יכול לשחק 4 או 5.

היש לכם מושג כמה פרמיוטציות וקומבינציות בראד סטיבנס יכול לעשות עם הסגל הזה?

הבעייה של הסלטיקס היא שהוא – מתמטיקאי וסטטיסטיקאי ביסודו – מנסה את כולן תיאוריה למעשה.

מה שצריך לקרות בסלטיקס הוא קצת סדר וארגון במשחקה ובליינאפס שלה. בראד סטיבנס – SO FAR – נראה כמאמן המנסה את כל האפשרויות, וחצי עונה עברה מבלי שתדע מה הוא בדיוק הליינאפ של הקבוצה ומה בדיוק מצופה מכל שחקן.

זה לא סיפור כזה מסובך. אלוהים ברא את העולם – שמיים וארץ וכל החי – בשבוע. אז מה הבעייה? לבראד סטיבנס יש חצי עונה לארגן איזה שהוא סדר בקבוצה.

השאלה היא אם הוא בעצמו יודע מה הוא רוצה.

7. גם לביליונרים קורות טראגדיות

בנו של דן גילברט עבר ניתוח מוח מסובך ביותר של 8 שעות להוצאת גידול שהתפשט במוחו.

כשניק התעורר השאלה הראשונה ששאל את אביו היתה "איך נגמר המשחק נגד OKC?"

 

*

119 תגובות ל - “מעורב הופס ליום שלישי / מנחם לס”

  1. MBK

    20. פבר, 2018
    07:17

    תודה רבה מנחם
    מעורב עשיר ומעניין מצחיק ורציני
    נגעת בהמון נקודות ונושאים באופן שרק אתה יודע לעשות

    Reply to this comment
  2. ד"ר רזי הופמן

    20. פבר, 2018
    07:26

    באמת, אני הייתי הולך על הסוסיתא או על רום כרמל… למי שזוכר….
    חחחחחח, גדול על הבוקר!
    הרעיון של 12 מכוניות על נראה מעולה. תחשוב שהן כמו פריט אומנות והשקעה בטוחה לעתיד. פריט אספנות שערכו רק ילך ויאמיר.

    Reply to this comment
  3. Smiley

    20. פבר, 2018
    07:29

    1. אול סטאר – פרסים כספיים לא רלוונטים (או מתנות יקרות) כי זה "צורם" כלפי מה שהליגה מנסה לשדר לאוהדייה. העניין פה הוא התחרותיות והבעיה שהשחקנים רואים זאת כ"מנוחה" מעונה מתישה וארוכה ולא יסכנו את עצמם בפציעה.
    הגישה של פעם, מה שנקרא, חלפה לה כי כבר אין ממש עוינות בין השחקנים וכולם מושפעים מהמדיה החברתית ורוצים לשדר שהם אחלה.
    פשוט מדובר בתחרותיות שאני מקווה שאף אחד לא אוהב להפסיד ולכן המשחק הזה "יקח את עצמו בידיים" (מה שאתפלא אם יקרה).
    2. ללברון, כפי שהוא שומר על הגוף שלו ועל הכושר, יש איזה 3-4 עונות לפני שהוא הופך ללא רלוונטי.
    אם הוא גם יצליח לשנות את משחקו בהתאם לגיל, כמו שיפור בקליעה מרחוק (שכבר קורה) ואולי סוג של משחק קרוב לסל (כמו ש-MJ עשה), אין סיבה שלא ימשוך עוד חמש שנים.
    הבעיה של לברון היא לברון עצמו שפשוט הציב לעצמו רף כל כך גבוה שכל מעידה שלו מתפרשת כ"נפילה". אני מניח שגם הוא יבין בשלב מסוים שהגיע הזמן להיות כינור 2 (או שלישי) ויכוון לשם.
    3. בוסטון עם סגל רחב וטוב. אבל מדובר בסגל חדש וצעיר שהורכב בתחילת העונה. לסטיבנס יש מספיק משחקים כדי לנסות (והסלטיקס מספיק מוכשרים לנצח) רוטציות שונות, במיוחד עכשיו שמונרו הגיע וצריך להתרגל לשיטה ופצועים כרוניים כמו סמארט ומוריס יחלימו.

    Reply to this comment
  4. אדם

    20. פבר, 2018
    07:33

    מסכים עם המגיב לפניי.
    מעורב חי ועשיר.

    נ.ב. לא הבנתי מה היה מצחיק בשירת ההמנון.. רוב השחקנים לא צחקו מלבד בשניות הסיום (גרין ולברון)

    Reply to this comment
  5. חכם קאטו

    20. פבר, 2018
    07:42

    הגימיק הכי טוב זה טורניר של 4 קבוצת סנטרים, פורוורדים (3 ו-4), פוינט גארדים ושוטינג גארדים. משחקים קצרים של 20 דקות. לגמריי קם ב-2 בלילה לראות את הסנטרים הטובים בנבא משחקים נגד השוטינג גארדים הכי טובים. יהיה צחוקים ומעניין והזדמנות לראות אולסטרים מנסים לעשות דברים שהם לא עושים בשגרה.

    Reply to this comment
  6. גיא א

    20. פבר, 2018
    07:43

    מנחם אני מאמין לך שבגרינוויל, רמות האפליה נמוכות יותר. גרתי שנים ב וירג'יניה ואני חושב שדווקא בדרום המתון, למרות (אולי בגלל) העבר הבעייתי הגזענות היא אן ע"פ השטח בלי הסתרות או קיימת ברמות נמוכות. אולי גם העובדה שזו עיר אוניברסיטאית משפיעה גם כן. אני חי בשיקגו, ומדבר ומתקשר עם אפרו אמריקאים כל יום ובשיקגו קיימת גם קיימת אפליה וגזענות (וגם בצד ההפוך- סלידה מלבנים), אבל האפליה היא ממוסדת, רבת רבדים, ומוסתרת עמוק עמוק. אף אחד לא ילך כאן עם סדין ומצנפת לבנים אבל כל מי שעיניו בראשו יזהה את הבעיה.

    אגב, הגולש המתקרא קווין ג'ונסון הודה באחת התגובות שהוא מעולם לא ביקר בארה"ב. אין לי מושג מאיפה היומרה שלו ושל כמה מגיבים אחרים לומר את הדברים הנוראים שהם אומרים. זה מזכיר לי את הטיפוסים המעצבנים שאני פוגש כאן שקראו כמה מאמרים באקונומיסט על ישראל ומרשים לעצמם להתבטא על ישראל כאילו הם ובן גוריון עשו שמירות ביחד בסג'רה

    Reply to this comment
    • קוין ג'ונסון

      20. פבר, 2018
      09:58

      א. איזה "דברים נוראים" אני אומר ?
      ב. כתבת "האפליה היא ממוסדת, רבת רבדים, מוסתרת עמוק עמוק … כל מי שעיניו בראשו יזהה את הבעיה".
      אני מסכים שהוכחת מציאות דבר מסויים לא תלויה ברף המשפטי הפלילי, אבל מצד שני אי אפשר להסכים שהרף יהיה ההרגשה של הטוען לפגיעה כלפיו, כי אז זה יפגע בחפים מפשע שאינם גזענים.
      אם מכריחים אותי לבחור בין השניים, אני בוחר ברף הפלילי. וכל מה שלא מתלוננים עליו במשטרה או בתביעה בבית משפט הוא לא רלוונטי.
      אתה, כנראה, תומך ברוח קמפיין הmetoo שכל הרגשה היא עילה להכרזה , ומכיון ש"אתם" יודעים שזה לא יחזיק בבית משפט אז אתם עושים בית משפט שדה של שיימינג על רגשות לא מוכחים, אולי שגויים, אולי שקריים ונקמניים – אני מעדיף את הרף האחר. ובעיני הבחירה שלך היא נוראה.

      Reply to this comment
  7. ד"ר רזי הופמן

    20. פבר, 2018
    07:48

    לגבי הסלטיקס, לצערי אני דיי מסכים אתך שבחודשיים האחרונים היא לא משחקת טוב והיא דיי מוגבלת מבחינת כח האש. אני מסכים גם לגבי ההערכה שלך שאם לא ישתנה כלום בקבס או בטורונטו, שתיהן טובות מהסלטיקס ובוסטון ככל הנראה תעוף בחצי. כלומר יש מעין רגרסייה לעומת שנה שעברה. ואחרון אני מסכים אתך שסטיבנס עדיין עם הניסויים והשאלה היא עד מתי? האם מונרו ישתלב איכשהוא בהגנת הסלטיקס ויהיה מעין X פקטור? זו שאלה טובה. כאוהד קולני (אהבתי את ההגדרה) ואופטימי מטבעי אני כמובן מקווה שבוסטון תתגבר ותגיע לגמר ה NBA.
    עוד דבר אחד, ללברון יש משימה והיא לעבור את כרים עבדול ג'בר. אם הוא יעשה את זה או יקח עוד אליפות שתיים הוא יחליף בחמישייה שלי את לארי בירד האליל :). שישבור את השיא ואז יפרוש בגדולתו.

    Reply to this comment
    • ברוך רובין

      20. פבר, 2018
      08:11

      מונרו החתמה פשוט נוראית הוא ממש לא מתאים לסגנון החילופים והוורסטליות שמשוחק בסלטיק, מונרו לא יכול להועיל שם עם החסרון המובהק בהגנה והכבדות שלו

      Reply to this comment
      • ד"ר הופמן

        20. פבר, 2018
        18:54

        ברוך, תן לו צ'אנס. יש לו את הורפורד לייד כמנטור ויש את סטיבנס שיודע להפיק משחקנים יותר ממה שהם שווים. בוא נחכה עד הפליאוף לפני שנחרוץ משפט.

        Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      20. פבר, 2018
      10:00

      אצלי בירד ולברון הם יחד בחמישיית כל הזמנים. שניהם יכולים לשחק היטב בכל עמדה ובוודאי בשתי עמדות הפורוורד. כך שלא צריך פאוור טיפוסי.

      Reply to this comment
      • קוין ג'ונסון

        20. פבר, 2018
        10:12

        אני חושב שחמישיה שכוללת את
        עבדול ג'אבר
        צ'מברליין
        ראסל
        אולגואן
        + סטוקטון

        מנצחת כל חמישיה אחרת עלי אדמות.

        כי ב90% מההתקפות יקלעו 2 נקודות, אא"כ צ'מברליין תמיד יעמוד על הקו, אז נחליף אותו בסנטר אחר,
        לעומת 40% מההתקפות של החמישיה השניה, שאפילו אם יקלעו שלשות לא ישיגו את הנקודות של הסנטרים.

        אולי מישהו יעשה חישוב מתמטי של העניין ?

        Reply to this comment
        • שמעון

          20. פבר, 2018
          10:50

          סטף קרי, מייקל, קובי, טימי, ושאק יאנסו לך את החמישייה.
          על הספסל מגיק, דוראנט, בירד, לברון והאקים.

          סטף יוריד כ"כ הרבה שלשות על החמישייה שלך ויריקיד אותם שהם לא ידעו מאיפה זה בא להם.

          Reply to this comment
          • קוין ג'ונסון

            20. פבר, 2018
            11:04

            סטוקטון שומר על קרי,
            אולג'ואן מחכה ברחבה לג'ורדן,
            ג'אבר מחכה לקובי,
            צ'מברליין על דאנקן,
            ראסל על שאקיל – אני רואה פקק תנועה והחטאות.
            סטף יקלע באחוזים הרגילים שלו, באיזור ה40%, וזה מה שכתבתי מלכתחילה.

          • שמעון

            20. פבר, 2018
            11:13

            טעות מרה. סטף יחגוג על השחקנים שלך, קובי ומייקל ישפילו את הגבוהים האיטיים שלך ושאק ירמוס את קראים/ראסל בכוח שלו עם דאנק על הראש כל התקפה. טימי ושאק הגנתית ינעלו אותם.

            אני צופה ניגוב פרקט לטים שמעון.

            אם היו חמישיות של קרי מייל קובי טימי ושאק מול מגיק, לברון, בירד, מאלון וקארים על מי היית שם את הכסף?

            לדעתי חמישייה של קרי בשיאו מייקל קובי טימי ושאק זה החמישייה הכי חזקה והכי מושלמת בהיסטוריה התקפית. יש שם קליעה לא נורמלית וצבע אימתני, לא רואה מי יכול להתמודד מולם.

          • קוין ג'ונסון

            20. פבר, 2018
            11:30

            "הגבוהים האיטיים" ..
            .
            אולגו'אן:
            פעמיים שחקן ההגנה לעונה,
            9 פעמים בחמישיית ההגנה (ראשונה ושניה) לעונה'
            מקום 1 בכל הזמנים בגגות,
            מקום 8 בכל הזמנים בחטיפות,
            מקום 13 בכל הזמנים בריבאונד

            ראסל:
            פעם אחת בחמישיית ההגנה לעונה,
            מקום 2 בכל הזמנים בריבאונד

            צ'מברליין:
            5 פעמים בחמיישית ההגנה (ראשונה ושניה) לעונה
            מקום 1 בכל הזמנים בריבאונד,

            ג'אבר:
            11 פעמים בחמישיית ההגנה (ראשונה ושניה) לעונה
            מקום 3 בכל הזמנים בגגות ובריבאונד

            שאק ירמוס ?
            קובי ושאק ישפילו ?
            טים ינגב הפרקט ?
            ארזי הלבנון ואדירי הבשן יחכו להם ברחבת הריקודים

          • מנחם לס

            20. פבר, 2018
            17:01

            שלי: מתחיל להיראות כמו מג'יק, מייקל, לברון, לארי, וקארים

          • ד"ר הופמן

            20. פבר, 2018
            18:57

            חחחחח, סטף לפני מג'יק? שמעון לא מתאים לך.

          • שמעון

            20. פבר, 2018
            19:54

            נגד הקבוצה הזאת שהוא העמיד סטף בהחלט. במה מגיק יועיל לי מול ענקיים כאלו? אני צריך קליעה רצחנית ושחקן שיכול להרקיד את הביגמנים האלו וסטף הוא המרקיד הכי טוב של ביג מנים, ממש די ג'י.

            זה לא אומר שסטף טוב ממגיק, חלילה, מגיק וסטוקטון מדורגים לפניו בהחלט (את סטוקטון לדעתי הוא יעבור עד סוף הקריירה) אבל נגד הקבוצה שלו סטף עדיף לי על כל אחד אחר, רכז על, מניע התקפות, עושה תנועה והקלעי הטוב בהיסטוריה.

            אם גם מייקל וקובי בקבוצה אז סטף משלים אותם הכי טוב.

            למגיק לא הייתה קליעה ברמה הזאת.

  8. ברוך רובין

    20. פבר, 2018
    07:54

    1. אני לא אתייחס להושא האפלייה כבר דנתי בו והסברתי אותו מכל כך הרבה כיוונים,
    2. ללברון יהיה קשה עד בלתי אפשרי לעבור את מייקל זה לא רק בגלל כמות התארים, יש קשר למכונה יחצון משומנת, מפחדים להגיד דעה נגד מייקל, שאוהדים שלו מאמינים בו ככוהן אתי ומשכירים את משחק השפעת בכל הזדמנות.
    3. הדם הרע בין קיירי ללברון עבר ממזמן קיירי אחד השחקנים הנחמדים בליגה, על לברון נתן ללל לדבר
    4. ילסלטיק חסר התקפה

    Reply to this comment
  9. אוכל שועית

    20. פבר, 2018
    08:08

    בטח שיש אנשים ששונאים את בוסטון סלטיקס ויש הרבה סיבות.

    קבוצה שחצנית עם אוהדים שחצנים, שחיה על הריח של הפלוצים מהעבר. על תקופה של ליגת קט-סל עם 8 קבוצות, שאז צברה את רוב האליפויות שלהם. לא רלבנטי להיום אבל הם ממשיכים להתגאות בזה, "הדגלים בתקרה". דומה לאוהדים של ריאל מדריד והאליפויות שפרנקו השיג להם באיומי נשק.

    תכלס בוסטון זו קבוצה עם אליפות אחת ב-30 השנים האחרונות. ואיזו אליפות? 2008. הסופר-טים של גארנט (טיפוס דוחה בפני עצמו), פירס (שחצן אפס עם פה מטונף, שתכלס לא היה מגיע לכלום בעצמו), וריי אלן (הבחור הטוב שבאמת ברח משם ולא נמצא בקשר יותר, והוא יודע למה).

    זו הסופר-טים של בוסטון שהביאה את המחלה לליגה. העבירה אותה ללברון, לדוראנט ומי יודע מה בהמשך. פה מתחילה המחלה.

    הסלטיקס מייצגת איזור עשיר ויש מי ששונא עשירים או רוצה יותר איזון, לפחות בספורט. אם תהיה סדרת גמר סלטיקס-גולדן, טיל מצפון קוריאה יעשה עבודה יפה.

    זו גם הקבוצה הכי לבנה של אמריקה. שלא במקרה יש לה גם קהל אוהדים משמעותי גזעני, זו מחלה בכלל בבוסטון.

    לא מפתיע שבתור קבוצה לבנה גזענית ידועה היא כמובן גם מרכזת סביבה נציגות יפה של אוהדים רד-נקים ישראלים, בדכ גברים אשכנזים עם כרס בירה שמכירים אחות של מישהו שניסתה פעם להתקבל להרווארד, ומאז הם מה-זה ירוקים מלידה, וידברו בידענות על הפעם שהלכו לראות את הרד סוקס והפטריוטס, "הפאטס", כותבים בלוגים על "הפאטס", עלק אכלו עם בריידי מאותה צלחת שועית. פליצים.

    ועוד פעם מישהו יגיד "דני איינג' גאון" ונשלח איזה אוזבקי לסגור להם את המרתון.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      20. פבר, 2018
      10:12

      אמנם רוב האליפויות היו בעידן ראסל, אך גם רוב שנות השבעים ובשנות השמונים הסלטיקס היו מהטובים בליגה עם חמש אליפויות (ללייקרס בתקופה המקבילה היו שש אליפויות).
      וכן הם היו מהטובים ביותר בליגה בשנים 2012-2008 וללא הפציעה של גארנט היה להם סיכוי גבוה לכמה אליפויות. וב-2010 הציר הפותח לא שילק במשחק השביעי בגמר שהסתיים בפער של ארבע נק' ללליקרס ששלטה מתחת הסלים יותר מאשר לפני כן.

      בכל מקרה, זו ממש בורות מזעזעת לראות בסלטיקס קבוצה גזענית, אותה קבוצה שהייתה הראשונה להעלות שחורים בחמישייה ושאוהדיה קיבלו את השחקנים השחורים לא פחות מאשר הלבנים.

      Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        20. פבר, 2018
        10:14

        *וב-2010 הציר הפותח לא שיחק.

        Reply to this comment
    • האווי לאסוף

      20. פבר, 2018
      10:41

      כמה שנאה בתגובה אחת.
      עזוב את הקרבוצה עצמה, שמישהו אחר ידאג לה, אבל שמת לב כמה שנאה אתה מפזר על האוהדים שלה?
      ולמה, בעיקר למה, אני טורח להאכיל את הטרול?

      Reply to this comment
      • IHater

        20. פבר, 2018
        10:44

        נכון כי אוהדי ספורט לא שונאים בכלל, בטח לא באתר הזה. רק אהבת ישראל
        חחחחח
        אני דווקא צחקתי הרבה, תגובה מצחיקה מאוד, תשתחרר קצת

        Reply to this comment
    • חתוליו

      20. פבר, 2018
      14:34

      וואו, למישהו פה יש אישיוז

      Reply to this comment
  10. נתן

    20. פבר, 2018
    08:08

    ככל שעובר הזמן אני פחות בעד פרישה בכבוד. זה בתנאי שהשחקן יודע את מקומו ולא מנסה להיות סופרסטאר בכוח. אפילו יש משהו יפה ומרגש בשחקן שרוצה להמשיך ולשחק מתוך אהבה למשחק, למרות שכבר השיג הכל. לדעתי, מעבר לגאווה, מייקל פשוט לא יכל להפסיק לשחק ולשמור על כושר, הוא לא נפצע בצורה רצינית, ופשוט אהב לשחק.
    אם לא נמאס, אז למה להפסיק? יש יופי במשחק מעבר להשגת תארים.

    Reply to this comment
    • האווי לאסוף

      20. פבר, 2018
      10:42

      + 1 (ובטח במקרה של מייקל, שנתן בשנת הפרישה ממוצעים שהיו מספקים 90 אחוז משחקני הליגה)

      Reply to this comment
    • מנחם לס

      20. פבר, 2018
      17:02

      יש בזה משהו

      Reply to this comment
  11. קוין ג'ונסון

    20. פבר, 2018
    08:10

    אני (לא) חתן השמחה, זה ברוך רובין אמר שאתה חי באילוזיה, ואני עניתי לו "להגיד שמנחם חי באילוזיה… אולי."
    אנא סלח לי שמשתמע כאילו חלילה החזקתי בדעתו הנלוזה !

    מסקרן אותי – האם כשעשית אפליה גזעית מתקנת לטעמך, כשהעדפת את השחור – זה היה בשוויון נתונים מוחלט מול המועמד הלבן ? או שהעדפת לפעמים את השחור אפילו שהלבן היה טוב יותר ?

    Reply to this comment
    • קוין ג'ונסון

      20. פבר, 2018
      08:13

      אוקיי, ראיתי שמדובר במקרים שזה לא לבן מול שחור אלא שאלה לגופו של מרצה – האם לתת לו קביעות , דרגה וכדומה.
      אז השאלה מנוסחת כך:
      האם במקרה של נתונים דומים לחלוטין לבן לא היה עובר ושחור כן היה עובר ?

      Reply to this comment
      • מנחם לס

        20. פבר, 2018
        17:11

        לגבי 11.1, אני לא יודע בדיוק כי זה לא דבר אובייקטיבי. אבל במקרה של שחור הסתכלתי וחשבתי יותר על עברו, משפחתו, מקום מגוריו, ומה הוא יוכל לעשות אם לא יקבל 'קביעות' – משתנים שבמקרה של מועמד לבן לקביעות לא הייתי חושב עליהם בדרגה כזאת של 'אנושיות'. אבל כמובן שבקו התחתון גם חשבתי אם אני רוצה אותו כאיש פקולטה לתמיד, ואם האוניברסיטה והסטודנטים יזכו איתו או יסבלו איתו.

        Reply to this comment
    • מנחם לס

      20. פבר, 2018
      17:06

      אני לא יודע אם מתוך רחמנות או מה, כששחור עמד בפני כשלון (בחינה, נתינת 'קביעות' באוניברסיטה) ניסיתי למצוא דרכים לעזור לו, אבל אף פעם לא הגזמתי.

      Reply to this comment
  12. Koala swag

    20. פבר, 2018
    08:10

    כל פעם אני אומר לעצמי שאני חייב להזכיר לעצמי להעריך כל פעם כשאתה כותב!
    לא משנה מה הנושא, אם אני מסכים או לא, זה פשוט כיף.

    תודה!

    Reply to this comment
  13. גיא הרשע

    20. פבר, 2018
    08:11

    התרגום המתבקש ל-ALL STAR BREAK הוא 'פגרת האולסטאר'.
    לכן –
    "פגרת האולסטאר היא (היות ופגרה היא בלשון נקבה) הזדמנות לדבר…"

    Reply to this comment
    • גיא הרשע

      20. פבר, 2018
      08:12

      בנוסף –
      ט.ל.ח
      אין לי מושג מה הם כללי הדקדוק כאשר כותבים מושג בלועזית בתוך משפט.

      Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        20. פבר, 2018
        10:16

        הכללים הם לפי איך שהמילה נשמעת בעברית.

        Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        20. פבר, 2018
        10:21

        וכן עדיף לכתוב ראשי תבות עם גרשיים כמו ר"ת, טל"ח, כי זה מקורי בעברית ולא בנקודות שזה בא מלועזית (אמנם ר"ת רבים בלועסית הם גם ללא נקודות כמו למשל: NBA, NCAA, FBI, CIA, NYPD, ABC, USA, UN, BA, MA.

        Reply to this comment
  14. amitlahev

    20. פבר, 2018
    08:16

    מעורב מרתק. אם לברון ממשיך לשחק ככה ולשמור על עצמו הוא יכול לעבור את קארים בדרך למקום הראשון אי פעם בכמות נקודות במהלך הקריירה.

    Reply to this comment
  15. אוהד

    20. פבר, 2018
    08:30

    הבעיה של לברון שזה לא משנה כמה טוב הוא בעונה הנוכחית.
    ברגע שיש את kd בקבוצה השניה שמשתווה לו (ויש טוענים שבצדק גם עוקף) אז ללברון אין כל כך מה לעשות.

    Reply to this comment
  16. אהרון שדה

    20. פבר, 2018
    08:47

    מנחם מעורב מעולה עןד אקרא לעומק.
    באיחור ניכר אומר שאני לגמרי עם גיא והתמונה של אתמול הייתה גועלית ברמות מטורפות …..שכרם לי לדחייה מלפתוח הופס ….לא מאוחר להחליף אותה (היא עדיין בעמוד הפותח )

    Reply to this comment
  17. Berch

    20. פבר, 2018
    08:51

    מצד אחד אני רוצה לומר לך לא להתרגש מאבירי המקלדת.
    מצד שני העצבים הוציאו ממך מעורב כזה ארוך ומשובח אז כדאי שאשתוק
    🙂

    Reply to this comment
  18. ולדי קוגן

    20. פבר, 2018
    08:52

    מעורב מדהים. אני חושב שבנקודה הזו אחת המטרות העיקריות של לברון זה לעקוף את קארים, כי בטבעות הוא לא יעבור את ה-4,והייתי נדיב.

    Reply to this comment
  19. שמעון

    20. פבר, 2018
    08:54

    כמה הערות:

    1. רעיון הרכבים יכול להיות בהחלט מעניין ולהוסיף לתחרות בודאות
    2. לגבי פרישה בשיא- לא מסכים. זכותו של השחקן להמשיך ולהנות גם אם הוא לא בשיאו כבר, אין בזה בושה.
    3. לא רואה את לברון מסכים להיות מספר 2 וכמו קובי הוא יפרוש שהוא השליט הבלעדי.
    4. לברון לא יעבור את קארים (זה בלתי אפשרי)
    5.לבוסטון הסגל הטוב במזרח על הנייר והמאמן הטוב במזרח אבל חסר להם לפלייאוף עוד איכות בשביל לנצח את לברון שטוב עשרות מונים מכל שחקן במזרח.
    6. השחקן עם הכושר הגופני הטוב בליגה הוא ווסטברוק ואחריו לברון.
    7. לברון לא מתקרב בכלל למייקל ואף אחד לא מתקרב אליו. למייקל יש 6 אליפויות שהיו 8 ללא הפרישה, את הסטטיסטיקה הכי מרשימה, הכי הרבה אמויפי למעט קארים, הוא שלט עשור והיה השחקן הטוב בעולם מעל עשור והוא היה אחד המהנים לצפייה.
    לברון רחוק רחוק ממנו בהישגים.
    8. האליפות השנה תהיה של גולדן (אם לא יהיו פציעות של הטריו) ולפני הפלייאוף מי שרוצה אני אתערב איתו).

    Reply to this comment
    • גיא הרשע

      20. פבר, 2018
      09:11

      ב-95' ג'ורדן שיחק. והפסיד.

      Reply to this comment
      • שמעון

        20. פבר, 2018
        09:19

        נו באמת, אחרי שחזר לחמם עצמות משנת פרישה.

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          20. פבר, 2018
          09:24

          ואז רק במקרה הם עשו כל שביכולתם להביא שאק סטופר מיד אחרי ההפסד לאורלנדו?

          Reply to this comment
          • שמעון

            20. פבר, 2018
            09:27

            אין דבר כזה שאק סטופר 🙂 הדבר היחיד שעצר את שאק זה הגיל

        • גיא הרשע

          20. פבר, 2018
          09:25

          כל הליגה שיחקה 82 משחקים,
          בעוד שג'ורדן שיחק שליש עונה.
          הוא לא חזר מפציעה. הוא חזר ממנוחה.
          והוא חזר לאותה קבוצה בשורותיה שיחק לפני כן, פחות או יותר לאותו סגל, ובדיוק לאותה שיטת משחק.

          תשווה, ותראה –
          נתוניו בפלייאוף 95' דומים להפליא לנתוניו בפלייאוף 96', 97', ו-98'.
          (ההבדל המהותי בין הקבוצות, זה HOF שהצטרף לקבוצה. אחד בשם רודמן)

          Reply to this comment
          • נתן

            20. פבר, 2018
            09:40

            גיא, אתה יכול לעזור לי בבקשה, אני צריך לתרגם את המילים חרטטן ודמגוג לאנגלית, מה התרגום המדוייק?

          • גיא הרשע

            20. פבר, 2018
            10:01

            לא צריך לתרגם דמגוגיה. מילה בינלאומית.
            מי הדמגוג בעיניך, ולמה?

          • הציפור הנדירה

            20. פבר, 2018
            10:27

            אך ג'ורדן היה עדיין חלוד ולא דומיננטי כמו לפני הפרישה ובשלוש העונות הבאות לאלר שהסיר את החלודה.
            והעובדה שבשלוש בעונות הבאות הוא שלט כמו ששלט בשלוש העונות לפני הפרישה הראשונה. בפלייאוף 95' הוא היה עדיין המצב "חלוד" וזו הסיבה להפסד.

          • יניב

            20. פבר, 2018
            10:53

            גיא אתה לא מדייק ועל מנת לקבוע עובדה כזאת הלכתי לבדוק,כי לא סמכתי על הזיכרון שלי במלואו.
            ג'ורדן לא חזר ממש לאותה קבוצה אמנם השם אותו שם אבל זאת הייתה קבוצה שונה גמרי למעשה רק 4 שחקנים נשארו מהסגל בעונה שהוא פרש ואילו :
            בי גי ארמסטרונג,ג'ו ג'ו אינגלס,ויל פרודו ופיפן כמובן

          • גיא הרשע

            20. פבר, 2018
            10:55

            בפלייאוף 95' הוא נתן מספרים דומים להפליא לאלו שהוא נתן ב-96', 97', ו-98'.
            טיעון החלודה פשוט לא תופס.

          • גיא הרשע

            20. פבר, 2018
            11:01

            צודק יניב.

            אני לא חושב שזה משנה את הפואנטה שלי. אותו מאמן. פיפן לצדו. חבורה של שחקנים שבעונה בלעדיו השיגה 55 ניצחונות.

          • נתן

            20. פבר, 2018
            13:20

            להסתכל על הסטטיסטיקה של שחקן פרטי בהקשר של הצלחת קבוצה זה נתון בעייתי. להשתמש בסטטיסטיקה הזו כדי לתאר הצלחה של שחקן ששיחק שליש עונה, זה לא רציני, טיעון לשם הטיעון. העונה הזו צריכה לעמוד רק בהשוואה לשחקנים ששיחקו מספר משחקים דומה בעונה, ונעדרו לתקופות ארוכות כמו שג'ורדן נעדר.
            זו חציית הגבול בין סטטיסטיקה יבשה, ל מה שרואים במציאות, כאשר ברור היה לכולם שג'ורדן לא אותו שחקן, והקבוצה לא אותה הקבוצה.

          • גיא הרשע

            20. פבר, 2018
            13:40

            אני מכיר היטב את הנרטיב,
            "אם ג'ורדן לא היה פורש אז…"
            או את זה שמספר ש-"יש ליוסטון 2 טבעות רק בגלל…"

            אבל סיפורים, יש דרכים שונות לספר אותם.
            לדוגמה –
            אם ג'ורדן לא היה פורש,
            אז הוא לא היה זוכה ב-94', ו-95',
            והוא לא היה מגיע ל-3 השנים האחרונות בקריירה שלו באותו כושר, ובאותה יכולת.

            כאלו הם ה-"אםים", פתוחים לפרשנות.

            מה שכן ברור לי, אלו 2 דברים:
            א. לא. לא ברור היה לכולם שג'ורדן לא אותו שחקן. צפיתי בכל משחקיו מול אורלנדו. זה היה בדיוק אותו ג'ורדן, עם בדיוק אותה יכולת, שראו ב-3 השנים שאחר כך.
            31 נק', 48.7% אפקטיבי.
            לא שונה בהרבה ממה שהוא הציג ב-3 העונות שאחר כך.

            לא אותה קבוצה?
            ללא ספק נכון.
            וזו בדיוק הנקודה שלי –
            באליפויות זוכות קבוצות, לא שחקנים בודדים.
            (הבולס 2.0 , אלו של הטרילוגיה השנייה – הם התחזקו. השינוי היה לא גו'רדן אחר. השינוי היה רודמן)
            ג'ורדן ענק. אולי הגדול מכולם (לטעמי, חצי סנטימטר אחרי קארים. אבל זו רק דעתי האובייקטיבית).
            אבל לא מובן לי הניסיון להעלים את הפסדיו.

          • נתן

            20. פבר, 2018
            13:49

            טיעון 8 האליפויות לג'ורדן הוא ספקולציה לא מעניינת מבחינתי.
            לגבי אליפויות: ברור שקבוצות זוכות באליפויות ולא בודדים, אבל עדיין, הקבוצה צריכה להיות מותאמת לשחקנים שמרכיבים אותה. בבולס של שנת החזרה של ג'ורדן לא היתה התאמה, מסיבות ברורות. העונה הזו של ג'ורדן מחוקה בעיני.
            אגב, זה נכון, ג'ורדן לא זכה באף אליפות, גם לא שאק ולא לברון. אלה הקבוצות שזוכות, אפשר רק לנסות לשפוט את התפקוד של שחקנים בתוך הקבוצה.
            ג'ורדן היה השחקן הטוב ביותר, וגם המנהיג של הקבוצה, הוא "סחב" אותה ביותר מאספקט אחד להישגים. בכך הוא עולה על קארים, שהיה שחקן מעולה, אבל לא המנהיג של הקבוצה.

          • גיא הרשע

            20. פבר, 2018
            14:02

            קארים?
            ב-4 מ-6 אליפויות, אתה חד משמעית לא צודק.

            בכל הנוגע ל-"סחב".
            ג'ורדן פרש, וב-95', הבולס השיגו 55 ניצחונות.
            אולי "סחב" זו מילה גדולה מדי.
            "הוביל", "היה השחקן הטוב ביותר בשורות",
            נשמע נכון יותר.

            (בכלל, מושג ההנהגה בכדורסל, לטעמי, קלוש למדי)

          • נתן

            20. פבר, 2018
            16:45

            אני לא מדבר על העניין הטכני, וגם לא סופר למי יש יותר אליפויות. קארים היה שחקן גדול, אבל לא כזה שינהיג את הקבוצה, אלא סופרסטאר שסוגר לך את הקו הקדמי מבחינת נקודות, ריבאונדים והגנה. ג'ורדן היה כל אלה, אבל גם ידע להנהיג את כולם ולקחת אותם למטרה. הוא היה חומר מחבר, היווה דוגמא, דיבר עם מי שצריך ודחף כשצריך. בגלל זה הוא גדול מקארים, כמו שבירד ומג'יק גדולים ממנו. אלה לא דברים שמופיעים בסטטיסטיקה, אבל ניתן להבין אותם מעדויות של מאמנים ושחקנים שהיו מעורבים. זה ההבדל בין סופרסטאר לשחקן גדול באמת, והיו מעט מאד כאלה.

          • נתן

            20. פבר, 2018
            16:49

            אגב, אין שום דבר קלוש בהנהגה, גם בכדורסל. זה דבר שכולם מרגישים בקבוצה ומחוץ לה, כולם יודעים בכל קבוצה עם מטרה משותפת אם יש ומי מוביל, מי המנהיג. זה לא עניין מדיד, אבל דבר מאד ברור ונוכח.

    • שחר

      20. פבר, 2018
      09:19

      אני לא חולק על כך שהוא הגדול אי פעם, וכרגע גם אף אחד(כולל לברון) לא מסכנים את הקביעה הזאת. אבל הספקולציה הזאת של 8 אליפויות שגויה ועם כמות ההשיגים שלו והרושם שהשאיר אחריו, גם אין צורך להאדיר אותו עוד יותר עם תאוריות כאלו. הקבוצה הייתה חייבת את הזמן הזה לשנות את ההרכב, כדי שפיפן יוכל לממש את הרצון שלו להוביל קבוצה(וגם להכשל באופן יחסי), כדי שג'ורדן ינוח פיזית ונפשית. גם בשישה שזכה יש אלמנטים של מזל ומקריות ששיחקו לטובתו, בבחינת זהות השחקנים והעובדה שכולם היו בריאים.

      Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        20. פבר, 2018
        10:31

        הספקולציה לגבי השמונה אליפויות היא נכונה בהחלט, כי לא היה מי שיכול היה למנוע אליפות מהבולס באותם שנים ללא הפרישה והעובדה שהוא זכה בשלושה אליפויות ברציפות לפני הפרישה וגם אחרי שהסיר את ה"חלודה" לאחר שחזר.

        Reply to this comment
        • האווי לאסוף

          20. פבר, 2018
          10:49

          אבל היא עדיין שפקולציה, כמו שאמר יצחק שמיר.
          ומה אם בשנה הראשונה מבין השתיים הוא היה נפצע בצורה רצינית? ומה עם פקטור השובע, אחרי ארבע אליפויות רצופות נניח? העניין הוא, שברגע שאתה מתחיל לשחק ב'מה היה קורה אם…' הכל אפשרי באותה המידה

          Reply to this comment
  20. Carmel

    20. פבר, 2018
    09:11

    1) הדבר הכי מדאיג עבורנו הסלטיקס היא שאין לנו שונאים, זאת אומרת הסיכוי לאליפות קטן ?
    2) אם יש משהו שאני לא מסכים עם מנחם זה היחס לבראד סטיוונס, אני מאמין שהוא מאמן כדורסל מבריק, גאון שיביא לסלטיקס יותר מטבעת אחת.
    3)לברון הפסיד יותר מידי סדרות גמר על מנת להשתוות למייקל, אבוד לו, לא משנה מה יקרה. עדיין הוא גדול הכדורסלנים בדורו, ולדעתי מספר 3 בכל הזמנים אחרי מייקל וביל ראסל.

    Reply to this comment
    • גיא הרשע

      20. פבר, 2018
      09:19

      עדיף להפסיד בגמר המזרח?
      אם ג'ורדן היה עובר את אורלנדו ב-90', ומפסיד לרוקטס, אז זה היה פוגם בהישגיו???

      Reply to this comment
    • מתן גילור

      20. פבר, 2018
      09:23

      לא שאני חושב שללברון סיכוי לעבור את ג'ורדן, אבל טיעון אחוזי סדרות הגמר הוא החלש ביותר לטעמי. לפי הטיעון הזה אם ג'ורדן, במקום לקבל סוויפ B2B בסיבוב הראשון מבוסטון היה עובר אותם ומפסיד רק בגמר, הוא היה פחות גדול. או אם קארים לא היה מעפיל לגמרים שהפסיד, אלא מודח לפני כן, וגם מחזיק ב-6/6, אז פתאום הוא לו קייס חזק יותר מול ג'ורדן.
      הטיעון הזה הוא המקום היחיד שנתקלתי בו שניצחון פוגע במורשת.

      Reply to this comment
      • שמעון

        20. פבר, 2018
        09:26

        מסכים איתך זה שטות גמורה. אבל עדיין יפה לראות אצל לברון 3 מ10 :), בתקווה גם אצל דוראנט ככה.

        Reply to this comment
      • יניב

        20. פבר, 2018
        10:42

        שאתה משחק בקונפרנסים לא שיווינים ומהקונפרנס שלך הרבה יותר קל להגיע לגמר ,אז שאתה מגיע לגמר ומתמודד מול קבוצות ברמה שלך ובעיקר מפסיד להם אז כן זה פוגע במורשת שלך.
        מה לעשות 🙂
        טחנו לא מעט מים על הנושא הזה וכפי שכבר אמרתי לך במליון ויכוחים הקודמים שלנו.הטיעון שלך היה סופר נכון וסופר צודק אם לפליאוף היו מגיעות 16 הקבוצות הטובות ביותר ואז הוא היה מגיע ל8 גמרים

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          20. פבר, 2018
          10:50

          אז אם ג'ורדן היה מפסיד בגמר מתי שהודח בסוויפ בסיבוב הראשון זה היה פוגע במורשת שלו, לשיטת יניב. אני חושב ששיטת יניב מגוחכת.

          Reply to this comment
          • מתן גילור

            20. פבר, 2018
            11:01

            "שיטת יניב" נכתב בקריצה. לא בכוונה להעליב כמובן. 🙂

          • יניב

            20. פבר, 2018
            11:06

            אני מצטער שהשיטות שלי מגוחכות ובניגוד לשיטות המלומדות והמשכילות שלך אבל מה לעשות שהתנאים לא שווים אז ההשוואה לא נכונה.
            הטענה שלך אוחזרת מים במידה ומחליטים למשל מי גדול השחקנים ששיחק במזרח.אז כן 8 זכיות בקונפרנס המזרחי שוות יותר מ6 זכיות,אבל מה לעשות שיש עוד סדרה קטנה ולא חשובה שצריך לנצח בשביל לזכות באליפות ושהמאזן שלך בסדרה החשובה באמת לא מדהים אני לא רואה בזה הישג.

          • גיא הרשע

            20. פבר, 2018
            11:12

            יניב, אני חושב שאתה מחמיץ פואנטה מסוימת –
            אני לא חושב שיש מישהו שטוען ש-6 לא גדול מ-3.
            אבל איך אפשר להצדיק את העובדה שלשיטתך, העובדה שהקאבס ניצחו את דטרויט ב-2007, היא לחובתו של לברון?

          • מתן גילור

            20. פבר, 2018
            11:16

            אתה פשוט לא מצליח לקלוט את הטיעון. הטיעון אינו שהעפלה לגמר היא הישג (לפחות בפריזמה הצרה של הדיון הספציפי הזה), אלא שהפסד בגמר, לכל הפחות, אינו נחות מהפסד בשלב מוקדם יותר.

          • יניב

            20. פבר, 2018
            11:30

            גיא ברור לי שזה לא הטענה.
            העניין בכל הויכוח הזה זה האם 3 מ-8 זה הישג או לא הישג.
            האם עצם ההעפלה ל8 גמרים זה למעשה ההישג ,ולצורך הויכוח האם עצם ההעפלה לגמר 8 פעמים גדולה למעשה מההעפלה של רק 6 פעמים.
            או האם זה שהעפלת 8 פעמים לגמר וזכית ברק 3 תארים זה פועל לרעתך.על זה למעשה הויכוח.
            עכשיו שוב אם 16 הקבוצות הטובות ביותר היו מגיעות לפליאוף אז הייתי אומר ש8 הופעות בגמר בהחלט הישג,אבל מכיוון שזה לא המצב ובסוף בסוף אתה נמדד באליפויות ולא בהגעה לגמר אז זה לא הישג מבחינתי.
            בוא ניקח דוגמא מופרכת,נופלת החלטה שאין יותר מונדיאל ובמקומו יהיה טורניר של הבית האירופאי והמנצחת בו תתמודד מול המנצחת בבית האוקיאני.האם גם אז תוכל לומר לי שעצם העובדה שניו זילנד לצורך הויכוח העפילה 8 פעמיים לגמר זה הישג שלה?

          • יניב

            20. פבר, 2018
            11:32

            רק עכשיון ראיתי מה כתבת מתן וכן כנראה שבאמת לא הבנתי את הטיעון. אני התייחסתי לזהעפלה לךגמר כהישג ובנקודה הזאת אתה צודקףהפסד בגמר לא נחות מהפסד בשלב מוקדם יותר.פה אני מסכים איתך

        • שם (נחוץ)

          20. פבר, 2018
          10:51

          ואם היו משחקים 40 דקות היתה לו אליפות פחות.
          ואם אמא שלו היתה עושה הפלה לא היתה לו אף אליפות ואפילו לא עליה לגמר.
          זו רמת הטיעון שלך. עולם של נדמה לי. תתעורר: אין עולם כזה. לא היה ולא יהיה.

          Reply to this comment
        • מתן גילור

          20. פבר, 2018
          10:53

          וכמובן שאם לברון היה מודח קודם לכן ומעפיל רק לשלושת הגמרים בהם קבוצתו ניצחה, אז היה גדול יותר. שוב, לטעמי מגוחך.

          Reply to this comment
        • שם (נחוץ)

          20. פבר, 2018
          10:54

          ג'ורדן הוא 6 מ-15.
          שש אליפויות מחמש-עשרה עונות.
          זה מדהים, ואלה המספרים. 6 מ-15.

          Reply to this comment
          • מתן גילור

            20. פבר, 2018
            11:00

            זה טיעון מאותו בית היוצר שגם אותו אני לא מקבל. הרי אם לא היה משחק בוושינגטון היה 6 מ-13. לא חושב שאותן שתי עונות פגעו בגדולתו.

        • שמעון

          20. פבר, 2018
          14:47

          בשיטה הזאת לברון לא בטוח שהיה עושה אפילו 3 גמרים. מיאמי שלו הייתה הטובה בליגה 4 שנים בפער ניכר וגם שם הפסיד 2 וגירד ניצחון דרדלה 1 שלפני זה הוא נגרר ל7 משחקים מביכים מול אינדיאנה של גורג ונגרים ואם היה מקיז דם בפלייאוף המערב ייתכן כי לא היה זוכה כלל. בתקופת לברון המזרח היה קטסטרופה. אגב גם למייקל היו יריבים חלשים בכל שנות ה90 ולא באמת היה תחרות רצינית במזרח עם כל הכבוד ליואינג ורגי מילר וטים הארדוואי.

          Reply to this comment
      • האווי לאסוף

        20. פבר, 2018
        10:54

        אני מניח שהטיעון תקף להפסדים רבים (באופן יחסי) בגמרים. אם ג'ורדן היה מעפיל לעוד גמר אחד ומפסיד לא היה קורה כלום, אבל אם הוא היה מגיע לעוד ארבעה ומפסיד, אולי היה צדק בטענה.
        בכל מקרה, אני מסכים שהטענה הזו בעייתית, ונראה לי שג'רי ווסט וצמברליין יתמכו בדיעה הזו

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          20. פבר, 2018
          10:58

          אז אם במקום לעוף 3 פעמים ברציפות בסיבוב הראשון היה זוכה באליפות מזרח ומפסיד בגמר היה פחות גדול? לא מקבל. זה היה עומד לזכותו ולא לחובתו.

          Reply to this comment
          • אור

            20. פבר, 2018
            14:04

            מציע נוסחה כללית

            ראשית זורקים 2-3 העונות הגרועות לכל אחד
            הצלחה קבוצתית – אליפות 9 נק', הדחה בגמר 6, גמר איזורי 4, חצי גמר 3, סיבוב ראשון 2 – סוכמים ומחלקים במס' העונות לא כולל 2-3 הגרועות
            הצלחה אישית – חצי מזה ממוצעי קריירה ללא 2-3 העונות הגרועות, נגיד ממושקל יותר לפי נק' ואחוז אפקטיבי, קצת פחות אסיסטים והכי מעט לריבאונדים
            והחצי השני בחירות לMVP של הגמר, של העונה, חמישיית העונה וחמישיית ההגנה

            בסוף הציון הכולל: 0.6*אישית + 0.4*קבוצתית

          • מתן גילור

            20. פבר, 2018
            14:20

            אתה נותן פה יתרון לשחק שפרש בגיל 33 על פני שחקן שפרש בגיל 40. אני לא אוהב את זה. אפשר להגדיר שהחל מהירידה הגדולה (נניח ירידה ב-PER של 30 משיא קריירה) העונות יכולות לעמוד רק לזכות השחקן (הישגים קבוצתיים), אבל לא מוסיפים אותן למכנה (או כל צורה אחרת לא לזקוף את העונות הללו לחובת השחקנים).

          • שמעון

            20. פבר, 2018
            14:43

            ואיפה הסטייה בנוסחא שלך מזרח מול מערב ושחקנים שנפצעו?

          • אור

            20. פבר, 2018
            15:32

            מתן – סבבה, לכן הצעתי לא להכליל "עונות גרועות", בטוח אפשר לעשות משהו יותר מתוחכם. בלי קשר על כל משקל שרשמתי אפשר להתווכח ותמיד מישהו לא יסכים עם החשיבות של משהו אחד לעומת אחר.

            שמעון – מזרח מערב אי אפשר לכמת בצורה פשוטה, מוזמן להציע משהו כזה. נפצעו? באסה. על הממוצעים האישיים זה לא משפיע.

          • שמעון

            20. פבר, 2018
            15:46

            אני כבר חושב הרבה זמן על נוסחא להעריך רמת הגנה של שחקן בודד מתישהו אמצא משהו טוב. לגבי פציעות גם זה משפיע על סטט אישי יש הבדל שאתה משחק עם דוראנט ואז הוא נפצע ובמקומו עולה לוני למשל

  21. האווי לאסוף

    20. פבר, 2018
    10:57

    טוב, בלבלתי פה את המוח מספיק בתגובות לאחרים, אז רק אודה לך על עוד מעורב (פתאום שם המדור מקבל קונוטציה אחרת, כשחלק ממנו עוסק בסוגיית הגזע…) מצויין.

    Reply to this comment
  22. מלובני

    20. פבר, 2018
    11:12

    אז הייתי עובר קורס בשיווק מנחם עם ההצעה שלי על המכוניות ?

    Reply to this comment
    • שמעון

      20. פבר, 2018
      11:14

      היית מצטיין דיקן

      Reply to this comment
      • מלובני

        20. פבר, 2018
        11:24

        ואמא אמרה שלא יצא מימני כלום .

        Reply to this comment
        • חצבני

          20. פבר, 2018
          15:31

          מאחר שלא לקחת את הקורס בשיווק, לצערי אמך צדקה
          (-;

          Reply to this comment
          • מלובני

            20. פבר, 2018
            18:05

            תכלס

        • ד"ר הופמן

          20. פבר, 2018
          19:22

          חחחחחח, גדולים אתם 🙂

          Reply to this comment
    • מנחם לס

      20. פבר, 2018
      17:18

      היית מקבל A+++

      Reply to this comment
  23. ידידיה

    20. פבר, 2018
    13:04

    נראה לי שכבר כתבתי את זה כאן בעבר,

    אם רוצים לשדרג את האולסאר צריך לאמץ את הפורמט מהבייסבול (?) –
    לחזור למזרח נגד מערב, והמנצחת מרוויחה ביתיות בגמר הכללי.

    כמעט תמיד יש לפחות 5 שחקנים מה3 קבוצות המובילות באזור, שגם מועמדות לתואר, וגם המאמנים מגיעים ממועמדת.

    שחקן שלא ישחק ברצינות במשחק כזה יעוף לספסל מיד…

    Reply to this comment
    • אפלטון

      20. פבר, 2018
      13:27

      גם בבייסבול רוצים להיפטר מהרעיון המגוחך הזה

      Reply to this comment
    • אור

      20. פבר, 2018
      13:47

      זה כבר בוטל בבייסבול לדעתי

      Reply to this comment
    • Shaq

      21. פבר, 2018
      23:06

      זה כל כך דפוק
      1 – זה לא פייר. למה ששחקן אחר יקבע לך אם תהיה לך ביתיות או לא?
      2 – למה ששחקן שיודע שהוא לא יהיה בגמר, יתאמץ? נגיד במזרח יש לך את לברון, לאב, קיירי והורפורד, מתוכם רק 2 פותחים, מה עם השאר? יאניס, אמביד, ביל, אולדיפו… אין להם שום אינטרס… כנל במערב (יש לך את הרביעיה של הווריורס ואת הארדן, אולי גם ראס(ג'ורג' לא נבחר הוא החליף את קאזינס)את כל השאר זה לא מעניין).
      3 – החלק הכי חשוב,לא תהיה שום חשיבות למיקומים בטבלה, אז אולי האולסטאר יהיה קצת יותר תחרותי אבל העונה הסדירה?…

      Reply to this comment
  24. מתן גילור

    20. פבר, 2018
    13:39

    ביתיות בסדרת הגמר זה גם מוגזם וגם לא רלוונטי ליותר מדי שחקנים. אולי שירשם ניצחון נוסף לכל קבוצה בקונפרנס המנצח והפסד נוסף לכל קבוצה בקונפרנס המפסיד זה גם מידתי וגם ייתן אינסנטיב למשחק תחרותי.

    Reply to this comment
    • יותם

      20. פבר, 2018
      23:14

      לא הבנתי. התחרות בעונה הסדירה היא בתוך הקונפרנסים, אז עוד ניצחון/הפסד לכולן לא עשה כלום (יכול רק להשפיע בתרחיש מאוד ספציפי על ביתיות בגמר).
      לדעתי, החשיבה צריכה להיות אחרת. כולם מסכימים שצריך לחשוב על דרך נחמדה וספורטיבית לתמרץ את השחקנים לשחק ברצינות – לדעתי, כל שחקן באולסטאר מתחייב מראש לתרום X כסף שהוא יקבל מהליגה לפרויקט חברתי לבחירתו רק במידה וקבוצתו תנצח (הפסדת, תתרום מכיסך אם אתה רוצה). ככה הם משחקים עבור מטרה (וכדי לא לבאס את העמותה שבחרו). תוסיפו קצת טראש טוק של הקפטנים ויש משחק.

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        20. פבר, 2018
        23:21

        Reply to this comment
        • יותם

          21. פבר, 2018
          15:15

          מודה שלא ידעתי. אני בעד, ולדעתי פשוט צריך להרחיב לכל שחקן בכל קבוצה שיבחר בעצמו לאן הוא תורם וככה יהיה לו אינטרס אישי לשחק בשבילו…

          Reply to this comment
      • מתן גילור

        21. פבר, 2018
        07:04

        ברור שההשפעה היחידה היא על הביתיות בגמר, אבל באופן מידתי יותר. אני לא חושב שנכון לעבור לפלייאוף של 1-16, אבל בכזה מצב מן הסתם שכבר מדובר על השפעה רחבה יותר.
        האמת שזה ידפוק את הקבוצות שלא עושות פלייאוף לגבי הלוטורי, אז אולי אפשר להחריג אותן.

        Reply to this comment
  25. john

    20. פבר, 2018
    14:13

    מנחם מעורב נהדר!

    2. ע"מ לנתח את יחסי הגזע בארה"ב כיום ניתן למלא עשרת אלפים עמודים בקלות. זה מאוד מורכב ואני גם מבין את מה שאתה אומר (ומסכים חלקית). אני טוען שלפעמים כשבעיה היא סבוכה מידי הפיתרון חייב להיות פשוט (ברעיון) ומורכב (ביישום). צריך להרוג את השבטיות וה identity politics בארה"ב. זה היה כלי גיוס טוב למאבקים בהיסטוריה שלנו. זה כלי טוב לעזור לאדם להרגיש שייך אבל זה הורג כל חלקה טובה ויסתיים רק ברע. בעולם שלנו בעולם החופשי צריך לתת לאדם לבחור מהו. ואם אדם הוא שמרן ושחור אסור שיקראו לו coon ואם לבן מחליט שהוא מתאסלם וחי בשלום עם הסביבה אסור לקרוא לו בוגד. אני בטוח ששחורים רבים ממשיכים לחןש בגזענות באזורים שונים של החיים. אבל העובדה ש95% מהם מצביעים לאותה המפלגה אוטומאטית גורמית לרוב הפוליטיקאים גם ברמה המקומית העירונית המדינתית והארצית לקחת את הקול שלהם כמובן מאליו. לכן הם חיים בסגרגציה הכי גרועה דווקא בשיקגו ודיטרויט שהם מעוזים ליברלים. ההתחלה היא ההפרדה בין הערכים לשבט. אם אני מאמין בחופש של אדם להינשא ובחובה של המדינה להגן על נישואין הנעשים בהסכמה מה זה משנה אם מדובר על הלהט"בים או על כהן וגרושה. ואם אני מאמין בזכות של אדם לפולחן דתי אני גם לא אכריח אף כומר להשיא אף זוג שלא נאמן לדתו (שהזוג ינשא באיזה טקס שהוא רוצה כל עוד גם זה נעשה בהסכמה המדינה רק רושמת כזכות). נורמות וערכים באים לפני שבט, צבע, דת וכו'. לפעמים תרבות ודת גם מכתיבים ערכים וזה בסדר. אבל אני בטוח שאם תושיב את רוב האמריקאים הם יסכימו לגבי רוב ערכי היסוד ואולי לא יסכימו לגבי הדרך להשיג זאת.

    3. אני רואה פרישות בשיא כיריקה בפניו של הכישרון שקיבלת (אלא אם כן לא רצית יותר לשחק). זה פאק מנטאלי של אמריקאים שאובססיבים על לגאסי אבל גם לוקים בתסמונית האחרוניות (ממרחק הם דווקא יודעים לשים דברים בפרופורציות נכונות). אין בושה במה שקארים וצ'מברלין עשו. אין בושה במה שmj עשה. זה קצת מזכיר לי מגנים שבורחים מניסיון לחסום דאנק מהפחד להיכשל… אם לברון יעשה 20 נקודות בגיל 40 כשבנו בעונת הרוקי שלו בליגה זה יהיה בעיני אות של כבוד ולא הפוך.

    4. espn הזינו את הריב בין קיירי ולברון. לא היה עד כה שום הוכחה שהשניים התכסכו או הסתחסכו אישית. כדורסלנית קיירי רצה שינוי אווירה ופחות התעסקות עם המסביב שלברון מביא. חברים טובים הם גם ככה לא היו. זה לא ממש דומה לKD וראס. מקווה שראס יתרכך בעיניין כי ככל שיעבור הזמן הוא זה שיראה מגוכך מתחזוק הסכסוך הזה

    5. פרגי הייתה מזעזעת. להביא קונוטציה עלק ג'זית סקסית להמנון כאשר היא נשמעה כמו שיכורה בבר של קריוקי באול סטאר זה לא לעניין. ההפקה של הצגת השחקנים הייתה מזעזעת.

    6. הסלטיקס לא מחזיקים בסגל רולס רוייסים למעט קיירי. הורפורד שחקן חשוב ונהדר אבל גם לא יש מוגבלות. יש להם הרבה כפילויות בכנפיים. חסר להם קליעה מבחוץ (ג'ייסון טייטום היה סוג של סטיה שמתחילה לחזור למציאות בדיוק כמו רוברט קווינגטון) וחסר להם גבוה אתלטי שיכול לרוץ לחסום ולהחליף כמו שצריך. סנטרים חזקים ומהירים הורגים אותם. איך הסלטיקס ניצחה? משמעת טקטית עליונה ואימון. הנט רייטינג הבינוני שלה מלמד על קבוצה טובה ולא יותר שניצחה המון משחקים צמודים (חזרה גם מהמון פיגורים לניצחונות של נס).

    אבל האקס פקטור החשוב שחסר זה מרקוס סמארט. טרי רוזייר מגן אישי טוב אבל אין לו השפעה על הנט הקבוצתי כמו סמארט שמשפיע על כלל המערך ההגנתי של הקבוצה. מרקוס לבד אחראי על לפחות 3 ניצחונות פר עונה על שמו אבל ההשפעה שלו על הקבוצה היא מרחיקת לכת. ההקרבה וההתלהבות שלו מדבקים. איתו כולם מזנקים על הפרקט ונשבקים לחולצה.

    7.

    Reply to this comment
    • שמעון

      20. פבר, 2018
      14:40

      לגבי בוסטון היה להם פוקסים שהם ניצחו איזה 10 משחקים העונה מבורות של 20 נק פלוס והניסים האלו נגמרו. קבוצות למדו אותם ואי אפשר באופן שיטטי לחזור מפיגורים ככ גדולים ובטח שלא בפלייאוף. אתה גם צודק לגבי סמארט .

      Reply to this comment
    • ג'ון מלך הסגרגציה

      20. פבר, 2018
      14:51

      פעם היית חכם. היום? כמה טמטום, טעויות והטעיות בתגובה אחת.
      מה קרה לך?

      Reply to this comment
      • john

        20. פבר, 2018
        19:42

        אתה מגיב באנונומיות כדי להגן על מה? על הביצים הקטנות שלך? רוצה להיות בוטה תשים את השם בכותרת ואל תתחבא כמו עבריין מקלדת במרתף של אמא. מלך הסגרגציה? אני המתנגד הכי גדול של זה אבל גם בפועל (בכוונה השתמשתי במושג קצת להתריס אני מודע למשמעות האמיתית שלו). כאשר אין בחירה של school districts כל מה שצריך לודא זה שצד א' גר פה וצד ב' גר שם. צד א' יתחנך בבתי ספר מצויינים ציבוריים וצד ב' יחכה לנדבות של affirmative action והורדת סטנדרטים. אני מתנגד. אין מה לשפוך כמות משאבים כמו בור ללא תכלית ןלהשאיר כל תרבות בנפרד. אז איך אני מלך הסגרגציה? האם מה שאני מתאר קורה רק בדרום ארה"ב? אתה מודע למצב בשיקגו?

        טוב לדעת שפעם הייתי חכם. טוב לדעת שכל החוכמה אזלה ממני ועברה אלייך ישירות בקשית. דיברתי על ערכים אישיים שאני מאמין בהם. ערכים נסמכים על אמונה, רגש, משמעות שאדם נותן לחיים. אתה מחזיק ערכים שונים? סבבה אשמח לשמוע. טמטום? טעויות? הטעיות?

        אני ליברל אמיתי. שרוצה לבחון כל אדם לפי רוחו ומעשיו ולא לפי איפה הוא יושב בהיררכיה של הגזע דת מין וכו'.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          20. פבר, 2018
          19:54

          ג'ון אל תתרגש ואל תתייחס. כולם יודעים מי הטרול המדובר ואיך הוא ברח עם הזנב בין הרגליים. הוא לא שווה את התייחסות העניינית שלך.

          Reply to this comment
        • מתן גילור

          20. פבר, 2018
          20:51

          ג'ון, נו, עשה טובה. מה אתה מתגונן?
          יש בכלל מישהו באתר שיותר מעניין לקרוא את התגובות שלו ממך?
          אתה הזעפרני של המגיבים. 🙂

          Reply to this comment
  26. יאניס

    20. פבר, 2018
    14:58

    מנחם :
    א- על ראש הגנב בוער הכובע. מכיר?
    בנאדם שמנסה להסביר כמה הוא לא שונא שחורים זה מישהו שהייתי חושד בו ישר שהוא שונא שחורים…
    ב- לאורך השנים אתה יוצא ביציאות של שנאת שחורים
    אז תפסי להתמם וצגיד חד וחלק שאתה חושב שאתה חכם מהם

    Reply to this comment
  27. צביקה

    20. פבר, 2018
    15:59

    לברון הוא פריק עצום מבחינת עמידות פיזית. ואין סיבה שלא ישחק על זה. כלומר – הוא יהיה שחקן אדיר גם בעוד 5 עונות, גרף הנפילה שלו יהיה מתון משל כל האחרים שהכרנו, והוא יוכל להמשיך לשחק על אליפויות עוד 6-7 שנים כמו כלום. הוא גם אוהב את זה, גם נהדר בזה, וגם יהיה לו צ'יאנס לשבור עוד ועוד שיאים לחקוק חקיקות שונות ומשונות על הר רשמור. למה שהוא לא יעשה את זה? אני לא צופה התבזות בשום שלב. ואני לא רואה שום רומנטיות ב"לפרוש בשיא" – ספר את זה לפדרר!

    Reply to this comment
  28. מנחם לס

    20. פבר, 2018
    17:22

    תודה למגיבים. קראתי כל תגובה בעיון, ורובן ישר לעניין.

    Reply to this comment
  29. יונתן .S.

    20. פבר, 2018
    19:38

    מנחם, תודה רבה על המעורב.
    אני חושב שאתה צודק לגביי בוסטון כרגע, אבל נשאלת השאלה – מה הלחץ? היווארד לא יחזור העונה ורוב הסגל חדש לחלוטין (ולא רק שהוא חדש, הוא גם מאוד צעיר – שליש ממנו רוקיז).

    העונה בוסטון לא קןנטנדרית, אבל היא עושה הכל (ומעל ומעבר) ליכולותיה, כי הם לא מסתפקים בבינוניות. מה גם שההשקעה העונה עזוייה להניב פירות בהמשך. עוד ניסיון ועוד רצון להשתפר יכול להיות מתורגם להצלחה בעונה הבאה ואולי גם השנה. ואסור לשכוח – ככל שסטיבנס ישקיע ביותר שחקנים וישפר אותם, הם הופכים ליותר אטרקטיביים לקבוצות אחרות לקראת עוד עסקה גדולה בפוטנציה.

    ולגביי שנאה אל הקבוצה – ברצינות…? לא חסרות סיבות לשנוא את בוסטון. מיבר לעובדה שתמיד קל לשנוא מועדון מצליח, יש בעיר מיעוט לא קטן שמחרחר ריבים הקשורים לגזע. אנשי מפתח בקבוצה ניסו להילחם בתופעה (כמו אאורבך וראסל), אך אין ספק שהעובדה שלא מעט מגדולי השחקנים של המועדון היו לבנים משמחת את אותם גזענים. אך עם זאת, אנשים שוכחים שזה המועדון שהעסיק את המאמן השחור הראשון, העלה את החמישייה השחורה הראשונה בליגה וגם באליפות האחרונה שלהם, כמעט כל השחקנים היו אפרו אמריקאיים. המועדון לא מתחבר לטייפ הגזעני שמשותף לחלק מהאנשים בעיר, אך הוא קיים בעוד מקומות רבים באמריקה.

    Reply to this comment
  30. יונתן .S.

    20. פבר, 2018
    19:39

    אגב מנחם,סתם אם בא לך לדבר על משהו נוסף למעורבים שלך, הנה נושא מעניין –

    https://nesn.com/2018/02/celtics-should-enjoy-this-nba-player-poll-on-top-free-agent-destinations/

    Reply to this comment
  31. trusttheprocess

    21. פבר, 2018
    01:31

    מנחם משחק את הבדיחה של "כמה מחבריי הטובים ביותר הם ערבים" באופן מושלם

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *