ויקטור אולדיפו גונב את ההצגה בגארדן בניצחון הפייסרס/ ניר לוין

ויקטור אולדיפו גונב את ההצגה בגארדן בניצחון הפייסרס/ ניר לוין

עוד ערב שישי מענג ציפה לנו הערב בTD גארדן, ערב שבו בוסטון הגיעה אחרי משחק בו היא נסחטה פיזית ונפשית, לאחר שניצחה בשיניים בהארכה, בוושינגטון. לעומת בוסטון, יריבתה הערב אינדיאנה פייסרס, הגיעה מצידה אחרי מנוחה ארוכה, לאחר שהמשחק האחרון שלה התקיים ביום שני, כשהיא נהנית מהעבודה שהמשחק שלה בניו אורלינס נדחה, לאחר שהתגלתה לחות בפרקט (אחרי דליפה בגג).

לפני המשחק זכיתי לראות את קיירי מדגים לשופט המשחק את הריקוד החדש שלמד. לשיפוטכם:

המשחק נפתח בהתאם לרמת הרעננות של שתי הקבוצות: בעוד שחקני הסלטיקס נראו כבדים ועייפים, החבורה של נייט מקמילן נראיתה חדה ועירנית, כשהפתיחה הטובה הייתה של צמד הכוכבים הצעירים והמבטיחים של הקבוצה: ויקטור אולדיפו, האולסטאר, ומיילס טרנר (האולסטאר טו בי?). שניהם היו חמים בפתיחה וקלעו באחוזים טובים כשבוסטון מצידה לא פוגעת בכלום ונראית רע, רע מאוד.

סטיבנס ניסה לשחק עם אינספור הרכבים שונים אבל שום דבר לא הביא אותו אפילו קרוב לאינדיאנה הלוהטת שברחה וברחה, עד שהגיעה ליתרון שיא של 26 נקודות, 52-26, 2:52 לסיום הרבע השני. הסיכוי לניצחון של האורחים בשלב הזה עמד על 97.4%. הקהל של בוסטון לא אהב את מה שהוא ראה, ושרק בוז צורם לקבוצה שלו – בפעם הראשונה שאני שמעתי אותו זועם כל כך העונה – מה שאולי עורר קצת את החבר'ה של סטיבנס שחזרו קצת עד לסיום המחצית אליה ירדו בפיגור 21, 59-38 לאינדיאנה.

היה כיף לראות את הקבוצה של מקמילן הערב. אינדיאנה הזיזה את הכדור מעולה, שיחקה מצוין את הפיק אנד רול של אולדיפו את טרנר, ועבדה קשה בהגנה. אבל בוסטון היא בוסטון, וברוב המקרים השנה שבהם נקלעה לפיגור גדול היא לא סתם חזרה – היא ניצחה:

 

הסטטיסטיקה הזאת מצביעה על האופי החזק של הסלטיקס העונה, אבל היא גם מאוד קשורה לאופן שבראד סטיבנס משתמש בשחקנים שלו העונה. סטיבנס נוהג לשתף הרבה שחקנים במחצית הראשונה, כשהוא בדרך כלל מחליף בשלב יחסית מוקדם של המשחק את החמישייה הראשונה, ונותן דקות מנוחה רבות מוקדמות גם לכוכבים שלו, אירווינג והורפורד, וגם לשני שחקני הכנף החשובים, בראון וטייטום. ברבע השלישי סטיבנס נוהג אחרת בדרך כלל, ונותן לחמישייה לרוץ ביחד דקות ארוכות יותר, ולכן הרבעים השלישיים של בוסטון השנה בדרך כלל חזקים מאוד.

והרבע השלישי המצוין של בוסטון אכן הגיע. אחרי אחוזים מזעזעים במחצית הראשונה השלשות התחילו להיכנס, כשקיירי בראון והורפורד סופסוף פוגעים מבחוץ וההגנה של בוסטון חוזרת להיראות כמו ההגנה השניה הכי טובה בליגה. בוסטון התקרבה והתקרבה, ושלשה משוגעת של רוז'ייר על הבאזר ועם הקרש הורידה ל-4 בלבד בסוף הרבע (76-72), אותו בוסטון ניצחה 17-34.

הרבע האחרון התחיל עם ספסלי הקבוצות, כששתי הקבוצות מתקשות לקלוע את החפץ הכתום לתוך החישוק. בוסטון המשיכה לנגוס בהפרש והגיעה למרחק של שתיים בלבד, אבל בעטה בדלי בכל ההזדמנויות שלה לחזור למשחק. רק כשקיירי והורפורד חזרו, בוסטון סופסוף הצליחה להשוות מסל של הורפורד, שנענה מיד בסל של אולדיפו. הורפורד עם שלשה גדולה השלים את המהפך כשהעלה ל-82-83, 4:45 לסיום, אבל אולדיפו שוב ענה מייד עם שתיים יפות מחצי מרחק. קיירי עוד החזיר את היתרון לבוסטון עם זריקות עונשין מוצלחות, אולם מהרגע הזה אינדיאנה השתלטה על המשחק כשטרנר קולע כמה נקודות חשובות במאני טיים ובוסטון מצידה מחטיאה הזדמנויות רבות.

בסיום ניצחון חוץ מרשים של הפייסרס בגארדן 97-91. כמו שהבנתם, אולדיפו היה נהדר עם 35 נק' וסלים חשובים במאני טיים.

(בסיום הוא היה מרוצה מאוד, כמובן, בחדר ההלבשה, וענה בנינוחות לשאלות כל הכתבים. בשל תקלה טכנית לא צולם הראיון הקצר שלי איתו, אבל אציין שהוא אמר לי שהוא מתרגש מאוד לקראת האולסטאר ושזה כבוד גדול לו ולמשפחתו, ובנוגע לקבוצה – הם לוקחים את זה את זה צעד-צעד ולא מסתכלים קדימה מדיי או חושבים בשלב הזה על הפלייאוף).

 לויקטור החסון עזרו מיילס טרנר עם 19 ו-7 קרשים, יאנג עם 13 ו-14, ובוגדאנוביץ' שהיה לא רע בכלל עם 13 משלו. אצל בוסטון אירווינג הצליח להגיע ל-21, כשבראון וטייטום תורמים 16 ו-15 כל אחד. בסיום תפסתי את גרג מונרו שקיבל תשואות מהקהל כשעלה לשחק הערב לראשונה בגארדן:

יהיה מעניין לראות כיצד מונרו ישתלב בקבוצה הכל כך מגובשת הזאת.

ההפסד הערב של בוסטון הוריד אותה לראשונה מזה זמן רב מפסגת המזרח, כשטורונטו כעת מובילה עליה בחצי משחק. בוסטון תנסה להתאושש באחר הצהריים של יום ראשון כשתארח את קליבלנד בתצורתה החדשה והמסקרנת (ערב הפרידה מפול פירס). הפייסרס שמרו על מקומם השישי, ונצמדו למילווקי שהפסידה במיאמי, ויטוסו מעט דרומה לניו יורק, כשייפגשו את הניקס בראשון אחר הצהריים.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. מצוין. זה טוב לסלטיקס להפסיד קצת, הצעירים צריכים להתחשל. נחכה לראות את מלוא עוצמתה בעונה הבאה כשגורדון יחזור

  2. סיקור מעולה ניר, תודה רבה. ראיתי את אינדיאנה לפני שבועיים בסן אנטוניו מנצחת את הקבוצה המקומית. נראית כמו קבוצה מאומנת היטב, שמצליחה להוציא הרבה יותר מהפוטנציאל שלה.

    1. זה מעניין מאוד כי אינדיאנה של העונה שעברה היתה אכזבה גדולה עם ג'ורג' ובקושי העפילה לפלייאוף ורוב הביקורת הופנתה למקמילן. השאלה איך אפשר לשדרג את הקבוצה הזו עוד צעד קדימה כי בינתיים היא לא נראית מאיימת במיוחד עם מבט קדימה לפלייאוף ולשנים הבאות. מיילס טרנר כנראה כבר לא יהיה פרנצייז פלייר כמו שציפו ממנו אחרי עונת רוקי נפלאה.

  3. מצוין ניר. המחצית הראשונה והמחצית השנייה של בוסטון היו שתי קבוצות שונות לגמרי. הזוי לגמרי הקטעים שהם פשוט לא מסוגלים לקנות סל למשך דקות ארוכות.

  4. מעולה ניר. אני מאוד מרוצה מאינדיאנה – אולאדיפו מראה למה נבחר שני בדראפט והשחקן השני הכי טוב שיצא ממנו (הראשון זה יאניס). ניצחון גדול על בוסטון, הם יעשו בעיות לכל יריבה בסיבוב הראשון ונתנו היום הגנה כמעט מושלמת

  5. החזרה של גורדון היוורד מייצרת צרות של עשירים לסלטיקס, אבל גם פקק. הוא יושב על המשבצת של טייטום. אם אתה מזיז את גורדון ל-4, זה על הורפורד. תשחק סמול בול עם הורפורד ב-5 – יכסחו אותך בריבאונד. יש שם פקק. תוריד את טייטום ל-2 (לא חושב שזה מקומו), זה על בראון, או בעצם ל קיירי שהוא 2 בדמות 1. ושם אלה רוז'ייר וסמארט שרוכבים אחד על השני.
    בוסטון צריכה להפוך את העודף הזה לטרייד עסיסי.

    1. לטעמי, בוסטון למדה השנה שסמול בול כהרכב קבוע לא יקרה. כך לפחות יהיה כל עוד הורפורד הוא הגבוה הכי איכותי שלך.
      לטעמי, טייטום יעבור לספסל וזה דווקא מהלך שיכול להיות מצויין כרגע לבוסטון. דקות הוא יקבל…הוא כנראה ייכנס כמחליף הראשון עבור כל אחד משחקני הפנים (3 עד 5), אלא אם נדרש גבוה מאסיבי ואגרסיבי שישקיע בריבאונד ויראה נוכחות בצבע (כרגע לא ברור מי ממלא את אותו מקום בעונה הבאה). במהלך העונה הניסוי הזה בוצע מספר פעמים והוא עבד טוב עבור כולם. לספסל יש סקורר דינמי וטייטום מקבל סיטואציה בה יש פחות לחץ על הכתפיים שלו (כי אם לא יילך, אז מישהו מהחמישייה ייכנס), אך הוא עדיין יהיה שחקן מוביל בהתקפה. בתתור שחקן שישי מהספסל, בדרך כלל מקבלים כמות דקות של שחקן חמישייה, או קרוב לכך. אני מאמין שאם הכל יילך כשורה, הספסל יכיל בעיקר את טייטום, רוזייר וסמארט (כך זה נראה לפחות לפי תגובת איינג' לגביי חשיבותו ועל כך שהוא רואה אותו כחלק מעתיד המועדון).

      1. טייטום על סף להיות אולסטאר… זו רק העונה הראשונה שלו, תאר לעצמך לאן יגיע. קשה לי לראות כישרון כזה יושב על הספסל

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט