זנב לאריות? / יובל עוז

זנב לאריות?

עברנו את מרץ' מדנס, גם פיינל פור המכללות מאחורינו, וכעת הזמזום היחיד שנותר באזנינו הוא תופי הפלייאוף שמתחילים לרעום עם כל יום שעובר. בעוד ישנם את השחקנים, המאמנים והמועדונים שהפלייאוף הקרוב יהיה קריטי מאוד עבורם ויקבע אותם בתודעה שלנו כהצלחות או אכזבות, יש קבוצה אחת שכל השנה וחצי האחרונות היו עבורה שינוי סטטוס אחד גדול, מייק אובר עצבני שבסופו הלוס אנג'לס קליפרס הפכה מהנמושה הגדולה בהיסטוריה לקבוצת צמרת בליגה.

בזמן הטרנספורמציה המרנינה הזו של הקליפרס הם הצליחו להשיל מעצמם את כל הסטראוטיפים השליליים שדבקו בהם בחצי יובל האחרון. מאי היכולת להנחית סופרסטאר, דרך הבעלים הקמצן ועד השלמת הסוויפ העונתי המרשים על הלייקרס לפני כמה ימים. בתווך, היה להם גם סדרה של 17 ניצחונות רצופים מתישהו באמצע העונה, כשהם מציגים את הקבוצה האטרקטיבית ביותר בליגה עם הלוב-סיטי ואת אחד הספסלים היעילים בליגה עם ג'מאל קרופורד (אחד המועמדים המובילים לתואר השחקן השישי), מאט בארנס, לאמאר אודום, אריק בלדסו ואחרים. אז למה יש תחושה כאילו בכלל לא בטוח שהם עוברים סיבוב ראשון?

תמונהעם חמישייה כזו אין להם ממה לפחד

מצד אחד, צריך להבין שמול הקליפרס ניצבות יריבות באמת מפלצתיות העונה, שלרובן יש יותר ניסיון בפלייאוף. מעבר לכך, בששת המשחקים האחרונים של הקליפרס מול ממפיס/אוקלהומה/דנבר/סן אנטוניו הם הפסידו את כולם בהפרש ממוצע של 10.0 נק', כשבהמשך השבוע הם נוסעים לממפיס, שניצחה את 12 המשחקים האחרונים שלה בבית, כך שאף אחד לא יהיה מופתע אם הרצף הלא מחמיא הזה יגדל ל-7.

אבל מצד שני, לקליפרס יש את כל הכלים להתמודד שווה בשווה מול הגדולות של המערב. כאמור, יש להם ספסל בלתי נגמר, את קבוצת ההגנה הרביעית בטיבה בליגה (סופגים 94.8 נק' למשחק, רק אינדיאנה, ממפיס ושיקאגו יותר טובות), את אחד הפאוור פורוורדים המבטיחים והמוכשרים בליגה, אם לא המוכשר שבהם, בדמות בלייק גריפין, וכמובן, את הרכז הטוב בעולם, כריס פול. עם כל התחמושת הזו, לקליפרס לא אמורים להיות שום רגשי נחיתות כאשר הם באים להתמודד מול הכוחות החזקים במערב, אולם המציאות מראה תמונה קצת אחרת.

כדי להבין את המצב של הקליפרס צריך לחפור בארכיוני "הפמליה" לעונה בה וינס מנסה להתמודד עם מעמדו המעורער בהוליווד. באחד מרגעי המשבר הבודדים בסדרה, הוא שואל את הסוכן הכל יכול שלו, ארי גולד, האם הוא יהיה בסדר. גולד, בצורה מאוד לא אופיינית, עונה לו במינימום סרקזם ובדיחות הומופוביות (אל תדאגו, שנייה לפני הוא ירד על האשכים של לאנס ארמסטרונג) ואומר לוינס שכדי להיות גדול הוא צריך להתנהג כמו גדול, לשחק את המשחק, להיות חלק מהתהליך.

בהשוואה למצב של הקליפרס, זה נראה כאילו גרי סאקס, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, הלך לפי הספר של איך לבנות קונטנדרית. יש להם שני סופרסטארים בגילאים מבטיחים, יש להם את דיאנדרה ג'ורדן, העוגן ההגנתי בצבע, את צ'אנסי בילאפס בתפקיד הוטרן המנהיג (שאמנם נוטה להיפצע, אבל יכול להיות קריטי מאוד בפוסט-סיזון) וספסל עמוק מאוד. אז כן, יש להם את כל הכלים כדי להיות קונטנדרית, אבל בפרפראזה על גולד, זה לא מספיק שיש לך את מה שצריך כדי להיות גדול, אתה צריך גם לחשוב כמו גדול.

יכול מאוד להיות שהקושי של הקליפרס להגיע מבירא עמיקתא לאיגרא רמא כל כך מהר (הרי רק לפני שנתיים הם בכלל לא היו קרובים לפלייאוף) קשור לעובדה שהם כבר לא האחות הקטנה מ-LA. בעוד בעונה שעברה הקליפרס עדיין היו בעוכריהם של הלייקרס, העונה אין שום ספק מי הקבוצה הבכירה בעיר, ובכלל בבית הפאסיפי. הסוויפ העונתי הקליל בתוספת הדשדוש של קובי וחבריו הפכו את הקליפרס מהאחות הקטנה והצולעת לזו שההורים מסתכלים עליה בגאווה ואומרים לאחות הגדולה לקחת ממנה דוגמא.

כאשר האחות הקטנה מגיעה להישגים גבוהים יותר מהאחות הגדולה, נוצרת סתירה פנימית בין הסיפוק שבריצוי ההורים לבין אי הנוחות שנוצרת מכך שהתעלתה על אחותה הגדולה. כמובן שמדובר בתיאוריה קצת תלושה לאור העובדה שמדובר בקבוצות כדורסל ולא בבני אדם, אבל קשה להתעלם מיחסי הקליפרס-לייקרס כשבאים לבחון מדוע הקליפרס לא נותנים רושם של קבוצה מאיימת במיוחד כשהפוסט-סיזון במרחק של פחות משבועיים.

תמונההכסא מתנדנד. ויני דל נגרו

בפלייאוף של העונה שעברה אף אחד לא היה כועס אם הקליפרס לא היו עולים לחצי הגמר. העונה המצב הוא מעט שונה. הקליפרס קבוצה טובה יותר מהעונה שעברה, מנוסה יותר במעמדים כאלה וברגעים מסוימים של העונה נראתה בשלה להגיע אפילו יותר גבוה מההישג של העונה שעברה. במצב העניינים הקיים, בו הקליפרס עומדים לפגוש את דנבר, קבוצת הבית הטובה בליגה, או את ממפיס, שנמצאת במומנטום אדיר ורוצה לנקום על ההפסד בעונה שעברה, ללא יתרון ביתיות, הכסא של ויני דל נגרו מתחיל להתחמם.

דל נגרו לא קרוב לדימוי התקשורתי שמנסים לצייר לו כדחליל על הקווים שעושה מה שכריס פול אומר, אבל הוא גם לא מאמן בקליבר של פופוביץ' או ג'ורג' קארל, ובמובן הזה, יכול מאוד להיות שאימוץ המנטרה של ארי גולד משמעה יהיה להיפטר מדל נגרו ולהחתים מאמן עם שם גדול יותר שייתן את הערך המוסף שנדמה שהקבוצה הכשרונית הזו זקוקה לו, ויגרום לה לחשוב כמו קבוצה גדולה, כמו קונטנדרית. מה שבטוח, קשה לראות את דל נגרו נשאר אם וכאשר יגיע הפסד בסיבוב הראשון.

בסופו של דבר, בנקודת הזמן הזו, הקליפרס הם הקבוצה החמישית בטיבה במערב (המאזן שלהם מאז האולסטאר הוא 9-12, רחוק מאוד מהרקורד של ארבעת המובילות), אבל בהסתכלות לטווח הארוך, עם שיפור מסוים והדעיכה הבלתי נמנעת של הספרס, הם יהיו היריבה הגדולה של אוקלהומה בשנים הקרובות. וכדי באמת לעמוד במשימה הזו הם צריכים להפסיק להסתפק בכך שיש להם את היכולת להיות גדולים, אלא להתחיל באמת להיות גדולים. הפלייאוף הקרוב הוא הזדמנות מדהימה עבורם להוכיח שהם כבר עכשיו מוכנים לאתגר.

באדיבות

yuvaloz.wordpress.com

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. פוסט נהדר כרגיל.
    גריפין פוואר פורד מוכשר??? איפה ראית את זה טוב כן .אני לא יודע אם הייתי בוחר אותו אם היו נותנים לי להרכיב קבוצה.(הוא וגורדון לא יודעים לעשות הרבה חוץ מלקפוץ).
    פול אגדי הכל תלוי בו בילאפס(אם הוא חי) וקרואפורד תאמת אני רואה אותם עוברים את ממפיס .

  2. etayle גריפין השתפר מאוד וכן הוא גם יודע לקפוץ לפי דעתי הוא בין חמשת הPF הטובים בליגה . יובל כרגיל הנאה צרופה לקרוא את מה שאתה כותב . אפשר לבקש מאמר על הליגה המקומית . יש כמה סוגיות מעניינות : סיום השביתה ההזויה ביותר ומיותרת לדעתי וקו הסיום לפני הפלייאוף . מקווה שתענה לאתגר ותפרסם משהו .

  3. תודה רבה על המחמאות.
    בקשר לגריפין אני לא רואה פאוור פורוורד עם אפסייד יותר גדול משלו, במיוחד העונה כשהוא שדרג את הקליעה שלו מחצי מרחק ובוא לא נשכח שהוא עוד לא בן 24.
    בקשר לליגה הישראלית, צר לי אבל לא יצא לי לראות משחק כבר המון זמן, בעיקר כי אין לי ערוץ הספורט, ואני חייב להודות שאחרי שנה שלא שיווקו לי לתוך המוח את ערב הכדורסל של ישראל ואחרי השביתה ההזויה, כדבריך, אני מוצא את עצמי פחות ופחות מתעניין בכדורסל הישראלי, לצערי. כך שקשה לי לראות מצב בו אני מביא את עצמי לכתוב על זה.

    1. טוב כנראה נסחפתי(כי גורדן כזה) אבל הקליעה שלו זה לא הדבר הכי גדול ליגה יש לו לאן להשתפר ותאמת הוא משתפר ((עושה תהליך דומה לאמרה) אבל בינתים הוא אחד הPF הטובים בליגה לא יודע אם הכי טוב אבל יש לו במה להשתפר בעיקר בקליעה (ואז הוא יהיה באמת שחקן על) ומשהו מוזר לברון 7 בליגה מאחוזים מהשדה יותר מגריפין זה פשוט מראה כמה לברון שחקן ענק!!

  4. דירוג NBARANK עכשיו בESPN שנעשה ע"י 111 אנשי מקצוע בתחום, שם את גריפין במקום 13 בליגה. דירוג הולינג'ר לפי PER שם אותו מקום 11 בליגה. עם PER של 22.87 (מקום אחד מעל קובי שיש לו 22.85). נראה לי שהמדדים מוכיחים שהוא יודע עוד משהו חוץ מלקפוץ.

  5. באמת הקליפרס זה חידה לא ברורה,כמו שיובל כתב יש להם כל מה שצריך בשביל לזכות באליפות אבל משהו שם לא עובד את הסוף בשביל לזכות באליפות,אולי זה באמת המאמן,אולי הם צריכים להיות יותר "רעים" ופחות לעשות שואו,ואני גם בדיעה שבגריפין יש יותר מאשר קפיצה מדהימה ואם הוא ימשיך עם השיפור של הקליעה מבחוץ הוא יהיה בלתי עציר

    1. הווינר הכי גדול מאז ג'ורדן? :)) עם כל הכבוד לפול (ויש הרבה) איך בדיוק הוא באותה נשימה עם ג'ורדן ווינר שאפילו לסדרת גמר הוא עוד לא הגיע?

  6. סאקס הוא לא זה שבנה את הקבוצה – זה היה אולשיי (היום הג'נרל מנג'ר של פורטלנד) שעשה את העבודה הקשה של פינוי המקום בתקרת השכר, למרות שלמרבה האירוניה בחירת הדראפט שהוא נתן לקליבלנד כדי ליצור את המקום בתקרה להחתמת כריס פול (או כוכב אחר – אז עוד לא היה ברור לאן פול הולך…), הפכה לקיירי אירווינג…

    סאקס עשה שתי פעולות נכונות בקיץ האחרון –

    1.
    במקום למלא את מקומות 9-12 בספסל בשחקנים צעירים מאד כמו שנהוג בהרבה קבוצות, הוא הלך והחתים שחקני נבא וותיקים מוכחים – גם אם כאלה שנחשבים לסימני שאלה בשלב הנוכחי בקריירה שלהם, פעולה שהוכיחה את עצמה לדעתי בכל קבוצה שהלכה בדרך הזו (הוקס בעונה שעברה, ניקס העונה, וכו'), ואני לא מבין איך קבוצות עוד לא למדו את הלקח הזה.

    2.
    ההחתמה של קרופורד – שאף אחד לא תיאר לעצמו שייתן עונה כזו אחרי עונה קודמת מאכזבת יחסית, אבל פה היה בינגו שלדעתי הוא יותר מזל משכל.

    היה גם את הטרייד שבעצם החליף את מו וויליאמס בלמאר אודום, אבל לא מדובר בהברקה יוצאת דופן.

    שורה תחתונה – את הבנייה של מה שרואים היום בקליפרס עשה אולשיי, סטרלינג היה קמצן כרגיל ואיבד אותו לפורטלנד, וסאקס המשיך יפה את העבודה, אבל הוא רק פתח את הפקק אחרי שאולשיי כבר עשה את כל העבודה הקשה של לשחרר אותו…

  7. דדי צודק לא נתתי קרדיט לאולשיי. עדיין סאקס עשה יופי של עבודה בהחלפת הספסל והוא אחד המועמדים לgm של העונה. אני אישית חושב שמגיע ליוג׳ירי מדנבר

  8. עשה עבודה טובה – מסכים.
    gm של העונה ? לא רואה את זה.

    אני גם לא חושב שמגיע ליוג'ירי.
    רשימת המועמדים צריכה להתחיל מדאריל מוריי למרות שבתחילת העונה היה נראה שזה בכיס של קאפצ'ק…

    גם לא חושב שאנשים שמים לב איזה עבודה מדהימה עשה הניגן באורלנדו.
    מבחינתי הוא אחד המועמדים לתואר הזה למרות שלא מאמין שיש לו סיכוי אמיתי לזכות.

  9. לגבי קופצאק זה רק הוכחה כמה התואר הזה הוא תלוי בהצלחה של קבוצה, תראה את הזוכים של השנים האחרונות (אינדיאנה בוסטון שיקאגו מיאמי דנבר בעונת גמר המערב ומילווקי בעונה שהם עלו לפלייאוף). בגלל זה גם הניגן לא יזכה, וגם רק על הטרייד המזעזע של האוורד הוא לא יזכה. לגבי מורי, הוא בהחלט מועמד אבל זה יותר עניין של מזל. הרי אם פרסטי היה מחליט לשחק עם הארדן עד סוף החוזה שלו הוא בחיים לא היה מועמד ובוא לא נשכח שהבחירות דראפט שלו די מביכות. לטעמי הוא מועמד כי הוא באמת הבין את הכיוון אליו הליגה הולכת ושינה את כל הקבוצה שלו כדי לתת לה הזדמנות להדביק את שאר הקבוצות.

  10. מורי מועמד כמו שקאפצ'ק לא מועמד – כי השורה התחתונה זה מה שחשוב.

    והגדולה של מורי היא לא רק שהשיג את הארדן ואסיק (ובמידה פחותה את לין וגם את הבחירה מס' 2 בדראפט הקודם בטרייד עבור רול פליירס), אלא לא פחות מזה העובדה שליוסטון עדיין יהיה מקום להוסיף חוזה ענקי בקיץ – על גבול המקסימום עם קצת תמרונים.

    בליגה מעריכים דברים כאלה, ובגלל זה אני מאמין שהוא יזכה.

    וכדי להישאר מנומס אני מציע לך לשקול שוב את דעתך על מה שהניגן השיג עבור הווארד…
    הטרייד הזה היה מבריק – במיוחד בהתחשב שכל האלטרנטיבות האחרות שעמדו בפני הניגן נראו כמו פיתויים גדולים, אבל כמו שכתבתי כבר בקיץ – היו לא יותר מזהב של שוטים.

    מבחינתי אני גם מוסיף לזה את ההחתמה של ווהן שנראה לי כמו מאמן עתידי ענק, ובסך הכל של הדברים – עבודה מדהימה ל GM בשנתו הראשונה בסיטואציה סופר קריטית ורגישה.

  11. דבר ראשון, רובינסון היה בחירה 5 בדראפט האחרון.
    דבר שני, הטרייד עליו היה באמת מצוין (ניצול ההתפרקות של הקינגס עד תום). לעומת זאת, אני אשמח אם תסביר לי למה הוא שלח את מרכוס מוריס תמורת כלום לפיניקס (החוזה שלו הוא בקושי 2 מליון לעונה, קשה לי להאמין שזה משיקולי תקרת שכר).
    לסיכום עניין מורי, הוא לחלוטין מועמד ראוי, אני אישית לא חושב שהוא יזכה.

    לגבי האניגן, טרייד מבריק? באמת? בוא נסתכל על זה קצת לעומק.
    אל הרינגטון – שחקן די גמור (שיחק 10 משחקים העונה) עם חוזה גדול שנגמר עוד שנתיים.
    ארון אפללו – לא נראה שיפור ניכר במשחק שלו למרות המשקל הסגולי הפי מליון יותר גדול שלו באורלנדו מאשר בדנבר.
    מו הארקלס – רוקי טוב, עם דגש על רוקי. לכספי היה ממוצעים יותר טובים ממנו בעונת הרוקי כך שקשה לדעת מה יצא ממנו.
    ניקולה ווצ'ביץ' – השחקן היחיד שיצא ממנו משהו מהטרייד הזה (נראה לי שזה אומר הכול).
    ג'וש מקרוברטס – כבר הספיק לעבור לשארלוט.
    כריסטיאן איינגה – מי?

    ובוא לא נשכח שחוץ מהאוורד הם גם שלחו את ארל קלארק, ושהתקרת שכר שלהם מתפנה רק בעוד שנתיים. אז מה מבריק פה בדיוק?
    אני אישית יותר אהבתי את הטרייד על ג'יי ג'יי רדיק, אבל גם הוא בקושי סבבה.

  12. אתה לא מסתכל על הטרייד של הווארד לעומק.
    אתה מסתכל על זה עקום…

    להסתכל על כל גורם בטרייד זה בדיוק להיפך מניתוח עומק.
    צריך להסתכל על התמונה הגדולה, ומבחינתי אתה מסתכל על השולי בטרייד ולא על העיקר.
    מסתכל גם לא נכון על הרבה שחקנים בו.
    והכי חשוב – לא מסתכל על האלטרנטיבות ש(לא) היו לאורלנדו…

    – לפחות לדעתי…

    מקרוברטס, איינגה, הרינגטון – בכלל לא שווים אזכור.
    אבל גם מבחינת הניגן הם לא שווים אזכור.
    (ובכל זאת סתם לידע כללי – רק חצי מהמשכורת של הרינגטון מובטחת בשנתיים הבאות).
    הם היו שם רק כדי לאפשר לטרייד לעבור מבחינה חוקית.

    שווה להזכיר גם שהוא נפטר מהחוזה הגדול והמיותר של ריצ'רדסון הוותיק בטרייד הזה.

    אפללו ?
    מי בכלל רצה או ביקש שהוא יתפתח ?
    אפללו הוא רול פלייר מהמעלה הראשונה.
    סוג של באטייה בעמדת הגארד עם יכולת התקפית קצת עדיפה.
    שחקן שמשחק ליד כוכבים – לא כוכב, וזה היה ברור לכולם.
    "התפתחות" שלו בכלל לא עמדה על הפרק – מה שיש ממנו זה די והותר.
    ימים יגידו אם הוא בכלל יישאר באורלנדו לטווח ארוך.
    (לי בכלל יש תיאוריית קונספירציה שאורלנדו ינסו להשיג בעזרתו את בחירת הדראפט הלא מוגנת ב 2016 של הבובקטס שיש לשיקגו)
    בשורה התחתונה – שחקן שכל קונטנדרית רוצה וצריכה, ונכס מצויין להניגן – ביו אם הוא ישאיר אותו או ישתמש בו בטרייד בעתיד.

    הארקלס נראה טוב מאד.
    וקצת מוזר לי שאתה משתמש בזה שהמספרים שלו נמוכים משל כספי בעונת הרוקי כדי לסייג את הפוטנציאל שלו.
    אני מצפה ממך ליותר… 🙂

    את אף אחד לא מעניינים המספרים.
    הארקלס גם חסר נסיון בפער ענק מכספי הרוקי אבל אתלט ברמות אחרות לגמרי…
    כל מה שחשוב זה היכולות והפוטנציאל הברור שהוא מראה, ואפילו עקומת שיפור יפה לאורך העונה.

    אם אתה ממש מתעקש – אז המספרים שלו כמעט זהים לפול ג'ורג הרוקי, והוא אתלט אפילו יותר טוב ממנו…

    רוקי עם פוטנציאל מצויין שנראה טוב, ואורלנדו יכולים להחזיק אותו בגרושים עוד 3 שנים – נקודה קריטית לאסטרטגיה של הניגן.

    ווצ'ביץ' ?
    פשוט בינגו מצויין.
    יהיה אחד הסנטרים הטובים בליגה – ואותו יש לאורלנדו לעוד שנתיים לפחות במחיר רוקי…

    מקום בתקרת השכר ?
    בשביל מה ?
    איזה כוכב בדיוק היה חותם שם – ועוד אחרי שהווארד הודה שהוא רוצה לברוח משם ?
    מקסימום היו יכולים לתת חוזים מוגזמים לשחקנים ששווים פחות ולהיות תקועים בבינוניות שנים.

    הניגן עלה על הנקודה הזאת, והחליט שזה הרבה פחות מעניין אותו – בטח בשנתיים הקרובות שבהן אין לו סיכוי ליצור סביבה אטרקטיבית לכוכבים.

    מקום בתקרת השכר הוא חסר משמעות בתנאים האלה.

    הניגן הבין שיש 2 אפשרויות לקבוצה לא אטרקטיבית כמו אורלנדו ליצור power house אמיתי בליגה –

    או הרבה מזל בדראפט ולקבל סופרסטאר או שניים בדרך הזו.

    או להגיע לעמדה שבה יש לך מקום בתקרת השכר להוספת סופרסטאר – רק אחרי שהסגל כבר מלא בכשרונות צעירים, שאו יתפתחו בעצמם לכוכבים, או יאפשרו לך להשיג את הסופרסטאר השני בטרייד.

    והוא בחר בדרך הטובה ביותר כדי להשאיר את שני הנתיבים האלה פתוחים עבורו –

    גם לקבל בחירות דראפט גבוהות (של אורלנדו עצמם), וגם לאסוף על הדרך שחקנים צעירים מוכשרים וזולים (כדי להשאיר את הגמישות בתקרת השכר כשיגיע הרגע לפעול…) – שכאמור אחד מהם הוא כבר בינגו מצויין – ווצ'ביץ', וגם 2 נוספים (השני הוא האריס מעסקת רדיק) שנראים טוב מאד.

    אתה גם שוכח להזכיר שעל הדרך יש לו עוד 3 בחירות דראפט בסיבוב הראשון בשנים הקרובות (אמנם מוגנות ברמה כזו או אחרת) שיגיעו אליו – מפילדלפיה, מהלייקרס, ומדנבר כחלק מהטרייד על הווארד.

    מה יהיה בדראפט ?
    אף אחד לא יודע.

    אבל מה שבטוח זה שבעוד שנתיים אורלנדו תהיה עם מצב מצויין בתקרת השכר (אני מניח שוותיקים כמו דייויס או נלסון יועזבו), וסגל מלא בכשרונות צעירים בכל מיני רמות – כולל 2 בחירות לוטרי – של השנה ושל השנה הבאה.

    ולשם הניגן מכוון.

    ובגלל זה חבילה שכוללת את ברוק לופז (אחרי פציעה לא פשוטה בזמנו) לא עניינה אותו – כי זה היה מוציא אותו מתמונת בחירות הדראפט הגבוהות, ודי במהירות מביא את הקבוצה בחזרה לאיפה שהיא היתה בו עם הווארד (במקרה הטוב) – גיהנום הבינוניות.

    בגלל זה הוא לא רצה את איגודלה ששוב אני מתאר לעצמי שכמעט כל אחד בהופס היה לוקח על פני אפללו ובחירת דראפט (כבר אמרתי – הרינגטון לא היווה שום שיקול).

    הוא העדיף בחירת דראפט + שחקן טוב בפני עצמו שהוא גם נכס מצויין ביד – על פני שחקן יותר טוב – אבל כזה שממילא לא היה מביא את הקבוצה לאיים על שום תואר בעתיד הקרוב אלא רק פוגע בסיכויים שלה לבחירת דראפט גבוהה.

    וההברקה הכי גדולה זה שהוא לא לקח את ביינום.
    ובמקרה הזה – אפילו אני שתומך במהלכים שלו הייתי כנראה לוקח את ביינום ולא את ווצ'ביץ', הארקלס, והחבילה של דנבר).
    כנראה שהסיכון על הברכיים שלו נראה להניגן מוגזם והוא החליט ללכת בדרך אחרת.
    הבן אדם יודע מה הוא עושה.
    תשאל את פילדלפיה…

    ושיהיה ברור – אלה סוג ההצעות שהיו לו – הלייקרס והנטס היו היחידות שהציעו משהו משמעותי.
    למה ?
    כי הווארד לא הסכים להתחייב לחתום בשום קבוצה חוץ מהנטס, וללייקרס יש את גישת המהמר של ג'רי באס והיהירות שאומרת שאף שחקן שהלייקרס מציעים לו חוזה מקסימום ל 5 שנים לא יעזוב לטובת קבוצה אחרת וחוזה של 4 שנים בקיץ הקרוב.

    חוץ מזה – הכל היה פירורים שקבוצות הציעו כי היה ברור להן שהן רק "שוכרות" את הווארד לשנה.

    ומכל האופציות שאכן עמדו בפניו – הניגן עשה את הבחירה הנכונה בלי שום צל של ספק, במקום שהרבה ג'נרל מנג'רים יותר מנוסים אבל פחות טובים, היו טועים.

    אורלנדו עכשיו התחילה דרך שלא תיגמר מחר, אבל דרך ברורה ונכונה – במקום להיות בדרך הבטוחה לשום מקום ולהיות עוד קבוצה עם גג זכוכית מאד ברור כשמדברים על קונטנדריות אמיתיות.

    לגבי מורי ומוריס – זה בהחלט נעשה קודם כל במחשבה על ה 2 מיליון שמוריס יתפוס ליוסטון בתקרת השכר בקיץ הבא.
    כשאתה מקווה להיות בעמדה של להציע חוזה מקסימום להווארד או למישהו אחר – כל דולר חשוב, ואחר שהוא הוסיף את 3.5 המיליונים של רובינסון (תמורת חוזים לא מובטחים), הוא היה חייב לפצות על זה איך שהוא, וכנראה החליט שמוריס הוא לא חלק כזה קריטי להצלחת הקבוצה (וגם לא ממש מככב בפניקס כרגע).

    היתה לו הזדמנות להשיג בחירת דראפט שכל ג'נרל מנג'ר אוהב – בחירת סיבוב שני גבוהה מפניקס.
    (הם אפילו מעדיפים את זה על בחירות סיבוב ראשון נמוכות כי המשכורת לנבחרי סיבוב שני לא מובטחת…), והוא הלך על זה.

    לפי איך שיוסטון נראים – אני לא חושב שמוריס חסר יותר מדי, וזה גם לא שהוא ממש מככב בפניקס למרות שהוא שחקן נחמד בסך הכל.

  13. סחתיין על ההשקעה בתגובה, לגבי מורי, מהלך טוב על הנייר, אבל לא כל יום צ'נדלר פרסונס. זה מהלך שאפשר לבחון את הערך שלו רק עוד כמה עונות.
    לגבי המספרים של כספי, זה בא להראות שקשה לדעת מה הערך של רוקי.
    עכשיו לגבי הניגן, אני חושב שאתה בוחר להסתכל על הדברים החיוביים כשבפועל צריך זכוכית מגדלת כדי למצוא אותם.
    הניגן, כחניך של סם פרסטי, מאמין בגישת הדוג-אותם-כשהם-צעירים-מהדראפט אבל הוא מתעלם מאפקט הגורל. כדי להוציא את אורלנדו ממעגל הבינוניות הוא יצטרך רצף אדיר כמו של המנטור שלו באולהומה (דוראנט, ווסטברוק, הארדן, איבקה) וזה לא קורה כל יום. במיוחד כשהדראפט הקרוב לא צפוי להיות שופע בכשרונות.
    הניגן מקבל הנחה כי הוא קיבל עי חורבות מאוטיס סמית', אבל כדי שאורלנדו תהיה קבוצה לגיטימית בליגה בכמה שנים הקרובות צריכים לקרות יותר מדי ניסים. פגיעה בבחירות דראפט, להוציא מאפללו איזה טרייד טוב, לשכנע סופרסטאר לחתום באיזשהו שלב עם כל הכסף מתחת לתקרת השכר, ולקוות ששחקנים ימשיכו להתפתח כמו ווצ'ביץ' והאריס. זה חזון לא יציב.
    ואם נחזור לענייננו, GM של העונה הולך בדרך כלל למי שעשה פעולות חיוביות באותה עונה, והפעולות של הניגן (בין אם חיוביות או שליליות) מיועדות לטווח הארוך, כך שאני לא רואה אותו בשום פנים ואופן כמועמד לתואר.

  14. הניגן יצטרך מזל בדראפט כדי להיות אוקלהומה – את זה כתבתי.

    ובגלל שברור לו שאי אפשר לשלוט על זה, הוא בחר בדרך שכמו שכתבתי – משאירה לו גם אופציה ב'.
    – הוא מיקם את עצמו בצורה כזו שבעוד שנתיים – גם אם הוא לא אוקלהומה – הוא הופך לדריל מורי ויוסטון של הקיץ האחרון:

    המון שחקנים מוכשרים, צעירים, בחירות סיבוב ראשון – חלקן גבוהות + המון מקום בתקרת השכר = הדרך השנייה להשגת סופרסטאר…

    – וזה ה "worst case scenario" שלו אם הוא לא מצליח לדוג לו איזה דוראנט משלו או לפחות ווסטברוק – כנראה שבדראפט הבא ולא בדראפט החלש הזה…

    שוב, אני פשוט לא רואה אופציה יותר טובה שהיתה לו.

    לגבי רובינסון – מסכים שזה הימור מצידו של מורי, אבל בהחלט כזה שבו הרווח הפוטנציאלי עולה בהרבה על ההפסד של שחקנים "נחמדים" ולא יותר כמו פטרסון, דאגלאס, או מוריס.

    וכן, יש לי נטייה להיסחף לפעמים בתגובות…

  15. לגבי הטרייד של רובינסון אני באמת מוחא כפיים למורי, הטרייד על מוריס היה לי קצת לא ברור.

    אנחנו קצת טוחנים מים פה. המהלכים של הניגן אולי (עם דגש על אולי) יניבו פירות בעוד שנתיים-שלוש, אבל בינתיים אין מה להזכיר אותו לתואר הגנ'רל מנג'ר של העונה.

  16. אורלנדו מנסים לכעשות מה ששארלוט העגלות עושים ולא מצליחים.צריך גם קצת מזל בלוטרי .תוכנית ב שלו נראית לי טובה אבל השאלה מה הוא יצליח להנחית שם.

  17. תודה מנחם.

    ויובל – רק רציתי להוסיף שאמרתי במפורש שאני לא רואה את הניגן זוכה בתואר GM העונה.
    אין צורך להסביר – ברור לי שלא יבחרו בו.
    אבל אני בהחלט אומר שמבחינת איכות העבודה שלו, הוא לא נפל כמעט מאף אחד – וזה בנסיבות סופר קשות ומורכבות שהוא קיבל באורלנדו.

  18. אני מצטרף למנחם,קראתי בעיון את התגובות שלכם ומאוד נהנתי,טיעונים טובים ל2 הצדדים,בגלל דיונים כאלה אני מחזיק מהופס כאתר הNBA מספר אחד.
    דדי יש רק משהו אחד שאני לא כל כך מצליח להבין,תוכנית ב' שציינת אז איך עד עכשיו שאני חושב על זה,אורלנדו אף פעם לא מצליחים להביא סופרסטאר שישחק אצלהם,כל האולסטארים שלהם היו מהדראפט,שאקיל,פני והווארד,אני לא זוכר כוכב שחתם אצלהם,ושאני חושב על כך אני לא מצליח למצוא סיבה,אורלנדו נראה לי מקום טוב לחיות בו

    1. מבחינתי – אני מסכים איתך לגמרי – אורלנדו נראה לי אחלה מקום לחיות בו, אבל כנראה שבשביל הכוכבים האמיתיים, הוא בכל זאת לא אטרקטיבי כמו הערים הגדולות באמת – שלשחק שם זה אומר לא רק "תהילה" יותר גדולה, אלא גם "שווי מותג" הרבה יותר גבוה, והזדמנויות להרוויח הרבה יותר כסף.

      אפילו במקרה של הווארד – השמועות מדברות על זה שיש לו בונוס של בין 50-100 מיליון דולר מאדידאס אם ישחק בלוס אנג'לס או בניו יורק (זוכר שהוא ניסה לדחוף לכיוון ברוקלין ?…).

      למה לא שיקגו כמו שרבים התפלאו ?
      כי בשיקגו משחק המגה-כוכב השני של אדידאס – דרק רוז, מה שיפגע בפוטנציאל המכירות של שניהם…

      בשורה התחתונה, אם תבדוק את הקבוצות מהשווקים שנחשבים ליותר קטנים, אני לא יודע אם תמצא אפילו דוגמא אחת של כוכב על שחתם שם כשחקן חופשי.

      אם קבוצה כזו שמה את היד שלה על שחקן בסדר גודל הזה – זה תמיד מהדראפט או בטרייד – וגם אז היא יודעת שאם השחקן הזה לא חתום כבר על חוזה ארוך טווח – הסיכויים שהוא יישאר לטווח הארוך הם נמוכים.

      אפילו במקרה של דוראנט שמקבל המון מחמאות על זה שהוא יוצא דופן ומחוייב לקבוצה שלו למרות שהיא בשוק יחסית קטן – אפילו הוא עוד לא עמד במבחן האמיתי שמגיע אחרי חוזה המקסימום הראשון – שעליו כל שחקן מקסימום חותם בקבוצתו המקורית כדי להבטיח את עצמו כלכלית לפני שינסה לשחק איפה שהוא באמת רוצה…

      ועם זאת, במקרה של דוראנט ראוי לציין שבניגוד לכל הגדולים האחרים שהאריכו חוזה בקבוצה המקורית שלהם בשוק קטן – הוא לא ביקש אופציית יציאה בשום שלב של החוזה !
      ועל זה הוא קיבל את השבחים – ובצדק.

      בקיצור, אורלנדו לא יכולים לבנות על זה שסופרסטאר פשוט יבוא לחתום שם, ולכן הם חייבים ללכת בדרך שתאפשר להם או למצוא את הכוכב הזה בדראפט, או לצבור מספיק נכסים כדי לנצל הזדמנויות ולעשות טרייד עבור שחקן כזה – כמו שקרה עם יוסטון הקיץ, ואם תרצה, אפילו כמו שקרה לקליפרס עפ כריס פול בעונה שעברה.

      (כי למרות שהם משחקים בלוס אנג'לס, קשה לי להאמין שלפול או לכל כוכב אחר היה מספיק כבוד לארגון הזה כדי לחתום שם כשחקן חופשי. עכשיו כמובן שהתמונה שונה, אבל זה לא חוכמה כשקבוצה ממוקמת בלוס אנג'לס…)

      בקיצור, הנקודה היא ההבנה של הניגן שריצה מהירה לכיוון מקום בתקרת השכר לא תביא את הקבוצה לשום מקום שמוביל לצמרת, ולכן הוא שם את זה בעדיפות משנית לצבירת נכסים צעירים, מוכשרים, וזולים + סיכוי להגריל כוכב בדראפט.
      ואז כשיגיע גם המקום בתקרת השכר – יהיה אפשר לחבר את הכל לזינוק אמיתי קדימה – להערכתי בעוד 3 שנים.

      וכמובן הוויתור המבריק על ביינום – שקשה לי לדמיין ג'נרל מנג'ר מתחיל שיש לו מספיק ביצים לעשות את זה.

  19. חייב גם להצטרף למנחם פה ולהגיד שנהניתי מאד מהדו-שיח/קרב הזה בין יובל לדדי.

    יובל, אני חייב להגיד שאני נוטה יותר לטיעון של דדי – אתה בוחן את הניגן ברמה אבסולוטית, של מה השיג ביחס למה שהיה לו (הווארד), ואני מסכים איתך שבהסתכלות כזאת קשה להסכים שהטרייד הזה הוא יותר מגרוע.
    דדי מסתכל על זה ברמה של הוציא את המיטב מהסיטואציה, שבלי ספק היתה מחורבנת מלכתחילה. אמנם יש לדדי הסתכלות קצת אופטימית, אבל אני מסכים איתו שכל האלטרנטיבות האחרות היו משאירות את אורלנדו באזור הדמדומים לכמה שנים.
    לפחות האופציה שהניגן בחר משאירה פתח של תקווה שיכול לצאת משהו חיובי (גם אם לא בהכרח יקרה משהו כזה) מהקבוצה הזו, בניגוד לאופציות האחרות שדי היו מבטיחות שלא ייצא כלום מאורלנדו בקרוב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט