באתי לעזרת חבר/ עמרי ואייל שפרן

מה הכי כיף לראות במשחק כדורסל? דאנק מטורף? שלשה עם הבאזר? או בכלל חסימה עצבנית? אם תשאלו אותי אז התשובה פשוטה מאוד – אסיסט, אין שום דבר יותר יפה במשחק קבוצתי מאשר לראות מהלך שנגמר בנקודות ממסירה איכותית (טוב אולי לראות את הקבוצה שאתה שונא מפסידה בגמר זה יותר כיף אבל בואו נניח שאתם לא הייטרים כמוני).

הNBA מאפשר לצפות בהמון נתונים ובין היתר אפשר לראות את המיקום המדויק של כל קליעה של כל שחקן בליגה. בנוסף יש גם נתונים האם הקליעה היא מאסיסט או לא, ואם כן אז מי מסר לו.

מהנתונים האלו יצרתי כמה גרפים. התחלתי בניסיון להוכיח שאסיסטים זה דבר חשוב, מאוד חשוב.
בדקתי את הקורלציה בין אחוז הקליעות של קבוצה שנקלעו מאסיסטים (לעומת סך כל הקליעות שלהם מהשדה) לעומת האחוזים האפקטיביים. והמסקנה? כמובן שצדקתי! אסיסטים זה חשוב עד כדי אליפות.
יותר אסיסטים= אחוזים אפקטיביים יותר גבוהים מהשדה. אבל אז נזכרתי שבבית אני תמיד זה שטועה ואני קצת בספק עכשיו.

העמקתי את המחקר שלי ובדקתי כמה שנים אחורה. בהסתכלות על כמה עונות התמונה יותר מורכבת, לפעמים יש קורלציה ולפעמים אין וזה הוביל אותי למסקנה חדשה. הכי חשוב זה להתאים את סגנון המשחק לסגנון השחקנים, בגולדן סטייט כולם נעים ללא כדור והכדור עובר משחקן לשחקן והם גם קולעים באחוזים אפקטיביים היסטוריים, לעומת זאת ביוסטון זה לא ממש הכרחי, במיוחד שהארדן ופול יכולים לייצר את רוב הנקודות שלהם ללא אסיסט.

עכשיו נעבור לשחקנים. נתחיל בחלוקה של המגרש לאזורים כדי שנוכל לבדל בין אסיסטים שונים. חילקנו את המגרש ל 4 אזורים: ירוק- שלשה, צהוב- חצי מרחק ארוך (16-24 פיט), כתום- חצי מרחק קרוב (8-16 פיט), כחול- מתחת לסל (8 פיט או פחות).

קודם כל בדקתי את הנתונים של המוסרים המובילים בליגה ולמי הם מוסרים הכי הרבה בקבוצה ולאיזה איזור. אפשר לראות בגרפים של כל אחד מהם בדיוק לאיזה שחקן הם מסרו ומאיפה הוא קלע. עכשיו זה ברור שלברון ג'יימס מוסר המון לזריקות מהשלוש בגלל היכולת שלו לחדור לסל ולמשוך את כל תשובת הלב אבל בין ה6 שחקנים שבדקתי אפשר לראות כמה וכמה נתונים מעניינים.


כריס פול מסר רק 5 אסיסטים לזריקות מחצי מרחק.
מצד שני פול מוסר הכי הרבה אסיסטים לשלוש מכל הרכזים בליגה. בנוסף ראיין אנדרסון צריך להפריש לפול 20% מהמשכורת שלו כי פול מוסר 20% מכלל האסיסטים שלו לאנדרסון. פול בעצם התאים את עצמו לסגנון של יוסטון כי בימים הטובים של לוב סיטי הוא מסר לבלייק גריפן המון לחצי מרחק כתוצאה מפיק אנד רול אימתני.

הארדן צריך לקבל מקאפלה אחוזים מהמשכורת, הוא מסר לו 88 אסיסטים העונה! וכולם לצבע! לעומת זאת לפול הוא מסר רק 6 אסיסטים כל העונה. המשחק היוסטונאי בדמו של הארדן ובדומה לפול גם הוא מוסר כמעט את כל המסירות שלו עמוק לצבע או לשלוש. משחק החצי מרחק מת ביוסטון וזה לא כל כך מפתיע עם סגנון המשחק של מייק דנטוני.

ראס מוסר הכי הרבה אסיסטים בליגה לעומק הצבע, יש לו את אדאמס (66% מהמרחק הזה) ואת רוברסון שיודע לקלוע רק מתחת לסל (תארו לכם איזה טירוף היה לראות אותו משחק עם שאקיל בשיא שלו). ראס בשונה מהארדן ופול מוסר הרבה לחצי מרחק, בעיקר לכרמלו ולפול ג'ורג'.

לברון ממשיך להשתפר ומנהל את המשחק ברמה של הרכזים הטובים בליגה. כמו בכל העונות שלו בליגה (חוץ מעונת הרוקי שלו) גם העונה הוא מוביל את הקבוצה שלו באסיסטים למשחק.

עוד שחקן שהוא לא רכז אבל כן מוסר מלידה הוא דריימונד גרין. המשחק של גולדן סטייט מבוסס על הנעת כדור ואסיסטים ודריי מוסר לכל נקודה על המגרש. אפשר לראות שפיזור האסיסטים שלו הוא הגדול ביותר- הוא מוסר 30% לחצי מרחק, 30% לשלוש ו40% מתחת לסל. בנוסף גרין הוא בדיוק ההפך מפול והארדן והוא מוסר הכי הרבה אסיסטים לחצי מרחק.


וול הוא גרסה מעט משודרגת של גרין בניהול המשחק וגם הוא מפזר מסירות לכל המגרש, פשוט בכמות יותר גדולה (אבל קצת פחות לחצי מרחק).

בגרף הבא תוכלו לראות פירוט של השחקנים שמובלים באסיסטים העונה לפי האיזורים שהם מסרו אליהם.

 


המובילים בכל אזור:

שלשה- כריס פול עם 5.2 אסיסטים למשחק.

חצי מחק ארוך- דריימונד גרין עם 1.2 אסיסטים למשחק.

חצי מרחק קצר- דריימונד גרין עם 1.1 אסיסטים למשחק.

מתחת לסל- ראסל ווסטברוק עם 5.1 אסיסטים למשחק.

לסיכום:

אסיסטים- אני ממליץ עליהם! האסיסט הוא חלק מהותי מהמשחק היום ובמיוחד בשנים האחרונות. מעניין לראות אם המגמה של גולדן סטייט תמשיך ותשנה את סגנון המשחק של כל הליגה. בנוגע למסקנות שלי, הן יותר אישיות אבל זה היופי בנתונים האלו, כל אחד יכול להשתמש בהם בצורה שונה. אני ממש אשמח לשמוע את דעתכם ומה קפץ לכם לעין, הדיון סביב הנתונים הוא הסיבה שאני עושה את כל זה. יש לכם רעיונות נוספים למחקר? שלחו לי הודעה!
בתור תושב יוטה חשוב לי שתדעו שב-20 שנים האחרונות הקבוצה שקלעה הכי הרבה מאסיסטים היא היוטה ג'אז של עונת 2002/03. 73% אחוז מסלי השדה נקלעו מאסיסטים! נראה לי שג'ון סטוקטון וג'רי סלואן קשורים לזה.

 

לפוסט הזה יש 50 תגובות

    1. לצערי הנבא הפסיק לשתף את הנתונים של מרחק השומר לכל זריקה. הנתונים האלו היו קיימים ל 2.5 עונות ואז נעלמו מהאתר. יש רק סיכום כללי ולא נראה לי שזה מספיק בשביל גרף כזה.

  1. נהדר!
    הדבר היחיד שקצת חסר לי בשביל להעשיר את התמונה, אלו נתוני האסיסטים בהתקפות מעבר.
    קשה בהרבה למצוא שחקן בצבע במשחק על חצי מגרש.
    הארדן אומן בזה, פול אומן בזה, רונדו אומן בזה.
    יש לי תחושה שאחוז האסיסטים של ווסטברוק, לסלים מהצבע אחרי התקפת מעבר, גבוה למדי (לא בדקתי).

      1. צודק. איך ברגע שנמכתי את הקריירה המופלאה של מג'יק….

        אבל עדיין, הוספה של אסיסטים בהתקפת מעבר, לדעתי, תתן תמונה מלאה יותר.

  2. פוסט כזה היה מתקבל בתודה בESPN מגזין, ב-CALCULUS וב-538, ואם הייתי אחד משניכם הייתי מתרגם אותו לאנגלית, מזכיר שהוא מפורסם עם רשות, וככה מתחילים קריירות שונות (אם זה באמת מעניין אתכם). אני הייתי שמח לעזור, אבל לתרגם אין לי כבר כוח וחשק אס[בל זה תרגום די קל. אני אשמח ליצור את הקשר אם אתם מעוניינים

  3. נהדר!
    אני אישית מעדיף את התצורה הקבוצתית שבה ציר הx (המשתנה הבלתי תלוי) מציג את האסיסטים והמשתנה התלוי (ציר הy) מציג את האחוזים האפקטיביים.
    רק מהבחינה שהטענה היא ההקשר שבין האחוזים לאסיסטים אז ראוי לבחון האם יותר אסיסטים בהכרח מעלה את האחוזים.
    רק עניין של תצורה אבל יש לו השפעה גדולה על המסתכל.
    מחכה תמיד לכתבות שלך, תודה.

    1. תודה.
      מבחינה מתמטית אתה צודק. וככה התחלתי. הסיבה שבסוף הפכתי את הצירים זה שגרפים נראים יותר טוב שהרוחב יותר גדול (או שווה) לגובה. יש פיזור גדול יותר של הקבוצות באחוזים האפקטיביים אז יותר קל לראות את הלוגו ככה מאשר במקרה ההפוך. אז הגרף נראה יותר יפה אבל מתמטית זה יותר מדויק להפוך את הצירים. לא יודע אם עשיתי את ההחלטה הנכונה…

      1. כן מה שלדעתי זה מפספס זה את המסקנה העיקרית, ואולי בכוונה הגרף מוצג בצורה כזו. לא מכוונת זדון כמובן, אלא כי המטרה צויירה על החץ, כמו שקורה הרבה פעמים בסטטיסטיקה.
        הגרף מראה דווקא שמעשר הקבוצות שקולעות באחוזים האפקטיבים הכי גבוהים, רובן דווקא מתבססות מתחת לקו הממוצע באסיסטים.
        אם כבר, גולדן סטייט היא היוצאת מהכלל ולא ההפך.
        מה שזה בא להראות שבהרבה מהמקרים, התיעדוף האסטטי שלנו גובר על ההגיון באיך שאנחנו מסתכלים על 'איך צריך לשחק'.
        כמו תמיד, בכדורסל מנצח כישרון. הסיבה שגולדן סטייט כזו ייחודית, וזו גם הסיבה שיהיה כל כך קשה לשחזר את ההצלחה שלה, זה כי יש שם מצבור כישרון התקפי כמעט לא הגיוני. כמובן שהשיטה וההתאמה שלה לסגנון המשחק חשובה מאוד, והתפקיד של גרין כסמן אמצע בהתקפה חשוב (בצורה מוגבלת, התפקיד ההגנתי שלו חשוב עשרות מונים) אבל בסופו של יום, תגדיל את כמות הכישרון=תגדיל את האחוזים האפקטיביים. זו המשוואה, תמיד היתה ותמיד תהיה.

        1. המקדם קורלציה עדיין די גבוה גם בלי גולדן סטייט . אז הם יוצאים מהכלל אבל עדיין יש כלל בלעדיהם – רק פחות משמעותי. בכל מקרה, כמו שכתבתי באחת התגובות, אחרי שחקרתי עוד כמה עונות המסקנה שלי היא שאין הוכחה מספיק נחרצת לקורלציה. לדעתי יותר חשוב שסגנון המשחק יתאים ליכולת של השחקנים.
          הצגתי את הגרף כי הוא מעניין וכי ככה התחלתי את המחקר אבל המסקנה היחידה שלי מהגרף הזה + עונות קודמות (הסתכלתי על כל ה 20 שנים האחרונות) זה שאין קורלציה ושהסגנון צריך להתאים לשחקנים.
          נראה לי שאנחנו מסכימים 🙂 אולי הייתי צריך להיות יותר ברור בפוסט עצמו.

  4. כתבה מצוינת, אני אוד אוהב את הניתוחים האלה, וההצגה הגרפית ברורה ומושכת את העין.
    המסקנה שלך שאחוז אסיסטים גבוה = אחוז אפקטיבי גבוה לא נתמכת מהגרף שלך. הסיבה היא שישנו פיזור מאוד גדול. הקו המקווקו שנועד ל״הוליך את העין״ מטעה את העין במקרה הזה. אם הוא לא היה קיים, היה ניתן לראות שישנו גוש גדול של קבוצות וכמעט שאין מגמה. אם תעשה ניתוח סטטיסטי ומקדם קורלציה בין שני הצירים תראה שהוא יחסית נמוך.
    דבר אחר שדי מדהים הוא המיקום הגבוה של לברון ודריימונד גרין בחבורה מכובדת של מחלקי אסיסטים, שהם כולם רכזים מבטן ומלידה. לברון מחזיק הרבה בכדור אבל גרין לא. למעשה, פר שניה של החזקת כדור אני מהמר שגרין הוא מספר 1 בפער גדול היסטורית.

    1. תודה.
      אני מסכים לגבי הקורלציה. עשיתי את כל הניתוחים לפני הפירסום. הפוסט אמור להביע את התחושה הראשונית שלי שבדקתי את המקדם קורלציה. אבל אז שהתעמקתי הבנתי שבאמת ההוכחה לקורלציה לא גבוה מספיק. אם זה לא מובן מהפוסט אז לא עשיתי עבודה טובה בכתיבה.

      מקדם הקורלציה בגרף הוא 0.6 שזה גבוה. הורדתי את שתי הקבוצות בקצוות וזה ירד ל 0.4. בדקתי את כל ה 20 עונות האחרונות והמקדם קורלציה משתנה ממינוס 0.25 (הזוי) ל 0.6. שבודקים כמה עונות ביחד אז אין קורלציה. או בקיצור, אין הוכחה חד משמעית לקורלציה. אפילו השנה הקורלציה חלשה עד בינונית במקרה הטוב.

      1. ואני אבדוק לגבי גרין. יש נתונים של אחזקת כדור אבל הם לא מתעדכנים כל הזמן ופעם האחרונה שבדקתי לא ניתחו מספיק משחקים בשביל שהסטטיסטיקה תהיה משמעותית. אני אבדוק שוב. יש נתונים משנה שעברה אם זה מעניין אותך.

  5. אחלה פוסט ונושא מעולה!

    בגרף של הקבוצות הופתעתי לראות את המיקום הבינוני של הספרס , עד שנפל לי האסימון שהגרף מדבר על העונה הנוכחית..

  6. אני גם חולה על מסירות ועשית פה עבודה מדהימה.
    תענוג לקרוא ולהחכים.
    שלוש הלירות שלי על הנושא:
    1. אני אישית יותר אוהב מסירות סטייל הוויט צ'וקלט, יותר קסם…. פחות חשובה לי היעילות.
    2. המסירות של פול ביוסטון מתאימות לשיטה בצורה מושלמת. הבחור מדהים, אין מילים. מעניין לראות גם מה הולך בגולדן סטייט ובאוקלהומה (עם קלעי החצי מרחק).
    3. לברון ג'יימס גם באסיסטים. הבחור טמפיט אבל תופעה.

    וקטנה לסיום…. זה אתר ישראלי, למרות שמנחם יכול להיות נשיא גרינוויל לדעתי. בחייאת, תוסיף בסוגריים כמה זה 8 פיט במטרים, או כל מידה אימפריאלית אחרת שתשתמש בה. לדעתי זה גם יתן נופך יותר בינלאומי לגרסה המתורגמת לאנגלית.
    תבין, יש לי כפות רגליים גדולות (וגם מזיעות, אבל זה סיפור אחר) ואין לי מושג כמה זה 8 כפות רגליים ברגליים רגילות…..
    פרובלמה.
    חרשו.
    🙂

    1. צודק לגבי הרגליים 🙂 להבא אני אוסיף מטרים. פעם בחודש אני מתחיל דיון בעבודה על כמה היחידות בארה״ב מטופשות.

  7. מאמר נהדר, באמת. חלקו הגדול בוודאי חלף במהירות מעל ראשי, משל היה אסיסט על כל המגרש, אבל חלק הבנתי, ועל כך תודתי.
    הגרף של פול הוא החלום הרטוב של כל אנליסט כדורסל. שלשות, קצת דאנקים וכלום מהאמצע

  8. יופי של מחקר.
    אהבתי במיוחד את הפיסקה שירדת על לברון והשווית את יכולת המסירה שלו מעונת הרוקי לשירות של דואר ישראל

  9. פוסט מעניין על נושא חביב אבל אם בסופו של דבר אין קורלציה אז צריך לדעתי להיות יותר ברור מה המטרת הפוסט שזה להבנתי ניתוח השחקנים ולא היחס בין אסיסטים לאחוז אפקטיבי.
    כרגע זה קצת כמו לצייר את החמור מסביב לזנב.
    הרחבה בנושא של השחקנים ושיטת המשחק של כל קבוצה והתקפה עומדת אל מול התקפת מעבר יכול לשדרג את המאמר (המצוין), כפי שציינו לפניי
    תודה!

  10. פוסט נהדר ברמה מאוד גבוהה.

    הייתי שמח לנתון משלים לגבי כמות הזריקות שנזרקו אחרי אסיסט (פוטנציאלי), זה מציג בצורה טובה יותר מאפיין כלשהו של המשחק הקבוצתי. ועדיין אסיסט אומר ששחקן אחד מסר לשחקן אחר שקלע, כלומר, כך או כך, רק שני שחקנים מתוך חמישה שעל הפרקט ולהפוך את מספרי האסיסטים לחזות כל המשחק הקבוצתי מפספס הרבה דברים בדרך (לא ביקורת על הפוסט כמובן, רק על התפיסה בכללותה).

  11. כתבה מאוד יפה…
    אני לא רואה קשר בין אסיסטים לאליפות….
    אני מוכן להתערב איתך ש20 הרבאונדיאם המובלים בהיסטוריה יש יותר אלופים מאשר ברשימה המקבילה של האס'.
    נקודה נוספית שכדי להתיחס אליה היא ה usg% וכמה זמן השחקן אוחז בכדור בפוזשין כי אם שלושת הממדים גבוהים (אס' usg זמן עם הכדור)
    זה מעיד שהאס' הם מאולצים (רונדו ווסטברוק) שאנליסטים של הליגה שונאים

    1. המשחק הפסיק להיות מבוסס על גבוהים רק ב10 השנים האחרונות (באופן מובהק לפחות). לכן המדד שהצגת לא רלוונטי כל כך. המדד הנכון יהיה לבדוק את מיקומן של הקבוצות האלופות בשנים האחרונות בדירוג האסיסטים והריבאונדים של הליגה באותה השנה ולהשוות, ואני משוכנע שתראה קורלציה גבוהה יותר של אסיסטים לאליפויות מאשר לריבאונדים.

  12. אני חושב שיש עוד מה להרחיב על הייחודיות של הלוחמים שעולה מהגרף. הם עושים משהו שונה. כן אולי זאת הטיה כי פשוט הקבוצה הכי טובה בקליעה והם גם משחקים מסירות והנעת כדור וחיתוכים, אז כאילו זה מה שיוצא, אבל יש לי תחושה שזה מרפיין משהו משעותי מאוד בשיטה שלהם.

  13. מעולה. הכי אהבתי את היושרה. הרי יכלת להביא נתונים על העונה בלבד. כל הכבוד על המקצועיות !!

    זה יותר חשוב מפוסט או נתון כזה או אחר. אתה תגיע רחוק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט