ספנסר דינווידי, מכירים? – הצגה של הרכז מובילה את הנטס לניצחון על יוטה / עידן עופר

 

אולם ריק, על הפרקט מתרחש משחק בין שחקני נוער שחיים את החלום של כל ילד בישראל שקם מוקדם בבוקר לראות את הליגה הטובה בעולם ואני יושב לי מאחורי הסל, צופה במשחק תוך כדי שאני עובר על השאלות שהכנתי לשחקנים ובעיקר, נהנה מהחלום.

Just A Kid From New York

הבנאדם היחיד מהמדיה שנמצא איתי באולם שלוש וחצי שעות לפני כל משחק בברקלייס סנטר הוא חבר טוב, צלם נעליים שביצע מהפכה בתחום במהלך השנים האחרונות. תוך כדי שיחה איתו אני מבין שהדבר שכולם באים לעשות היום הוא לצפות בדונובן מיטשל, הרוקי של יוטה. מיטשל גדל ושיחק בניו יורק ולא מעט חברים ובני משפחה הגיעו לצפות בו היום, 60 לפי מה שהוא סיפר לי.

השחקן הראשון שעולה להתחמם הוא ג'ו האריס, אחד מהשחקנים שאני יותר מעריך. הקלעי של הנטס תמיד מגיע ראשון ומתחמם לאורך זמן רב והשיפור ביכולות שלו, בייחוד בקליעה הוא עצום. האריס קולע השנה 9.6 נק' למשחק ב-47% מהשדה, שיפור עצום משנים קודמות. כשמס' 12 של ברוקלין עוד ישב על הספסל, ממש לפני שהוא מתחיל לזרוק, ניגשתי אליו להביע את הערכתי לעבודה הקשה שלו. האריס היה מופתע ושמח לשמוע מחמאות ממני על השיפור העצום שלו והתעניין בי ומאיפה אני בא. התשובה לשאלה הזו הובילה לשיחה על דיוויד בלאט שאימן אותו בקליבלנד ולאחר מכן סיפר לי כמה חשוב לעבוד קשה ולהגיע לסיטואציה הנכונה כששנינו נותנים את ג'רמי לין כדוגמא.

האריס. אחלה גבר.

שאר השחקנים עלו להתחמם אחד אחרי השני וכשמיטשל חזר לחדר ההלבשה זרקתי לו מילה טובה על סרטון שפירסם ברשתות החברתיות בו הוא נותן לאמא שלו רכב במתנה בתקווה שיזכור אותי לטובה כשאבקש לראיין אותו עוד עשר דקות.

התור לבחירה ה-13 בדראפט לא היה קצר ותוך כדי המתנה שוחחתי עם אקס פנרבחצ'ה, אפיי יודו על התקופה שלו בטורקיה. יודו היה במצב רוח מרומם וסיפר לי שזליקו אוברדוביץ' הוא המאמן הטוב ביותר שהיה לו ואפילו השווה אותו לפופוביץ', הקבלה מעניינת. מיד אחריו דיברנו על 2 שחקנים אירופאיים מסקרנים ביותר, בוגדן בוגדנוביץ' שמשחק בסקרמנטו וכמובן, לוקה דונצ'יץ'. הסנטר המחליף של הג'אז מאוד החמיא לבוגדנוביץ' וליכולות שלו אבל דיבר גם על העובדה ששחקנים באירופה לא נחים בקיץ ושזה ללא ספק משפיע עליו העונה. את דונצ'יץ' הוא הילל ואמר שלא ראה שחקן כזה בגיל כזה ושהוא לבטח יהיה בחירת טופ 3 ושקבוצה כמו אטלנטה עם המערכת של בודנהולצר יכולה להתאים למשחק שלו.

המזל לא משחק לי עד הסוף היום ודווקא שמגיע תורי לדבר עם מיטשל הוא היה חייב ללכת להתחמם בשנית ואני נותרתי לבד בחדר הלבשה כשעוד 3 דקות סוגרים אותו לעיתונאים. התמזל מזלי וליד מיטשל ישב רודני הוד שבדיוק סיים להתלבש לקראת המשחק ואיתו דווקא כן הצלחתי לדבר.

45 דקות של חימום, אוכל ומופעי פתיחה נגמרות ואפשר לגשת למנה העיקרית.

חמישיות:

ברוקלין נטס: ספנסר דינווידי, אלן קראב, דמארה קארול, רונדה הוליס ג'פרסון, טרבור בוקר.

יוטה ג'אז: ג'ו אינגלס, דונובן מיטשל, רודני הורד, יונאס ג'רבקו, דרק פייבורס. * ריקי רוביו נעדר מהמשחק עקב פציעה קלה בגיד אכילס.

המוקד של המשחק: דרק פייבורס. בכל משחק אנסה להתמקד בשחקן אחד משתי הקבוצות ובסוף המאמר אכתוב על ההתרשמות שלי ממנו.

מחצית ראשונה

יוטה פותחת בסערה מחוץ לקשת כשהוד מתחיל ומיטשל משלים אותו למרות איירבול שזרק קודם לכן. שתי הקבוצות ממשיכות לפגוע מחוץ לקשת אבל ברוקלין מראה יותר ריכוז בהגנה (יותר נכון להגיד שפייבורס מראה חוסר ריכוז בהתקפה) וגורמת לקווין סניידר לקרוא לפסק זמן ראשון במשחק, 16-15 למארחת לאחר קצת יותר מחמש דקות במשחק. אטקינסון מחליף 4 שחקנים מתוך החמישייה הפותחת ומשאיר רק את דינוודי שממשיך להיות מעולה ועם 2 אסיסטים ודאנק עוזר לקבוצתו לעלות ליתרון שיא של 11 נקודות.

אמרתי לכם שהוא השתפר…ג'ו האריס עם שתי שלשות רצופות מגדיל את היתרון ל-15, ממש לפני שראול נטו הברזילאי מוריד ל-12 עם שלשה משלו.  ההגנה הידועה של הג'אז לא עובדת עד כה, הרבה בגלל הנעת כדור יעילה של הנטס, ככה זה כשלא מעט מאמנים בליגה עוברים תחת השרביט של פופוביץ' שמשריש בהם את השיטה שלו (אטקינסון היה עוזר מאמן של בודנהולצר שהיה עוזר מאמן בספרס), 39-25 לברוקלין בסוף הרבע הראשון.

ריקי רוביו שנעדר מהמשחק עקב פציעה אמנם מוסר השנה פחות מהרגיל אבל חסרונו מורגש בהחלט כשהקבוצה שלו מסרה עד עכשיו 4 אסיסטים בלבד מול 12 של הנטס. 

חסרונו הורגש היום.

האריס ממשיך להיות טוב עם פעולות טובות בהגנה והתקפת מעבר שמתחילה איתו, מסתיימת עם סל נוסף של בוקר (10 נק') ויתרון של 19 נק' עם 7:18 דקות לסיום המחצית הראשונה. עם אחת ההתקפות הגרועות בליגה והגנה שלא מתפקדת הלילה ( לא מעט בשל חסרונו של גובר ) כבר אין ספק, הג'אז במשבר.

השחקן היחיד בקבוצה המורמונית שיכול לייצר סל מכלום הוא הרוקי דונובן מיטשל. הבחירה -13 בדראפט האחרון נמצא בכל מקום על המגרש ועוזר להוריד את הפער ל-14 נקודות כשנותרו 4 דקות לשחק במחצית הזו.

הפער ממשיך להיות גדול ובסוף הרבע דינווידי הנהדר עם חמש נקודות רצופות (כולל שלשה מקילומטר על הבאזר) מגדיל אותו ומוציא את הנטס למחצית ביתרון של 16 נקודות אחרי שאינגלס הצליח למזער נזקים עם שלשה משלו (5-5 לשלוש), 65-49 במחצית.

מחצית שנייה 

קווין סניידר מחליט לשנות טיפה את הדברים ומעלה את אלק ברקס במקום ג'רבקו בתחילת המחצית השנייה, עובדה שלא שינתה יותר מדי לנטס שהמשיכו מאיפה שהפסיקו עם 8 נקודות רצופות. יוטה לא נשארה אדישה הפעם ועם סלים יפים של הוד ופייבורס הורידה את ההפרש ל-15. הג'אז ממשיכים להוריד את הפער לאט אבל בטוח עם הטבעה גדולה של רויס א'וניל האנונימי ושלשה של ג'רבקו השבדי והרבע השלישי מסתיים ביתרון תשע לנטס, 89-80.

אחת מנקודות התורפה של ברוקלין בשנים האחרונות היא הקהל שפשוט לא מגיע למשחקים. דווקא היום, במשחק מול קבוצה ללא כוכבים גדולים הגיע לא מעט קהל, דבר שמראה על שיפור גדול בתחום הזה. רק חסר שיעודד את הקבוצה המקומית ולא את הכוכבים של היריבה והמצב יהיה מעולה.

דינווידי ממשיך להיות אדיר עם חדירה תוך כדי שינוי מהירות וסחיטה של עבירה לאחר עוד ליי אפ מוצלח. למרות דאנק נהדר של לוורט, ראול נטו עם שלשה שלישית במשחק משתיק את הקהל ומוציא את הקבוצות לפסק זמן כשברוקלין מובילים בעשר נק'. למרות נסיונות לחזור למשחק, הנטס הגיעו מפוקסים למשחק ולאוורט, קארול וקראב עם 9 נקודות אל מול 5 של הג'אז מגדילים את הפער ל-16 נק' כשנותרו 4:12 דקות לשחק. בשביל קווין סניידר זה כבר היה יותר מדי ושלוש דקות לסיום הוא מעלה את שחקני קצה הספסל שלו, 118-107 בסיום.

סטטיסטיקה

ברוקלין נטס: דינווידי היה אדיר עם 25 נק' (6-10 לשלוש), 8 אס', 5 ריב' ו-0 איבודים, מדהים. אלן קראב ודמארה קארול עזרו לו עם 18 ו-17 בהתאמה ובוקר היה נהדר גם הוא עם 14 נקודות ב-70% מהשדה. הנטס קלעו ב-50.6% מהשדה, 45.9% לשלוש נקודות (17-37), מסרו 27 אסיסטים ואיבדו את הכדור רק 11 פעמים.

יוטה ג'אז: ראול נטו היה טוב עם 22 נק' מהספסל, מיטשל, פייבורס ואינגלס תרמו 15 כ"א והוד הוסיף 17 נק'. הג'אז קלעו ב-49.4% מהשדה, 46.2% לשלוש נקודות (12-26), מסרו 21 אסיסטים ואיבדו את הכדור 16 פעמים.

https://www.youtube.com/watch?v=hmgP18mRv5A

מוקד המשחק: דרק פייבורס

לא לפני הרבה שנים פייבורס עבר ליוטה תמורת הרכז הפותח של דאז, דרון וויליאמס בציפייה שהוא יהפוך לפרנצ'ייז פלייר שלה. העונה הנוכחית היא האחרונה בחוזה של פייבורס ואם לומר את האמת, אין סיכוי שיוטה מאריכים לו את החוזה. המספרים של המשחק אולי לא מראים את זה (15 נק' ו-7 ריב') אבל הסטטיסטיקה המתקדמת כן. העונה פייבורס לוקח 7.4 ריב' ל-36 דקות, הכי נמוך בקריירה. אחוז השימוש בו (%USG) עומד על 19, הכי נמוך מאז עונת הרוקי שלו, המספרים לא משקרים.

הרבע הראשון היה נראה כמו מופע אימים שלו. כשאתה מתמקד בו אתה פתאום שם לב כמה הוא איטי ולא נייד, חוסם את הצבע לחדירות עם תנועה לא נכונה ללא כדור ומקבל החלטות שגויות בפיק נ' רול. המחצית השנייה הייתה יותר טובה מבחינתו עם קצת יותר תזוזה ומלחמה אבל זה לא קרוב למה שגובר נותן לקבוצה הזו או למה שמצופה ממנו.

גם בחימום וגם במשחק אפשר היה לראות שיפור משמעותי בקליעה של פייבורס אבל התנועה הלא נכונה שלו ללא כדור לא מאפשרת לו להגיע למצבי קליעה נוחים, לתשומת לבך סניידר.

המצטיין: ספנסר דינווידי

לא אבוא ואגיד שעדיף שראסל ולין ישבו בחוץ אבל היכולת של דינווידי בהחלט מעלה את השאלה אם צריך את לין כשיש לך רכז שמוסר 5 אסיסטים על איבוד אחד (מקום 2 בליגה). כל מילה מיותרת על המשחק שלו, נפלא.

המאכזב: יוטה

משהו לא עובד ביוטה. 7 הפסדים בשמונה משחקים, התקפה סוליסטית ללא הנעת כדור והיום גם הגנה שלא תפקדה, חבל.

השנוי במחלוקת: התקרה של הג'אז

יש ביוטה לא מעט שחקנים טובים, חלקם אף חתון לטווח הארוך אבל נכון לעכשיו נראה שבלי כמה טריידים משמעותיים הקבוצה הזו תיתקע במקום והמקום הזה הוא מחוץ לפלייאוף.

גובר. חייב עזרה.

המרגש: האן בי איי

מרגש להגיע למגרש כל פעם מחדש, לראות פרצופים ישנים וחדשים שעובדים על המשחק שלהם ורק מחפשים להיות טובים ובעיקר להיות חלק מהליגה הזו.

את מיטשל אמנם לא הצלחתי לראיין לפני המשחק אבל אחרי המשחק זה כבר היה סיפור אחר, תהנו:

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. עידן, הפכת למקצועני לכל דבר. סקירה מעולה, תאורים שמכניסים אותך לאווירה, וראיונות של עתונאי "מבוגר" ומנוסה שהכל מתחיל לבוא לו טבעי!

  2. תודה רבה על פוסט מעולה. אני מסכים עם מה שכתבת על פייבורס, לדעתי שחקן די מבוזבז ויוטה תעשה בשכל אם תרדוף אחרי פאוור פורוורד אחר בקיץ, כזה שמסוגל גם לקלוע.

    ספנסר דינווידי שחקן טוב מאוד. זאת לא הפעם הראשונה שאתה כותב עליו אם אני זוכר נכון ובצדק – כשהוא מקבל דקות הוא נהדר ואנדרייטד רציני. הוא מוכיח את עצמו כל פעם מחדש כשהוא עולה בחמישייה.

    הראיונות עם מיטשל והוד ממש טובים, תודה רבה. אני חושב שגם יש שיפור בקהל כי אין ליוטה כוכבים שאוהד NBA ממוצע ירצה ללכת לראות (חוץ מג'ו אינגלס). המנטליות האאוטסיידרית של ברוקלין יכולה למשוך אנשים והם נותנים שואו כל ערב.

  3. תודה לשלושתכם. בליגה של היום פייבורס בקושי יכול לתפקד כפאוור פורוורד ואני באמת מקווה שיוטה יוציאו עליו ועל ברקס איזה שחקן ובחירת סיבוב ראשון .חח עוד בעיה של האוהדים של ברוקלין היא שהם לא באמת אוהדים של הקבוצה אבל זה מספיק לבינתיים;)

  4. סיקור מעולה, פינוק עם הקפה של הבוקר!
    פייוורס באמת לא מתאים למשחק של היום, הוא כבד איטי ובלי הרבה משחק עם הגב לסל או קליעות מחצי מרחק או משלוש.
    כיף לראות את הראיונות, מיטשל שחקן טוב עם פוטנציאל אדיר, מסכים שהוא אחת הגניבות של הדראפט. הגאז' ידעו מה עם עושים שהם החליפו עם דנבר את הבחירה ה13.
    טוב לראות את גובר על הרגליים זורק לסל, אחרי הפאול האולי מכוון של וויטרס הייתי בטוח שגובר יצטרך ניתוח.

    תודה רבה עידן

  5. נהדר עידן. באמת הסיקורים שלך מקצועיים יותר מכל דבר אחר שיש ברשת. תענוג לקרוא. מה שיפה בכתבים שמכסים לאורך זמן זה שכבר אין את ההתרגשות הזאת מרק להיות במשחק ואיזה אוכל אוכלים ועצם החוויה אלא ההתמקדות בדברים הקטנים שמסביב שקשורים לכדורסל עצמו ולשחקנים. מאוד מרשים, ורואים שאתה לוקח את התפקיד מאוד ברצינות.
    לגבי יוטה, אם אתם זוכרים היה להם את פייבורס וקאנטר והחליטו להמר על פייבורס כשחקן לעתיד. ואז הגיע גובר. בשנה שעברה היה שם את טריי ליילס שחשבתי שיחליף את פייבורס והוא נשלח בטרייד, מה שדי ביאס אותי. אבל דונובן מיטשל מסתבר כהימור לא רע בכלל. עדיין חבל ליעל ליילס, אבל קצת פחות.

    1. מעריך את זה ניב. קל מאוד להתרגל לליגה הזו ולכל המסביב ללא ספק. זה מאוד נכון מה שאתה אומר ורק מראה כמה מזל יש ליוטה שבחרו את גובר אחרת המצב היה הרבה יותר גרוע..

כתיבת תגובה

סגירת תפריט