ג'וני קאש שר הופס / אשך טמיר המקורי

הגענו לפרק נוסף בסדרת "שרים הופס".
והפעם – מחווה לאיש והאגדה – ג'וני קאש המיתולוגי.

לא רבים יודעים (גם אני לא ידעתי, אבל ויקיפדיה לחשה באוזני), אבל ג'וני קאש היה J.R המקורי, עוד לפני ההוא מדאלאס (מי ירה בו אגב?) וההוא מקליבלנד (עוד לא ירו בו עדיין אבל הוא היה קרוב בעבר…)
הוא נולד תחת השם J.R CASH, לאחר שהוריו, בעלי חוות כותנה בארקנסו, לא הצליחו להחליט על השם, אלא רק על ראשי התיבות…
כשהתגייס הצבא דרש ממנו שם מלא לצורך רישומו ולכן החליט על ג'ון.

המשך חייו של "האיש בשחור" (הוא ולהקתו עלו תמיד למופעים בשחור, בעיקר משום שזו התלבושת האחידה היחידה שמצאו בראשית דרכם…) היו לא פחות מעניינים ויוצאי דופן, ובין היתר הוא הופיע בבתי-כלא, שרף חצי מיער לאומי לאחר שמשאיתו עלתה באש, ונפצע קשה מיען המחמד שלו.

קאש מת בשנת 2003, ארבעה חודשים לאחר אשתו האהובה עימה חלק גם את הקריירה, ג'ון קרטר.

1. לו וויליאמס

בשיר זה קאש מזמר על תופעת ה"journyman" בליגה, שחקנים אשר עוברים מספר רב של קבוצות במהלך הקריירה.
הוא מקדיש את השיר ללו וויליאמס, אחר מהנוודים הבכירים הפעילים וגם אחד הטובים שבהם.

וויליאמס, סקורר מחונן, עבר בקריירה כבר 6 קבוצות, ועוד ידו נטויה (רק בן 31).
העונה הוא משחק בקליפרס, ומציג את עונתו הטובה בקריירה.
הוא קולע 20 נק' למשחק, מוסיף כמעט 5 אסיסטים, עושה זאת באחוזים מצוינים (40% מהשלוש), ודי מציל את הקליפרס העלובים והפצועים של השנה.

האם הגיע סוף-סוף ליעדו?

 

2. רונדה הוליס-ג'פרסון

(הגירסה בוצעה בהופעה חיה בכלא סן-קווינטין)

קאש מספר על אדם אשר קיבל מאביו את השם סו. השם גרם לו לצרות רבות וריבים, וכשגדל סו חיפש את אביו הנוטש בכדי לנקום בו על שהעניק לו את השם…

גם ב-NBA קיים סיפור דומה.
A boy named Rondae.
רונדה הוליס-ג'פרסון, הפרוורד הפותח של הברוקלין נטס.
רונדה נותנת נותן אף הוא את עונתו הטובה ביותר, ובהפרש, במהלך שנה זו, השלישית שלו.
הוא מהווה חלק משמעותי מברוקלין המפתיעה וקולע כמעט 15 נק' למשחק עם 6 ריבאונד.
יחד עם ספנסר דינווידי שגם הוא פרץ העונה, רונדה האנרגטי והלוחם (בשני צידי המגרש) מצעיד את ברוקלין לעונה סבירה מבחינתם (מקום 11 במזרח), בה הם נלחמים בכל משחק ולעיתים מצליחים להפתיע גם את הגדולות.

(הפעם האחרונה שמישהו צחק על השם שלו – טאורן פרינס מהשנה שעברה)

 

3. דרק רוז

בבלדה עצובה זו, קאש מספר לנו את סיפורו של דרק רוז, ומוסר לו את אהבתו מהעולם הבא.
קאש, אוהד שיקגו שרוף עוד מימי נייט ת'ורמונד, מבכה את מה שנותר מה-MVP לשעבר, וגורם לכולנו לדמוע.

לעונת "הקאמבק שאחרי הקאמבק שאחרי הקאמבק" שלאחר "הפציעה של אחרי הפציעה של אחרי הפציעה" X חמש, רוז הגיע אופטימי וחדור מוטיבציה להראות לכולם שהוא עדיין האיש ששווה מיליונים.
הוא מחל על כבודו וחתם על חוזה מינימום בקליבלנד, והחל את העונה כרכז הפותח בעקבות פציעה אחרת, הפעם של אייזיאה תומאס.
רוז קלע לא רע יחסית למצבו (14.3 נק' למשחק, יחד עם 1.7 אסיסטים… הוא הרכז המוסר הגרוע ביותר שראיתי בחיי), אבל התפרק שוב לאחר 7 משחקים, נשבר מנטלית, נטש את הקבוצה ודיבר על פרישה.
עדיין לא ברור מה יעלה בגורלו, והאם נחזור לראות אותו על המגרשים או שהספיק לו.
אבל כך או כך, לעד נזכור אותו בזכות השיר המרגש הזה.

(לברון, האיש והטקט, מעודד את רוז לאחר הודעת הפרישה ומודיע לכולם שזה ממש לא משנה לקבוצה אם הוא משחק או לא…)

 

4. גולדן סטייט

בשיר זה קאש מציע לנו, אוהדי הנ.ב.א היגעים והמדוכאים משליטתה של המפלצת מהמפרץ, נחמה ועידוד.
קאש מרמז לנו שלמרות השליטה האבסולוטית של הקבוצה, ושיוטה הבטוח למראית-עין לאליפות נוספת, ייתכן שאין זאת כך באמת.

ייתכן והמים תחת הגשר מתחילים לסעור.

מבין ארבעת הגדולים של האלופה, רק עומרי כספי שלנו נראה עד כה במיטבו ומחזיק את הגשר שלא יתנדנד.
דוראנט וקארי מתחלפים בפציעות, קליי שקט ומופנם מדי ודריימונד פינה את מקומו כמנהיג הקבוצה לטובת הכוכב הישראלי, אשר מביא את ניסיונו מצה"ל כצלף מומחה לטובת ההתקפה ואת אימוניו המפרכים בקרב מגע עבור ההגנה.

ובינתיים יוסטון נראית עד-כה אימתנית למדי, השילוב פול+הארדן מוכיח את עצמו כיותר מסתם דרדסבא (גמד+זקן), ואפילו קואץ' ניק סבור שיוסטון יכולה להדיח את המפלצת מג"ס:

ואם נוסיף את זה לחזרתו של קוואי ולהצלחתה של הספרס גם בלעדיו, ולהתחברות המחודשת של הצוררים מקליבלנד, אולי אכן יש משהו בנבואתו של קאש.

5. קייל קוזמה

הלייקרס מחפשת כבר זמן רב את "הלב הזהוב" הבא, אחרי מג'יק וקובי.
הלב המקורי – מג'יק – סבר שזה יהיה לונזו בול.
בינתיים, לונזו התחיל מאכזב אך בהדרגה מתאושש מנטל הציפיות ומתחיל לאחרונה להראות את יכולתו ואת מלוא הפוטנציאל הטמון בו, אם קליעתו תשתפר.

הלייקרס יצאו מבור הצואה.
אבל האם לונזו הוא באמת "הלב הזהוב"?

אני סבור שהם אכן זכו בלב חדש לקבוצה, אך טעו בזהותו.
"לב הזהב" האמיתי, שנכנס בדלת האחורית, הוא קייל קוזמה!

הרוקי האחר של הלייקרס, שנבחר רק במקום 27, התגלה כשחקן-שחקן וכגבר-גבר!
הוא קולע כ-16.3 נק' ומוריד 6.7 ריבאונד, וחשוב יותר מכל מספר – משחק כוטרן, לוקח את הקבוצה על גבו, קולע קליעות חשובות ללא מורא, לוחם, ונמצא בכל מקום במגרש.
אני חושב שיש מצב שהוא הלב האמיתי הבא של הלייקרס לשנים רבות!

(המופע האחרון של קוזמה, קיבל בקשיש מ-ללל לתת לשיקוץ בראש)

 

6. ראסל ווסטברוק

J.R המקורי מגיע לסוגיית אוקלהומה ושם את הדגש שלו על ראסל ווסטברוק.
ווסטברוק מתהדר בכמעט 10 אסיסטים למשחק.
אבל מי שרואה אותו יודע שלמרות המספרים, ולמרות מה שהוא אומר תמיד כלפי חוץ (קלישאות "אנחנו קבוצה", "אני אעשה הכל למען הקבוצה", ו"אנחנו צריכים לשחק יותר יחד"), האיש משחק רק בשביל עצמו.

כרכז עם 2 סקוררים מוכחים לידו, אין לו כבר את התירוץ של שנה שעברה למספר הזריקות המטורף ולזריקות הלא-קשורות ולא אחראיות שלו.
ולא רק שהוא לוקח יותר זריקות למשחק מכרמלו (4 זריקות יותר) וג'ורג' (3 יותר), ועוד כרכז, הוא גם לא מזיז את התחת בהתקפה כשהכדור לא אצלו.
פשוט עומד עם הידיים על המותניים באיזה פינה נידחת במגרש, לא עושה שום תנועה, ומחכה לראות איך ייכשלו החברים.

כי כל מה שמעניין את ה-MVP השערורייתי ביותר בהיסטוריה של הליגה, זה הוא עצמו.

(קאש מוסיף עצה לאוקלהומה המיואשת)

 

7. גילברט ארינאס

בשיר האחרון של קאש בפוסט זה הוא חוזר לאירוע שהתרחש ב-24.12.2009 בחדר ההלבשה בוושינגטון.
אירוע ממנו ניסה קאש להזהיר מראש אך כמסופר בשיר, ללא הצלחה.

גילברט ארינאס היה רכז-סקורר מחונן ומבטיח שנבחר רק בבחירה ה-31 בדראפט (סיבוב שני אז) ע"י ג"ס, וכיכב במדיה של וושינגטון ויזארדס.
הוא נבחר לאול-סטאר 3 פעמים וקלע פעם 60 נק' מול הלייקרס.
הוא היה סטף קארי לפני שלנ"ל צמחו הזיפים הראשונים על פניו (האמת, עדיין לא צמחו לו).

אבל הוא היה גם מקרה ראש רציני וטרבל-מייקר.
בתאריך הנ"ל התרחש האירוע המכונן בקריירה שלו, שגדע אותה בשיאה (הוא שיחק עוד שתי עונות באורלנדו וממפיס, אך היה רחוק מיכולתו), ומנע ממנו להפוך לשחקן היסטורי.
והכל בגלל שלקח את אקדחיו העירה…
לאחר ויכוח מתמשך עם חברו לקבוצה ג'וואריס קריטנטון בנוגע לתשלום חוב הימורים, השניים שלפו זה על זה אקדחים בחדר ההלבשה במה שנראה היה כמחווה לשם המקורי של הקבוצה.
קרון באטלר, שידע קרב אקדחים אחד או שניים מילדותו הקשה, נזעק להפריד והצליח למנוע מהאירוע לגלוש לקרב של ממש.
אבל הנזק נעשה וארינאס ספג השעייה ארוכה בשיא משחקו, ממנה לא התאושש.

https://youtu.be/ZFaIEmibklE?t=10s

שותפו למריבה, אגב, נעצר שנה מאוחר יותר בגין הריגת אישה בשוגג (הוא ניסה בכלל לרצוח מישהו אחר…) וכיום מרצה 23 שנים בכלא.
אז אולי בכל זאת, אייג'נט זירו יצא הצד המנצח בכל הסיפור…

 

בונוס מיוחד לקורא אפלטון – מוקדש מהאשך לכבוד ניצחונה של יוסטון הלילה:

אפלטון אוכל ממני הרבה מרורים והעלבות לגבי יוסטון האהובה שלו, אך הלילה הוא ניצח בסיבוב הראשון וזכה ביושר בגרסת הקאנטרי ל"רוקטמן".
תהנה מזה כל עוד אתה יכול! בפלייאוף נגיע מוכנים!!

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. נהדר, טוב שהחזרת את הפרוייקט הזה! ג'וני עצמו היה מתאים יותר לליגה של שנות השבעים: סמים, בתי כלא, ותקופות ארוכות בתחתית

  2. פרויקט נפלא האשך, אין כמו לפתוח את היום עם ג"וני קאש. על אף שלדעתי הוא לא היה מתחבר לכל הרכות שהשתלטה על הליגה.

    1. מרגישים את זה מהפוסט אשך… זמר ענק, קול ייחודי מאוד בעיניי ובעיקר לא חשש אף פעם לשיר את אשר על ליבו בלי להתחשב במה יגידו או איך זה ישפיע על הקריירה שלו.

  3. אשך, פשוט נפלא. אשתי מתה על ג’וני בוי.
    עכשיו אני יכול להראות לה למה ההופס הזה גוזל ממני כל כך הרה זמן איכות ממנה למרות שהיא לא יכולה לקרוא מה שכתוב

  4. ג'והן קאש הוא אחד הפייבוריטים שלי. אגב, ידעתם שהוא היה גבוה מספיק לשחק כדורסל?
    אגב, השיא על "כאילו" לו ויליאמס, הוא שר במהירות הבזק על איזה 100 שמות ערים ועיירות. מעניין כמה פעמים הוא היה צריך להקליט עד שאמר את כולם ללא שגיאה…

    הוא היה ממש, אבל ממש קאונטרי, והאשך הצליח ב-ג-ד-ו-ל להכניס אותו להופס כאילו נולד שם.

    אשך! אחת היצירות הכבירות שלך!

  5. אשכוס תודה על ההקדשה!
    מת על קאנטרי. אם הזמינו את ניל יאנג היבש הזה, אני מזמין ווילי נלסון. בחור כלבבך

  6. טור מצוין מעולה. באמת שהתעלית אשך, רואים כמה מחשבה השקעת. ואפילו פינקת את יוסטון, תודה (אנחנו זוכרים לך את ההתנבאות ש הקליפרס בלי פול תהיה טובה יותר מיוסטון עם פול . . .). ג׳וני קאש הוא מהגדולים למרות שאף פעם לא היה הסגנון שלי.
    הקטע עם לברון ענק, הוא אשכרה אומר לרוז שלא לדאוג כי קליבלנד לא נפגעת כשהוא (רוז) נעדר.
    גילברט ארינס, ג׳וואריס קריטנטון, כמה מטומטמים יש בנבא, זה מדהים. ווסטברוק הוא גאון ליד שני אלה.

להגיב על אשך טמיר המקורי לבטל

סגירת תפריט