סיקור משחקי יום שלישי הגדול / שנאן-לוין-דובי

וושינגטון וויזארדס (22-28) 102 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (21-30) 96

הוויזארדס ללא וול, הת'אנדר ברצף טוב. הסיפור נראה גמור נכון? אז זהו, שלא ממש

ברבע הראשון הת'אנדר הציגו הגנה נוראית, שאיפשרה לוושינגטון לקלוע לא פחות מ-30 נק' ברבע. כשביל, פורטר ומוריס מסיימים עם 7 נק' כל אחד. מהעבר השני ג'ורג' (12 נק' ברבע) ואדאמס (7 נק' ברבע) נקראו להציל את המולדת. שתי הקבוצות לא הצליחו לייצר מומנטום שיספיק לבריחה ליתרון דו ספרתי, והרבע הסתיים בתוצאה 30-25 לוושינגטון.

לרבע השני אוקלהומה הגיעה הרבה יותר אגרסיבית. וכחמש דק' לתוך הרבע התוצאה כבר הייתה 38-37 לת'אנדר לאחר חטיפה של ווסטברוק בהגנה וליי-אפ מהיר שלו בהתקפה. מעבר לכך לא היו אירועים מיוחדים מעבר לבלוק מהדהד של גראנט על גורטאט, ובאזר ביטר של אותו גראנט שהכריע את המחצית. 54-53 לטובת OKC.

ברבע השלישי הסיפור התהפך, וושינגטון הציגה התקפה של הנעת כדור מיד אל יד ושימוש מוגבר בחדירות לצבע/סיומות מחצי מרחק שאיפשרו להם להגיע לא מעט אל הקו (בקטגוריה הזו גם הת'אנדר הצטיינו). ושש דקות לתוך הרבע אוטו פורטר קבר שתי קליעות עונשין בכדי לקבוע 69-62 לוויזארדס. אלא שכאן הת'אנדר החלו ריצה משלהם בהובלת פול ג'ורג'. ובסוף הרבע היתרון חזר לאוקלהומה. סוף רבע שלישי: 76-75 לת'אנדר על המכשפים.

נכנסנו לרבע רביעי צמוד ומותח, מצד אחד פורטר וביל, מהעבר השני אדאמס וג'ורג'. שתי הקבוצות הציגו הגנה לא רעה בחציו הראשון של הרבע, ולאחר שש דק' התוצאה עמדה על 86 לכל. 4:46 לסיום אנת'וני קבע 90-86 לת'אנדר, ומכאן כל קשר בין הקבוצה לכדורסל היה מקרי בהחלט. הוויזארדס החלו לרוץ וללחוץ את הת'אנדר, שנראו מבולבלים בדיוק כמו שהם נראו בתחילת העונה. ווסטברוק זרק לבנים, מלו החטיא לא מעט, וג'ורג'? הוא כמעט ולא קיבל כדורים. כל אלה הובילו למצב בו 17 שניות לסיום וושינגטון מובילה 102-96. כדור של הת'אנדר. ג'ורג' היה עם 50% מהשלוש עד אותו הרגע, מלו היה עם 2 מ-11. מי לקח את השלשה אתם שואלים? ברור שמלו, וברור שהוא החטיא אותה. פורטר לקח את הריבאונד, והמשחק נגמר. 102-96 לוויזארדס בסיום.

באוקלהומה פול ג'ורג' עם 28 נק' ו-6 ריב'. מלו עם 19 נק' באחוזים רעים ו-6 ריב'. אדאמס השיג דאבל-דאבל של 16 נק' ו-12 ריב'. וראסל השיג דאבל דאבל של 10 אס' ו-13 נק', גם כן באחוזים רעים.

בוושינגטון פורטר וביל הובילו עם 25 נק' ו-6 ריב', ו-21 נק' ו-9 אס' בהתאמה.

https://www.youtube.com/watch?v=s0ONxDVtrUk

ניו יורק ניקס (28-23) 111 – ברוקלין נטס (33-18) 95:

בשתי מילים: לא כוחות

ברוקלין פתחה את המשחק עם שלשה של אייסי,וזה היה הרגע האחרון בו היא הובילה לכל אורך המשחק. מעבר לשלשה, הרבע היה תבנית שחוזרת על עצמה. ברוקלין החטיאה/איבדה והניקס קלעה בצד השני. ביזלי, קאנטר ופורזינגיס בלטו בניו יורק, והרבע הסתיים בתוצאה 30-22 לניקס.

ברבע השני הסיפור די חזר על עצמו. כשפורזינגאד מגיע ל-18 נק' לפני המחצית. לא היו הרבה אירועים ראויים לציון ברבע, במלבד העובדה שהניקס(!) הגיעו ל-20 הפרש(!!) במחצית(!!!) על ברוקלין. סיום הרבע: 61-41 לניקס.

ברבע השלישי הניקס נרגעו מעט וברוקלין צמצמו במעט את הפער. ראויים לציון: הפוסטר המדהים של אייסי על קאנטר, ושני דאנקים נחמדים בצד השני של חד הקרן ודאג מקדרמונט. סיום הרבע: 86-69 לניקס.

הרבע האחרון כבר היה לפרוטוקול בלבד. הניקס ברחו בתחילתו בעזרתו של חד הקרן, ביזלי ונטיליקינה. וברוקלין לא ממש נלחמו חזרה. יום חג לאוהדי הניקס, יום חג לדובי שלנו, ויום אבל לספנסר דינווידי. סיום המשחק: 111-95 לניקס.

בניו יורק קאנטר הצטיין עם דאבל דאבל של 20 נק' וריב', פוזינגיס סייע עם 28 נק' ו-5 ריב'.

בברוקלין אף אחד לא בלט ממש לטובה כשכמעט כולם מסיימים בטווח של 7-13 נק' באחוזים רעים. יוצא מן הכלל הוא אלן שעשה 12 נק' ב-100% מהשדה.

טורונטו ראפטורס (15-34) 109 – מינסוטה טימברוולבס (22-32) 104

יכול להיות שתיבודו סוף סוף אוכל את הדייסה שהוא בישל בעצמו?

אני רגיל לסקר את המשחקים תוך תיאור מה קרה בכל רבע, אך הפעם אחרוג ממנהגי.

מהרבע הראשון עד לסוף הרבע השלישי היתרון היה שייך למינסוטה. הם שלטו כמעט בכל אספקט אפשרי, שמרו אגרסיבי וקלעו ממבטים פנויים שהגיעו לאחר משחק מסודר ומנוהל היטב, באטלר צובר נקודות, טאונס היה טוב בצבע, ו-וויגינס היה וויגינס. ואז הגיע הרבע הרביעי, ולפתע כל הרעננות של שחקני מינסוטה נעלמה. הם נראו עייפים ולא מרוכזים, וכשהראפטורס רואים טרף, כל הקבוצה יוצאת לצוד. דראוזן, ולנצ'ונאס ואיבקה השתלטו על המשחק, ועזרו לטורונטו לעלות ליתרון שנשמר עד לסוף הרבע. סיום המשחק: 109-104 לראפטורס.

בטורונטו דראוזן ו-ולנצ'ונאס בלטו עם 23 נק', 5 ריב' ו-8 אס' ו-18 נק' ו-11 ריב' בהתאמה.

במינסוטה באטלר ניסה להושיע ללא הצלחה עם 25 נק', 5 ריב' ו-6 אס'.

יוסטון רוקטס (13-36) 114- אורלנדו מג'יק (35-16) 107

45 שניות לסיום ביתרון שתיים ליוסטון 107-109, ג'יימס הארדן כדרר באדישות הרגילה שלו מול מריו חזוניה, כשהוא עם 56 נק' ב46 דקות. הארדן כדרר וכדרר לקח צעד אחורה וקבר את השלשה עם העבירה – מהלך מושלם של 4 נקודות להגיע ל-60 נק' ולקבוע שיא מועדון חדש. ערב מדהים של הארדן ששבר את שיאו של קלבין מרפי משנת 1978:

להארדן הערב פשוט לא הייתה ברירה אלא לזרוק לסל. בלי פול ובלי אריזה, ולאחר שגם אריק גורדון נטש את המשחק ברבע השני, הארדן לקח כמעט הכול על עצמו ואפילו הספיק לסיים עם טריפל דאבל היסטורי אף הוא (הראשון שקולע 60 ומסיים עם טריפל דאבל). עוד זוית ל60 הנקודות סיפק צוות השחקנים (Players Only) של TNT:

דווקא אורלנדו הייתה במשחק ממש עד הסוף, אבל גם הפעם ירדה מנוצחת. הובילו אותה חזוניה המתקמבק עם 17 וספייטס הותיק מהספסל עם 17 אף הוא. להארדן קאפלה עזר עם 12 ו-13 ריב'.

דטרויט פיסטונס (26-23) 125- קליבלנד קאבלירס (20-29) 114

דטרויט הגיעה למשחק מעודדת ורעננה אחרי הטרייד המדובר. קליבלנד מצידה הגיעה אמנם לאחר ניצחון סופסוף, אבל נראה שהצרות שם עדיין מגיעות בצרורות.

אחרי 5 דקות של משחק קווין לאב שבר את ידו, והוא ייעדר כנראה כחודשיים. זאת מכה קשה לקליבלנד שגם ככה מתקשה להתמודד עם הציפיות ולהיות הקבוצה הדומיננטית שהיא רוצה להיות, במיוחד בהגנה. 

המשחק עצמו נפתח עם דקות טובות של דטרויט שניצלה התקפה מפוזרת של קליבלנד למתפרצות קלות ופתחה יתרון בסוף הראשון. ברבע השני קליבלנד חזרה למשחק עם דקות טובות של צ'אנינג פריי הותיק והטוב שיצא מההקפאה וצלף 20 נק' במשחק כולו. סל של לברון ג'יימס על הבאזר של המחצית העלה את הקאבס ליתרון 6 במחצית.

אבל הפיסטונס לא וויתרו וקמפיין שלשות מתוזמר של טוליבר את רג'י בולוק (כן דווקא הם) בתוספת משחק פשוט מצוין של סטנלי ג'ונסון העלו אותם ליתרון דו ספרתי באמצע הרבע השלישי. קאמבק של קליבלנד הוריד אותה לפיגור שתיים בלבד, חמש וחצי דקות לסיום אבל ההתקפה של דטרויט הייתה יותר מדיי עבור ההגנה החלשה של קליבלנד כשהיא מאפשרת לשחקנים כמו רג'י בולוק (22 נק'), אנתוני טוליבר (20 נק') וסטנלי ג'ונסון (שיא קריירה של 26) לחגוג עליה. דראמונד עם 21 נק' ו-22 ריב' ואיש סמית עם 19 נק' כמעט סגרו חמישייה שלמה של מעל ל-20. לקליבלנד קלע לברון 21, תומאס 18 ו-ווייד 18.

ניו אורלינס פליקנס (23-27) 103 – סקרמנטו קינגס (34-16) 114

כמה קיווה ד'מרקוס לשחק במשחק הזה, וכמה קשה היה לשקנאים בלעדיו. הקינגס נעלו בניו אורלינס מסע של שישה משחקי חוץ, בניצחון שלישי מתוך ארבעת המשחקים האחרונים. בהיעדרם של קאולי סטיין ולאביסייר הפצועים התפנתה הצבע של הקינגס לגווארדיה הותיקה, AKA הכפיל המבוגר והעגלגל של ציון וויליאמסון, זאק הזקן הנאמן ראנדולף, כמו גם ליווני מספר שתיים בליגה, קוסטה קופוס. 26 נקודות ו12 קרשים לראנדולף, יחד עם 17 ו17 ליווני, נתנו לקינגס ניצחון חוץ על השקנאים, שעדיין מחפשים כיוון בהיעדרו של קאזינס הפצוע.

אנטוני דייויס מילא עמודות סטטיסטיות עם 23 נקודות, 13 קרשים, 5 אסיסטים ו6 חסימות, הולידיי תרם 21 ואיאן קלארק היה הצלע השלישית מהספסל, שלא הספיקו עבור המארחים, שפיגרו לאורך כל המחצית השניה.

הרוקי פוקס ומהספסל גארט טמפל תרמו 15 נקודות כ"א למאמץ הקבוצתי של הקינגס.

סן אנטוניו ספרס (19-34) 106 – דנבר נאגטס (25-26) 104

36 שניות לסיום, הספרס מובילים בשלוש, מאנו ג'ינובילי עובר חסימה, פלואטר, טיר דרופ, ליי אפ בנפילה, שורה תחתונה הכדור צולל פנימה ומבטיח את הניצחון. לא נגמר הבחור. הנאגטס לא ויתרו, ושלשה של מוריי עושה את זה 104-106, 31.6 שניות לסיום. גרין מחטיא שלשה, דנבר ממהרים, בארטון מחטיא ניסיון לנצח את המשחק, הנקודות נשארות בסן אנטוניו.

משחק צמוד קיבלנו בסן אנטוניו, עם אינספור חילופי יתרון ויתרון מכסימלי של שש בלבד, מעט בתוך המחצית השנייה. עד שהגיע ג'ינובילי עם הפלומבה.

אולדריג' עם 30 היה שם בשביל המארחים, כמו גם אנדרסון וגאסול עם 18 לראש. מורי לא קלע, אבל נתן את שלו במקומות האחרים עם 7 אסיסטים ולא פחות מ13 ריבאונד לרכז הפותח של סן אנטוניו. ג'ינובילי עם 14 מהספסל הצטרף לוינס קרטר כשני הוטרנים בני 40 פלוס עם יותר מ40 שלשות העונה. שלוש כאלה היו לו הפעם, מתוך שישה ניסיונות.

https://www.youtube.com/watch?v=dwSg-8lHaUA

יוטה ג'אז (29-22) 129 – גולדן סטייט ווריירס (11-40) 99

שפשפו את העיניים, נקו את האוזניים, וזה עדיין יהיה שם. הלוחמים מגיעים ליוטה ומקבלים בראש 30 הפרש עגול ומעליב.. מילא זה, ראיתם את ריקי רוביו?? הבחור חזר לגיל 17 והפציץ משחק נהדר עם 11 אסיסטים, אוקיי קורה, 5 ריבאונד, ידענו שהוא מסוגל, ולא פחות מ23 נקודות! וואו. יאללה ריקי, עברו שבע שניות התהילה, עוברים לכדורסל.

אתם קלטתם מה לבשו הג'אז?? למי שפספס, הנה דונובן מיטשל מדגמן את היוטה פאשן.

Utah Jazz trounce Golden State Warriors, 129-99

במשחק עצמו… לא ברור. כל הלוחמים תקינים ומשחקים, כולל עומרי שלנו ("אבא אתה לא מאמין, כספי עם שני איבודים בחצי דקה. פעם אחת הוא מוסר לשחקן של יוטה, ואז עוד פעם הוא מוסר לשחקן של יוטה). לקחו יום חופשי על המגרש, כנראה.

שתיים וחצי דקות מהפתיחה הובילו האורחים 5-6. משם והלאה זה ג'אז כל הדרך. המארחים פשוט קלעו, וקלעו, וקלעו…. 56-69 בסיום המחצית הראשונה, עם חמש שלשות של ג'ו אינגלס, 14-26 ברבע הרביעי, וניצחון קליל להפתיע על האלופה עשו קצת שמח למקומיים בסולט לייק סיטי.

"כמה החלטות שיפוט לכאן ולכאן…" גיחך סטיב קר בסיום, ואז הוסיף את האמת –  "ראיתי קבוצה שבעטו לה בתחת". כזה.

מיטשל ואינגלס עם 20 לראש סייעו ל23 של רוביו. 14 שלשות מוצלחות מ28 ניסיונות האכילו את הלוחמים מהמנה הרגילה של עצמם.

אצל האורחים תומפסון ניסה עם 27, 17 ו14 של דוראנט וקארי לא עזרו יותר מדי כשהשניים מתחברים ל12-1 מהשלוש.

לוס אנג'לס קליפרס (25-25)  96 – פורטלנד טריילבלייזרס (22-28) 104

לזכותם ייאמר, הם ניסו. בלילה הראשון בלי בלייק גריפין אירחו הקליפרס את הטריילבלייזרס, ואלמלא רבע שלישי חזק של האורחים מפורטלנד, יתכן וגם היו מצליחים. 30-16 הפסידו המקומיים ברבע המדובר, למתקפה משולבת של כל הכוחות ההתקפיים של הבלייזרס, כאשר ההפרש מגיע בשיאו ל20, 60-80 עגול ומדכא. מכאן הקליפרס כבר לא חזרו.

המארחים קיבלו בשמחה את דנילו גלינארי אחרי 19 משחקים בחוץ. האיטלקי תרם 15 , כמו גם טיירון וואלאס שהוזעק למלא חורים בחמישייה. לו וויליאמס עשה כרגיל את העבודה מהספסל עם 20, ודיאנדרה הוציא עצבים ברחבה עם 19 קרשים.

כל אלה לא הספיקו מול 28 של לילארד, שתמיד מרגיש טוב מול הקליפרס, ולצידו חמישה בלייזרים נוספים בספרות כפולות, בהם משולם עם 16.

https://www.youtube.com/watch?v=3FxL_zQ9EDY

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. תודה על הסיקור המשובח.
    איזה לילה מלא הפתעות !!! לפחות צדקתי שניבאתי שהספרס ינצחו במשחק צמוד.
    אם הייתי מהמר הייתי זוכה בכמה לירות 🙂

  2. בבוקר הזה, יותר מתמיד, התודה והברכה לתומר וניר הנהדרים, שלא הניחו גם ללקונות הטכנולוגיות של חבר הצוות השלישי לעמוד בינם לבין פרסום סיקור מוקדם ואיכותי. אין כמוכם חברי צוות להתברך בהם.
    תודה רבה!

  3. תודה רבה על הסיקור המוצלח.
    לילה משמח לספרס – גם ניצחנו וגם אוק' ומיני הפסידו. אם נצליח לשמור על המקום השלישי בלי קוואי זה יהיה הישג מרשים, גם אם בדרך לשם דף הסטטיסטיקה מייצר פוינט גארד שמשחק 26 נקודות ולא קולע נקודה… שחקן 3+D עם אפס משש לשלוש… ושאר ירקות מוזרים.

  4. תודה חברים

    אף אחד לא רוצה לשחק עם לברון, שחקנים מעדיפים להיפצע.
    מי יהיה הבא שבחר לאולסטאר לבחור בפטיש לפיקה במקום להיות חבר לקבוצה של השיקוץ הגדול?

  5. מדהים איך דטרויט, ששיחקו ללא האריס ,בראדלי ,והרכש גריפין ,ואחרי חודש מזעזע עם 9 הפסדים רצוף, מפרקים את לברון, דוויין וויד ויתר הכוכבים. (בכיכובם של רג'י בולוק טוליבר וסטנלי ג'ונסון)

    אין גבול לחולשת קליוולנד, פנינת המזפח.

  6. תודה על הסיקור המצויין.
    כרמלו שחקן חמישיה בקבוצה שרצה לרצף נצחונות מרשים. תמשיכו ללכלך עליו, ורק אל תשכחו להכין כובעים. הערב הלכו עליו במקום ללכת על ג'ורג' הלוהט ובזה אשמים ראסל ובילי. בלי קשר, לפני ההחטאות בסוף, הוא קלע שני לייאפים מצויינים. בכל מקרה, אוק' נראו עייפים ומותר להם. מחר בדנוור – יהיה לא פחות קשה.
    ס"א ממשיכים לנצח ויש להם לו"ז לא רע לזמן הקרוב כך שאין מה לצפות למהפך בצמרת המערב בינתיים. אנשים שוכחים שלמרכוס אולדריג' הוא כוכב על שרק לפני כמה שנים הוביל את המערב.
    הארדן הוא שחקן ההתקפה המושלם – נקודות ומסירות. אין שום דרך לשמור עליו (רק בטריפל טים). ובכל זאת, הצגה כזאת שלו וניצחון בבית בשיניים על ברוקלין. מה זה אומר? לא יודע. כנראה שהשנה ה-MVP יילך אליו. אני צופה מחר, בתגובה, 30+ זריקות מצדו של ווסטברוק.
    יש מן תחושה שרכזים באים לתת הצגות נגד ג"ס… אההממ… רק אומר…

      1. תיקון קטן – מסתבר שהלו"ז הנוח של ס"א מסתיים, ויש משחקים לא פשוטים בטווח הקרוב, לרבות יוסטון בבית ומשחקי חוץ ב-ג"ס, יוטה, דנוור וקליבלנד.

      1. מתייחסמלפיסקה הקודמת… אני מאמין גדול בכרמלו. הבעיה היחידה שלו היא חשק. בואו נגיד שאם אוקלוהומה עוברת סיבוב ראשון ונפגשת עם יוסטון או גולדן סטייט אני רוצה אותו בקבוצה שלי. פתאום תראו שהוא שומר סבבה וריבאונדר מעולה.

        1. חח כרמלו הוא פח זבל אורגני והשחקן הכי אוברייטד בהיסטוריה. עם כל זה עדיין הייתי מצטרף אותו לאוק העונה כי פשוט אין מה להפסיד ויש סיכוי של פחות מאחוז לאיזה נס שאולי הוא יתפוס כמה ימים טובים בפלייאוף וזה שווה את ההימור אבל הוא פח זבל ואוק יחטפו סוויפ מגולדן סטייט בגמר המערב אם לא יפגשו לפני כן. גולדן השנה עושים פו פו פו אנד פו אם לא יהיו פציעות של הטריו.

          1. בכל עת רגי גקסון לפני גרין. כי שאני בונה קבוצה ונגיד נפלתי לסוף הדראפט אני חייב גארד נורמלי. מה יעזור לי גרין. תן לגרין להוביל קבוצה למשל בנטס או בניקס ואני מבטיח לך שרגי גקסון יראה מייקל גורדן לידו. אבל את גרין אני לוקח לפני כרמלו תתנחם בזה.

      1. אין סיכוי שיתנו למישהו אחר כמה שלא אוהבים את הארדן ואני יודע שרוצים לתת לדוראנט אבל כמו במקרה של ראסל שנה שעברה הוא פשוט יהיה ככ טוב שלא ישאיר להם ברירה אולי ראסל אם יגיע לטריפ דאבל ממוצע ויסיים גבוה יגבר עליו אבל לא נראה לי.

    1. יוסטון היו בלי פול ואריזה, ובלי גורדון החל מהרבע ה-2.
      אתה צריך עוד סיבות ללמה הארדן לקח כל כך הרבה על עצמו במשחק? גם אם היריבה הייתה מ.כ. הבקעה הארדן היה משחק ככה, וזאת הבעיה של הקבוצה –
      חוץ מהשלישייה הארדן, פול וגורדון, אין לקבוצה עוד שחקנים עוצרים. הכי קרובים לזה הם גרין, אריזה (שכאמור גם לא שיחק הלילה) ומדי פעם ננה מפציע באיזה כדרור מרשים.
      בווריורס יש ים מובילי כדור בכל עמדה – קרי, קליי, דוראנט, גרין, לווינגסטון, איגי.. זה למה הם כאלה טובים ובלתי מנוצחים. ביוסטון? אם הם לא יגיעו ב-100% בריאות לפלייאוף, הלך עליהם. ווריורס גם עם 80% בלבד מהסגל העיקרי יהיו פייבוריטים.

      1. הסיבה שהכל קל לגולדן כי משחקים שם 3 קלעים הכי טובים בליגה ו-3 שחקני טופ 10. כל השאר זה סתם סיפורים, תוציא את דוראנט/קרי ואז נראה עם מובילי הכדורשלהם אם הם דורסים ככה או לוקחים אליפות.

        או לדוגמא תחליף את דוראנט קליי וקרי בוול ביל והיוורד עם אותו סגל ומאמן שנשאר ונראה אם יזכו באליפות. הכל קל שיש 3 קלעים שקולעים מהחצי וכל המשחק פתוח אז החיתוכים, התנועה וכל אלו הרבה יותר קלים כי אין שמירה.

        בלי דוראנט גולדן סטייט ניצחו את לברון שהיה בלי קיירי ולאב ואחרי זה הפסידו, לא בדיוק עומד בתיאוריה.

        1. ברור שבלי קרי ודוראנט הם לא יגיעו רחוק.
          אבל ברמת משחקי העונה הסדירה, הם בכיף יכולים לשייט גם אם 2-3 שחקני רוטציה משמעותיים פצועים, ואז להגיע רעננים לפלייאוף.

          אצל הרוקטס זה לא המצב, יש חוסר איזון משווע בסגל כשהבק קורט הוא מעולה, עמוק ומוכשר, אבל הפרונט קורט כולו מורכב משחקנים פאסיביים שלא מסוגלים כמעט לקחת כדור לרצפה, אלא מוזנים על-ידי המסירות של פול, הארדן וגורדון.

          נכון שהשיטה של דאנטוני מתבססת על רכז משחק דומיננטי, אבל ליום גשום צריך שיהיה לך גם פורוורד שמסוגל בהתקפה לעשות יותר מלחכות למסירה.
          ככה נוצר מצב שברגע שיש פציעות של יותר מגארד אחד (ולעתים גם גארד אחד בלבד), משחק ההתקפה דיי קורס, כמו שראינו הלילה.

          בווריורס תוציא את קרי ודוראנט לשבועיים, עדיין יש להם צ׳אנס לנצח את מרבית המשחקים בפרק הסמן הזה.
          אם ביוסטון תוציא עכשיו את פול וגורדון לאותו פרק זמן, תקבל רצף הפסדים.. (לא כל לילה הארדן ישחק 46 דקות ויקלע 60 נק,..).

          1. דאנטוני מאמן פלייאוף מהגרועים ביותר שקיימים, אין לו יכולת לאלתר כלום, להמציא משהו חדש והוא רוצח את השחקנים ברטציות קצרות. אם פופ היה ביוסטון הם היו עושים את המוות לגולדן סטייט. לא מנצחים אבל היה צמוד. ליוסטון השנה בניגוד לשנים עברו יש קבוצה באמת חזקה ו-3 סקוררים טובים הארדן פול וגורדון ושחקנים משלימים טובים. נראה מה יהיה בפלייאוף.

            אני מסכים איתך לא אמרתי לך שגולדן גרועים גם בלי דוראנט הם סופר קונטנדרים ויכולים לקחת אליפות, כמובן שבמקומו יהיו שחקנים אחרים כן? המשחק שם שוטף יותר כי זה השיטה של קר ויותר מהכל קרי הפסיכופת, הבן אדםם הזה פותח כל הגנה, הוא צריך שמירה על החצי וגם קליי, הקליעה האבסולוטית שלהם מאפשרת כל המשחק הנאה לעין הזה של גולדן כי קבוצות שומרות רחוק מהסל והם גם 2 שחקנים שכל הזמן בתנועה נון סטופ בלי הכדור, זה משהו שאין לסופרסטארים אחרים שבד"כ מחזיקים את הכדור אצלם כמו לברון, ראסל, הארדן, ליליארד, קיירי, הם פחות שחקני תנועה בלי כדור. קרי וקליי רצים כמו רגי מילר וריי אלן על חסימות גם והם קטלניים גם אוף דה בול.

      2. יוסטון היתה חלשה מאוד, ועוד נגד אורלנדו. זה די מדאיג (אם כי פול ואריזה לא שיחקו אז אולי יש תירוץ). זה כמובן לא גורע ממה שעשה הארדן, שזה באמת מדהים.
        אגב נתנו לו לקחת בחופשיות את ה-1-2 הכ"ח האחרונים כדי לעזור לו להשלים את משימת ה TD.

          1. 41 שניות לסיום המשחק.
            (לא בוטה כמו במקרה של ווסטברוק). היו עוד 1 או 2 שאני זוכר שהוא הראה יותר נחישות מהשאר והסתער על הכ"ח.

          2. איך בדיוק נתנו לו? הכדור נפל למקום שבו הוא היה. מי בדיוק נתן לו או זז הצידה? או שאתה חושב שגם הריבאונד שלפניו בשוויון 107 בהתקפה הגיע אליו כי כולם (כולל שחקני אורלנדו) החליטו שהוא צריך לעשות טריפל דאבל.

          3. כשראיתי את זה בלייב זה היה יותר משכנע . . .
            אבל ככה מהראש זכור לי עוד ריבאונד אחד או שניים, שבוא נאמר, הוא היה יותר נחוש מחבריו לקבוצה להשיגם.

          4. כ"ח 4 ו-11.
            אבל זה נכון שלא היה מאמץ מיוחד מצידו של אף אחד להסתער על הכ"ח (ראה ננה בכ"ח 4), הארדן בהחלט עשה מאמץ ראוי וזה עומד לזכותו.

  7. אהבתי את העקיצה על רוביו. הוא הפך לברומטר של הקבוצה מתי שהוא ואינגלס קולעים 20 ומעלה יוטה מנצחת! זה קרה פעמיים…

  8. ובדיוק אתמול כתבתי בפריוויו שג'ס מנצחת בכל ערב נתון בהפרש שבא לה. כנראה שכמו במקרה של מורן אייזנשטיין, בשלישי לא בא לה…
    תודה על הסיקור

  9. תודה על הסיקור המעולה ללילה מפתיע!
    במיוחד ההפסד של הווריורס ליוטה (מילא ההפסד, אבל 30 הפרש – הזוי..) ושל אוקלהומה לוושינגטון מחוסרי וול.

  10. אחלה סיקור. אגב, קוסטה קופוס הוא יווני אפילו פחות ממה שטי ג׳יי ליף הוא ישראלי. טי ג׳יי לפחות נולד בישראל.

  11. סיקור אשש, תודה חברים.
    אומנם הפייט קשה ורציני, יש הרבה מועמדים טובים אבל אני חושב שלחטוף 125 נק מדטרויט הזאת זה הכי נמוך שהקאבס הגיעו העונה.

    שוב הוויזארדס מנצחים בלי וול, ראיתי חלק מהמשחק והניעו כדור יפה מאוד. כשביל רוצה הוא יודע להפעיל מצוין את השחקנים סביבו. בכל זאת, זה היה של אוקלהומה להפסיד וראס היה באמת ממש חלש.

    דווקא כתבתי בפריוויו שמכל המשחקים שחשבתי שיהיו חד צדדיים, יוטה יכולים להפתיע. 30 הפרש זה הרבה מעבר למה שציפיתי. עם הנפילה הצפויה של הקליפרס והפליקנס אולי יוטה עוד לא אמרו את המילה האחרונה.

    דנבר משחק שני בבק טו בק יכולים לנצח על הבאזר ולא מצליחים. אני מת על החבורה הצעירה שהתגבשה שם.

  12. תודה לחבורת המסקרים. דבר אחד שיהיה ברור לכולם: ב-NBA אין דבר כזה "הפתעה". כל השחקנים מקצוענים ובכל ערב נתון כל קבוצה יכולה לגבור על כל קבוצה אחרת. מאד נהניתי מנצחון הקינגס, ובקשר למינסוטה, תיבו ממשיך לשחק עם רוטציה קצרה מאד עד שכולם נופלים מהרגליים!
    מאד שמחתי על משחקו הגדול של ריקי רוביו ואיך לעתים הוא נראה המורה של סטפן קרי!

להגיב על מוטי לבטל

סגירת תפריט