הלוחמים מנצחים ביוסטון, אוקלהומה בל.א. סיקור משחקי יום חמישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪stephen curry‬‏

יוסטון רוקטס 114 (10-27) – גולדן סטייט ווריורס 124 (8-31 )

 

פייר, התאכזבתי. ציפיתי לאש, למלחמה, למשחק ראש בראש של מובילת המערב והאלופה במובילת המערב הקודמת והקבוצה הלוהטת בליגה, הקודמת, וזו שניצחה את האלופה בביתה במשחק הפתיחה. מה קיבלנו?

אמל;ק – עד אמצע השלישי צמוד עם שלישיית פול-גורדון-גרין מצד אחד ומהצד השני החשודים הרגילים עושים את הדברים הרגילים, ואז גולדן סטייט מורידים הילוך, לוחצים קצת על הגז פותחים פער קטן שגדל בהדרגה, כריס פול מצמצם בשלשה לשבע 3:39 לסיום, ואז הלוחמים מחזירים בשלשה של קארי פלוס כל התוספות אינקלודד, מגדילים בקלילות לדו ספרתי והולכים הביתה עם עוד ניצחון חוץ, התשיעי ברצף. במילים אחרות –

קארי (29 עם 10-4 משלוש)+ גרין  (17,14,10) + תומפסון (28, 9-6 משלוש) + 34 נקודות מהספסל ו35 אסיסטים על 48 סלי שדה – דוראנט >פול (28 ו9 אסיסטים) + גורדון (30 אבל רק 9-2 מהשלוש וכמה החלטות רעות כשהוביל התקפות) + ג'ראלד גרין בעוד משחק אדיר מהספסל (29 כולל 15-8 מצוין משלוש) + קאפלה (15, 10 והרבה מלחמה) + חלוקה רעה של הכדור (20 אסיסטים בלבד) +תרומה אפסית של שאר הקבוצה – הארדן.

בלט בהיעדרו – טרבור אריזה עם שלשה אחת מדויקת מתוך שמונה ניסיונות, זהו. אפס זריקות עונשין, אפס השפעה. זה לא הטרבור שהכרנו ואהבנו. אם הפריצה של גרין מגיעה על חשבונו של אריזה, כדאי לדבר על איזונים. רק אומר. בכלל, דארל מורי, אם רק על לנצח את הלוחמים אתם חושבים שם ביוסטון, כדאי לחזור לשולחן השרטוטים.

עומרי כספי, אגב, גם הוא ישב בחוץ עם פגיעה בצלעות. התקזז ממול כמחווה – ננה.

לוס אנג'לס קליפרס 117 ( 20-17) – אוקלהומה סיטי ת'אנדרס 127 (17-22 )

רבע ראשון, התקפה אחרונה. פול ג'ורג' נכנס לסל, ריימונד פלטון רץ ותופס ספוט מושלם על הקשת. ההגנה מתכווצת, ג'ורג' מוציא כדור, השמנמוך תופר שלשה על הבאזר.

3:30 למחצית. התקפה מתפרצת של הת'אנדרס נבלמת והופכת להתקפת מעבר. ווסטברוק קולט הגנה לא מאורגנת, חצי חדירה, מוציא לג'ורג', אקסטרה פאס למלו על הקשת חופשי לשלוש. כדור נכנס ויוצא, אדאמס בפנים על הטיפ לשתי נקודות.

התקפה אחרונה במחצית. ווסטברוק עם הכדור, מכדרר, מדרבל, מסתבך, מאבד, הכדור מגיע לרוקי פרגוסון על הקשת, מחטיא עם הבאזר.

הלאה, אחרי ההפסקה. המחצית נפתחת, אחרי שלוש וחצי דקות אפילו דוק ריברס קולט שמשהו לא טוב קורה ומזעיק פסק זמן. למה? כי 71-77, ויותר מזה, אוקלהומה פתאום מפחידה. איך? כי ווסטברוק מוסר, וג'ורג' קולע, וג'ורג' מוסר, וכרמלו קולע, ואדאמס מרביץ, משום מקום מופיע איזה פרגוסון ותופר שלשה, ופתאום הרעמים נראים כמו שהם אמורים להיראות – אחד ממאגרי הכישרון הגדולים בליגה, מובלים בידי הרכז הכי מגניב ever. זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל. בלי ביקורת, ובלי שיפוטיות ובלי יותר מדי מילים גסות:

אם תשתפו את הכדור המזורגג דברים טובים יקרו.

אם תזוזו בהתקפה דברים טובים יקרו.

אם תתרכזו בלעשות את הדברים שאתם טובים בהם דברים טובים יקרו.

ואם ווסטברוק יניע את הקבוצה כמו רכז, גמר המערב הוא היעד.

ככה פשוט.

הרבע השלישי הסתיים 96-97. לקליפרס. וואלה איך?

תספרו כמה נקודות היו מאותו רגע שתיארתי לג'ורג' וכרמלו ביחד (2), וכמה נקודות, החטאות ואיבודים לווסטברוק (הרבה). צרפו את זה למופע סוף הרבע הקבוע של הצמד וויליאמס את דקר נקודות בע"מ, פלוס דיאנדרה ג'ודן, והנה טאדאם לכם….

רבע מכריע? צר לי להיות נודניק, אבל כולם לקחו חלק. המחליפים גראנט פטרסון ופלטון מחזיקים את המוצב בשלוש הדקות הראשונות, ומחזירים את הפיקדון ביתרון 7, 97-104. מאותו רגע זה בעיקר ווסטברוק וג'ורג' (7,10 בהתאמה) עם קישוטים של האחרים. מסירות לסלים, מה שלפעמים קוראים אסיסטים, אל תחפשו כי לא היה שם יותר מדי מזה. לא עזרו גם 13 נקודות של סוויט לו וויליאמס ברבע, בעוד משחק מצוין מהספסל עם 26 ו10. בסיום 117-127 לאורחים מאוקלהומה.

גריפין עם 24 ודיאנדרה עם 26 ו17 ריבאונד השתדלו אצל המארחים, אצל האורחים כרמלו סיים עם 22, ג'ורג' 31 והצ'יטה עם עוד טריפל דאבל לאוסף – 29, 12, 11 לצד 6 איבודים. פלטון עזר מהספסל עם 12 וג'רמי גראנט היה הגבוה האתלטי מספר 9 עם 3 חסימות.

רוצים שורה תחתונה? הקליפרס מספיק טובים להילחם על פלייאוף, ולא ייכנסו לשם. הת'אנדרס עושים ניצוצות של התחברות. אם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק תצליח להתחבר ולעשות גשטעלט, יהיה נפלא. אם זה ימשיך להיות ווסטברוק + ג'ורג' + כרמלו + שאריות, איש לדרכו יילך בסוף העונה עם שק גדול של מרירות. בהצלחה בילי בוי.

 

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 75 תגובות

  1. כמה הערות על המפגש בעיר הטילים :
    1. בגרעין העמוק , לא הרבה השתנה אצל הלוחמים מאז עונת הפריצה לפני שלוש שנים . אחד רוצח עם פני תינוק פלוס אחד טוסטר ( aka splash brothers ) , דונקי רוצח בהגנה שסופר את ה-34 שנבחרו לפניו , ואיגי אחד שמוסיף שנים , אבל נותן מנהיגות ושקט גם אם הוא משחק פחות דקות.
    2. הגרעין הזה, פלוס הספסל – וזה מספיק לכל משחק נתון . התוספת של KD חשובה מאוד בשביל העומק , הגיוון והמנוחה והיא זו שבהיעדר פציעות כמעט מבטיחה טבעות נוספות . אבל השטף , ההנאה
    וה-73 : 9 היו עוד לפניו.
    3. 35 אסיסטים ללוחמים הלילה ורק 30 זריקות לשלוש , מול 20 אסיסטים לטילים ו-50 זריקות לשלוש . זה במשפט אחד כל ההבדל בין השתיים. ויש עוד מי שמחפש תחרות מצד היוסטונים בפלייאוף .
    נכון – השיקוץ המערבי נעדר . אבל המשחק היוסטוני איתו נראה אותו הדבר – אותו סגנון . כשהוא תופס אש כמובן שהיעילות של הטילים עולה. רק שבפלייאוף זה קשה יותר, ואין להם תכנית ב'.
    4. 2 רגעים אהבתי היום לקראת הסיום . האחד , כשהטוסטר לא נתן לקפלה להטביע חופשי ועלה איתו לעבירה עליו ( קפלה החטיא את שתי הזריקות ) במעין הצהרה לעתיד אם השוויצרי חושב שהוא יחגוג תחת הסל של הלוחמים במקרה של עימות פלייאוף .
    השני , כשפול חסר הקלאסה היה חייב, ממש בער לו בעצמות , להעשיר את הסטטיסטיקה שלו בעוד שלשה נועלת משחק במקום לתת לשעון לרוץ עד הסיום . שלשוה אובססיביים חברו יחדיו אצל הטילים – מורי , פול והשיקוץ . והאובססיה לא תביא אותם לשום מקום .
    5. היה יכול להיות נחמד לפגוש את הטילים בפלייאוף . הלוחמים לעסו אותם לתיאבון פעמיים בשלוש השנים האחרונות . חבל שלא יקרה השנה . הפופוביצ'ים כבר ידאגו לזה, ומולם המלאכה של הלוחמים תהיה קשה יותר.

    1. חחח… "בגרעין העמוק". מקסימום בגרון העמוק. זה שהגולדנים עושים לכל הליגה במהלך הפחדני שללבכות לקאפקייק שיבוא להציל את קבוצת ה-73-9 מסיכוי לתחרות.

      1. אם המשחק הוכרע, מצופה משחקנים לא לזרוק כשההתקפה האחרונה יוצאת עם פחות מ-24 שניות על השעון . זה הנוהג הג'נטלמני . פול בחר לזרוק . למה ? אף אחד משחקני גס לא ניסה להפריע לו .

          1. כל שחקן ותיק שעושה את זה – התשובה היא חיובית . תראה לי מתי עשו את זה סטף, קליי, KD , איגי או גרין .

            לפעמים עושים את זה רוקי'ז נלהבים בעונתם הראשונה. אחרי שמעירים להם הם לא חוזרים על כך . זה בוודאי לא המקרה עם פול .

          2. נו היו פחות מ-20…
            אבל זה לא משנה בכלל זה כל כך חסר חשיבות. הסיבה היחידה שזכרתי את זה היא בגלל הבכי של כהן הספורטיביות הגדול של בוסטון. אני חייב להגיב שזה קצת אירוני שאתה מתבכיין על זה עכשיו.

          3. ד"ר הופמן שדואג לציין בכל הזדמנות איך בוסטון הספורטיבית עושה הכל כדי לא להשפיל את היריבות שלה.

          4. לא יודע ולא מכיר . אני חוזר ואומר שהמנהג לא לזרוק זריקה אחרונה אחרי שהמשחק הוכרע , במצב בו אפשר להריץ את השעון בהתקפה עד הסיום , הוא מנהג יפה , ושחקנים שלא מכבדים אותו לא מראים קלאס. ולא משנה מאיזו קבוצה הם מגיעים .

          5. אם הוא יכול היה להעביר את השעון עד לסיום – אז כן . אבל לדעתי אתה טועה – שעון ה-24 היה מסתיים לווריורס לפני סיום המשחק.

      2. גם אני,

        לגבי פול, תכלס אני לא מבין את קטע הזה של לא לזרוק בסוף, עם תשוקה אמיתית למשחק השניות האחרונות צריכות להיות תחרות שלשות בין הקבוצות למען הקהל לדעתי ועל הדרך להעשיר סטטיסטיקה.

        עוד משהו שאהבתי זה שלפי השדר (שכחתי מה שמו) הלוחמים בלתי מנוצחים שדריימונד מסיים עם טריפל דאבל בליגה, אלה טריפל דאבלים משמעותיים בניגוד לאלה של ווסטברוק. מעניין לבחון את זה על טווחים קצת יותר גמישים סביב הדאבל דיגיטס׳.

        ה Swedish meatball של רג׳י מילר על המהלך של קאפלה היה פרייסלס, גם המהלך עצמו.

        גראלד גרין עם 8 שלשות זה תוספת נשק משמעותית ליוסטון.

        כריס פול עשה ankle breaker לווסט שממש סובב את הקרסול ובגלל זה וירד מהמשחק.

        אני התרשמתי משני המשחקים האחרונים של יוסטון שהם מסתדרים יפה מאוד בלי הארדן, פשוט הלילה זה לא הספיק כי כשהספלאש פוגעים ודריימונד עושה את שלו אז כמו שאמרת הגרעין שלהם פשוט גדול על הליגה. ולחשוב באמת שמוסיפים לזה את הנוכחות ההגנתית של קיי די וגם ההתקפה איתו (פחות שוטפת אבל) נשארת הכי יעילה כי האחד על אחד של קיי די הוא הכי טוב בליגה.

  2. אין שום ערך ספורטיבי למפגש בלי הארדן וננה,

    מנחם אמר כבר שלגולדן יש את הלו"ז הכי קל בליגה, כזה שמותאם למנוחות שלהם.

      1. אני מדבר כמובן על המנוחות היזומות של סטיב קר.
        דורנט וכספי היו עולים אתמול מוזרקים אם זה היה משחק על הפלייאוף.

  3. אחלה סיקור.לראס יש תמיד את הרגעים שהוא משתולל אבל כשהוא אחראי הוא בלתי עציר ממש.קצת להוריד את הגאמפים המעצבנים ויהיה אידיאלי

          1. nothing like that…

            דחופומשוך הוא בעל החיים שמגלה דוקטור דוליטל באפריקה, שהיא בעלת שני ראשים, אחד מלפנים ואחד מאחור.
            .
            .
            .
            .
            .
            אהה. גם אני חשבתי על זה.

    1. הוא ממש מעצבן אותי בכ"כ הרבה צורות.
      למשל – הוא יכול חופשי לקפוץ על שחקנים ולדרוס אותם אבל אם מישהו מעז לעשות עליו עבירה בזמן שהוא דורס אותו הוא משתולל כאילו חיללו את קברה של אימו.
      חתיכת דביל מתלהב מעצמו חסר מודעות לסביבה.

  4. כבר מזמן החלטתי – בבחירה הבלתי אפשרית בין האידיוט המקפץ לנוכל המזוקן (להלן, "השיקוץ המערבי") – אני הולך עם המזוקן.
    ראסל יותר מעצבן אותי.

      1. למה שקרי קפץ על בלאק אתמול כדי לסחוט עבירה זה חכם ושהארדן עושה את זה זה נוכלות? זה גאוני להשתמש בכל ייתרון שאפשר, ואם קרי יכל לסחוט עבירות בתדירות של הארדן אין לי ספק שהוא היה עושה את זה.

  5. תודה על הסיקור המוקדם!

    אין מה לעשות, הווריורס היא הקבוצה הטובה בליגה, ולפחות אפשר להתנחם בכך שהיו 3 וחצי רבעים צמודים.
    אם יש פער אחד בולט בין הקבוצות, שבתכליס מורי ניסה לפתור בקיץ אבל לא הצליח, זה בעמדות הפורוורד.
    גם בלי דוראנט (וכספי!) עדיין ללוחמים יש את גרין ואיגי, שמלבד הגנה מעולה, הם מהווים איום התקפי ויודעים להוביל את הכדור, למסור, ולתת תנועה טובה ללא כדור.

    ביוסטון? אין פורוורדים כאלה. אריזה, מ׳בה-אמוטה וטאקר יודעים לתת האסל ולקבור זריקות פנויות (ועדיין ברמה פחות טובה מגרין, איגי וכספי), אבל טף אחד מהם לא יכול לעזור בנטל הובלת הכדור במשחק עומד.
    ורייאן אנדרסון?? כל מה שרשמתי לעיל נכון גם לגביו, מינוס ההגנה!
    ועוד לחשוב שנותרו לו 2 עונות שלמות עם 20 מ׳ מובטחים בכל עונה..

    זה בעצם המקום שמורי נכשל בו בקיץ – בנסיונות לשלוח אותו בטרייד. בתכליס, הכשלון של מורי הוא בכלל שהחתים אותו על כזה חוזה מופרך בקיץ הקודם..

    נקודת האור – ג׳ראלד גרין מתפקד מעולה עד כה. כשהארדן ומ׳בה-אמוטה יחזרו, לדאנטוני תהיה אפשרות לשחק עם רוטצייה יותר עמוקה ומאוזנת, עם יותר אופציות להרכבי סמול בול.

    1. לדעתי אריזה טוב מאיגי – בוודאי בשתי העונות האחרונות. מה שכן, איגי נותן ללוחמים המון, הרבה מעבר לסטטיסטיקה. זה בונוס גדול מאוד להחזיק על הספסל שחקן ברמת אינטיליגנציה כזאת.

      1. תבדוק את היעלות של שחקני הכנף של יוסטון לא בקטש אנד שוט תגלה שהם מוכבלים מאוד. יש להם תפקיד עיקרי אחד וזה הגנה ושלושות הם לא אמורים ליצור לעצמם.

  6. ג'ראלד גרין נתן את האודישן הטוב אי פעם בריאליטי "מי רוצה להיות שחקן NBA?". לפחות זה השתלם ועכשיו החוזה שלו הפך מובטח.

  7. יש התקדמות השנה במערב. וזה שאחת הקבוצות תצליח לקחת משחק אחד מגולדן בפליאוף. הספרז או יוסטון עם פול או אוקלהומה החדשה, לאחת מהן זה ישתלם. רק לא סוויפ

      1. אם הוא נתן אישור להוציא אותה מהארון אז גיי היה צריך ללבוש אותה

    1. לא בדקתי אבל אני די בטוח שהיא תלוייה שם במקומה. זה רק אומר שהוא הרשה לאולדריג ללבוש אותה למרות הכבוד שניתן לו.

  8. משחק אחד דוראנט בחוץ, הווריורס מנצחים קבוצה שהפסידה חמישה רצופים ועוד בלי הכוכב שלה – וטכל העכברים יוצאים מהחורים.
    ג"ס בלי דוראנט לא מגיעה לגמר הכללי (גם אם הוא לא בקבוצה מתחרה). סטף הוא הערך המוסף היחידי שלהם והגוף שלו יקרוס (שוב) בפלייאוף אינטנסיבי. גם יוסטון, גם ס"א וגם אוק' סיטי יעברו אותם בסדרה.
    ג"ס מתחבאת מאחורי דוראנט כבר שנה שניה וכולם שם חוגגים על הגב שלו (חוץ מסטף). קבוצה של פחדנים, מגרין ועד קר (שלפני אבדן האליפות הגיב בזלזול להצטרפות של דוראנט ללוחמים).

    1. הייתי מאוד רוצה להאמין שהאליפות לא נעולה אבל מבט מפוכח על הליגה מראה שלצערנו אין קבוצות מי יודע מה שיכולות לקחת יותר משני משחקים בסדרה מול הווריורס.
      נישאר אופטימיים.
      (Ish, שום קשר לבולס של אמצע שנות ה-90).

      1. במקור כמו כל בני ה-40 פלוס בארץ – אני אוהד סלטיקס (הקבוצה של מפא"י).
        קווין דוראנט וראסל ווסטברוק הביאו אותי לאוקלוהומה. סקוטי ברוקס וסאם פרסטי (תמיד בונה קבוצה לאליפות) השאירו אותי שם. לכן, תבין את גודל השבר שחוויתי בשנה שעברה (ביחד עם כל אוהדי אוק' סיטי). זה כמו ילד של הורים גרושים שצריך לבחור איפה לגור.

    2. אני לא מבין מה זה "ג"ס בלי דוראנט" או "בלי קרי", תכניס שחקנים אחרים בשווי הקאפ שלהם ואז תעשה השוואות כאלה

  9. באקדמיה ללשון מגרדים את הראש.

    בשבועות האחרונים האלגוריתם החכם שלהם לזיהוי מגמות ומילים חמות באינטרנט העלה מילה שלא חשבו שאי פעם תרים ראשה ותחזור לקדמת הבמה- השיקוץ.
    ומילא זה, אבל האלגוריתם פולט השיקוץ המזרחי, השיקוץ המערבי, השיקוץ המזוקן ועוד כהנה וכהנה וריאציות שהמשותף לכולן הוא, כאמור, השיקוץ.

    1. השיקוץ זו מילה של הפנאטים הפשיסטיים מהמחתרת היהודית שהלכו להרים את כיפת הסלע באוויר ושאלו את הרבנים שלהם מה דעתם על הסרת השיקוץ.
      מתאים לכל נמוכי המצח כאן שבטח חלק מהם מתיימרים להיקרא ליברלים אנד שיט. השיקוץ השיקוץ בלה בלה

  10. OKC זו פשוט קבוצת חובה לליג פאס. אני כבר חודשיים לא מפספס משחק שלהם וזה פשוט תענוג. בין אם אלה המשחקים בהם הם נראים כמו תאונת רכבת בהילוך איטי (או מהיר בלי בלמים אצל ראס) ובין אם במשחקים (או יותר נכון, הדקות) בהם הכל מתחבר להם והם נראים כמו הקבוצה המפחידה בליגה.

    פול ג'ורג' הוא שחקן כל כך טוב בשני צדי המגרש שהוא פשוט נכס לכל קבוצת אליפות כאופציה שניה, ומלו, כשהוא מרגיש טוב, הוא עדיין מהסקוררים המפחידים בליגה. סטיבן אדאמס כבר מזמן סנטר עילית וריבאונדר ההתקפה הטוב בליגה.

    מאוד מקווה שהכל ימשיך להתחבר והחבר'ה ימשיכו לרוץ בדרך לסדרה לפנתאון נגד הגולדן בויס.

    1. האמת שזו שאלה טובה אבל קצת לא הוגנת כלפי גורדון. אם משווים לכך שמקולום מקבל שכר מקסימום על מה שהוא מביא וגורדון מקבל 13 מיליון לעונה אז לדעתי גורדון נותן יותר מבחינת עלות/תועלת.
      עדיין גורדון לדעתי הוא דוגמא לשחקן שהיה משתלב טוב יותר לצד לילארד מאשר מקולום בעיקר בגלל היכולת שלו לשחק לצד גארד דומיננטי מבלי הצורך להשתלט על המשחק. זו גם החשיבות שלו ביוסטון כשחקן לצד הארדן או פול.
      לילארד ומקולום לא משלימים אחד את השני ואני אומר את זה כבר כמה שנים, ובגלל זה הקבוצה לא מתרוממת.
      אם משווים בין שני השחקנים מבלי להסתכל על משכורות או התאמה אז מקולום שחקן טוב ממנו בלי שאלה בכלל.

  11. תודה רבה על סיקור מצויין. יפה לראות איך טרנס פרגוסון מנצל את ההזדמנות שקיבל בעקבות הפציעה של רוברסון. מקווה שימשיך לקבל את הדקות ואולי גם יישאר שחקן חמישייה גם כשרוברסון יחזור.

  12. אמש גורדון קולע שלשה, וזריקה אחריה לא פוגע אפילו בקרש. זריקה באה שלשה, ואז פעמיים לא פוגע בקרש. מוזר ביותר

  13. תודה דובי סיקור מעולה.
    קליפרס בטוח עושים פלייאוף. לדעתי הם יתמקמו במקום השישי די מהר.
    אוקלהומה נראית פשוט נהדר אבל תמיד מפחיד אותי העובדה שהם ממש קצרים ברוטציה. צריכים להתפלל שאף אחד מארבעת המובילים בחמישייה לא ייעדר לתקופה ממושכת.
    יוסטון בלי הארדן קבוצה של סף פלייאוף, גולדן סטייט בלי דוראנט (או קרי לסירוגין) היא קבוצה המתחרה על האליפות. זה בקצרה פערי הרמות בליגה.

להגיב על מתן גילור לבטל

סגירת תפריט