מעורב כדורסל – הערב מהפכה ורעידת אדמה בשידור TV, וראיון עם דוויין ווייד / מנחם לס

היכל התהילה

אין לי בעייה עם גארי פייטון, ברנרד קיד, ריצ'י גוארין (עוד זכיתי לראות אותו ב-1961 עד 1965 או משהו כזה), ואוסקאר שמידט, השחקן הברזילאי הנפלא. אבל ישנם ששה שחקנים שהגיע זמנם להיבחר, ואני מתחיל לחפש את שמם כל שנה עם פחות ופחות סבלנות:

1.ספנסר הייווד (בן 63, 13 שנים ב-NBA)

ספנסר היה אחד הסנטרים/פאור-פורוורדים הטובים שאני זוכר. הוא סיים קריירה של 13 שנים עם 20.3 נק', 10.3 ריב', ו-1.1 חסימות, ודיוק של 46.9%. רק קרים עבדול ג'אבר, חאכים אולג'ואן, דייויד רובינסון, מוזס מלון, אלביס הייס, ובוב לנייר סיימו 12 שנות משחק לפחות עם 20 נק' ו-10 ריב' למשחק (וכמובן אלה שייבחרו שקיל או'ניל וטים דאנקן).

 

2.מרק ג'קסון (בן 49, 14 שנות NBA)

מרק סיים קריירה עם 9.6 נק', 8.1 אס', 3.8 ריב', ו-1.2 גניבות ב-44.7% דיוק. היו רק  8 פוינט גארדים עם 9 נק', 8 אס', 3 ריב', וגניבה אחת לקריירה: מג'יק,  אייזיה תומאס, אוסקאר רוברטסון, ג'ון סטוקטון, קווין ג'ונסון, מרק פרייס, וולטר פרייזר, וגייל גודריץ' – חברה לא רעה להיות בה.

 

3. מרק אגווייר (בן 53, 13 שנות משחק)

חבר יקר בבד בויז איתם לקח שתי אליפויות. סמול פורוורד שסיים קריירה עם 20 נק', 5 ריב', ו-3 אסיסטים, ב-48.9% כשהרבה מפגזיו באים מאחורי הקשת. היה אול סטאר 5 פעמים, ו-3 פעמים מועמד ל-MVP.

 

4. ג'ק סיקמה (בן 57, 14 שנות NBA)

סיים קריירה עם 15.6 נק', 9.8 ריב', 3.3 אס', 1.1 חסימות, ו-0.9 גניבות. דיוק 46.4%. רק אחד מ-6 שחקנים עם 15,000 נק', 10,000 ריב', 3,000 אס', 1,000 גניבות, ו-1,000 חסימות. אם הוא אחד משבע, מקומו בהיכל.

5. מיץ' ריצ'מונד (בן 47, 14 שנות משחק)

כמובן חבר ב-RUN DMC – ע"ש להקת הראפ המפורסמת עם כריס מאלין וטים הרדאוויי. 21.0 נק', 3.9 ריב', 3.3 אס', 1.2 גניבות. 6 פעמים אול סטאר, טבעת עם הלייקרס, אבל כבר בגיל מבוגר עם תרומה קטנה בלבד. אחד מ-38 שחקנים שהגיעו ל-20,000 נקודות!

 

6. טים הרדאוויי (בן 47, 13 שנות משחק)

אחד השחקנים האהובים עלי ביותר. מלך הקרוס-אובר שטוב ממנו אין עד היום. קלאץ' שוטר מדהים עם עצבי פלדה. 17.7 נק', 8.2 ריב', 3.3 ריב', ו-1.6 גניבות. 38% מה-3. מס' 14 בכל הזמנים עם 7,095 אסיסטים. רק אחד מ-6 עם 17.7 נק' לפחות, 8.2 אס', ו-1.6 גניבות. האחרים מג'יק, אייזיה, כריס פאול, קווין ג'ונסון,  ואוסקאר.

 

היום מהפכה בשידורי כדורסל בטלוויזיה

 

כשהמשחק הערב בין אוקלהומה סיטי ת'אנדר וגולדן סטייט ווריורס יתחיל ב-10:30 בלילה שעון מזרח ארה"ב – אצלכם 5:30 בבוקר יום ששי – תחול, אולי, מהפכה בשידורי כדורסל בארה"ב. המהפכה תתחולל אם הקהל יקבל את אופנת השידור החדשה. ואם זה יצליח, אני רואה את את הפוטבול והוקי קרח עוברים גם הם לשיטה החדשה. בבייסבול זה לא יעבור כי בבייסבול השידור הוא אחר לחלוטין. אבל בכדורגל? הכדורגל הוא  ה-NATURAL עבור השינוי שתתקלו בו אם תקשיבו לשידור האמריקאי.

TNT החליטה לנסות לשדר משחק כדורסל ללא "PLAY-BY-PLAY". במקום מרב אלברט (או יורם ארבל…) ועוד שדר, השדרים יהיו שלושה שחקני NBA של העבר סטיב קאר, רג'י מילר, וכריס וובר. אף אחד מהם לא שידר מעולם "PLAY-BY-PLAY", אם כי שלושתם כבר רכשו נסיון די רב הן באולפן, והן ליד שולחן השידור ליד הפארקט כאנליסטים ואנשי צבע. TNT אמרה להם דבר פשוט אחד: "תדברו על מה שקורה על הפארקט. אתם חופשיים לנפשכם".  מאחר וכל צופה בטלוויזיה רואה בדיוק מי מוסר למי, מה צריכים שדר שיספר לנו מה אנו רואים? אוקיי, מדי פעם אפשר לומר "איזו מסירה נפלאה של ראסל ווסטברוק לקווין דוראנט", אבל השלושה ידברו בעיקר על מה שהם רואים, מה שהם חושבים, מה הם מרגישים, ואיזה דברים מהעבר דברים מסויימים מזכירים להם.

אני ממש מצפה בהתלהבות לשידור החדש. עבורי זה יהיה חידוש מרענן ביותר. הנה יש לנו שלושה שחקנים – אחד פרונט פלייר; אחד גארד מאחור. ואחד מין רול-פלייר/שחקן ששי/ שישב הרבה על הספסל וחזה בג'ורדן עושה את השטיקים שלו. לכל אחד מהשלושה ישנו TAKE אחר על המשחק כי פורוורד נולד עם DNA אחר מגארד, ורול פלייר הוא בכלל ייצור שקשה להגדיר. כל השלושה כריזמטיים  בטונות, בעלי חוש הומור, ואהובים על הקהל כמעט ללא יוצא מין הכלל. סטיב קאר אומר: ,אני לא אהיה מרב אלברט. אולי אהיה קצת שוטר תנועה אם המשחק יצדקק לקצת כיוון מאיתנו. לא לתאר מה רואים אלא להסביר מה רואים". רג'י מוסיף: "החלטנו להיות מין 'שולחן עגול' בו שלושתנו משוחחים על המשחק מבלי 'TO OVER ANALYZE IT'. נשוחח עליו כמו שלושה חובבים ששיחקו פעם כדורסל והיו רוצים להיות על הפארקט במקום מול המיקרופון, אילו רק יכולנו". כריס וובר מוסיף: "אבל יש לנו ראש קבוצה. סטיב קאר הוא ראש הקבוצה". קאר מחייך, "נכון. כלתרגיל עובר דרכי!".

הרעיון לשינוי הדראסטי בא משיחה בין שני מנהלי TURNER SPORTS קרייג בארי ולני דניאלס. הם החליטו, "למה שלא ניתן לשלושה שחקני עבר המכירים את כל הבפנים והחוץ של המשחק לנהל את עמדת השידור כרצונם עם רק כמה נקודות הדרכה. השלושה עבדו יחד כבר כמה פעמים באולפן, וישנה ביניהם קואורדינציה נהדרת. לאף אחד מהם אין את האיגו לשלוט על המיקרופון, והם לא רק שותפים לשידור, הם גם חברים האוהבים לבלות יחד. מה יכול להיות טוב מזה?".

אני מנסה להיזהר מעט, אבל נדמה לי שהערב ניפתח פרק חדש בשידורי ספורט בטלוויזיה.

 

"כל 'התרגילים' עוברים דרכי", אומר סטיב קאר, "קפטן" הקבוצה.

 

 

 

דוויין ווייד: "נמאס לי מכל המפקפקים"

האמת? אני לא יודע מדוע דוויין ווייד ביזבז את זמנו לענות לכל המפקפקים ביכולתו, הטוענים שהוא הפך לשחקן איטי, שחקן רגיל מהשורה, שתלוי רק בלברון להצלחתו. אתמול בבוקר הוא אמר לכתב הספורט של היו אס איי טודיי (USA TODAY), במאמר ראשי בעמוד 1 של מוסף הספורט של ה-10 לאפריל במאמר שכותרתו היא "WADE FED UP WITH ALL DOUBTERS".

-"האם אני, דוויין ווייד בן ה-31 איבד צעד והפך לשחקן איטי?

-האם אני דוויין ווייד לא מסוגל לקלוע רצוף 20 נקודות?

– האם משחקו של דוויין ברירדה?

-האם דוויין הוא כבר לא השחקן שהיה?

-האם הגיל סוף-סוף ניצח?"

ואז הוא פונה לעתונאי: "כמה שאלות שאלתי? לא משנה. התשובה היא 'לא' באותיות גדולותלכל אחת מהן!".

ואז הוא מסביר את תסכולו: "כשאתה משחק מול 20,000 באולם כל ערב שני; כשמיליונים צופים בך בטלוויזיה, כל הדיבורים האלה על 'ירידה', 'איבד מה שהיה לו', ו-'זקן', מתחילים להיכנס לך לעצמות ואז למוח ואז אני מתעצבן. מי יודע אם איבדתי צעד או לא? אני, חברי לקבוצה, והמאמנים. אני הראשון שיידע וירגיש זאת. לדוויין היו כאבים בברך ובעקב ולכן לא שיחק 5 משחקים. "אנשים כבר בנו על זה תיאוריות. טענו אפילו שהוא עומד לפרוש. אתה שומע ושומע ושומע את כל השטויות, ואז אתה מתפרץ כי אתה לא יכול יותר להכיל את זה. גם לי זה כבר קרה!. דוויין ירד ברמתו? ב-11 המשחקים האחרונים הוא קלע 25.8 נק' ממוצע. כמה שחקנים בליגה קלעו בעשרה המשחקים  האחרונים 25 נקודות ממוצע? כמה קלעו 25 נקודות ממוצע בעשרה משחקים  אי פעם ב-NBA?"

צ'ארלס בארקלי – הפרטנר של דוויין בפרסומות המצחיקות ביותר אי פעם, ורוב הקרדיט על כך הולך לדוויין שהוא ממש NATURAL לפני המצלמה, אפילו יותר מצ'ארלס שאצלו הכל מעט מאולץ – עלה על דוויין ש-"הוא איבד צעד. הוא איבד מהירות. אין לו את זה כמו פעם". מאז דוויין לא רוצה כל קשר עם בארקלי, וקיבינימאט כל הפרסומות. "הוא חזה בי פיזית במשחק אחד העונה כשהוא אמר מה שאמר. יש לו זכות לומר מה שהוא רוצה, אבל מדוע לא היה לו מה לומר ברצף 27 הנצחונות שלנו, והממוצע שלי של 22.1 נק' לאורך כל הרצף?".

לא תארתי לעצמי שדוויין ייפגע עד כדי כך. כל מה שיש עליו לעשות זה להיות בורג חשוב באליפות הבאה – ומיאמי אינה קבוצה בלעדיו למרות איזה גולש טירון כאן באתר ש-"קבע" שדוויין הוא השחקן האובררייטד ביותר בליגה; הוא חזה בו מהקווים של המגרש כמה פעמים, רק שתבינו –  ואז זה יסתום הרבה פיות ובעיקר את פיו של האציל השמן (שהוריד 35 ק"ג).

נכון שדוויין עבר ניתוח בשתי ברכיו ביולי, אבל הוא חזר כגדול, וכמה מהדאנקים שלו לא נפלו מאלה של בלייק גריפין. העלי-הופ  בינו לבין לברון הוא A THING OF BEAUTY!"?

איך דוויין ענה לעל הספקנים? ב-22.8 נק' למשחק, 5.4 ריב',5.4 אס', 2.3 גניבות, והכל ב-52.7% מחודש ינואר. ז"א זאת הסטטיסטיקה שלו לשנת 2013. OVERRATED MY ASS. אני לא מאמין דישנם 5 שחקנים בכל הליגה עם סטטיסטיקה כזאת. לברון: "לאנשים אין בכלל מושג כיצד הוא שינה את משחקו. ברצף 27 הנצחונות הסטטיסטיקה של דוויין היא 25.2 נק', 6.5 אס', 5.4 ריב',2.4 גניבות, והכל עם -58.7%  דיוק, אז כיצד אנשים עם אונקיה של שכל והגיון יכולים לדבר 'ירידה'. אז אם אותי זה מעצבן, אתם מצפים שהוא לא יתעצבן?

הוא יסיים את העונה עם 20 נק', 5 ריב', ו-5 אסיסטים זו הפעם הרביעית בקריירה שלו. העונה רק לברון ג'יימס, ראסל ווסטברוק, וקובי בריאנט יכולים להתגאות עם מספרים כאלה. אנדרייטד באמת! איפשר לשחקנים כמו ווסטברוק, קובי, ולברון להשתוות אליו!

מה שהוא אומר עתה לעתון קצת הפתיע אותי: "אין לי איגו ואני לא נעלב כי אני יודע שאני אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה. אילו רציתי, ולא התחשבתי בלברון, הייתי קולע מעל 30 העונה ולוקח את תואר 'הקלע מספר אחד. אין לי בעייה עם לעשות את זה, אבל זה לא מעניין אותי יותר. הדבר היחיד שמעניין אותי זה לנצח. לקחת עוד אליפות. הוספתי למשחקי פוסט-אפ, ואני יודע שקליעה ארוכה מהשלוש היא לא כוס התה שלי. אז אני מתרכז יותר בפוסט-אפ, חדירות, וקליעות מחצי משחק. לברון ואני יודעים במבט מהיר אחד מה לעשות".

העונה 60% מהקליעות של דוויין הם באזור הצבע, ו-70% מפחות מ-5 מטרים. ב-2008-9 כשהוא זכה בתואר קלעי הליגה, רק 40% מזריקותיו היו מאזור הצבע ו-51% מאזור של פחות מ-5 מטרים. "אני יודע את המרחק שלי עתה, ואני מנסה להישאר במרחק שהוא הטוב ביותר עבורי".

ספואלטרה מוסיף את השני סנט שלו לעתונאי ג'ף זיליגיט, כותב המאמר: "השינוי הגדול ביותר במשחקו של דוויין היא התנועה ללא הכדור. עד שלברון הגיע, הוא כמעט תמיד נע עם הכדור. רק שחקן עם IQ כדורסלני גבוה יכול לשנות  את משחקו ככה, ודוויין הוא אחד השחקנים הפקחים ביותר".

ודוויין הוא האחרון לדבר: ,אני משחק רק כדי לנצח. תוארים אישיים כבר מזמן לא מעניינים אותי, ומספרי סטטיסטיקה לא מעניינים אותי.  כל מה שמעניין אותי עתה הוא לנצח עוד אליפות, ולנצח אותה בגדול!"

 

 

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. מאד מעריך את וויד. לעומת לברון, שהוא מפלצת של אתלטיות, אצל וויד רואים תנועה והטעיות גוף מרשימות ביותר. שחקן שלם ביותר. נדמה לי שיש לו גם כמות חסימות עצומה ביחס לגארד.

  2. רק תיקון קטן לפוסט המצויין: השלישייה שכללה את טים הארדווי, מיץ' ריצ'מונד וכריס מאלין כונתה RUN-TMC (ראשי תיבות של שמותיהם הפרטיים), וזו כמובן הייתה מחווה להרכב ההיפ-הופ RUN-DMC שהיה פעיל באותה תקופה (ואחד מחבריו נרצח לאחר מכן).

  3. ווייד יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל הוא ממש לא מה שהיה פעם. בתקופת האליפות הוא היה יותר טוב מלברון בהרבה לדעתי. תשוו אותו לקובי שנמצא כרגע בסוף ה 34 שלו, והוא מצא דרך לא לאבד יותר מדי. ההפך, אפילו שיפר את משחקו. ווייד פעם היה למעלה שני אך ורק לקובי. היום הוא אפילו לא טופ 5

    1. מסכים, למרות שאני מבטיח לך שגם המספרים של קובי היו צונחים דרמטית אם הוא היה משחק במקום וויד במיאמי הנוכחית עם ג'יימס לידו.

      1. זה הדדי אתה יודע. גם המספרים של ג'יימס היו צונחים אם היה משחק ליד קוביאשי. כשיש שני סופרסטארים דומיננטיים, טבעי שכבודד הם יקחו פחות זריקות.
        תראה מה ווסטברוק עושה לדוראנט המסכן באוקלוהומה. עוד נגיע ליום שהוא יהי זה שייקח זריקות אחרונות, ולא דוראנט.

        דוקטורה, יופי של פוסט, נהנתי לקרוא.

    2. דוויין לא בטופ 5 של שוטינג גארדס? חכה לפלייאוף ותראה. אני רק מקווה שברכו בסדר. במשחק מיאמי-לייקרס, דוויין תמיד קובר את קובי.

  4. יש קשר בין טים הארדוואי לטים הארדוואי ג'וניר ממישגן ? הוא גם מגיע לעודד את הקבוצה .
    מה לגבי הסנטר האגדי של יוטה גרג אוסטרטג יש לו סיכוי להיות בהיכל התהילה ?
    מה לגבי שחקנים מאירופה ? יש סיכוי למוטי אראוסטי להיכנס ? מיקי ברקוביץ ותנחום כהן מיץ חברים בהיכל ?

  5. ענית ברצינות על אוסטרטג? נדמה לי שהוא צחק.
    וייד הוא קודם כל וינר. כשהכסף על השולחן הוא אחד הגדולים בתולדות המשחק. החדירה שלו לסל היא שנייה רק לג'ורדן. יכול לסיים קרוב לטבעת בכל צורה אפשרית, וגם בכמה צורות בלתי אפשריות לחלוטין.
    מסוג השחקנים שהופכים את המשחק לטריפ. הוא וג'ינובילי.

  6. רעיון מעולה לשדר משחק בלי שדרנים, מי שבאמת מבין במשחק לא צריך שלברון קולע סל גדול שיגידו לו שלברון קלע סל.
    נמנע ממני לראות לכן אשמח שמישהו שראה שיגיב ויכתוב איך היה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט