מחשבות כדורסל לתחילת השבוע / רועי ויינברג

הצרעות תוקפות

ההורנטס ניצחו 4 מ-6 המשחקים האחרונים שלהם עם לוח משחקים לא קל: דנבר, יוסטון, אורלנדו, ממפיס, מילווקי וסן אנטוניו, כולן ככל הנראה יגיעו לפלייאוף או יתנו קרב כלשהו – אורלנדו וממפיס פתחו נהדר את העונה והשאר צפויות להכנס לפוסט סיזן. איך הם הצליחו לקלוע 109 נקודות למשחק בלו"ז שכולל את ממפיס וסן אנטוניו, וכל זה ששחקני רוטציה כניקולס באטום ומייקל קרטר-וויליאמס לא משחקים? אנחנו כאן בשביל לבדוק.

קודם כל מגיע קרדיט לקמבה ווקר. מייק קונלי המזרחי קולע בכמויות נהדרות כל העונה ובפרט בששת המשחקים האלה, בהם הוא עם 48% מהשדה, 40.6% מהשלוש ו-95% מהעונשין בדרך ל-24 נקודות למשחק. כשהרכז שלך קולע כמו סטף קרי קשה לא להצליח. ההישג הכי חשוב של ווקר, לעומת זאת, הוא התיאום עם דוויט הווארד. "סופרמן" לשעבר משחק את הכדורסל הכי טוב שלו מאז עונת גמר המערב של יוסטון. הפיק-נ'-רול בין ווקר והווארד לא קורה יותר מדי אבל כשהוא קורה הוא אפקטיבי מאוד והם עושים 1.27 נקודות פר פוזישן. הווארד מוסיף עבודה סבירה בפוסט-אפ ועושה עבודה לא רעה בדומה לקודי זלר הלא מוערך שעולה מהספסל.

ווקר והגבוהים הם לא כל הסיפור. ג'רמי לאמב, יקירו של מנחם, נותן עונה נהדרת. הוא עם 18 נקודות למשחק, כמעט פי 2 מהשנה שעברה ושיפור עצום בקליעה מרחוק ובריבאונד. יכול להיות שזה סתם רצף והוא לא יקלע ב-45% כל העונה, אבל גם אם ירד ל-40% יש לו קייס חזק מאוד לשחקן המשתפר. ב-6 המשחקים האחרונים לאמב קולע 19 נקודות בערב ושרלוט עושה לא מעט מהלכים שבהם ווקר נכנס לצבע ומוציא לשלשה של לאמב, מונק או מרווין וויליאמס הפנויים. הוא מצליח לכווץ ככה את ההגנות וזה עובד טוב מאוד. נראה שהם קבוצה מאומנת שלא מאבדת הרבה.

ההגנה עליהם לא אמורה להיות מסובכת. רוב המהלכים מתחילים מווקר ושאר האפשרויות שלהם הרבה פחות מסוכנות (בידודים של לאמב), עקב כך שאין מוביל כדור נוסף מלבד קמבה כשבאטום ו-MCW בחוץ. מונק הרכז המחליף שלהם דה פקטו והוא לא באמת רכז, כך שברגע שעוצרים את ווקר עוצרים אותם. הבעיה היא שזה לא כל כך פשוט כי הוא תמיד מוצא דרכים לקלוע. תאורטית להחליף עליו אחרי כל חסימה של אחד הגבוהים, או בכל פעם שהוא נכנס לצבע, זה פתרון סביר. הבעיה היא שהזריזות הפסיכית שלו מובילה לכך שהוא יכול למצוא מישהו פנוי ולקלוע, אבל זה הסיכוי הטוב ביותר לא לקבל 120 נקודות על הראש.

לשרלוט יש רוטציה מאוד רחבה כשמלבד קמבה 9 שחקנים משחקים בין 16 ל-30 דקות במשחק וקשה לראות על מי להמר, אבל לרוב אפשר להסתדר עם לשחרר את ההגנה מקיד-גילטריסט או קמינסקי שלא מצטיינים מרחוק. זה אולי הפתרון הטוב ביותר כשווקר קולע באחוזים כל כך גבוהים וחבריו לקבוצה מצליחים להגיע לזריקות די נוחות. טיפה דומה למה שקליבלנד עשתה בגמר 2016 עם הזריקה של האריסון בארנס, שם זה עבד בסדרה האחרונה בה הם באמת שיחקו הגנה.

ווסטברוק השתנה?

(מבוסס, חלקית, על מאמרו של ג'ונתן טג'רקס בדה רינגר)

הולך לא רע לאוקלהומה עד עכשיו. הם הפסידו רק למינסוטה על חודו של סל ולבוסטון בחמשת המשחקים האחרונים. המאזן שלהם לא מרשים אבל היה ברור שהם לא יפתחו את העונה בריצה ויתרגלו לאט לאט. יש הרגשה של התקדמות שם, במיוחד בהשוואה למה שראינו בהפסד ליוטה. אחד מגורמי המפתח לכושר של הקבוצה היה השילוב של ווסטברוק ליד פול ג'ורג' וכרמלו אנטוני. יש פה מקום למחמאות ל-MVP.

קודם כל, הוא זורק פחות. 16 זריקות למשחק זה הנתון הכי נמוך שלו הרבה זמן והוא במקום השלישי בכמות הזריקות למשחק באוקלהומה, משהו שהוא לא עשה מאז עונת הרוקי. הוריד שליש מכמות הזריקות בשנה שעברה (24) כשהוא גם משחק פחות ויש עליו פחות עומס, משהו שיעזור לת'אנדר בטווח הארוך. ג'ורג' ואנטוני, שגם לא משחקים יותר מדי וטוב שכך, זורקים 17.3 ו-18 זריקות למשחק. הוא לא צריך לסיים כל התקפה.

בנוסף, הוא הרבה יותר יעיל. לא מדברים על זה יותר מדי אבל המשחק שלו חכם יותר – הוא התחיל לקלוע שלשות פתאום (37.5% מהשלוש, כשהוא זורק 4 ניסיונות ולא 7 כמו בעונת הטריפל-דאבל) ומסיים הרבה יותר טוב בצבע מאשר כל עונה אחרת בקריירה בפער. הריווח עושה לו טוב. הוא לא לוקח כל זריקה והפסיק עם השלשות ההזויות מהחצי כש-4 שחקנים שומרים עליו. הוא עדיין יוצר לעצמו את מצבי הזריקה כמובן, אבל זאת העונה הכי טובה שלו מבחינת הזריקות עד עכשיו בקריירה.

מבחינת המסירות גם יש שינוי מסויים. אחוזי השימוש של ווסטברוק נמוכים יותר והוא מוסר יותר. ג'ורג' ואנטוני זורקים ביחד 13.7 פעמים אחרי מסירה, הנתון הרביעי גבוה בליגה יחד עם לורי מרקנן וג'סטין הולידיי משיקגו ואחרי קריסטפס פורזינגיס וטים הארדוואי (14.2 פעמים) מניו יורק, אריק גורדון וראיין אנדרסון מיוסטון (14.5 פעמים) וכמובן סטפן קרי וקליי תומפסון (15.2 פעמים). דוראנט וקרי זורקים אותה כמות של פעמים ממסירה, אבל שניהם חלק מקבוצת ההתקפה הכי טובה בתולדות האנ.בי.איי עם משחק מסירות מופתי.

המסירות עצמן גם השתנו. ההבדל בין כמות המסירות השנה לשנה שעברה זניח ביחס לממוצע הדקות, אבל יש הבדל אחד גדול – השנה הוא מוצא את החברים שלו לקבוצה יותר טוב. בשנה שעברה 32% מהמסירות שלו היו לזריקות של חבריו לקבוצה לעומת 38.2% השנה, עלייה בולטת. ג'ורג', אנטוני ושחקני המשנה (פלטון, אברינס, רוברסון) מקבלים כמות משמעותית גבוהה יותר של זריקות פתוחות לחלוטין מאשר זריקות בהן המגן קרוב מאוד לזורק וג'ורג' מקבל יותר זריקות פתוחות, בהן השומר במרחק של 1.2-1.8 מ' מהזורק, מאשר זריקות בהן השומר קרוב אליו (0.6-1.2 מ'). אצל אנטוני יש יותר זריקות סגורות, אבל ניתן להסביר זאת בכך שהוא מתפקד גם כסקורר של החמישייה השנייה חסרת ווסטברוק.

יש, בגדול, שני גורמים לשינוי הזה. אחד הוא שווסטברוק הבין לאן קבוצה שלו כמנהיג הבלתי מעורער יכולה להגיע וזה לא רחוק מדי, אחרי השנים בצל דוראנט, והשנייה היא השיפור של חבריו לקבוצה – פול ג'ורג' וכרמלו אנטוני שחקני התקפה טובים בהרבה מויקטור אולאדיפו ודומאנטס סאבוניס שהיו חלשים בהרבה אשתקד מהכושר הטוב שלהם השנה באינדיאנה והוא יכול להרגיש יותר רגוע שהשינוי אצלם, אבל כרגע נראה שהשינוי מנטלי ובעיצומו. ראינו במאני טיים היום קצת מהווסטברוק הישן, אבל יש פה תהליך מסויים שבסופו הוא יהפוך לשחקן הרבה יותר קבוצתי, וזה כבר החל. מעניין לראות מתי והאם זה יקרוס, וכיצד ההחלפה המסתמנת של אנדרה רוברסון בג'רמי גרנט בחמישייה תשפיע על הכימיה ביניהם – כבר עכשיו גרנט משחק יותר והחמישי בכמות הדקות למשחק.

לארי נאנס בחוץ עד דצמבר

הלייקרס לא רעים בכלל העונה. הם קיבלו בשורות רעות כשלארי נאנס ג'וניור שבר את היד ואמור לפספס בין 4 ל-6 שבועות. הוא פתח טוב את העונה באופן יחסי ומעניין לראות מי יעלה בחמישייה במקומו. אחת האפשרויות הטובות ביותר היא קייל קוזמה. קוזמה קולע 15.7 נקודות למשחק ב-56% מהשדה ואחרי שכיכב בסאמר-ליג ובקדם העונה נראה שהוא עושה עבודה לא רעה בעונה הסדירה. כבר עכשיו הוא רביעי בכמות הדקות למשחק ובצדק עקב כך שסגנון המשחק שלו, סוג של קליי תומפסון גבוה (רק בהתקפה, ופחות יעיל כרגע), הוא בדיוק מה שאתה רוצה ליד לונזו בול.

השאלה היא מה יקרה עם הדקות של נאנס. קוזמה משחק עכשיו 28 דקות למשחק והוא לא יקבל את כל ה-23 של נאנס ג'וניור, אולי עוד 5 בערב ומקום בחמישייה. הרכב שהייתי רוצה לראות הוא עם ג'וליוס רנדל כסנטר על חשבון ברוק לופז. לופז לא שחקן רע, אבל צריך כשרון מסוים בשביל להיות 2.12 מ' ולקחת 5 ריבאונדים למשחק, בנוסף לתרומה הלא קיימת שלו בהגנה.

רנדל יכול לשחק כסנטר נמוך ולתת הרבה יותר בריבאונד, תחום שנאנס בלט בו מאוד, בנוסף לניידות יותר טובה וראיית משחק עדיפה. חמישייה עם בול, קנטביוס קלדוול פופ, ברנדון אינגרם, קוזמה ורנדל יכולה לרוץ ולעשות חיים קשים לכל יריבה. הם לא שיחקו עם ההרכב הזה העונה והוא שווה ניסיון, בעיקר במשחקים הצמודים. אין ללייקרס בחירת דראפט השנה, כך שהם מתרכזים רק בניצחונות. הגנתית החמישייה הזאת יכולה להיות חלשה, אבל רנדל, קוזמה, אינגרם ופופ מספיק ארוכים בשביל להחליף בעת הצורך ולהקשות על היריבות השונות. יחד עם ההתקפה זה שווה ניסיון.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. תודה על הפוסט!
    לגבי ווסטברוק, אמנם עדיין מוקדם מדיי כדי להסיק מסקנות, אך עד עכשיו הוא ללא ספק מוכיח שהוא יכול להסתדר עם שני כוכבים לידו, וגם מגיעה מילה טובה לג'רוג' ואנת'וני על כך שהם "מוותרים על הכדור" ומשחקים קבוצתי, לגבי קוזמה, יכול להיות שזו ההזדמנות שלו להוכיח שיש בו מעבר ליכולת להיכנס כמחליף, אלא גם להיות שחקן פותח, ואין לי ספק שנכון לעכשיו רנדל עדיף על לופז, הן מבחינת ניידות בהתקפה והן מבחינת עבודה בהגנה

    1. ושכחתי להוסיף את האווארד כמובן, שעד עכשיו מתגלה כאחד מהשחקנים היותר מועילים בקבוצת הפנטאזי שלי (פרט לעונשין)

  2. אני חושב שהבעיה באוקלהומה זה נטו כימיה. ברגע שהם ירצו חודשיים ביחד הם ילמדו את החוזקות אחד של השני. אני פחות חושש שמלו וגורג לא יקבלו את שלהם, אלא שאדמס יעלם. הוא שחקן מצוין ואני מקווה שיקבל את ה-10-12 זריקות למשחק.

    1. אדאמס יוכל לנצל את הריווח שיווצר בשביל ריבאונד ההתקפה, אני לא רואה הרבה שחקנים שיוכלו לאגור ריבאונדים בקצב שהוא יאגור, ומשם לדאנק/ליי אפ קל

    2. הוא זורק השנה יותר זריקות מבכל עונה אחרת בקריירה וקולע באחוז הרבה יותר גבוה. אני חושב שהוא יסתדר – גם ווסטברוק וגם פלטון יודעים להפעיל גבוהים ופוסט-אפ זאת אפשרות טובה כשההתקפה תקועה. הוא יכול לעשות את זה.

  3. בנוגע לשארלוט:
    רק הניצחון על ממפיס מתוך ה-4 ניתן להחשיב כמפתיע השאר היו בבית מול קבוצות שהם צריכים לנצח שם. אני חושב שאתה מתמקד בצד הלא נכון של המגרש. הסיבה העיקרית לכמות הנקודות הגבוהה היא הקצב הגבוה. גם בעונה שעברה קמבה ווקר פתח את העונה מצויין והם היו במצב אפילו יותר טוב מעכשיו ואז נחלשו.
    הווארד לא פקטור כזה משמעותי מבחינת המשחק הקבוצתי בהתקפה. הוא הכניס להם מימד פוסט אפ למשחק אבל הוא עושה את זה ביעילות מזעזעת. לא יודע על איזה תיאום בינו לבין ווקר אתה מדבר בפיק-אנד-רול ומאיפה הנתון של 1.27 נקודות לפוזשן. הווארד לא יעיל בפיק-אנד רול ועושה המון נקודות דווקא בריבאונד התקפה. בכלל אם אתה מחפש תיאום טוב בינו לבין מישהו זה דווקא ג'רמי לאמב שמהווה כמו ציינת הפעה מאד נעימה בינתיים ומחפה במשהו על חסרונו של באטום.
    המקום שבו הווארד באמת עושה הבדל זה בהגנה כשהנוכחות שלו מובילה לכך שההורנטס בינתיים אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה.

    1. הנתון של ה-1.27 נקודות פר פוזישן לפי המצלמות של סינרג'י והופיע גם בטור של לואו משישי ב-ESPN. אני כנראה פחות הערכתי אותם ממך בתחילת העונה והם לא קבוצת בית כל כך טובה לדעתי על הנייר, אבל חילוקי דעות מובנים. ההגנה שלהם גם מרשימה בהתחשב בקצב הגבוה. מסכים בקשר ללאמב ומעניין לראות איך הוא יראה כשבאטום יחזור: האם קליפורד ינסה לפתוח עם שניהם או שלאמב ירד לספסל אחרי עונת קליעה נהדרת.

      1. זה נתון לא ברור. אני מאתגר אותך למצוא מהלך אחד בו הווארד קיבל מסירה לסל מווקר מפיק-אנד-רול. מהצד השני החסימות של הווארד הן מה זה עצלות (כפי שציינו כאן לפני העונה היוסטונאים), כך שאולי קמבה עובר סביבן אבל לא ממש מנצל אותן. בכלל ההורנטס מאד אוהבים להריץ את המהלך בו שני הגבוהים חוסמים גבוה ואז ווקר בוחר לאן הוא נכנס. בקיצור תיאום בינו לבין הווארד אין ממש.
        הווארד דרך אגב עד עכשיו עם 0.60 נקודות למהלך בפוסט אפ ו- 0.86 למהלך בפיק-אנד-רול. מזל שהוא מאד אגרסיבי בריבאונד התקפה אחרת הוא היה מהווה בעיה.

        1. החסימות של שני הגבוהים (שעובדות בעיקר בהרכבים של קמינסקי ליד עוד גבוה) זה מהלך שאני מאוד אוהב ועובד להם לא רע. יש עוד קבוצות שיכולות להשתמש בזה על הנייר ויהיה מעניין לראות את קליבלנד למשל עושה את זה (עם תומפסון ושחקן אגרסיבי נוסף, למשל קראודר) כשאיזייאה חוזר. גם טורונטו יכולה להריץ סטים כאלה עם לאורי שלא מורגש העונה ושנה שעברה אם אני זוכר נכון היו לה כמה מהלכים מהסוג הזה.

          מהלך (וחסימה עצלה ברמות): http://on.nba.com/2ixAYHJ

  4. בנוגע לווסטברוק:
    המקום המשמעותי בו הוא עשה שינוי זה בבחירת הזריקות. כמובן שזה שיש אחרים שיכולים לקלוע חוץ ממנו מאד עוזר. אבל הוא צמצם מאד את הזריקות מהמידריינג' שבדרך כלל חלק לא מבוטל מהם מגיע כשהוא לא מאוזן.
    הוא לא מוצא את החברים שלו יותר טוב אלא פשוט אלה שהוא מוסר להם לא חוששים לזרוק. אתה מציג בצורה קצת מרמה את נתוני הזריקות הפנויות. בכל מקרה גם בשנה שעברה הוא ייצר המון מצבים פנויים לשחקנים האחרים.
    בגדול זה כיוון חיובי מבחינתו ומעניין לראות לאן זה יתקדם ואיך הם ימשיכו להתחבר במהלך העונה.

  5. מצטער מאוד, איבדתי את הריכוז ברגע שהגעתי ל"מייק קונלי המזרחי", ממחשבות על כדורסל עברתי למחשבות על מייק קונלי וקמבה ווקר שרים קריוקי ועושים על האש עם נרגילה בנהר הירדן

  6. הפציעה של נאנס היא ברכה במסווה ללייקרס, עד עכשיו הייתה להם בעיית דקות משחק לשלושה פורוורדים, ועכשיו הדקות של נאנס מתפנות לקוזמה (עם הקליעה הטובה יותר) ורנדל (הכישרוני יותר).
    אגב, ההרכב שהצעת, עם רנדל כסנטר, הוא פחות או יותר ההרכב שסוגר את המשחקים של הלייקרס והוא די עובד.

    1. כן, אבל בלי קוזמה לידו. אני חושב שקוזמה במקום נאנס יוכל להוסיף יותר בהתקפה ולא רק לסגור משחקים. גם כש-LNJ יחזור רנדל צריך להיות הסנטר הפותח כי הוא יותר מבטיח ולדעתי יותר אפקטיבי מלופז.

      1. הוא פחות גבוה מלופז. וזו, ואולי הריווח, הסיבה שלופז משחק בכלל. אבל ללא ספק הייתה צפיפות על עמדה 4 של הלייקרס והיא תחזור כשנאנס יבריא.
        אולי כדאי ללייקרס לשקול טרייד על רנדל או נאנס תמורת מחליף לעמדה 3 או עוד גארד הגנתי. יהיו מספיק קופצים וחבל לראות מצב שבו שחקן מוכשר נתקע כי אין לו מספיק דקות.

  7. מרתק, תודה.
    אני אישית הייתי מעדיף לראות את זובאץ' מקבל קצת דקות, מאשר ניסוי של רנדל ב-5. לדעתי הוא נמוך מדי. רק בסיטואציות מאוד ספציפיות זה יעבוד. אגב יודעים מה קורה עם בוגוט?

  8. אחלה אתה רועי. הווארד באחלה פתיחת עונה. מעניין באיזה שלב ימאס לו והוא יגיד שהוא לא מקבל מספיק זריקות בפוסט.
    קמבה שיפר משמעותית את הקליעה משלוש ואת הפיניש בחדירות והופך לשחקן התקפה קטלני. עדיין שארלוט בינוניים מדי כדי שזה יתן לו איזה סיכוי לאולסטאר.
    לגבי ווסטברוק, הוא באמת מנסה אבל רואים שזה עדיין דומה למה שהיה עם דוראנט. לא שזה רע אבל אני לא רואה שינוי בגישה שלו. בכל מקרה לאוקלהומה יקח זמן להתחבר אבל הגנתית הם כבר מראים יכולת כמו שציפו מהם, ויש להם עוד לאן להשתפר בתחום. כרגע מקום שני בדירוג הגנתי בליגה. מה שמצחיק זה ששתי הקבוצות במקום הראשון החליפו כמעט את כל הקבוצה הקיץ (בוסטון ראשונים), כך שעניין התיאום ההגנתי לא משחק תפקיד משמעותי.

    1. דווקא הווארד מקבל די הרבה כדורים בפוסט. מה שהוא עושה איתם זה כבר סיפור אחר…
      ווקר התחיל אפילו טוב יותר את העונה שעברה (שהסתיימה כטובה בקריירה שלו).

      1. בשביל הווארד זה אף פעם לא מספיק כדורים בפוסט. קמבה זה מקביל לאיזאה תומאס מבחינת איך שתופסים אותו. תמיד הוא יהיה קטן מדי והוא צריך לתת עונה במימדים היסטוריים כדי לקבל קצת קרדיט. מקווה שזו העונה שלו, אני מת על הקטנצ'יק הזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט