מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

1.לונזו בול הוכיח לי משהו חשוב

אתמול כתבתי טור לא מחמיא במיוחד על לונזו בול. למעשה זה לא היה עניין של להחמיא או להשפיל אלא עניין של הארת עינייהם של גולשי הופס, ונסיון להביע דעתו של רב הבנה ונסיון על אחד השחקנים המעוררי סקרנות ביותר מבין הרוקיס, ואחד השחקנים המעניינים, המרתקים, והמפתים ביותר מכולם.

הפוסט של אתמול היה על אחד השחקנים שאמורים היו להדליק את הליגה, ובמקום זה היה להם SLOW START ברמות. גור גולן שלנו היה אחד היחידים שהתינן שנאזר בסבלנות וניתן לצעיר צ'אנס.

הבעייה העיקרית שלו – חוסר קליעה מהפרימטר – לא ניפתרה אמש במשחק נגד מילווקי, אבל מה שהוא כן עשה היה לקחת חתיכה מעוגת ההסטוריה – נתח די רציני הייתי אומר – עם משחק של 19 חיצים, 13 אשכוליות, ותריסר בונבונים, טריפל דאבל הגון ורציני ביותר שעשהו לשחקן הצעיר ביותר אי-פעם לעשות זאת. לברון ג'יימס היה חמישה ימים מבוגר יותר כשעשה את הטריפל-דאבל הראשון שלו (Ohm Youngmisuk of ESPN ).

הדבר שנתן לו קרדיט רציני ביותר בעולם החשיבה שלי היתה העובדה שהוא עשה זאת לא רק במדינת הגבינה הצהובה הרחוקה ושונה מקליפורניה כמו שמומי שונה ממידן, אבל הוא עשה זאת בשעה שאחיו יושב בבית סוהר סיני, אוכל עשבים שוטים, והאב לבאר שולח ללונזו טקסט "לא לדאוג; הכל נמצא בשליטה",והוא אמור לא לדאוג ולעשות היסטוריה. זה שהוא עשה למעשה את כל הטריפל דאבל  בשלושה רבעים זה כבר דבר לחידוני טריוויה.

אני כמעט בטוח – בואו נגיד שאני הולך על 98% בטיחות שהאשך יבוא מיד עם השאלה, 'אבל מנה הוא הוכיח לך עם כל הסיפור הזה?'.

אז אני כבר עונה לאשך וחוסך לו את השאלה: הוא הוכיח לי גאטס. הוא הוכיח לי שהוא לא שם על מה שכותבים עליו, על אביו, על היותו מג'יק ג'ונסון הבא, או על היותו 'האכזבה הגדולה של המאה ה-21'. הוא סתם ימשיך לשחק כדורסל, להשתפר, ושימותו כל המומחים וברי הסמכא (גיא!) כמוני, והעיקר – שיעזבו אותו במנוחה ויתנו לו לגדול כשחקן בהדרגה, וללא השוואות ואנלוגיות מהתחת.

2. כריסי טיגן מה-SWIMSUIT ISSUE החדש של SI

*

.*

3. אמש: לברון עם חסימה מפלצתית, ואז העלבה והשפלה של נוביצקי המזדקן

(ללברון אין בושות. הוא לא לוקח שבויים. הוא לא מתנצל, לא מתחרט, לא מחפש עילות, ולא מצטדק. רק קובר אותך. למזלנו זה קורה לעתים פחות ופחות תכופות)

*

 

4. עונת המכללות החלה. מי הם 10 ה-PG הטובים ביותר לדראפט 2018?

חמשת מעשרת הניבחרים הראשונים בדראפט של 2017 היו פוינט גארדים. חשיבות הפוינט גארדים הולכת וגדלה בליגה. היבול העונה אינו ברמה של השנה שעברה, אבל לך תדע. למעשה – בינך לביני – אני די מאוכזב עד עתה מהפוינט גארדים שאמורים היה להגיע ולקרוע את הליגה, דבר שעדיין לא קרה. אבל איך אומרים החברים שלי מראש העין? עוד חזון למועד (גיא!)!

מה מתבשל העונה?

לאברי ג'ונסון, בשנתו השלישית באוניברסיטת אלבאמה יש את הפוינט גארד הטוב מכולם, קולין סקסטון. אם אברי ג'ונסון – הפוינט גארד הנמוך הנפלא שעינג אותנו ב-NBA משך שנים יצליח ליצור שיווי משקל אצל סקסטון בין סקורינג לפליימייקינג, יש לנו כוכב-על חדש המגיע עוד שנה ל-NBA. הוא לא היחיד. הנה הם העשרה שה'אינסיידר' בחר בפתיחת העונה:

*

1. קולין סקסטון, אלבאמה
*

גיל: 18.8גובה: 1.88 מ'מוטת זרועות: 2.00 מ'הפוינט גארד הנועז (אבל גם החצוף) שלא יודע פחד מה הוא הוא קלעי אקספלוסיבי. אחד החודרים הדוקרים ביותר. יש לו CHIP ON HIS SHOULDER כאילו קיירי אירוינג עומד לאבד את תפקידו כפוינט גארד של בוסטון או כריספול את עמדתו ברוקטס. כזה הוא. BRASH היא המילה המתארת אותו טוב מכל. הוא פונט גארד של 'SCORING FIRST' ואברי ג'ונסון יהיה חייב להרגיעו במקצת
*
.2. טרבון דובל, דוק

גיל:19.1

גובה: 1.90

מוטת ידיים:2.09

הוא אחת המפלצות הגופניות מבין הפוינטים. אחד בגובה 1.90 עם ידי גורילה וזרועות עוד גורילה עם CHISLED FRAME שיכול כנראה ללכת די רחוק בתחרות מיסטר יוניברס. שהוא יהיה הפוינט גארד ההגנתי הטוב ביותר מהפרשמנים זה בטוח. הוא הראה פה ושם ניצוצות של בהירות בפליימייקינג בתיכון ובנבחרות ארה"ב השונות. הוא חודר מעולה אבל  NON-SHOOTER במושגי NBA

3. נקייל אלכסנדר – וולקר, וירג'יניה טק

גיל: 19.1

גובה: 1.96 מ'

מוטת: 2.06 מ'

קנדי שהוא שחקן וורסטילי עם יסודות בריאים העושה הכל טוב אבל אף דבר מצויין. יתרונו הגדול הוא שהוא ambidextrous. הוא אינו שחקן אקפלוסיבי, אבל יצרן פיק-אנד-רול עם 'רגש' מצויין למשחק. ההגנה היא בינתיים סימן שאלה.

4. ארון הולידיי, UCLA

גיל: 21.1
גובה: 1.85 מ'
מוטת: 1.96 מ'

את היכולת האמיתית שלו נדע רק העונה כי בעונה שעברה הוא היה כינור שני ללונזו בול מההתחלה. האח הצעיר של ההולידיי מה-NBA הוא שחקן טוב מדי מכדי לשבת על הספסל כפי שעשה בעונותיים האחרונות (לפני לונזו – ד. ראסל). זוהי העונה שלו להראות מה הוא יכול וישנם האומרים שהוא עלול להיות הבחירה הראשונה מבין הפוינטים.

*

5. דבונטה גרהאם, קנזס

*

גיל: 22.6

גובה: 1.86 מ'

מוטת: 1.90

'שחקן השנה' של ה-'ביג 12' הוא דבר ראשון – SHOOTER. כנראה שהוא נולד לזרוק, וזה מה שהוא עושה. CATCH AND SHOOT מעולה. לפי הדראפט אקספרס הוא קלעי השלשות השני בטיבו בין כל הגארדים, פוינט גארדס או שוטינג גארדס..

DraftExpress Database stat: 3.0 made 3s per 40 minutes at 38.8 percent

6. למאר פיטרס, מיסיסיפי סטייט

גיל: 19.3

גובה: 1.85 מ'

מוטת: 1.93

ידעו כבר בתיכון שהוא NBA MATERIAL, אבל המקום בו הוא הפליא את כולם ביכולתו היה ב-ADIDAS NATION ביוסטון. יכולת ה-SLASHING שלו היא מהסוג של ג'יימס הארדן כשהיה שחקן מכללה. הוא קלעי מצויין עם 64% מהפארקט ו-50% מה-3 של התיכונים. אבל המספר שמרשים לא פחותהוא ה-9.2 אסיסטים שלו למשחק. הוא מסוגל להחליף מהלכים על מטבע שקל. אם ישפר את קליעתו מרחוק, ואת ניהול המשחק שלו, הוא יצליח ב-NBA בגלל יכולת ה-SLASHINGשלו שהיא שנייה לאף שחקן שאינו ב-NBA מתחת לגיל 20.

7. אנדרו ג'ונס, טכסס 

גיל 19.8
גובה: 1.96 מ'

מוטת: 1.98 מ'

לאנדרו ג'ונס יש את "שם ה-NBA" הטוב מכולם, ואילו היה יותר עקבי ויציב הוא יכול היה גם להפוך לשחקן הטוב מכולם. הוא SCORE-FIRST פוינט גארד,וחודר נפלא עם אינסטינקטים משובחים ואקספלוסיביות מעולה, אך לפעמים הוא נראה יותר באסל מבצל. הוא מזכיר לי מאד את ג'ורדן קלרקסון. הפוטנציאל שלו בשמיים.

8. לנדרי שאמט, ויצ'יטה סטייט

*
.

גיל: 20.6
גובה:  מ'1.94
מוטת: 2.04 מ'

ישר ולעניין: הוא השוטר הטוב מכולם. פציעה ארוכההוציאהאותו מהרשימה לעונה שלמה, אבל הוא חוזר העונה ויכול לטפס גבוה-גבוה אם יוכיח שהתגבר על פציעתו.

בעונתו הראשונה בויצ'יטה הוא קלע43.7% מה-3.

9. ג'בון קרטר, ווסט וירג'יניה

גיל:22.1
גובה: 1.86
מוטת: 1.86

כינויו 'BULLDOG' מספר את ספורו.

אחד מהפוינטים המהירים והזריזים מכולם. ראית אותו – ראית את ריימונד פלטון. שחקן תאום ממש.

10. בריאנט קרופורד, ווייק פורסט

גיל: 20.6
גובה: 1.92

מוטת: 2.00

מה שמוריד אותו למקום עשירי היא העובדה שהוא משחק בקונפרנס הקשה ביותר במכללות, ועדיין היה רקאחד משניים שקלע 15 עם 5 אס'למשחק ב-ACC. השני? דניס סמית' – והיכן הוא היום כולכם יודעים. הוא מהסוג השקט החודר עמוק, ומהסוג שאיש לא מנבא להם עתיד מזהיר ב-NBA ופתאום הם הופכים לשחקני מפתח.

 

5. הסניקר שניבחרה מס' 1 ב-NBA

כדי לכבדאתחיילי צבאות ארה"ב, שחקני ה-NBA נעלו בליל ששי סניקרס עם צבעי CAMOUFLAGE (הסוואה). הנעל שניבחרה למס' 1 היתה זו שנעלו
Jimmy Butler, Jeff Green and Andre Drummond, wore  camouflage editions of the Air Jordan XXXII Low and the Air Jordan 18 Retro
שניבחרהלמקום ראשון במשאל שחקנים.
*

6. עשרת הפלייז הטובים של אתמול

*

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 56 תגובות

  1. האם העובדה שבול עשה את שני המשחקים הטובים שלו מול אריק בלדסו זו תעודת כבוד ללונזו או עובדה מדאיגה על בלדסו.

  2. ארץ הקודש עושה אותך מפויס כלפי לייקרס/לונזו. מומי השקה אותך במשהו. העובדה שאצלך כבר יום שני מוסיפה לחשד….

  3. מנחם תודה על המאמר ותודה על ההתייחסות וההסתייגות ממה שכתבת אתמול. אי אפשר להסביר בכלל כמה לחץ מופעל עליו וזה משפיע גם על הקליעה… הוא יודע שכל זריקה שלו מסתכלים עליו במיליוני עיניים בגלל כל הרעש התקשורתי שאבא שלו אשם. אני בטוח שהוא לא אוהב את מה שאבא שלו עושה דרך אגב.
    אני רואה בו כישרון ענק שברגע שיתבגר אז גם האחוזים יעלו! טריפל דאבל הכי צעיר אי פעם ואני מזכיר שכבר במשחק השני הוא כמעט עשה טריפל דאבל עם 29 נק.

    1. לא ממש יתבגר (הוא בוגר מאוד באופיו) אלא יותר יתאקלם.
      יש עליו המון לחץ ופוקוס מכל הכיוונים וזה דורש זמן להוריד אותו ולהתאקלם בסביבה כזו.

  4. אני לא ממש עוקב אחרי לונזו בצורה מסודרת, אבל ייתכן שדווקא הבלאגן עם אח שלו, שהסיט קצת את תשומת הלב של התקשורת (ושל אבא שלו)
    יכול להיות מה שדווקא עזר לו?
    הלחץ והציפיות שיש עליו (והוא כולה ילד!) הם מטורפים, אולי כל מה שהוא צריך זה קצת שקט (גם אם זה אומר קצת פחות מכירות נעליים לאבא שלו).

    לגבי לברון, הוא לא הביך את נוביצקי, נוביצקי הביך שם את עצמו, וחבל לי לראות שחקני ענק כמוהו מביישים את עצמם בצורה כזאת במקום לפרוש בזמן (מוטיב שחוזר על עצמו לא מעט).

    1. פעם חשבתי כמוך אבל אז הבנתי ששחקנים ענקיים יכולים לפרוש מתי שבא להם ואיך שבא להם,כל עוד הם עדיין אוהבים לשחק אז שישחקו.
      אם היינו הולכים בגישה שלך אז פדרר כבר היה צריך להיות בפנסיה כבר לפני 3 שנים.

      1. מסכים עם כל מילה. לא הכל זה ההשגים, או הפחד לפגוע ב'מורשת' שלך. לפעמים שחקן ממשיך לשחק פשוט כי הוא אוהב את החוויה, לא רק המשחק עצמו אלא חלק מקבוצה. אם הייתי מקצוען, הייתי ממשיך עד אין סוף, כמו סר סטנלי מתיוס

      2. ברור שהם יכולים להמשיך כמה שהם רוצים, ואין לי שום כוונה (או יכולת) להגיד להם מה לעשות.
        פשוט מנקודת מבט של אוהד, שבאמת העריך (ועדיין מעריך) את השחקן, מבאס אותי לראות אותו מביך את עצמו ככה.

  5. ואגב ללברון אף פעם לא היה כבוד לנוביצקי, החיקוי של השיעולים בגמר ההוא עדיין צרובים בזיכרון, כולם גם זוכרים מי צחק אחרון ומי השתנק בסוף…..

      1. כולם זוכרים מי היה צריך לאסוף לידו לפיות 2 אולסטארים נוספים כדי לזכות בטבעת. תזכיר לי מי בדיוק היה ליד נוביצקי כשדאלאס לקחה אליפות?

        1. לצד נוביצקי היו האולסטארים קיד ומאריון וצ'אנדלר ועוד דחקנים אייכותיים כטרי ובריאה ודשון סטיבנסון.

    1. אגב לברון איבד כדור שהוביל למתפרצת ולחסימה שלו ואיבד את הכדור שוב לאחר החסימה. אבל היי ניצחו את דאלאס בחוץ בואו נתלהב

  6. מכל הפוינט גארד שהזכרת, חוץ מסטקטון ודובל זה אנדרו גונס.
    הבחור מאד בושרי אבל יש לו את זה.
    יהיה מעניין לראות אוו בטקסס השנה ואני די משוכנע שיקפוץ בדרוג לאזור הלוטרי עד הדראפט.[ כרגע הוא סוף סבוב ראשון במוקים]

  7. תודה מנחם, לברון לא רק העליב את נוביצקי אלא גם את הנקטרינה של הניקס כשאמר שדניס סמית' היה צריך להיות ניקסי.
    האמת אני לא בטוח בכלל שהוא צודק אחרי שראיתי את שניהם משחקים בליגה של הגדולים. נראה לי שהצרפתי יותר מתאים לטווח הארוך

  8. לגבי לונזו יש לו את זה. צריך להתחזק בגוף ולעבוד על הקליעה.
    ההייפ והלחץ לא טוב לרוקי ויחסית הוא עומד בו בכבוד.
    התבשלות איטית היא יותר טובה.
    פוקס לדוגמא בסיטואציה הרבה יותר נוחה מלנוזו ולונזו עדיין טוב.
    לדעתי ללונזו לא יקח הרבה זמן עד שהוא יהיה טוב מהרבה מהרוקיז העכשויים ורכז פותח מוביל בלייקרס.
    כמה טוב זאת שאלה אבל במינימום רכז פותח מוביל שמדגדג את האולסטאר מלמטה.

  9. מנחם תודה רבה על המעורב המןשקע

    אני אתעמק יותר בפוסט (ובעיקר בסרטון) בהמשך היום, כשהגננת לא נמצאת…

  10. שמח לדעת שאני הוא בין אלה שלונזו לא שם עליהם קצוץ, אני חושב שהוא יהיה אול סטאר אך לא אגדה, היסודות שם, רק צריך ליטוש.
    לברון לא מראה רגרסיה גם בגיל 32, מפחיד, ולגבי מה שהוא אמר בנוגע לדניס סמית', לא מסכים, הרבה יותר קל לשחק בדאלאס מאשר התקשורת הצולבת של ניו יורק שתממן לך כרטיס אחד לסיביר עם איבוד הכדור הראשון.

  11. גיל, גובה, מוטת. לא יודע למה אבל זה שיעשע אותי.
    ובגיל… אם כתבת 19.8 זה שמונה חודשים או 12/8 ?
    זה בכלל בשיטה המטרית או האימפריאלית ?
    הרבה לבטים יש לי על הבוקר בעקבות הטור המסקרן הזה 🙂

  12. להברון אמר מה שאמר על הניקס וזה בכלל לא קשור לניקס.
    הוא אמר את זה משתי סיבות.
    קודם כל להכניס לשנוא נפשו פיל ג'קסון ואחר כך כדי לקדם את העסקים של החבר שלו שהוא הסוכן של דניס סמית.

  13. תודה על המעורב המשובח

    לונזו בדרך להיות שחקן מעולה, לא פחות
    יש לו את האופי הדרוש, מוח כדורסל ואתלטיות טובה.
    הקליעה תשתפר ואז נראה שחקן שלם שמחזיק ומתפעל קונטנדרית

  14. הייתי מתרשם מסקסטון שנראה גם לוחם גדול לוקח 2.5 ריבאונדים בהתקפה מתוך חמש אבל הייתי ממליץ לעשות את עושה סדרה על sf ו pf שהדראפט מתברך בעיקר בהם לעומת הדראפט הקודם שבאמת היה מורכב בעיקר מרכזים מוכשרים

  15. מנחם אתה האחרון באתר הזה שהוא בר סמכא לכדורסל. אתה מייצר כותרות אבך אין לך מושג בכדורסל וגם אם הייתי שם אותך 24 שעות במגרש עדעען לא היית מבין כלום. כל טור שלך מוכיח את זה והכי כיף לקרוא יום אחרי יום שטויות שסותרות אחת את השנייה. חלש כל כך…

    1. אם לא נעים לך אתה מוזמן לא לקרוא, אני חושב שאני מדבר בשם רוב הקוראים באתר כשאני אומר שמנחם הוא מהפרשנים היותר טובים שהיו לנו בארץ (לא רק לאן בי איי, אלא לכל ענף ספורט שהוא), זה שאתה לא אוהב את סגנון הכתיבה שלו לא/זה שאתה חושב שהוא מייצר כותרות לא נותן לך את הזכות לפסול את כל פועלו למען האתר הזה בפרט והאן בי איי בארץ בכלל, בזכותו אתה יכול לקרוא פה היום, אז רבאק, תן קצת כבוד

  16. א. רק לפנק, לפנק, לפנק – תודה לך, תודה לקיית אפטון ותודה לאלוהים שהמציא את SI

    ב. נוביצקי לא ידע לפרוש בזמן, כי אף אחד לא יודע לפרוש בזמן לא קובי, לא טימי, בטח לא גארנט ואפילו לא קארל מלון, ג'ורדן או קארים.
    יש משהו בשחקנים היסטוריים כאלה, שהתשוקה שלהם למשחק גורמת להם לקבל את ההחלטה הלא נכונה. אנשים כמונו ברי תמותה מתקשים להבין את זה

    ג. רשימת ה- PG שהבאת מעוררת ההערצה כלפיך, קצת פחות עבור ה- PG.
    כרגע, סקסטון, הראשון ברשימה שלך ממוקם 11 במוק דראפט של 2018. ז"א שכל השאר מוטלים מאד בספק בתור שחקני רוטציה בליגה הזאת.
    מצד שני, מלקולם ברוגדון היה בחירה 36 בסיבוב השני

    1. דאנקן לא פרש בזמן… אולי הבנאדם היחיד ברשימה שהיה רלוונטי גם אם היה ממשיך עוד עונה או שתיים.
      דאנקן, למרות הירידה במספריים, עדיין היה סלע של יציבות בספרס גם עם חוכמה וניסיון. הוא אולי היחידי שהורגשה אצלו תהליך ההזדקנות אבל הוא לחלוטין היה רלוונטי.

להגיב על MBK לבטל

סגירת תפריט