בסגנון אולד סקול – דונובן מיטשל מנצח את תחרות ההטבעות, בוקר את השלשות / עידן עופר

 

לגלריית התמונות מהיום השני של האולסטאר

חיה אחרת, ככה הייתי מגדיר את היום השני של אולסטאר 2018. ההתחלה הייתה רגועה. 9 בבוקר, אולם הכנסים של אל איי, 10 שחקנים שמורכבים מכוכבי עבר והווה כמו אלה דלה דון, מאגסי בוגס, רון הארפר, רשארד לואיס, הוראס גרנט ויותר חשוב מכך, ספורטאי ספיישל אולימפיקס שזכו להגשים חלום וגרמו לנו, המדיה והקהל להתרגש מדברים יותר חשובים מתחרות הטבעות או משחק אולסטאר.

לואיס וספורטאי מהספיישל אולימפיקס
בוגס ולואיס

11:15, האולם מלא עד אפס מקום, הילדים שואגים וקבוצת לברון נכנסת. אחד אחד הם עולים על המגרש, מי שבריא ומי שפצוע, כולם באו לחום ההוליוודי השבוע. בין לבין אני מצליח להגיד שלום ולהחליף כמה מילים עם קיירי, אחד האנשים היותר נחמדים בליגה. הריטואל יודע, רצים מצד לצד, מתרגלים הנעת כדור, מחייכים לאוהדים, זורקים מחצי מגרש וממשיכים לחדר הריאיונות. אני אחריהם.

אחד על אחד, מי לוקח?

מתחילים עם המשתתפים בתחרויות השונות היום, מוריי, מיטשל, מארקנן וכל החברים. החבר'ה הפופולריים תפסו כמו תמיד את תשומת הלב אז אני ניגשתי לאחד מהפתעות העונה ושחקן שלא יוצא לי לראיין בכל יום, ג'מאל מוריי.

שעה ורבע, זה הזמן שניתן לי לדבר עם השחקנים של שתי הקבוצות, לא קצת אבל לא יותר מדי בהתחשב בכמות העיתונאים שנמצאת היום. חיה אחרת, כבר אמרתי ? בזמן שלברון, קיירי ו-ווסטברוק זוכים לשיירה ארוכה של עיתונאים שגם כללה בחלק מהפעמים את קרלוס בוזר, נייט רובינסון וסטיבן ג'קסון (שהסתלבט על קיירי בנושא של כדור הארץ), כוכבים אחרים כמו ג'ואל אמביד, קייל לאורי, דמאר דרוזן, ג'ימי באטלר ועוד זכו לפחות תשומת לב ואני זכיתי לשמוע לא מעט דברים מעניינים מכמה מהשחקנים הטובים בליגה.

דרק רוז הוא אחד הסיפורים המעניינים בליגה כיום. מלהיות האמ מי וי הכי צעיר בהסטוריה, רוז הפך לשחק שלא מעט אנשי מקצוע חושבים שיפלט מהליגה. ג'ימי באטלר הוא אחד מאותם אנשים שמכירים טוב את רוז אחרי ששיחק איתו בשיקגו והיה מעניין במיוחד לשמוע ממנו מה הוא חושב על הנושא הזה.

הריאיון עם לאורי ודרוזן : 

את השעתיים שנותרו לי עד שאני הולך לאירוע המרכזי אני מעביר בעיקר בעריכה ובארוחה ראשונה להיום. למי ששואל את עצמו, העיתונאים קיבלו תלושים לקניית אוכל, זו הסיבה היחידה שאתם לא מקבלים תמונות של בופה עשיר בכל טוב.

בדרכי לאולם, אחרי שביליתי את כל היום במקום סגור, אני מבין את גודל הטירוף. עשרות אנשים בכל פינה, בכל רחוב, בכל מקום שקשור לאולסטאר . אני מגיע לסטייפלס ורואה את המשתתפים בתחרות הכשרונות. מוסרים, קולעים בעיקר מנסים לשמור על החיוך, כי הרי בשביל זה אנחנו פה. לא?

רק חיוכים

תחרות הכישרונות

מי היה מאמין שזה יהיה מעניין, ועוד בהתחלה? אמביד מתמודד מול הורפורד בסיבוב הראשון ומאבד את הכדור לפני שהצליח לבצע את המסירה בעוד הורפורד כבר קלע את הליי-אפ שלו בצד השני. אמביד כמו אמביד בטח בתהליך והשלים את הפער מהורפורד עם סיומת נהדרת בדמות שלשה מנצחת. התחרות ממשיכה עם מארקנן שמנצח את דראמונד בקלות לא מפתיעה יש לומר:

האולם אמנם עדיין ריק ברובו אבל אין ספק שהיום יש הרבה יותר אוהדים, ולא רק של הלייקרס. דינווידי, הפתעת העונה בעיניי, מנצח את באדי הילד למרות פיגור קלוג'מאל מוריי מפתיע (אם אפשר להגיד את זה על התחרות הזו) את לו וויליאמס.

סיבוב שני

"התהליך" מצליח לרמות את השופטים באחד המהלכים המצחקים של הסופ"ש הזה אבל לא מצליח להתגבר על הסנסציה הפינית של הבולס :

דינווידי נקלע לפיגור פעם נוספת אבל מכפר על כך עם קליעה מוצלחת משלוש בניסיון הראשון שלו. אט אט העולם מתמלא לו וגם המופעים על הפרקט מתרבים כשעכשיו מופיעים להקות של הווריורס והקליפרס. 

גמר

הרוקי הפיני אמנם קלעי יותר טוב מבחוץ אבל דינווידי זריז בהרבה, מה שהקנה לו את הניצחון בתחרות הכישורים.

תחרות השלשות

האריס המקומי מתחיל ראשון ונותן סיבוב ראשון יפה עם 18 נקודות, אלינגטון עלה אחריו ואחרי התחלה רעה חזר עם 8 קליעות מוצלחות שהביאו אותו ל-17 נק'. מיד אחר כך עולה האיש שכל אוהדי הלייקרס רוצים לראות פה בשנה הבאה, פול ג'ורג. פי ג'י כנראה התרגש מהמעמד ולא פגע בכלום. הבא בתור הוא דווין בוקר שהתחמם אחרי 30 שניות ועלה למקום הראשון עם 19 נקודות.

לפני שקייל לאורי מקבל את ההזדמנות שלו, האן בי איי מוקיר כמה מהמטביעים הגדולים שידע המשחק – לארי נאנס האב, דומיניקס וויליקינס (שגרם לקהל לקום מהכיסאות), נייט  רובינסון וזאק לאבין.

התחרות המאכזבת ממשיכה עם עוד כוכב שנופל בדמות בראדלי ביל. אחריו עולה הצלע השנייה של הספלאש בראדרס, קליי תומפסון שהצליח לעלות לגמר על חודה של נקודה. אחריו יעלה ויבוא אלוף השנה שעברה, אריק גורדון שהצליח להגיע ל-12 נק' בלבד והודח.

הגמר : תומפסון, האריס ובוקר

אחרי שהאריס התחיל חזק ונחלש בסיום בשביל לסיים עם 17 הגיע לו דווין בוקר הענק שפגש בעיקר את הרשת כל הדרך ל-28 נקודות שגם היקנו לו את הניצחון אחרי סיבוב נהדר של תומפסון שהצליח להגיע "רק" ל-25 נקודות.

אנדרה דיי והזמר "קומון" מופיעים בין לבין על וסוחפים את הקהל שלא מפסיק להריע להם. רגע השיא מגיע שהמצלמה מופנית לאגדות הכי גדולות של המשחק – ביל ראסל וקארים אבדול ג'באר שמוצגים על ידי גרנט היל שקורא לכולם ללכת בדרכו של מרטין לותר קיד, מרגש.

תחרות ההטבעות

כיאה לעיר הכוכבים, השופטים בתחרות ההטבעות לא יהיו השנה רק שחקני כדורסל כאשר כריס רוק (שגרם לכולנו לצחוק בקול רם אחרי שאמר שהוא הטביע פעם על קווין הארט אחרי שנשאל אם אי פעם הטביע), מארק וולברג ודי ג'יי חאלד.

הראשון לעלות הוא מיטשל שהפתיע את כולנו עם הדבר הבא :

אחרי ניסיון דאנק כושל של אולדיפו, דניס סמית' ג'וניור, הפייבוריט של לא מעט שחקנים עלה לתת שואו אך איכזב מעט. אל תדאגו, בסיבוב השני הוא יכפר על זה.

ב-1984 זה היה לארי נאנס האב, היום זה הבן שלו שינסה ללכת בעקבותיו, ואיזו דרך יותר טוב לעשות זאת מאשר להטביע עם הגופייה של האבא.  נאנס הבן הוציא את החולצה של פיניקס עם הספרה 22 מהארון ועם דאנק אולד סקול עלה למקום השני אחרי סיבוב ראשון בינוני.

חוזרים לדניס סמית'. אחרי דאנק לא מעניין במיוחד של אולדיפו (שלבש מסיכה של הפנתר השחור תוך כדי), סמית' חוזר בשביל לעשות את הדבר הבא:

למרות הדאנק המרשים שהקנה לו תוצאה מושלמת, סמית' לא זכה להגיע לגמר אחרי עוד הטבעה יפה של נאנס שיתמודד מול הכוכב של יוטה בגמר.

הגמר

מיטשל לא נשאר חייב לנאנס ולבש את הגופייה של וינס קרטר לדאנק המסכם שלו שגם העניק לו את הניצחון (השנוי במחלוקת יש שיאמרו), לא לפני שהשחקן החדש של קליבלנד הטביע בצורה יוצאת דופן :

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. מדהים.לדעתי ברגע שמיטשל עשה את הדאנק זה נגמר,ולו רק בגלל הביצים שהיו לו לעשות את זה

  2. תודה עידן. סיקור מעולה.

    הספקתי לראות את תחרות ההטבעות.
    אני לא חושב שהיא הייתה טובה במיוחד, אבל שמח שמיטשל זכה.
    עשה כמה אחלה דברים, ובאמת כל הכבוד על האומץ לחקות את הדאנק הראשון של וינס (אם כי החיקוי לא מתקרב למקור)

  3. לארי נאנס היה יותר טוב

    1. לארטי נאנס היה חרפה. עם כל הגודל הזה כל מה שהוא יודע לעשות זה להטביע רגיל?? מביך ברמות, הוא בכלל לא היה צריך להיות בגמר

      1. שמעון, הדאנק שלו עם ריבאונד מהזכוכית והכל בהקפצה אחת היה הדאנק הטוב ביותר בכל התחרות. אולי אתה זקוק למשקפיים (או להבנה?)

        1. אחד הטובים אי פעם.
          תיזמון מדהים.

  4. נהדר. לדעתי הדאנק של סמית' היה הטוב ביותר.

    1. אני איתך, זה היה הדאנק הנורמלי היחיד בכל התחרות העלובה הזאת. האחרון של נאנס גם בסדר. השאר קטסטרופה.

      הדאנק של מיטשל מעל 3 אנשים היה מביך, גם ככה הם גמדים והוריד אותם עוד לגובה של 50 ש"מ, WTF???

      שאר ההטבעות היו ככ מביכות שבכל משחק רגיל יש הטבעות יותר יפות, זה פשוט היה בזיון ענק. תחרות ההטבעות הכי גרועה שראיתי עם הדאנקים הכי גרועים שיש.

    2. הדאנק של נאנס עם ריבאונד עצמי מהזכוכית והכל בניתור אחד היה הדאנק הגדול ביותר בכל התחרות, ואחד הקשים אי פעם. לבנאדם יש 1.4 שניות לנתר, לעשות רובאונד עם הכדור, ועוד להכניס סל (תעשה חשבון
      H=1/2gtt

      1. הרבה פחות מזה אבל איך זה רלבנטי?. אם כבר תחשב כמה זמן לוקח לכדור לצאת מהיד שלו ולחזור אליו ותראה שזה רק מצריך ממנו קצת טיימינג וקואוודינציה. דאנק יפה אבל לא מלהיב בטירוף.

        1. "קצט טיימינג וקואורדינציה"???
          אתה לא היית מצליח לעשות זאת בעמידה על סולם.

          אם זה לא היה כמעט בלתי אפשרי, דאנקיסטים אחרים היו מנסים זאת. אני לא ראיתי אף פעם מישהו המנסה ריבאונד עצמי בתחרות דאנק.

          סליחה, 0.7 שניות. שכחתי את ה-1/2

          1. זה כי לי אין לא טיימינג ולא קוראורדינציה…
            כל פעם מנסים לחשוב על משהו חדש. זה בהחלא היה מרענן אבל לא מדהים. כמה זמן לוקח לכדור עד שהוא חוזר ליד שלו?

          2. לכן זה לא יאומן שהוא מצליח לעשות זאת בפחות משנייה. GO FIGURE. לכן זה יותר ממרענו. זה מדהים ולא יאומן כי אין כל כוח בלתי נראה שמחזיק את מרכז הכובד שלו תלוי באוויר. לכן זה היה הדאנק המדהים והקשה ביותר אבל מה השופטים מבינים?

          3. לא זה לא. הוא לא נשאר "תלוי באויר" אלא זרק את הכדור בזמן העליה שלו לסל. זה שבריר שניה של כעשירית או שתיים לא יותר.

          4. אבל הוא קיבל על הדאנק הזה ציון מושלם, הבעיה הייתה שעל הקודם שלו הוא לא קיבל ציון מספיק גבוה (ומיטשל קיבל ציון מופרז על שלו)

        2. זה הרבה יותר מרשים מדאבל פאמפ

          1. זה נכון. אבל חשבתי שהפסקנו להתלהב מדאבל פאמפ בשנות ה-90.

    1. כרגיל, מעולים.
      מה שקשה להגיד על המתמודדים בתחרות הדאנקים.

  5. זה היה כלכך גרוע?

    באתר ערוץ הספורט האיזכור היחיד לאולסטאר זה איך הכתב גל ברק שואל את הגולדנים על עומרי כספי.

  6. סיקור משובח לערב האולסטאר.
    התבלבלתי קלות, חשבתי שהמשחק עצמו היום…. שכחתי שהנוצרים העצלנים סוחבים את הסופש עוד יום 🙂
    (זה היה בהומור. כמה מנשות חבריי הטובים נוצריות)

  7. עידן אתה אלוף. יופי של ראיונות וסיקור מעולה!!
    לדעתי גם תחרות הטבעות חלשה השנה.. התחרות שלשות לעומת זאת הייתה מרשימה מאוד!
    תהנה היום במשחק!!!!

  8. סיקור מצוין, תחרות הטבעות משעממת במיוחד.

  9. תודה רבה על הסיקור המצוין.

    החזירות של בוקר הגיעה לדרגה מחפירה – הוא לא מסר פעם אחת! ובהגנה בכלל חור שחור. הכל אצלו זה סטטיסטיקה אישית.

  10. תודה עידן, סיקור נהדר. מה עם מסיבות? ואיפה מייקל רפפורט???

    1. את רפפורט לצערי לא ראיתי אבל בסיקור של מחר יהיה ריאיון עם ספליטר ..דומים. לא יצא לי להיות במסיבות..אין לי יותר מדי זמן

  11. דו"ח נפלא על כל היום!

  12. הדבר הכי עצוב היה לראות אתההיתדרדרות של ביל ראסל. רק לפני שנה הוא התהלך בקלות והיה ער לחלוטין. הפעם הוא לא יכול היה לעמוד בעצמו.

  13. הוא רק בן 84

  14. אחלה סיקור וראיונות מעניינים.

    דעתי על הדאנקים.

    1. אני גם חושב שההטבעה של דניס סמית גוניור היתה הכי טובה. רברס 360 בין הרגליים עם היד החלשה. הכי מרשים.

    2. של נאנס עם ההקפצה הכפולה היה נחמד, אבל פחות אסתטי.

    3. של מטשל מעל האנשים, אמנם הם התכופפו אבל הוא קפץ מרחוק, ריחף יפה, ומתח אחורה את היד ושיפד את הטבעת, גם הנחיתה היתה יפה. זה משהו שכריס וובר ורגי מילר דיברו עליו הרבה ובצדק, שהנחיתה וההתנהגות שאחרי זה חלק מהעניין.

    4. החיקוי של וינס היה פחות טוב מהמקור. המקור הביא ווינד מיל מושלם והמשיך עוד 180 בנחיתה וישר ניתר כאילו הוא מכונת הטבעות. הנחיתה באמת עושה אימפאקט על הרושם.

    5. מה שהיה חכם בהטבעה של מיטשל מעל הילדים, זה שהוא נטש את ההבטעה שהוא החטיא ובחר הטבעה אחרת. זה ממש מוריד לראות את אותה הטבעה שוב אחרי שהחטיאו אותה, זה משאיר טעם לפגם, יותר מרשים כמובן להצליח בנסיון ראשון, אז אם אתה משנה את ההטבעה בין הנסיונות זה כאילו הצלחת בנסיון ראשון הטבעה אחרת. זה גם נותן יותר עניין לקהל, מה הם רואים אחרת? 4 הטבעות משני מתמודדים ורק 2 מהשניים האחרים.

    6. הייתי עושה אדפטציה של הפורמט שיותר תזכיר תחרויות אקסטרים.

    – חמישה שופטים כרגיל.
    – כל מתמודד זוכה ל-3 הטבעות בסיבוב הראשון, כאשר הוא מוותר בציון על ההכי חלשה שלו. חבל שדניס סמית לא עלה.
    – בכל הטבעה יש לו 3 נסיונות, כאשר בכל נסיון הוא צריך לשנות את ההטבעה.
    – הניקוד ניתן על ההטבעה בלבד, לא משנה באיזה נסיון היא נכנסה.
    – יש גם חצאי ניקוד. זאת אומרת אפשר לתת 9.5.
    – הטבעה בנסיון ראשון ציון מקסימלי 50 כמובן.
    – בנסיון שני מקבלים קנס נקודה, אז הציון המקסימלי 49.
    – בשלישי… 48
    – בגמר 3 הטבעות לכל אחד.

  15. סיקור מצויין
    תשמע עידן כל הכבוד לך אתה בלתי נלאה סיקור מהשטח זה נפלא ונותן יום חופשי למסקרים הקבועים

  16. תודה רבה עידן!

    הדאנק של סמית' היה פסיכי.
    האתלט הטוב בליגה

  17. תחרות הטבעות ברמה טובה מאוד. נאנס נשדד לטעמי, גם ההטבעה עם עם הריבואנד שהיא 50 מוחלט וטהור כמו שנדיר לראות וגם הווינדמיל מאחורי הסל עם העיגול המטורף שהוא עשה עם היד. יחד עם ההווידנמיל מהאוויר שהאבא הקפיץ לו זה שווה ניצחון לדעתי

  18. סיקור מצויין עידן!!

  19. תחרות דאנקים לא רעה, אולדיפו סביר, דניס סמית היה מעולה הוא פשוט אתלט ענק!, ללארי נאנס לדעתי היה מגיע לזכות ולא למיטצ'ל, שההטבעה שלו מעל 3 אנשים הייתה פתטית… לפחות שיעמדו? כמה קשה זה כבר להטביע על קווין הארט הגמד?

    1. עוד משהו ששכחתי לרשום – השופטים.
      כאילו מה די ג'יי חאלד מבין בדאנקים?? שיביאו שחקנים עבר עדיפות לדאנקרים טובים כמו פעם…

  20. תחרות הטבעות היתה חלשה ביותר… בטח לא מתקרבת לזו של ארון גורדון

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט