דרוזן מודל 2018 / רועי ויינברג

שנה שעברה לאחר 36 משחקים טורונטו היו במאזן של 12-24. השנה הם עם 10-26. הבדל די זניח, אבל יש שינוי די משמעותי בין הקבוצות האלה והוא המשחק של דמאר דרוזן. אחרי שב-2016/17 הראפטורס פתחו עם יעילות התקפית מרשימה וקרסו בהמשך העונה, הכוכב שלהם שינה את סגנון המשחק שלו כדי שיותר יתאים לליגה של היום, בזכות זה נותן את העונה הטובה בקריירה.

מה השינוי? קודם כל, הוא עבר לזרוק הרבה יותר שלשות. 3.2 זה כמעט פי 2 מהנתון שלו בעונה הקודמת (1.7) והשנה 17.7% מהזריקות שלו באות מחוץ לקשת ו-18.5% מהטווח שבין 16 פיט מהסל עד לקשת (מיד ריינג'). בשנה שעברה 8% מהזריקות היו שלשות ו-31% היו מהאזור השני, מה שמראה על אותו שינוי. אופי הזריקות לא שונה יותר מדי – דרוזן עדיין עושה המון זריקות אחרי המון כדרורים. 51.3% מהזריקות שלו השנה היו כאלה, לעומת 52.1% ב-2016/17 והוא פוגע אותן באותו קצב. ההבדל המעניין בהיבט הזה הנו היעילות של זריקות אחרי כדרור מהשלוש – 32% השנה לעומת 15.8% בשנה שעברה. דרוזן לקח צעד אחורה על המגרש וזה העלה את המשחק שלו לרמה גבוהה יותר. בשמונת המשחקים האחרונים זה בולט במיוחד כשהוא קולע 3.1 שלשות ב-54.3%. הוא לא יקלע ככה עד סוף העונה, אבל ניתן לראות הבדל.

בנוסף, יש שיפור משמעותי בזריקות שלו לאחר מסירה, הרבה בזכות התנועה הטובה של ההתקפה מסביבו, אבל הוא עדיין אותו דרוזן. אין הבדל משמעותי במה שהוא עושה כשהוא חודר לסל (ראוי לציין שהאול-סטאר חודר יותר פעמים השנה בפחות דקות – חלק מהויתור על המיד-ריינג', המשחק מסתובב סביב הצבע וקשת השלוש). הוא עדיין אוהב ללכת לעונשין והולך לקו 8 פעמים במשחק. זה מראה שהראפטורס עשו עבודה טובה – הם לא ניסו לשנות את הגארד לחלוטין, אלא פשוט להפוך אותו ליותר אפקטיבי. מהלך חכם בהתחשב בזה שהוא היה אחד הגארדים הטובים במזרח לפני העונה.

שינוי מעניין נוסף הוא בתפקיד שלו כמנהל משחק. זה היה פחות מורגש בעונות הקודמות, במיוחד כשיש לידך פליימייקר טוב כקייל לאורי (שהעונה זורק פחות מכל עונה מאז הראשונה שלו בקנדה ובתפקיד משני יותר), אבל השנה הוא עם 5 אסיסטים למשחק ויכול לאפשר לראפטורס לגוון את ההתקפה. הם עדיין לא גולדן סטייט ורוב הסלים שלהם מגיעים ממהלכים לא מורכבים במיוחד, אבל יכולת המסירה שלו משפיעה לטובה.

דרוזן מוסר כמעט פי 3 יותר אסיסטים משניים, מסירות שהובילו לאסיסט. עכשיו הוא אחד המובילים בליגה בתחום, מה שמראה את המעורבות שלו במשחק הקבוצתי. הוא מושך את ההגנות ומצליח לאפשר לשחקנים האחרים, בין אם מדובר בקלעים כאו ג'י אנונבי האנדרייטד או מפלצות צבע כג'ונאס ולאניוצ'אס, להשיג זריקות טובות. זה משהו שצפוי להחזיק לא מעט זמן ואמור למנוע מצב של 11 הפסדים ב-15 משחקים, התקופה הרעה שהייתה לטורונטו בשנה שעברה. האם זה יעבוד והם יהיו קבוצה של 55 ניצחונות? אני מאמין שכן. יש להם עומק לא פחות טוב מבשנה שעברה, הם פחות מבוססי בידודים ולוח המשחקים שלהם קל יותר. המשחק שלו יעמוד למבחן בשבוע שבין ה-11 ל-17 בינואר, כשהם פוגשים את קליבלנד, גולדן סטייט, פילדלפיה ודטרויט. יהיה מעניין.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. טור מעולה רועי.
    זה תענוג לראות שחקן ברמה הזו, עם כל הקבלות של מוצלחות, מנסה וגם מצליח ללמוד ולהשתפר.
    עם כל הירידות על הארדן גם הוא בעייני כזה עם שיפור ההגנה.
    ווסטברוק עוד באמצע המבחן 🙂

    1. מסכים, הארדן השתפר בענק בהגנה. ווסטברוק לא יהיה קלע גדול אף פעם אבל יכול להשתפר משמעותית בצד השני של המגרש. גם דוראנט, אגב, עשה שיפור גדול והפך משומר טוב לאחד שחקני ההגנה הטובים בליגה

  2. שחקן שהוא תענוג לצפייה בקבוצה מהנה מאוד. הבעיה איתו ואיתם היא תחושת הפיקציה המזרחית של כל קבוצה שהיא לא קליבלנד, ואולי בוסטון. קטע כזה של ישחקו הילדים בעונה הרגילה, אולי יפתחו אשליות בפלייאוף, ואז יבוא לברון ויאכל את כולם ובעונה הבא הכל יתפרק.

  3. תודה שמצאת זמן לכתוב לאתר!

    מסכים עם כל מילה בטור, אבל עדיין מאמין שבלחץ של הפוסט-סיזן דרוזן יחזור לאינסטינקט שלו וישחק הרבה יותר דומה למה שראינו ממנו כל הקריירה

    1. זאת השאלה הגדולה ביותר בקשר לטורונטו, אם הם יתפקדו בפלייאוף. אני חושב שלא (כל עוד קייסי שם) ולכן לא יעברו שום סדרה בלי יתרון ביתיות. לכן עדיין לא קונטנדרים, אלא סתם קבוצת עונה סדירה טובה

  4. דרוזן אחד מהשחקני התקפה הטובים בילגה. היכולת שלו ליצור נקודות במגוון דרכים פשוט פנומנלית.
    הוא קצת old school שסגנון המשחק שלו בנוי על המיד-ראנג' ולראיה כמו שכתבת שהוא מנסה לזרוק יותר לשלוש ולשנות קצת את משחקו. אבל חשוב שהוא עדיין הולך הרבה לסל וסוחט עבירות.
    עדיין יש עליו חובת הוכחה בפלייאוף.
    אני תמיד חושב שהוא יכול לשפר את משחק האול-אראונד שלו ולתרום יותר בהגנה כי הנתונים הפיזיים שלו אדירים.
    אני מאוד מחבב את השחקן הזה.

    1. מסכים בקשר להגנה. באול אוראונד יש שיפור, בעיקר בראיית משחק כמו שכתבתי והוא תמיד היה ריבאונדר טוב. הוא אכן אולד סקול ומזכיר לא מעט את קובי לדעתי

  5. רועי אתה משהו. כמו תלמיד חכם שלא מבטל לימוד תורה לרגע.
    לצערי השינוי של דרוזן בפרט וטורנטו בכלל הוא די מינורי – קוסמטי ותו לא. לא משהו שיכול לאיים ברצינות בשלבי הפלייאוף המתקדמים.

  6. רועי, כל הכבוד שמצאת זמן לכתוב לנו ואני מקווה שהכל בסדר בצבא. דהרוזן אחלה שחקן, הכוכבים המיתי של טורונטו, אני מקווה שלא יקרה להם מה שקרה לאורלנדו אחרי שכתבת עליהם 😂

  7. טורונטו קבוצה סתמית שתתפרק כרגיל בפלייאוף…קבוצת עונה סדירה ותו לא….יונאס וולנצוניאס מאכזב מאוד ונותן לדעתי עונה קטסטרופלית….הלך השנה הרבה אחורה והוא הסיבה העיקרית שהם קבוצה פרווה. ספסל אין להם בכלל.

    1. ואלניוצ'אס תמיד היה שחקן אנמי שבמשחקים הטובים נותן רבע אחד אחלה ונעלם בשאר. הם התקדמו מהשנה שעברה והספסל מפתיע לטובה משמעותית, אבל אני גם חושב שלא יעברו סדרת פלייאוף בלי ביתיות או את המזרח

  8. מוריד את הכובע בפנייך, טור כזה טוב כשאתה בחופש מהצבא, תותח! דרוזן נהדר ובכלל מרשים השיפור שהוא עשה מהרגע שנכנס לליגה. הבעיה בטורונטו זה דווקא לאורי שלא מצדיק בכלל את החוזה שלו.

    1. תודה רבה 🙂 לאורי לקח כמה צעדים אחורה בהשוואה לשנה שעברה. הגיל כנראה עושה את שלו, הוא הופך למספר 2 מובהק לדרוזן ולא חלק מצמד

        1. נכון. מקווה שיביאו עוד סטאר בקיץ אבל זה מורכב מאוד מבחינת שכר עם החוזה הלא סחיר של איבאקה. יש שם חומר נחמד לטרייד עם כל הרול פליירים, אולי זה יקרה ויביאו עוד שחקן ברמה גבוהה

  9. הוא באמת נראה יותר טוב וגם הצעירים הראפטורס מפתיעים לטובה, אבל כרגע זו קבוצה של אול סטאר אחד, ובליגה הזאת אנחנו יודעים שזה רחוק מלהספיק.. לאורי ואיבקה נחמדים אבל כבר בירידה ואין שם עוד שחקן עם פוטנציאל אול סטאר

  10. תןתח!!
    כתוב מצוין וגם אני התלהבתי מהשינוי, בעיקר בעליה בכמות האסיסטים.
    מעניין איך לוקחים את העונות האחרונות בטורונטו – מצד אחד, זת הקבוצה הכי מצליחה בתולדות הפרנצייז שעושה עונות סדירות הסטוריות מבחינתו. מצד שני, כל פלייאוף מגיעים עם ציפיות ונופלים על הגבות. בגדול, אני שמח שהם לא התפרקו כמו שרבים המליצו להם כי מועדון כזה לא צריך לקחת כמובן מאליו להיות כל שנה בפלייאוף ולסיים בצמרת המזרח.
    אין ספק שהחוזה של לאורי יכול לתקוע להם את העתיד בעוד שנתיים-שלוש אבל אני מבסוט בשבילם שהם מצליחים ובדרך לעוד עונה של 50+ נצחונות.
    ראינו הרבה קבוצות עושות טנקינג ומפרקות הכל, רק לבודדות זה עבד והביא אותם לרמת קונטנדריות. באופן אישי, אני לא מקבל את הגישה של או קונטנדרית או כלום.

    1. אני לא חושב שהם יפרקו כזה מהר, זאת הקבוצה הכי מצליחה בהפרש שהייתה שם אי פעם. מרשים שהם ממשיכים להיות קבוצה של 50 ניצחונות וסיבוב שני, לא דבר של מה בכך כמו שכתבת. אני כן חושב שתהיה ירידה עם הגיל של איבאקה ולאורי

        1. נכון, אבל רצות שמועות בליגה שהוא יותר מבוגר בכמה שנים מהתאריך הידוע. לא יודע כמה זה אמין – בערך כמו השמועות שמנוט בול שיחק בליגה כשהוא בן איזה 40

  11. מעולה רועי, כיף שאתה מפציע מדי פעם.
    דה רוזן השנה נהדר, ואם השלשות הם על אמת זה שדרוג אדיר לו ולקבוצה. בכלל טורונטו השנה עמוקים ונראה לי שזו הקבוצה הכי טובה שהיתה להם.
    עדיין רמה מתחת לקליבלנד, אבל הקבוצה מספר 2 במזרח.

    1. הם השתדרגו אבל לדעתי בוסטון טובה יותר. סדרה בין הקבוצות יכולה להיות אחלה אבל מאוד לא סבירה במקרה שהקאבלירס לא מסיימים ראשונים בקונפרנס.

    2. כמו שכתב רועי הסלטיקס פשוט טובים יותר, גם אם לא בהרבה. יש לסלטיקס פוטנציאל גדול יותר ויותר שחקנים במגמת שיפור והתפתחטת ואם הייוורד חוזר טוב מהפציעה הקשה. אז הסלטיקס בוודאי יהיו טובים יותר שלא לדבר אם מתחזקים בשחקן פנים מעולה.

  12. אני זוכר שבשנה שעברה דרוזן עוד התבטא שהוא לא מתכוון לשנות את סגנונו, ולהשאר עם המיד ריינג'. טוב לראות שהוא לא ננעל, ומתפתח עם המשחק.
    וכמובן, תודה על הטור

  13. מצוין רועי, טוב לשמוע ממך למרות הטירונות.
    טורונטו זו קבוצה סימפטית שמאוד מנסה (יותר להניע כדור, לזרוק פחות מהמיד ריינג׳, לקלוע שלשות) אבל התקרה שלה ידועה. ודהרוזן, שחקן נפלא, הוא תמונה של הקבוצה בזעיר אנפין. קבוצה שחסר לה הגרוש ללירה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט