ערב (לא שלי!) עם גורדון הייוארד / מנחם לס

ערב עם גורדון הייוארד

 

(מאמר זה  מבוסס על מאמרו של אדם הימלסבאק שהופיע היום בבוסטון גלוב, כתוב בתרגום חופשי בשפתי  adam.himmelsbach@globe.com) כל הצילומים הם של בארי צ'ינג מהבוסטון גלוב)

השעה 10 בערב ב-THE LOCAL, המסעדה ההיסטורית המקסימה בפרבר היקרתי של בוסטון – ווסלי – ורוב הקהל כבר עזב. הבאר מלא כמובן באוהדי בטסטון שרובם שותים בירת סם אדאמס בטעמים שונים. סם אדאמס היא גאוות בוסטון, רק שתדעו, ולדעתי – דעתו של מנחם לס – היא אחת הטעימות בעולם. על המסך הגדול משחק הספארס נגד בוסטון משלשום.

בשולחן קטן אחד בפינה יושב צעיר גבוה שמבטו תקוע במסך בעניין וריכוז בלתי רגיל לאוהד ממוצע. זה בגלל שהוא לא אוהד ממוצע. זהו צעיר ששמו גורדון הייוארד שביולי  חתם על 128 מיליון לארבע שנים לשחק במשחקים כאלה בדיוק. אבל פחות מ-5 דקות אל תוך משחק הבכורה שלו נגד הקאבס  הוא עלה לאלי-הופ ונחת בצורה מבעיתה ומחרידה על עקבו השמאלי, פציעה שתמנע ממנו לשחק לזמן רב, שאורכו לא ידוע עדיין.

 אז כאן הוא יושב, לוגם לגימות איטיות  דווקא מבירת גיניס האירית – "MY FAVORITE" – ובידו מלפפון מטוגן, מאכלה המסורתי של בוסטון, כשהוא חושב על מה יכול היה להיות, ויותר חשוב ואקטואלי – מה יהיה.
יותר מ-50 יום עברו מאז הפציעה האיומה. לומר את האמת – כותב הימלסבאק –  ברגעים אלה אני לא מבחין ביותר מדי סימנים ברורים שפציעה קשה מאד קרתה לבחור הצעיר העושה רושם צנוע ועניו. הגבס כבר הוסר לפני שבועיים והוא מהלך במגף עור גבוה, שמשך כמה שעות ביום מוחלף ב-nonintrusive brace כמו הערב. הוא לא זקוק יותר לקביים, והוא יכול כבר לעמוד חופשי על קרשי הפארקט ולזרוק לסל ללא ניתור עדיין, אבל הזזת רגל שכבר מותרת לו.
רופאיו טוענים שהשיפור אצלו הוא 'בלתי יאומן במהירותו', והם מסבירים אותו ברצון בלתי נלאה להשתפר ולהתגבר על הפציעה במהירות המקסימלית, ובמקרה זה הרצון מאיץ בפיזיולוגיה ובקינזיולוגיה למהר ולהתגבר על המכשולים הפיזיים.

כשהסלטיקס פתחו את העונה בסערה והם 5-22 אין מנוס מהספקיולציה היכן הסלטיקס היו היום אילולא הפציעה לגורדון. לפי קצב החלמתו מהפציעה רופאיו מתחילים להאמין יותר ויותר שהצעיר הזה היושב לפני (ואפילו בישיבה הוא גבוה ממני בראש וצוואר) יחזור למעשה לשחק עוד לפני סיום העונה בעוד ארבעה חודשים. לפני חודש וחצי נושא זה היה הס מלהזכיר. היו אפילו שחשבו שאולי זאת פציעה-מסיימת-קריירה. עתה מתלחשים על חזרה עוד לפני הפלייאוף.

Gordon Hayward (right) is accompanied by his longtime trainer, Jason Smeathers.

(היה אורח נוסף לצד השולחן המרובע, ג'ייסון סמית'רס, הטריינר הוותיק שלו)

גורדון מודה שהמחשבות של "מה היה קורה עם הקבוצה אילו לא נפצעתי…" קופצות לראשו לעתים אבל הוא מנסה לגרשן כי הוא מודע לעובדה שמחשבות כאלה הן חסרות כל ערך, אם לא מסוכנות. הוא החליט – עם הצעות וייעוץ – מרופאיו, כולל שרינק של ספורט לנסות להימנע ממחשבות כאלה, ובמקומן להתרכז על התגברות על מכשולים קטנים, אחד אחרי השני, תוך הבהרה שהצעד האחרון, המסיבי, הוא המטרה, ולהתרכז רק בו.

הדיבור קל יותר ממחשבות הניכסות נגד רצונך למוח. בוודאי שהוא רוצה לשחק עכשיו… בוודאי שכשהוא רואה את הסלטיקס הוא מדמיין מה היה עושה באותו רגע, היכן הוא היה עכשיו על הפארקט, וכיצד היתה ההשתלבות שלו בכל מצב.

הוא אומר:

“It’s definitely in the back of my mind,” Hayward said. “I’m definitely pushing to get back as fast as I can, while making sure that I still have a lot of good years of basketball in me. And coming back early and hurting something else is not part of that plan. So I’m making sure that if I come back, I’m one-thousand percent confident in myself and my leg. I hope more than anything I can play this season. That would be awesome. But that’s not something I’m stressing about. I’m stressing about what I can do today to help myself get better.”.\

"כשהתעוררתי מהניתוח בביה"ח 'בפטיסט' איש לא היה בחדר. הייתי לבדי, ורציתי מיד תשובות למאה שאלות. צעקתי, "היי, היי. SOMEBODY!!!

לפני הניתוח אמרו לי שלמזלי זה היה 'CLEAN FRACTURE' אבל המנתחים אמרו לי שישנה סכנה שרצועות וגידים נקרעו ואת גודל הנזק הם יידעו רק כשהסכין יחתוך בעור והמנתח יוכל לראות במו עיניו את חומרת הפציעה. רציתי לדעת עכשיו וברגע הזה כמה זמן, מה החומרה, ומה הפרוגנוסה. "היי, היי," צעקתי. "אני חייב שמישהו ייכנס וידבר אלי!"

"אחות צעירה ניכנסה לחדר ומיד שאלתי אם הניתוח עבר בסדר. אם אני בר מזל. מה גודל הפגיעה בסחוס. היא חייכה וענתה שהכל בסדר. שהניתוח עבר בהצלחה. שאחזור לישון. משום מה האמנתי לה ואבן כבדה ירדה מגבי. נרגעתי וחזרתי לישון. כשהתעוררתי שאלתי את האחות השנייה שנכנסה לחדרי מתי אוכל לקום מהמיטה ולהתחיל לעבוד…"

הוא מספר שהימים הראשונים  היו הקשים ביותר הזכורים לו מימיו. הכאבים היו קשים מנשוא, וההוראה מהרופאים לקום מהמיטה ולהסתובב בחדר נכנסו לראשו כ-MUST. אבל לא פעם ולא פעמיים הוא פשוט הגיב לפיזיוטרפיסט 'I JUST CAN'T'. הוא מספר שהוא לא האמין למשמע אוזניו כשהוא אומר 'אני פשוט לא יכול'.

"אשתי רובין היתה המדרבנת הגדולה מכולם. מילות העידוד שלה, והתמקדותה ללא ויתור במצבי, היו נקודות האור שהצילו אותי. ה-PERSISTENCE שלה היתה הדבר שעזר לי יותר מכל."

Gordon Hayward has mostly shed his walking boot in favor of a small, nonintrusive brace on his left ankle.

(הגבס ואח"כ המגף, הוחלפו ב-BRACE פלאסטי ש-'נותן לי הרגשה שאני כמעט מוכן להתחיל לדלג על הפארקט')

הוא מספר עוד על אשתו:

“She was on me,” Hayward said, smiling. “ ‘You’re supposed to get up. Stop sitting there. Let’s go, get moving.’ It was tough love and it was good, because everyone else was just telling me I was going to be OK.”

שבועיים אחרי הפציעה Smeathers  החל עם אימוני REHAB נון סטופ. מתיחות, מסאג'ים. משקולות. הליכה ב-SPA.

יש לו חדשה עבור כותב הסיפור: "בעוד שבועיים גם ה-BRACE נזרק לפח האשפה. ארגיש כמעט חופשי אחרי חודשיים. בתחילה אמרו לי 4 חודשים! אני ארגיש כמו ילד המצליח לרכב פעם ראשונה על אופניים של שני גלגלים!".

In the second quarter, Boston’s Daniel Theis hits the floor hard after a dunk. Hayward cringes. “That could have been bad.” But Theis is OK. “He’s got freakishly long arms. I wish I had arms like that.”

הסלטיקס ידעו שגורדון הוא תחרותי מאין כמוהו. דני איינג' ובראד סטיבנס המציאו כל מיני משחקים עבורו כשהמטרה תמיד היתה להראות שיפור ביכולתו. הוא קיבל כל מיני אתגרים. היו מנצחים ומפסידים. כסף החליף ידיים. דוגמה?

In one of the competitions, “multiple marble madness,” 17 marbles are placed on a small towel and Hayward must pick them up with his toes and deposit them in a box as quickly as possible. The first time he tried it with his injured left foot, it took him 4 minutes, 57 seconds. And he said he probably cheated, too. This week, he did it in 38 seconds.

או:

Then there is the “Celtic chair challenge,” in which a competitor must make a half-court shot while seated. Entrants pay $1 per attempt, with a maximum of five shots per day. The jackpot accumulates until one goes in.

גורדון אומר בגאווה למראיינו:

. “But put it on the record that I’m definitely the best from half-court,” Hayward said. אין אחד שניצח אותי בזריקה מחצי מגרש בישיבה. קוץ' איינג' ניצח אותי רק פעם אחת, אבל הוא זרק בייסבול ואני זרקתי כדורסל!"

עוד תחרות: לזרוק בעמידה מנקודה בחצי מרחק, ולהישאר על הפארקט עד שמכניסים 45 רצופים. גורדון ניצח את כל שחקני הסלטיקס, כולל קיירי אירוינג.

-"אולי הם החטיאו בכוונה כדי שתרגיש טוב?"

-אני יותר מדי מנוסה בדברים האלה. הייתי מגלה זאת בשנייה ואוי ואבוי למחטיא בכוונה!

בשבועות הראשונים אחרי הפציעה הוא היה יורד לבייסמנט לחזות בסלטיקס, עד שלא יכול היה יותר ואז היה עובר ל-DISTRACTION אחר. הוא מסביר:

“You just have moments where it’s just miserable, just torturous, because you just trained all summer, made this life-changing decision to play in the Boston Celtics uniform, only to then have to sit there and watch the Boston Celtics play all year. Like, that sucks.”

Gordon Hayward, sitting at a restaurant in Wellesley, watches his Celtics teammates take on the Spurs Friday in San Antonio.

(גורדון צופה בסלטיקס בסן אנטוניו שלשום בערב)

"אני מקנא בהם כשהם משחקים ומנצחים ואני לא שם. THEY HAVE SO MUCH FUN! וכשהם מפסידים אני מודה שאני לא יכול להפסיק לחשוב איך הייתי יכול לעזור לנצח את המשחק. אני לא מרגיש אשמה עם המחשבות האלה. אני סך הכל אנוש שחטף מהלומה רצינית 5 דקות אל תוך העונה, שהיא הדבר שציפיתי לו יותר מהכל!"

(ברגע זה של הריאיון אני – מנחם לס – הייתי שולף ישר מהמותן ושואל אותו דוגרי אם אין בו כל קנאה שהסלטיקס מצליחים כל כך בלעדיו, אבל כמובן שעתה החוצפה הישראלית מדברת)

"למדתי מהפסיכולוג להסתכל על משחקי הקבוצה אחרת. לא להתרכז במה אני יכולתי לעזור או מה אני הייתי עושה, ולהתרכז במקום על דברים שאני יכול ללמוד מהמשחק! למשל, כיצד שחקן זה או אחר השתחרר  לזריקתו. או מה אנחנו, כקבוצה, לא עשינו נכון כשחטפנו את הסל. אני מסתכל עתה על משחקים מבחינה אסטרטגית, וזה עוזר לי מאד!

"מה שעוד למדתי זה להעריך מאד את הקבוצה, ולהיות גאה שאולי עוד העונה אצטרף אליה. למדתי להיות 'ירוק' אמיתי תוך צפייה בקבוצה הזאת, הקבוצה שלי, ובקשר אלי? כל יום אני רוצה להיות טוב יותר מהיום הקודם. ואם מחר אהיה באמת טוב יותר מהיום, ואם ההשתפרות תהיה כזאת שאגיע לכושר משחק עוד העונה, זה יהיה AWSOME!"

Less than two months into his rehab from a gruesome injury, Gordon Hayward said his goal is simple: ‘Let’s be better today than I was yesterday.”

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. תודה רבה מנחם.
    הפציעה שלו הייתה אולי הדבר הכי מבאס בספורט שראיתי בשידור חי.
    מקווה שתהיה לו קריירה ארוכה ומוצלחת ונטולת פציעות.

  2. תודה מנחם

    כאוהד סלטיקס נשאר לי רק לקוות שג'ורדן יחזור לעניינים לפני הפליאוף, ישתלב בצורה מדהימה עם השחקנים האחרים ויתרום לאליפות מספר 18 עוד השנה. ונאמר אמן 🙂

  3. תודה על התרגום.
    בעייני הפציעה הכי נוראית היא הברך ההפוכה של שון ליווינגסטון. אני ממש שמח בשבילו שהוא חזר לשחק ברמה גבוהה.
    ואם הייוארד מנצל את הזמן ללימודי אסטרטגיה אולי הפציעה הזו תתברר כחיובית בסך הכל 🙂

  4. תודה רבה על הפוסט. הרבה מאוד אנשים רוצים שהוא יחלים מהר מהפציעה. איתו בכושר מלא ועם צעירים שצברו קילומטראז' גבוה בוסטון תוכל לשלוט בליגה.

    1. בבקשה, אם אפשר לבקש ממך (ומהתולעים שלך, יש להניח, אם אתה מסכים עם מרק טווין) לספר לנו מה יהיה התשלום?
      דרך אגב, מי יגבה אותו? ביררתם אם יגאל עמיר פנוי (בכל זאת, אין חכם כבעל ניסיון)?

  5. יאללה, שיבריא ויחזור, יש עוד דרך ארוכה לפניו.
    תודה על התרגום, ועל החשק לבירה שעשית לי באמצע יום עבודה

  6. תודה מנחם, כתבה כיפית לאללה. נראה בחור חמוד שנמצא במקום הנכון.
    גם אני סאקר של סאם אדאמס. במיוחד הטעמים המקומיים שמתחלפים כל עונה.

  7. הלוואי שהרגל תבריא כאילו מעולם לא היה הדבר המחריד הזה.
    תמיד מעניין לראות את צורת המחשבה של אנשים בזמן אירועים כאלה. מה עוזר לאנשים שונים.
    ובקשר להערה באדום (וגם קצת לכותרת): We can't be direct, so we end up saying the weirdest things.

  8. תודה מנחם! פציעה עצובה שרק מגדילה את הציפיות מבוסטון לעונה הבאה, בטח אחרי איך שטייטום ובראון מתפתחים.

  9. אחלה פוסט, תודה רבה מנחם, והחלמה מהירה לגורדון, שיבריא ויחזור ואולי אפילו ינצח את קליבלנד.

  10. בדיוק קראתי את המאמר אתמול.
    אני רק מקווה עבורו להחלמה תקינה. לא צריך למהר לשום מקום.
    במידה והוא יחלים, אני די בטוח שהוא יחזור חכם יותר וחזק יותר מנטאלית. האם הוא יהיה טוב יותר גם פיזית? נחיה ונראה…

    אם הוא מסוגל לחזור בפעם הראשונב בתוך הפלייאוף, אני לא הייתי מחזיר אותו. עדיף שיחווה את העונה הרגילה על משחקים פחות אינטנסיביים.

    נסכם

    1. נסכם במחשבה מסויימת – ייתכן שבקיץ הבא בוסטון שאנו רואים כעת (שמורכבת בעיקרה מצעירים שעדיין משתפרים) תהיה מחוזקת בהיווארד ועוד בחירה גבוהה בדראפט שעשוייה להיות סנטר צעיר (שהדראפט הקרוב מכיל כמה כאלו באזור בחירה 2-5 היכן שהסלטיקס יכולים לבחור הקיץ עם הבחירה של הלייקרס במידה ותעבור אליהם)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט