רגעים ששינו קריירה / תומר שנאן

עקב פגרת האולסטאר, ועקב יום הולדתו של הוד אוויריותו וחבר ודאי ב-3 הגדולים ביותר של כל אוהד כדורסל באשר הוא (מיקי ברקוביץ' כמובן). החלטתי לכתוב פוסט מעט שונה מאלו אשר אני רגיל אליהם, ולכתוב על רגעים מסויימים ומשפיעים מאוד. אשר שינו שחקן/מאמן/מנהל/פרנצ'ייז שלם. זו יכולה להיות החתמה שגויה, פציעה קשה ובחירת דראפט נהדרת ששינתה את עתיד המועדון לגמרי. בפוסט הבא אנסה למצוא כמות מירבית ככל האפשר של מועדון/שחקן במועדון אשר שינו את פני הפרנצ'ייז, לטובה, או לרעה.

הערה: האירועים לא מסודרים לפי סדר כלשהו, אלא לפי האירועים שמצאתי קודם/זכרתי מראש.

שארלוט מעבירה בטרייד את קובי בראיינט תמורת נזיד עדשים:

ב-26 ביוני 1996, יום הדראפט ב-NBA. בחרה הקבוצה של העיר שארלוט את הסקנד-גארד בן ה-17 שרק סיים את בית הספר התיכון וכבר נרשם לדראפט, העונה לשם קובי בראיינט. את השאר אני כבר לא צריך לספר לכם. קובי גמר בלייקרס, דיבאץ' גמר אצל הצרעות. והטרייד ייזכר לעד כאחד הגרועים בהיסטוריה. ייאמר לזכות שארלוט שקובי בכל מקרה אמר שלא ישחק בשום קבוצה מלבד הלייקרס. ודיבאץ' היה סנטר לגיטימי בליגה. לכן שארלוט הסכימה.

הפורטלנד טרייל-בלייזרס בוחרת את סם בואי לפני MJ:

להכניס את המהלך הזה זו החלטה מעט שנויה במחלוקת לדעתי, מפני שהוא ביטא את מה שלא קרה. כלומר, בחירתו של סם בואי לא השפיעה באופן דרסטי על עתיד הקבוצה. בחירה בג'ורדן הייתה מקפיצה את מניותיה ב-1000000000% לפחות.

הלייקרס ממנים את ג'ורג' לורנס מיקן ג'וניור למאמן לעונה:

אם החיים נותנים לך לימונים, הכן מהם לימונדה, ואם החיים נותנים לך את מיקן כמאמן, בחר בדראפט את אלג'ין ביילור. בשנה היחידה בה מיקן אימן את הלייקרס הם סיימו במקום האחרון, מה שהוביל לבחירתו של אלג'ין ביילור בדראפט. התוצאה? 11 פעמים אול-סטאר, 10 פעמים חבר בחמישיית העונה הראשונה, HOF ואחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות המשחק. לא ראיתי אותו משחק, כך שלא אוכל לחוות עליו דעה (אשאיר את זה למנחם). אך ללא ספק הלייקרס הרוויחו כאן בענק.

אטלנטה "נפטרת" מדומיניק וילקינס:

ב-24 לפברואר, 1994, החליטה אטלנטה, שהייתה באותה תקופה במקום הראשון במזרח. לשלוח בטרייד את דומיניק וילקינס+בחירת סיבוב ראשון בדראפט תמורת דני מאנינג. התוצאה? במקום להיות האלטרנטיבה לבולס של ג'ורדן, ההוקס הודחו בסיבוב השני ע"י אינדיאנה ומאנינג עזב את ההוקס בסוף העונה.

ההוקס מפרקים את החבילה:

זה מהלך שאטלנטה לא רצתה לעשות לדעתי, אך עזיבה של אל הורפורד+עזיבה של פול מילסאפ+שני סוויפים מהירים וכואבים שחטפו מקליבלנד הכריחו את הקבוצה לצאת לבנייה מחדש. ואם לשפוט לפי המהלכים האחרונים שלהם, הם בהחלט בכיוון הנכון. עם פרינס וקולינס הנהדרים שנבחרו יחסית מאוחר בדראפט +תחרות על אחד מהמקומות הראשונים בדראפט הקרוב, אטלנטה יכולה להיות אופטימית לגבי עתידה.

הסלטיקס בונה מחדש:

על גדולתו של דני איינג' כתבו, כותבים ועוד יכתבו המון. אך המהלך החכם ביותר שלו היה הטרייד הגדול בין הסלטיקס לברוקלין. הסלטיקס העבירו את ג'ייסון טרי, פול פירס וקווין גארנט. וברוקלין העבירו את ג'ראלד וואלאס, קריס האמפריז, שלוש בחירות סיבוב ראשון בדראפט+אופציה להחליף בחירה ב-2017. אותן בחירות תורגמו למרכוס סמארט, ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום. כשהסלטיקס השתמשו בבחירה האחרונה מהטרייד בכדי להביא את קיירי אירווינג לקבוצה.

דרק רוז נפצע ב-ACL:

ב-28 לאפריל 2012, במהלך משחק הפלייאוף הראשון בין השיקגו בולס לפילדלפיה סבנטי-סיקסרס. ולאחר שנראה היה שהמשחק גמור (12 הפרש כשנותרו 1:10 לסיום המשחק). ספג רוז, ה-MVP של עונת 2010-11, פציעה ב-ACL. ומכאן, כל הקריירה שלו השתנתה. מההבטחה הגדולה ביותר של הבולס, רוז הפך לשאריות של שחקן. הוא נפצע עוד כמה וכמה פעמים. וכיום הוא שחקן חופשי, כשלא ברור איזו קבוצה תרצה להחתים אותו על חוזה חדש.

"ההחלטה":

ב-8 ביולי, 2010, הגיע מהלך שטלטל את עולם הכדורסל. לברון ג'יימס, שחקן חופשי בלתי מוגבל אשר סיים חוזה בקליבלנד קאבלירס. החליט לחתום במיאמי היט, בשידור חי בתכנית ב-ESPN, אשר שמה ייקרא לעד כ-"החלטה". לברון מאותו הרגע הפך לשנוא אוהדי הקאבס, ואמנם לא קראתי אז באתר (במידה והוא היה קיים). אך אני יכול רק לדמיין לעצמי מה היו תגובותיהם של האשך, מומי, הייט אשברי ועוד כמה גולשים באתר. (הערה אישית שלי: אני הייתי בעד המהלך, ללברון לא היה שום סיכוי לקחת אליפות בקליבלנד, ועצם העובדה שהוא הוביל אותם לגמר זה הישג בפני עצמו).

השיקגו בולס בוחרת את מייקל ג'ורדן:

אני לא באמת חושב שאני צריך להרחיב. מזל טוב, הוד אוויריותו!

 

מוזמנים לספר לנו על הרגעים שלכם בתגובות!

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. תודה רבה.
    פורטלנד היו עם אחד הsg הכי מבטיחים בליגה. היה מאד הגיוני מבחינתם לבחור סנטר. אין לדעת אם ג'ורדן היה מתפתח לעז אם היה מתחיל בתור המחליף של קלייד.

    1. כולם חושבים מה היה אם במונחים של פורטלנד
      אני תמיד חשבתי שיוסטון שבחרה בהאקים למרות שהיה לה את סמפסון יכלה להרכיב קומבו של ג’ורדן את סמפסון
      אלו היו שנות ה 80 וגבוהים היו אוטמט בדראפט
      אני מכין פוסט שדורש ממני המון השקעה על הבחירות של הדראפט פר עשור החל משנות ה 80.
      להגיד שהיה להם את דרקסלר זה לא הכי מדויק ,בעונה הראשונה שלו דרקסלר היה שחקן של 7 נקודות למשחק זה שהוא התפתח למה שהוא זה ממש לא תירוץ
      אגב קלייד פתח רק ב 3 משחקים כרוקי ,אם ג׳ורדן היה צריך להיות המחליף שלו ,אוי ואבוי

      1. האם שנה אחרי כבר היה שחקן חמישייה או לא? מראה שכן בנו עליו, ולכן לא היתה להם סיבה להביא עוד SG. להזכיר לך את המספרים של בראיינט בעונת הרוקי שלו? האם מישהו בלייקרס היה מעלה על דעתו להביא עוד SG כשיודעים שיש פוטנציאל גדול?

        1. אנחנו לא מדברים על קובי
          לדעתי דרקסלר כסיבה לאי בחירת ג’ורדן היא עיוות היסטורי ( לא שלך )
          קלייד היה שחקן טוב מאוד אבל אף אחד לא יכל לצפות את העתיד שלו
          לדעתי לא היה הייפ סביב דרקסלר בטח שלא ב 1984

  2. הרגעים מהזוית של הסאנס שלי:
    1. הטלת המטבע בין פיניקס למילווקי לפני הדראפט של 1969. הבאקס זוכים ולוקחים את לו אלסינדור הסאנס נשארים עם ניל-אני עוד אגיע לרמת גן- ווק.

    2.הסאנס מעבירים את לארי נאנס – השחקן הכי טוב של הקבוצה לקליבלנד תמורת מארק ווסט, טיי קורבין ורכז מחליף בשם קווין ג'ונסון אהה וגם בחירת דראפט שתהפוך לדן מארלי. הרבה שריקות בוז אבל טרייד שהפך את המועדון מכושל בשנות ה-80 למצליח בשנות ה-90.

    3.סארבר פותח את הארנק ונותן לסטיב נאש חוזה מקסימום -אנחנו קיבלנו בתמורה את אחת הקבוצות הכי כיפיות בהיסטוריה של הליגה.

  3. אלג'ין ביילור לא זכה עם הלייקרס באליפות למרות כל המספרים. ג'ורג' מיקאן דווקא כן – יותר נכון שש פעמים כן.

    1. חשבתי שארים להנחתה עם בחירתו של ביילור. אבל, הוא הוביל את הלייקרס לגמר הליגה, שם הפסידו לסלטיקס ההיסטוריים

      1. בסופו של דבר הלייקרס אית ולא זכו באליפות אז איפה היה פה הרגע המשנה קריירה/מועדון עבור אחד משני הצדדים?

        1. השינוי מבחינתי היה שחקן שלוקח קבוצה שהייתה במקום האחרון לגמר הליגה, וזה לאחר שסיים בין חמשת הראשונים בנק' וריב'

          1. כן, אבל תשים את זה בפרופורציה. הם היו הקבוצה השניייה מבין ארבע במערב עם מאזן 39-33 הקבוצה אחריהם (הפיסטונס) היו 44-28. נכון שהניצחון שלהם על ההוקס היה הפתעה גדולה אבל אם נסתכל קדימה הם חזרו לבינוניות שלהם עד שג'רי ווסט הגיע.

  4. 1. פורטלנד בוחרת בדרג אודן לפני KD בדראפט 2007
    2. פילדלפיה שולחת את בחירה מספר 1 בדראפט 1986 (בראד דוהרטי) עבור שחקן גמור ששיחק מספר זעום של משחקים לפני שפרש
    3. טורונטו בוחרת את ברניאני לפני למרקוס אולדריג. תארו לכן קו קדמי של כריס בוש ואולדריג.
    4. שאר עוזב את אורלנדו בתום חוזה הרוקי ועובר לליקרס
    5. השלשות של הורי בגמר המערב מול סקרמנטו ב2002 שהורגות את הקבוצה הנפלאה הזו
    7. ההחלטה של הספרס להושיב את דיוויד רובינסון לעונה (יעני טנקינג) ולזכות בטים דאנקן ששינה את פני המועדון לשני עשורים הבאים
    8. הצניחה של פול פירס ונוביצקי בדראפט 1998 למקומות 9 ו10 להבחר על ידי מילווקי(שהעבירה את בחירה לדאלס) ובוסטון
    10. הפרישה הראשונה של גורדן
    11. החזרה מפרישה (הראשונה) של גורדן
    12. הסל של גורדון על ביירון ראסל בגמר 1998 שהביא לבולס אליפות שלישית ואחכ הוביל לפרישה השניה של הוד אוויריותו
    13. מג’יק הרוקי מוריד לפילי 42 נקודות במשחק 6 בגמר 1980 בספקטרום וללא ג’אבר הפצוע מוביל לאליפות הראשונה של הלייקרס מתוך 5 בשנות השמונים
    14. התצוגה הג׳ורדונית של וייד בפלייאוף 2006 – הכי קרוב לגורדון שראיתי
    15. הנטס שולחים את מארבורי לפיניקס תמורת ג’ייסון קיד שמוביל את המטס לצמרת המזרח 5 שנים רצופות וכולל שתי הופעות בגמר
    16. שמונה נקודות בכמה שניות של רגי מילר על הניקס
    17. הנטס מעבירים בחירת דראפט ל פורטלנד שהופכת לדמיון ליל ארד תמורת גראנד וילקינס
    18.אורלנדו נותנת לפילדלפיה בחירת סיבוב ראשון ואת דריו סאריץ תמורת אל פריד פייטון
    19. אורלנדו נותרות לאוקלהומה את אולדיפו וסאבוניס הצעיר תמורת סרג איבקה
    20.פילדלפיה מעבירה את בארקלי לפיניקס תמורת שאריות ב 1992
    21. פניקס שולחת בטרייד את מארבורי לנוקס ומחתימה את סטיב נאש ובכך מקימה את התשתית לקבוצה הגדולה של שנות ה 2000

    יש עוד אבל נגמר לי הכח.

  5. תומר תודה על הפוסט
    כמה טעיות מודרניות – ממפיס בוחרת בהאשם תאביט כשיש לה את מארק גאסול ,אין לה קליעה וכהארדן,קרי ואפילו דרוזן פנויים
    מינסוטה בוחרת בק טו בק ברכזים סוג ד ומשאירה את קארי לגודלן סטייט
    סטיב קר לוקח את גולדן סטייט לאחר שמארק ג’קסון בנה שם יפה אבל כמעט והפך אותה למפלצת
    לברון נוטש את קליבלנד והטריו במיאמי
    דרון ווילאמס גורם לגרי סלואן להתפטר מיוטה אחרי 200 שנה

  6. עכברים יותר רציניים ממני יוכלו לאשר,
    אבל אני חושב ששארלוט בחרו בקובי כדי לקבל את דיוואץ׳.
    אם לא הייתה עסקה כנראה שהם לא שהיו בוחרים בקובי.

  7. אם נלך רק על הדראפט אפשר למצוא לא מעט החלטות ששינו את ההיסטוריה, כמו למשל לארי בירד נבחר בבחירה ה-6,דירק שנבחר תשיעי ועוד רבים וטובים. ההחלטה של דאנקן להישאר בספרס ולא ללכת לאורלנדו גם הייתה משנה את ההיסטוריה בצורה מהותית.

    1. יש לציין שהבחירה בבירד הייתה בקיץ שלפני עונתו האחרונה במכללות ולא אחרי סיום תקופת המכללות.

  8. מהשנים האחרונות –
    הביג-4 של אוקלהומה סיטי מאבדים את ג'יימס הארדן
    מינסוטה בוחרת ברצף שני פוינט גארדים, ריקי רוביו וג'וני פלין, לפני סטף קארי שנחטף מקום אח"כ
    קווין לאב וקיירי ארווינג נפצעים בפליאוף אחד אחרי השני ומונעים מדיוויד בלאט אליפות היסטורית, ומלברון ג'יימס להפוך ליקיר המדינה

  9. אני חושב שצריך לחוקק חוק שאי אפשר להזכיר את הבחירה של פורטלנד בסם בואי בלי להזכיר שהם עשו אותו דבר עם גרג אודן.

  10. ג'ורדן לא אחד מ3 המועדפים שלי- דבר בשם עצמך. והפציעה של רוז לא השפיעה כהוא זה על הכדורסל האמריקאי- בשום שלב הוא לא היה מתפתח לרמה של לברון (מקסימום משהו באיזור ראסל) ועם הסופר טים של מיאמי בטח שלא היה לו סיכוי להגיע לגמר באותם שנים

  11. פוסט מהנה ביותר כי הוא מזכיר נשכחות, והוא לא שונה בהרבה מ"הטריידס הגרועים ביותר" שאני מכניס בהמשכים (כי הגרוע ביותר לאחד הוא הטוב ביותר לשני!)).
    עבורי רגע ששינה את הליגה היה הרגע בו מג'יק גילה שהוא נושא את וירוס ה-HIV וכולנו לפתע הבנו שכל הכוכבים הללו הם בשר ודם כמונו עם כל הבעיות שלנו, ובקשר ל-NBA זה שינה את כל פסי ההתנהגות של כל השחקנים שעד אז חיו חיי מין פראיים בכל מלון. מאז המון השתנה.

  12. תודה רבה לכל המגיבים.

    המהלך היחיד שלא הכנסתי כי כמות הקללות בתוכו לא הייתה ראוייה לפוסט זה. הוא המעבר של דוראנט לווריירס, המהלך הכי פחדני בהיסטוריה לדעתי

    1. תומר, אהבתי מאוד את הפוסט, יכלת לקרוא לו גם "את העבר קל לנ.ב.א."

      רק הערה אחת, הטרייד של ווילקינס לא שייך לרשימה וגם הצגת אותו בצורה קצת מעוותת – דומיניק היה כבר בן 33-34 ועל דני מאנינג (כשרון עצום ובחירה מס' 1 בדראפט) עדיין האמינו שזה לא הוא אלא קללת הקליפרס…
      אגב, שנה אחר כך לדעתי סרט ההיילייט האנושי כבר הציג ביוון

  13. לא יודע אם מישהו הזכיר את זה בתגובות אבל ללא ספק האגרוף שחטף רודי טומיאנוביץ נגד הלייקרס שכמעט הרג אותו וגם לקומישינר דאז דייויד סטרן להכניס ולשנות הרבה חוקים בנוגע לאלימות הוא בהחלט רגע היסטורי ששינה את פני הליגה.

להגיב על עמרי שאלתיאל לבטל

סגירת תפריט