מחשבות כדורסל של שבת בבוקר / רועי ויינברג

ההגנה של יוסטון

מאז שכריס פול חזר הרוקטס בלי הפסד. על ההתקפה שלהם מדברים לא מעט ובצדק. בתקופה הזאת ג'יימס הארדן משחק כמו MVP עם 33.5 נקודות למשחק באחוזים מגוחכים, כריס פול מוסר המון ומתרגל למערכת כשהתיאום שלו כבר עכשיו עם ראיין אנדרסון פשוט מדהים, קלינט קפלה וננה מאוד יעילים בצבע וגם טרבור אריזה מוצא את הרשת בקלות. אריק גורדון דעך אחרי פתיחת העונה שלו אבל זה סיפור אחר. אני רוצה להתייחס להגנה.

ב-6 המשחקים האלה היריבות של יוסטון קולעות 99 נקודות למשחק, נתון ששם את יוסטון במקום הרביעי בליגה אחרי סן אנטוניו ויוטה, 2 קבוצות הגנה נהדרות, ודאלאס שמשחקת לאט מאוד. הרוקטס קולעים בצרורות באותו זמן והיריבות שלהן ברצף הזה קולעות ב-27.6% מהשלוש, הנתון הנמוך בליגה. חלק מהיריבות הן קבוצות התקפה טובות כברוקלין, דנבר ואינדיאנה. האחרות הן הניקס (נטולי פורזינגיס), פניקס וממפיס, מה שיכול להסביר חלק מהרצף, אבל מאוד סביר שמדובר ביותר מסתם מקריות.

קודם כל, יש להם הרבה שחקני הגנה טובים. זה לא הסבר מורכב במיוחד, אבל כשיש לך בקבוצה את כריס פול שנבחר 6 פעמים ברצף לחמישיית ההגנה הראשונה, כלבי תקיפה כמו פי ג'יי טאקר, טרבור אריזה ולוק מבאה א מוטה ואת קלינט קפלה בצבע יותר נוח להגן. גם הארדן ואריק גורדון עושים עבודה טובה בהגנה. גורדון, באותו רצף משחקים, מגן על 7 זריקות למשחק שנקלעות ב-22%. נתון פסיכי. יש לרוקטס 9 שחקנים ששומרים לפחות על 7 זריקות למשחק ורק שחקן אחד, קפלה, שומר על יותר מ-10.

הנתון הזה מלמד אותנו שהם יכולים להחליף לא מעט. יש להם שחקנים מאוד ורסטיליים שיכולים לסגור גם גארדים וגם פורוורדים וזה עובד מול התקפות מהירות יותר כמו אינדיאנה, דנבר וברוקלין. השחקנים האלה יכולים לצאת לשלשות ויש ליוסטון רק שחקן משמעותי אחד שבאמת ניתן להגדיר כחור בהגנה (ראיין אנדרסון). בהרכבים עם מבאה א מוטה או טאקר במקומו ההגנה של יוסטון הרבה יותר טובה כי הם השחקנים שיכולים לסגור כמעט כל אחד, במיוחד בליגה המהירה והזריזה של היום. הרכב שכולל את מבאה א מוטה, טאקר ואריזה ביחד לא זכה ליותר מדי דקות אבל יכול להיות שימושי מול חמישיות נמוכות כמו הידועה של הווריורס עם קרי, תומפסון, איגודלה, דוראנט וגרין.

מעניין לראות כיצד זה יראה מול קבוצות גדולות יותר, כסן אנטוניו או ניו אורלינס (אותה הרוקטס פוגשים ב-13.12 במשחק מסקרן). בהרבה מקרים החוזק של קבוצה נמדד ביחידה החלשה ביותר שלה וראיין אנדרסון הוא בהחלט החוליה החלשה, כשב-6 המשחקים האלה קולעים עליו ב-65.9%, הנתון הגרוע בליגה בפער. יריבות יכולות לנסות לסדר כמה שיותר בידודים עליו וזה עלול לעבוד. נקודת תורפה משמעותית שמעניין לראות כיצד יגיבו אליה מאמני הליגה השונים וד'אנטוני עצמו. קשה להסתיר גבוהים בהגנה בקבוצה כל כך זריזה, לכן ירידה בדקות שלו אפשרית. ננה כגבוה שני יכול להתאים לפרקים או הרכבי סמול-בול שירוצו בצד השני של המגרש. זאת אולי הנקודה הכי מעניינת לקראת העתיד מבחינת ההגנה של הטילים, לצד כמובן לראות אם מדובר ביותר מסתם מקריות או רצף.

יוטה התחילה לקלוע

דונובן מיטשל. כולם מדברים עליו ובצדק. לא רק משחק 41 הנקודות שלו, אלא רוב העונה. כשמורידים את 5 המשחקים הראשונים שלו הוא עם 19 נקודות למשחק שנקלעות ב-43% מהשדה ו-40% מהשלוש. נייט דאנקן אמר, וצדק, שהמשחק ההתקפי שלו מזכיר את זה של גילברט ארינאס בימיו היפים. מאז שרודי גובר, ומאוחר יותר רודני הוד, נפצעו הוא עם 20 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים למשחק ויכול להיות שהשחקן הטוב ביותר ביוטה.

מיטשל קולע באחוז נהדר מקאץ'-אנד-שוט מאז הפציעה של גובר ויכולת המסירה הנהדרת של ג'ו אינגלס הענק וריקי רוביו תורמת לו לא מעט בהיבט זה. הוא סביר בבידודים, למרות שזה התחום היותר חזק של הוד וג'ו ג'ונסון, ומצליח לייצר נקודות. הרבה בזכותו הג'אז ניצחו 5 משחקים ברציפות ו-6 מ-7 האחרונים. הוא לא היחיד – אלק בורקס, אחרי שנתיים מלאות פציעות, הפך לשחקן שישי טוב שקולע 14 נקודות למשחק במהלך הרצף ודומיננטי במשחקים האחרונים. כשאחד מהם בכל רגע נתון על המגרש יש ליוטה שחקנים שיכולים ליצור סל כל הזמן, לא משהו רגיל ביוטה.

עוד שחקן שנראה כאילו נולד מחדש הוא דריק פייבורס. ב-7 המשחקים האחרונים הוא קולע 18 נקודות ב-70% נהדרים מהשדה לצד 9 ריבאונדים, 3.4 מתוכם בהתקפה. הוא נראה כמו סנטר לגיטימי בהתקפה ושחקן טוב בהרבה בעמדה הזאת מאשר בדקות שלו כפאוור פורוורד ליד גבוה נוסף. פייבורס לא רע בזריקות ממסירה אבל בולט בעיקר כשהוא מקבל את הכדור מאזור ה-Elbow, האזור שליד קו העונשין, ומצליח לייצר משם נקודות או אסיסטים. חבורת הקלעים שמסביבו, ביחוד אינגלס, הוד, מיטשל וג'רבקו, מרוויחה מהיכולת מסירה שלו מאותו אזור.

זה עובד. יוטה מצליחה להשאר רלוונטית כשגובר בחוץ ומאוד סביר שנראה אותם מגיעים לפלייאוף בהתחשב בכושר הנוכחי של ממפיס ושל הקליפרס. הם קולעים כמעט 113 נקודות למשחק ב-7 המשחקים האחרונים (הכמות קופצת ל-117 כשמורידים משחק בו קלעו 86 נקודות מול פילדלפיה, היחיד שהפסידו באותה תקופה). ריקי רוביו, אגב, פחות מעורב – הוא עם 4.1 אסיסטים למשחק בתקופה הזאת, שלישי אחרי אינגלס ומיטשל, וההתקפה לא תלוייה בו. שינוי מרענן לטובת הג'אז.

מעניין כיצד זה יראה כשגובר יחזור. אין לו את ראיית המשחק או הקליעה של פייבורס והוא שחקן כבד הרבה יותר ופחות אפקטיבי התקפית. יכול להיות שנראה הרבה יותר הרכבים של פייבורס בחמש בהמשך וזה יכול לעשות טוב ליוטה, אבל ההתקפה תהיה פחות טובה. השיפור ההגנתי, על הנייר, אמור למזער את הנזק. התנועה בלי כדור של הצרפתי יכולה לסייע לבידודים של ג'ונסון והוד, אבל זה לא יספיק בהתקפה. אחד הדברים המסקרנים יותר מבחינת הקבוצה השקטה הזאת.

מחשבות נוספות:

כמה רעיונות שלא מספיק מפותחים בשביל 300-400 מילה, אבל שווים התייחסות. מוזמנים להגיב:

* אנונבי, סיאקאם, איבאקה בטורונטו. יכול להיות שהראפטורס צריכים לפתוח עם שלושת השחקנים האלה. השילוב של איבקה וג'ונאס ואלניוצ'אס כבד מדי ושלושתם שחקני הגנה טובים, איבאקה ואנונבי יכולים לקלוע באופן יחסי (סיאקאם משתפר בקליעה ואולי גם יהיה סביר בהמשך העונה – הוא זורק לא מעט מרחוק), והם יכולים לאפשר את הריווח שלאורי ודרוזן צריכים. ההתקפה יכולה לזרום יותר טוב כשהם על המגרש וכך גם ההגנה בזכות היכולת שלהם לסגור כמעט כל שחקן והפיזיות המרשימה. JV יכול להיות אחלה שחקן שישי, בתפקיד דומה לזה של אנס קנטר באוקלהומה של שנה שעברה.

* ג'ורג' היל לדנבר. הנאגטס צריכים רכז אמיתי ושחקן מנוסה. היל אחד כזה והוא נתן עונה טובה מאוד ביוטה שנה שעברה בשני צדדי המשחק. זה יכול להתאים נהדר לדנבר כשהוא מתאים ליד יוקיץ' וגם ליד מילסאפ, כשהאחרון יחזור. בתמורה דנבר יכולה לתת את עמנואל מודיאיי, שדעך אחרי רצף טוב מוקדם יותר העונה, אחד מהחוזים היותר גדולים שלה ואולי עוד שחקן מבטיח שלא מקבל דקות (מאליק ביזלי? טיילר ליידון?). היל לא נראה קשור לסקרמנטו על המגרש ולא יכול להיות מועבר עד ה-14.12, אבל בדנבר הוא יכול למצוא את עצמו מחדש ולהפוך את הנאגטס לקבוצה של 50 ניצחונות.

*דראגן בנדר קולע שלשות. ירדנו עליו לא מעט, אבל 15 מ-29 מהשלוש בתשעת המשחקים האחרונים. חמישייה שלו ושל מרקיז כריס יכולה להיות נחמדה והקליעה הזאת שווה יותר קרדיט ממה שהוא מקבל, אבל בנדר עדיין צריך להראות שיפור ביותר תחומים בשביל לזכות בעוד זמן משחק. יש התקדמות מהשנה שעברה, אך עדיין לא בשל לחלוטין.

*הל בל. ג'ורדן בל בחמשת המשחקים האחרונים עם 6.6 נקודות (80% מהשדה), 4.8 ריבאונדים, 2.2 חסימות, אסיסט וחטיפה ב-13.4 דקות למשחק. אחת החולשות הגדולות ביותר בספסל של הווריורס הייתה שאין מישהו שיוכל לעשות משהו שדומה לתפקיד של דריימונד גרין בזמן ששחקן ההגנה של העונה שעברה נח. עכשיו יש את בל שיכול לעשות את זה ולאפשר לו לנוח יותר. הוא קיבל מקום מוגדל ברוטציה לאחרונה, שווה כל דקה וימשיך להתפתח. בחירה נהדרת של הווריורס ואולי הוא שווה חמישיית רוקיז כלשהי.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  1. יוטה צריכה לשלוח את רודי גובר בטרייד. הוא תוקע את משחק ההתקפה שלה והיעילות ההגנתית שלו לא מחפה על זה מספיק. לא פרנצ'ייז פלייז ולא אבקת שומשום

    1. לא חושב שהייתי מעביר אותו. אין שחקני הגנה כל כך טובים בליגה והתקפה תמיד אפשר לשפר. הוא לא יקלע לך שלשות פתאום, אבל אם יעבדו איתו על ראיית המשחק זה יכול להיות מצויין. הייתי מפריד כמה שיותר בין הדקות שלו לשל פייבורס

  2. גם בשנייה וחצי חופש שקיבלת מהצבא אתה כותב? מוריד את הכובע. מקווה שזה שפייבורס משחק טוב לא יגרום לג׳אז להחתים אותי מחדש, חבל על הכסף. יוסטון? צריכים להוכיח את עצמם בפלייאוף, איפה שהם נכשלו.

  3. תודה רועי.
    חייב לשאול לאן התגייסת?
    יוסטון הם הקבוצה היחידה שיכולה להיות אלנטרניטבה ללוחמים וזאת בהינתן בריאות. אני לא חושב שבסך הכל הכללי הם טובים יותר אבל הם פשוט מציגים משהו שונה; בעוד קליבלנד ואוקלהומה מציגים משהו דומה ללוחמים אך ברמה פחות טובה, יוסטון הם הקבוצה היחידה שיכולה לשחזר בסידרה של 7 משחקים את משחק מס' 4 מהגמר האחרון ויחידים שההסתברות שלהם להציג משחקים מהז'אנר הזה איכשהו סבירה. ועדיין ההגנה שלהם תיבחן בפלייאוף שלדעתי לא תצליח לעמוד מול הלוחמים בסידרת ה7

  4. בל אחלה גניבה של הלוחמים.
    יוטה אחת ההפתעות הנעימות של פתיחת העונה, העבודה של סניידר על הקווים בעיניי לא מספיק מוערכת.

  5. גורג היל לדנבר זה רעיון טוב.
    תמורת בחירת דראפט סבוב ראשון לא תמורת מודאי.
    הקינגס לא צריכים גארדים כרגע, יותר כנף ושחקני פנים.

    לדעתי הם צריכים לעשות גם על קופוס טרייד תמורת בחירת סבוב ראשון מאוחרת מקליבלנד או מסאן אנטוניו או מגולדן סטייט שם הוא יכו למלא חוסר.
    בלי קשר-
    הייתי שמח אם הקינגס יצליחו להשיג את מיילס בריגס מהדראפט הקרוב.

    1. מסכים בקשר לקופוס, טרייד מתבקש. מבחינת בחירת סיבוב ראשון במקום מודיאיי – אפשרי, אבל היא לא תהיה גבוהה. חבילה של ליידון/ליילס ומאליק ביזלי בנוסף די מתבקשת. ברידג'ס שחקן, אבל אם תבחרו גבוה עדיף אייטון, ביגלי, פורטר או דונצ'יץ'

    1. גרין לא בירידה. פשוט משחק פחות דקות. עדיין שחקן של 7 ריבאונדים, 7 אסיסטים, חטיפה וחצי וחסימה וחצי במשחק ועושה הרבה הגנה. שומר כוחות לפלייאוף. בל לא יחליף אותו קבוע, אבל קר בכוונה מנסה לשלב אותו כדי להמנע ממקרים שבהם גרין מורחק או פצוע והלך על גולדן סטייט

  6. סחטיין עליך רועי. הצבא עוד לא הוציא לך את החשק, כיף לנו 🙂
    נקודות יפות ומעניינות.
    מאוד אוהב את אונואבי וסיאקם בטורונטו, שחקנים שיעשו שמות דווקא בפלייאוף לקבוצות יריבות.
    לגבי ההגנה של יוסטון, כריס פול מביא איתו מנהיגות בהגנה שהיתה ממש חסרה. יוסטון מחליפה הכל בהגנה, ודווקא העובדה שריאן אנדרסון הוריד הרבה משקל בקיץ מאפשרת לה לעשות את זה הרבה יותר טוב. האמת הנתון שהבאת מפתיע אותי כי דווקא התרשמתי מאוד לטובה מההגנה של אנדרסון השנה. אני אסתכל יותר מקרוב לראות איפה הוא נופל במיסמאצ'ים.
    יוטה מרשימה לטובה בלי גובר, ולמיטשל מגיע חלק מהקרדיט. שחקן שלא מפחד מכלום. לא יכול לעבוד בכל קבוצה אבל בסיטואציה של יוטה, עם כל כך הרבה שחקנים שבורחים מהכדור, זה מושלם.

    1. דווקא אצל יוטה יש המון שחקנים שמאוד אוהבים את הכדור, אם זה רוביו, הוד או בורקס. גם אינגלס מנהל משחק מצויין ופייבורס יודע לנהל אותו מהפוסט. דווקא בקבוצה אחרת כמו אטלנטה, שיקגו, דנבר או סקרמנטו היה לו הרבה יותר קל.

      1. הכוונה באוהבים את הכדור בדרך לסל. מיטשל הוא סקורר אולדסקול, כמו שרועי ציין. חסר בושה וחסר עקבות. יש לו הרבה בחירות זריקות שתמיד אני מחפש לראות את ההבעה של סניידר בשנייה שהכדור יוצא מהיד שלו. ביוטה זה עובד כי הם קבוצה שצריכה אחד כזה, לא יכול לעבוד בהרבה קבוצות אחרות.

  7. רועי – תותח! מקווה שאתה בבית כותב ולא באיזה אוהל טירונות 😀

    לגבי יוסטון. הם כרגע בירח דבש. אחוזים נוטים להתיישר. אני אוהב את הפאזל הנהדר שנבנה שם אבל באפריל כאשר הפיזיות תעלה מדרגה שוב נשאל מה התקרה של הקבוצה הזאת. כי למעט התוספת של CP3 שנראת מבורכת מאוד מה יקרה שקבוצה כמו הספרס או הווריורס של הפלייאוף יגיעו ויעלו את הפיזיות מ80 ל100. ההפסדים שלה עד כה היו מול ממפיס פילי וטורונטו הפיזיות. בנוסף חייבים לחשוב איך לא להפסיד את גורדון מאז שפול חזר. הוא בעיני לא פחות חשוב בשני צידי המגרש במיוחד בפלייאוף.

    צפיתי ביוטה בשני המשחקים האחרונים. דונובן מיטשל אדיר. אבל אם לא הפציעה של דיוויס הלילה זה היה נגמר אחרת. קאזינס שיחק בסוף כשחקן חסר מוטיבציה ומאוכזב. אף אחד לעולם לא ישכנע אותי שהוא מנהיג. מיטשל לא היה אמור להיות פוינט גארד ולכן החליק לבחירה 13. הציוות שלו עם רוביו מאפשר קו אחורי מגן מצויין כי מיטשל שומר על הפוינט גארד ורוביו על הגארד הגבוה. בהתקפה הם יכולים להחליף. העניין הוא שרוביו קיבל מלא קליעות חופשיות מחדירות של מיטשל והנעת כדור אבל החטיא את כולם. וכשזה קורה רוביו הופך לנונן פקטור מכיוון שהמגן בורח תחת החסימה ואין לו את המהירות של מיטשל. תיאורתית כשהוד חוזר ניתן אולי לנסות את ברקס דווקא בחמישייה לצד מיטשל ולתת לרוביו לעלות עם הוד ופייברס. לגוברט יהיה יותר ספייס בפיק אנד רול עם מיטשל המשופר עם קליעה של ברקס וג'יגלס ג'ו מאשר עם רוביו.

    לגבי טורנטו נראה לי שעלית על משהו מעניין.

    לגבי היל לדנבר – מילסאפ היה הטעות הראשונה. זה שחקן שלא יזדקן "יפה" ובטח לא זה שמקפיץ אותך לשכבת השמנת במערב. הפציעה שלו לא מקרית ועוד כמה כאלה יגיעו בהמשך. ג'ורג' היל הוא טעות פאטלית בכל התקפה מודרנית. הוא לא יציב נוטה לפציעות בשלב זה ולא נראה בנוי להעלות מהספסל. הבק קורט של האריס ומורי צעיר רצח וצריך זמן יחד עם יוקיץ'. צריך רק להסתכל איך נוכחותו של היל הורגת לדיארון פוקס את עונת הרוקי כדי להבין כמה מסוכן להכניס אותו לדנבר. דנבר צריכה דחוף סקורר אמיתי בווינג. יש לה הרבה שחקנים טובים שנותנים הופעות 'אורח' מרשימות שגורמות לך להגיד 'אולי זה הפיתרון' עד למשחק הבא כשהאורחים לרגע חוזרים לצל. וויל ברטון ווילסון צ'נדלר הרננגומז ביזלי וכו'. אלוהי הקארמה עוד יענישו את דנבר קשות על הזילזול שהפגינו בדראפט הזה. הדיל של פאקינג טריי ליילס ובחירה בטיילר ליידן שהוא יורוליג מינוס תמומרת דונבן מיטשל כשבבחירה שלהם יכלו לקחת שלל ווינגים כאננובי קוזמה או גבוהים כישרונות על כג'ון קולינס היא בזיון של ניהול.

    דרגן בנדר הוא פרויקט ארוך טווח שנראה בינתיים לא טוב. אם אני צריך להמר הייתי אומר ש30% שהוא הופך לשחקן רוטציה מצויין ו70% לשחקן שולי בליגה שיעבור מקבוצה לקבוצה. חסרים לו כל כך הרבה יסודות בסיסיים בהגנה ובהתקפה כך שהמסע עוד ארוך. ג'וש ג'קסון הוא יהלום אבל צריך לדעת מה לעשות איתו. הוא לא סטנלי ג'קסון. הוא פוינט פורוורד שיודע להיות בשני צידי הפיק אנד רול.

    1. מילסאפ שנה שעברה היה נהדר. השנה גם בסדר והוא ישתפר, אני יותר מחזיק ממנו ממה שתיארת פה. מסכים שהם צריכים סקורר יותר טוב מוילסון צ'נדלר ואולי בקיץ ישיגו אחד, אבל אין הרבה דברים כאלה בשוק. היל שנה שעברה היה טוב ויכול לתרום על הנייר, באמת לא יודע מה הולך שם השנה.

      השבוע למזלי אני בבית, לכן כתבתי. שבוע הבא סוגר ולא אכתוב

      1. אני גם מחזיק ממילסאפ רק לא לשלוש שנים לא בדנבר ולא בעבור הסכום הזה. מה שהיה שנה שעברה היה לא רלוונטי.
        גם לא מסכים שאין סקוררים בליגה.מהווינג. סתם דוגמא טי ג'יי וורן אחלה סקורר ואולי יש טרייד שישמח את שתי הקבוצות. הביקורת היא על הטיפשות של הטרייד בקיץ. בזמן אמת טענתי שדנבר עשתה דראפט נוראי. לא כל דראפט הוא כזה איכותי במקומות ה13-16.

        ג'ורג' היל שחקן מוגבל שנוטה להיפצע. גם יוטה וגם אינדיאנה היו קבוצות התקפה נוראיות איתו כפוינט גארד פותח. השנה עם סקרמנטו החמישיות איתו הם זוועה גם כשהוא שם מספרים (וזה לא תמיד קורה). אני לא רואה כרגע בצד ההתקפי שום יתרון שלו על ג'מאל מורי ולעצור התפתחות של שחקן כל כך צעיר (עוד בן 20) ומוכשר.

        1. ההתקפה של יוטה עם היל על המגרש הייתה טובה, גם באינידיאנה הם היו בסדר איתו על המגרש. השנה בסקרמנטו זה באמת סיפור אחר.

    2. לגבי מילסאפ –
      כל מה שכתבת נכון,
      אבל צריך לציין שהפציעה לחלוטין מקרית.
      רצועה קרועה במפרק כף היד, זו פציעה נטו של מזל רע.

      1. זה נכון אבל הוא כבר כמה שנים מלא פציעות. בגלל שהוא אריה הוא משחק פצוע לא מעט. רק מהשנים האחרונות זכורים לי פציעת כתף פציעת קרסול משהו בברך ועוד כל מיני שאני בטח לא זוכר. וזה שחקן בן 32 שהוא נמוך ולא אתלטי לעמדה שלו ובעל אחוז יעילות בינוני. יש לו iq כדורסלני מופלא גם בהגנה וגם בהתקפה ולכן יוכל למשוך הרבה זמן בליגה אבל לא כבורג מרכזי של 90 מיליון ל3 שנים.

        1. כאמור –
          אני מסכים עם מה שכתבת.

          פשוט רציתי לציין שיש הבדל בין פציעה צפויה, לחוסר מזל.

          יש פציעות שהן חוסר מזל מוחלט (השבר ביד של כריס פול בפלייאוף),
          ויש פציעות שלאורך זמן מלמדות על שחקן "פציע", או על ארגון שלא יודע לשמור על כשירות שחקניו (שרירי מיתר הברך של גריפין בפלייאוף, מקרבי הירך של דייויס אתמול)

          1. חחח. כן אני יודע. סתם הרחבתי כדי להראות שאם לא היה ביש מזל היה בכל מקרה נפצע. כי הוא אריה לוחם ואריות נפצעים.

  8. רועי אפשר לינק לנתון על ריאן אנדרסון?
    לא התחבר לי בכלל עם מה שראיתי בעין.
    האמת שלא הצלחתי להפריד מהלכי iso ל6 המשחקים האחרונים אבל אנדרסון דווקא נמצא ממש למעלה כשמסתכלים על כל העונה עד עכשיו בהגנה על מהלכי iso.
    הוא באמת מטרה למהלכים כאלו ומוביל את מספר הפוזשנים שבהם עשו עליו מהלכי iso (כל יוסטון אגב, בגלל צורת ההגנה שלה מאתגרת את היריבות למהלכי אחד על אחד ועושים עליהם הכי הרבה כאלו בליגה, והיא גם שומרת עליהם הכי טוב בליגה).
    בכל מקרה אנדרסון ב 45 פוזשנים ששמר על אחד על אחד מוריד את היריבים ל 30% מהשדה, נתון מעולה בכל דרך שמסתכלים על זה.
    זאת אומרת, שכמו הארדן, בצורה מפתיעה, דווקא אנדרסון עד עכשיו מסתמן כאחד משומרי האחד על אחד הטובים בליגה.
    כמובן שזה מדגם קטן יחסית, וכאמור עברו לו"ז יחסית קל, אבל זה מסביר לא פחות את ההגנה המצוינת של הרוקטס עד עכשיו מאשר הצירוף של פול, טאקר והנסיך.
    https://stats.nba.com/players/isolation/?Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season&OD=defensive&sort=Time&dir=1

      1. תודה, אפשר בכל זאת לינק שאבין על מה מדובר? הרי הנתונים ההגנתיים של אנדרסון נראו לי לא הגיוניים, לא יכול להיות שפתאום הפך לשומר כזה טוב. יכול להיות שהמשחקים האחרונים מראים על מגמה של התיישרות. בכל מקרה אם הוא ימשיך אפילו ברמת שומר בינוני יוסטון במצב מעולה.

        1. בגדול הנתונים האלו נקבעים באופן אוטומטי על פי מדידת המרחק לשחקן הכי קרוב לזורק באת הזריקה על ידי המצלמות. הנתונים שאתה הסתכלת עליהם נקבעים באופן "אנושי".

          1. הבנתי, יש כל כך הרבה מידע שקשה לנפות את המוץ מהתבן.
            באופן כללי זה לבחור אילו סטטיסטיקות מסתדרות לך עם מה שאתה רואה בעיניים, שזה קצת בעייתי, כי זה מאוד סובייקטיבי באיזה נתונים להסתכל.

          2. לא, זה בדיוק מה שאסור לעשות. צריך לנסות ולהיות כמה שיותר ספציפי בשאלה שעליה מנסים לענות ולהצליב כמה שיותר מידע.
            יותר מזה חשוב לזכור שהרבה פעמים לא נקבל תשובה חד משמעית.

  9. אנדרסון באמת פורח.עם פול. ב-5 המשחקים ששיחק מאז שפול חזר הוא קולע 56 אחוז מהשדה ו-4.2 שלשות למשחק. נתונים מעולים לשחקן שהשלשות הן הלחם והחמאה שלו.

  10. אחלה פוסט רועי, תודה רבה.
    יוסטון השתפרה יחסית לעונה שעברה, בעיקר בהגנה, וזה מאד מרשים בהתחשב בשינוי בסגל ובכך שגם בשנה שעברה היו מעולים. האתגר האמיתי יהיה כמובן בפלייאוף ותלוי הרבה בהיקף ברוטציה. אם דאנטוני ישנה את הגישה, ואם לא יהיו פציעות, זה יכול להסתיים בגמר המערב ואפילו יותר. בלי שינוי או עם פציעות, הדחה נוספת בחצי הגמר מול הספרס אפשרית בהחלט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט