מה אם גרג פופוביץ' לעולם לא יפסיק לאמן? – מרלין דובינסקי / תרגום Smiley

מה אם גרג פופוביץ' לעולם לא יפסיק לאמן?

זה בלתי סביר בגבול הבלתי אפשרי, אבל האם פופ יכול להמשיך לאמן במשך 10 שנים נוספות?

נובמבר 6, 2017

מאמר מקורי: https://www.poundingtherock.com/2017/11/6/16604130/gregg-popovich-san-antonio-spurs-never-stops-coaching

מרלין דובינסקי / SB Nation – Pounding The Rock

Image result for gregg popovich

דבר אחד הוא בטוח כשמדובר בסן אנטוניו ספרס: הם לעולם לא נעלמים, לפחות לא כל עוד גרג פופוביץ' מריץ את ההצגה. הסבא בן ה-68 הוא המאמן הכי זקן ב-NBA במשך כבר כמה שנים (מי היה חושב שמייק דאנטוני צעיר בשנתיים מפופ?) ולא רחוק מלשבור את השיא של יובי בראון של אימון עד גיל 72.

כנשאל לאחרונה מה המשמעות של לעבור את פיל ג'קסון ברשימת הניצחונות אי פעם, שהוא השיג בלילה האחרון בניצחון על פיניקס סאנס (112:95 לספרס – 5.11.2017), הוא השיב בתשובה קלאסית של פופ:

"כן, זה הדבר הכי חשוב לי בחיי. אפילו הנכדים  יכולים ללכת לעזאזל. מה אני אוכל לעשות כשאפרוש, איזה יין אני הולך לשתות בארוחת ערב, כל הדברים הללו מחווירים בהשוואה למחשבה על כמות הניצחונות שיש לי. אני מקווה שאוכל לאמן מספיק זמן כדי להשיג יותר ממה שיהיה לכל אחד אי פעם. אני רוצה יותר מאשר לכל אחד אחר".

(זה רק חלק מ-17 דקות של מסיבת עיתונאים שפופ העניק למדיה לפני המשחק של הספרס מול הסלטיקס בשבוע שעבר. אם לא קראתם את Paul Flannery’s piece על הריאיון המלא, אני מעודד אתכם לעשות כך).

אם רק המחשבה של פופ מאמן עד לגיל 78 לא מספיקה כדי לשכנע אתכם איך זה מתקבל על הדעת, ההערה שלו למעלה אמורה להגיד מספיק. הוא לחלוטין רואה עתיד עבורו מעבר לכדורסל, וישן סיבות כדורסל אמתיות להאמין שפופ לא יהיה בסביבה לעוד עשר שנים.

פופ נהג לומר שוב ושוב שהוא יהיה מחוץ לדלת 15 דקות לאחר שטים דאנקן יפרוש. אפילו שאנחנו עכשיו בשנה 2 א.ד. (אחרי דאנקן) ופופ עדיין כאן, יש גם את השלישייה הגדולה שבאה בחשבון. מאנו ג'ינובילי, בזמן שהוא עדיין משחק חזק, בן 40 ויש לו שנה אחת נוספת (אופציית שחקן) שנותרה בחוזה, בזמן שטוני פארקר, 35, מחלים מניתוח לאיחוי קרע בגידי הברך.

בעוד שהרכז האול סטאר לשעבר נחוש לחזור למשחק טוב יותר מאי פעם ויש לו מטרה לשחק 20 עונות בספרס ובכך לקבוע שיא מועדון, זה לוקח אותנו ל-2021, וכמו שפופ כבר הודיע בעבר אודות הטריו המצליח ביותר בהיסטוריית ה-NBA:

"אני ארגיש מאוד מוזר ללכת למגרש ולא לראות את טימי או מאנו או טוני שם. (הם) בערך כמו שמיכת הבטיחות שלי או אזור הנוחות. אני אתגעגע אליהם מאוד".

למרות שידע שדאנקן בכוחותיו האחרונים עוד ב-2015, פופ עדיין חתם על הארכת חוזה עד לעונת 2018-19, הסיבה שעשה זאת בגלל הבטחתו להחתמה הגדולה כשחקן חופשי, למרקוס אולדריג', שהוא יהיה בסביבה בחוזהו הנוכחי עם הספרס. כאשר לאחרונה חתם על הארכת חוזה בעצמו, אולדריג' עכשיו חתום עד לעונת 2019-20 עם אופציית קבוצה ל-2021.

Image result for gregg popovich

עם האמור לעיל, 2021 נראית כמו שנה סבירה לבחון אם פופ יהפוך ממאמן NBA לסבא במשרה מלאה ויינן מוסמך. בכל אופן, שום דבר לא חקוק בסלע, וזה מוביל אל השאלה:

מה אם פופ ימשיך לאמן לעוד 10 שנים?

זה בהחלט יהיה מוזר לראות את פופ על המגרש בלי אף אחד מהשלישייה הגדולה המקורית, אבל ישנן סיבות להאמין שפופ יכול להמשיך. הברורה ביותר היא קוואי לנארד. מלבד הבטחתו לאולדריג' ונוכחותם של ג'ינובילי ופארקר, בוודאי אחד מהפקטורים העיקריים שפופ ממשיך היום זה האתגר לבנות סביב סופרסטאר חדש שאישיותו דומה לספרס והמשחק שלו עוצב על ידי פופ בעצמו.

ישנה סיבה שבגינה עשו טרייד על ג'ורג' היל, אחד מהשחקנים החביבים עליו אי פעם, עבור הרוקי הבלתי מלוטש אז ב-2011. פופ הכיר את לנארד, טירון עם הגנה מעולה וללא מגע קליעה שבא מהמכללות, היה משהו מיוחד לפני שמישהו אחר שם לב. פופ אפילו הכריז עליו ככוכב עתידי עוד מוקדם בשנתו הראשונה בזמן שאחרים ראו בו גרסה מעט משודרגת של ברוס בואן.

אם אחת הסיבות של פופ לפרישה הייתה עזיבתו של דאנקן והדאגה שזה יגרום לספרס לא להיות מסוגלים להתמודד בלי אחד השחקנים הטובים שהליגה ידעה אי פעם, אז הוא עשה עבודה די טובה בלאמן שחקן שסביבו בנוי המועדון כדי לא להשתמש בתירוץ הזה יותר. כמו בעניין שלושת הגדולים, קשה לדמיין את לנארד עוזב את הספרס, אבל אם מסיבה כלשהי הוא לוקח דוגמה ממעשהו של אולדריג' ומבקש מפופ להישאר בתפקידו כמאמן ראשי לאורך כל תקופת החוזה שלו, זה אפשרי לדמיין כי המאמן הראשי לא יסרב.

סיבה נוספת שפופ ימשיך לאמן תקופה ארוכה, כאמור, אהבתו לאתגרים חדשים. לא רק התפתחות ה-NBA שומרת את מחשבותיו טריות למצוא דרכים להתמודד עם מגמות חדשות, כוכבים ואפילו קבוצות על, אלא גם האפשרות לפתח יותר שחקנים מאשר רק את לנארד.

דז'ונטה מורי הוא הפרויקט החדש שלו. בחור שלומד במהרה שכבר מפגין כישורי מנהיגות מעולים, מורי הוא סוג של רכז שפופ טרם אימן לפני. עם אורך בלתי נגמר ואינסטינקטים הגנתיים, מורי הוא גרסה אתלטית יותר של היל פחות הרגש בקליעה. אם פופ ועוזר המאמן/גורו הקליעה צ'יפ אנדלנד יכלו להפוך את לנארד לסקורר רציני, למה לא מורי?

לבסוף, אם הגרסה הרזה של אולדריג' יכולה להמשיך להשתפר מגרסת הפורטלנד שלו לאחר שיחה מלב אל לב עם פופ במהלך הקיץ, לספרס אולי תהיה שלישייה גדולה חדשה בידיים שתגרום להם להיות תחרותיים בשנים שיבואו, ולמה שפופ יעזוב סיטואציה מושלמת שכזו? ברור שאולדריג' בן ה-32 לא יהיה בסביבה לעוד עשר שנים, אבל כידוע בספרס, הם כבר מתכננים בחירת דראפט או החתמת צעיר גבוה בקרוב כדי להתחיל לגדל אותו כדי שיוכל לקחת פיקוד כשיגיע הזמן: עוד אתגר חדש עבור פופ.

אם כבר מדברים על זה, אם לפופ יש את הליבה עבור קבוצת אליפות נוספת בידיו והוא בוחר להישאר בסביבה לעוד עשר שנים:

כמה אליפויות נוספות הוא מסוגל לנצח?

זאת שאלה קשה. עם קבוצת העל של הווריורס שהולכת להיות דומיננטית לאורך השנים הבאות ועוד קבוצת על שנבנות כדי להתחרות בה, זאת תהיה משימה מסיבית, אבל אם יש מאמן שמוכן לזה, הוא פופ. הוא תמיד מוצא דרך כדי שקבוצתו תהיה שם עם הטובות ביותר, ומי יודע מה היה קורה אילו לנארד היה נמנע מלנחות על רגלו של זאזא פאצ'וליה בהובלה ב-25 נקודות הפרש במהלך משחק 1 בשנה שעברה בגמר המערב?

כשיודעים את היכולות של פופ למצוא ולעצב כישרון טרי ולהישאר תחרותי למרות מה ששאר קבוצות הליגה עושות, שתי אליפויות נוספות נראות אפשריות. שהוא כבר ה-MVP של הגמר, ללנארד יש את מה שנדרש כדי להוביל קבוצה לאליפות, והסיכויים שהספרס יתמודדו עם הווריורס בשלב מסוים. כשמוסיפים עוד מדד, אולי לאחר עידן הווריורס, ורואים כי פופ כמעט בעל ממוצע של אליפות אחת כל חמש שנים.

לא סביר ככל שזה יהיה, לגרג פופוביץ' יש את מה שדרוש כדי לאמן את הספרס לעוד עשר שנים. אם הוא עושה כך, ללא ספק הוא יהפוך מאחד מהמאמנים הטובים אי פעם לטוב ביותר, ללא שאלות מיותרות. האש עדיין בוערת בפופ. וכל עוד הוא בסביבה, הספרס לעולם לא ייעלמו.

Image result for san antonio spurs championships

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. אני מאמין שהיכולת של פופ או כל מאמן אחר לקחת אליפות תלויה קשר ישיר ליכולת של קוואי לנארד לחזור בריא
    הימרתי על 2 טבעות בעשור
    פופביץ מעבר להיותו מאמן ענק הוא דמות
    גם אם אתה לא אוהד הספרס אתה לא יכול שלא לכבד את המועדון ואת הדרך שלו
    פופ כמאמן נתן קריירה ללא מעט שחקנים מה שלא בדיוק אפשר להגיד על פיל ג’קסון שזכה לאמן את הטובים ביותר בשיאם
    וכמובן פיתח דור של מאמנים זה שהוא נתן הזדמנות לבקי האמון כעוזרת שם אותו במקום אחר בהיסטוריה
    לדעתי הוא ימשיך עוד כ 5 שנים מעניין לראות את הספרס בעידן שאחרי מאנו ,פרקר ,גאסול ואלדריג׳

  2. השאלה אם פופ ימשיך לאמן כבר לא רלוונטית. הוא השפיע על המשחק בצורה כל כך מוחלטת, שכולם מנסים או משחקים כמו סאן אנטוניו.

  3. בתקופה הנוכחית פופ מנהל שחקנים עם אוריינטציה אישית ונתונים פיזיים/אתלטיים מעולים.
    בעבר המשחק של הקבוצה היה בנוי כולו על יסודות של הנעה, ריווח, קבוצתית ומשמעת טקטית.
    המשחק של הקבוצה מאז 2015 קצת פחות מעניין מאשר בשנים שקדמו (סוג של טיקי טקה) ומושתת על יוצר בידודים מבעבר.
    בכל מקרה העונה הזו נותנת לי אופטימיות גדולה בכל מה שקשור ליכולת של פופ לנהל כוכבים שהמשחק שלהם בנוי על יכולות יותר מאשר על חוכמה.

    גו מאנו גו!!!

  4. כל כך נכון, כל דקה שהאיש אתנו היא רווח נקי .. לא זוכר מאמן שפיתח כל כך הרבה שחקנים ואנשי מקצוע תחתיו כמו פופ.

  5. עם כל הכבוד לאליפויות של הזאן מאסטר הפופ הוא ללא ספק המאמן הגדול ביותר בגלל שהוא הופך את השחקנים שלו לכוכבים ולא ההפך.
    הוא האוברדוביץ' של של אמריקה 🙂

  6. תודה רבה!

    אני מקווה שיישאר כמה שיותר. הוא דמות היסטורית.
    אבל הוא כבר סימן לו יורש – מסינה.
    ולטווח הארוך, אני מפנטז על לראות את מאנו על הקווים עם פארקר עוזרו.
    ודאנקן אב הבית, ובוריס דיאו אחראי על הבית קפה באיצטדיון…

  7. פופ יפרוש בעתיד הוא כבר הכין את הקרקע, אין שאלה שהוא גדול המאמנים מאז ומעולם,היכולת להשאיר קבוצה בטופ 20 שנה תוך שינוי הסגל סגנון המשחק, להצעיד מגמות חדשות,כמות המוחות שהוא מוציא לליגה, אגדה.

  8. תודה סמיילי. לדעתי עומד בקנה אחד עם אאורבך בתור גדולי המאמנים בהיסטוריה של הליגה.
    שונא אותו לפעמים, אוהב אותו לפעמים, אבל תמיד מכבד אותו.

  9. מעריץ את האדמה שהפלח חורש.

    בין שאר תרומותיו למועדון יש גם משהו סמוי אבל בעל ערך. אני סבור ש"לשחק בשביל פופוביץ" מוציא מכל שחקן בליגה עוד עשרה אחוז שלא היו ניתנים במקום אחר.

  10. תוך כמה שנים יבינו פה שקיווי הוא לא כוכב כדורסל בסדר של דאנקן האפור,הסיכוי של הספרז לקחת אליפות הוא 0 ופוופ חסר החשק ממשיך רק כדי שתהיה לו אפשרות לאמן את לברון בנבחרת.

  11. כבר איזה 20 שנה אני 'עולה' על פופ, שלעתים אני מכנה 'הפלח' (בגלל לבושו) , או 'הקומוניסט' (בגלל הידע שלו בספרות הרוסית ובהסטוריה של העם – הוא אפילו הירצה על כך באונ' הארווארד), אבל האמת היא שאני מעריץ גדול מאד שלו,ולדעתי המאמן הפיקח מכולם. וואללה כמה שנאתי אותו במשחקים נגד מיאמי בימי האליפות). הוא המאמן השנון ביותר, ואולי גם האנושי ביותר מכולם!

    תודה על התרגום המצויין.

  12. תודה על תרגום מעולה.

    דוראנט לדעתי חתום לשנתיים בווריוס. אחריהם יש על מה לדבר.
    אחרי זה יהיה קרב עם הקבוצה של לברון (במערב כנראה), ובוסטון (עם דוראנט?), סביר להניח שב8 שנים הוא לוקח 2 או 3.

  13. תודה על התרגום.

    אמנם היו מאמנים אחרים שעונדים יותר טבעות על האצבעות,
    אבל לשמור על הספרס במשך 20 שנים ברציפות בצמרת של הליגה, ולא משנה מי פצוע, ומי עולה בחמישיה (בעיקר שמות אנונימיים), זו הסיבה שמבחינתי הוא מס' 1.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט