סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

 

אינדיאנה פייסרס (13 – 11) 115 – ניו יורק ניקס (11 – 12) 97
כצפוי. פרוזינגיס לא שיחק, ולניקס לא באמת היה מה למכור (בטוח שלא על הגב של החלק הלא נעים של באק טו באק).
הפייסרס הובילו בהפרש דו ספרתי כבר אחרי רבע אחד (31 – 19), ובהפרש בלתי מחיק כבר במחצית (66 – 40 לפייסרס במחצית).
המחצית השנייה הייתה לפרוטוקול בלבד.
בשורות הפייסרס 7 שחקנים סיימו את המשחק בדאבל פיגרס (כל החמישייה), כאשר אין בקבוצה שחקן שמסיים את המשחק עם יותר מ-30 דקות –
יאנג (20 נק') ובוגדנוביץ (19 נק') היו הקלעים המובילים של הפייסרס.
הבשורה עבור הניקס היא משחק מצוין של הרננגומס מהספסל,
הוא סיים את המשחק כקלע המוביל של הקבוצה עם 14 נק', כאשר בנוסף הוא גם קטף 10 רב', והוא סיים את המשחק עם (+/-) חיובי של 3+ (היחיד בקבוצה שהיה חיובי בדקות שלו על הפרקט).

 

שארלוט הורנטס (9 – 13) 104 – אורלנדו מג'יק (10 – 15) 94
משחק שהיה צמוד לכל אורכו, אבל כזה שלא התעלה לרמות גבוהות.
ל-2 הקבוצות היה לילה בינוני מינוס בהתקפה (42% מהשדה לאורלנדו, 40% מהשדה להוראנטס),
כאשר מה שמנצח עבור ההורנטס את המשחק זה הניסיון הבלתי פוסק להגיע לצבע, ניסיון שנתן להם יתרון 40 – 14 בניסיונות קליעה מהעונשין.
מי ששלט על קצב המשחק, והוביל את התקפת ההורנטס, זה היה (שוב) קמבה ווקר, עם עוד משחק מצוין. הוא סיים את הלילה עם 29 נק', 7 אס', 3 חטיפות, וה-(+/-) הגבוה בקבוצה.
פורנייה (18 נק') היה הקלע המוביל של אורלנדו.

 

פילדלפיה סיקסרס (13 – 10) 101 – פיניקס סאנס (9 – 16) 115
איך שאני אוהב לטעות ככה!
זה היה המשחק הכי טוב של הסאנס השנה, ובהפרש.
מול הסיקסרס בהרכב מלא, הסאנס הצליחו להפוך את המיסמאצ'ים שהיו לרעתם, לכאלו שעבדו לטובתם.
בן סימונס גבוה וחזק מכל מי שהסאנס יכולים להציב מולו?
לא נורא. אז סימונס קלע את מכסת הנק' שלו (20 נק', 8 רב', 7 אס'),
אבל גם גם נאלץ לרדוף אחרי אחד מ- 3 שחקנים שנעו ללא הפסקה, במשך כל הדקות שלהם על הפרקט –
טיילר יוליס שחיפה על חסרון הגובה שלו בכך שהוא היה דינמי מאוד, כאשר אין לסיקסרס שחקן זריז כמוהו על הפרקט. הוא סיים 37 דקות של תנועה מתמדת, ושל קצב מטורף, עם 12 נק', 12 אס', ואיבוד כדור בודד.
עושים סוויץ' על יוליס?
מקבלים את בוקר.
גם לו היה לילה אדיר (נוסף לרשימת המשחקים המצוינים שהוא מציג לאחרונה),
כאשר הוא מסיים את המשחק עם 46 נק' (באחרוזים נהדרים), 8 רב' (3 בהתקפה), 2 חטיפות, וחסימה.
מנסים להשים את סימונס על TJ וורן?
אז הוא עושה את מה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכל אחד אחר בסאנס –
לקחת את השומר שלו לצבע. 25 נק' (12 מ-19 מהשדה), ו-8 רב', היו לוורן הלילה.
החלק האחרון בפאזל הניצחון הנהדר של הסאנס הוא טייסון צ'אנדלר.
השחקן הוותיק עשה עבודה נהדרת בצבע מול כוכב הסיקסרס, ג'ואל אמביד. צ'אנדלר החזיק את אמביד על 7 מ-18 מהשדה (22 נק', לצד 12 רב' ו-4 חסימות), כאשר הוא מסיים משחק מצוין עם 7 נק', 12 רב', 4 אס', 3 חטיפות, 2 חסימות.
הקלע המוביל של הסיקסרס במשחק היה רדיק, שסיים את הלילה עם 25 נק', אבל גם עם ה-(+/-) הגרוע בקבוצה (19-).
בפתיחת המשחק, זה היה משחק צמוד מאוד, כאשר את רבע הראשון הקבוצות מסיימות בתוצאה שוויון 28.
זה היה הרבע השני בו הסאנס לחצו על הגז, וברחו ליתרון דו ספרתי (32 – 19 לסאנס ברבע),
כאשר עד סיומו של המשחק, כל שיכולים הסיקסרס לעשות הוא לרדוף אחרי הסאנס ללא הצלחה.

 

בוסטון סלטיקס (20 – 4) 111 – מילווקי באקס (12 – 9) 100
מאבק מרתק בין 2 משחקני ההתקפה המלהיבים בליגה הסתיים בניצחון בקרב מצדו של יאניס, ובניצחון במלחמה מצדו של קיירי.
יאניס, כאשר הוא פוגש את הסלטיקס, בדרך כלל מביא את ה-A גיים שלו.
הלילה לא היה שונה.
40 נק' (14 – 24 מהשדה), 9 רב', 4 אס', היו במאזנו של שחקן מצוין זה.
אבל מול הסלטיקס של קיירי זה פשוט לא הספיק.
קיירי נתן משחק נהדר מצדו, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 32 נק' (13 – 24 מהשדה).
אבל עם כל הכבוד לקיירי וליאניס, את תואר מצטייני המשחק צריך לתת ל-2 שחקנים אחרים:
טייטום (17 נק', 6 רב', 4 מ-5 מהשלוש), שהייתה לו אחריות רבה לבריחה של הסלטיקס בתחילת המשחק (הפרש 13 במחצית), כאשר ל-4 מ-4 שלו מהשלוש חלק לא קטן מאותה בריחה.
ואל הורפורד שסיים עוד משחק נהדר עם 20 נק', 9 רב', 8 אס',
כאשר הוא משמש הרכז דה פקטו של הקבוצה, בזמן שקיירי הוא המוציא לפועל.
לצד ההצטיינות הלא מפתיעה של יאניס, צריך לציין משחק טוב מאוד של מידלטון (19 נק', 8 רב', 5 אס'), ושל בלדסאו (18 נק'), שלהם חלק לא קטן בהשארות מילווקי בתמונת המשחק עד לשלהי הרבע האחרון.

 

אטלנטה הוקס (5 – 18) 90 – ברוקלין נטס (9 – 14) 110
הנטס ממשיכים בעונתם המשוגעת, כאשר הלילה לא זאת בלבד שהם יצאו למשחק חוץ וניצחו,
הם יצאו למשחק חוץ שם הם "פירקו" את ההוקס.
המחצית הראשונה התנהנלה כפי שהיה צפוי לפני המשחק –
צמוד.
אחרי רבע אחד הנטס הובילו בנק',
במחצית אלו היו ההוקס שהובילו בנקודה.
ואז הגיע הרבע השלישי עליו עלתה רק קבוצה אחת לשחק –
31 – 15 לנטס באותו רבע, כאשר זו ההגנת הנטס האגרסיבית ששמרה את ההוקס על 36% מהשדה במשחק שאחראית להפרש, ולניצחון.
הרבע האחרון היה לפרוטוקול בלבד, כאשר ההוקס לא מצליחים לחזור למשחק, והנטס מסיים משחק חוץ עם ניצחון ב-20 הפרש.
קשה להשים את האצבע על שחקן נטס אחד שהוביל את הקבוצה. הם ניצחו כקבוצה, כאשר 6שחקנים מסיימים את המשחק בדאבל פיגרס (לברט עם 17 נק', הקלע המוביל).
שרודר (19 נק') היה הקלע המוביל של ההוקס.

 

שיקגו בולס (3 – 19) 91 – קליבלנד קאבלירס (17 – 7) 113
סיכום המשחק ב-2 מילים:
ווייד ולברון.
(כי אחרי כמה זמן די נמאס לסכם משחקים ב-"לא כוחות…")
הצמד היו פשוט גדולים על הבולס.
הרבע הראשון הסתיים ביתרון 7 לקאבס. עד המחצית ההפרש צמח ל-16, והמשחק הפך מלא ממש מעניין, ונטו משעמם…
לאב (24 נק', 13 רב'), ווייד (24 נק', 6 רב'), ולברון (23 נק', 7 רב', 6 אס') היו מצטייני הקאבס,
שהגדילו הלילה את רצף הניצחונות שלהם ל-12.
כריס דאן (15 נק', 6 רב', 5 אס') היה הקלע המוביל של הבולס, ונק' האור היחידה שלהם במשחק.

ממפיס גריזליס (8 – 15) 95 – מינסוטה טימברוולבס (14 – 11) 92
המשחק הצמוד והמותח של הלילה.
2 הקבוצות באו לשחק, והן נלחמו בשיניים לאורך כל 48 הדקות.
זה היה משחק בו שום קבוצה לא מצליחה לברוח בשום שלב של המשחק –
יתרון השיא של כל אחת המקבוצות לאורך כל 48 הדקות היה 7 הפרש בלבד.
30 החלפות יתרון/שוויון היו במשחק ההפכפך, כאשר "הסל שך המשחק" מתרחש 3.5 דקות לסיום, כאשר מארק גאסול עם דאנק, מעלה את הגריזליס ליתרון 93 – 92.
עד לבאזר, באותן 3.5 דקות, כל קבוצה הצליחה להשיג 2 נק' בלבד, וגם הן מהעונשין.
מארק גאסול (21 נק', 7 רב', 5 אס') היה המצטיין בשורות ממפיס,
ג'ימי באטלר (31 נק', 5 רב', 4 חטיפות, אולי המצטיין במשחק, אם לא 0 מ-3 ועוד איבוד כדור, ב-2 הדקות האחרונות של המשחק) היה הקלע המוביל של מינסוטה.

 

ניו אורלינס פליקנס (12 – 12) 115 – גולדן סטייט ווריורס (19 – 6) 125
שוב, גולדן סטייט מוצאים את עצמם בפיגור במחצית מול קבוצה פחות טובה.
שוב רבע שלישי גדול שלהם מחזיר אותם למשחק/גומר את המשחק.
69 – 49 לפליקנס במחצית?
לא נורא.
39 – 22 לגולדן סטייט ברבע השלישי (15 נק' לקרי ברבע).
גם הרבע האחרון התנהל בשליטת גולדן סטייט, כאשר שלשה של ניק יאנג, 4 דקות לסיום נותנת סופית את היתרון במשחק לגולדן סטייט, יתרון אותו לא איבדו עד לבאזר.
הולידיי (34 נק') ומור (27 נק') היו המצטיינים בשורות הפליקנס, שחסרו הלילה את דייויס.
קרי (31 נק', 11 אס') היה המצטיין בשורות גולדן סטייט.
בין לבין, קאזינס ודוראנט הורחקו (והפעם אפשר לומר שזה ממש לא באשמתו של קאזינס),
וקרי נפצע.
עזיבתם של ה-3 לא ממש השפיעה על התוצאה…

 

דאלאס מבריקס (7 – 17) 122 – דנבר נאגטס (13 – 10) 105
39 – 23
זו התוצאה של הרבע הראשון (לזכות דאלאס).
אחרי פתיחה שכזו, כל שנותר לנאגטס לעשות, הוא לנסות ולתפוס (ללא הצלחה מרובה) את דאלאס,
במשחק בו (שוב) יוקיץ' לא משחק.
בארנס (22 נק', 10 רב') וסמית' ג'וניור (20 נק') היו מצטייני דאלאס.
23 נק', 8 רב', 6 אס', של ברטון מהספסל, לא הספיקו הפעם לדנבר בשביל קמבאק מוצלח.

 

סן אנטוניו ספרס (16 – 8) 96 – דטרויט פיסטונס (14 – 9) 93
איפה הפסידו הפיסטונס את המשחק?
דווקא בריבאונד.
23 שניות שניות לסיום, סל אחרי רב' התקפה, אותו קלע דרומונד, צמצם את ההפרש לנק' אחת בלבד.
רודי גיי החטיא שלשה 5 שניות לסיום, ואם דטרויט היו זוכים ברב', הייתה להם את האפשרות לנסות ולנצח את המשחק.
אבל אלו היו הספרס שהשיגו את הכדור, ואלדרידג' שקבע את תוצאת המשחק מהעונשין.
(טוב, לחסימה של גיי על האריס, 2 שניות לסיום, היה גם מה לומר בנושא…)
אז קאוויי לא שיחק, גם במשחק הלילה. ובלעדיו, זה היה צמוד, צמוד מאוד.
מי שכן שיחקו?
הספסל של הספרס. ביום בו אלדרידג' + גיי + גאסול קולעים ביחד 38% מהזריקות שלהם,
אלו היו ג'ינובילי (12 נק'), בארטנס (11 נק'), ומילס (11 נק') שהביאו למפנה במשחק, ןהחזירו את היתרון לספרס אחרי שדטרויט הובילו במשך רוב דקות המשחק.
יום של 27 נק' של רג'י ג'קסון לא הספיק לדטרויט בשביל להשיג ניצחון חוץ חשוב.

 

יוטה ג'אז (13 – 11) 116 – וושינגטון וויזרדס (12 – 11) 69
מה אפשר לכתוב על המשחק הזה?
אולי –
שוחק במעמד צד אחד.
רודי גובר פתח הלילה בהרכבה של יוטה, אחרי שחזר מפציעה.
את ההתקפה הזורמת של הג'אז, זה לא האט.
אבל את ההגנה, זה ללא ספק שיפר.
64 – 30 , הייתה התוצאה לזכות יוטה. תוצאה שהפכה את כל המחצית השנייה לזמן זבל.
בורקס (27 נק') ומיצ'ל (21 נק') ששוב היה מצוין, הובילו את קלעי יוטה.
בשורות וושינגטון לא היה שחקןו אחד שראוי לציון.

לפוסט הזה יש 103 תגובות

    1. דובי לדעתי הם במצב הרבה יותר טוב עד כה אפילו ממה שטובי האוהדים האופטימיים שלכם כולל אתה ציפו. (עד כמה שצמד המילים אופטימיות וניקס הולכים יחד) ההשתחררות מעולם של הפיל וכרמלו עשתה רק טוב …. מאמין שהפרינגלס יחזור עוד יש סיכוי למלחמה על הפלייאוף במזרח.

  1. גיא תודה רבה מהיר ,קצר ובניגוד לוושינגטון גם קולע .
    היה לך איבוד כדור 1 כששכחת לציין תוצאה במשחק ס.א – דטריוט ☺🏀

    1. עוד איבוד כדור היה לגאי כשבמשפט סיכום המשחק של הקאבס בתחילת הסיקור שכח את לאב והצ"ל: "לאב ווייד ולברון".

      1. לא שאני מזלזל בתרומתו של לאב,
        אבל אתה ככל הנראה לא ראית את המשחק.

        זה אחד המקרים בהם (+/-) מייצג נאמנה את שהתרחש על הפרקט.
        לברון 27+ , ווייד 20+ , לאב 9+

        מה לעשות, אלו היו הדקות של ההרכב השני + לברון, בהן הקאבס דרסו את הבולס.

  2. ברכות על הנצחון גיא.

    הסיקסרס לא באו ביום למשחק. הסאנס היכו בהם לכל משך המשחק כל הכבוד.
    פילי מובילה את הליגה בריבאונד, הסאנס עשו להם בית ספר….
    צ'אנדלר הראה היום לאמביד מה זה הנחישות, ובוקר חבל על הזמן .
    לגזור ולשמור מה שהוא עשה היום לסיקסרס …..

    חזרה לקרקע לשחקני פילדלפיה

  3. תודה גיא.
    עדכון על הפציעה של קרי, הברך עברה צילום ויצא שלילי אבל הקרסול כנראה גם נפגע והתנפח. בטח ישב בחוץ כמה שבועות.
    מסכנים הלוחמים יצטרכו להסתדר חודש רק עם 3 אולסטארים. איך הם יעשו את זה?

    1. אני אפלטון ואני קרקר עשיר שבחיים לא נתקל בבעיה. כמו כל הסוג שלי כשאני נתקל באחת אני יודע מה לעשות- ווה! ווה! כולם מיד רצים לסדר. לאחרים יש בעיות? שילמדו להסתדר. בכיינות הקטע שלי ושלי בלבד.

          1. או זה מתחיל להיות מעניין. ספר לי על האנשים שירקתי החוצה… רק בחיאת תשתמש בשם אחד, נחוץ או לא, זה מבלבל לאללה. ואתה יכול לקרוא לי ניב, רק אמא שלי קוראת לי ניבי.

          2. אני בעד דווקא שנספר על השלדים שיש לנו בארון.
            אני אתחיל – הוא של גבר בן 50. אנדו, כמובן, אבל אני מנסה לראות אם אפשר להפוך אותו לאקסו הידרוסטטי. אולי יעזור בעתיד, כשסוסוני הים ישתלטו על העולם.

          3. לא יודע מה איתך, אני בטים סוסוני ים.
            לגבי השלדים בארון זה קצת בעיה עקב זה שאין ברשותי ארון. רק לאחרונה השתדרגתי לתיק ספורט מרובע. עד לא מזמן זה היה מוצ'ילה. אין מקום לעצמות ודוקר בגב.

          4. I, for one, welcome our new fish overlord.
            היה לי מזל שהדירה הנוכחית הגיעה עם אחד גדול מספיק.
            בעקבות בדיחת "לצאת מהארון של היאכטה" שעשיתי לאחרונה, הובהר לי מידותיהן של הארונות ביאכטות.

  4. תודה רבה.

    לזכותו של באטלר יש לו תירוץ – הקצב טוחן אותו 40 דק' למשחק לאחרונה.

    את פילי לא ראיתי לאחרונה, הייתכן שהפסדם לנמושה קשור לכך שהמנוע שלהם (לדעתי) פצוע? (מקונל)

    בספרס היו כמה רגעי קסם ברבעים האחרונים. דטרויט הגנו טוב אבל ההתקפה לא זרמה נגד ההגנה של הספרס ולא שיחקו בכלל על דראמונד.

    ויוטה – ההפתעה הנעימה של השנה, כולנו ציפינו שתתרסק אחרי שאיבדה את הייווארד והיל, אבל סניידר מוכיח שהוא בטופ 5 של המאמנים (פופ, קר, סטיבנס וקרלייל?) ומוציא שוב מתוק מעז (גיא??)

  5. תודה רבה גיא.
    הליג פאס חייבים לתת החזרים ללקוחות עם כל הכוכבים שבחוץ – עכשיו גם קרי.
    הספרס היו נפלאים אבל דטרוייט קופחה בפוזשן האחרון לרוב 5 שניות לסיום לא שורקים גם על בעיטה לאשכים. ממה שלי יוצא לראות אותם דטרוייט זה על אמת ישנו דיליי של שנה אבל בסוף הם הגיעו.

    1. +1

      בוא נאמר שאם תיבודו עושה עבודה טובה במינסוטה, אז KAT שחקן כשרוני אבל חסר את הגישה הנכונה. אגב, מה הפג תוקף על הסטטוס שלו כמאמן הגנה מעולה?

    2. יש רשימה יותר ארוכה בעיני:
      סקוטי ברוקס בוויזארדס (למה הוא מאמן? כי הוא לבן ששיחק בליגה וקלע שלשות?)
      פרד הויברג בבולס (אלא אם כן זה תורם להיותם גרועים יותר)
      דוק ריברס בקליפרס
      ובילי דונבן מokc (אני חושב שהוא מאמן משחק מצוייין!! בפלורידה הוא הביא כדורסל מלהיב אבל לא נראה לי שהקבוצה שמה עליו משהו או שהם מריצים משהו אחד שהוא יצר. איבוד חדר הלבשה בליגה = פיטורין)

  6. תודה גיא.
    אז מה, אמביד קיבל שיעור מאחד הסוסים הותיקים (שוב)?
    יוטה מאוד מפתיעה, לא ברור מה קורה בקבוצה הזאת.
    אל תבכו על ג״ס, אל תנודו ראש, ואל תכתבו שירי הספד ונהי.

    נ.ב. חשבתי שדוראנט וקאזינס חברים עוד מימי השרות המשותף בנבחרת

  7. ושוב קוין לאב מלהטט בנפלאותיו
    מקום ראשון בנקודותיו וריבאונדיו
    נותן ליריביו לנגב שפתותיהם מהחלב
    הבו גודל לכוכב מארה"ב

  8. בקצב הזה מאמן השנה הוא סניידר. אין לי הסבר הגיוני לתוצאות במשחקים שלה. אני לא בטוח שבלי גובר ג׳ו ג׳ונסון והיל הם יותר טובים מקבוצת טופ יורוליג ובכל זאת… מדהים!

    1. איזה יורוליג אחי. צפה במשחקים. לג'ורג' היל אין מקום בקבוצה הזו. אני לא יודע איך רודני הוד הלא יעיל בעליל מאז להעיף זריקות כשחקן ספסל כשברקס והחבורה משחילים כל כדור ומזיזים אותו כאילו פופוביץ' בעצמו עומד על הקווים אדמומי וכעוס

  9. המערב מצמצם את הפער מהמזרח האימתני
    מה עבר על וושינגטון הלילה ?
    איך כספי עם 0 נקודות ? הרס את הכותרת לוואלה – כספי נקם באקסית ובגדול
    מישהו מהמר נגד קליבלנד במזרח ?
    מתי ייתיישר למינסוטה המאזן והיא תצא מתמונות הפלייאוף ?

  10. אחלה סיקור וגם כמה פגיעות יפות מאוד בהימורים מאתמול. . לעצם הענין: וושינגטון עם 69 נקודות במשחק כמו מחצית רגילה של הלוחמים. . 9 אסיסטים לאורך כל המשחק (!!!) 28% מהשדה (!! זה קבוצה שלמה לא הנתונים של לונזו בול) פשוט משחק זועה וזה אחרי יומים מנוחה. אם מישהו צפה במשחק הזה ויכול להבסיר מה בדיוק הלך שם ?
    נ.ב.1 טייטום מפלצת של יעילות ואני לא בטוח שכשהיוורד חוזר הוא מקבל אוטומטית את המקום שלו בחזרה. .
    נ.ב. 2 מירכתי הספסל של הג'אז הפציע אלק ברקס עם 27 נק מהיכן הוא צץ פתאום. מעניין.

    1. טאטום מחליף את הייוורד בדיוק במקום שבו היתרון הכי גדול של היוורד. קליעה ללא זריקות.
      מוביל את הליגה בנקודות בין השחקנים שזורקים פחות מ-10 למשחק.
      פאקינג רוקי. עכשיו האחוז לשלוש משפיע מאד לטובה, כנראה יתיישר קצת (למרות שיש כבר מדגם לא רע) אבל אני מניח שבשנה שנתיים הקרובות הוא יתחזק פיזית (רק בן 19) ויצבור ניסיון ואז יהיה שיפור גדול באחוזים שלו ליד הסל.

      מילה חמה גם לקורטני לי ואטוואן מור במחלקת הקולעים בפחות מ-10 זריקות, בין כל הסנטרים שמאיישים את הרשימה.

  11. מה עבר על וושינגטון,זו היתה הסרחת פרקט לא נורמלית.
    יאניס שוב נותן הצגה אבל הכלים סביבו לא לגמרי מספיקים.בוסטון קבוצה מלאה בשחקנים איכותיים, כל יום מישהו יתן תפוקה.
    אני חושב שהפליקנס צריכים להיות מבסוטים שהם נתנו פייט למרות חסרונו של גבה. איתו זה היה יכול להיגמר אחרת.

  12. תודה רבה!

    בוקר = קלע חסר מצפון כמו שאני אוהב. מתחיל להתמודד על מקום בפייבוריטס שלי. רק חבל שהוא בא בעסקת חבילה עם פיניקס 🙁

  13. קרי ודוראנט נפצעים כל עונה לעומתם לברון לא נפצע לעולם ומעולם.
    והשנה הוא נראה חטוב וגדול ואתלטי יותר מארבע השנים האחרונות.

  14. תיבודו מתגלה כבלוף לא מאמן הגנה ולא כלום. משחק עם חמישה שבעה שחקנים טובים שוחק אותם על משחקים צמודים. מינסוטה לצערי לא יגיעו רחוק ככה. השאלה היא, אם מאמן משחק כל המשחק עם השחקנים הכי טובים שלו האם ניצחונות נרשמים על שמו? כך היה בבוסטון ובשיקגו

    1. כבר שנים אני טוען זאת. בנוסף ראיתי כמה סרטוני מאמנים שמלמדים איך לתקוף את הגנת הice שהביא לליגה (שעיקרה לדחוף בכוח מתקיפים הצידה רחוק מהאמצע בכל מחיר). אני חושב שהליגה ב5 שנים האלה התקדמה עידנים. והיום חילופים אוטומאטים עובדים טוב יותר מhedging (יציאת מגן שני לעכב את השחקן עם הכדור לשניה עד שהמגן העיקרי שלו חוזר לשמור עליו). אבל גם לא צריך לזרוק הכל עליו כי קרל טאונס ואנדרו וויגינס לא התפתחו בקצב לו ציפו בהגנה ואחד עדיין מגן בינוני והשני פושע הגנתי

      1. ״וויגינס שומר גרוע״ זה הדוגמה שהכי מפריעה לי כאן באתר.

        זה אולי היה נכון בעונת הרוקי שלו אבל מאז נראה לי שזה פשוט טענה שחוזרת על עצמה כאן בין כולם מבלי שאף אחד יטיל בה לרגע ספק.

        כל משחק של מינסוטה שאני רואה בפוזשנים ההגנתיים שלהם כל מה שאני מסתכל עליו זה על וויגינס, ולטעמי הוא שומר טוב מאוד אפילו. המספרים היבשים לא מראים את כל הסיפור, מה גם שלסכמת ההגנה הקבוצתית יש הרבה משקל כשבוחנים את טיב ההגנה של השחקן הבודד.

        1. וויגינס מהשתיים הוא שומר בינוני טאונס הוא הפושע ההגנתי. בשמירה אישית אחד על אחד הוא ממש שיפר את עבודת הרגלים שלו. הוא גם הרבה יותר מוצלח בשמירה על SG ולא על SF. בפועל הוא מפשל לא מעט בחילופים בקבלת החלטות הגנתיות ובהימורים לא מוצלחים. גם צריך להבין את ההבדל בין להישאר מלפני השומר שלך מאשר למנוע ממנו קליעה או להוריד לו את האחוזים.

  15. גיא אני מרגיש רע שלא היה לי את הביצים לומר את מה שבאמת האמתי בו אתמול. שפיניקס יכולה להעניש את הסיקסרס. הסקסרס יודעים להעניש את הקבוצות הפיזיות והארוכות אך מתקשות מול מהירות וריצה. דווין בוקר עוד התחיל את המשחק רע… לא זוכר כמה אבל החטיא די הרבה… זו כנראה לא תוצאה שהייתה מחזיקה לסדרה אבל הייתה לי ההרגשה שהסיקסרס יבואו רדומים משהו בנוסף. אני חושב שמרקל פולטס הוא המפתח שלהם להמשך. כי בן סימונס לא תמיד יוכל להיות הפוינט גארד שלהם. מרקל הוא אומן פיק אנד רול ואם יחזור בריא הוא לא יככב מיד אבל יוריד נטל גדול מבן סימונס. לסיקסרס חייב להיות הרכב מוות טוב עם פולטס. משהו בסגנון מרקל ג'יי ג'יי קברו קווינגטון וסימונס כפוינט סנטר בהתקפה (סטייל יוקיץ'). אחרת הקאבס והסלטיקס יעברו מולם להרכבים נמוכים ויגמרו מולם משחקים.

    צפיתי בכל המשחק של יוטה אתמול ולמי שיש ליג פאס ממולץ ביותר להשקיע את ה1.36 שעות האלה (מורידים את ההפסקות אחרי כמה שעות מהמשחקים). לא נהנתי מכדורסל כזה כבר 3 שנים מאז הגמר ההוא ב2014 של הספרס. זה הכדורסל המהנה והטהור ביותר שראיתי. דונבן מיטשל אמיתי לגמרי. הוא לא ג'מאל קרופורד כמו שחשבתי שיהיה הוא דוויין וויד עם קליעה מבחוץ (ללא פוסט אפ כרגע). הוא פאקינג בלתי עציר בגיל 21. אלק ברקס הוצא מהנפטלין וקולע מעל נקודה לדקה וחלק ממני אומר שהלוואיי שג'ו ג'ונסון אקסום ורודני הוד שהיה אמורים להיות חלקים חשובים מהקבוצה הזו לעולם לא יחזרו. שיעברו בטרייד. 0 אגו. כדור נע במהירות האור. אף אחד לא סופר זריקות ופשוט התעללות רבתית ביריבה כשזה לא משנה מי על המגרש. קווין סניידר כבר יודע שגוברט ופייבורס לא שייכים יחד על המגרש אבל הוא לא רוצה לפגוע באף אחד מהם אז הוא עושה מערוף ומתחיל איתם. אבל האקשן מתחיל כשהאקס פקטור ג'ונס ג'רבקו עולה ב4. אין מה לחפש סטטיסטית רק לצפות. הספייסינג נפתח. הכדור עף מצד לצד פנימה והחוצה עד שהיריבה נשברת. אפשר לציין עוד הרבה שחקנים מראול נטו לקווינסי אוניל אבל אין טעם בדיוק כמו שבספרס ההיא זה יכל להיות פאטי מילס או גארי ניל מאנו או כל מי שעלה לחבוט. רודי גוברט בהתקפה עוד לא מאופס בג'ז בחדשים אבל הוא ממש ניסה לא להפריע ולא חיפש את הכדור. אבל בהגנה הוא ופייבורס הוציאו לגבוהים של הוויזארדז את החשק לחיות. היה מהלך שגורטט קיבל כדור 20 ס"מ מהטבעת והקפיץ בהטעיה את רודי באויר. גורטט עלה כדי לשים כדור קל ברשת וגוברט בינתיים הספיק לנחות מההטעיה לעלות שוב ולהעיף את הכדור. גורטט היה בחוץ מנטאלית אחרי זה. אולי זה יחלוף. אולי הם ינחתו לקרקע. הם לפני רצף המשחקים בן הקשים בליגה עכשיו. אבל הם קבוצת הליג פאס שלי מעכשיו ועד הודעה חדשה

    1. אני חייב להסכים –
      ההתקפה של יוטה פשוט נהדרת.

      עד כמה הם באמת טובים?
      יהיה לנו ברור יותר בסוף דצמבר.
      מהלילה, מתחיל רצף משחקים שממשיכים על פני כל דצמבר, רצף משחקים מהגיהנום.

      13 משחקים, 9 מהם בחוץ, כאשר 4 משחקי הבית הם נגד הת'אנדר, הספרס, יוסטון, והקאבס.
      9 משחקי החוץ?
      מילווקי, שיקגו, בוסטון, קליבלנד, יוסטון, תאנדר, דנבר, גולדן סטייט.

      הלילה יש להם את החלק השני של באק-טו-באק באוקלהומה סיטי,
      בנוסף, יהיה להם באק-טו-באק גם בוסטון/קליבלנד (2 המשחקים בחוץ, ואז אחרי לילה מנוחה, יוסטון בחוץ),
      ובאק-טו-באק של ת'אנדר(חוץ)/ספרס(בית).
      זה יסגור 5 משחקים ב-7 ימים, מתוכם 4 משחקי חוץ, כולם נגד קבוצות עם פוטנציאל פלייאוף.
      את החודש הם יסגרו עם באק-טו-באק דנבר/גולדן סטייט (2 המשחקים בחוץ), ומשחק ביתי נגד הקאבס.

      אם הם מנצחים 7 מתוך ה-13, הם (לדעתי) יהיו בפלייאוף.

      בכל מקרה, יהיה מעניין.
      (והכי חשוב – רק שיהיו בריאים.)

    2. יהיה נחמד שהם יצליחו לשריין את המקום ה-7 ושתיים מהשלושה יצטרכו להיאבק ביניהן על הכרטיס הנותר (אוקלהומה המאכזבת, פליקנס שצריכים להעיף את כל מערכת הניהול שלהם וכך גם הגריזליס, שהמוניטין שלהם נפגע קשות לאחר פיטורי פיזדייל, בעיקר של וואלאס שנכנס תחת זכוכית מגדלת של התקשורת וקהילת האוהדים. וזה לא שיש לו כרגע הרבה במה להיאחז לטובתו, כי גם יכולת שיקול הדעת שלו בדראפט איכשהו צפה לה שוב מאז ההחלטה המעוררת מחלוקת סביב פיזדייל).

    3. כתבת נפלא. אני מחזיק מסניידר מאוד כבר שנתיים. הוא הדבר האמיתי, ובונה את יוטה כבר כמה שנים טובות צעד אחרי צעד.

  16. תודה על הסיקןר גיא. תמציתי וענייני.

    אני לא מתרשם לרעה כל כך מההפסדים של הניקס והוויזרדס, בגלל החיסרון של וול וחד הקרן. ההבדל היחיד הוא שוושינגטון אינה קבוצה צעירה וההפסד שלה קיצוני יותר מבחינת הנראות שלהם הלילה. זאת לא קבוצה עמוקה כל כך וחסרת מאמן שיודע לנווט נכון את הסירה המקרטעת הזאת (אני חושב שהבועה התנפצה לרבים בפלייאוף האחרון כשסטיבנס "עשה לו בית ספר" באימון הסדרה, למרות שבסטאר פאוור DC בהחלט היו טובים יותר).

    היום בלילה קאווי התראיין ואמר שהוא קרוב לחזרה. כמו שגיא מציין עד כה – אין לדעת מתי זה יקרה…אבל כשהוא יחזור הקבוצה עשוייה להיות הרבה יותר מסוכנת ממה שהיא כבר עכשיו. המפתח הוא להצליח לשנות ולמתוח את הרוטציה בצורה עדינה ונכונה בכדי לא לפגוע ביכולת הכללית שלה. ובזה ניתן לסמוך על פופ.

    פילי נחשפה במכרומיה מול הסלטיקס והסאנס – הם יתקשו לרוץ מול הקבוצות האתלטיות במזרח. כדאי שיקוו שם לקהל את טורונטו או קליבלנד בסיבוב הראשון, כי ברמה התיאורטית יש להם סיכוי טוב יוץר מולן.
    הסאנס באמת מוכשרים. הם פשוט חייבים רכז ושיטת משחק של מאמן רציני יותר (למרות שטריאנו אפילו טוב יותר מהרוח של ווטסון).
    וג'קסון חייב לקהל יותר דקות. אין שאלה בעיניי. אחרי שאת בנדר מייבשים, אך הוא היה הימור בעייתי יותר, ג'קסון הוא בעל תקרה ברורה יותר והוא יכול להוסיף מימד נהדר של אגרסיביות ואתלטיות לצד צ'אנדלר.

    הסלטיקס מתחילים למצוא קצב התקפי? מאז ההפסד למיאמי, בוסטון במקום ה-3 ברייטינג התקפי. הם מקום 3 ב-TS%. מקום 3 באחוזי קליעה ומקום 2 באחוזי קליעה מהשלוש. מאידך, לא צריך להיות גאון כדי להבין שהנתונים בהגנה פחות מרשימים באותו סטרץ' והנתון שמסכם זאת הכי טוב הוא מקום 16 ברייטינג הגנתי באותו סטרץ' של משחקים.
    האם הפריחה ההתקפית הזו קשורה לעובדה שהם שיחקו מאז רק משחק חוץ אחד ורק בחצי מהזמן מול קבוצות פלייאוף? ייתכן מאוד…אך עד אותה נקודה בעונה, בוסטון שיחקו גם הכי הרבה משחקי חוץ בעונה הזו. אני מאמין שהאמת כמו תמיד נמצאת באמצע ומלבד הנוחות היחסית של הלוז לאחרונה, בוסטון גם מצליחים למצוא את הקמב ההתקפי שנכון עבורם וניתן לראות זאת על פי היכולת שהורפורד מציג כרגע (זרימה טבעית מצידו שבעונה החולפת הוא היה צריך להתאמץ כדי להגיע לנתונים כמו היום בלילה) ולצידו גם היכולת של –
    1. קיירי לאחרונה (וזה ידיין עם המסיכה): Maybe only two more games of Masked Kyrie. His numbers through 10.6 masked appearances:

    26.4 points
    53.6 FG%
    45.4 3PT%
    3.1 rebounds
    4.5 assists
    1.1 steals
    2.5 turnovers
    9-2 record

    2. וטייטום: מקום שלישי בכל הזמנים בנקודות שרוקי קלע עד כה העונה רק מאחורי בירד, קאוונס וראדג'ה. מוביל כרגע באחוזים מהשלוש את הליגה ומאז ה-4/4 מהיום הם מעל 50%. מספיק רק לראות את המקבץ הזה שלו מהלילה כדי להבין מה מיוחד בו. הוא זורק ומתנהל עם הכדור כמו ווטרן. ארסנל Moves מרשים לרוקי והטעיות רבות שמפילות גם שומרים טובים ממנו.

    1. לגבי הסלטיק, כל מילה בסלע.
      מקווה שלאונד לא יחזור למשחק מול בוסטון, הוא יהיה שובר השוויון לדעתי. אם בוסטון מנצחת בחוץ במשחק הזה אז היא באמת קונטיינדרית לאליפות כבר השנה.

  17. כשאני כותב כאן לפעמים שכספי הוא אחד השחקנים הגרועים בליגה זה לא נובע משנאה חלילה.
    לפעמים הסטטיסטיקה מחמיאה לו אבל בסטטיסטיקה לא רואים את השחקן שלא יודע לכדרר, למסור או להיכנס לסל, שמביך לצפות בו מנסה לשחק.
    אנשים משווים אותו לקטש, אבל קטש היה באמת מוכשר, תענוג לצפות בו. כספי תמיד נראה מבוהל על המגרש.

    1. אין מה להשוות אותו לקטש. קטש היה גאון יחיד ומיוחד ואפילו בנב"א לא היו הרבה כמוהו.
      אבל זה לזכותו של כספי שהוא נראה "מפוחד". ההתנהלות שלו היא של שחקן שיודע את מקומו ולא משתלט על המשחק. עושה רק מה שעוזרי המאמן הינחו אותו לעשות, ועושה את זה טוב. בגלל זה הוא זכה להיות שחקן משלים כל כך הרבה שנים (הקריירה של שחקן ממוצע בנב"א היא 5 שנים) וכרגע משחק בקבוצה אלופה.

    2. דוראנט עוצר אותו.
      כמה חבל שהליגה לא מעיפה את כל אלה שלא עושים הכל בצורה מושלמת. הם צריכים לדעת את מקומם כאלה שלא צריכים להפריע לכוכבים המושלמים.

    3. כספי שחקן מגושם ולא אתלטי. אין מה להשוות אותו לקטש.

      אבל כספי מתאים לג"ס כמו כפפה ליד. הוא פורח בשיטת המשחק שלהם. לוקח זריקות חכמות, יודע להשתלב בהגנה הקבוצתית (השווה לניק יאנג, למשל), לוקח ריבאונדים ומביא אנרגיה והתלהבות. לא סתם הוא זוכה לטונות של קרדיט ודקות מאוד מכובדות מסטיב קר (כרגע 14.5 דקות למשחק – הרבה יותר ממה שמגיבי "יחמם את הספסל ויביא מגבות" חזו. כמובן שאנחנו בעונה הרגילה ולא בפלייאוף וזה לא תמיד יהיה ככה ויאדה יאדה יאדה). אפילו האוהדים של ג"ס מתים עליו (מספיק לראות מה קורה בטוויטר או להציץ ב-GSoM).

      לדעתי במדד תפוקה לדולרים הוא מוביל את הליגה, או לא רחוק מזה. גם עכשיו, אחרי האיירבול מהשלוש, הוא מקום 8 בליגה באחוזים מהשלוש (ומקום ראשון אם מעיפים את כל מי שזרק פחות מ-10 פעמים עד עכשיו) ומקום 35 באחוזי קליעה אפקטיביים.

      ולגבי אי היכולת לכדרר – ראיתם מה הוא עשה בגארבג' מול מיאמי? אז נכון שהוא לא ייקח את השומר שלו לסל במאני טיים עם כל מיני קרוסאוברים כאלה. בשביל זה יש את קרי ודוראנט בקבוצה. אבל מסתבר שכשהוא רוצה הוא יכול..

        1. צודק. כספי מגושם ולא אתלטי ביחס לשחקני NBA אחרים (בגובה שלו או בכלל).

          ביחס לקטש הוא פחות מלהיב ווירטואוז, אבל כנראה שיותר אתלטי.

    4. זה אכן לא נובע משנאה זה נובע מחוסר מושג.
      כספי באובראול שחקן טוב מקטש וזה אפילו לא קרוב. קטש אמנם היה וירטואוז התקפי יוצא מן בכלל אבל באותה מידה היה יוצא מן הכלל בתור חור בהגנה.

      איכשהו יש לי הרגשה שהלא יודע לכדרר של כספי יותר טוב מיכולת הכדרור שלך אבל בכל מקרה זה לא רלוונטי, אבל איכשהו עם חוסר היכולת כדרור הזאת הוא מצליח לכדרר ולהגיע לקרבת הסל ולקלוע שם מול מגינים שיותר טובים מכל מגן שקטש אי פעם שיחק נגדו.

      לא ברור לי מה הפרשנות שלך לאיך שכספי נראה על המגרש רלוונטית לטיב השחקן שהוא ולהאם הוא טוב יותר או פחות מקטש. (הוא יותר טוב מקטש, אין באמת שאלה לגבי זה)

        1. לא מדגדג את הכשרון?
          נכון.

          אז מה?
          הוא עקף אותו בהרבה מאוד עבודה קשה ועקשנות במירוץ להיות שחקן טוב יותר.

          מודה שאין לי מושג למה אתה מתכוון במנטליות כשחקן. ו/או איך ומה מזה אתה מודד בדרך לקביעה מה זה בכלל ואיזו מנטליות הופכת שחקן ליותר טוב.

          1. "עקף אותו"? הוא לא עקף אותו בכלום.
            מדובר על שני שחקנים בשתי סיטואציות שונות לחלוטין.
            אחד שפיזית לא היה קלאסי לנבא בכלל, ובלי טונה כישרון לא היו מסתכלים עליו בכלל אז, נדפק בגלל השביתה, וסיים את הקריירה המבטיחה שלו בגלל פציעה.
            שני בתקופה אחרת, עם הרבה יותר פתיחות לשחקנים מבחוץ, מתאים יותר פיזית לסגנון האמריקאי. שחקן שאין לו ייחוד בכלום.
            יפה שכספי השקיע עבודה קשה ועקשנות.
            מי אמר שקטש לא? הפציעה חיסלה אותו.

            מנטליות כשחקן – מודד את זה בראש שלי. אתה מוזמן לנסות לתכנת גרף.
            קטש היה ווינר ענק ורוצח על המגרש.
            כספי כ"כ פרווה שהוא כשר לפסח.
            מספיק מבחינת הגדרה?

          2. טוב אז הוא יצא שחקן יותר טוב בלי "לעקוף" את החיסרון שהיה לו בתחום הכשרון.

            אישית אני בספק גדול אם קטש היה מצליח בnba, אבל לצערי אין לנו איך לדעת את זה.

            כל זה טוב ויפה נכון ומתקבל על הדעת ועדיין לא הופך את קטש לשחקן כדורסל טוב יותר.

            לדוגמה, אני במגרש שהייתי משחק בו הייתי שחקן סופר כשרוני עם מנטליות של רוצח וריכזתי והובלתי את הקבוצות שלי לניצחון ברוב המשחקים. זה עדיין לא הופך אותי לשחקן טוב יותר מאיזה שחקן חסר מעוף בליגת העל שיודע רק לשחק הגנה חזק ולסיים אליוופ בדאנק אחרי פיקנרול.

          3. למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים "שחקן טוב יותר"?
            כספי התחרה בתחרות גבוהה יותר, מקטש, ויש באתר גם מישהו שטוען שעצם זה שעברו 20 שנה אומר שכספי בהכרח טוב יותר.
            מצד שני, הדרך של קטש למקום שבו כספי נמצא הייתה יותר חסומה (גם אם הוא היה מחכה ומגיע ל-NBA). האם הסינים-אמריקאיים בתקופה שאסרו עליהם להחזיק חנויות היו אנשי עסקים גרועים יותר מכל בעל חנות סינית בארה"ב היום או שהנסיבות דחפו אותם למטה? ובהקשר הזה – אם כספי נדחף החוצה לאירופה (זה היה קרוב מאוד), הוא היה נזכר הטוב יותר או פחות מקטש? או טוב יותר מלכיאור אליהו וגל מקל?

          4. אני מתכוון שאם תשים את שניהם בקבוצה שבה חמישה שחקנים ממוצעים באותה מידה בכל עמדה ותכניס אותם במקום אחד מהם(כל אחד בנפרד), אז הקבוצה שהשחקן היותר טוב הוחלף לתוכה תהיה היותר טובה מבין השתיים.

            לדעתי אם כספי היה נדחף לאירופה הוא בקלות היה נזכר כיותר טוב מכל אלה. השאלה נובעת מכך שבגלל שהוא משחק בNBA הוא אינו שחקן מוביל(ואנו מוזמנים להביט על רשימה ארוכה של שחקנים שחגגו באירופה ונראו הרבה פחות מפחידים בצד השני של האטלנטי). אבל כמובן יש כאן את אותה שאלה שלא ניתן לענות עליה עם קטש היה נכנס לNBA.

          5. היא תהיה יותר טובה כי הוא יהיה יותר טוב – יוסיף יותר במאבק האישי? תהיה טובה יותר כי הוא יוציא ממנה יותר? תהיה טובה יותר כי הוא יודע לשחק יותר טוב עם שחקנים ממוצעים? לא קשור לעניין, אבל הנתון הזה מעניין אותי.

            בדיוק. קשה לענות. אי אפשר לדעת גם מה היה קורה אם קטש היה מגיע לליגה באותו זמן כמו כספי (לדעתי, גג גארדן מחליף בקבוצה חלשה. גם כי עדיין יש חסמים עם זרים) גם כספי לא היה כספי בזמן הקצר שלו באירופה.

          6. אישית אני לא חושב שכספי בנוי להיות שחקן מוביל ורואים את זה בנבחרת ישראל. סט הכלים שלו מתאים להיות רול פלייר מצויין בNBA ואת זה הוא עושה מצויין.
            לדעתי הוא השחקן הכי מוצלח שיצא מישראל, בזכות העובדה שמשחק כשווה מול שווים בליגה הטובה בעולם כבר 9 שנים, אבל ברור לי למה אחרים יגידו שהוא לא מתקרב לטופ 3.

          7. שילוב של all of the above (רק עם להוציא את הממוצעים מהכתוב) זה סוג של ניסוי מחשבתי תאורטי. ואין מה לעשות שהוא מאוד סובייקטיבי, אבל זה מה שאני מנסה לעשות שכאני מנסה להחליט איזה שחקן טוב יותר בכללי. כמובן שבגדול זה בעייתי כי ישנם שחקנים שמתאימים מאוד לשחק אחד ליד השני ושיבואו לידי ביטוי בצורה אחרת לגמרי לצד שחקנים אחרים, ובאותה מידה יש שחקנים טובים מאוד שמשחקם יחד פשוט אינו סינרגטי.

            תראה, גם כל קבוצה וכל סיטואציה ששחקן מגיע אליה מאוד שונה ויכולה לשנות את כל התפקוד התוצר צורת המשחק והעתיד של שחקן. עמרי כספי שנוחת כרוקי בספרס כנראה יהיה שונה מאוד מעמרי כספי שנוחת כרוקי בקינגס, וקאווי לאונרד שנוחת כרוקי בספרס כנראה יהיה שונה מאוד מקאווי לאונרד שנוחת כרוקי בקינגס(הדוגמה תקפה גם עבור הנחתות בשנים אחרות).

          8. לגמרי איתך.
            רק מי יחשב שחקן יותר טוב: זה שהיה שחקן טוב בספרס או זה שהיה שחקן טוב בקינגס? קוואי או קאזינס? ומה אם הם היו יוצאים הפוך?

  18. כיך\ף לנחות בבוסטון ב-7:30 בבוקר לקונקשיון הביתה בלי שיהיה מושג מה קרה בעת הטיסה, ולמצוא הגל כתוב ומוכן. גיא, נצחון גדול לפיחניקס!

  19. ניצחון סופר מפתיע של פניקס – בטח בהתחשב בקלות היחסית.

    הסאנס צריכים עכשיו לקבל החלטה על שחרור שחקן כדי להשאיר מקום למייק ג'יימס.

    סביר להניח שדרק ג'ונס יהיה הקורבן אם הם עדיין מקווים להצליח לעשות משהו עם החוזה של מונרו עד הדד ליין, אבל בטוח אחד משניהם.

  20. לא מדברים על הפיל בחדר
    גולדן מוחקים הפרש 20 ברבע בבק-2בק ערב אחרי 30 במיאמי וזה נראה סביר…
    האם היתה אי פעם פיבוריטית יותר גדולה …. ? טירוף

  21. תודה גיא, היו אחלה משחקים אתמול. לא ידעתי במה לבחור לראות.
    לשים לב לדאלאס שנכנסת לגרוב שם למטה.
    את יוטה קשה להסביר. לא יודע אם מה שהולך שם בהתקפה זה על אמת או פשוט מסוג הרצפים המוזרים בליגה. כמו שאמרת יש להם עכשיו כמה מבחנים רציניים ויהיה מעניין לראות אותם מול קבוצות הגנה טובות.
    רק לגבי הלוז, היום מול הת'אנדר (חוץ) בחמישי מול הרוקטס (בית) ושבת מול מילווקי (חוץ). בהחלט שבוע לא קל.

    1. שטות גמורה כמובן. מה שהלייקרס מקווים לעשות עם ג'ורג' שינשך אותם בפרצוף. לא מחכים ששחקן יחתום כשהוא יהיה חופשי, אתה יודע כמה דברים יכולים לקרות בדרך? חוץ מזה הכתב מתעלם מכל מיני בעיות חוזיות ויכולות של החתמת שחקנים חופשיים אל מול טריידים ואיך זה משפיע על החתמות של שחקנים אחרים.
      קליבלנד עשו מה שצריך לעשות וזכו באליפות היחידה בתולדות המועדון, יחד עם הגעה ל3 גמרים רצופים.
      הסיפור עם קיירי? היה קורה בכל מקרה, עניין של אישיות וכימיה.

      1. צודק אפלטון.
        כתבה אומללה שמשכתבת את ההסטוריה בכוח.
        בלי שום קשר למידת הכשרון וההתאמה ועוד אלף משתנים גם וויגינס בשיאו לא יביא אליפות. פשוט אין לו את זה

    2. 1. לא בטוח שלאב היה חותם שם כשחקן חופשי. מה גם שהוא היה מגיע וצריך להתרגל למערכת ואז לא בטוח שהאליפות היתה מגיעה לקליבלנד.
      2. הטרייד הזה הצדיק את עצמו בגלל שלאב פשוט שחקן טוב יותר מוויגינס וסגנון טוב יותר ליד לברון (לא בטוח שוויגינס היה מתפתח ליד לברון). ושנית, בשורה התחתונה הקאבס זכו באליפות.

  22. לא כוחות כתב של ynet חחח
    ,
    אפלטון תן לו עבודה של 36 שעות רצוף
    להשיט יאכטה ושבוא מת לישון תשקה אותו בשיבאס
    ושהוא לא רואה בעיניים
    בקש ממנו לכתוב בצורה הכי פחות טובה שהוא כותב,
    יצא פי 100 יותר טוב מכל כתב שם על הNBA

  23. כנל גיא טרוט שינה (אחלה סיקור ופרויוו מצוינים) ואחרים
    בהרבה יותר טובים מה ynet שלא מבינים כאין וכאפס לעומת כאן

להגיב על דינגו לבטל

סגירת תפריט