סיקור משחקי יום שלישי / צוות דובי

טורונטו רפטורס (7-14)  126 – פיניקס סאנס (16-9) 113

יממה אחרי הניצחון המרשים בפילדלפיה (101-115) הגיעו הסאנס להתארח בטורונטו, אצל הקבוצה הביתית הטובה בליגה (1-8 לפני המשחק). לא נתוני הפתיחה הטובים ביותר עבור הקבוצה הצעירה מפיניקס לסיים רצף של שישה משחקי חוץ, ועוד מול קבוצה שנחה בבית מאז יום שישי, כשניצחה את אינדיאנה. אפילו לא כשמאמן הסאנס הוא ג'יי טריאנו הקנדי שמכיר את הראפטורס היטב, אפילו לא כשבראש הצוות ניצב דווין "אתמול הורדתי 46 על הסיקסרס" בוקר. אל בוקר דנן עוד נחזור, אבל בינתיים, מה היה לנו שם, במשחק?

ובכן, די צפוי. פלגים, פלטינות, שטנגה, שמן, שמן ברקס… כל הדברים הרגילים. חמש דקות מתחילת המשחק הראפטורס עולים ליתרון, ומשם עד לסיום הדברים מתנהלים על מי מנוחות, עם יתרון בטוח שנע באזורים הבטוחים של 10-20. הפלטינות של טורונטו? תגידו אחריי… דרוזאן ולאורי עם 20 נקודות לראש, ובסוכריות, קרשים וגניבות 8, 7, 3, ו – 10, 6, 2 בהתאמה. לצידם איבקה חזר להיות אייר קונגו עם 19 ו 3 גגות, וג'ייק פולטל חזר ממחלה ועלה מהספסל עם 15. סה"כ 7 ראפטורס בספרות כפולות וניצחון מפוהק שלא הוטל בספק לרגע.

ואז, בדקה ה 45 על השעון, הסאנס מקבלים גם את האלמנט. בוקר במהלך הגנתי שגרתי במרכז המשחק, דורך על רגל ישרה, ומיד תופס את אזור הענבים, ונתקע. לא משנה מה עושים. מורידים מהג'ק, מכניסים לרוורס, מרימים הנדברקס… לא זזה רוורס. בסופו של דבר אין ברירה ונושאים את הבונבוניירה על כפיים לחדר ההלבשה, עם הפיסוק התקוע והכל. האבחנה הראשונית בסיום המשחק הייתה מתיחה באזור המפשעה. לא ברור כמה זמן ייעדר בוקר.

עד לאותו שלב הפגין הכוכב הצעיר משחק פושר, עם 19 נקודות אמנם, אבל רק 15-4 מהשדה. חוץ ממנו קלעו לא פחות משבע שמשות בספרות כפולות, חמש מהן מהספסל, שתרם לא פחות מ (!). הרבה רגשות מעורבים בחדר ההלבשה האורח בסיום המשחק.

לטורונטו היה זה משחק עשירי ברצף עם 100+ בנקודות. 3 פעמים בעבר קלעה הקבוצה 100+ בעשרה משחקים רצופים.

בפיניקס טי ג'יי וורן הורחק ברבע השלישי עם שתי טכניות, טייסון צ'נדלר קשישא קיבל כבוד ומנוחה.

 

https://www.youtube.com/watch?v=jSuJMhAgpFA

אוקלהומה סיטי ת'אנדרס (12-10)  100 – יוטה ג'אז (11-13) 94

יוטה הגיעה לאוקלהומה במשחק שני של בק טו בק אחרי שישה ניצחונות רצופים, האחרון בהם השחיטה הבלתי סבירה של וושינגטון בלילה הקודם, 69-116, ועם המאזן הטוב בליגה במשחקים שניים של בק טו בק (1-4 לפני המשחק). וכל זה בלי מעוז ההגנה, הסנטר רודי גובר, ובלי רודני הוד, שישב ארבעה משחקים בחוץ עם קרסול נפוח. הלילה, קיבלו הג'אז חזרה את הביג פרנץ' טאוור אוף דיפנס.

מולם עלתה אוקלהומה, עם שני ניצחונות רצופים אמנם אבל מאזן שלילי (12-10), וניצחון אחרון קשה על חצי קבוצת ספרס 87-90.

את הרבע הראשון סיימו דווקא האורחים ביתרון מבטיח, 19:28, כשאת עיקר הנזק גורמים הרוקי הנהדר מיטשל עם 9 ואינגלס עם 6, כל ה15 משלוש. ברבע השני החלפת מהלומות הדדית, ידידותית למדי, ובמחצית דברים נשארים כמעט כשהיו, והאורחים יורדים להפסקה ביתרון 8, 39:47.

ברבע השלישי ממשיכות הקבוצות בדיוק מהנקודה שבה הפסיקו, עד שבנקודת האמצע של הרבע קורה המקרה. כלומר לאף אחד זה זה ממש נראה "מקרה", חוץ מלראסל ווסטברוק…. הנ"ל מכדרר על קשת השלוש, עושה תנועה, ומקבל פאול מג'רבקו. סתם פאול. ניסיון חטיפה, שריקה, השבדי מרים יד, ממשיכים. נכון? לא! ווסטברוק מקבל טכנית!! על מה, כבוד השופט, על מה?? סתם זרקתי מילה, בחיי…

בכל מקרה, קרה מה שלא קרה, הצ'יטה מתעוררת בתוך הראס, הרכז מוריד הילוך, לוחץ על טורבו ועובר למוד תקיפה. התוצאה – 11 נקודות לווסטברוק עד סוף הרבע, מכל הטווחים ובכל הצורות, ויתרון שמגיע בשיאו ל17. לטובת יוטה. כן ידידיי, כשאתה חי על הצ'יטה אתה מת על הצ'יטה. עם קצת צמצום בסיום נסגר הרבע על 68:80 לטובת האורחים.

ברבע הרביעי דברים משתנים. פול ג'ורג' והמחליפים מחליפים ביניהם את הדברים האלה שנקראים מסירות, נוגסים בהתמדה בהפרש, ו7:30 לסיום, כשווסטברוק וכרמלו חוזרים זה כבר 4 בלבד לג'אז, 78:82. הת'אנדרס רואים כי טוב, ממשיכים להתמסר, וחשוב מכך, לתת לכל אחד לעשות מה שהוא יודע. פול ג'ורג' קולע מבחוץ, שומר ונכנס לסל, כרמלו קולע מבחוץ ונלחם מתחת לסלים עם הבולי באסקטבול הישן והטוב, ואדאמס מרביץ, מכשיל, מלקט ומדי פעם נוגח פנימה קרן. ווסטברוק מצטרף לקונצרט כחלק מהתזמורת וכולם ביחד שרים הללויה.

הסוף? 14:32 ברבע לטובת אוקלהומה ובסיום 94:100 למארחים. זאת הקבוצה, טמבל! כל מה שנשאר לדונובן זה לקחת את הוידיאו של הרבע האחרון ולהקרין לחבר'ה בלופ עם כותרת: "ככה".

ווסטברוק עם 34 נקודות וטריפל דאבל (14,10) הוביל את המארחים, בעזרת 21 של ג'ורג', 20 של אדאמס ו14 של אנטוני, שלקח במשחק 19 זריקות, וקלע 9, אחרי שבשני הניצחונות הקודמים זרק יחד 17.

את הג'אז הוביל הרוקי מיטשל עם 31 ב22-11, מזה 12-5 משלוש. אינגלס ניסה לסייע עם 16. ספולושה תרם 11 מהספסל ולא שכח חיבוקים לכל החברים לשעבר בסיום המשחק.

הג'אז יוצאים מכאן לסדרה מפרכת של 7 משחקי חוץ ב8 משחקים. הת'אנדרס, כאמור, הולכים לחדר ההקרנות עם הרבה סטילה וקיסמים לעיניים.

פורטלנד טרייל בלייזרס  (11-13) 92 – וושינגטון וויזארדס (11-13) 106

וושינגטון הגיעה למודה סנטר יום אחרי תבוסה יוצאת דופן ותצוגה קליעה פשוט נוראית בדרך ל-69 נק' בלבד מול יוטה, ופגשה את פורטלנד שלמרות עונה לא רעה עמדה לפני המשחק על מאזן ביתי בינוני של 6-7.

אבל הערב היה סיפור אחר לחלוטין, בעיקר בזכות שחקן הכדורסל בעל הג'אמפ שוט היפה בליגה – בראדלי ביל. ביל היה פשוט מדהים לאורך כל המשחק ולטרייל בלייזרס לא היו תשובות אליו. הוא סיים עם הסל האחרון של וושינגטון שהעלה אותו ל-51 נק' במשחק, ב37-21 מהשדה לא רעים בכלל.

ביל גם היה זה שהוביל ריצה וושינגטונית ברבע השני בו ברחה האורחת ליתרון דו ספרתי, כשהיא מסיימת את המחצית ביתרון 14 (37-51). פורטלנד ניסתה להתאושש ברבע השלישי עם ריצת 10 אפס שהורידה מ-23 ל-13, אבל בכל פעם שהיא התקרבה ביל – וקצת אוברה ג'וניור, סקוט וסאטורנסקי – היו שם כדי להשקיט את הקהל.

פורטלנד לא הצליחה להתקרב יותר מ-7-8 נק' לוושינגטון למרות ערב קליעה טוב מאוד של הצ'יף אל פארוק אמינו שצלף 5 שלשות מ-8 ניסיונות ו-30 נק' טיפוסיות של לילארד, בעיקר בגלל משחק לא טוב של מקולום ותרומה כמעט אפסית מהספסל.

https://www.youtube.com/watch?v=FjypoOxo4gw

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 86 תגובות

  1. ראסל השתכנע סופית- אוקייסי תנצח רק כשהוא מחזיק בכדור לפחות 80% מהזמן וזורק 40 פעם לסל. כל הפול ג'ורג'ים ושאר המיותרים שלצידו הם חלק ממזימה כלל עולמית להוציא את הכדור מידיו ולתת את תואר הmvp לדוראנט. ראסל נגד המוח של ראסל ואןקלהומה סרט ההמשך!

  2. אפשר כבר לסיים את מסיבת ה'פייק-ניוז טריפל דאבל' (= הרבה בטור הססטיסטיקה, מעט בהצלחה קבוצתית) הזאת? מדובר בגרסה נוספת לגילברט ארינאס (שהוא גרסה נוספת לסטיב פרנסיס, שהוא גרסה נוספת לסטפון מארברי…וכן הלאה). שחקן שמחזיק הרבה מדי בכדור, בעל יכולת קבלת החלטות מוגבלת ואגו ע נ ק. משעמם.

  3. שנאת ראסל ווסטברוק. לא משנה מה הוא יעשה, תמיד תימצא הדרך לשנוא אותו. להפחית בחלקו. להצביע עליו בתור אשם.

    מסיים משחק עם טריפל-דאבל נהדר 3-14-34, באחוז סביר מהשדה (48) ומעולה מהקו (8 מ-9). בדקות ארוכות היה היחיד בקבוצה שעצר את הסחף של יוטה שאיימה לגמור את המשחק.

    איך זה נכתב? "עם קצת צמצום בסיום נסגר הרבע על 68:80 לטובת האורחים". ככה, נסגר הרבע עם קצת צמצום של רוח רפאים. אולי דוראנט הקדוש הגיע לעזור, נגד ראסל הרשע. לא של השם המפורש.

    הלאה. הגענו למהפך. שנעשה מן הסתם נגד ראסל הרשע. "ברבע הרביעי דברים משתנים. פול ג'ורג' והמחליפים מחליפים ביניהם את הדברים האלה שנקראים מסירות", מספרים לכם.

    עובדות על הדבר הזה שנקרא מסירות. ברבע הרביעי רושמת אוקלהומה 5 אסיסטים. 4 מתוכם של ראסל. במשחק כולו רושמת אוקלהומה 18 אסיסטים. 14 מתוכם של ראסל.
    פול ג'ורג' מלהקת "פול ג'ורג' והמחליפים" סוגר משחק שלם עם 1 אסיסט. כרמלו, 1 אסיסט. אדמס, 1 אסיסט. פלטון, 1 אסיסט. יתר "המחליפים", 0 אסיסט. במשחק שלם. אבל "ברבע הרביעי דברים משתנים. פול ג'ורג' והמחליפים מחליפים ביניהם את הדברים האלה שנקראים מסירות". אלה בטח אסיסטים לדוראנט שקלע והביא למהפך. מהדברים שלא נרשמים בסטטיסטיקה. נצחון נגד יוטה עם ווסטברוק שהצטרף אליה.

    זה מצחיק כי דוראנט נותן את כל הסיבות לשנאה כלפיו. עשה במכנסיים במשחקי קלאצ'. התחיל לנהל מגעים עם דרימונד גרין במהלך העונה ההיא. עבר במפתיע בלי להשאיר לאוקלהומה שום תמורה. בחר את הדרך הקלה ביותר לאליפות שאפשר. פותח חשבונות פייק. מתנהג כמו דושבג. אבל לא, דוראנט הוא הקדוש. קל לאהוד מי שנמצא בקבוצה חזקה, הכי חזקה שיש. ווסטברוק, שנשאר נאמן לקבוצה שלו, הוא השטן. הרבה יותר קל לשנוא את החלש.

    1. צ"ל טריפל-דאבל של 13-14-34
      ועוד קטנה. מה שעשה את מהפך הרבע הרביעי הוא ההגנה של אוקלהומה, שחנקה את משחק המסירה של יוטה.
      עד לרבע הזה, יוטה עשתה 16 אסיסטים. ברבע הרביעי, מוליכי הכדור נחנקו על 2 בלבד. יודעים מי רדף אותם? בדיוק.

      1. בוא נגיד את זה פשוט: זה פחות אוקולהומה ניצחה, זה יותר יוטה הפסידה.
        גם בק2 בק שהשפיע קצת על עייפות ברבע האחרון.
        גם כמה חיסורים (כמו רודני הוד, נטו וכו")
        וגם הגבלת דקות מסויימת של ספלושה וגובר (הודיעו מראש שיגבילו להם דקות משחק).

        אין ספק שעיקר הניצחון הוא על ראס. למרות שאישית אני פחות אוהב את סגנון המשחק שלו.

      1. בוודאי. בכלל לא אוהד אוקלהומה, באתי לראות את יוטה עפי ההמלצות, ויצאתי עם דונובן מיצ'ל (נפלא), וגם עם ראסל וסטברוק. שהחזיק קבוצה נרפית על הגב והצליח לעצור את הסחף, במשחק טוב שלו, מה בכלל יש להתווכח. המון ריבאונדים, הגנה עיקשת, היחיד שנותן אסיסטים (והמון), וקליעה בסדר גמור (אחת נוספת בפנים והיה מיישר קו עם פול ג'ורג'). אולי הוא זורק יותר מדי מהשלוש אבל זו בעיה מוכרת ובטח לא מה שיטה את הכף לחובתו. לא הערב. ראסל נתן לאוקלהומה נצחון שהם היו חייבים.

    2. 100000+
      ראס האשם תמיד ….על-פי כת שונאים

      דוארנט הוא הגיבור שתוך כדי קרב מול האויב המר מתברר שהיה הג'עסוס שגוייס ע"י ג'נרל גרין וקפטן קריי וחיבל בסיכויי קבוצתו ולאחר מכן הוברח אליהם באישון לילה.

      דוראנט פתאום הפך שוב למלאך וראס לשטן

      אין מה לעשות יש אנשים שרואים דברים אחרת ,הצורה בה נכתב סיקור המשחק מראה כמה הכותב "אובייקטיבי"

        1. אם היית מדבר עם אנשים, מילא.
          יש לך עסק עם פירורים של האדם שמצטער שהאתר לא נפל לדיקטטורה הדמגוגית שלו, ועושה כל שיכולתו להמשיך מאיפה שהפסיק. מציע להתעלם מחסר החיים, האיש שנהנה לטחון לנו כאן, לא משנה אם הוא אתיופי או בלדי.

          1. פירורים של אדם? דיקטטורה דמגוגית? בקושי מגיב פה ולא מכיר אותך, אבל לא רק שאתה טועה אתה גם מנסה למחוק ביקורת על סמך אד-הומינם כלשהו. לא מסכים למה שנכתב- תכתוב מה לא טוב, נקסט

          2. לרצף דמגוגי ברור שכל כך מלא בשקרים, השוואות בין דברים לא קשורים והתעלמויות מהמציאות תוך המצאת טיעוני קש, לא צריך לענות ברצינות. לפעמים מספיק לחשוף את הפרצוף שמסתתר מאחוריה.

          3. תגיד אתה רציני? תקרא את התגובה שמתייחסת למשחק. מה שם שקרים, דברים לא קשורים, התעלמויות מהמציאות? הכל סטטיסטיקות מהמשחק! מה אתה כל כך שונא? יש לך מה לטעון עניינית, תטען. לא, תתעלם. על מה אתה משתולל? פירורים של אדם, אתה יודע כמו מה זה נשמע?

          4. ובכל משפט שלך, שרושף שנאה לא מנומקת, רוויית ביטויים סתמיים ("דמגוגיה", "שקרים", "טיעוני קש", "דיקטטורה", "פירורים של אדם") – אתה רק מבסס את מוטיב השנאה לראסל ווסטברוק; אפילו עד כדי להשתולל על מי שמגיב בזכותו, לשם הגעת. מ.ש.ל.
            (נ.ב מניח שאתה רואה עצמך כאדם פתוח ליברלי נאור שתומך בחופש ביטוי בלה-בלה. תתעורר: אתה לא)

          5. לא, בלדי. לא מגיע לך דיון רציני. וגם לא לרצף ה"טענות" שכתבת שם. אם אתה לא יודע שמה שכתבת שם הוא דמגוגיה מוחלטת שלא ראויה ליחס, אז אתה לא אחד שמגיע לו יחס. תבחר אחד ואלך לפיו.

  4. סיקור ענק!!
    דונובן בהחלט צריך להקרין בריפיט את הרבע האחרון. נראה לי שזה משחק ראשון העונה שאוקלהומה חוזרים מפיגור לניצחון ברבע האחרון, ולא היריבה שמולם..

      1. מלח מים…
        מדהים איך יוטה כבר נותנים לו את המפתחות. היתה טכנית אחת ונתנו לו לזרוק, וזה כבוד שלא נותנים לרוקי. הוא האיש החדש של המועדון, וסוכריה על הנטישה של גורדון היוורד.

  5. סיקור מעולה. הוצאת הרבה משלושה משחקים 🙂
    אבל
    עם כל הכבוד לכוכב הגדול והמוכח אל פארוק אמינו לתת לו את התואר "הצ'יף" עלול להקים עליך את אוהדי בוסטון לדורותיהם. הגרעין הקשה של מועדון אוהדי רוברט פאריש ידוע בזה שאין להם גבולות ואין להם אלוהים. ראה הוזהרת…..
    חוצמזה שלדעתי ווסטברוק ענק. אולי די סוליסט אבל ענק.

  6. ראיתי וושינגטון פורטלנד.
    בראדלי ביל התחפש למייקל גורדן.
    קבל שמירות משלושלשות הכל.., הגנת ברזל.
    הכל נכנס לו.

  7. טוב תקשיבו כרגע נזכרתי בחלום מהלילה.
    חלמתי שדורון מתקשר אלי ומתחיל לדבר איתי.
    לא הבנתי איך הוא השיג את הטלפון שלי אבל פחדתי לשאול 🙂
    הוא אמר שהוא עושה עכשיו שיחות עם כולם.

    תתכוננו 🙂 🙂

        1. שאלה טובה..
          את לונזו ראיתי לא מעט ואהבתי את מה שראיתי..
          את מיצל בקושי ראיתי.
          אני אופטימי לגבי לונזו לא יודע ביחס למיצל אבל לא שולל.

  8. רוצה להבהיר משהו, ומקבל את מי שלא קלט מהסיקור, ויכול להיות שבאמת הייתי ביקורתי באוטומט על ראסל, כי ככה זה.
    המשחק הזה היה שיקוף מדויק של המתכון של אוקלהומה להצלחה.
    ווסטברוק נותן את הטון, ומוליך, ומוביל וקובע ועושה את המקסימום שהוא יכול, כדרכו, ושומר את הקבוצה התמונה כמעט לבד.
    אבל, וכאן ההבדל והלקח שהקבוצה חייבת לקחת, ברגעי ההכרעה כולם מתכנסים כל אחד למקסימום של עצמו, במקום בו הוא הכי טוב, ויחד מנצחים, וככה מנצחים.
    ואגב, לא אמרתי מילה על רוברסון, וגם לו יש מניות בניצחון, עם הגנה מצוינת כשצריך, וגראנט עם החלקים שלו, וכל אחד שיחה על המגרש.
    ואם מישהו אחרת, כנראה הסברתי לא טוב.

    1. +1
      ראסל הוא שילוב נדיר של כשרון על ואופי של אחד שתמיד צריך להוכיח. ממש לא שייך לרשימה של מרבורי, ארינאס או סטיבי פרנצ'ייז, אם כבר דומה למייקל וקובי עם קריירה שהתגלגלה אחרת. בינתיים

      1. השוואה מעניינת. יש לו כנה דברים להוסיף, ולא פחות מזה כמה התמודדויות לעשות. אם לא יצליח להנהיג קבוצה שכרמלו וג'ורג' ירגישו חלק ממנה בסופו של דבר הוא ימצא את עצמו בסוף העונה באותו מקום שהיה בשנה שעברה.

      2. ראסל הוא שילוב נדיר של טמטום אנושי ומחלת הכלבת.
        הוא נושא את המחלה במשך כל השנה, אבל רק בפלייאוף מתחיל לרייר.
        תודה לאל שאני מחוסן

  9. סיקור פגז!
    אוקלהומה חייבים להשתמש יותר באדאמס. הבן אדם לא מחטיא מהשדה.
    עכשיו כשלארי נאנס ג'וניור חזר ללייקרס וקוזמה ישחק פחות, יש לנו שלישיית רוקיז חזקה מאוד שבולטת מעל כולם ובפער: סימונס, מיטשל וטאטום.
    ערב מטורף של ביל. הפציעה של וול מדאיגה. אמרו שייעדר שבועיים. עברו שבועיים ואפילו אין עדכון על ההתקדמות שלו לקראת חזרה למגרשים.

  10. אחד הסיקורים היותר מהנים שקראתי באתר!!

    כל מי שקושר בין הביקורת על ראסל לדוראנט – אין קשר. הביקורת היא על סגנון המשחק והריכוזיות של ווסטברוק מתוך המחשבה שבדרך הזאת זה לא יעבוד והאמזן של התאנדר בינתיים תומך במחשבה הזאת. נכון, עם ג'ורג' וכרמלו היה ברור שהם יצטרכו זמן להיכנס לעניינים ולהתחבר אבל רבע עונה כבר מאחורינו. למזלם המערב לא בורח לשום מקום והיריבות שלהם לפלייאוף נפצעות בלי סוף (קליפרס, יוטה, ספרס, דיוויס בניו אורלינס,, מילסאפ בדנבר, קונלי בממפיס). בעונה נורמלית הם כבר 4-5 משחקים מהמקום השמיני.

  11. המזרח צפוף. אחרי בוסטון קליבלנד טורונטו, יש 7 קבוצות על 5 מקומות בפליאוף. מילווקי דטרויט אינדיאנה ניקס מיאמי וושינגטון פילדלפיה.
    עם הפציעות של thj ופורזינגיס נראה שהניקס בדרך למקום הכי גרוע. 9-10.

  12. OKC של ראס בשנה שעברה = מקום 6 והעפה בסיבוב הראשון
    OKC של השנה עם ראס, כרמלו וג'ורג' חותמת כרגע על מקום 6 (ותעוף בסיבוב הראשון)

    ונשאלת השאלה למה כוח האש הזה לא מצליח להגיע לידי ביטוי?
    האם מדובר בבעיה של ראס (הוא היה גם בשנה שעברה) או ברכש?

    אז כמו בסיפור של ראס ודוראנט, אין כאן טובים ורעים ואין כאן משחק סכום 0:
    תקרת הזכוכית של ראס היא סיבוב ראשון בפליאוף. איך זה קורה לשחקן כל כך טוב? HOF עתידי. איש שמגדיר מחדש את עמדה מס' 1? מישהו שהתשוקה שלו למשחק מזכירה רק את צ'ארלס בארקלי?
    כי לראס יש את הפגמים באופי שמונעים ממנו לחלוק, מונעים ממנו לשתף. זאת החבילה. אולי בגיל 30 +, זה ייראה אחרת.

    לגבי כרמלו וג'ורג', כאן מי שלקח אותם היה צריך להבין את מי הוא מקבל. מדובר בחיות סטטיסטיקה שהתרומה הקבוצתית שלהם שולית מאד למשחק. במקרה של כרמלו, יש גם תרומה שלילית לחדר ההלבשה. עכשיו, אפשר להעריך את דוראנט שעם ראס יותר מדגדג את צמרת המערב במשך שנים.

    צריך גם לשים לב לסטיבן אדאמס. אני מאד אוהב את השחקן הזה. אני חושב שהוא לא בא מספיק לידי ביטוי בקבוצה. הוא האופציה הרביעית לסל. אם הוא היה משחק בקבוצה אחרת עם מאמן אחר, לא מין הנמנע שהוא היה נחשב כבחירת אולסטאר פוטנציאלית.

    1. 1. אני חושב שזאת בעיה במאמן ושיטת המשחק שלא מביאה למיקסום היכולות של הקבוצה הזו. לדעתי הסגל שלהם מצויין.
      בהרבה משחקים נראה שהם עדיין עם הבידודים לפי תורו וכולם עומדים ומסתכלים.
      2. אדאמס מצויין, אבל בסופו של יום הוא עדיין מוגבל מאוד התקפית. מה שהוא עושה, הוא מצויין בו שזה תנועה ללא כדור בפיק נ רול, הגנה וריבאונד. לא בטוח שהוא אולסטאר בכל מצב אחר, אבל משתמשים בו כמו שצריך עם ווסטברוק בפיק נ רול.
      3. אני בטוח שבחצי השני של העונה הם יראו יותר טוב כי סגל כזה שווה פלייאוף (מערב או מזרח). אי חושב שפרסטי צריך לתת פתרון כי אין ספק שהשיטה של המאמן לא מוציאה את המיטב מהסגל הזה (ברוקס עשה עבודה טובה יותר – אבל היה לו סגל מוכשר יותר).

  13. אחרי הזמן הזה של ביל לבד הוא יבין שהוא הברומטר של הוויזארדס ולא וול.
    דווקא השנה ביל מצויין ויותר חשוב, הוא בריא ולא מחמיץ משחקים.

  14. תודה לדובי וניר על סיקור מצוין. אני כן הבנתי את רוח הדברים של דובי גם ללא ההבהרה. ראס שחקן ענק ולוחם והכל ועושה המון דברים. אבל זה לא בא לידי ביטוי במשחק הקבוצתי. זו אשמתו ואשמת המאמן. יש להם מזל שהם במערב ולא במזרח.
    פורטלנד קבוצה עלובה, נמאס כבר לחזור על זה.
    אני רק שאלה: למה משחק של ביל בו קלע 51 נקודות מוגדר "כענק"? נשים את ההגנה בצד, מה ענק בזה שהוא זרק לסל 37 פעמים, אין כאן אחוז קליעה מדהים. אם היה זורק רק 18 פעמים הוא היה קולע 25 נ"ק. אם קווין לאב יזרוק בקצב דומה גם הוא יקלע 50 נ"ק. זו היתה הופעה קובי ברייאנטית ותו לאו.
    🙂

  15. אשך – מטיפוס אנרכיסט ומצחיק שחולם על ציצים הפכת לתוחאס לאקר שחולם על דורון …איך נפלו אשכים
    לגבי דובלט – השידורים לערד מגיעים באיחור של שתי יממות. הוא מפרש משחק מלפני יומיים… כדי שאוקלהומה יגיעו לפלייאוף ראסל צריך להיות אגואיסט כמו בשנה שעברה. כדי שהם יצליחו בפלייאוף הוא צריך למסור . בקיצור אין עתיד בקבוצה הזו, יוסטון לעניים.

    1. יוסטון לעניים? היו רוצים. בשנה שעברה, כשהם התמודדו מול יוסטון בפלייאוף, חזיתי להם תבוסה רבתי וזה אכן קרה, פח של קבוצה. אולי השנה הם פתאום יתחברו לקראת סוף העונה.

      נ.ב. הידעת שפרות לא עושות מו אלא מה, כמו כבשים?
      מעתה אמור meh ולא mooh

      1. עגל שעוד ינקת חלב (רציתי להגיד בצחוק מפרה, ואז נזכרתי שאתה עגל)
        אני כבר ידעתי הכל על פרות…
        לגבי יוסטון. זה אוקלהומה פלוס סיבוב אחד. אל תהיה פתי מאמין…
        בסוף שחקן אחד כמה שהוא טוב (חוץ מלברון) לא יכול להוביל קבוצה בפלייאוף

  16. דובי, שאפו על הפרגרף הבא.

    "ברבע הרביעי דברים משתנים. פול ג'ורג' והמחליפים מחליפים ביניהם את הדברים האלה שנקראים מסירות, נוגסים בהתמדה בהפרש, ו7:30 לסיום, כשווסטברוק וכרמלו חוזרים זה כבר 4 בלבד לג'אז, 78:82. הת'אנדרס רואים כי טוב, ממשיכים להתמסר, וחשוב מכך, לתת לכל אחד לעשות מה שהוא יודע. פול ג'ורג' קולע מבחוץ, שומר ונכנס לסל, כרמלו קולע מבחוץ ונלחם מתחת לסלים עם הבולי באסקטבול הישן והטוב, ואדאמס מרביץ, מכשיל, מלקט ומדי פעם נוגח פנימה קרן. ווסטברוק מצטרף לקונצרט כחלק מהתזמורת וכולם ביחד שרים הללויה."

    התגלגלתי 🙂

  17. סיקור נהדר חברים. אני עדיין מתאושש מלילה בניואורלינס ואחזור לעזרה בשבוע הבא.
    רק אתמול קראתי לביל ופורטר רול פליירס אז ביל התחפש לקובי בריאנט.
    ואוקלהומה מפה לשם עם 3 ניצחונות רצוף. יפה לא יפה, תקראו לראס ראש בלטה ומה שתרצו, לגרד ניצחונות זה ההתחלה של רצף ניצחונות דו ספרתי בהסתכל על הלו"ז.

    1. אלה ניצחונות מטעים שרק מכניסים אותם עמוק יותר לבור הצואה כי הם מאפשרים להם להמשיך להתעלם מהבעיות האמיתיות.

      1. לא בטוח, הרבה פעמים ה W פותר הרבה בעיות, גם אם מגיע בצורה מכוערת. אם מסתכלים על הלו"ז יש להם רצף משחקים קל, בקלות יכולים להגיע ל12 ניצחונות רצופים והרבה יותר קל לעבוד על דברים כשמנצחים.

        1. השאלה היא האם נקבל מלו שקולע ב 20 % או את זה שקולע ב 38 אחוז ועושה הגנה ולוקח ריבאונד. כשכל השלושה טובים הם יכולים לקחת בקלות רצף של 10 נצחונות פלוס…

להגיב על Ljos לבטל

סגירת תפריט