3 משחקים ביום שלישי / יונתן שגב

מאזן ההימורים: בשבוע שעבר עשינו קאמבק סנסציוני בעזרת מאזן 2-6 מכובד, וחזרנו לקו ה-50%, עם 10-10 בסך הכל מתחילת העונה. האם נצליח לעלות למאזן חיובי הלילה?

2:30 ברוקלין נטס (8-5) – בוסטון סלטיקס (2-12)

מה זו התופעה הזו שנקראת "בוסטון סלטיקס". מי שראה את הרצף הזה (12 ניצ' והיום אפשר לחגוג בר-מצווה) קורה אחרי הפציעה של היוורד, ולאחר מכן ממשיך אחרי היעדרויות זמניות של אירווינג – בספק להערב – והורפורד שירים את ידו ואנו נוריד בפניו את כובעינו.

על פניו, כל הסיכויים היו נגד הסלטיקס: פציעות, התחלה מגמגמת, לוח משחקים די רגיל ובוודאי לא קל וכו'.

יש הרבה תיאוריות בנוגע לסיבות ההצלחה של הירוקים; יש כאלו שמאמינים שבראד סטיבנס הוא פשוט מאמן עליון. יש החושבים שקיירי עומד בציפיות הגבוהות שהעמיד בפני עצמו ומצליח להוביל קבוצה כפי שרצה. יש אנשים הטוענים שאל הורפורד הוא הכוכב האמיתי והוא זה שבאמת מוביל את הקבוצה. יש אפילו כאלו האומרים שהכול בנוי על "אפקט הפצוע" מפציעתו של היוורד.

אני מאמין בתיאוריה אחרת, גם היא נפוצה בחוגי ה-NBA בימים אלו. היא מורכבת ממילה אחת, המתחילה ב-D וממשיכה במכשירים רבים לייבוש שיער – פנים ("fens"). אם לא הבנתם את ההתחכמות הלא-חכמה במיוחד שלי, זוהי כמובן ההגנה. הסלטיקס ראשונים בליגה בספיגת סלים – סופגים הכי פחות – 94 נק' למשחק. בכל נתון סטטיסטי הגנתי אחר – או כמעט בכולם – הם ממוקמים גבוה גבוה. מאחוזים מהשלוש נגדם, דרך ריבאונד ההתקפה שלוקחים מולם ועד לכמות זריקות העונשין.

אפשר להצביע על השיפור ההגנתי הבולט של קיירי, על הורפורד הנהדר או אפילו על דניאל ת'יס או ארון ביינס. לי מרגיש שזו פשוט בוסטון – קבוצת הגנה נפלאה.

השאלה היא האם אחרי כל זה יש טעם לדבר על הנטס. זה מרגיש כמו לעבור ממנת דגל של מסעדה לשאריות שנשארו במקרר מהטייק-אווי של יום שבת; כמו לעבור ממשחק כדורגל של ליגת האלופות למ.ס אשדוד מול מכבי פתח-תקווה. כמו… הבנתם.

אז כן, הם במאזן לא כל כך רע ביחס לשנים הקודמות. וכן, ניצחונות כמו זה על פורטלנד לא יכולים להיחשב כלא מרשימים. וכמות הפציעות – במיוחד אלו של ראסל ולין ביחד – והעיתוי שלהן הוא באמת חסר מזל. אבל…

אם הם לא היו כל כך פצועים (ראסל, לין ואפילו זלר ואולי דינווידי נעדרים) אולי הייתי מהמר על הפתעה. אבל בסגל הזה, אפילו לי קשה לקחת הימור כזה (עד שאיזנתי את מאזן ההימורים) ולכן, בוסטון במשחק דל שערים. 

 

3:00 יוסטון רוקטס (3-11) – טורונטו ראפטורס (5-7)

יוסטון ממוקמים כרגע במקום הראשון במערב, עם אחוז ניצחונות בהחלט מרשים (64 אם ימשיכו כך) וכל זאת ללא גולת הכותרת של הקיץ האחרון, קרי כריס פול. המעבר הזה כל כך לא נקלט אצלי בראש, שכשרציתי להסתכל קצת על הסטטיסטיקות של פול, מצאתי את עצמי לוחץ אוטומטית על הדף של הקליפרס תוהה איך כוכב הקבוצה לא מופיע.

משחק אחד בלבד לקח לפול בכדי להיפצע ולזרוק את כל קורס הקיץ "איך לחזור להיות sg אחרי שהפכת להיות רכז" שלקח הארדן לבזבוז של זמן. הארדן, לעומת זאת, מצא את עצמו עם שורה סטטיסטית מאוד עשירה שכוללת 30 נק', 10 אס', 11 ניסיונות לשלוש וכמעט 5 איבודים בממוצע לערב. בנוסף, מדד ה-usg שלו עומד על כ-35%, מקום שני בליגה (בין השחקנים ששיחקו כמות מכובדת של דקות) אחרי פורזינגיס ומדד הסיכוי שלו ל-MVP (עכשיו כשמר טריפל דאבל לא לבד) גובה ביותר.

אך לדבר על הארדן לבד זה יהי חטא לשיטה היוסטונאית. שיטת השלשות כמובן. יוסטון זורקת יותר מ-44 שלשות בממוצע למשחק, כמעט יותר מ-12 שלשות יותר מהקבוצה במקום השני. כך יוצא, שלמרות שבסך הזריקות בממוצע למשחק היא ממוקמת בבוטום 5, היא מקום שלישי בנק' למשחק בליגה. אז האם זה עובד? כנראה שכן; יש לה את אחד מאחוזי ההצלחה הנמוכים ביותר מקשת השלוש בליגה (מקום 24) ועדיין הנתונים שהצבעתי עליהם קודם מעידים שזה עובד, אז מה אם זה קצת קרקסי.

ובמעבר חד, לראפטורס. הם מגיעים אחרי הפסד כואב לסלטיקס, כשדאמר דרוזן מחטיא שתי זריקות ניצחון בדרגת קושי נמוכה מאוד. דרוזן אומנם היה שבור אחרי המשחק, אך האמת, החיצים לא צריכים להיות מופנים אליו בעונה הזאת של הראפטורס. הגארד/פורוורד תורם כ-25 נק' בממוצע למשחק, ומראה שהוא הוא המנהיג של הקנדים. מי שלא הופיע לעונה, והמשיך את הפלייאוף הדי מחריד שהיה לו בשנה שעברה, הוא חברו של דרוזן לקו האחורי, קייל לאורי.

הרכז מעמיד פחות מ-14 נק' בממוצע למשחק, ונראה אנמי ולא יציב. יכול להיות שזה גם משהו זמני ומידי פעם כן מבליח הכוכב שהיה לפני כשנתיים, אבל אני מטיל ספק בכך. אין ספק שללא לאורי חד וטוב, לא רק שלטורונטו "אין סיי" בפלייאוף,  אין לה גם הרבה מה למכור בעונה הרגילה.

הרכז הטוב יותר ינצח? אני רוצה להגיד שכן, אך יש לי תחושה שדרוזן יבוא בכדי לתקן את ההפסד בבוסטון. טורונטו ב-5. 

 

3:30 דאלאס מאבריקס (12-2) – סאן אנטוניו ספרס (5-8)

היה לי כיף לפגוש את כולכם במפגש הופס האחרון. בין האנשים שפגשתי שם, בלטו לי שני דברים הרלוונטים למשחק הזה גם: ראשית – מי שלא נמצא: הרבה דמויות ססגוניות כמו האשך, דובי עופר וגיא "הרשע" בלטו בהיעדרם. זה הפך את המפגש לפחות ססגוני ממה שיכול הוא היה להיות. בנוסף, ראיתי שיש גם גולשים שפחות אוהבים את סגנון הכתיבה ה"אמיץ" – כפי שדורון האסטבן (האגדי!) הגדיר זאת – שלי.

זה בסדר, זה אפילו רצוי. ככה זה בעולם של ימנו; לכל אחד יש את דעתו, אמות המוסר שלו ואמונות לפיהן הוא חיי את חייו. כך יוצא שאנשים לא מחבבים זה את זה תמיד ולא תמיד מסכימים על כל הדברים. שמתי לב שדדי למשל לא רוכש חיבה יותר מידי גדולה לאוהדי בוסטון. אסיים את הקטע הזה עם ציטוט המיוחס לוולטר:"אינני מסכים למילה מדברייך אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם."

אז לפני שאתם חושבים "אני באתי לקרוא על דאלאס – ס"א וקיבלתי גיבוב של פילוסופיה והפרעת קשב" אקשר את הדברים שאמרתי למשחק. ראשית, כמות דמויות אדירה חסרה למשחק: בראש ובראשונה, טים דאנקן כמובן. גם דירק נוביצקי נמצא אך זה כבר לא אותו השחקן. טוני פארקר לא שיחק משחק אחד בליגה ומאנו ג'ינובלי כבר נמצא בעשור החמישי בחייו, כשגם לאונרד נעדר כמובן. כל זה – בנוסף לכך שדאלאס הקבוצה הגרועה במערב – מוציא מהדרבי הטקסני הזה הרבה מהססגוניות שלו.

שנית, הם לא אוהבים זה את זה; אני חושב שאם מארק קיובן וגרג פופוביץ' היו באמת רצים לבחירות, אף אחד מהם לא היה מצביע לשני (למרות שהם מסכימים שהשלטון באמריקה כרגע לא משהו – אז מי יודע). גם יריבות המעודונים ארוכת השנים – שנראה כאילו המאבריקס מנסים לבנות גרסה פחות מוצלחת של הספרס – לא בדיוק תורמת לאהבה הכללית בין היריבות העירוניות. אבל היי, זה מותר!

גם כאן אני רוצה להמר על הפתעה, אך המקלדת פשוט מסרבת לכתוב זאת. 

 

לפוסט הזה יש 103 תגובות

  1. מכשיר ייבוש השיער נקרא באמריקאית בלואודריי
    כשהייתי עם אשתי הראשונה בניו יורק היא התחילה לעבוד במספרה נחשבת באפר איסט סייד. היא ספרית מאד מאד מוכשרת ומאד התלהבו מזה שהיא מתחילה לעבוד שם, גם אם האנגלית שלה הייתה סבירה מינוס.
    היא קיבלה את הלקוח הראשון והפליאה בו את קסמיה.
    ואז היא שאלה אותו אם הוא רוצה פן….
    "דו יו וונט א בלואוג'וב?"
    מייד זינקה עליה בעלת המספרה, גררה אותה הצידה והתריעה בה להציע שירותים כאלה רק בבית ולא במספרה המכובדת שלה !!!
    זה היה מאד משעשע, למרות שהיא הייתה די שבורה מזה 🙂
    הן הבינו את חוסר ההבנה והיא המשיכה לעבוד שם.
    הזכרת לי את זה

      1. מעולה.

        מזכיר לי שכשהייתי ילד בן 18, בטיול בניו יורק, נכנסתי לגלידריה וביקשתי 2 כדורי גלידה, (two balls) והמוכרת הסתכלה עלי בעיניים פעורות ולא הבינה מה אני רוצה ממנה..
        ואז ראיתי שבאנגלית אומרים Scoops ולא ביצים..

      1. 🙂 קורעים ברציק ואופיר
        (סחטיין על האומץ בפרוויוו של הכתב האמיץ)
        אחלה כינוי למיקי אוהבים את מאנו קוטל הערפדים
        יש בו משהו אנושי כאחד האנשים הפשוטים הישירים והצנועים
        (סולחים לו על הפלופים)
        ומיקי אחלה מגיב כמובן.

  2. וואלה יונתן, הצלחת להוציא אחלה פריוויו לערב הזה, למרות שהוא דל במשחקים, וכל משחק, לפחות על הנייר, הוא דיי משעמם..
    מקווה שבפועל המשחקים יהיו מעניינים יותר ממה שהם נראים על הנייר!

  3. שתי נקודות לגבי הרוקטס:
    1. יוסטון חצו את סף היעילות, כלומר השלשות שלהם באופן מובהק פחות משתלמות מהזריקות ל-2%. מה שאומר שהם צריכים להוריד את המינון. מצד שני הרוקטס עומדים על כמעט 60% בתוך קשת השלוש! רק לשם השוואה העונה הטובה בהיסטוריה היא של מיאמי 2013/14 עם טיפה מתחת ל56%.
    2. אם כבר רוצים לדבר על קבוצה שמנצחת בהגנה אז בהחלט צריך לדבר גם על הרוקטס. ממש ניכר הבדל ברור מהעונה שעברה כשהם מיישמים הרבה מהאלמנטים הטרנדים של הרבה חילופים בחסימות (ואפילו רק במעבר בין אזורים על המגרש). חוץ מזה התוספת של PJ טאקר היא ברכה לעיניים כשגם זן של באה-א- מוטה לא מזיקה (וזה לפני שכריס פול נכנס לעניינים).
    אני ממש אופטימי לגביהם אם דאנתוני לא ישחוק אותם למוות עם הרוטציה הקצרה.

    1. הפצצת כאן עם הדגשים.
      הדגש השני לטעמי פחות מפתיע, כי העונה צורפו עוד כמה כלים שמוסיפים ליעילות ההגנתית, אך בסוף צריך שהם ישחקו בשיטה שגם שמה דגש על אותו צד של המגרש ולכן גם מגיע שאפו לדאנטוני.
      מקום 8 ברייטינג הגנתי, לעומת 18 בעונה החולפת, הוא הנתון שכנראה הכי קל לשפוט בעזרתו את השיפור לטעמי.

      1. לא. איך?
        מה שכן היבט אחד שכן קשור זה הריבאונד. קבוצות באופן ברור מוותרות על ריבאונד ההתקפה מולם כדי למנוע שלשות וסלים קלים במשחק המעבר ( לכל מי שתהה על השיפור לכאורה בריבאונד של קאפלה למשל).

        1. לא יודע. באמת שאלתי.
          אם אני מתאמץ אז אפשר להעלות כל מיני השערות, אבל רק רציתי לדעת אם אתה חושב שמדובר בשתי תופעות נפרדות.

  4. אני חייב להסכים עם bobby מעליי – למרות המשחקים הלא מרשימים על הנייר, הפריוויו יצר סביבם עניין, לכן שאפו יונתן.

    ברוקלין – בוסטון:
    בנטס קיים מעט דם רע נגד בוסטון עקב האחזקה שלהם בבחירות הדראפט שלהם, אך כרגע אין להם ממש מה למכור מולם לטעמי. כמובן שתמיד קיימות הפתעות בליגה, אך בדרך כלל קבוצות שהן טובות בהגנה פחות מופתעות במקרים כאלו. בייחוד כאשר שני השחקנים הכי טובים של היריבה חסרים (ראסל ולין).
    ובנוגע לבוסטון – יש באז גדול ברשתות החברתיות על "חזרת איש המסכה, טייק 3" בכיכובו של קיירי אירוונג. כאשר הוא חוזר מפציעה אל מול העיר בה גדל, יהיה מעניין לראות אם הוא ייתן משחק גדול הלילה. חשוב גם לציין שמכיוון שזה לא יהיה ניסיון ראשון שלו עם המסכה, קל יותר להמר שהיא תשפיע פחות ממה"שמצופה ממנה" (מי שזוכר, מקרה דומה היה עם ירבקו בעונה החולפת בבוסטון והוא אכן לא חווה משחקים קודמים עם מסכה והתקשה להתאקלם למשחק איתה).
    לסיכום על המשחק הזה, לבוסטון יש הגנה טובה כדי לנסות ולהתמודד עם ההתקפה של הנטס (רביעית בליגה בכמות הנקודות שהיא קולעת, אך רק מקום 22 מבחינת היעילות של ההתקפה שלהם). מאידך, לברוקלין אין הגנה בכדי להתמודד עם ההתקפה הסבירה מינוס של בוסטון, מבחינת היעילות שלה (ברוקלין מקום 24 ברייטינג הגנתי, מקום 28 בשמירת היריבה על כמה שפחות נקודות מהזדמנות שנייה ומקום 23 בשמירה על היריבה על כמה שפחות נקודות ממתפרצות ומשחק מעבר – מה שבוסטון, כקבוצה צעירה, עושה בצורה סבירה פלוס כרגע).

    יוסטון – טורונטו:
    הראפטורס נראים אנמיים. למרות שהם במקום גבוה בצמרת המזרח, אינני סבור שהם באמת טובים יותר כרגע מקליבלנד, וושינגטון, בוסטון, מילווקי ואולי אף דטרויט (אם לאורי ממשיך להיות בעונת ירידה ודרוזן נשמר כעת מול בראדלי כשהוא מול הפיסטונס).
    אני מאמין שאין להם את היכולת לעצור את כח האש שיוסטון מציגה מולם, בעזרת הארסנל העצום שלה בקטגוריה הזו וכאשר הם יריצו אותם בהתקפה, הם לא יעמדו על הרגליים בסוף. נוסף על כך, מול קבוצה כזו צריך גם לעמוד גם בקצב השלשות שהיא משגרת (רק מקום 26 בליגה באחוזים מהשלוש), או לפחות להיות בעלת יכולת להאט את הקצב שלהם באותו ערב (רק מקום 19 בליגה בשמירת היריבה על אחוזים נמוכים מקו ה-3 ורחוק מכך).
    אני נוטה לניצחון של הרוקטס הפעם. גם אם הראפטורס מבואסים מהמשחק מול הסלטיקס ואני אסכם שזה מהסיבות הללו:

    1.אחוזי השלוש של יוסטון לעומת טורונטו + ההגנה הבינונית של הראפטורס מקו השלוש.
    2. האנמיות של כוכביה, מלבד דרוזן, שעדיין נשאר (וכנראה גם לא יהיה כבר) קלעי סביר מהשלוש ולכן כנראה לא יצליח לסחוב את הקבוצה מעל קבוצות צמרת בליגה.
    3. יש ליוסטון מענה לגבוהים של הראפטורס בעזרת קאפלה ומבה א מוטה.
    4. משחק בית של יוסטון והקהל ידחוף אותה ולא את הראפטורס.

    דאלאס – סן אנטוניו:

    את האמת? לא משחק מעניין….לאחר כמה משחקים שצפיתי בהם, דאלאס אחת הקבוצות שהכי פחות מעניינות אותי בליגה בעונה זו. נכון, דניס סמית' נראה טוב, אך נוביצקי כבר לא נוביצקי, אין להם עוד צעירים מלהיבים ויש בעיקר שחקנים מאכזבים (נרלנס נואל) ושחקנים בדעיכה (חצי מהסגל).
    אין סיבה שהספרס לא ינצחו הלילה לטעמי.

  5. Fens??
    מייבשי שיער פנים??

    מה לגבי "מתחילה ב- D וממשיכה בגדר"?
    מדובר הרי ב-defence.

    טוב, זה היה השני שקל שלי על היותי זקן טרחן שלא מבין בדיחות סופר מתוחכמות וחייב אבל חייב להעיר..

      1. גם אם כוונתך לשימוש באנגלית-אנגלית או אנגלית-אמריקאית עם defence/defense-
        Well, it doesn't matter

        הכל בגלל שהמשחק של מכבי סופר משעמם.

  6. עוד טלפתיה או שידור מחשבות וקליטתן כמו שקורה הרבה כאן.
    רציתי לכתוב שיונתן שגב הנהדר כותב בסיגנון אמיץ והנה אני
    קורא שהוא כתב זאת (אמרתי לו במפגש ההופס)
    יופי של פרוויו אמיץ,
    לא רק זה אלא גם הקודמים של יונתן "אמיצים"
    כל אחד כותב הכי טוב כאן ובטח שיונתן הנהדר.

  7. אחלה סיקור, ממתיק את התבוסה של מכבי (למרות שגם לה יש ערך, מכבי לא מספיק טובה בשביל רצף ניצחונות כל כך ארוך)

    1. גם הוואי המגיב הוא אחלה, פגשתי אותו במפגש והוא חייכן
      ומצחיק יותר אפילו מהתגובות המצחיקות שלו.

  8. כרגיל, הליגה מוציאה את עצמה די דבילית כשהיא מוציאה הודעות לתקשורת ב פרה סיזן על שינוי במדיניות אכיפת "עבירות ביוזמת התוקף" ואז שותלת את הארדן על הקו 20 פעם עוד כשבקושי התחיל הרבע האחרון.

    1. כל המשחק מחזיקים אותו 2 שחקנים. חוץ מזה שהוא ממש לא מקבל שריקות העונה, בטח על הקליעות לשלוש ששנה שעברה קיבל בלי סוף.
      דווקא במשחק הזה השופטים שוחטים את יוסטון. טורונטו באו להרביץ ועובדים במוד שאי אפשר לשרוק להם להכל

      1. ובצדק.
        קבוצה עם כל כך הרבה עומק, חייבת לשחק בדיוק בסגנון הזה כאשר היא פוגשת קבוצות כמו יוסטון או גולדם סטייט.

        1. נכון, והם גם מגינים מצוין בלי קשר, בייחוד על קו השלוש ועל הפיקנרול. הם מנצחים כאן בצדק. הטענה היתה על הזריקות מהקו של הארדן במשחק הזה. לא קיבל שום שריקה במתנה

          1. ממזריקו מה ההבדל בין ה 16 זריקות מהקו של דה רוזן (שמוביל את הליגה בזריקות) לאלו של הארדן? הארדן מושך עבירות כי זה חלק מהמשחק שלו. לא היתה עבירה אחת שנשרקה שלא היתה עבירה. לא היה לו את הנעילה המעצבנת הזאת שעשה שנה שעברה (וששנאתי) ולא את המשיכה בחסימות לעלייה לקליעה. שני הנושאים שעליהם שמים את הדגש העונה. כל העבירות זה ריצ'ינג של שחקנים, או דחיפות בחדירות והיה מקום לעוד איזה 10-15 עבירות דומות שלא נשרקו, ומובן למה לא נשרקו אגב.
            סך הכל 2 הקבוצות זרקו מספר דומה מהקו, כשטורונטו דווקא קיבלו לא מעט שריקות מפוקפקות לטובתם, כולל ההרחקה המיותרת של טאקר.

          2. דה רוזן גם נכנס בקטגוריה. בשנים האחרונות הארדן מוביל בפער היסטורי.

            אין לי בעיה ששחקנים מקבלים את מה שמגיע להם, העניין שיש שחקנים שמשום מה לא מקבלים.

            והוא עוד לא קרוב להיגמל מכל הרמאויות האלו, ובכלל הטענה שלי היא לא אליו, אני שונא את זה יותר ממך, אבל הטענה היא לא אליו, אלא לליגה, אם זה עובד לו, ונותנים, אין סיבה שיפסיק.

          3. בן ממזר, אני לא יכול להסכים יותר.

            זה באמת לא הגיוני ששחקן שנכנס כל כך הרבה לצבע כמו לברון, הולך פחות פעמים לקו העונשין מאשר שחקן שחי על קו ה-3.

          4. אבל אתה לא נותן שום קונטףרה אם אתה לא עומד מאחוריו.

            כשדיברנו על זה ביומן שלך. הנחנו שתהיה ירידה מסויימצ. זה עדיין לא אומר שהחוק נאגף. בכלח מבחינתי זה אמור להיות עבירצ תוקף.

          5. איזה אצבעות שמנות יש לך. אפחלו חטייאר כמוני כבר הצליח להשתלט על מיומנות הישרדותית כזו.
            כמדומני אמרתי שתהיה אכיפה -לייט, לא? כלומר אם יש ירידה בכמות השריקות שהוא מקבל על המגע שהוא יוצר אז יש בזה משהו ,לא?(חוץ מזה לא אמרתי שזו קונטרה מוצלחת).

          6. כן. יש בזה משהו. אבל זה התחיל מזה ששאלצי אותך האם אתה חושב שיוסטון תפגע מזה וענית לא בגלל הלייט… זאת אומרת שגם אצה חשבת שגם במידה ותיהיה אכיפה היא תהיה סוג של לצאת ידי חובה. ובואנה… תעריך אנע על פאקינג אופניים מדווש כמו סאגאן כשהוא מריח את האורווהט

          7. אני מעריך.. יאללה היה נחמד אבל צריך ללכת. אני אחפש את המבזק בוויינט אחר כך ואשלח לך פרחים לבית חולים.

      2. לא מתווכח עם אובייקטיביות של אוהדים.

        אגב, ראית את הסטט' שלו של סך זריקות העונשין שלו בשנים האחרונות ?

        מספר 2 אחריו בהפרש אסטרונומי ה MVP המכהן..

        1. קאפקייק, תפסיק להתבכיין.
          אם כבר אתה זורק נתונים אז הארדן הולך לקו יותר מ-2 פעמים פחות למשחק העונה (ולא בגלל שהוא מנסה פחות).

          1. אז לא בדקת את זה לעומק, אבל כבר מספיק לך לקבוע על פי הנתון "הארדן הולך לקו יותר מ-2 פעמים פחות למשחק העונה" שיש שינוי במדיניות…

          2. אתה מכניס לי דברים לפה. הבאתי את הנתון הזה בתגובה להתבכיינות שלך על מספר הזריקות שלו. זה לא אומר שהשינוי במדיניות עובד או לא.

          3. מצפייה במשחקים של יוסטון החוק בהחלט נאכף, בדגש על הארדן.
            הכוונה בחוק היא לא למנוע שריקות פאולים אלא להקפיד על המשכיות- זה עושים אפילו קצת בהגזמה. על הזריקות לשלוש- גם על זה מקפידים. אין לי את הנתונים שבטח לגילרי קל להשיג אבל השלשות ועבירות ביציאה מחסימות כמעט ולא נשרקות והאמת שגם הוא לא מנסה אותם כמו שנה שעברה. לגבי הנעילה עם היד, גם כאן ממש מקפידים על הארדן (קצת פחות על אחרים).
            אבל עדיין הארדן מחפש מגע בכניסות, זה חלק מהמשחק שלו. ועם כמה שאתה לא אוהב את זה, אין לשופטים איך לא לשרוק לזה כשהמגן שולח יד. אגב, כמות העבירות תוקף שנשרקות להארדן השנה מגוחכות. משהו כמו 2 למשחק ממראה עיניים (לא בדקתי נתונים).

          4. אבל למה אומר לי להפסיק להתבכיין אם לא בדקת את זה לעומק ?

            קודם תבדוק לעומק ואז תחזור אליי, אחרת הנתון שהבאת חסר משמעות.

            (מה גם שאני לא מבין מה זה בדיוק אומר "לעומק")

          5. בזמן שאנחו מזיינים את השכל אני "מעמיק" את הבדיקה: אז הארדן מקבל העונה הרבה הרבה פחות3 זריקות מהקו (0.65 פעמים למשחק לעומת 1.5 פעמים למשחק בעונה שעברה).

          6. מצפייה במשחקים החוק בהחלט לא נאכף. ולא רק עם הארדן.

            קאפקייק אז למה הבאת את בנתון הזה ?

            אני בשונא פלאפונים !

  9. 44 – 41 למזרח על המערב אחרי 18.9% ממפגשי מזרח/מערב.
    בעונה שעברה, אחרי 18.7% מהמפגשים, התוצאה הייתה
    45 – 39 לטובת המערב.

        1. נו גיא, מספיק להיתמם. יש 20,000 נתונים מיותרים שאתה לא טורח לציין על בסיס יומי. זה לא משרת שום מטרה חוץ מלהציף שוב פעם את דיוני מזרח-מערב המיותרים.

  10. חבל שטורונטו לא משחקת ככה בפלייאוף.
    מבחינת חומר שחקנים היא הכי טובה במזרח, שחקן ראוי בכל עמדה, והשנה עם ספסל מאוד עמוק שיכול לתת מכות.
    הבעיה העיקרית שלה בעמדת המאמן

    1. לטורונטו לא היה לפני כן חומר שחקנים כמו שיש לה השנה.
      בשנה שעברה, איבקה היה בקבוצה רק מפברואר, כך שלא היה לו זמן להתאקלם,
      וצעירי הספסל, חלקם היו עדיין צעירים מדי, חלקם ממש צעירים מדי…
      (שיחקו במכללות…)

      השנה, יש לקבוצה עומק ללא תחרות. העיקר בעמדות הפנים, בעיקר בהגנה.
      ככל שהעונה תתקדם, העומק שלהם רק יבוא ליותר ביטוי.

      1. אונואבי הוא דיפרנס מייקר. כזה שחקן הגנה טוב. חבל רק שאיבאקה לא מתעלה. באמת יש להם סגל שיכול לאיים על המזרח

      2. נדמה לי שהם מצאו את הווינג שהיה חסר להם עם אנונובי, הוא מרשים מאד
        אתה מעלה ביחד איתו מהספסל את נוגירה, סיאקם, cj מיילס שהוא קלע אמין, דלון רייט מחליף בפוינט, זו באמת קבוצה חזקה מאד

  11. קייל אנדרסון שידרג משמעותית את ההגנה שלו השנה. הסיבה העיקרית שההגנה של הספרס עדיין טובה גם בלי קאווי

  12. כמו שאני מבין את זה – הקרב במערב הוא על מקומות 2-3 בעונה הרגילה. רק לא 4-5 : לדחות את הקץ. בגלל זה אני מקונן על כל הפסד מיותר של אוק סיטי (בוסטון בבית, מינסוטה בבית). כל משחק חשוב. יוסטון עוד עלולים להצטער על ההפסד הלילה.

להגיב על דורון האסטבן לבטל

סגירת תפריט