פינת הגולש הצעיר: הפועל ירושלים – פתרון בעיות בשיטה הבודהיסטית – אורי ספיר (14)

פורסם ב - 14. נוב, 2017 ע"י ב - כללי

לוגו הפועל ירושלים מויקיפדיה

אמנם הפועל ירושלים כבר פתרה לכאורה את בעיותיה עם פיטוריו של פוטיס קציקאריס, אך אני אנסה בכל זאת לראות איך יכלו הפועל ירושלים לפעול במידה וגיא הראל ואורי אלון היו נזירים טיבטיים.

שלב ראשון – דוקהה – הכר בסבלך

על פי עקרונות הבודהיזם, האדם תמיד סובל, והשלב הראשון בהתרוממות מעל הסבל הוא ההודאה בו.

ובכן, הפועל ירושלים צריכה לעשות חשבון נפש לא קטן בעקבות פתיחת העונה מהגרועות בתולדותיה, נתחיל בלמנות את מגרעותיו של המאמן היוצא: הכנה לקויה למשחקים: בשבוע שעבר הראיתי שפוטיס קציקאריס לא עושה שיעורי בית: ירושלים מפסידה את הרבע הראשון כמעט בכל משחקיה, בדרך כלל בפער גדול. ירושלים אף פעם לא מגיע מוכנה לקראת המפגש עם הקבוצה היריבה, בין אם מדובר באשדוד ובין אם מדובר בבאיירן מינכן. התקפות חסרות סדר: מרבית ההתקפות בתקופת קציקאריס הסתיימו בזריקה קשה מרחוק של דיי או חדירה לא אפשרית של אחד הגבוהים או של דייסון. חוסר כימיה עם השחקנים:  ליאור אליהו כעס על ספסולו ואף הביא את הוריו לשיחה, ג'רלס שוחרר ואומיץ' עשה הצגות, אני לא רוצה לדמיין אפילו מה קרה בחדר ההלבשה.

לא חסרות מגרעות גם למאמן הנכנס. ראשית כל לא בטוח בכלל שהוא יקבל את הכבוד הראוי לו מהשחקנים ומההנהלה. כבר בהודעה על מינויו למאמן הקבוצה לא כתבו בירושלים שהוא צפוי להמשיך עד סוף העונה וקיים חשש שמודי מאור לא יקבל את הקרדיט המגיע לו במרוצת הזמן. לירושלים יש עוד בעיה קשה מאוד, הגנה, הפועל ירושלים ספגה בשישה משחקים העונה מעל לשמונים נקודות, מיותר לציין שמדובר בנתון מחריד ואף בשפל נוראי בשביל ירושלים.

אני מאמין שאפשר להגיד זאת עכשיו בפה מלא, הפועל ירושלים במשבר.

שלב שני – הסמודייה – את הסבל אנו גורמים לעצמנו

השלב הבא בדרך לאושר הבודהיסטי הוא ההודאה שאת הסבל אנו גורמים לעצמנו.

יש להפועל ירושלים לא מעט תירוצים לכישלון: הפציעה של קינסי פגעה מאוד בהגנה ויכול מאוד להיות שהמצב היה נראה שונה לגמרי אילו הוא היה משחק בתחילת העונה. ואולם, בירושלים יכלו להתכונן לכך שאת פתיחת העונה הם יעברו ללא שחקן ההגנה החזק ביותר שלהם ולהביא סגל הגנתי הרבה יותר. בנוסף הקבוצה יכולה להאשים את ההגרלה הקשה יחסית ביורוקאפ, אך קבוצה שמכוונת לגמר, לא יכולה להפסיד לאף קבוצה ולכן התירוץ הזה פסול לגמרי ואף משקף בינוניות. אני מקווה שגם תירוצים כמו: "הליגה מתחילה רק במאי" או "מה אתם מצפים מקבוצה חדשה יחסית?" לא תופסים בירושלים.

שלב שלישי – נירוואנה – מציאת מקור הסבל והתגברות עליו

על פי האמונה הבודהיסטית מקור הסבל הוא הסאמסרה, עולם החושים, בשל ההתמכרות שלנו להנאה דרך החושים אנחנו סובלים.

להפועל ירושלים המון מקורות סבל:

הראשון הוא כמובן חוסר הניסיון של המאמן: מודי מאור הוא המאמן הצעיר ביותר בליגה ובעל הכי מעט ניסיון. הדבר יכול להוות חיסרון הן בידע מועט והן בכך שמאור צעיר בשנה מיותם הלפרין דבר שיכול לפגוע מאוד בדיסטנס. הידע המועט יכול לגרום לכך שתרגילי הקבוצה לא יהיו מתאימים ושלא יהיה ארגון בשני צדי המגרש. בנוסף, חוסר הניסיון יכול להוות גורם מלחיץ במאני טיים.

עוד מקור לסבל יכולה להיות ההגנה: אלן אומיץ' אמנם מאוד רוצה לנצח ולהוכיח את עצמו אבל הוא פשוט לא יכול להגן מספיק בצבע. יחד עם ליאור אליהו, יותם הלפרין, אוסטין דיי ובר טימור, נוצרת קבוצת הגנה חלשה מאוד שאלמלא הוואל וקינסי לא הייתה לה זכות קיום בכלל.

מקור הסבל השלישי של ירושלים הוא מחסור בגבוהים: אוסטין דיי הגיע לירושלים על תקן פאוור פורוורד אבל בפועל גופו הצנום לא מאפר לו לשחק בעמדה זו. בעצם הגבוהים של ירושלים הם הוואל, אליהו ואומיץ' וכמובן שאליהו לא יכול לשחק יחד עם אומיץ' כי במצב כזה הצבע פתוח לרווחה, ולכן הפועל נמצאת במצב בו האוול צריך לשחק ארבעים דקות או שקינסי – שממילא קצוב בדקות – יאלץ לשחק כפאוור פורוורד בחלק מהמשחקים.

הבעיה הרביעית של ירושלים היא בעיה שקיימת בכל הליגה: הישראלים. אני חושב שאין שאלה שלירושלים הצברים הטובים ביותר, כמובן שיש את תמיר בלאט וקארם משעור, אך רק לירושלים יש חמישה שחקני נבחרת. ובכל זאת ירושלים סובלת מאוד מבעיית הישראלים, יותם הלפרין, ליאור אליהו ויוגב אוחיון המבוגרים לא יכולים לשחק מעל לעשרים דקות כל אחד וגם בעשרים דקות אלה הם לא משחקים ברמה מספקת. בר טימור לעומתם צעיר ובריא, אך גם הרמה שלו לא מספקת ונראה שקשה לירושלים להישאר במצב בו הישראלים משחקים בשני המפעלים אך הרמה נשארת גבוהה.

 

ההתגברות

על פי הבודהיזם ההתגברות מגיע על ידי מדיטציה, בירושלים נצטרך לפתור את הבעיות אחת אחת.

בעיה ראשונה: חוסר הניסיון של המאמן. מודי מאור הוא אחד מאנשי הכדורסל האהודים בישראל. לפי דעתי הפתרון לבעיית חוסר הניסיון הוא מציאת עוזר מאמן מנוסה שיוכל לתמוך בו. חשוב שעוזר המאמן יהיה נטול אגו, אך בעל ניסיון ועבר בכדורסל הישראלי. יכול להיות שיובל נעימי או אורי קוקיה – שניהם שחקני עבר בירושלים – יתאימו לקבוצה.

בעיה שנייה: ההגנה. הפתרון להגנה טמון בעיקר בצבע. יכול להיות שאין ברירה אלא להחליף את אומיץ' בשחקן ציר דומיננטי אם עדיין אפשר למצוא כאלו בשוק.

בעיה שלישית: מחסור בגבוהים. הבעיה הזו מתקשרת גם אל הבעיה ההגנתית. אני מאמין שהיא תיפתר אם וכאשר אומיץ' יוחלף בשחקן ציר חזק יותר שיוכל לחפות על ההגנה החלשה של אליהו.

בעיה רביעית: הישראלים. לפי דעתי ליאור אליהו כבר לא ברמה מספיק גבוהה בשביל הקבוצה ואולי הגיע הזמן להחליפו בגבוה אחר, אולי חליל קאנסביץ' ששוחרר מהרצליה לאחרונה. לגבי הלפרין, בר ואוחיון, אפשר רק לקוות שהם יצליחו לפרוץ תחת המאמן החדש.

לאחר שכל מקורות הסבל נעלמו, והצלחנו להתנתק מהעולם החומרי, והתנתקנו מהסמסארה, הצלחנו להגיע אל השלמות הרוחנית. אני מקווה שכך גם הפועל.

 

 

24 תגובות ל - “פינת הגולש הצעיר: הפועל ירושלים – פתרון בעיות בשיטה הבודהיסטית – אורי ספיר (14)”

  1. קוין ג'ונסון

    14. נוב, 2017
    09:39

    לא מכיר בודהיזם, אבל לפי המתואר כאן, בודהיזם מתפקד כאקמול ולא כמתקן בעולם. כשיש כאב שיניים, אפשר לחפש אחרי משכך הכאבים הכי חזק ולא לסבול אפילו כל החיים, ואפשר לעשות טיפול שורש.
    הבודהיזם מלמד אותך לחיות עם חסרונות, תפיסת העולם האחרת (המערבית ?) שואפת לטפל בחסרונות עצמם. פיתוחים טכנולוגיים, רפואיים, השקעה במחקר, וכו'. אולי לכן במזרח הרחוק יש מראות נוראים של אנשים בבעיות כשהם שלווים, אפשר להסתכל על היתרון בזה ואפשר להתייחס לזה כשיגעון.
    לדעתי השיטה הזו טובה נקודתית למצבים בחיים שאין לך שום שליטה עליהם, אבל לא כדרך חיים.

    אגב, נתת פתרונות לבעיות שזה ההיפך ממדיטציה והתנתקות.

    Reply to this comment
    • אורי ספיר

      14. נוב, 2017
      10:02

      הבודהיזם ברמה העקרונית הוא הדרך לחיים נטולי סבל,
      . אתן לך דוגמה: על פי הבודהיזם אם קנית גלידה ונהנית ממנה, תרצה לקנות עוד גלידה במוקדם או במאוחר, אם לא תקנה עוד גלידה תסבול. הבודהיזם אומר: אם לא תקנה גלידה אף פעם, אף פעם לא תסבול. אפשר להתווכח האם זו דרך החיים הטובה ביותר, ברור שזה נראה לנו מוזר אנשים שלא נהנים מכלום על מנת לא לסבול אך מדובר בהרבה יותר מכך. לגבי הפתרונות, הפתרון לסבל הבודהיסטי (הסאמסרה) הוא מדיטציה וכדומה (דורון האסטבן יכול להסביר זאת טוב יותר), אבל בגלל שהבעיות של ירושלים קצת שונות מהבעיות של הבודהיסטים, גם הפתרונות יהיו שונים.

      Reply to this comment
      • קוין ג'ונסון

        14. נוב, 2017
        10:16

        גלידה זו דוגמה נחמדה, אבל מי שרציני וטוטאלי יגיד לעצמו את זה על הולדת ילדים, חתונה, משפחה, עבודה, ובכלל יצירת קשר כלשהו עם בני אנוש אחרים – כל שינוי עלול לגרום סבל ולכן אם אתנתק ואתכנס בשתיקה אסבול כמה שפחות.
        נו… "שיהיה להם בהצלחה".

        Reply to this comment
        • אורי ספיר

          14. נוב, 2017
          10:58

          לכן הבודהיסטים ה"קיצוניים" נקראים נזירים. אני מסכים איתך שזו דרך חיים מאוד מוזרה שנראית ממש נוראית בשבלנו, אבל כן אפשר להשתמש בעקרונות הבודהיזם במקומות מסוימים בחיים.

          Reply to this comment
      • יאיר

        14. נוב, 2017
        11:51

        האנלוגיה של הגלידה מושלמת לירושלים. אם היא לא הייתה שואפת בעיוורון מוחלט להיות כמו מכבי ת"א (היא פשוט לא מסוגלת בשלב הזה) אז אולי כישלון באירופה לא היה כל כך נורא.

        Reply to this comment
        • אורי ספיר

          15. נוב, 2017
          07:23

          אני לא חושב שהיא שטאפת להיות כמו מכבי תל אביב. היא פשוט רוצה להיות הכי טובה שיש בכל המסגרות, שזו ציפייה בסיסית מצויינת ועליה עומדות לא מעט קבוצות, באותה מידה תוכל להגיד שירושלים מחכה את גולדן סטייט כי היא שואפת להיות הכי טובה.

          Reply to this comment
    • Ljos

      14. נוב, 2017
      15:47

      או שאתה פשוט מפרש לא נכון את מה שאתה קורא.
      אם אפשר לתמצת בודהיזם למשפט קצר אחד וקליט הוא יהיה – "הכל משתנה". זה לא הפחד נסבל ובריחה ממנו – להיפך, זה לדעת שסבל הוא חלק מהחיים ועל ידי הכרה בכך להבין שאפשר ויותר להתמודד איתו ובסוף לסיימו.
      כמו כל דת, אידאולוגיה, מחשבה, דעה, עיקרון ואמירה – צריך וכדאי לבקר את הבודהיזם. רק צריך לדעת איפה.

      Reply to this comment
  2. מנחם לס

    14. נוב, 2017
    09:56

    ואת כל זה כותב ילד בן 13???????

    מדהים!

    Reply to this comment
  3. איתי

    14. נוב, 2017
    11:12

    "אחת הפתיחות הגרועות של הפועל ירושלים" בליגה הפועל ירושלים נראת טוב ביורוקאפ העונות בודדות שבפועל ירושלים הייתה טובה אם בכלל השתתפה במפעל

    Reply to this comment
    • אורי ספיר

      14. נוב, 2017
      11:32

      התכוונתי בשנים האחרונות…

      Reply to this comment
  4. איתי

    14. נוב, 2017
    11:13

    *היו עונות בודדות שהפועל ירושלים

    Reply to this comment
  5. Smiley

    14. נוב, 2017
    15:15

    1. בינתיים ירושלים קלה על ההדק עם הזרים ומחתימה עוד אחד לתערובת הזו. זר שמיני ושישה נרשמו בליגה. עוד מתכון לבלגן מבחינת דקות משחק, בטח שנראה שהעונה האירופית קרובה לסיום.
    2. אוסטין דיי עם גוף צנום – תכניס לזה את אליהו שגם לא עב בשר וגם לא אוהב לשמור.
    3. אני עדיין חושב שיש בעיה עם הישראלים שפשוט לא פתחו את העונה בכושר מספיק והם גורמים לחוסר תרומה. הישראלים עד עכשיו פשוט לא מספקים את הסחורה מסיבות כאלו ואחרות, אבל השורה בתחתונה היא שהם לא פקטור וירושלים נפגעת מכך

    Reply to this comment
  6. אורי ספיר

    14. נוב, 2017
    21:06

    את המשחק הקרוב של הפועל ירושלים אסקר ממעמד עיתונאי ואוכל להכנס לחדר ההלבשה ולדבר עם השחקנים. אם למשהו יש שאלה שהוא רוצה שאשאל, אשמח אם תכתבו לי כאן ואשאל את השחקן שתבקשו.

    Reply to this comment
    • בזי

      15. נוב, 2017
      09:03

      כל הכבוד על הכתבה המצוינת!
      אשמח לדעת מה קורה בחדר ההלבשה.
      תגיד ליותם הלפרין שאין לי בעיה שהאחוזים שלו מהשלוש ירדו אם יזרוק יותר.

      Reply to this comment
  7. דורון האסטבן

    14. נוב, 2017
    23:29

    נהדר, ענק ההשוואות לבודהיזם. כל הכבוד לנער בן 14
    שכותב כל כך טוב.
    הגלידה דוגמה מצוינת,
    כל דבר שנאחז בו ונתקשר אליו, יכול לגרום לנו סבל רציני,
    קיבלתי שוקולד ואכלתי יותר ממה שצריך (הרבה יותר אצלי)
    ואח"כ יגרם לי סבל של התמכרות שעל השוקולד הזה
    אבסס את האושר המדומה שלי.

    Reply to this comment
  8. דורון האסטבן

    14. נוב, 2017
    23:32

    חוץ מאהבה ודברים דומים שבהם כדאי לנו להאחז ולהתקשר
    ואפילו להתמכר, אהבה אפלטונית בעיקר,
    אהבה שכל דבר הוא נשגב ואלוהי מעבר לבינתנו.
    אהבה היא התגלמות של המערכת האלוהית כאן.
    תודה אורי, ממש נהדר.
    🙂

    Reply to this comment
  9. טיפה סרוחה

    15. נוב, 2017
    03:05

    יופי של כתיבה נהניתי מאוד

    Reply to this comment
  10. Rocky1

    15. נוב, 2017
    06:05

    אורי כתיבה מצויינת ויופי של ידע!

    Reply to this comment
  11. בנדה

    15. נוב, 2017
    16:03

    מקסים, תודה רבה!

    Reply to this comment
  12. אבי

    15. נוב, 2017
    16:16

    כתבה מעניינת,
    אם אפשר לשאול מה הציונים שלך בחיבור??
    שאני עובד היום עם בני עשרים כמעט שגיאות הכתיב שלהם בלתי נסבלות , כיף לקרוא בכתיבה רהוטה .
    עלה והצלח

    Reply to this comment
    • אורי ספיר

      15. נוב, 2017
      16:58

      תודה, למולי מגיעות מרבית המחמאות על כתיבה רהוטה…

      Reply to this comment

הגיבו