אין את קוואי ומאנו, יש את גאסול ואולדריג' – הספרס מנצחים את ברוקלין 100-95 / עידן עופר

 

בהתחלה אתה אומר לעצמך "איזה קבוצה אפורה, הדאנקן הזה רק קולע עם הקרש, בכל התקפה !" , אחרי זה אתה שואל את עצמך איך לעזאזל הם מנצחים מעל חמישים משחקים, עונה אחת ואז עוד אחת ואז…18 עונות ברצף זה נמשך. ואז תוך כדי שהם מנצחים בלי הפסקה וביעילות לא הגיונית הם גם מתחילים לקחת אליפויות ואז אתה מבין, מדובר בארגון הסטורי בעל המאמן הטוב בהיסטוריה עם כמה מהשחקנים הכי טובים שדרכו על פרקט אן בי איי.

אז אחרי שעברתי את התהליך הנ"ל זכיתי לראות היום מקרוב את הפלא הזה שנקרא סן אנטוניו ספרס. החבורה הטקסנית הגיעה לברוקלין הקרה ללא שניים משחקניה המרכזיים, קוואי לאונרד שמושבת עד להודעה חדשה ומאנו ג'ינובילי, האגדה הארגניטאית שלפחות חצי מיושבי האולם היום באו בשביל לחזות בו. גם בלעדיהם לספרס יש מספיק כלים בשביל לנצח את הנטס החביבים שנחלו תבוסה לא נעימה לשכנים ממנהטן ביום ראשון האחרון.

אחד מאותם כלים של פופ והספרס הוא לא אחר מאשר הפאוור פורוורד הלטבי של הקבוצה, דיוויס ברטאנס. חברו של פורזינגיס לנבחרת הלאומית נמצא בעונתו השנייה בליגה ולאט לאט הוא מתחיל לנפק קבלות. מתחילת חודש ינואר (8 משחקים לפני היום) הוא משחק 24.8 דקות שזה כמעט כפול מהממוצע העונתי שלו וקולע 12.6 נק' ב-48.9% לשלוש נקודות. לפני המשחק יצא לנו לדבר על מה זה אומר להיות חלק מהארגון הנהדר הזה שכולל בתוכו שחקני היכל התהילה, כמה זמן לקח לו ללמוד את השיטת משחק של פופ וכן, להבין מה שונה בחודש ינואר משאר חודשי השנה.

מהלך המשחק

פטי מילס, זו ההגדרה המדוייקת למחצית הראשונה של הספרס. קצת אחרי שגאסול הוביל את הקבוצה שלו ליתרון זעיר של נקודה, הצלף האוסטרלי נכנס לפעולה ועם לא פחות מחמש שלשות במחצית הראשונה שמר את היתרון של הטקסנים.

מילס לשלוש..תהיו בטוחים שזה נכנס.

למרות היכולת ההתקפית הטובה של הספרס, הנטס השתמשו דווקא בנשק של האורחים בשביל להישאר במשחק. אלן הרוקי האתלטי מרים את הקהל והאנרגיות עם דאנק גדול על למרקוס שגורם לקהל לשקול בשנית למי הוא הולך להריע היום. לוורט תורם את שלו מהספסל וגם צמד הסווינגמנים, קראב את קארול מגיעים לעבודה, 51-46 במחצית.

כבר מתחילת המשחק אפשר לשמוע ולראות את מי האוהדים באו לראות היום, מאנו ג'ינובילי. האמת, אני מבין אותם, הוא אחת מהסיבות שגם אני באתי היום. הארגנטינאים האנרגטים לא נכנעו לפציעה של האליל שלהם ובאו חמושים בדגלי ארגנטינה ובמיתרי קול מחודדים מהרגיל, ואמוס מאנו.

המחצית השנייה כבר נראית כמו אופרה אחרת, האופרה של הספרס. ריצת 14-4 בתחילת הרבע השלישי בחסות הצמד גאסול את אולדריג'  וזה כבר 15 הפרש.

למרקוס עם משחק ענק.

איזה כיף לראות את האח הבכור למשפחת גאסול. 11 נק' ושישה אסיסטים יש לסנטר האדיר הזה שתמיד מוצא איך לעזור לקבוצה שלו. מילס ממשיך בשלו ומגיע לשבע שלשות אבל מנגד ג'ו האריס מראה שגם הוא יודע לקלוע עם 2 שלשות רצופות לקראת אמצע הרבע האחרון במשחק, זה רק שש הפרש.

האריס. ניסה לעזור עם 18 נק' אך ללא הצלחה.

דינווידי שהיה חלש כל המשחק (3 מ-13 מהשדה) נזכר להגיע ועם שלשת קלאץ' הפער עומד רק על 3, 2:16 דק לסיום. למרות הניסיון של הנטס לחזור למשחק עם שלשות של דינווידי, קראב והאריס, הספרס קולעים מספיק מהקו בשביל לקחת את הניצחון חוץ הזה, 100-95 בסיום.

למרקוס היה ענק עם 34 נק' ושמונה ריבאונדים, גאסול הוסיף 13 נק', 12 ריב' ו-7 אסיסטים ומילס קלע 25 גדולות מהספסל.

את הנטס הוביל אלן קראב עם 20 נק', האריס הוסיף 18 משלו ולוורט ניסה לעזור עם 13 נק'.

בסיום המשחק פגשתי את אחד השחקנים היותר מעניינים בקבוצה מלאת הכוכבים של סן אנטוניו, דז'ונטה מורי. הרכז המחליף של הספרס ממשיך להראות גרף שיפור נהדר תוך כדי שהוא מקבל יותר ויותר ביטחון מהמאמנים שלו. מעבר לשיפור שלו שמעתי ממנו על הקשר הייחודי שנוצר בינו לבין אייזיאה תומאס שגדל איתו באותה העיר ואילו דברים הוא לומד מהשחקנים הוותיקים שנמצאים איתו בקבוצה.

למרות שביולי הקרוב הוא יהיה בן 38, נראה כאילו פאו גאסול ממשיך למצוא דרכים אחרות מלבד קליעה לעזור לקבוצה שלו. זה נראה כאילו הוא נמצא בכל מקום, בין אם זה לזריקות מחצי מרחק בתחילת המשחק שהובילו את הספרס ליתרון 9-8 או בין אם זה בפתיחת הרבע השלישי כשפעם אחר פעם הוא עומד על קשת השלוש ומוצא את אולדריג' לסל קל. חשוב מכך, פאו מתנהג בצורה לא אנוכית כמו שעשה כל הקריירה ותמיד דוחף את החברים, זורק מילה כשצריך ופשוט עושה מה שמצופה ממנו.

אגדה

לקינוח – מסיבת העיתונאים של פופ בסיום המשחק בה הוא דיבר על העונה שג'ינובילי חווה עד כה ומה הוא חושב על האפשרות שנראה אותו במשחק האולסטאר בחודש הבא, תהנו.

 

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. אחלה סיקור, פינוק עם הקפה של הבוקר !
    מאורי שחקן מצויין שעוד שנתיים שלוש יחליף את פארקר בהרכב הפותח .
    כיף לשמוע אותו מעריך את השחקנים האגדיים בקבוצה .
    תודה עידן

  2. תודה רבה!
    אחלה סיקור וראיונות.
    ברטנס ומאריי שניהם נראים חבר'ה רציניים ביותר, כצפוי.
    מבאס רק לשמוע שפופ לא מסביר לצעירים דבר, פתאום לא משחקים בכלל, ופתאום כן… כמו שחשבתי ברטנס משום מה נמחק מהרוטציה בתחילת העונה ולפתע חזר לקבל דקות וכמובן להראות מה יש לו (הוא תותח והיה כזה כבר בעונה שעברה).
    מאריי לא התקדם מספיק לטעמי העונה אחרי הפלייאוף שעבר.

  3. אחלה סקירה, תודה רבה
    גם אני ממוקיריו של גאסול הגדול. תמיד נ ותן את הכל, בכל אספקט אפשרי, גם בסיטואציות קשות (דיבורים בלתי פוסקים על טריידים בלייקרס, ביקורות בשיקגו וכו' וגו'). כשמוסיפים לזה את היחס שלו לנבחרת, מתקבל ספורטאי מהמעלה הראשונה

  4. יופי של סיקור עידן, תמשיך ליהנות, אני כול כך מתגעגע לרגעים האלה שאתה מתאר כאן בכישרון כה רב!! בהצלחה גם באולסטאר!!

  5. מעולה עידן. איך התרשמת מהקליעה של פורבס? מה לדעתך התקרה שלו ושל ברטנס?

    לגבי דגונטה, עוד מוקדם להכריע, הוא עושה הרבה טעויות. הוא לא טוב כמו טוני פרקר בגילו, מצד שני לא הרבה שחקנים היו טובים כמו טוני בגילו

    1. רואים שלפורבס יש מנטליות של סקורר רק מהצורה שהוא תוקף את הסל ומהביטחון שלו. אתמול לא היה היום שלו אז היה קשה להתרשם, כנ״ל לגבי ברטאנס ומורי.

  6. מצוין עידן. אשריך שאתה שם בצנטרום של הסנטר. פופ לא יאמן עוד המון שנים אז תיהנה ממנו. כנ״ל ואפילו יותר מזה לגבי מאנו

  7. כמו שכתבתי בעבר, אין סיכוי לראות את פורבס ובארטנס בספרס בשנה הבאה. הם יקבלו חוזה של 5-10 מליון והספרס לא ירצו להשוות.
    זה חו זה לא הצד החזק שלו.
    גם דרק ווייט עוד יתברר כשחקן לא רע (בשנה הבאה).
    לגבי י, ראיתי טבלה שמציגה יחס בין התקפה להגנה, ושם רואים שפאו נותן יחס מצויין ומשמש כמנהיג טקסס

להגיב על מולי לבטל

סגירת תפריט