מחשבות כדורסל של שישי בבוקר / רועי ויינברג

זה משבר?

קשה לנצח בכמויות עונה אחרי עונה ב-NBA. הלייקרס של שאקובי ירדו מ-58 ל-50 משחקים אחרי 3 עונות של מעל 55 ניצחונות והבולס של ג'ורדן ירדו מ-72 ו-69 ל-62 בעונה האחרונה של אלוהים. עכשיו הגיע תורה של גולדן סטייט, הקבוצה הראשונה שניצחה לפחות 67 משחקים ב-3 עונות ברציפות וכרגע עם 3 הפסדים מ-6 המשחקים האחרונים כשהמקום הראשון במערב בסכנה.

יוסטון עם יתרון של חצי משחק עליהם ומשחק חסר, כאשר במצב בו ל-2 הקבוצות מאזן זהה הרוקטס יהיו ראשונים. ראוי לציין כי הלו"ז שנשאר לגולדן סטייט עד סוף העונה קל יותר על הנייר, מה שיכול להשפיע לצד פערי האיכות בין הבתים של 2 הקבוצות (גולדן סטייט צפויה להיות היחידה שתגיע מהבית הפסיפי לפלייאוף, בעוד גם ניו אורלינס וגם סן אנטוניו יכולות לעשות את הפוסט-סיזן). הרוקטס בנויים טוב ומשלבים בין ספסל עמוק, שחקנים שיכולים לכסות מספר עמדות ו-MVP עתידי, מה שאומר שהם יכולים להיות אתגר לווריורס.

השאלה היא האם צריך לקחת את הבעיות של ג"ס ברצינות. הם נראים עייפים, נכון, אבל היו קבוצות שלקחו אליפות עם 50 ו-47 ניצחונות בעונה הסדירה. אף פעם לא כדאי לזלזל בלב של אלופים, במיוחד לא בכאלה שהפסידו פעם אחת בכל הפלייאוף של 2017. העונה קווין דוראנט, קליי תומפסון ודריימונד גרין משחקים כמות דומה לזאת של שנה שעברה, מה שאי אפשר להגיד על סטפן קרי (שמתמודד עם לא מעט פציעות). בכל זאת, יש כמה כלים שגולדן סטייט משחקת איתם במהלך העונה ושווים התייחסות:

הראשון זה הפיק-נ'-רול של סטפן קרי וקווין דוראנט. זאק לואו הגדול כתב עליו בשבוע שעבר והווריורס משתמשים בו בתדירות גבוהה יותר מבעונה הקודמת. הם השתמשו בו לפרקים במשחק החמישי של גמר 2017 וגם עכשיו זאת דרך קלה לייצר נקודות – יש פה שני שחקנים עם יכולת כדרור נהדרת ותנועה מעולה בלי כדור שהם במקרה 2 מ-5 שחקני ההתקפה הטובים בליגה. ההתקפה של סטיב קר מאוד לא אוהבת פיק-נ'-רול, אבל זה פשוט עובד. מאמין שבפלייאוף נראה אותם הולכים הרבה יותר על המהלך הזה.

עוד משהו מעניין, שבולט במיוחד ב-12 המשחקים האחרונים של האלופה (6 ניצחונות, 6 הפסדים), הוא העדרו של ג'ורדן בל. בל מוסיף הרבה אנרגיה למגרש, בעיקר בהגנה וגולדן איתו נראית יותר טוב ממה שהיא נראית כשזאזא או ג'אבל מגי האנמיים משחקים. הם צריכים עוד סנטר הגנתי משמעותי או מישהו שיוכל להוריד חלק מהעומס בצבע. יש סיבה לזה שסטיב קר משחק איתו ועם פטריק מקאו לא מעט כשחקנים הצעירים היחידים של הווריורס, משהו שיכול לתרום לכל קבוצה.

הגורם החשוב ביותר הוא הספסל. אנדרה איגודלה בן 34. שון ליבינגסטון בן 32 עם בעיות ברכיים. דיוויד ווסט בן 37. ניק יאנג בן 32, מגי בן 30 ואחרי הרבה פציעות וכספי בן 29. נראה שחלקם, בעיקר שלושת הראשונים, משחקים יחסית בהילוך שני בהשוואה לשנה שעברה. יכול להיות שנראה את איגודלה, MVP גמר לשעבר, מתעלה בפלייאוף, אבל העונה הוא לא פוגע בשני צדדי המגרש כשהאחוז המשוקלל שלו צנח מ-60.5% ל-47.6%. העדר התרומה ההתקפית של המחליפים משפיע וכשבצד השני יש ספסל חזק כמו זה של יוסטון זה יכול להיות בעייתי בסדרת פלייאוף ארוכה. השיטה של הווריורס להמנע מזה בשנה שעברה עבדה לא רע (לסיים כל סדרה ב-4 משחקים), אבל מעניין לראות איך זה יחזיק בשאר העונה. מנוחת השבוע הנוכחית והעובדה שנשארו להם רק עוד 2 מקרים של בק-טו-בק, משהו שאין בפלייאוף, יעשו פלאים לספסל. האם זה יחזיר להם את המקום הראשון במערב?

חמישיות ההגנה שלי

חמישייה ראשונה:

בן סימונס (פילדלפיה). כולנו מדברים על המירוץ לרוקי השנה, בצדק (הזדמנות טובהלהמליץ על דירוג הרוקיז האחרון של תומר שנאן למי שפספס), אבל פחות על הצד השני של המגרש. ג'ייסון טייטום ודונובן מיצ'ל שחקני הגנה טובים, אבל לא ברמה של סימונס. הוא לא תמיד שומר על הרכז של היריבה, נכון, אבל הוא הרכז של הסיקסרס ולכן נחשב גארד לכל דבר. מאז הראשון בינואר הוא השני בליגה אחרי יאניס באחוז של השחקנים ששומרים עליו. כשמוסיפים לזה 2 חטיפות וחסימה ואת השיפור העצום שלו בהגנה מתחילת העונה, יש פה קייס לגיטימי.

קייל לאורי (טורונטו). הראפטורס תמיד שיחקו הגנה טובה, מגיע לא מעט קרדיט לאנונבי ואיבקה על כך, אבל לאורי בולט במיוחד. ב-2018 הוא אחד השומרים הטובים ביותר בליגה למרות המימדים הפיזיים הנחותים בהשוואה לשאר שחקני החמישייה, כשהוא העלה רמה בצד הזה של המגרש בזמן שדרוזן יותר בולט בהתקפה. שינוי חלוקת הכוח ביניהם עושה עבודה נהדרת לטורונטו והציל את המשרה של דווין קייסי. לכן, בהתחשב בזה שאין גארדים שומרים טובים יותר מדי בליגה של היום, הוא בחמישייה.

קווין דוראנט (גולדן סטייט). יכול לשמור על כל עמדה, חוסם כמעט 2 כדורים למשחק ומועמד לגיטימי לשחקן ההגנה של השנה. למרות העונה הלא מדהימה של הווריורס עד עכשיו הוא השתפר בצד האפור של המגרש ויכול להיות הלברון-סטופר בפלייאוף הזה. יש לא מעט אנשים שמוכנים לתת לו את שחקן ההגנה של העונה ובכך להפוך לשחקן השני בהיסטוריה (ג'ורדן הראשון) שמסיים קריירה עם תואר שחקן ההגנה של העונה ועם עונה של מעל 30 נקודות למשחק. השנה הוא לא הזוכה שלי, אלא הבא בחמישייה.

אל הורפורד (בוסטון). שר ההגנה של בוסטון. כל ההגנה הנהדרת של הסלטיקס, הטובה בליגה, מתבססת עליו. משלב בין הגנה על הטבעת ושמירה על שחקני חוץ, שבמשחקים מסויימים הוא מוחק את כוכבי היריבות. שחקן ההגנה של העונה מבחינתי למרות הכושר הנוכחי של הסלטיקס שגורם לכולם סביבו להראות יותר טוב. גם כסנטר בהרכבים נמוכים וגם כפאוור פורוורד ליד ארון ביינס הוא עושה עבודה נהדרת.

אנטוני דיוויס (ניו אורלינס). בחירה קשה על עמדת הפורוורד/סנטר השלישית בינו לבין דריימונד גרין ויאניס. הגבה מכסה 16.2 זריקות למשחק, הכמות השלישית הכי גבוהה בליגה, שנקלעות עליו ב-40.7%. השחקנים היחידים שמתקרבים לזה הם ג'ואל אמביד (40.7% ב-14.3 זריקות) וג'וש ריצ'רדסון, בכמות נמוכה יותר בצורה משמעותית של זריקות (11.6). הוא מגן טבעת מעולה, גם עם קאזינס וגם בלעדיו. הפליקנס עדיין יכולים להגיע לפלייאוף, לא מעט בזכות היכולת שלו בהגנה.

(חמישייה שיכולה לקחת אליפות NBA די בקלות. בואו נמשיך לשנייה)

חמישייה שנייה:

ג'יילן בראון (בוסטון). אחד משחקני ההגנה האישית הטובים בליגה. ארוך, יכול לשמור על הרבה עמדות ובלם לחלוטין את דוראנט. המאזן המשובח של בוסטון מול הגדולות הגיע הרבה בזכות העבודה האפקטיבית שלו על כוכבי היריבות, משהו שהם יצטרכו בפלייאוף. טיפה דעך לאחרונה ויכול להיות שלא יהיה בחמישיה הסופית, בכל זאת נשארו חודשיים לעונה, אבל ראוי לקרדיט.

כריס פול (יוסטון). איכשהו תמיד נכנס – נבחר ל-6 חמישיות ההגנה הראשונות האחרונות. לא בהכרח בצדק, אבל הוא שחקן הגנה טוב והשיפור של יוסטון בהגנה הגיע לא מעט בזכותו. הגנרל הקטן מנהיג גם בהגנה, תפקיד שבדרך כלל שמור לשחקנים גדולים ממנו בסגנון של קווין גארנט, וההגנה של יוסטון נראית טוב בהרבה כשהוא על הפרקט. נכון שיש את קלינט קפלה שמגן לא רע על הטבעת ואת טרבור אריזה, מבאה א מוטה וטאקר הנהדרים, אבל הקפיצה של הרוקטס מהמקום ה-18 ל-8 בדירוג ההגנתי רשומה בעיקר על שמו. סביר שיכנס גם לראשונה.

ג'וש ריצ'רדסון (מיאמי). האיש השקט של ההיט ואחד השחקנים הכי חשובים בהגנה שלהם. היחיד בליגה שמגן על כמות דו ספרתית של זריקות שנקלעות בפחות מ-40% מהשדה. שומר אישי פנטסטי. יחד עם וויטסייד בצבע וג'יימס ג'ונסון יש פה 3 שומרים טובים שעושים חיים קשים לכל יריבה ואחראים על העונה הטובה של מיאמי הלא יותר מדי מוכשרת עד עכשיו. אחד מהם שווה מקום בחמישיית העונה, הכי מגיע לריצ'רדסון.

יאניס אנדטקומפו (מילווקי). הגריק פריק עושה הכל. מגן על 12 זריקות למשחק שנקלעות ב-40.4%, הכי הרבה במילווקי. ההגנה הקבוצתית שלהם הייתה חלשה מאוד בתקופת ג'ייסון קיד אבל יאניס לא הבעיה. כשמוסיפים לזה כמות מסחרית של חטיפות וחסימות הוא מצדיק בחירה שנייה לחמישיית ההגנה השנייה. ההגבלה ל-3 פורוורדים ו-2 גארדים בראשונה מונעת ממנו להכנס לשם ומיותרת לחלוטין בכדורסל של היום.

דריימונד גרין (גולדן סטייט). למרות הפציעות והעונה היחסית חלשה בהשוואה ל-73-9 ול-2016/17 במימדים הגנתיים, שחקן ההגנה של השנתיים האחרונות שווה מקום. הוא התחנה האחרונה אצל גולדן סטייט, עובד טוב בצבע ועם עונה רביעית ברצף של מעל 1.3 חטיפות ו-1.3 חסימות במשחק. לא משהו שרואים כל יום. בבחירת חמישיות הגנה, משהו שלא מעט פעמים הולך לפי השם של השחקן (טוני אלן נבחר אשתקד לשנייה), הוא יכנס לאחת בודאות.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 71 תגובות

    1. יאניס כרגע פאוור פורוורד, לכן לא הכנסתי. פול זה קרב צמוד, מבחינת בראון – לא חושב שהוא כזה משמעותי, אבל יכול להיות שכן. לאורי באמת נהדר בחודש וחצי האחרונים בהגנה

  1. 1. ג״ס לדעתי במצב שיוט. מאמין שהפליאוף יתחיל האינטנסיביות תעלה. אכן קשה לשמור על רמה גבוהה אבל קאר כבר היה כשחקן בקבוצות כאלה (בולס, ספרס) ויודע איך להתנהל.
    2. יוסטון מצויינים השנה ויש סגל עמוק. אבל… בעוד לג״ס יש ארבעה סופר-סטאריםשהם יכולים לשים בכל רגע נתון. אצל יוסטון זה הארדן (mvp נכון להיום) ופול (שאם מדרגים את כל השישה אז הוא במקום שש, אולי חמש) ככה שתמיד יווצר מצב של ״2 מול 1״. ועוד לא הזכרתי את התיאום לטובת המפרץ כי יפול-הארדן בעונה ראשונה ביחד.
    3. קשור קצת ל-2. על השחקנים של יוסטון והמאמן חובת ההוכחה בפלייאוף. זה נראה כרגע כמו ״פיניקס משופרת״ של דאנטוני. ופיניקס ההיא אפילו לא הגיעה לגמר…
    4. לדעתי שהכסף על השולחן עדיין הווריורס הם הקבוצה הטובה יותר.

    1. בשום פלנטה גרין לא סופרסטאר. סופרסטארים יש רק 7 בליגה דוראנט קרי לברון ראסל הארדן דיוויס וקאווי. אחריהם זה אולסטארים והדרג השני קיירי ליליארד קליי יאניס אמביד גורג פול קאזינס בלייק טאונס באטלר. אחריהם באים שחקנים דרג 3 וכו

    2. חובת ההוכחה ממש לא על יוסטון, הם באים כאנדרדוג מול הווריורס, גם אם זה יהיה מהמקום הראשון.
      חוץ מזה, שאף על פי שדנת'וני לא זכה (עדיין) באליפות, הניסוי שלו בפיניקס היה בהחלט אחד מוצלח, לדעתי שלב ביניים לאבולוציה לסמול בול של כדורסל מהיר ושיגור מרחוק. רבים וטובים לא סיימו קריירה עם טבעת, מה לעשות..

  2. אמביד חייב להיות בחמישית ההגנה, אותו דבר גרין, נתת אלמנט לא מבוטל של הגנה אישית והתעלמת לחלוטין מהגנה הקבוצתית, והשפעה על חלקי הקבוצה בהגנה. 5 שחקני ההגנה הטובים בליגה העונה אלו דריימונד גרין אמביד דוראנט אנדרה רוברטסון (שגמר את העונה ורואים את ההשפעה האדירה על ההגנה), ושחקן ההגנה של העונה לדעתי הורפורד.

    1. רוברסון לא שיחק מספיק משחקים ואוקלהומה שלו לא בדיוק הייתה אימת הליגה בהגנה. אמביד שיחק 42 משחקים מ-58, התלבטתי מאוד בקשר אליו ולכן לא הכנסתי. דריימונד – את מי אתה מוציא בשבילו?

      1. אוקלהומה 20 משחקים ראשונים הציגה הגנה מפלצתית, הרייטינג ההגנתי איתו על הפארקט לעומת בלעדיו פשוט מדהים והוא שיחק רק 3 משחקים פחות מאמביד, אם זה עדיין לא מספיק משחקים יש את מרקוס סמארט ולונזו בול הרבה לפני לאורי, לגבי דריימונד בגלל התחרות העזה כשאני חושב על זה הוא צריך להיות בחמישיה השנייה.

        החמישיה צריכה להיות סימונס, רוברטסון/סמארט, דוראנט, הורפוד , אמביד.
        חמישיה שנייה: לונזו בול, גיילן בראון, קליי תומפסון, גרין ורודי גובר

        1. שחקן שמשחק פחות מ-60 משחקים בעונה לא צריך להיות בחמישיית עונה כלשהי לדעתי (להוציא אמביד והרוקיז שנה שעברה, מקרה חריג). לונזו לא יגיע ל-50 משחקים וההגנה של הלייקרס לא מספיק טובה. בקשר לסמארט – קייס חזק מאוד. גובר גם לא שיחק מספיק השנה

        2. לשום שחקן של אוק לא מגיע חמישיית הגנה. הגנה בזיון כמעט כל משחק העונה. לא מעניין אותי איזה מקום הם בליגה.

  3. תודה, רועי.

    אני מסכים עם ברוך. אמביד חייב להיות בחמישייה,
    ובהתחשב בעובדה שההגנה של הפליקנס ממוקמים במקום ה-4 בליגה, זה צריך להיות על חשבונו של דייויס.

    לגבי שאר החמישייה, הבחירה בהורפורד ובלאורי היא הגיונית, ברמה של "שחקנים מייצגים" של 2 מקבוצות ההגנה החזקות בליגה.
    אבל לב ההגנה של בוסטון סב סביב השלישייה טייטום/בראון/סמארט,
    ואם הייתי צריך לבחור שחקן אחד מה-3, זה היה סמארט (לא שיש לי בעיה עם הורפורד).
    לא בשונה, ההגנה של טורונטו, גם היא לא נשענת על הכוכבים של הקבוצה, אלא על הרוטציה העמוקה של השחקנים הצעירים והכישרוניים של הקבוצה –
    אנונובי/פולטל/סיאקאם.
    הספרס, גם בשורותיהם זה המשחק הקבוצתי בראשות מוריי שהוא הגורם להגנה המצוינת של הקבוצה.

    החמישייה שלי –
    סמארט, בראון, סימונס, לוק בא א מוטה, אמביד.

    1. חמישייה מעניינת. קו אחורי שלם מאותה קבוצה זה נדיר (לא חסר תקדים, הייתה עונה שג'ורדן, פיפן ורודמן נבחרו; הם ניצחו באותה עונה 72 משחקים). מבאה א מוטה לא משחק מספיק בשביל להכנס לדעתי – 27 דקות במשחק.

      הבעיה עם אמביד זה הנושא של המשחקים. אם יגיע ל-58 משחקים השנה זה יהיה גבולי. אם יגיע ל-50 (כרגע קצב של 59) אז לא צריך להכנס.

      1. גם לדעתי הריצה האחרונה של בוסטון הלא מי יודע מה חלקה בפציעה של סמארט שאולי מסדרת לו חוזה גדול משחשבנו.

      2. גם אם הולס היו מנצחים רק 52 משחקים היה מגיע לשלישייה הזו להיות בחמישיית ההגנה הראשונה. שלושתם שחקני הגנה ברמה היסטורית ושני הראשונים גם ברמה היסטורית באופן כללי ובייחוד ג'ורדן.

    1. ההגנה של פילדלפיה פשוט נהדרת. מינסוטה שמרה רע בתחילת העונה (השתפרה עכשיו), יכול להיות שעד סוף העונה הוא יכנס לאחת החמישיות במקום סימונס/לאורי או אפילו אחד הפורוורדים

      1. מינסוטה שומרת רע כל העונה ואני לא רואה איך ההגנה שלהם תשתפר, אבל קשה להאשים בזה את בטאלר ששומר מדהים ונותן הכל

  4. תודה רועי. הניתוח של ג״ס טוב מאוד. לדעתי חסרה התייחסות למאבקי האגו שצפויים שם. נחכה ונראה.
    לגבי חמישיות ההגנה – ממש לא מסכים.
    1. איפה שחקן ההגנה של העונה עד כה? (ג׳ורג׳)
    2. מה גרין עושה שם? (ההגנה שלו ושל קבוצתו על הפנים)
    3. כריס פול לא באמת יכול לעצור גארדים בגילו.

      1. ממש לא! מוביל את הליגה בחטיפות ודפלקשנס, נותן הגנה אישית וקבוצתית מדהימה ערב אחרי ערב. משום מה הוא לא מוערך, גם שם וגם כאן (בהופס). לא מובן לי

        1. זה לא שאני חושב שג'ורג' שומר רע. הוא שומר נהדר.
          אבל רוברסון הוא מסוג השחקנים שמאפשרים לשחקנים כמו ג'ורג', ללכת על ניסיון החטיפה, תוך ידיעה שיש להם גב.

          דפלקשנס זה נתון בעייתי. גם חטיפות. ווסטברוק, לדוגמה, תמיד בצמרת הרשימה, וההגנה שלו, איך לומר, סובלת מהיעדרויות לא פעם.

          אם לא היו רוברסון, ואדאמס, לאוברפליי של ג'ורג' וווסטברוק היה מחיר גדול בהרבה, מהתמורה המתקבלת מה-"האסל" שלהם.

  5. תודה רועי אחלה נקודות, וגם די מסכים עם החמישיות סך הכל כשאתה מחשיב את הדירוג ההגנתי הקבוצתי בשקלול האישי.
    25 המשחקים האחרונים של העונה יציגו לוז לא קל בכלל לרוקטס, ושם השאלה איך דאנתוני ינהל את הרוטציה כדי לא להגיע מותשים לפלייאוף.
    גולדן סטייט מבחינתם יהיו חייבים להרים את האינטנסיביות לקראת סוף העונה אבל משהו שעלית עליו מעניין כשהמוטו של גולדן סטייט תמיד היה Power in numbers. הכוונה שתמיד היה להם רוסטר רחב שהיכה יריבות בגלים.
    השנה יוסטון בנו רוסטר רחב מהם, כשיש 10-11 שחקנים שיכולים לעלות ולהוות צרה ליריבה, אבל האם זה מספיק כדי לחפות על היתרון הגדול בכישרון החמישייה שיש לגולדן סטייט?

    1. מסכים בקשר ליוסטון. יש להם 18 משחקים מול קבוצות פלייאוף או כמעט פלייאוף עד סוף העונה, זה מאתגר. הסגל שלהם ארוך יותר על הנייר, אבל הנטייה של ד'אנטוני לשחוק כוכבים יחד עם המאבק על המקום הראשון מסוכנים לבריאות של שחקניו. אני לא חושב שזה יספיק בפלייאוף מול הרביעייה של הווריורס, אבל תהיה סדרה ענקית.

  6. גולדן סטייט באה מפליאוף של 1-16. ההפסד היחיד שלה הגיע במשחק היסטורי ששבר שיאי NBA, כמו 49 נקודות ברבע, 86 נקודות בחצי, 24 שלשות מעל 50 אחוז. זה מה שנדרש.

    זו נקודת המוצא. 1-16. עליונות חסרת תקדים, ליגה נפרדת, אפילו שתיים מעל.

    הקבוצה רק התחזקה מהעונה שעברה. דוראנט כבר ממש מוציא מעצמו את המיטב. היריבות שלה, למעט יוסטון (ומינסוטה שלא היתה מעולם יריבה), נחלשו עד נחלשו משמעותית, בעיקר קליבלנד – היחידה שהצליחה לנצח – והמעבר של ארווינג.

    גולדן סטייט עושה העונה מה שלברון עשה בקטנה לאורך הקריירה. שומרת כוחות ונותנת מנוחות, לקראת הפליאוף.

    כי האיום הכי רציני עלגולדן סטייט הוא לא הארדן ופול, ולא לברון, ולא תיבודו – אלא פציעה לאחד מהכוכבים. זה האיום האחד והיחיד.

    בהיעדר פציעה כזו – אין שום שאלה לגבי האליפות. אף אחת לא יכולה לחלום לנצח את הקבוצה הזו 4 פעמעים בסדרה. 1 כאמור יהיה יפה מאוד.

  7. תודה רועי

    מסכים עם דבריו של ברוך רובין:

    "אמביד חייב להיות בחמישית ההגנה, אותו דבר גרין, נתת אלמנט לא מבוטל של הגנה אישית והתעלמת לחלוטין מהגנה הקבוצתית, והשפעה על חלקי הקבוצה בהגנה"

  8. דריימונד גרין לא היה שחקן ההגנה בשנתיים האחרונות
    קוואי היה שנתים רצוף ובשנה שעברה דריימונד
    רועי , רד ל 10 שכיבות שמיכה

  9. רואים שזה חמישיות לפי דירוג סטטיסטי חרטא כלשהו. אין כמו מראה עיניים. שחקן ההגנה של העונה זה גואל אמביד בפער ניכר. מי שלא מסכים לא ראה משחקים של פילי בכלל ומתבסס על סטטיסטיקה חרטא כלשהו.

      1. אל תעלב לא התכוונתי להעליב אל תיקח את זה ברצינות. פשוט אם לא הכנסת את אמביד יש לי הרגשה שלא ראית אותו העונה מספיק. הוא שחקן ההגנה של העונה כמו שהארדן אמויפי. ואם לא יתנו חו ויתנו לאיזה גרין או האוורד סתם חרפה אבל אני לא אופתע.

  10. אם כבר במחשבות עסקינן שאתם כבר יודעים מה כל אחד יכול לתת נכון להיום את מי אתם לוקחים סימונס או מיטשל? זה בקשר לדיון שהיה בפוסטים האחרונים.

    1. ג'ונתון סימונס שחקן לא רע בכלל.
      אבל עם כל העדפתי אליו עדיין לוקח את מיטשל, שהתקרה שלו גבוהה יותר.

  11. לא ראיתי את טורנטו אבל איך איבאקה שם? הוא היה שחקן הגנה ענק באוק. ייתכן שהוא חזר ומשחזר רמת הגנה זו בטורנטו? אם כן גם הוא צריך להיות בחמישיית הגנה. זו שאלה לאלו שרואים את הראפטורס

    1. אני מסכים . אני חושב שהגנה זה משהו שלא מראים בהיי לייט של משחק
      על מנת לקבוע חמשיית הגנה כדאי לראות את השחקנים בפעולה ולא להעזר בסטטיסקה
      איבקה אתלט וחוסם טוב מאוד אני לא משתגע עליו ולא ראיתי מספיק משחקי טורנטו כדי לקבוע

      1. ברור הגנה זה רק מראה עיניים ומשחקים שלמים או דקות מאני טיים. כל החוטפים והחוסמים למיניהם זה סתם הייליטים ואף אחד מאיתנו או מהעיתונאים שמדרגים לא ראו את כל המשחקים. רוב הבחירות של ההגנה זה סתם לפי הייפ וסטטיסטיקה. אני דירגתי את מי שראיתי למעט גובר אבל שהוא משחק ושהוא לא משחק ההבדל הוא עצום באיך שיוטה נראית וכבר ראיתי אותו בעבר איך הוא אוטם את הצבע אז אני מתבסס על ניסיון העבר.

        1. לא נכון לכתוב כל החוטפים והחוסמים כי גם שחקניהגנה גדולים יכולין להיות חוטפים וחוסמים מעולים.

          1. לא התכוונתי שכל החוסמים לא טובים. מה שבאתי לומר ששחקן הגנה יכול להיות רוצח גם בלי להיכנס להיילטס ובלי לחטוף או לחסום בכלל. קליי למשל הוא כזה. ויש הבדל בין שחקני הגנה ששומרים כל ערב על סופרסטאר של היריבה. אף שחקן לא שומר בליגה כמות כשרון יריבים שקליי שומר עליהם וגם ברדלי.

    2. לא ראיתי מאיבאקה שום דבר העונה שיצדיק את המיקום שלו באף אחת מחמישיות העונה בשום צורה. אם הוא יעלה את הרמה שלו לחצי ממה שהיה באוקלהומה אז טורונטו באמת יהיו מסוכנים.

  12. חמישיית ההגנה שלי סימונס קליי יאניס גובר ואמביד דירוג 10 שחקני ההגנה לפי הסדר 1. אמביד 2. גובר 3. יאניס 4. דיוויס 5. הורפורד 6. סימונס 7. קליי 8. וויטסייד 9. ברדלי 10. בטלר

      1. בראון מקום 12 אחרי סטיבן אדמס. סמארט שומר טוב אבל הוא שחקן מחליף ובמאני טיים בפלייאוף הוא לא ישחק ומספר הדקות שלו הוא לא רב. קשה לי לשים מחליפים בטופ. אבל הוא שומר מעולה בין הגארדים בליגה.

  13. תודה רועי. מאמר מצויין. בקשר לווריורס הם גם משייטים, אבל גם העובדה שקבוצות למדו כיצד לשמור על קרי, ובכלל על הווריורס.
    לחמישיית ההגנה הייתי מכניס את אמביד ללא היסוס. גם את לאורי הייתי מחליף בכריס פול או סמארט.

  14. לא זוכר עונה כ"כ משעממת….הייתי מציע לעבור אחרי האול סטאר ישר לגמר המערב בין גולדן והיוסטון…זה הדבר היחיד שיהיה מעניין העונה…הגמר הכללי לפרוטוקול בלבד …טורנטו/בוסטון /קליבלנד יכולות לקחת משחק אחד לכל היותר בגמר .

    1. עונה משעממת? מאיזה בחינה? לי ממש כיף. כמעט כל מחזור יש כמה הפתעות ןהקונפרנצים די צמודים. אם אתה מחליט מראש שמה שהיה הוא שיהיה זה עניין שלך כי הסימנים בשטח לא ממש מראים את זה.

  15. הי רועי. טיפה מאוחר אבל ממש נהנתי מהמחשבות שלך ואני מסכים עם לא מעט ממה שכתבת. ג"ס חסרה את בל אבל גם איתו למרות מאזן 32-6 הוא שהם התקשו מול אותם קבוצות בדיוק. 2 גארדים מאיימים וסנטר אתלטי וחזק (מהר מידי בשביל זאזא חזק מדי בשביל דוראנט וגרין). הם אכן חייבים סנטר. חייבים גם לציין שג"ס נכשלה בבחירות המאוחרת שלה בשנים האחרונות. חלק בבחירה כמו לוני ומאקדו וחלק בפיתוח כמו ג'ונס (יכל להיות בובה של סנטר) ומק'או (צעד קדימה 2 אחורה. למה לוינגסטון לא נח עד הפלייאוף ונותן למקאו דקות לצאת מהסלאמפ). בכלל לא מבין למה לא לחטוף סנטרים שנמקים בלי סיבה בקבוצות אחרות כמו ווילי הרננגומז שיכל מאוד לעזור עד שעבר לשאלוט. אני בטוח שיכל לעזור הרבה יותר מזאזא האיטי והלא יותר בהתקפה.

    לגבי חמישיות ההגנה אני לא מסכים לגבי לאורי. ראיתי לא מאט את הרפטורס. ההגנה שלו מאוד לא יציבהצוהוא בעיני אפילו לא הגארד המגן הטוב בקבוצה שלו (דילון רייט). לגבי ההגנה של מיצ'ל בעיני תוך שנתיים הוא טוב מסימונס בהגנה. 1. קשה יותר להצטיין בהגנה כגארד עם התחרות בעמדה. 2. הוא כרגע שומר על סקנד גארדים. כשהוא על פוינטים הוא מאוד מרשים. יש לו את כל הכלים. הוא כבר עכשיו מגן קבוצתי טוב. הוא צריך שנתייםתוהוא טופ 3 בעמדה שלו בהגנה

להגיב על THE KING RUSSELL לבטל

סגירת תפריט