סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

שארלוט הורנטס (19 – 26) 112 – סקרמנטו קינגס (13 – 33) 107
התוצאה לא באמת משקפת את שהתרחש על הפרקט. שארלוט שלטו במשחק ללא עוררין מהרגע בו החזירו לעצמם את היתרון באמצע הרבע השני, יתרון אותו לא שמטו עד לסיום המשחק.
עד לסיומו של הרבע השני היתרון צמח להפרש דו ספרתי,
כאשר במהלך הרבע השלישי ההפרש הגיע ל-18 נק', ובתחילת הרבע האחרון, ל-20 נקודות.
את הדקות האחרונות של המשחק, הקינגס ניצלו בשביל לצמצם את ההפרש.
דווייט האוורד היה המצטיין של שארלוט, כאשר סיים את המשחק עם 14 נק', 16 רב', 6 חסימות,
ולצדו בלט קמבה ווקר שסיים את המשחק עם 26 נק' ו-9 אסיסטים.
סקאל לביסייר (23 נק') היה הקלע המוביל של הקינגס הלילה.

 

אטלנטה הוקס (14 – 32) 104 – יוטה ג'אז (19 – 28) 90
בדרך כלל, ה-MO של אטלנטה זה לשחק היטב במשך שלשה רבעים, ואז ברבע האחרון לאבד את היתרון, ולהפסיד.
הלילה נראה הם אכן שיחקו לא רע במשך 3 הרבעים הראשונים, כאשר ב-35 הדקות הראשונות של המשחק, אף אחת מ-2 הקבוצות לא מצליחה לעלות ליתרון דו ספרתי, כאשר היתרון מחליף ידיים מספר פעמים.
ואז –
הפתעה!
מסתבר שאטלנטה מסוגלים להעלות את רמתם גם ברבע האחרון.
את הדקות האחרונות של הרבע השלישי הם ניצלו על מנת להעלות את ההפרש ל-10 נק',
וברבע האחרון הם המשיכו לשלוט, כאשר ההפרש מטפס עד ל-26 נק'.
שרודר (20 נק'), ופרינס (17 נק') היו מצטייני ההוקס הלילה.
בורקס (17 נק') היה הקלע הבולט בשורות הג'אז.

 

ממפיס גריזליס (17 – 29) 105 – פילדלפיה סיקסרס (22 – 21) 101
סיפור המשחק ב-3 מילים:
תסמונת הרבע הרביעי.
בשלושת הרבעים הראשונים, הגריזליס לא הובילו אפילו פעם אחת.
הסיקסרס שלטו במשחק, כאשר במהלך הרבע השלישי יתרונם מגיע ל-15 נק' הפרש, וברבע הרביעי הם עוד הובילו בהפרש של 10 נק' (89 – 79 לסיקסרס, 9 דקות לסיום).
הדקות האחרונות היו בלגן אחד גדול, כאשר הסיקסרס מאבדים כדורים, זורקים זריקות רעות, מחטיאים מהעונשין, ועושים כל שביכולתם להפסיד את המשחק.
הפעולה האחרונה של הסיקסרס במשחק היא מיקרוקוסמוס של התנהלותם ברבעים האחרונים העונה –
בפיגור של 2 נק', 15 שניות לסיום, סימונס חוטף את הכדור, ולסיקסרס הזדמנות להשוות.
במקום ללכת על ניסיון קל להשוות, קובינגטון זורק איירבול מהשלוש, והסיקסרס מפסידים.
טייריק אוונס (18 נק', 8 אסיסטים), ומארק גאסול (19 נק', והגנה טובה על אמביד שסיים את המשחק עם 15 נק' באחוזים רעים), היו מצטייני ממפיס.
סאריץ' (22 נק', 10 רב') היה הקלע המוביל של הסיקסרס הלילה.

 

ניו אורלינס פליקנס (25 – 21) 132 – שיקגו בולס (18 – 29) 128
(אחרי 2 הארכות)
משחק נהדר, היה הלילה בניו אורלינס, כאשר הבולס הנמרצים מפסידים את המשחק בעיקר בגלל חוסר ניסיון.
הם כבר הובילו ברבע הרביעי בהפרש של 17 נק', אבל בדקות האחרונות הם נעלמו, ואפשרו לפליקנס לעלות ליתרון של 2 נק', 3 שניות לסיום.
הם קיבלו הזדמנות נוספת לנצח, כאשר שנייה לסיום, ג'סטין הולידיי נשלח לקו העונשין אחרי עבירה בניסיון קליעה שלו מטווח השלוש.
את 2 הזריקות הראשונות שלו הוא קלע, את השלישית הוא החטיא, והמשחק הלך להארכה.
ניתן היה לחשוב שהפליקנס ינצחו בקלות בהארכה, כאשר המומנטום שלהם,
אבל הבולס נלחמו, ונשארו צמודים גם בהארכות.
בהארכה הראשונה, שוב הבולס קיבלו הזדמנות להעלות ליתרון מקו העונשין, הפעם זה היה מארקנן שנשלח לקו ל-2 זריקות, 31 שניות לסיום, כאשר קבוצתו בפיגור נקודה.
הוא קלע את הראשונה, אבל החטיא את השנייה, והפליקנס נכשלו גם הם בניסיון לנצח, והקבוצות נשלחו להארכה נוספת.
בהארכה השנייה הפליקנס עלו ליתרון מהיר בן 5 נק' (כולן של קאזינס, כולל שלשה שלמעשה הכריעה את המשחק), וכל שהבולס הצליחו לעשות עד לסיום זה לרדוף ללא הצלחה אחרי הפליקנס בניסיון להדביק את הפער.
קאזינס סיים את המשחק עם טריפל דאבל מדהים של 44 נק', 24 רב', 10 אסיסטים, ו-4 חטיפות,
כאשר הוא מצטרף לווילט (4 פעמים) ולביג O, כשחקנים היחידים עם משחק של 40, 20, 10.
דייויס סיים את המשחק עם 34 נק', 9 רב', ו-5 אסיסטים.
לופז וגראנט (22 נק' כל אחד) סיימו את המשחק כקלעים הבולטים של הבולס,
כאשר דאן לא שיחק הלילה, ולאווין שהוגבל ל-24 דקות, סיים את המשחק עם 19 נק', ו-5 רב'.

 

יוסטון רוקטס (33 – 12) 99 – מיאמי היט (27 – 20) 90
זה היה צמוד בהרבה מאשר התוצאה מלמדת, כאשר 3 דקות לסיום המשחק עדיין היה בשוויון, אחרי שבמחצית הראשונה אלו היו ההיט ששלטו (סיימו את המחצית ביתרון של 4 נק', אבל ברבע הראשון היה להם כבר יתרון של 14 נק'),
ואחרי שהרבעים השלישי והרביעי מתאפיינים בחילופי יתרון תכופים (27 פעמים המטוטלת נעה בין יתרון להיט, לשוויון, ליתרון של הרוקטס).
5 נק' של הארדן, ו-6 של קפלה, ב-3 הדקות האחרונות, היו מה שעשה את ההבדל במשחק, ואפשר לרוקטס לסיים את המשחק עם ניצחון.
הארדן (28 נק', 5 אס'), וכריס פול (16 נק', 6 אס') היו מצטייני הרוקטס הלילה.
ווייטסייד (22 נק', 13 רב') היה השחקן הבולט בשורות ההיט.

 

מילווקי באקס (24 – 22) 109 – פיניקס סאנס (17 – 30) 105
אחרי שהבאקס פיטרו את מאמנם (ג'ייסון קיד), וללא כוכבם (יאניס), הבאקס לשמחתם, פגשו במשחק בית את אחת מהקבוצות החלשות בליגה.
הסאנס כמעט והצליחו לנצל את המצב הבעייתי בו הבאקס נמצאו הלילה, ו-5 דקות לתוך הרבע האחרון הם עדיין הובילו,
אבל בלילה בלי כוכב (בוקר סיים את המשחק עם 14 נק', 2 מ-14 מהשדה), לא באמת היה להם סיכוי בקראנץ'.
בשורות מילווקי, הגארדים של הקבוצה ניצלו היטב את העובדה שמולם משחקת אחת מקבוצות ההגנה החלשות בליגה,
כאשר בלדסאו (19 נק'), ברוגדון (32 נק'), ומידלטון (35 נק'), קולעים יחדיו 79% מהנקודות של הבאקס הלילה.
וורן (23 נק') ומונרו (19 נק', 7 רב', 4 אס') היו מצטייני הסאנס במשחק.

 

דאלאס מבריקס (16 – 31) 98 – וושינגטון וויזרדס (26 – 21) 75
לפני המשחק כתבתי "לא כוחות".
וצדקתי (דרכי המנסה להיות אלגנטית, לכתוב על עצמי "קלולס…") רק שזה היה לכיוון ההפוך…
המשחק היה צמוד למשך רבע אחד בדיוק (הרבע הראשון הסתיים בשוויון).
מתחילת הרבע השני, זה הפך להיות משחק במעמד צד אחד, כאשר הוויזרדס מציגים את משחקם הגרוע ביותר בשנים האחרונות –
75 נק', 30.6% מהשדה.
וול + ביל, שאמורים להיות אחד מצמדי הקו האחורי החזקים בליגה, סיימו את המשחק עם 8 מ-29 מהשדה.
בשורות דאלאס, זו הייתה ההגנה והאנרגיות שהביאו פאוול, פארל, וג'יי ג'יי בריאה, מהספסל, שהיוותה את נקודת המפתח לניצחון (יותר מ-20+ לכל אחד מ-3 השחקנים, הלילה).
בארנס (20 נק', 10 רב') היה הקלע המוביל של דאלאס הלילה.
ביל (18 נק') ווול (11 נק'), היו שחקני הוויזרדס היחידים שסייצו את המשחק בדאבל פיגרס.

 

דנבר נאגטס (24 – 23) 104 – פורטלנד טריילבלייזרס (25 – 22) 101
משחק צמוד ומותח, מהדקה הראשונה, עד לדקה האחרונה.
45 שינויי הובלה היו הלילה בדנבר, כאשר אף אחת מהקבוצות לא מצליחה בשום שלב של המשחק לעלות ליתרון דו ספרתי.
קור רוח בשניות הסיום מצדם של מארי וברטון (5 מ-5 מהעונשין, + ליי אפ של מארי, לצמד ב-30 השניות האחרונות),
לצד החטאות של לילארד ומקולם, היו ההבדל בין 2 הקבוצות בסופו של יום.
עד לדקת הסיום, לילארד היה נהדר, כאשר הוא קלע 25 נק' ומסר 8 אסיסטים (היו לו 10 מ-16 מהשדה, 1 מ-1 מהעונשין, לפני דקת הסיום, אז הוא החטיא 2 זריקות מהשדה, וזריקת עונשין אחת נוספת).
ג'מאל מארי היה המצטיין במשחק הלילה, כאשר סיים את המשחק השיא שלו בקריירה, עם 38 נק', 5 רב', ו-6 אס'.
לצדו של מארי בשורות דנבר, בלט יוקיץ עם 16 נק', 12 רב', 5 אס'.

 

לוס אנג'לס קליפרס (23 – 23) 118 – מינסוטה טימברוולבס (31 – 18) 126
גם המשחק האחרון של הלילה, היה משחק צמוד ומרתק.
מינסוטה הגיעו למשחק ללא האס שלהם, ג'ימי באטלר,
כאשר גם הסנטר של הקבוצה, למרות שעלה לשחק, היה בגדר נעלם (11 נק', 1 מ-7 מהשדה. מזל שדאנדרה ג'ורדן לא שיחק, בגלל שבהעדרו של אחד הריבאנדרים המצטיינים של הליגה, טאונס יכל לסיים את המשחק עם 17 ריבאונדים משלו)
בהעדרם, מינסוטה קיבלו תפוקה מכובדת משחקן המקסימום הטרי, וויגינס.
וויגינס סיים משחק התקפי מצויין עם 40 נק' באחוזים יפים, ו-6 ריבאונדים.
מנגד, הקליפרס (שכאמור גם הם חסרו שחקן מפתח), החליטו להחזיר את לו וויליאמס לספסל,
אבל וויליאמס, גם מהספסל ממשיך להצטיין –
הוא סיים את המשחק עם 20 נק', ו-6 אסיסטים,
כאשר בנוסף עליו, מצטיין מהספסל הראל, שסיים את המשחק עם 23 נק'.
לצד משחק נהדר של גריפין (32 נק', 12 רב', 12 אס'), הקליפרס נתנו קונטרה ראויה למשחקו של וויגינס, ושמרו על הקליפרס צמוד, צמוד, למינסוטה (למרות יתרון דו ספרתי ברב' ההתקפה לזכותם של מינסוטה), עד לסיומו של המשחק.
זה היה ריבאונד התקפה נוסף של מינסוטה, 3 דקות לסיום, ששבר את הקליפרס סופית.
ביתרון נק' לזכות מינסוטה, טאונס החטיא ניסיון לזריקה 2 ארוכה, וטיי גיבסון קטף את ריבאונד ההקפה.
בייליצה קלע שלשה, ובמקום להחזיק בכדור עם אפשרות לחזור ליתרון, הקליפרס מצאו את עצמם בפיגור של 4 נק'.
מהבור הזה, הם כבר לא הצליחו לצאת.
לצדו של וויגינס, טיג הצטיין עם 30 נק', ו-6 אס'.

לפוסט הזה יש 72 תגובות

  1. אחלה סיקור תודה רבה.

    זה רק אני או שניו אורלינס אחת הקבוצות שהכי כיף לצפות במשחקים שלה העונה?

    מינוסוטה זה סוס(זאב) שלא מפסיקקק לדהור, מקווה שיישארו בריאים.
    מתי לעזאזל יש מינוסוטה נגד הלוחמים הארורים והשחצנים? מקווה שיהיה משחק בהרכב מלא, משתוקק לראות אם מינוסוטה מסוגלת לעשות משחק צמוד מול הלוחמים!!

    ולדעתי וושינגטון מנצחת בתחרות אכזבת העונה, כן כן מנצחת את שארלוט וממפיס…!

    מה קורה עם קונלי? הוא חוזר מתי?

    1. כל עוד הם בריאים אז כן, אם חוליה אחת תהיה פצועה קארי/דוראנט/גרין אולי אפילו תומפסון זה עלול להתברר כמשמעותי ביותר. מאחל שחוליה אחת תהיה פצועה למען העניין בפלייאו!

      1. מאחל לך שאחותך הצולעת תיפצע , ועליך ייפול סוס. ממתי מאחלים כאן פציעות ? כמעט שש שעות שוכב כאן הפוסט המגעיל הזה, ואף אחד לא הגיב ?

        1. מאות תגובות נכתבו, כאלו שאיחלו למי שאותו אתה מכנה "השיקוץ", פציעות.
          אני לא זוכר פעם אחת רמז של גינוי מצדך.

          כאשר כותבים על גולדן סטייט?
          אז אתה מאבד את זה.

          גם אני לא שמח כאשר מאחלים פציעה למישהו.
          אבל זה גרוע הרבה יותר כאשר התגובות הן לגופו של כותב.

  2. הסנייק ממשיך בפינתו 'אני גבר גברי מסוקס שרוכב על קארי בשביל אליפויות' ופותח את הפה על קאפלה. איש דוחה ומגעיל

  3. תודה על הסיקור המהיר, תנחומי על ההפסד.
    כולם מדברים על הפריחה של אולדיפו וקאנטר מחוץ לכלא ואף אחד לא מדבר על העונות הנהדרות עד כה של גריפין ו-לו. גם קיירי מצויין השנה, וראינו את וויגינס בשני המשחקים האחרונים ללא באטלר.

    1. אתה מתכוון לעונה עם אחוזי הקליעה הגרועים בקריירה של גריפין? כן באמת עונה יוצאת דופן.
      ומאיזה כלא בדיוק לו וויליאמס יצא?

        1. אבל מה הייתה מטרת ההשוואה? לציין איך שחקנים שהיו בסיטואציות "לא נוחות" ליד שחקנים דומיננטים פורחים עכשיו (גריפין עם פול, קיירי עם לברון, לו וויליאמס עם?).
          לא משנה שאני לא קונה את תיאוריית ה"כלא של ראס". ווסטברוק פוגע במשחק של הקבוצה בגלל הריכוזיות שלו אבל לאו דווקא בשחקנים לידו. אולדיפו מקרה מאד יחודי אבל קנטר לדוגמא ממש לא סבל לידו (ובכלל רוב הזמן היה משחק בלעדיו).

          1. איך אפשר לפגוע במשחק של הקבוצה אבל לא בשחקנים שלידך?

          2. שאלת וענית לעצמך.
            גריפין זורק פי-3 מהשלוש ולכן האחוזים, אבל כשרואים אותו משחק רואים שינוי, הוא עושה הרבה יותר דברים ומאוד מחוייב. וויליאמס נותן מספרי קריירה ובעיקר נראה ומתנהל (רק במגרש בזמן משחק!) כמו כוכב. קיירי מוביל קבוצה למאזן הטוב בליגה, למרות שיש שם לא מעט חריקות.
            על קיירי דיברו בהקשר של לברון (כי את לברון כיף לשנוא כמו את ראסל), אבל אף אחד לא אמר מילה על גריפין-בלי-פול או לו-בלי-הארדן.
            ולגבי המיתוס של "ווסטברוק פוגע בקבוצה" – מתי אנשים יבינו שיש בכדורסל הרבה מעבר לסטטיסטיקה?
            יש מומנטום, יש אינטנסיביות, יש לחץ על ההגנה לאורך זמן, יש קצב משחק, יש התשה (בעיקר בסדרה), יש אמונה ביכולת לנצח ויש מחוייבות ערב אחרי ערב.

            לדובי לגבי קאנטר – לא יודע אם התכוונת "פורח" בציניות או באמת אבל קאנטר פשוט משחק יותר דקות ונותן יותר תפוקה, זה הסיפור פחות או יותר. מעניין איך אדאמס היה נראה ללא הפיקנ'רול והלובים המעולים של ראסל (שמחפש אותו כל הזמן), או בלי הריבאונד התקפה אחרי שראסל משתולל ומפורר את כל ההגנה. אני מת על אדאמס, אבל לא ראינו ממנו עד כה יותר מדי מהלכים התקפיים מתוכננים מהפוסט.

          3. עשיתי "גילרי" ולא תאמין –
            קאנטר בניו יורק משחק 4 דקות יותר, זורק חצי זריקה פחות וקולע כמעט נקודה פחות למשחק !!!
            ראסל הרג אותו…

          4. מחוייב למה לתקיפת מאמנים? הוא תינוק מגודל. אתה רואה הרבה דברים במגרש שאלוהים יודע אם באמת קיימים שם.
            זה לא רק בגלל העלייה באחוזים לשלוש. תסתכל על האחוזים ל-2 נקודות ועל הדיוק האפקטיבי כולם נמוכים אפילו מעונת הרוקי שלו שכאמור הייתה גם היא נטולת כריס פול.
            ווסטברוק פוגע בקבוצה בגלל שהוא לוקח הרבה יותר מדי זריקות שלא קשורות למציאות. אתה יכול לקרוא לזה סטטיסטיקה אבל זריקות שלא נכנסות גורמות לך לקלוע פחות מהקבוצה השנייה ואיך לומר זה הגורם מספר אחד להפסד.

          5. לא יודע איפה לבדוק לגבי גריפין אבל לדעתי הוא נוגע יותר בכדור בהתקפה, זורק מטווחים יותר מגוונים, משקיע יותר מאמץ בהגנה ובריבאונד ומוסר יותר אסיסטים (קצת). הערב הוא שבר שיא קריירה באסיסטים.
            אני לא נגד פול – אני אוהב אותו וחושב שהוא רכז מעולה – אני נגד העמדה הנפוצה ש-"שחקן הורס שחקן", בעיקר לגבי ראסל ולברון.
            לפני שיקפצו אני מקדים תרופה למכה – דוראנט לא "הורס" את קרי או להיפך – ההימצאות של שניהם באות הקבוצה גורמת לכל אחד מהם לשחק ב-80% יכולת, מסיבות שאין לי אפשרות להיכנס אליהן (שוב) כאן.

          6. קאנטר עשה עבודה מעולה באוקלוהומה והיום בניו יורק. אין שינוי גדול. הוא שחקן מאוד חיובי עם עבודת התקפה מעולה כסנטר ועם מגבלות הגנה ברורות כסנטר. לא נפגע מעבודה עם ראסל ולכן לא רואים אפקט גדול מהמעבר לקבוצה אחרת.

          7. אין הבדל כמעט בין העונה לשתיים הקודמות בכל הנוגע לנגיעה בכדור ולאחוזי הריבאונד שהוא לוקח. לא יודע איך אתה מודד מאמץ בהגנה – הוא אף פעם לא היה חזק בזה. אין שום דבר יוצא דופן לטובה בעונה הנוכחית הזו שלו. עם כבר יכולת לציין שהוא מאבד יותר (כם לא משמעותי), ובאופן כללי זה לא שהקליפרס משגשגים כשהוא נמצא.
            לגבי ווסטברוק, קודם כל הכוונה שלי היא שOKC יכולים להיות טובים יותר אם ראסל ישנה את המכלול הזה בקצת. אבל מעבר לזה במצב הנוכחי אני חושב שהתאנדר יהיו טובים יותר עם קרי, פול, הארדן ואפילו אירווינג.

          8. דה שוט האמת שאני מאוכזב מהתפוקה של גריפין. ציפיתי שיתמודד על הmvp. באמת חשבתי שיש בו 27 נק', 13 נק' ו6-7 אס' למשחק. אני עדיין חושב שיש בו את זה, למרות שההתנהלות שלו בשנתיים האחרונות ממש מורידה לי ממנו, דווקא כשאמור להיכנס לשנות השיא בקריירה.
            לגבי לו וויליאמס, השנה הכי טובה בקריירה שלו, ללא ספק. בלי קשר להארדן או לאף שחקן אחר. פשוט משחק כמו אולסטאר העונה והסיבה העיקרית שהקליפרס לא במכירת חיסול עכשיו.

          9. אוקיי, אקח צעד אחורה עם גריפין.
            הכוונה שלי לא הייתה להוריד מפול או הארדן אלא להראות איך "מחפשים" את ווסטברוק בכל דרך אפשרית, כולל דיון מעוות על שחקנים שעברו קבוצה ולכאורה "פורחים".
            לגבי רכזים שישפרו את אוק' סיטי – פול וארווינג לדעתי לא בדיון, הארדן וקרי זה אחלה מועדון להשתייך אליו.

          10. זה בדיוק מה שהבנתי. לכן הדוגמאות של גריפין ווויליאמס לא היו ממש במקום. מסכים איתך לגבי העיוות אבל כמו שציינתי ווסטברוק יכול לשחק אחרת וכשהוא עושה את זה הקבוצה פשוט כיפית לצפייה. להגיד שהוא בא כמכלול זה לוותר לו ולא לדרוש ממנו לעשות את מנה שצריך כדי להגיע הכי גבוה שהוא והקבוצה יכולים.
            כמו שציינתי – הוא לא משתייך למועדון הנ"ל אבל יכול להגיע אליו אם רק יחליט (או שיחליטו עבורו).

          1. פיגור שמיגור עלק..
            במערב אנחנו מדברים על זה שהפאקינג הספרס אולי יירדו למקום ה 6 וריאלי יותר ש 5 בגלל האיכות של הווריוס הרוקטס OKC ומינסוטה.. ובמזרח כל אחת מפסידה יותר מהשנייה והקבוצה הכימפורקת חברתית בליגה מועמדת מס 1 לקחת את המזרח.

            יש ספק בכלל שקליבלנד לא עוברת סיבוב ראשון במערב תלוי במאצ אפ ובוודאי נופלת בסיבוב השני?
            בשביל הבובות של המזרח יש זמן להתחבר כי נצחונות מחברים חדר הלבשה שזה מה שקרה עד עכשיו בשנים האחרונות בקליבלנד אבל ברגע שיתחילו להיערם ההפסדים או היציאות המוקדמות בפלייאוף אז השבר הגדול מתחיל.

          2. הפאקינג ספרס ירדו למקום הרביעי בגלל שהם הפסידו ב-5 מ-8 משחקי הקבוצה האחרונים.
            זה בכלל לא קשור לעד כמה יוסטון או גולדן סטייט חזקות.
            הם הפסידו לפייסרס בבית. הם הפסידו לייקרס, הם הפסידו לראפטורס. הם אפילו הפסידו לפאקינג הוקס!

            יש 2 קבוצות שמשחקות כרגע ברמה או 2 מעל שאר קבוצות הליגה.
            יוסטון וגולדן סטייט.
            בכל הנוגע לשאר הליגה?
            יש 0 הבדל בין המזרח למערב.

  4. דוראנט האפס יורד על קלינט קאפלה, שהעיז להגיד שיוסטון קבוצה יותר טובה מגולדן סטייט.
    "קאפלה עושה עבודה קלה, הוא כולה מקבל כדור מהארדן וכריס פול ומניח אותו. כשאתה עושה עבודה כזו קלה אתה לא צריך לדבר כאלה שטויות".

    מי שמדבר על עבודה קלה. האפס הגדול בתולדות ה- NBA, שלקח את הדרך הכי קלה לאליפות, פחדן, מוג לב, נחש, מתכך עם דריימונד גרין בזמן אליפות המערב, צ'וקר, מפעיל חשבונות פייק, אפס מאופס שלא היה ולא יהיה אחד מגדולי המשחק, מסתתר תחת הכנפיים של קארי, עלק גטו בוי עם רגשי נחיתות שמנסה לשחק אותה גבר גבר. רכיכה דוראנט. לך תבכה לאמא שלך.

    1. הוא באמת אמר את זה או שכתב זריז מנסה לסכסך קצת?
      זה שדוראנט אידיוט (וקאפקייק) אנחנו יודעים כבר הרבה זמן

      1. Kevin Durant on Clint Capela saying Houston is a better team than the Warriors:
        “You hear that from guys like Capela, who’s usually catching the ball or laying it up from CP or Harden. His job is not as hard. I mean when your job is that hard you don’t say shit like that.”

  5. גיא תודה רבה על הסיקור המעולה , על הכמה כמה של מזרח מערב, וכמובן אין סוף תגובות בכל פוסט שמעלים את רמת הדיון( או מעבירים אותו לנושא מעניין לפחות) .

  6. מצד אחד אני די מסכים להערות של ההיטר כאן על האבסורד בצגובה של של דוראנט. מצד שני אני מה זה מבסוט מהאקשן הזה. שהדברים של קאפלה נכנסו לו מתחת לעור. ושביובטון מדברים ככה ומרגישים בטחון ביכולת לנצח את המפלצת. יהיה גמר מערב מטורף!

    1. אם יוסטון פוגשים בדרך את אוקלהומה הם לא יגיעו למפגש עם הלוחמים , חצי כנ"ל לגבי מפגש עם הספרס בריאים

      1. בסדרררר……
        אם איך שס"א נראים הם לא עוברים את ניו אורלינס בסדרה, ואוקלהומה עדין לה עשתה דבר אחד העונה שיוכיח שהם יכולים לעבור את יוסטון

  7. תודה גיא, אחלה סיקור.
    מיאמי שיחקו נהדר אתמול, הקבוצה הכי מאומנת בליגה. קפלה לא התמודד עם הפיזיות של ווייטסייד בתחילת המשחק ושם מזל שיש את ננה להחזיר שריר בשריר. יוסטון יצטרכו איזה אינפורסר כזה למקרה שננה לא יהיה כשיר ומישהו יצטרך לשחק בולי בול. בלאק לא מספיק גדול פיזית, ולמרות משחק טוב של אנדרסון אתמול, כשדאנתוני שם אותו בסנטר, זה מביך ולא נעים לצפייה.

        1. לא מסוג השחקנים שאתה נותן ל כדור בצבע ומקבל 2 נקודות על שחקנים חלשים יותר כמו וייטסייד. מה שכן, ראיתי אותו מנשנש את טריסטן תומפסון בשבת וזה היה נראה די מאיים.

      1. אני די בטוח שעם דראגיץ היו מנצחים את המשחק הזה.
        זה שמיאמי כמערכת קבוצה מעולה זה ברור, לא היה על זה ספק. אבל כשצריך הגרוש ללירה, הכישרון הוא זה שעושה את ההבדל.
        לדעתי אין ראוי ממנו לאולסטאר במזרח. בטח יותר מוול, קמבה והחברים

  8. מיאמי היא קבוצה pesky כזאת, קשה ומעצבנת. יוסטון ניצחה די במזל בסוף, עם כמה פעולות שסגרו עניין.
    כריס פול הרבה יותר טוב ממה שחשבתי כשהודיעו על הטרייד.
    וושינגטון בושה לאנושות, פשוט עולב.
    קאזינס ענק, אין מה לומר על ההצגה שהוא נתן. אבל מי האידיוט שעושה על הולידיי עברה כל כך לא מחוייבת שניה לסיום ועוד מהשלוש? אין סיכוי שהזריקה שלו היתה נכנסת.
    ורק צ'רנדלר פארסונס ממשיך לשבת בבית ולספור את הכסף. מארק קובן גאון.

  9. המוצא הישר של זיוני השכל של ד"ר רפאל ון נוסטרנד בבקשה לשלוח לכתובת בלבולי ביצים 1, חיריה.
    הוא לא מצליח לחיות בלעדם.

  10. מה יהיה עם ממפיס ? אפילו לטנקק כמו שצריך לא יודעים שם עם 6 נצחונות בעשרת האחרונים… שיילכו לקחת שיעורים מפילי

  11. סקירה מדוייקת מאד על בוכטה של משחקים.
    אני ממש נהניתי ממשחק הפליקנס נגד הבולס. כיף של כדורסל של שחקנים צעירים שבקרוב יובילו את הליגה.

  12. עוד עונותיים, כשהלוחמים יעברו להיות חמ"ליסטים, קליבלנד תהיה קצת יותר טובה מהבראונס וכל הקבוצות הצעירות והמלהיבות יתבגרו ויצברו ביטחון- אז סוף סוף לא נדע מי תסיים אלופה והלארי אוברייאן טרופי יהיה פתוח כמו המירוץ למקום ה-30 בליכוד.

  13. מישהו ראה את המשחק בין ניו-אורלינס לשיקאגו? לפי התקציר ההגנה של ניו אורלינס נראתה מחרידה – המצב עד כדי כך גרוע?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט