סיקור משחקי יום ג / צוות דובי מארח את מזיג

ניו יורק ניקס (13-14)  113  – לוס אנג'לס לייקרס (16-10)  109

שתיים מקבוצות העתיד של הליגה, אמן, נפגשו הלילה בMSG בניו יורק למשחק רב אוהדים ארצישראליים. הלייקרס הגיעו למשחק אחרי רצף של שני ניצחונות, הראשון יוקרתי בחוץ על פילי רבת השאיפות, השני על שארלוט המקרטעת, בעוד שהניקס בדיוק סיימו להסביר לאומללי אטלנטה את מקומם בשרשרת המזון. את עיקר תשומת הלב מיקד, איך לא, קרב השורה הראשונה בגארדן, כשעל סף הפרקט יושבים במרחק כמה כסאות זה מזה ספייק לי ולוואר המשתולל בול ליד צאצא צעיר משלו, כשהאבא הגאה מקפיד לחגוג בתנועות ריקוד הזויות כל פעולה מוצלחת של מטה לחמו שעל המגרש. ספייק, לשם שינוי, עוטה את ארשת המבוגר האחראי מול הליצן המגודל.

רבע ראשון הפכפך התחלף ברבע שני בשהתחיל בשליטת מחליפי הלייקרס, שהגדילו את יתרונם של האורחים עד 10 נקודות, לפני שהניקס בראשות פורזינגיס עונים בריצה משל עצמם , ורק שלשה של הפון קנטביוס קולדוול פופ מםרידה בין הקבוצות ליתרון תהוב מינימלי בהפסקה – 50-51.

הרבע השלישי ממשיך במקום שעצר קודמו. שתי הקבוצות רצות, מניעות כדור היטב, זו בהובלה סולידית של ג'ארט ג'ק הוותיק וזו ע"י לונזו ברבע מצוין עם עשר נקודות, הגנה נאה ושפע פיזוזי מוקיון על הקווים, ממול פורזינגיס נותן הופעה משלו ומפגין כהרגלו רפרטואר מלא מכל הטווחים בשני צידי המגרש. 1:44 מקבלים הצופים בבית ובעולם מנוחה מתצוגת לוואר, כשהבכור לבית אביו יורד לספסל עם ברך כואבת. על המגרש מסייע ביזלי הלא מרוכז ללייקרס לשמור יתרון גם לקראת תחילתו של הרבע המכריע, 76-79 לאורחים.

הרבע הרביעי גם הוא נפתח צמוד, כשבצד הניקס של המגרש לפטי מלו ביזלי מקפיד לתת גם דבש וגם עוקץ ועונה לעצמו בשטות במתפרצת על כל סל מול דאבל טים. למרבה המזל נמצא שם בדרך כלל מאסל מן אוקווין לנקות אחריו, וכשוולטון מבקש לדבר עם הילדים שלוש דקות בתוך הרבע הניקס מובילים בהפרש מינימלי, 83-84. במקביל נפתח המשחק המרכזי השני של הערב, בדאלאס, שם עולה קוואי הבריא יפה לרבע הראשון עם 6 נקודות בחמש דקות. הרבע הראשון, למרות זאת, בשליטת דאלאס. מיד נעביר לשם את השידור.

הו, אנחה מהורהרת, כמה יפה משחק ניקילינה. עתיד לא רע יש לניקס עם הילד הזה. מסירות, הובלת כדור, כניסות לסל ויד לא רעה מחצי מרחק.

7:40 לסיום, בשיוויון 86, חוזרים לונזו מזה ופורזינגיס מזה, כשהאחרון מכריז מייד על נוכחותו עם אייר בול מהדהד משלוש. הממ. מזל שיש אינגראם בצד השני, עם האיבוד ה13 של הלייקרס.

עוד כמה מהלומות מכל צד, איירבול נוסף של פורזינגיס, נקודות של הצרפתי הקטן, וארבע חצי דקות לסיום הניקס עם קצה אף בראש, 90-92.

ניקילינה ממשיך עם שלשה, לי מאבד במתפרצת…. פורזינגיס לא מקבל שריקה בצד אחד, חוסם בצד השני… 92-95 שתיים וחצי דקות לסיום. נקודות יפות בסיבוב של המגדל הלטבי הלוהט… פייד אוויי נוסף, ואז לונזו בצד השני מוסר דווקא לאבא… חחח (3Xח זה האוניברסלי לשמחה לאיד).

אז איך יוצא מכל זה שקוזמה משווה עם שלשה 25 שניות לסיום? כן, יש מצב לסיקור מוטה. מי שמתעורר בשבילכם לפנות בוקר זכותו. לוואר, אם שאלתם, זוכה סופסוף ליחס והיי פייב מספייק. ככה זה כשמופרעים.

4.5 שניות לסיום, כדור אצל הניקס, הלייקרס נותנים את הפאול האחרון כדי לעצור את המהלך, הורנאסק לוקח פסק זמן אחרון. רעד בידיים. פורזינגיס, 33 נקודות עד כה, מחטיא משלוש. הארכה.

במשחק המקביל, בינתיים, קוואי כבר עם 9, אבל 3:47 לסוף המחצית הראשונה דאלאס עדיין בראש, 34-42, עם 11 נקודות של בארנס ויוגי פרל.

בהארכה לפטי מלו פותח עם שתיים, ומהצד השני הסיוט של לונזו מתגשם כשניקילינה שולח אותו לשלוש זריקות מהקו. שם שתיים. שיוויון 101.

כדורים ממשיכים איכשהו למצוא את דרכם פנימה בשני הצדדים, והניקס מובילים בשתיים בקו האמצע של ההארכה. ניקילינה ממשיך לקבל קרדיט, ומוביל את האורחים לאחר ששיחק גם את כל הרבע הרביעי. מקדרמוט וביזלי אחראים על הנקודות בהארכה.

דקה ורבע לסיום, אינגראם בצעדים וסל, פורזינגיס בכניסה קשה קולע בצד השני,, נקודות עונשין ללייקרס ו44 שניות לסיום פסק זמן לניקס שמובילים 107-111.

בדאלאס הפסקה, 44-46 למארחים.

לונזו ימ"ש חוטף, נקודות פה, החטאה שם, הגארדן כוסס ציפורניים, הניקס בשתיים 1.6 לסיום, פסק זמן, עבירה, שוב מהצד, כן עבירה, לא עבירה, נגמר ,לא נגמר, מוודאים בווידאו, זינגיס מהעונשין, יאללה לוואר, קח את הילדים לישון. KNICKS WIN. 113-109.

בניקס זינגיס במשחק גדול עם 37, בהן שיא קריירה של 5 שלשות משמונה ניסיונות, בנוסף ל11 ריבאונד וחמש חסימות, כשלצידו מסייעים קאנטר עם 14 ו11 ריבאונד ביזלי עם 13 ומשחק יפה בהארכה וניקילינה במשחק מצוין עם 13, 5, 5 ב29 דקות והרבה כבוד מצד המאמן.

בצד המפסיד פופ עם 24 ו14-4 מהשלוש וקוזמה מהספסל עם 19. לונזו במשחק טוב עם 17, 6 אסיסטים ו8 ריבאונד.

https://www.youtube.com/watch?v=xrhOwpl-LQo

 

דאלאס מאבריקס (20-8) 95 – סן אנטוניו ספרס (9-19) 89

דרבי טקסאני בדגש חזרתו לפארקט של קוואי לאונרד, לראשונה מאז הדריכה ההיא על רגלו של פאצ'וליה, אי שם במאי לפני שבעה חודשים.

קוואי דנן פתח, כפי שיכולתם לקרוא בדיווח על המשחק של הניקס מול הלייקרס, ואף פתח לא רע, עם 9 נקודות במחצית הראשונה, לצד 5 ריבאונד, חסימה וחטיפה.

את המחצית מסיימים דווקא המאבס ביתרון, 44-46, עם 11 של בארנס ופרל.

הספרס לא מוותרים במחצית השנייה, ודקה בתוך הרבע למארקוס אולדריג' משווה, דני גרין משלים את המהפך עם שלשה ובמקביל דאלאס ב7-0 מהשדה. עד סיום הרבע שומרים הספרס על היתרון, ולקראת הרבע המכריע זה 69-75 לזכות האורחים.

הספרס פותחים את הרבע הרביעי כפי שהמאבס פתחו את המחצית, עם 7-0 מהשדה. המאבס בהנהגת בריאה מנצלים זאת היטב ועולים ליתרון דקה בתוך הרבע, עם אלי הופ של בריאה לפאוול. המארחים שומרים את היתרון עד לסיום, ומנצחים 89-9.

בארנס נרגע אחרי פתיחה מצוינת, אך עדיין מוביל את דאלאס עם 17, ב17-8 מהשדה. מסייעים לו פרל, מתיוס ובריאה עם 16 לראש, כשבריאה מוסיף גם 6 במסירות וריבאונדים.

בסן אנטוניו אולדריג' עושה את עיקר הנזק עם 23, וגיי לצידו במשחק מצוין עם 21 ב11-8.

קוואי נתן הופעת אורח עם 13 ו6 ריבאונד ב16 דקות, אבל גם ירידה מדאיגה לחדר ההלבשה לקראת סיום הרבע השלישי והרבה סימני שאלה בנוגע למצבו הבריאותי.

קליבלנד קאבלירס (8-20) 123 – אטלנטה הוקס (21-6) 114

מפגש קצוות שהתנהל בשליטה מוחלטת של הקאבס. אטלאנטה הצליחה לצמצם מעט ברבע הרביעי אך זה לא הספיק בכדי לגבור על הקאבס שמשייטת לה לרצף נצחונות נוסף.

לברון ג'יימס ראה את הארדן מחלק 17 אס' במשחק אמש והחליט שגם הוא רוצה. 17 האס' שחילק שווים לשיא קריירה לקינג ג'יימס. הוא הוסיף על כך 25 נק' (11-13 מהשדה) ו-7 ריב'. עוד משחק לתפארת. קווין לאב עזר לו עם 17 נק' ו-12 ריב'.

מהספסל למרות חיסורו של דויין ווייד, קורבר מחמם את הידית וקלע 6 שלשות בדרך ל-19 נק' וג'ף גרין ממשיך ביכולת ההתקפית הנהדרת עם 17 משלו. עוד חדשה משמחת לקליבלנד- טריסטן תומפסון חזר מפציעה ושיחק 6 דק' בשביל הפרוטוקול.

הקאבס מתחילים להיראות כמו מכונה התקפית משומנת וקלעו היום 20 שלשות ב-52% מהשדה.

באטלנטה טאורן פרינס מזכיר לנו שהוא עדיין לא פרש עם 24 נק', 6 אס' ו-7 ריב', 20 נק' ו-8 קרשים לבייזמור ו-14 לשרודר.

דטרויט פיסטונס (13-14) 84 – דנבר נאגטס (12-15) 103

הפיסטונס סופרים כבר הפסד שביעי ברציפות ונראה שזו הקבוצה הכי לא יציבה בליגה. פשוט קשה להבין מה ניתן לצפות ממנה, ולאן היא הולכת. בינתיים היא מתדרדרת למקום ה-7 במזרח.

דנבר פתחו מבערים כבר בפתיחה ועצרו את הפיסטונס על 18 נק' בלבד ברבע הראשון. הפיסטונס פשוט לא הצליחו לייצר נק' וזה מול קבוצה בלי קו קדמי, לאחר שגם יוקיץ', מילסאפ ואפילו קנת' פארדי לא עלו למגרש. בהעדרם דנבר בחרו לרוץ, והפיסטונס הכבדים נראו אובדי עצות.

דראמונד לא יכול לקרוא לעצמו שחקן של מועדון כל עוד הוא ממשיך לנפק כאלו משחקים אנאמיים כמו הערב עם 5 נק', 6 איב' ו-4 זריקות מהשדה. מלבד רג'י ג'קסון (12 נק') אף לא שחקן חמישייה אחד קלע מעל 6 נק' בערב עצוב ליד אגם מישיגן.

בדנבר ג'מאל מורי במשחק מצוין עם 28 נק', ווילסון צ'נדלר תרם 18 נק' משלו וטריי ליילס המצויין ירה 20 חיצים מהספסל, ואולי יוכיח שהטרייד שעשו עם יוטה בערב הדראפט לא יזכר לדיראון עולם.

https://youtu.be/xBi_8WuDMuY

ברוקלין נטס (15-11) 103 – וושינגטון וויזארדס (13-14) 98

הנטס ממשיכים להיות המרענן הרשמי של הליגה, יחד עם אינדיאנה. למרות אינספור פציעות לשחקני מפתח, למרות טרייד שבמחשבה על העתיד דילל את העומק בהווה, הם אוספים עוד ניצחון בדרך לעונה מפתיעה, ועושים זאת על קבוצה עם יומרות פלייאוף במזרח, שללא ג'ון וול נראית כמו עדר ללא רועה, והערב הוסיפו חטא על פשע ואוטו פורטר לא שיחק  בהחלטה של הרגע האחרון.

הנטס החביבים כמעט ואיבדו יתרון מבטיח ברבע הרביעי, אך וושינגטון בפיגור 3, 2 שניות לסיום לא הצליחו להוציא כדור חוץ ואיבדו את הכדור.

הנטס המאוזנים עם 7 שחקנים בספרות כפולות, כשהוליס ג'פרסון (12 ריב') וכריס לברט מובילים עם 16 נק' כל אחד. ספנסר דיווינדי, שהפתיע לפני כשבוע עם זוג נעליים (די מגניבות) שייצר לעצמו לאחר שלא קיבל חוזה נעליים משלו, היה נהדר עם 11 נק' ו-12 אס' אך עם 1-11 מזעזעים מחוץ לקשת.

הנעליים של דינווידי- לשיפוטכם

בוושינגטון האומללים ברדלי ביל קלע 28 נק' (11-33 מהשדה, 0-7 מהשלוש), קלי אוברה היה היחידי מלבדו לקלוע בספרות כפולות עם 12 נק' מהספסל.

https://youtu.be/lRfECm09wqo

 

מיניסוטה טימברוולבס (12-16)  112- פילדלפיה 76' (13-14) 118 [הארכה]

המשחק המסקרן של הלילה עמד בציפיות, לפחות מבחינת המתח. אמביד מקונל וקובינגטון היו שלושתם בספק, ובעוד השניים הראשונים שיחקו (39 ו26 דקות בהתאמה) קובינגטון נשאר ביציע (בספסל?)

המחצית הראשונה התנהלה על מי מנוחות, כשמינסוטה מסיימת אותה ביתרון 51-48 למרות 1 מ13 מהשלוש ופיגור 25–19 בריבאונד ו13-9 באסיסטים. הסיבות? בדיוק 2 – 18 נקודות של ג'ימי באטלר ב50% מהשדה, ולא פחות מ12 איבודים של הסיקסרס ברבע הזה.

הטימברוולבס נכנסו גם לרבע האחרון ביתרון 76-74, ו86-77 9 דקות מסוף המשחק. מרגע זה נכנסנו לבצורת של 3 דקות, שאותה קטע טאונס עם האלי הופ מרשים מג'ף טיג, שהעלה את הזאבים ליתרון השיא שלהם במשחק, שש דקות לסיום.

גמור? No No No. רדיק עם 5 רצופות מתחיל ריצת 14-4 זריזה, כולל הסל הנהדר הזה של אמביד:

https://www.youtube.com/watch?v=VxEi8qJ_mxg

והסיקסרס לוקחים את היתרון לראשונה במשחק 2:17 דקות לסיום – 91-90.

וויגינס לוקח את היתרון עם ג'אמפ קשה, אבל אמביד לוקח אותו חזרה עם אסיסט מהדאבל טים בפוסט לשלשה חופשית של סאריץ. טיג משווה בחדירה יפה אבל אמביד שוב מוצא שחקן חופשי – הפעם סימונס להטבעה מתחת לסל כשגיבסון נרדם בשמירה ללא כדור.

ואז הפוזשן המשוגע הבא – וויגינס לשלשה חופשית מהפינה – בחוץ. גיבסון כדור חוזר לבאטלר לשלשה חופשית עוד יותר – בחוץ. וויגינס עם החצי טיפ חצי ריבאונד התקפה מרוויח את הכדור ובאטלר לוקח את השלשה בבידוד על הראש של רדיק – בפנים. נקודה למינסוטה 47 שניות לסיום. מינסוטה היו 1 מ22 (!!!) מטווח השלוש לפני הזריקה הזו של באטלר.

סימונס כמעט מאבד את הכדור בהתקפה הבאה אבל איכשהו מסיים אותה עם And1 מתחת לסל. מפספס את ההזדמנות להעלות את פילי ליתרון 2 מהעונשין ומשאיר את הדלת קצת יותר פתוחה. מינסוטה הולכים לבאטלר שמקבל חסימה מגיבסון ותופר שלשה נוספת בדיוק מאותה הנקודה. סאריץ ואמביד לא היו On the same page כשסאריץ עובר מתחת לחסימה ואמביד לא יוצא מספיק חזק לשחקן שלפני רגע קלע מהנקודה הזו ממש, ומשלמים. 2 לזאבים 16 שניות לסיום.

הסיקסרס יוצאים מהטיימאאוט עם מהלך חכם מאוד, שאני לא יודע למה קבוצות לא עושות יותר בפיגור 2. במהלכים מכריעים יש תמיד נטייה ללכת על בידוד או זריקה מבחוץ, אבל ברט בראון מעלה את אמביד סימונס מוציא כדור ועוד 3 קלעים, נותן לו "להתבריין" על טאונס ולהגיע לפניו לצבע באשליה של חסימה ללא כדור לרדיק (כששני הקלעים האחרים מרווחים לפינות), ואז אמביד פשוט מסתובב לקבל את הכדור לעמדת פוסט עמוקה עם כל ההגנה פרוסה בחוץ. מבריק.

טאונס מגן פוסט חלש מאוד שלא יכול לשמור על אמביד ממרחק כזה בלי עזרה, ונאלץ לבצע עבירה. אמביד קובר בקור רוח את ה2 מהקו ומשווה את המשחק.

עם הגעתם עד כאן, אתם יכולים לנחש לבד מה היה הפוזשן האחרון של מינסוטה – שוב באטלר בISO בצד ימין של המגרש, והפעם מינסוטה אפילו לא טורחים להביא חסימה כדי לשחרר אותו מסאריץ הארוך, שעושה עבודת רגליים יפה, והופך את הזריקה האחרונה של באטלר לקשה עד בלתי אפשרית. להגנתם של הילדים ממינסוטה – ולקטגורו של תיבודו – למינסוטה לא היה טיימאאוט והם היו חייבים לאלתר. ועדיין, אפשר לצפות לקצת יותר.

100-100 סמלי. הארכה.

אני יודע שזה קלישאתי, אבל אי אפשר לדבר מספיק על כמה תיבודו שורף את הכוכבים שלו. הוא שיחק היום 8 שחקנים, כשטאונס באטלר וגיבסון מגיעים להארכה עם 43 40 ו39 דקות משחק על הרגליים בהתאמה, כשבפילי אף אחד לא עבר 35 עד הנקודה הזו. ולכל מי שרוצה להבין למה כולם כל כך כועסים על תיבודו שהוא עושה את זה לכוכבים שלו, שיראה את 5 הדקות האלה היום.

גיבסון מפספס ירידה פשוטה להגנה בפוזשן ההתקפי הראשון של הסיקסרס – במהלך שצורח "אני עייף תוציאו אותי" – ועושה את העבירה השישית שלו על סאריץ ומקבל את מבוקשו. אמביד קובר גאמפ במהלך הבא, ורדיק מקבל וקולע 3 זריקות מהקו בזה שאחריו ומעלה את הסיקסרס ל106-100 עם 3 דקות לסיום ההארכה.

וויגינס קובר ג'אמפ יפה לשתי הנקודות הראשונות של הזאבים בהארכה, אבל זוכרים את גיבסון נרדם בשמירה על סימונס ללא כדור בסוף הרבע הרביעי? הפעם טאונס עושה את זה בצורה הרבה יותר בוטה והרוקי חותך לסל לעוד 2 קלות, מהאסיסט השמיני של ג'ואל אמביד – שיא קריירה עבורו.

באופן די מצחיק, תיבס יוצא מהטיימאאוט עם המהלך ששלח את הסיקסרס להארכה – ריווח והוצאת כדור לטאונס בעמדת פוסט עמוק בצבע. גם כאן טאונס יוצא עם עבירה (של הולמס, שמשום מה שמר עליו למרות שאמביד היה על המגרש) וקולע 2 מהקו. אבל אמביד לא מוותר בדו קרב הסנטרים הזה, ועם שלשה ענקית מעלה את פילי ל111-104 דקה וחצי לסיום.

https://www.youtube.com/watch?v=B7Hz-KWHGU8

הוולבס מחטיאים פעמיים מתחת לסל בהתקפה הבאה ושולחים את סימונס לקו (1 מ2). וויגינס עוד עושה 5 הפרש עם שלשה עם הלוח על הראש של חברו לשעבר בקנזס, 58 שניות לסיום, אבל משום מה מנסה ללחוץ על אמביד בהתקפה הבאה ומבצע פאול, למרות שהיה מספיק זמן. אמביד קובר 2 וטאונס עושה עבירת תוקף בפוזשן הבא (שבו הוא לוקח את הכדור מהחוץ ורץ מצד לצד בלי שאף אחד אחר נוגע בכדור) והמשחק נגמר מעשית.

פילי לוקחת ניצחון יפה במשחק צמוד שההפרש בו לא עלה על 10 לשום צד לכל אורכו. היא גם מראה יכולת גבוהה בקלאץ עם איבוד אחד בלבד בהארכה (וגם הוא מכוון – 20 שניות לסיום) אחרי 25 כאלה בזמן החוקי. מהצד השני מינסוטה נראיתה עייפה להחריד בהארכה עם 8 עבירות (!!!!!) בחמש הדקות האלה (ורק 2 מכוונות בסוף). תיבס חייב לעשות משהו עם הדקות ולשחק קצת יותר עם טיוס ג'ונס או גורג'י זנג אם הוא רוצה להגיע עם שחקנים טריים לדקות ההכרעה.

אמביד מסיים עם 25 12 ושיא קריירה של 8 אסיסטים על 2 איבודים בלבד. רדיק עם 25 באחוזים לא טובים אבל עם 10 מ10 חשובים מהעונשין – רובן בקלאץ. הולמס וסאריץ היו גם מצוינים עם 15-11 ו14-8 בהתאמה, וכיסו על משחק איום של סימונס – 7 נקודות ו8 אסיסטים על 7 איבודים, אבל שני חיתוכים יפים וחשובים לסל בסוף הרבע הרביעי וההארכה. בצד השני זה היה המופע של ג'ימי באטלר, שסיים עם 38 נקודות ב33 זריקות מהשדה. טאונס עם משחק יפה לפנטזי עם 19 ו16 כולל 4 חטיפות ו3 בלוקים אבל כמה איבודים קריטיים בקלאץ (בהגנה ובהתקפה). וויגינס וטיג עם 20 ו17 בהתאמה.

סקרמנטו קינגס (18-9) 99 – פיניקס סאנס (20-9) 92

בוקר לא שיחק, מה שהפך את המשחק האפור היום לאפור מאוד (Shoutout לאה גולדברג Yo!), והקינגס מנצחים משחק שהיה חשוב מאוד לשתי הקבוצות האלה – שיתחרו בלוטרי בסוף השנה ללא ספק – דווקא להפסיד.

פיניקס דווקא הובילו ב10 בשלהי הרבע השני, וב5 7 דקות לסיום מאחורי משחק לא רע של וורן ומייק ג'יימס המפתיע, שהתחיל כשחקן Two-Way אבל קיבל חוזה מהסאנס לפני כמה שבועות ומאז מספק לה הרבה סקורינג מהספסל בדקות שהוא על המגרש. אבל סקרמנטו רצו 19-7 עד הסיום והבטיחו את הניצחון.

 

בסאנס רק יוליס מגיע לדאבל פיגרס לצידם של וורן וג'יימס עם 10 נקודות. בצד של המנצחים רנדולף (מומחה עולמי נגד קבוצות חלשות) עם 17 נקודות 7 ריבאונדים ו5 אסיסטים על איבוד יחיד היה במשחק טוב. היל מסיים עם 18 נקודות ב9 זריקות מהשדה, והילד וWCS בולטים עם 14 ו13 נקודות מהספסל בהתאמה. דווקא בוגדאנוביץ הוביל את הקבוצה בדקות עם 33, מול הקבוצה שבחרה בו בדראפט אבל העבירה את הזכויות עליו לקינגס בתמורה למרקיס כריס.

דובי

אנטומולוג, עובד סוציאלי ומטפל.. גר בערד וגם במייל dubiduofer@gmail.com

לפוסט הזה יש 74 תגובות

  1. המאמן האידיוט הזה של מינסוטה הורג את השחקנים שלו
    רוטציה של 8 שחקנים באמצע דצמבר כאילו זה הפלייאוף.
    רואים שאין להם אוויר בריאות בדקות האחרונות.
    צריך לפטר אותו.
    הוא הורג אותם

    1. זה שערוריה .
      ארגון השחקנים צריך לעשות משהו נגדו.
      הוא הורג אותם פיזית וזה גם מפסיד לו את המשחק כי אין להם אוויר בסוף
      אתה יודע מה זה לרוץ אחרי רדיק וסימונס 45 דקות
      זה טירוף

  2. מצעד במאמנים שלא עושים טוב לקבוצה שלהם:

    גיסון קיד
    דוק ריוורס
    טיבידו
    דנובן (אם כי לזכותו יאמר שלא ברור אם קים המאמן שיצליח להכניס בינה לקודקודו שלראסל)

    על הכסא החם:
    ואן גנדי

    1. איך ריוורס אשם ששחקן פרנצ'יז כמו פול בוגד בו?
      וא
      ז הוא אשם שהרכז שלו גומר את העונה ביחד עם בלק גריפין.

      1. אולי זה הפוך, פול עזב כי לא יכול היה לסבול יותר את המאמן ומהמנגר הכושלים שלו? רגע זה לא אותו בן אדם?

      2. ריברס בהחלט אשם בעיקר כי היה טרייד על השולחן שנה שעברה להביא את כרמלו(שפול מאוד רצה) וכל מה שהוא היה צריך לעשות בשביל הטרייד הזה זה לוותר על הבן יקיר לי וכמו אבא טוב הוא סירב,אז הייתי אומר שיש לו אשמה לא מעטה בכך שפול לא שם

  3. הספרז עם קיווי הם כבר שנים הבדיחה הכי טובה במערב,חותם כבר עכשיו שהם עפים בסיבוב הראשון.

    מרוץ ל-MVP? את מה שארדן עושה בהכרחה עצמית המלך עושה בעיניים עצומות.

  4. סיקור פצצה.

    וושינגטון המאכזבת הרישמית. ביל KT למד לקחת את המושכות כרכז. כאחד שצריך להוביל את הקבוצה. 3.3 אסי' למשחק בלבד (בדיוק כמו הזמן שוול על המגרש). ברוקס שוב מאכזב.- ממשיך להשתמש בטים פרייזר למרות שבפועל אפשר להגדיר את התפקיד שלו "להעביר את הכדור אחרי קו מחצית המגרש בזמן שאין לחץ על הכדור". (לא מצליח להביא לוושינגטון את מה שהביא לניו אורלינס) במקום להשתמש בג'ודי מיקס לריווח המגרש שיעזור לביל.

    ייאמר לזכותו- הוא מרוויח את תומס סאטורנסקי.

  5. תודה על אחלה מעורב

    א. לא להאמין שהימרתי על ההפתעה בדאלאס. מי שמכיר אותי יודע כמה נדיר שאדייק בהימור….. רגע מכונן בהיסטוריה (האישית שלי)

    ב. כדאי שמישהו יעדכן בוויקיפדיה שטיישון פרינס עדיין אינו "שחקן עבר אמריקאי" 🙂
    https://he.m.wikipedia.org/wiki/טיישון_פרינס

  6. קוין לאב עם 17 נקודות ו12 ריבאונדים,
    לברון קולע כל כך הרבה כי הוא יודע שיש לו גב, יש מי שיקטוף את הריבאונדים, יש מי שיתן נקודות בעת צרה. כל שיא של לברון צריך לתלות באופי וביכולת של קוין האהוב לאב.

    1. ולכן זה כל כך מגוחך הביזוי של שחקנים אשר מחפשים שחקנים טובים לשחק איתם, על מנת 'לעשות את זה לבד' סטייל קובי. רק ברגע שיש לך כימיה בקבוצה ואתה יכול לסמוך על שאר השחקנים שיעשו את חלקם – אתה באמת יכול לצמוח כשחקן מודרני. זה הסוד בו הופכת קבוצה גדולה מסך חלקיה. זאת לעומת שחקני ראסלמניה וקובי שהמספרים שלהם מפלצתיים – אך משום מה לא מפתחים את שאר הקבוצה (משום מה – כי ראסל כן מוסר הרבה אסיסיטים).

      1. הבעיה הקלה בתיאוריה שלך שלקובי זה הספיק ל5 אליפויות שזה נראה לי סך הכל לא רע לשחקן אגואיסטי שלא מפתח את שאר הקבוצה…

        1. הראשונות בזכות שאקיל,
          האחרונות בזכות פאו ושלום עולמי בשיאם – פאו גם היה בלי אגו וכך התאפשר העניין…
          אז הוא לא עבר לצורך העניין – הביאו לו את הכי טובים שיש משלוח עד הבית…
          וכן קובי היה ענק –

          1. אתה מגוחך…
            ההצלחה הענקית של השחקן הנכון ב"עידן המודרני" לברון זה 3 טבעות מתוך 8 גמרים, חמש הפסדים בגמר חלקם היו תבוסות ותצוגת לוזריות
            קובי לקח 5 מ7 מי אתה שתבלבל במוח איך מנצחים????

            והסיפור עם ג"ס זה משהו אחר לגמרי

        2. אם עוד אפשר לקבל את השלוש אליפויות בזכות שאקיל(שבלי קובי הוא לעולם לא היה זוכה)אז להגיד על רון ארטסט שבזכותו הוא זכה זה כמו להגיד שלברון זכה בזכות יכולת גבוהה של צ'למארס .בכל מקרה זאת לא הנקודה.הנקודה היא שטענת שהאופי האגואיסטי של קובי לא הוביל אותו לשום מקום. קובי זכה ב5 אליפויות כשחקן ראשי או דו ראשי שהוא לא שינה את האופי שלו.
          דרך אגב גם אצל ראסל זה עוד לא מאוחר ואני חושב שהוא כן יוביל קבוצה לאליפות למרות המשחק שלו.

          1. קובי היה השחקן המרכזי ב-2 אליפויות. מוזר לי שיש שמערערים על זה. אין מישהו ששמו רשום על אותן שתי אליפויות בשם גדול יותר. מהבחינה הזו הוא זכה פרופר עם הכדורסל שלו.
            אבל… הכדורסל השתנה. היום יותר קשה להגיע להשגים עם הכדורסל הזה. בין היתר, כיוון שריכוז הכוכבים בקבוצות גדל, משום שקצב המשחק והאינטנסיביות עלו וכיוון של השחקנים הרבה יותר ורסטילים והגבוהים הרבה יותר דינמיים.
            אין בזה דבר לחובתו של קובי. הוא לא אמור להתאים את עצמו לכדורסל פוסט תקופתו. אני רק סקפטי לגבי כדורסלנים בסגנון להצליח לזכות בתארים גם בעת הנוכחית. אולי מישהו ברמת כישרון של מייקל ג'ורדן.

          2. צריך להבין קודם כל למה הכוונה בכדורסל של קובי.כי אין כזה הבדל גדול בין הכדורסל של קובי לווסטברוק להארדן ואפילו ללברון(שנחשב לשחקן קבוצתי ביותר)אילו שחקנים שהכל בנוי עליהם ועל כך שהכדור נמצא בידים שלהם.אז כן קובי היה זורק הרבה יותר נניח מלברון אבל שורה תחתונה זה בגדול אותו משחק.השחקן מחזיק את הכדור רוב ההתקפה ובסוף עושה מהלך,בין אם זה מסירה או זריקה.לטעמי להוציא את גולדן סטייט שהגדולה של השחקנים שלה שהם לא צריכים את הכדור אצלהם בשביל להוות איום מתמידףרוב הכוכבים בליגה עדיין חייבים את הכדור בידיים שלהם בשביל להוציא מהם את המקסימום

          3. אני לא מחסידי קובי,
            ואין לי ספק שהוא היה מתאים את עצמו בקלות לכדורסל של תקופתנו.
            יד קטלנית מבחוץ, אתלטיות, הגנה.
            אז כיום הוא היה מבין שליעילות יש משקל גדול יוותר, ולכן הוא היה זורק יותר מבחוץ על חשבון המיד ריינג'.

  7. בן סימונס זרק במצטבר 8 פעמים משלוש מתחילת העונה. ב-942 דקות משחק. מתוך 377 קליעות לסל.
    מקום 320 בליגה בנסיונות משלוש. אפס מתוכם בפנים.

    פילי יש לנו בעיה. זה לא הלברון שהבטיחו לנו.

    1. אולי למנחם כדאי לכתןב פוסט על זה. בן סימונס שחקן אדיר, אבל יש לו בעיה קשה מאד מאד בזריקה. עזוב שלשות, בנאדם לא זורק משום מרחק, ומסיים רק ברנינג הוק או הטבעה. לשחקן עם כדרור כל כך טוב, זה מאד מאד מוזר. או שהוא לא לגמרי התפתח ויש לו המון מקום (בעיקר לא החליט באיזו יד לזרוק ולא פתר את עבודת הרגליים), או שזו בעיה פסיכולוגית קשה, כי שחקן כמוהו כבר היה צריך להיות עם זריקה סבירה. אם יצליח להשיג זריקה כזו, הוא סופרסטאר.

    2. די מסכים איתכם.
      הזריקה של בן סימונס = ליאור אליהו.

      חוסר יכולת מובהק בזריקה אמיתית, מפוצה ביכולת תימרון פנטסטית וקואורדינציה מושלמת.

  8. קראתי את מה שלברון אמר כששאלו אותו על כמות האסיסטים במשחק.
    אם יהיה לי זמן אח"כ אתרגם את זה "לעברית".
    בתמצית – תענוג ל-ללל באשר הם.

          1. צריך לקרוא את הכתבה.
            זה לא בגלל טראמפ. זה בגלל שיש רוצחים מתועבים שמחפשים סיבה תירוץ למה הפעם צריך לרצוח יהודים. פעם זה מאבק טריטוריאלי, פעם מלחמת דת ולרוב סתם איסלמונצאזים.

    1. נכון חלקית.
      בדיקה שנלקחה במהלך הוולטה הראתה כמות גדולה מהמותר של תרופה נגד אסתמה.
      זה לא סוד שפרום סובל מאסתמה.
      בתגובה רשמית של האיגוד הבינלאומי לאופניים נמסר שהממצאים יבדקו לעומק, ושנכון לכרגע אלו לא ממצעים, ולא עבירה, המצדיקים השעיה.

      1. נחשון שוחט כתב לי בפייסבוק על זה:
        "החומר שנמצא אצל פרום במינון כפול מהמותר הוא Salbutamol, מדובר בחומר דומה בתכליתו לחומר Clenbutrol שהוביל לפסילה והשעיה של אלברטו קונטאדור. מה שנמצא אצל פרום במינון של 2000ng/ml, הוביל להשעיה של שנה לפטאקי עם מינון של 1,320 ng/ml. בפוסט המצורף התייחסות למחקר (לא קונקלוסיבי) המצביע על תרומת מינון גבוה של salbutamol להספק כוח מקסימלי. בנוסף יש להבין ה-doping בהקשר של שימוש במגוון תכשירים, חלקם לצורך הסוואה. אחוז גבוה מאד בקרב רוכבי העלית מצהירים על עצמם כאסתמטיים. אני לא בא לפסוק, אבל גם מציע לא לאמץ הנחות נאיביות כבסיס לדיון."
        http://suppversity.blogspot.co.il/2014/09/albuterol-salbutamol-doping-works.html

        1. סומך על נחשון.

          סלבוטמול, או כפי שהוא מוכר בארץ, ונטולין, הוא מרחיב סימפונות.
          אז זה די ברור איך זה תכשיר שיכול לשמש לצורכי שיפור ביצועים
          (התרחבות הסימפונות מאפשר הספק חמצן גבוה יותר).

          מה שאותי מפתיע, זה העניין של ה-"התחזות לאסתמתי". הרי אסתמה ניתנת לאבחון על ידי בדיקה רפואית פשוטה, ולא פולשנית.

          התגובה שלי התבססה על התגובה הרשמית של איגוד האופניים.

  9. סיקור נפלא, תודה.

    טאונס 48 דקות, הקצב ממשיך בשחיטה
    .
    בקטנה על המשחק של וושינגטון – כדור מהצד 2 שניות לסוף הפיגור שלוש, כדור הולך לביל שעומד על 0-7 לשלוש, הוא תופר את זה רק רשת. הארכה? לא, השופטים אומרים שעברו 5 שניות בהוצאת הכדור מהצד ובזה חרצו את גורל המשחק.

  10. לצפות בהארדן אתמול, ובלברון היום, מבהיר עד כמה 2 השחקנים הללו אדירים,
    מבהירה עד כמה יכולתם העונה (עד כה) מציבה אותם מעל שאר הליגה,
    מבהירה עד כמה הכאב ראש של המצביעים לפרס ה-MVP השנה יהיה גדול…

    במידה וה-2 מצליחים להמשיך עם יכולתם הנוכחית עד סוף העונה,
    לטעמי, הבחירה צריכה להיות בשחקן שקבוצתו תסיים עם המאזן הטוב יותר.
    ברמת הסטטיסטיקה האישית, ה-2 מציגים יכולת קרובה מאוד.
    ללברון 31.7 PER, להארדן 31.6 PER.

    לצורך השוואה, ישנם רק 4 שחקנים שסיימו עונה עם PER גבוה מ-31:
    ג'ורדן (4 פעמים), ווילט (3 פעמים), לברון (3 פעמים), קרי (פעם אחת).
    אם לברון והארדן יסיימו את העונה עם ה-PER שיש להם כיום, זו תהיה הפעם הראשונה שיש 2 שחקנים עם PER גבוה מ-31 באותה עונה,
    ורק הפעם השנייה שיש 2 שחקנים עם PER גבוה מ-30 באותה עונה. (הפעם היחידה: 08/09 , אז לברון וווייד סיימו עם PER גבוה מ-30)

    1. במקום במדד PER הייתי מנסח מדד אחר, מדד ויתור על אגו, ונותן ציון הכי גבוה לדוראנט וקרי, כי זה הדבר שהכי תורם לזהות האלופה. ציון לשבח: כריס פול. ציון לגנאי: ולאדי יודע למי.

      1. אני לא מאמין גדול במדדי אגו.
        לשאקובי היה מספיק אגו בשביל כמה קבוצות NBA. זה לא מנע מהם לזכות ב-3 אליפויות רצופות.
        אבל אם במדדי אגו עסקינן, הייתי מכניס את ווייד גבוה ברשימה של הצל"שים.

      2. "ויתור על אגו" = ללכת לקבוצה הכי חזקה בעולם כדי שיהיו לך חיים קלים ומסלול ישיר לאליפות
        במקרה דוראנט לפחות

        1. אם הארדן לא זוכה השנה אני חושב שאני באמת יגלח את הזקן.
          הבעיה שאז ישימו לב יותר לשיניים העקומות שלו

          טוב אולי הוא באמת מכוער מדי להיות MVP

  11. שני שחקני NBA שלא הייתי רוצה לשבת איתם בשולחן טקסס זה קארי והארדן.
    קארי כי אלוהים נגע בו מלמעלה והכי נמוך שהוא מקבל זה זוג עשיריות, ועוד עם הבייבי פייס שלו.
    והארדן כי הוא אבא של הנוכלים. יגרש אותך מהשולחן עם כלום. ערס.

  12. טאונס כיום הוא המגן החלש בליגה יש לו בעיה קשה של מחסור ביסודות, המיקום שלו נוראי (אם זה בהגנה על הטבעת, או בחיפוי בפיקאנדרול), הוא מפחד ממגע פיזי, יוצא לדאבל טים לא נכון.
    וויגנס למרות שהוא השתפר העונה הוא עדיין מגן חלש מאוד, הוא לא מסוגל לקרוא חסימות הוא נרדם בהגנה ולא קורא גם מסירות.
    תיבודו- קצב, ריסק את השחקנים שלו עד הסוף, מקווה שתרחיש שיקגו ורוז לא יחזור.
    אמביד- למרות משחק טוב (היה בינוני מאוד עד הרבע ה4) הוא עדיין כבד ולא במשקל אידאלי, קבלת ההחלטות שלו עדיין לא מספיק טובה כאשר עושים עליו דאבל טים לא משחרר תמיד את הכדור.
    איבודים וקליעה- פילדלפיה מצד אחד שיחקו ברמה של תיכון כמות מגוכחת של איבודים, מינוסטה לא פגעה מ3, הרבע הרביעי עד האמצע היה הרבע החלש ביותר שאני זוכר שני הקבוצות לא הצליחו לייצר סלים.
    סימונס- ההשוואה ללברון ממש לא עושה לו טוב, התנועה ויכולת המסירה מצויינת,אבל קבוצות קלטו את חוסר היכולת שלו לסיים ,שלט לידהטבעת

  13. סימונס יאכל הרבה קש בפליאוף. אם וכאשר
    קבוצות שיתכוננו במיוחד אליו יאמללו אותו. חייב להיות איום מבחוץ אפילו חצי מרחק בכדי להיות סופרסטאר.

    1. גם יאניס לא מהווה איום מחוץ לקשת/מחצי מרחק ועדיין נחשב לסופרסטאר (שלא לומר HOF עתידי). פשוט סימונס צריך לצאת קצת מהתבנית שלו ולנסות מהלכים חדשים. למסור תוך כדי "דילוג תחנה", לסדר תרגיל פיק אנד רול עם אמביד כשרדיק נע לשלשה (כך שישנו זיוף של מסירה לאמביד/זיוף חדירה תוך כדי מסירה לשלשה פנויה של רדיק) ועוד כל מיני תרגילים כאלה. על הזריקה הוא יהיה חייב לעבוד בקיץ, זה בטוח, אבל נכון להרגע מה שהוא נותן זה די והותר

  14. תיבודו יהרוג אותם,מספר הדקות שהחמישייה מקבלת ממש מוגזם.
    אם לא ייקרה שינוי בקרוב אני לא אתפלא אם אחד מהשחקנים של החמיישיה יפצעו.

להגיב על שגיא נאור לבטל

סגירת תפריט