סיקור משחקי יום שלישי / שנאן-לוין-דובי סיקורים לכל

תוצאת תמונה עבור ‪kyle kuzma‬‏

אורלנדו מג'יק (33-14) 99  – סקרמנטו קינגס (33-14) 105:

משחק שהיה אמור להיחשב לחימום של הערב, והתגלה כמותח מתחילתו ועד סופו.

המשחק התחיל כמשחק מאוד מפוזר של אורלנדו אל מול משחק מאוד רך בריבאונד של סקרמנטו (יעידו על כך ארבעת הכדורים החוזרים בהתקפה שהמג'יק השיגו בהתקפתם הראשונה). בכל מקרה, סקרמנטו הייתה הראשונה לברוח כאשר פול אפ של בוגדנוביץ' העלה את התוצאה ל-16-9. אורלנדו לא אמרה נואש, והחלה לרדוף אחר שחקני הקינגס תוך שימוש מוגבר בפורנייה בהתקפה. 4:34 דק' לסיום הרבע המהפך הושלם ואורלנדו הובילה 20-18. הרבע נגמר עם כמה סלים (ואיבודים) לשני הצדדים. והתוצאה בסיומו הייתה 28-27 לטובת הקינגס.

הרבע השני עבר ללא אירועים מיוחדים פרט לאלי-הופ נהדר של בוגדן בוגדנוביץ' לווילי קאולי-סטיין, ודאנק אדיר של ארון גורדון במתפרצת. פוקס נטש את המשחק בערך באמצע הרבע ולא חזר עד סופו. הרבע נגמר, 53-52 למג'יק.

המחצית השנייה נפתחה עם איבוד של ארון גורדון (השישי מתוך שבעה הערב). ושלוש החטאות רצופות של הקינגס משלוש (שסיימו את המשחק עם 30.8% בלבד מטווח זה). ומכאן אורלנדו החלה לברוח, כאשר שלשה של ג'ונתן סימונס מעלה את אורלנדו ליתרון 11 הפרש על חשבון הקינגס המפוזרים. סקרמנטו צמצמה את ההפרש ל-5 בלבד עד סוף הרבע, שותצאתו הייתה 82-77 לאורלנדו.

ברבע הרביעי הסיפור היה אחר לגמרי. סקרמנטו הציגה משחק התקפי סביר פלוס, תוך כדי הגנה לוחצת וחונקת. 6 דק' לסיום שלשה של גארט טמפל השוותה את התוצאה וקבעה 91 לכל. מאותו רגע הערב היה שייך לאדם אחד בלבד, גארט טמפל שמו. הוא קלע שתים עשרה נק' ב-6 דק', כאשר 6 מתוך הנק' היו שלשות. והוא שם חותמת סופית על המשחק כשקבר שתי זריקות עונשין חשובות 23.5 שניות לסיום, שהעלו את הקינגס ל-6 הפרש. אורלנדו לא הצליחה לחזור למרות נסיונות של פייטון וביומבו. סיום המשחק: 105-99 לקינגס

בסקרמנטו טמפל הצטיין עם 34 נק' (19 מתוכן ברבע הרביעי), 5 אס' ו-2 ריב'. קאולי סטיין סייע לו עם 21 נק', 9 ריב' 5 אס' ו-5 חס'.

באורלנדו פורנייה סיים עם 22 נק', 4 אס' ו-2 ריב'. תוך שפייטון מוסיף 21 נק', 7 אס' ו-7 ריב'. ארון גורדון השיג דאבל-דאבל של 16 נק' ו-12 ריב', אך איבד גם 7 כדורים.

סן אנטוניו ספרס (18-31) 114 – קליבלנד קאבלירס (19-27) 102

שתי קבוצות הצמרת נפגשו הערב בסן אנטוניו כשעננה של חוסר שביעות רצון אופפת אותן – כל אחת וסיבותיה: בקליבלנד, כמובן, זו התקופה הרעה שעוברת על הקבוצה שבאה לידי ביטוי ב"אסיפת שחקנים אמוציונלית" שהתרחשה אתמול, כפי שתיארו אנשי ESPN, בה, בין היתר, נמתחה ביקורת מצד שחקני הקבוצה על קווין לאב שנטש את המשחק האחרון מול אוקלהומה בטענה שהוא חולה והלך הבייתה באמצע המשחק. אצל סן אנטוניו אמנם יותר רגוע, אך גם משם עלו דיווחים בסופ"ש האחרון על חוסר שביעות רצון ותסכול הדדי בין קאווי לארגון, בקשר לחזרתו של קאווי מהפציעה הטורדנית שלו.

מעבר לכל זה – הצדדים גם באו מוכנים לרגע המדהים של לברון, השחקן השביעי בהיסטוריה שמגיע ל-30,000 נקודות והצעיר אי פעם. ללברון היו חסרות 7 נקודות, וכצפוי הוא הגיע אליהן מהר מאוד, ממש בשניות האחרונות של הרבע הראשון עם הג'אמפ הזה מעל דני גרין:

 

לי החיבוק של קווין לאב נראה מאוד מאוד קר (ב-43 שניות). מה דעתכם?

הרבע הראשון היה צמוד והסתיים ביתרון 4 לקליבלנד 29-25, כשטוני פארקר נראה מתרגל למעמדו החדש כשחקן ספסל. גם ברבע השני אף קבוצה לא הצליחה לברוח – מצד אחד לברון חגג מול סן אנטוניו נמוכה וחלשה פיזית (ברטאנס פתח כ-4 היום כשאולדריג' הסנטר בהיעדרו של פאו), ומצד שני הקבוצתיות של סן אנטוניו עם שלשות של מילס וברטאנס השאירה אותה בחיים. מיני ריצה של הספרס בסיום המחצית וזה נגמר ב-8 למארחת, 53-61.

סאן אנטוניו המשיכה להגדיל את היתרון בפתיחת הרבע השלישי כשהיא כבר מגיעה ל-13 נק' יתרון. קליבלנד לא ויתרה ודאנק של לברון אחרי חטיפה הוריד ל-3 (79-82, דקה וקצת לסיום הרבע השלישי). שלשה של מילס בסיום הרבע וזה שוב 9, 81-89 למארחת מול ההגנה הגרועה של הקאבס.

הרבע הרביעי נפתח בבלאגן מצד שתי הקבוצות, ועם קצת מהלכים בטעם של פעם מצד רוז ווויד. קליבלנד נשארה צמודה והורידה לאיזור ה-6 הפרש, אבל מארי ודני גרין עם חמש נקודות רצופות הובילו ריצה של 9-2 שהעלתה ל-96-109 דקה וארבעים לסיום, ומזה קליבלנד כבר לא התאוששה.

בסיום הפסד עשירי ב-13 המשחקים האחרונים לקליבלנד. את סן אנטוניו הוביל האולסטאר אולדרידג' עם 30 באחוזים מצוינים, כשפארקר תורם מהספסל 14 ודג'ונטה מארי פשוט מצוין עם  19 נק', 10 ריב' ו-7 חטיפות! בקליבלנד זה היה לברון עם 28 כשלאב ותומאס שוב פעם לא תורמים מספיק עם 10 ו-14 בהתאמה. האם זה היה משחקו האחרון של טי לו, שדיבר בסיום על שינוי עתידי בחמישייה? מעניין יהיה לראות.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (20-27) 109 – ברוקלין נטס (30-18) 108

ברוקלין הסימפטית הגיעה לאוקלהומה להתמודד מול הת'אנדר שאוהדיה אולי שמחו לשמוע שראסל ווסטברוק נבחר למחליפי האולסטאר, בניגוד לפול ג'ורג (ומלו…). ברוקלין אוהבת השנה משחקים צמודים וזה לא השתנה הערב.

רבע שני מצוין של האורחים – אחרי רבע ראשון צמוד שהסתיים דווקא ביתרון 4 לאוקלהומה – שקלעו מכל מקום, ובעיקר מעבר לקשת, הוביל לכך שברוקלין ירדה למחצית ביתרון מבטיח- 47-59. אוקלהומה ניסתה לחזור ברבע השלישי, כשהשלישייה המובילה לוקחת פיקוד ונוגסת ביתרון אבל ברוקלין סיימה את הרבע נהדר וחזרה להוביל בהפרש דו ספרתי לקראת הרבע הרביעי.

דווקא ריימונד פלטון בתחילת הרבע הרביעי היה חתום על הקאמבק של אוקלהומה, כשמעבר השני ג'ו האריס לוהט עם 5-5 מהשלוש. ווסטברוק עם סל אופייני עם הקרש הגבוה השווה ל-95-95 7 לסיום. הנדנדה נמשכה לאורך כל הדקות האחרונות. שלשה של הרוקי אלן השוותה ל101-101, וקארול העלה עם עוד שלשה ליתרון 3.

11 שניות לסיום, ושוב פעם הכדור בידיים של ספנסר דינווידי בעונת חייו, פיגור נקודה. והוא שוב פעם עושה את זה – כניסה לסל שלו מעלה את ברוקלין ל108-107, 7 שניות לסיום! לצערה של ברוקלין, לאוקלהומה יש את ראסל ווסטברוק שגם הוא יודע לחדור לסל, והוא נכנס על כל ההגנה של ברוקלין וקבר סל ניצחון גדול. שלשה של דינווידי בשניה האחרונה נראתה לי בהתחלה בפנים – אבל היא הייתה בחוץ (מוזמנים להציץ בתקציר המצורף).

ראסל קלע 32 והביע תמיכה בחברו המאוכזב ג'ורג' שסיים עם 28. ברוקלין, כהרגלה, נהנתה מתרומה של כל השחקנים, כש-6 קלעו בדאבל פיגרס. האריס הוביל עם 19.

גולדן סטייט ווריירס (10-38) 123 – ניו יורק ניקס (27-21) 112

אם לא הספיקה לכם הדרמה, הגעתם למקום הנכון. האם קורטני לי ימשיך ברצף זריקות העונשין המוצלחות? האם דוראנט ישמור על הפה ויישמר מטכנית? האם הפורזינגיס יתעלה מול האלופה? והאם… עומרי כספי יראה פרקט??

 

אוקיי, עזבו את הציפורניים, התשובות כאן אצלי, והן ייחשפו. בהמשך.

בואו נתחיל בהתחלה. הגעתי בסוף הרבע הראשון. הילדים כבר עמוק במשחק.

מאיה, 6.5 עוד חודש, אוהדת ניקס חודשיים וכבר למודת אכזבות, מתלהבת. "אבא ניו יורק מובילים!".

יותם, בן 9.27 בדיוק, אוהד ג"ס שלוש וחצי שנים, הרקורד ידוע, נותן מבט של חתול שכרגע גילה שהעכבר החביב עליו התבשם בניחוח אנטריקוט ולזניה, "בעשר….".

אבא, 42.7, אוהד ניקס 32 שנה, לא נדבר על העבר, מריר בפנים, נון שלאנט בחוץ, "הולך להכין סנדביצ'ים. תעדכנו אותי". הולך למטבח, מסתתר, פותח דיווח לייב של ESPN, מנסה לפרוס נקניק מהגוש במקביל, חותך את האצבע, מקלל.

הניקס, 0, נתקלים בלי נשימה במעקה.

58-60. איך? 42% משלוש, 52.4 מהשדה, 15 אסיסטים, מול 29.4% משלוש של המארחים, 16-4 משותפים של קארי-תומפסון וכל השאר למעט דוראנט עם 14 נמים עדיין את שנת היופי.

ואז הגיע הרבע השלישי, השמש חזרה לעלות במזרח, קארי קרע אותנו עם 17 נקודות מזלזלות, דוראנט הלעיט במסירות, קורטני לי החטיא מהקו אחרי 52 דיוקים רצופים, והווריירס רצו בקלילות ל26-37. תעשו חשבון לבד.

יותם "המשחק גמור".

מאיה "אבא רק 9 הפרש לגולדן סטייט"

אבא "אהובתי הקשיבי אל העפרוני…."

ברבע הרביעי דוראנט הורחק כי לדעתו היה פאול בכניסה לסל, והשופט חשב אחרת. פקה פקה ידה ידה, טכנית שנייה והוא רץ לגמור לחבר'ה את המים החמים. נשבע לכם שככה הם חושבים.

שורה תחתונה, 26-28 ברביעי, 112-123 קליל. הניקס הולכים להחליף חוויות על החסימה הגול טנדינג של דוראנט על קורטני לי, עאלק, הווריירס מחפשים גרביים עם סבונים לזובור על דוראנט שהשאיר אותם להתקלח עם הקרים.

לשאלתכם, פורזינגיס לא שיחק, למה ככה לא יודע, כספי עלה לייצג אתהמולדת שתי דקות לסיום ולא השאיר חותם ממשי.

קארי סיים עם 32, כולל 15-8 מחוץ לקשת, דוראנט עם 14 בנקודות וסוכריות, וכל השאר במאמץ קבוצתי עשו את זה בשביל המארחים.

אצל הניקס ביזלי הגיע לבסוף ל21, לי סיים עם 20 וקאנטר עם 16.

אני נשארתי בבית בדיכאון, יותם ומאיה הלכו לבי"ס כאילו לא קרה כלום. ככה זה ילדים.

לוס אנג'לס לייקרס (29-18) 108 – בוסטון סלטיקס (14-34) 107

מכירים שהקבוצה שלכם מקבלת בראש ואתם כותבים על זה ואז אתם עצובים אבל אתם חייבים לכתוב על עוד משחק? אז הנה לכם.

אם אני לא טועה גל שלנו היה במשחק ואמור להעלות סיקור עמוק ומפורט, אז ממני תשמעו רק שהיה משחק חם ומותח, עם מחצית ראשונה טובה של הסלטיקס ויתרון שהגיע בשיאו ל11, 39-50, דקה וחצי להפסקה.

הלייקרס עלו למחצית השנייה בצורה שונה לגמרי ואת הרבע השלישי כבר לקחו 21-31, בדרך ליתרון 2 לקראת הרבע האחרון – 74-76.

דווקא הירוקים פתחו את הרביעי היטב, ושלשה של קיירי העלתה את הסלטיקס ליתרון 6, 82-88, שלוש וחצי דקות בתוך הרבע. הבייבי לייקרס, כלומר קוזמה, לא אמרו נואש. הרוקי העביר לפול אוטומט והפציץ 17 נקודות ברבע. הסלטיקס, בראשות קיירי עם 10 נקודות, לא ויתרו והחזירו זיג על כל זג. שבע שניות לסיום רוזייר נכנס לסל ומצמצם לנקודה, 107-108 ללייקרס. המארחים עם טיים אאוט, האורחים עם עבירה מהירה על פופ, הקנטביוס עם שתי החטאות מהקו… לחץ!

מרכוס סמארט לוקח את הריבאונד ודוחף במהירות לצד השני, מעביר, מסתבך, לוקח שלשה קשה על הבאזר, מחטיא. Lakers win. וואו.

בלייקרס קוזמה עם 7-5 משלוש בדרך ל28, וקלרקסון עם 22 עלו היטב מהספסל עבור הלייקרס, רנדל עם 14 בנקודות וקרשים סייע.

עבור הסלטיקס קיירי עם 33 והורפורד עם 13, 12 ניסו, סמארט עלה מהספסל עם 22 ו10-4 משלוש, מתוכן אחת מכריעה במיוחד, שלא נכנסה.

החדשות הטובות עבור בוסטון, גורדון הייווארד המשתקם נמצא עם הקבוצה ומתוכנן להתחיל לטוס למשחקי חוץ עם החבר'ה בעוד כמה שבועות, בנוסף לצפייה באימונים. כל זה, לפי בראד סטיבנס, במטרה להתחיל להכניס את הייווארד לעניינים. מי יודע, אולי בפלייאוף…

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. גדולים אתם.
    אוקלהומה עם הרבה מזל אבל זה לא שברוקלין הפסידו את המשחק, אוקלהומה ניצחו אותו. בכלל, למרות שווסטברוק יקבל את הקרדיט, דווקא הספסל של אוקלהומה החזיר אותם ברביעי עם השלשות של פטרסון, הוורטס ופלטון שהיה טוב מאוד. זה חשוב לאוקייסי.

  2. מצטער אבל אני לא רואה איך okc מאיימים בסדרה על ג"ס, גם אם הכל מתחבר להם זה יספיק אולי לשני נצחונות. יש להם יותר מדי דקות שהם עושים שטויות וקבוצה כמו הווריורס תנצל את זה

  3. לילה משחקים מקסים, 2 משחקים שנגמרים בהפרש נקודה מהפך נחמד של הצעירים הפרועים מהלייקרס. וזהו יפה מאוד

  4. JR סמית' בעונת קריסה. 30 דקות למשחק, 7 נק' ב-36 אחוז מהשדה, 33 אחוז מהשלוש, והגנה מחפירה.
    TT בעונה של 5 נק' ו-5 ריב' על 20 דקות, אלה מספרים של מחליף בקושי.

    שני החוזים הגרועים האלה, 16.4 ו-13.7 מיליון לשנה, ולעוד שנתיים – על לברון והסוכן שלו ריץ' פול.

  5. לדקסטר, עונה לך כאן על "אפרוחי הלייקרס" –

    לא מסכים שאני גם אומר להחליף 60% מהקבוצה.

    לופז – שחקן חביב, עושה את שלו אבל לא מתאים לרמה הבאה וחסר נוכחות. מיותר

    אינגרם – השתפר, מחובר לקבוצה וגם כן חביב אך את מה שהוא נותן אפשר לקבל הרבה יותר טוב מהרבה שחקנים אחרים (ספק נקודות יציב). -> הוא השחקן להעביר בטרייד

    קק"פ – אוהב אותו, ויש לו את הדברים שהוא מביא לקבוצה, אבל קלרקסון טוב יותר והארט יהיה טוב יותר. מיותר

    וזהו. שני שחקנים עם חוזה נגמר שבאו לעונה אחת, והכוכב הגדול שהתברר כלא כוכב ולא גדול – שחקן סביר וממוצע בליגה.

    את כל השאר – הגרעין של הקבוצה רנדל (מביא מלחמה ונחישות שאי אפשר להחליף בשום טרייד), קלרקסון, קוזמה, וגם המשלימים הארט, נאנס, קארוסו הייתי משאיר. גם את וולטון.

    ללונזו הייתי נותן עוד עונה לפני שחורץ דעה.

    הלייקרס בכיוון הנכון, ולא צריכה לשנות פניה באופן דרסטי.
    השינוי היחיד הדרוש (מלבד שני אלו שבאו לעונה) זה אינגרם.
    הם פספסו את הטרייד על ג'ורג' שהיה מקפיץ אותם לקבוצת פלייאוף לגיטימית.

    1. אשך

      כתבתי שאתה אומר להחליף 60 אחוז מהחמישייה לא מהקבוצה.
      (למרות שזה גם אמור להיעשות..)

      מצב החוזים בלייקרס כמעט ולא מאפשר להשאיר את רנדל עם כל המלחמה שהוא נותן והוא משלם את מחיר החוזה המופרך של דנג. אין מה לעשות.

      נאנס זה השחקן הכי מיותר בלייקרס וחוץ מהטבעה יפה פה ושם הוא לא עושה כלום.

      קלרקלסון יושב על חוזה של 12 מיליון דולר לשחקן מחליף.

      ובכל מקרה לונזו ואינגראם זאת מהות הלייקרס החדשה ולא לופז או KCP.

      יש הבדל בין שחקנים שיכולים לתרום – הארט, קארוסו ואולי קלרקסון
      שאותם אין טעם להעביר במיוחד ואין חלופה טובה יותר

      לבין שחקנים משפיעים- שזה קוזמה

      לבין שחקנים מיותרים לקבוצת טופ 10- נאנס, לופז, KCP

      ההבדל הוא לונזו ואינגראם. ואם בשביל להביא במקומם שחקנים טובים יותר שבאמת יכולים להשפיע על המשחק צריך לחבר אותם לשחקנים המיותרים אז זה מה שצריך לקרות.

      ועוד לא הזכרנו את טיילר אניס קורי ברואר וזובאק.

      כמו שגם אתה מבין.. יש יותר מדי שחקנים שלא מתאימים.

      אתה אומר שטעיתי וכותב בדיוק את מה שאמרתי בשינוי של שחקן אחד ועוד אחד בסימן שאלה.

      וכמו שכתבתי לך מקודם, אפשר להגיד על כל קבוצה שיש לה גרעין טוב ולהציע להחליף חצי מהסגל. זה אומר שכל ה NBA יש גרעין טוב??

      דבר אחרון, הלייקרס לא מעוניינים בפלייאוף. זה לא דטרויט פה.
      הלייקרס מעוניינים באליפות או להיות בדרך לשם. שום דבר אחר לא מעניין.

      ובדרך לשם הכוונה לעשות צעדים לבנייה כדי לעמוד באתגרים שהווריוס יוסטון או אוקלהומה יציבו לה בשנים הבאות.

      1. אז אני אומר שהמהות של הלייקרס זה רנדל, קלרקסון וקוזמה.

        עלית בדיוק על הבעיה בלייקרס, רוצים הכל או כלום, צריך לתת לקבוצה להיבנות ולהתקדם בשלבים. כמו שבוסטון נבנתה, וכמו כל קבוצה נורמלית שהגיעה להישגים (מלבד מקרים נדירים כמו ההיט של השלישייה).

        1. בונים על מי שאפשר לבנות.
          בוסטון יכולה להיבנות עד מחר אם קיירי לא היה נופל לה לידיים זה היה מסתיים בסתם קבוצה טובה.
          היה לה הרבה מזל בתהליך הזה.

          אגיד לך מה שאמרתי לפני כמה שנים.. לבחור ראשון-שני זאת לפעמים מכה. כי אתה בוחר לפי תכתיבים. איינג' בחר את ג'יילן בראון שאני מאוד החזקתי ממנו מבחינה אתלטית אבל דיברו כל כך הרבה על אינגראם כך שזו די היתה בחירה בטוחה.

          לאיינג' לא נותרה ברירה והלך על השחקן הכי אתלטי. אני באמת לא ראיתי אופציות אחרות מלבדו.

          את טיטום הוא קיבל בדיוק מאותה סיבה. פולץ ולונזו היו תכתיבים והוא קטף שוב את השחקן הכי מתאים עבורו.

          זה לא כזה לנחש אם אתה יכול ללכת לקרב ועם מי לא.

          הלייקרס כבר 5 שנים "בבנייה". סבלנות יש. תבנה נכון.

          1. מסכים – אבל הסתם קבוצה טובה הזאת הגיעה לאט לאט עד לגמר האיזורי!
            תן ללייקרס קודם להגיע לפלייאוף!
            ברור שצריך כוכב רציני להמשך. אבל אתם בהתחלה…

            מסכים עם השאר לגבי הדראפט

  6. מצטרף למשבחים. סיקור ניקס גולדן קורע ביותר.

    אפשר בבקשה להרחיב על חוסר שביעות הרצון ההדדית בין לנארד למועדון? לא רגיל לשמוע על בעיות בהקשר לשחקן הזה (מלבד השיבושים הבריאותיים בחודשים האחרונים).

    1. לקחו תסכול של שחקן פצוע שמת לשחק ועשו מזה סיפור. אין שם כלום

  7. החדשות הטובות של הלילה – פול ג'ורג' לא באולסטאר.

    עוד חצי צעד לכיוון לוס אנג'לס.
    לא בשביל זה הוא עזב את אינדיאנה.

  8. סיקור מצוין. דובי תמשיך להעיר את הילדים כל לילה ולדווח לנו על מעשיהם.
    (גם אני קורא דיווחים בלייב של ESPN תוך כדי התעסקות עם ההכנות לביה"ס 🙂 )

    1. מי זה בכלל PG שעושים אותו כאן משהו ? דונקי והטוסטר לא רואים אותו ממטר. שיהם לפניו באולסטאר – וכך צריך להיות .

    1. "אבא, מאיה החליטה להיות אוהדת של ניו יורק…"
      "נכון!"
      "איזה יופי חמודה אני כל כך שמח"
      "… כי היא רוצה להרגיש איך זה להיות אוהדת של קבוצה שמפסידה"
      "נכון! אבל גם אם הם יתחילו לנצח אני אמשיך להיות אוהדת שלהם"
      "….."

      מילה במילה ככה זה היה, כולל השתיקה שלי בסוף.

  9. אני יודע שגם מנחם העלה את זה במעורב, אבל אין סקירת יום שיכולה שלא להכיל את לברון מלקק לעצמו:
    kingjamesWanna be one of the first to Congratulate you on this accomplishment/achievement tonight that you’ll reach! Only a handful has reach/seen it too and while I know it’s never been a goal of yours from the beginning try(please try) to take a moment for yourself on how you’ve done it! The House you’re about to be apart of has only 6 seats in it(as of now) but 1 more will be added and you should be very proud and honored to be invited inside. There’s so many people to thank who has help this even become possible(so thank them all) and when u finally get your moment(alone) to yourself smile, look up to the higher skies and say THANK YOU! So with that said, Congrats again Young King 🤴🏾! 1 Love! #striveforgreatness🚀 #thekidfromakron

  10. תיכף אלך לבדוק את זה בתקצירים, אבל איך קבוצה שיש לה את קיירי ומעבר לזה גם מאמן שיטה ותרגילים, יוצא שתלויה בזריקת סיום באייזו של מרכס? זה לא הגיוני בכלל

      1. ראיתי עכשיו. אבל שיטה טובה ומשמעת קבוצתית הייתה צריכה להיות מוכנה לזה עם "תרגולת". אבל צודק שזה אחד הרגעים שבהם זה די תלוי בבחור שלקח את הריבאונד. גם כשאני מסתכל אמש על האחוזים, מרכס לא היה גרוע יותר מקיירי אמש מבחינת קליעה.

    1. אבל ברצינות, מי שראה את הטכנית השנייה ההזויה, ומי שעוקב אחרי האמירות שלו בזמן האחרון, יכול בקלות להתרשם שהוא בכוח מנסה להיות בד בוי.
      לא הולמת אותו הפוזה.

  11. עלילות משפחת דובי בערד. ענק.
    אם תעברו לגור בניו יורק, בליינד תוך חודש, חודשיים, גג, נותנים לכם תכנית ראלטי משלכם…

    תודה לצוות דובי על אחלה לסיקור.

  12. דקסטר, כל דבריך על הלייקרס הם דברי טעם. קשה להתווכח עם זה. יחד עם זאת, אני כל כך נהנה מהם השנה. לדעתי מתגבשת שם קבוצה עם עתיד. לונזו ואינגראם יהיו הרבה יותר טובים בהמשך. קולדוול פופ צריך להישאר הוא נכס. הם צריכים ללכת על קאזינס במקום לופז בכל הכוח. הוא חופשי בסוף העונה לא? יחד איתו יש כאן קבוצה לריצה עמוקה

    1. אתה מתכוון שכרגע הם באסט אחד מהדה והם יהיו שחקנים סבירים בליגה? כן אתה צודק..
      אבל בשום פנים ואופן אין סיכוי שהם יכולים להוביל קבוצה למשהו.
      במקרה הם 2 השחקנים הכי אדישים בליגה.

      וראינו מה אינגראם שווה. הוא כבר שחקן עונה שנייה ומקבל את כל הקרדיט בעולם. שחקנים אחרים בדראפט שלו ובדראפט הנוכחי כבר מתפוצצים. זה לא כמו פעם.. היום יודעים יותר מהר למי יש את זה ולמי אין.
      זה לא שהוא התחיל בתור סטופר הגנתי ולאט לאט התחיל לפתח משחק התקפה כמו ראס וקוואי.

      משחק התקפה זה כל מה שיש לו להציע והוא לא טוב בזה. וגם אם המספרים שלו היו סבירים הוא לא משפיע.

      אינגראם לא יכול להיות הסמול הפותח שלך. ואם אתה יכול לקבל עליו שחקנים טובים זה מה שאתה צריך לעשות.. ואם לא.. אז כנראה שאף אחד לא חושב שהוא שווה משהו לא?

      לונזו הוא סתם בלוף. קארוסו מנווט את הקבוצה לא פחות טוב בינתיים.
      אף אחד ל ירצה להצטרך לקבוצה שהחלק העיקרי בה הוא לונזו אינגראם ו KCP זאת שטות גמורה.

      שעיה תפתח את העיניים אל תיכנע להייפ. אין פה שום גרעין טוב זאת קבוצה רעה שלא תדגדג פלייאוף.

      גם ברוקלין ואטלנטה עושות נצחונות יפים אף אחד לא אומר שיש להם גרעין להיות קבוצה עליונה נכון?

  13. באשר לקווין לאב, הוא לא רוצה להיות שם. קשה לשחק עם לברון לאורך זמן מכיוון שזה דורש התבטלות מוחלטת. משטר סמכותני דיקטטורי שבו רק "יס מנחם" אמיתיים שורדים

להגיב על Berch לבטל

סגירת תפריט