מעורב הופס לשבת / מנחם לס

(לפני שאני כותב את הסיפור, נידמה לי שאמביד נפצע. הוא נפל לא טוב על עקבו, אבל לי נראה שגבו הוא שמפריע לו. הרגע הוא הרים את כל כרמלו אנטוני עם סל ופאול וההפרש ניקטע ל-94-92. עכשיו שוויון 94). עתה אני מתחיל לכתוב תוך כדי הסתכלות על המשחק שלפתע הפך מעניין ביותר אחרי שפילדלפיה פיגרה ב-17!)

(צילום: איימי לומברד, ESPN מגזין)

1. "THE GREATEST STORY EVER TOLD!" (???)

 

(נחכה לסיום ספורה של רמונה כדי להבין את הכותרת!)

רמונה שלבורן רייאנה את ג'ואל אמביד לESPN מגזין לתאריך 25/12/2017 והכותרת שנתנה למאמרה היא מעט נועזת ("THE GREATEST STORY EVER TOLD"). מאמר בן איזה 3,000 מילים (לפי מראה עיני) וכמובן שכל מה שביכולתי לעשות הוא לציין כמה נקודות חשובות ומעניינות במאמרה.

היא נסעה איתו במכוניתה  מסן פרנציסקו לסקרמנטו, פחות משעת נסיעה.

הוא אמר לה שיש לו תיאוריה:  זאת "תיאוריית GAME OF THRONES". הוא לא מעורב באף CHAT ROOM והוא לא מבין גדול בתיאוריית ב-GO T אבל למד על ה-SHOW והוא בטוח בדבר אחד: ג'ון סנו לא  יסיים על ה-IRON  THRONE. "ג'ון סנו לא יהיה המלך! כולם בטוחים שהוא יהיה המלך, אבל מי עוקב כמוני אחרי כל האפיזודות והחתחתים יכול להבין שהספור ויצרני ה-SHOW לא רוצים שתדע מה יקרה אבל הם מובילים אותך לכיוון מחשבה לא נכון".

הוא כבר יודע את הסוף של 'משחקי הכס" והוא מוכן לומר לרמונה שכולם מכינים את כל אוהדי הספורט בעולם שבגמר תהיה הווריורס. "הם יהיו בגמר". אבל הוא מוסיף: "הם יפסידו לסיקסרס ב-7 משחקים".

הוא גם יודע למפרע את המשך מסעו ב-NBA: : "כולם בתחילה אוהבים אותך. אבל באיזו שהיא נקודה הם מתחילים לשנוא אותך. זה קרה ללברון. לראסל ווסטברוק. עכשיו סטפן קרי. והוא הרי כזה שחקן חביב. זה חלק מהמסע". הוא מרצין ואומר: "אני הבא בתור. אני מרגיש את זה. אנשים  מחפשים תמיד משהו חדש".

רמונה לא רואה את זה קורה 'ANY TIME SOON'. הוא כבר ארבע שנים בליגה וכולם יודעים על ה-PROCESS ועל הפציעות, וג'ואל אמביד על כל ענקיותו הוא ענק חביב, מפלצת ידידותית וסימפתית שהטראש טוק שלה הוא יותר לבבי וחמוד מאשר פוגע ומעליב.

"אני יודע שאני צועד על קו צר מאד, מותח את הגומי עד גבול היכולת, אבל אני ניזהר לא לעבור את הקו. לא לעבור את הגבול. אני אוהב את המשחק, את השחקנים, ואת כל ההווייה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל כשאני מרגיש שננצח את הווריורס אני לא חושש להודיע זאת ברבים. למה? כדי שגם האחרים יידעו את הסוף, לא רק אני".

אין ספק שהוא "DREAM SHAKER". הוא כנראה מלך הסושיאל מדיה של ה-NBA אבל יש לו משחק מאחורי שפתיו העובדות לפעמים נון-סטופ ואצבעותיו על המקשים או הסמארט-פון. אבל הוא SELF-DEPRECATING (מוריד מערכו, או יותר נכון במקרה שלו, עושה צחוק גם מעצמו) כמו שהוא עולה על אחרים

באותו זמן שהוא הפך לטראש טוקר של הליגה, הוא הפך גם לשחקן ה-POST-UP הטוב ביותר בה (ומי שראה את משחקו הלילה נגד הת'אנדר יודע על מה אני מדבר!) , כשמשחקו מזכיר את חאכים אולג'ואן או שקיל אוניל, עם טאץ' זריקה של דירק נוביצקי. הוא הפך לאהוב הקהל ב'עיר האחים'. הוא הפך ל-PROCESS עצמו, וזו הקריאה המקבלת אותו בבית ובחוץ, והוא אוהב כל רגע מזה.

"האם אני TROLL?", הוא שואל. "כן. לפעמים אני טרול ואני עולה על אצבעות רגליים. אבל אני גם 'טרול רע' וגם 'טרול טוב'. אני לא מנסה לפגוע באף אחד, רק להביא קצת 'FUN' לעיר ולכדורסל. אני אוהב להתלוצץ ואני מקווה שיודעים כיצד לקבל זאת"

(כאן אני מסיים. את החצי השני אכתוב ב'מעורב' של מחר, ואולי נבין את הכותרת THE GREATEST STORY EVER TOLD")

*****

מי שראה את המשחק נגד OKC ראה וחזה בכל מה שנאמר וניכתב עליו. הערב למדנו עוד שעור: הבנאדם הוא בעל גאטס לא יאומן, שלפי דעתי שיחק לפחות 30 דקות משחק כשהוא פצוע. לדעתי הוא נפצע בגבו ולא בנקע כפי שראו בטיווי.

*****

2. מה לחש לברון באוזנו של לונזו?

 

אם תאמין לאתר ספורטסנאוט המצטט אתר ספרדי, לברון אמר לו – אוקיי, לחש לו – מילה במילה:

"Find your zone and just stay fucking locked in," James said on the court after pulling his jersey over his mouth. "The media is going to ask you what I told you right now. Tell them nothing. Just be aggressive every single day. It's white noise to you. That's all it is. All right? Let's go."

לברון כמובן סרב לגלות מה אמר ללונזו (LeBron mum on his postgame chat with Lonzo)  ולונזו אמר שהוא אמר ללברון שהוא "השחקן הטוב ביותר בעולם". לברון, כמובן, ענה למדיה ש"זה לא עניינכם". היום אומרים שאתר ספרדי הוא זה שפירסם מה אמר לברון ללונזו. אבל אחרי הציטטה, האתר כתב כתב ש-"יש לו יידע" שלברון אמר ללונזו "תן להם לנחש. אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה בעונה הבאה".

ישנה לי רק בעייה אחת עם "הציטוטים". מהיכן שמעו הספרדים מה נאמר בין השניים. אבל איך אומרים החברים שלי ממוסקבה? יַא וַס פְּרֵקְרַסְנוֹ פּוֹנִימַיוּ (אשרי המאמין)!

 

 3. כיצד הפך ג'יימס הארדן לבלתי ניתן לעצירה?

זה לא חדש. הוא התחיל לפתח  את "הצעד קדימה ואחורה" בשלשות שלו כבר לפני כמה שנים, אבל העונה הוא פיתח אותו לרמת אומנות. השם שניתן למהלכו הוא צולע מעט, לא כמו המבצע עצמו. נתנו לו שם stepback-3-cheat-code וזה המהלך בו הוא מטעה כאילו הוא צועד לקראת כניסה מימין או משמאל, ואכן עושה את צעד ה-CHEATING, והוא נשאר פנוי לשלשה כל פעם, כמעט ללא אפשרות לעצרו. הדבר היחיד שיכול לעוצרו היא החמצה, כי המהלך שלו שאסבירו מחר ב'מעורב' (כבר כמעט חצות כאן) משאיר אותו  ת-מ-י-ד  פנוי לחלוטין לזריקה.

(למרות שהלילה נגד הספארס הוא היה איום מה-3, אפילו שקלע ס"ה 28)

*

4. צלף חדש נולד בסקרמנטו!

 

פיליפ בנט גילה דבר מוזר מאד שקורה בסקרמנטו: כל שחקן שהורד לספסל, החל לשחק טוב יותר מששיחק כשעלה בחמישייה: ווילי קלאודי-סטיין עלה מ-7.5 נק' ו-5.2 ריב' ל-15.9 ו-7.3. בוגדן בוגדנוביץ' קפץ מ-9.2 נק' כשחקן חמישייה ל-10 נק' כשהורד לספסל. הרוקי ד'ארון פוקס קלע 8.4 כשהוא עלה בחמישייה, ועתה מהספסל הוא קולע 11.6.

מאמנה של סקרמנטו (ולדעתי אחד הטובים בליגה) דייב ג'ורגר עדיין מנסה חמישיות שונות למצוא את החמישייה שתעבוד יחד כמו. הניקס של 1973. הסטרטרס קולעים בינתיים 46.5 נק' למשחק שהוא הגרוע בליגה,בעוד שהספסל קולע 49.7 – הטוב בליגה.

אחת הסיבות? (למעשה, אולי הסיבה הראשית!) הוא באדי היילד. קליעות השלוש שלו השתפרו מ-10.3 למשחק ל-13.4 כשג'ורגר הורידו מהחמישייה ועשהו 'מסופסל'. מאז שהוא הורד לספסל קרה לו משהו בלתי מובן: זריקתו השתפרה ב-15%, ומה-3? – לא תאמינו! 35%!!!!!!!!!

הוא כמעט נוגע ב-50/60/90 מאז הפך ל'איש ה-6' של הקינגס. אפילו K-700 יודע שזה 50% מהטריי, 60% מהפארקט, ו-90% מהקו!

אבל אלה לא כרק היריות שלו. מאז ירד מהחמישייה להיות 'האיש הששי', הוא שיפר את מספר הריבאונדים, האסיסטים, הגניבות, ומנהיגות כוללת של החמישייה השנייה, והאופנסיב רייטינג שלו עלה מ-87 ל-109. ה-NET RATING שלו השתפר מ 19.3- ל 1.5- (כמובן שהקינגס כקבוצה היא עדיין חלשה מאד, אבל הוא אחת מנקודות האור הבהירות ביותר).

שלא כג'יימס הארדן, הוא עדיין לא טוב ב-PULL-UP JUMPERS, ומצויין בCATCH-AND-SHOOT. הוא גם מרגיש הרבה יותר נוח בהרצת סקרינינג, ומציאת שטח פנוי לקבל כדור ולקלוע.

לצטט את בנט,

During the first seven games of the season, only 26 percent of his shot attempts were of the catch-and-shoot variety, and he was only making them at a 25 percent clip. Since the move to the bench, the frequency has been nearly 33 percent of his attempts, and he’s making 76 percent of those shots, 72 percent from three, which comes out to an eFG% of 102 percent.

To put that in perspective, the best at knocking down catch-and-shoot opportunities rarely even reach an eFG% greater than 70. Kyle Korver and Jeff Teague have both reached an eFG% of 72, while shooters like Steph Curry, Klay Thompson and J.J. Redick have never seen an eFG% north of 69. What Hield has been doing for Sacramento off the bench is unprecedented and otherworldly.

אז מה החשש עתה? שג'ורגר יחזירו לחמישייה כדי שישחק יותר דקות, והוא הוכיח ללא ספק שהוא עדיף כשחקן הניכנס לנהל את ה-SECOND UNIT. במילים אחרות, כמו שאומרים החברים שלי בבת-ים, טוב לו יותר להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות!

6. מתנה לשבת: RARE MOVES ב-NBA 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 59 תגובות

  1. אמביד ממשיך…….
    על ווסטברוק שאמר לו go home בסוף המשחק:
    "The dude shot like 10 for 33. I wish I would've shot 33 times. I guess we would've had a better chance of actually winning the game. But he told me to go home and this is my home and I ain’t going nowhere." – Embiid on Westbrook

  2. מצויין מנחם!
    1.רמונה עושה עבודה נהדרת בESPN בשנים האחרונות והיא הופכת לכתבת צבע מצויינת גם מחוץ לעולם של הלייקרס (היא חברה טובה של ג'יני באס).

    2. היה מיקרופון מהמגרש שקלט את מה שג'יימס אמר. זה לא לגמרי ניחוש. לברון כבר כמה שנים מתחרה עם קובי על תפקיד המנטור בליגה. יאמר לזכותו שבניגוד לקובי ישנם לא מעט שחקנים שאומרים שהוא עוזר להם גם מחוץ לעולם התקשורתי.

    3. ג'יימס הארדן בקלות השחקן הכי skilled בליגה וזה אפילו לא קרוב אני לא חושב שיש לו כיום חולשה במשחק חוץ endurance. וכך כל עוד דקות המשחק שלו יהו בשליטה ופול יהיה בריא הרוקטס איום אמיתי. בכושר הנוכחי אני כבר מזמן לא פוסל את העדיפות שלהם על הווריורס במשחק נתון. בסדרה החיים הם אחרים ושם ישארו סימני שאלה.

    4. אני לא שותף להתלהבות מדייב ייגר. אלא אם כן קיבל הוראת טאנקינג הוא עושה עבודה נוראית בסקרמנטו. הסיבה שקל לשחקנים לרדת לספסל היא שההרכבים שלו בחמישייה הזויים. השילובים של ג'ורג' היל עם באדי או פוקס עושים רע לשניהם. זאק רנדולף נותן עונה מצויינת אבל הוא חור שחור בהתקפה ובכלל סקרמנטו תמיד מגיעים למשחקים בתחושה לא מוכנה וסופגים יתרון גדול של היריבה וכך צריכים לצאת מהקבר בשאר המשחק. כל התפקיד של ייגר היה לפתח את הצעירים לעתיד. בינתיים דארון הולך אחרוה ככל שהעונה מתקדמת ונראה צל מפוחד של עצמו. בוגדנוביץ' פעם מגיע ופעם לא. מייסון לפעמים מקבל קרדיט ענק ומצליח בגדול ואז מייבש שוב לטובת היל' ג'סטין ג'קסון נכנס ויוצא מהרוטציה והארי ג'יילס שכבר כמה חודשים בריא לחלוטין מוחבא בrehab כאילו הוא ג'ואל אמביד במקום לשחק. שלא לדבר על סקאל שהפך מדמות מפתיעה ומבטיחה לשחקן די ליג. השורה התחתונה היא שאם סקרמנטו חושבת שהעתיד שלה הוא דיאראוןצפוקס ובאדי הילד בחמישייה הפותחת שתפתח איתם עד זוב דם כל העונה. כי המספרים האישיים שלהם לא חשובים כמו השילוב בינהם. וזה משהו שלוק וולטון עם כל הביקורת עליו מבין לעומק. לונזו אינגראם וקוזמה הם העתיד בניצחונות ובטח בהפסדים.

    5.

    1. ג'ון,
      אני מקווה שלא אכפת לך שאני גורר אותך לבוץ הממזרי – אפלטוני,
      אבל בכל זאת –
      מה דעתך על אריק גורדון בכל הנוגע לשאלת ה-"טופ 50" ?

      ובמה אתה היית משתמש לצורך ניסיון לדרוג שכזה?

      (אני שואל בגלל שאני די משוכנע שרוב מוחלט של שוהי האתר מכבדים את דעתך, הן ברמה המקצועית, והן ברמת ההתנהלות המאופקת)

      1. באיחור אופנתי… אבל מכיוון שביקשת את דעתי בעניין אני מאוד מעריך את אריק גורדון. אני מאמין שללא הפציעות היה שחקן טופ 15-20 בליגה. כיום הוא שחקן מאוד חכם ושלם וקלע של streaks אבל לא הייתי בונה עליו כאופציה שניה של קבוצה. הוא עדיין חור בהגנה בעיני ועושה טעויות מנטאליות שלצערו אין לו את הרגלים לתקן. כן ראיתי אותו משחק הגנה לפרקים קצרים או משחקים מסויימים אבל מגן טוב ויציב כבר לא יהיה. .

        אבל… יש לו יתרון עצום שרוב הליגה עדיין לא מתייחסת אליו מספיק במדידת קליעה וזה gravity. או במילים אחרות בדיןק כמו ריינו (אנדרסון) חברו לקבוצה הם מושכים מגן רחוק מאוד מהקשת ובכך מאפשרים מרחבי מחייה מטורפים לפול ולהארדן. שחקן של 45% משלוש לא תמיד שווה ערך לשחקן של 40% שמסוגל להשליך מ2 מטר מאחורי הקשת. זה אותו אפקט קארי שרק בשנתיים האחרונים מתייחסים אליו. יישום נוסף של זה זה בפיק אנד רול. זה לא רק מרחבי חדירה אלא זויות מסירה קלות יותר בגלל הקשת העגולה. במקום סקיפ פס מעל מגן לקלע כמו שלברון עושה באומנות אתה יכול לתת מסירה ישרה לגורדון 2 מטר מעבר לקו כי המגן לא בקו המסירה ובכך לאפשר למגן פחות חצי שנייה להגיע אליו.

        לגבי דירוגים אני כיום מתייחס אליהם כמו דרגת סיכון. זאת אומרת. אילו הייתי מנחית את שחקן x בכל קבוצה בכל סיטואציה בכל סגנון משחק האם יכל להשתלב ולהצליח? נכון התקפית גם הגנתית וגם קבוצתית. קארי הוא דוגמא מצויינת. האם ללא שיטה וללא חסימות וללא תנועה הוא עדיין יעיל וטוב? בודאי שכן. אבל רחוק שנות אור ממה שהוא עכשיו. שחקן של 22 נקודות באחוזים בינוניים הוא יכול להיות בכל קבוצה. לברון ודוראנט יכולים לנחות בכל קבוצה ובכמה עמדות ובכמה סגנונות ולהצליח. לברון לא הראה הרבה תנועה ללא כדור אבל אין ספק שהוא מספיק חכם ללמוד כזו שיטה וליישם אותה (לאו דווקא תהיה לטובתו).

        לכן יש פער בין הקבוצות עם השחקנים הטובים ביותר לבין הקבוצות הטובות ביותר. ובעיני כשיש כישרון כה רב שמסתובב בליגה יש חשיבות גדלה לצוותי אימון וניהול.

    2. גון לגבי סקרמנטו:
      השאלה איך מפתחים כשרון צעיר ובעיקר שיש לך כל כך הרבה שחקנים צעירים?
      שאלה נוספת מה המתרות?
      איך יוצרים תרבות מנצחת?
      והאם ככלות הכל זה לא יותר מזל משכל…

      ייגר מצליח בזה שהוא יוצר איזושהי יציבו ושהשחקנים נאבקים עבורו, בשאר הפרמטרים אתה אולי צודק , אבל אני ממש לא משוכנע לגבי כמות הכשרון ולגבי חוסר ההצלחה ואיך מודדים הצלחה בהקשר של קבוצה חגשה לחלוטין…

      לפחות פוקס פחות טוב ממה שחושבים עליו הוא לא רע אבל לא סופר סטאר, בוגדנוביץ מתייצב כשחקן חמישיה מעל הממוצע בליגה, דווקא בגלל ההגנה שלו.
      הילד מוצא את הנישה שלו גם מייסון.
      אני ככל שהעונה מתקדמת מרגיש שטנקינג ופיתוח צעירים איטי הוא לא בהכרח הפתרון…
      אני אוהד של הקבוצה כמעט 20 שנה, השנה יותר אופטימי מכל סיטואציה בעשר שנים האחרונות.

      1. זיו אני לגמרי לא מסכים.
        קבוצה מתחילה בזה שהיא מבינה מה הזהות שלה. אתה לא לוקח את פוקס גקסון מייסון וג'יילס ולפני זה הילד סקאל וקולי סטיין ומחליט על מאמן כמו ייגר שידוע בכדורסל איטי ושבלוני (ולוחמני וקבוצתי יש לומר). אתה לא מביא את רנדולף כדמות מפתח יחד עם ג'ורג' היל שהם האנטי תזה לכדורסל הזה. אתה צריך להבין מי העתיד שלך לא לפי מי מכניס כרגע את הכדור לחור אלא מי אתה רוצה שם עוד שנתיים ולא לחפש קוריוזים על כך ששחקנים מצליחים מהספסל. תן לפוקס הילד סקאל וקולי סטיין 30 דקות אם אתה חושב שהם העתיד. ואם אין שום ידע או יכולת להעריך למרות כל האימונים משחקים וניתוחים תשיג צוות חלש.

        סקרמנטו לקחה פנייה נכונה כשעברה הלאה מקאזינס אבל לקחה 2 צעדים אחרוה כשהיא מתנהגת כמו אורלנדו.

        1. אני מבין מ שאתה אומר ורואה את זה באורלנדו כבר כמה שנים.
          בקינגס זה מוקדם לי.
          אנחנו בשליש עונה.
          העונה הראשונה של בניה מחדש, אנחנו ממש רחוקים מלראות תמונה מלאה או לדבר החלטות או לא.
          זה ניסוי ותהייה כרגע וזה מה שהוא עושה.
          נכון הוא מאד שבלוני , אבל מצד שני הוא מוציא משחקנים לא מעט.
          לדעתי שנה הבאה זה זמן טוב להעריך אם הבניה מחדש של הקינגס תופסת כיוון כרגע יש הרבה משחקים שאני אומר לך וואו יש כיוון והרבה שלא.., בשלב שהקבוצה תתייצב יהיה מקום לתמונה כוללת.

    3. אין מה להיות אופטימי בסקרמנטו, היל שחקן גמור שלא מתאים לדור הנוכחי, ראנדולף לא באמת מרשים והאפסייד של הצעירים לא בשמיים,הם היו חייבים לתת לצעירים לפרוח וללכת על בחירת דראפט.

      הארדן מדהים אין לו שום חולשה התקפית, חוכמת משחק קליעה חדירה מסירה שינוי כיוון ומקצבים, האיש עילוי התקפי שהופך את חבריו לטובים יותר קפלה בגללו נראה כמו אחד הסנטרים הטובים בליגה. פול הפך את הקבוצה למדהימה בשני צידי המגרש, עדיין לא רואה את זה מספיק מול הלוחמים.

      ווסטברוק לא זוכר שחקן שהבדלים בין הכישרון שלו לרמת המשכל וחוכמת המשחק כאלה גדולים, מבחינה יכולת אישית הוא בטופ 5, אבל כשהבחירת זריקות כזאת איומה שהניהול משחק כזה כושל , החוסר תנועה, ההגנה החלשה ואנוכיות הוא אפילו לא נמצא ברשימה של חמשת הpg הטובים בליגה, שום דבר לא מצדיק בחירת זריקות איומה כזאת וניפוח סטטיסטיקה על חשבון חבריי קבוצתו, הTS% שלו מבייש, קבוצה טובה יותר מפילדלפיה הייתה לוקחת את המשחק גקלות

      1. ברוך, לאחרונה אני רק מסכים עם דברייך 😃

        על סקרמנטו – לטעמי יש גם אמת בדבריו של זיו. מלבד טנקינג קיצוני כמו שפילי ביצעה, קהוצות לא בהכרח ירוויחו משיתוף מוחלט של צעירים. הם צריכים סביבם מערכת יותר מנוסה ומקצועית וזה מכליל בפנים ווטרנים בסגל (בין אם במגרש או בסגל) ומאמן עם יעדים ברורים יותר עבור הצעירים של הקבוצה.
        ומבחינתי 2 הדברים הללו לוקעם בחסר. היל ורנדולף אמורים לטפח את הצעירים בקבוצה וכרגע ממה שאני מבין (בלי לצפות מעבר לשני משחקים שלהם) הוא ששניהם משחקים המון, אך לא משפרים את הצעירים לידם. ודייב ייגר? רק ריבוי חילופי החמישיות מבחינתי לא מועיל או בריא עבור אף אחד. בעיקר לצעירים בקבוצה שמחפשים להישען על וודאות מסויימת.

        חשוב לציין שאחן עדיין כשרונות יוצאי דופן בקבוצה, אך גם לא מוציאים מהם את המיטב.

        ודבר אחרון – אפשר להגיד שווסטברוק הוא הכריסטיאנו רונאלדו של המשחק? המון שיאים, המון ביטחון ופחות משכל עם משחק עצבני?
        (ההבדל היחיד הוא שבהמון מהקריירה שלו, רונאחדו היה דווקא שחקן יעיל).

        1. הרשה לי לגונן על רונאלדו.
          שחקן ענק ויעיל שלקח המון תארים והתעלה ברגעי האמת, שולט בהמון אספקטים של המשחק, מקדש את עצמו ואת גופו, מסרב להאט למרות הגיל – ההשוואה הרלוונטית היחידה היא לברון.

        1. ראיתי ארבעה או חמישה משחקים אצלם נכון שזה לא חתך זמן מספיק גדול כדי להסיק מסקנות, עם זאת זה מה שהסקתי

  3. ווסטברוק, שמישהוא יציל את האיש-ילד הזה מעצמו. משחקים צמודים של הת'אנדר נראים כמו סרטי סנאפ. הבן אדם מביך ברמות, מרגיש כמו ילד בגיל ההתבגרות שמנסה להוכיח למורה שהוא הכי טוב בכיתה…

  4. אמביד שביר. לא נראה שארבע שנים של בנית הגוף לדרישות הקשות משחקן פותח בנבא הצליחו. יתכן שיאלץ להסתפק בתפקיד של שחקן שישי.

    ראיתי רק את הארכה אבל נראה היה שלשחקני פילדלפיה נגמרו הרגליים. אמביד דרש את הכדור אבל לא היה מספיק דומיננטי כשקיבל אותו. אוקלהומה ממש לא הרשימו בהארכה אבל פילדלפיה לא ידעו לנצל את זה. אף שחקן לא הצליח להתעלות, בטח שלא רדיק שב3 הארכות לא קלע אפילו שלשה אחת.

  5. לפלופ אמר ללונזו :
    " אם אתה רוצה לגדול נפוח כמוני , תמשיך לתת לאבא שלך לנהל אותך . חבל שלי לא היה אבא כזה – הייתי צריך ללמוד את התורה לבד "..

    1. סחטיין, לצחוק על העובדה שמישהו גדל בלי אבא.
      מדהים כמה אתה מצליח להוריד את הרמה שלך כל פעם מחדש ולהוסיף עוד תכונות שליליות לרפרטואר..

  6. תודה רבה על המעורבב
    אמביד מזכיר למומי את האקים ,שחקן שיש לו הכל ומהכל
    מומי מודאג מאד מהיחסים של לפלופ ולונזו ,מקור של מומי מסר שלברון הציע ללונזו להגיע למסיבת כריסמס אצל כריש בוש.

    1. מומי שאוהב חציל, ישנם ספורים על מעגל ורשת סמים שהאמא של בוש היתה מנהלת חשובה מאד בו ואולי יחד עם שבראוהיל הפרסי ועוד חברים שלך מאל איי. אתנ חושב שיש סכוי שכריס בוש עצמו היה מעורבב ברשת הסמים הזאת?

  7. מעורב משובח ביותר. רק שאמביד יהיה בריא….
    הקליפ בסוף פרייסלס
    ג'ינובילי הכי עשה לי את זה, גם יאו מינג ווסטברוק 🙂

  8. אחלה מעורב.אני חושב שפילי יהיו בגמר בסוף, רק אולי ב-2020 במקרה הטוב.
    ואם אפשר לשאול-למי אכפת מה לברון אמר ללונזו?אמר לו בטח אל תקיב לאף אחד ושחק את המשחק שלך. באמת איזה סיפור אפשר לחשוב

  9. מזמן לא היה שחקן שעורר כל כך הרבה הייפ ביחס לכמות משחקים קטנה יחסית כמו אמביד( עד העונה 31 משחקים בשלוש עונות)
    והאמת לגמרי בצדק!
    באדי הילד מתחיל לממש לאיטו את הפוטנציאל שדובר עליו ערב בחירתו בדראפט, ייגר עושה עבודה מצוינת בפיתוח הצעירים שנפלו לידיו העונה.

  10. אמביד זה הטרול החדש של הNBA
    הבחור מגבה זאת גם על הפרקט ,הבעיה היא שלא נראה שהוא יחזיק מעמד תקופה ארוכה ,הבחור 4 שנים של תהליך ועדיין התהליך נמשך כשהוא מוגבל דקות ולא משחק באק-טו-באק ,הלילה ראינו שהוא תופס את הגב מהרבע הרביעי ועד סוף המשחק (הגב זה האויבו הגדול של כל ספורטאי).
    חבל ששחקן מוכשר עם כל הארסנל כמו שיש לו יעשה בקושי 3-5 שנים טובות בשל בעיות בריאותיות

  11. תודה מנחם, מעורב מצוין.
    ווייד חזר למיאמי? יאו חזר ליוסטון?!
    אמביד המרענן הרישמי של הנב״א

  12. דרמונד כבר אמר, ובצדק, שאי אפשר להתייחס במלוא הרצינות לשחקן שנח כל כך הרבה כמו אמביד. ברור שהפוטנציאל אדיר, אבל בוא נראה איך האופי שלו (והגוף כמובן) מתמודד עם השחיקה והמונוטוניות של עונות של 82 משחקים. קצת מזכיר לי את שאקיל במובן הזה, ולא אתפלא בכלל אם כבר הקיץ נראה את אמביד מקליט איזה אלבום היפ-הופ או מככב בהוליווד

      1. מידת האמת באמירה של דרמונד לא קשורה בכלל לעובדה שהוא שחקן כדורסל, זה פשוט נכון ברמה אבסולוטית שקשה למדוד שחקן שלא עמד בינתיים ברף הבסיסי של הליגה שהוא משתתף בה. אולי כשישחק רצוף נגלה שהוא אפילו יותר טוב משחשבנו…

        1. קצת מצחיק לדבר על שחקן שהוא שביר אחרי שהוא שיחק אתמול 49 דקות מול השחקן שניבחר ע"י השחקנים כהכי קשוח בליגה

  13. תודה על עוד מעורב מעניין מנחם. את דבריי על הנקודות מהמאמר ציינתי האמת בתגובה נפרדת כאן, אבל כן רק אגיד לגביי פילי שלטעמי ה-Process עוד לא נגמר.
    בשביל להגיע לשלבים המאוחרים בעונה, סימונס יצטרך לדעת לזרוק. וזה מתחיל מהדבר הכי בסיסי שהוא להבין עם איזה יד הוא זורק (שימו לב שמהקו הוא זורק בימין ומשאר המגרש הוא זורק דווקא עם יד שמאל).
    מעבר לכך, אמביד פשוט צריך לעבוד יותר על העמידות שלו. לטעמי עדיף אפילו "לאבד" טיפה מסת שריר, אם זה יתרום לכך. יש ספורטאים שהגוף שלהם לא עומס בנטל המשקל עליו וגם אם זה לא מתקשר ישירות לעמידות של אמביד ולפציעותיו עד כה, זה לא יזיק לו להשאר על המגרש יותר ולהיות מהיר יותר.

    ובגלל שאני אוהב לעקוב אחר הצלחת שחקני הסלטיקס גם לאחר עזיבתם –
    קראודר היה צפוי לחוות ירידה ביכולת שלו העונה. נכון, הוא מזחק פחות והגיוני לחשוב שזה ישפיע גם על היכולת שלו באופן כללי, אך הבעייה הגדולה יותר לטעמי? שהוא עדיין לא תורם בדברים הספציפיים שהמון האמינו שהם "הלחם והחמאה" שלו בתרומה לקבוצותיו.
    הוא קולע בפחות יעילות מקו ה-3 (39.8% אשתקד, העונה כ-31.3%) והינו פחות יעיל בהגנה כמו שהיה אשתקד. זה בא לידי ביטוי ברייטינג ההגנתי שלו (אשתקד 102.5, העונה 111), בתרומה שלו לנצחונות של הקבוצה ב-Win share (6.7 אשתקד מאשר 0.7 העונה) והעובדה שכאשר הוא על המגרש, הרייטינג ההתקפי של יריבותיהם משתפר ב-2 אחוז.

    בראדלי עד כה גם לא מראה את השיפור שצופה ממנו. אם בעונה הקודמת הוא היה פחות אפקטיבי בהגנה בטענה שאלו הפציעות שפוגעות בו (דבר שהתבטא בנישול שלו מחמישיות ההגנה ולמחאה חברתית לאחר מכן), העונה הוא השתפר במעט בהגנה שלו (שיפור של 0.6 ברייטינג ההגנתי שלו) אני מאמין שזה מתקשר לעובדה שעד כה הוא לא נפצע ולכן הוא בכושר טוב יותר.
    אך האמת שהציפייה מבראדלי הייתה פחות היכולת ההגנתית ויותר השיפור ההתקפי, שיעלה אותו כביכול למעמד של אחד מה-SG הטובים והשלמים בליגה. ברם, לפחות כרגע הוא קולע את האחוז מהשדה הגרוע ביותר שלו מאז עונת 2012/13 (42.3%) והפיסטונס אף משתפרים התקפית בפר של 6.4 נק' ל-100 פוזשנים. הוא כן קולע טוב יותר מהשלוש עם שחא קריירה בקטגוריה הזו (39% אשתקד והעונה 41.4%), אך הוא עדיין קולע פחות (16.3 אשתקד, העונה 15.7) והרייטינג התקפי נמוך בהרבה (109 אשתקד, 103 העונה).

    נראה לי שכבר ברור לנו למה סטיבנס כנראה מאמן טופ 3 בליגה כבר עכשיו, למרות מאזן W-L לא מרשים כל כך (בהחלט לא בפלייאוף). הסטטיסטיקות הללו הן לא באמת הוכחה וודאית לכך, אך הן עוד חלק קטן מהפסיפס המלא.

      1. אתה צודק. לא התייחסתי כלל לפולץ וזה בגלל שקשה מאוד להבין מה ייצא ממנו כרגע ולכן אני כרגע מסצכל עליו כתוספת בונוס. כמו שלמשל היווארד יהיה כזה עבור בוסטון העונה. ההבדל הוא שלעומת GH, עדיין יש ערפל סביב נושא הפציעה של פולץ. מה גם שכרגע יהיה מעניין לראות איך ישלבו את פולץ בחמישייה, כשברור כבר שסימונס נראה טוב בתור הרכז הפותח. אפשר להגיד שאם הניסוי בין CPE להארדן הצליח, אז גם כאן הצלחה יכולה לקרות, אבל כמה זה כבר באמת קורה? ומדובר גם על 2 שחקנים צעירים שעוד לומדים את המקום שלהם ואת יכולותיהם ביחס לליגה.

        לכן, בוא נחכה ונראה איך פולץ בכלל חוזר. כרגע נבנה על מה שרואים בוודאות.

        1. הבעיה הגדולה ביותר של פילי כרגע היא הגנה של קו אחורי, ולכן פולץ יכול לתרום בקלות יחסית לדעתי. פחות צריך אותו עם סימונס, והוא יכול לחזק את המחליפים.

  14. תודה מנחם מעורב תענוג.
    הארדן פשוט משפר אלמנטים במשחק שלו בכל שנה וכך הוא הופך בלתי ניתן לעצירה. עבודה קשה בכל אוף סיזן. הבן אדם מכונה, לא נח ולא נפצע. וזה עם גוף לא אתלטי במיוחד ונטייה להשמנה.
    לגבי הילד, כבר אמרתי שהוא מזכיר לי את הארדן בתחילת הקריירה. חבל שהוא לא צעיר באיזה 3 שנים, והיה לו יותר זמן לעבוד על השיפור במשחק שלו. גם הילד כל הזמן משפר אלמנטים במשחק שלו. אם בהתחלה זה היה רק ברמת צ'אקר, היום כבר ברור שיש לו הרבה יותר מזה בסט הכלים.
    הגנה טובה, חוש לריבאונד, וראיית משחק לא מוערכת מספיק. הוא צריך עוד לשפר את יכולת הכדרור כדי שיוכל לעבור שחקנים בצעד ראשון, וממה שראיתי לקחת קצת יותר על עצמו את ניהול המשחק. הוא יכול למסור הילד.
    עניין מעניין האם לתת לצעירים להשתפשף דרך הפסדים (לייקרס) או לתת לוותיקים להוביל את הדרך ולהכניס את הצעירים לעניינים בהדרגה (סקרמנטו). אני חושב שג'ורגר (הפסקנו לקרוא לו ייגר?) עושה נכון בהכנסת תרבות מקצוענית למועדון, אבל יש מקום לתת יותר במה לילדים.

    1. המתכון להצלחה נמצא באמצע. גם בפילי, בבאקס, בניקס ובכל קבוצה צעירה ומצליחה יש גם ווטרנים שמקיפים את הצעירים והם תורמים לחיבור הכולל בקבוצה.
      בקינגס לא מורגש כרגע שיש הבנה עדיין מהי אפילו החמישייה הקבועה. והווטרנים שהובאו? אני לא יודע כמה הם באמת תורמים לקבוצה בשיפור הכללי שלה. ספציפית היל וזי-בו (קארטר לטעמי תורם מנסיונו לפחות).

      לגביי הארדן – מורי התראיין לא מזמן ואמר משהו שמסביר מדוע הם הראשונים שאמרו בקיץ "פאק היט, הולכים אול אין". הסיבה היא שהארדן לטעמו הוא שחקן טופ 3 במינימום כרגע. ולכן, כאשר הוא בשיא היכולת שלו, יהיה נכון לנסות לרוץ איתו במקום לברוח מהאתגר.
      הוא באמת צודק. גם ככה כל כך קשה לשמר הצלחה כמו שהווריורס רוצים ואם כולם רק יברחו מהניסיון, גם כשהווריורס ידעכו אותן קבוצות שנסגו מהאתגר יתקשו עדיין להתקרב אל המטרה וכנראה יעבדו קשה יותר מקבוצות אחרות.

  15. טני חושב שהשילוב הנפלא של פול עם הארדן הוא תעודת כבוד עצומה לשניהם ותכלס אפקטיבי בטירוף. הם לגמרי פור ריל.

להגיב על זיו לבטל

סגירת תפריט