Long Live The King – לברון עם 57 נק' והניצחון / עידן עופר

 

חלקכם אוהב אותו, חלקכם לא, מה שבטוח שאי אפשר לא להעריך אותו. לברון ג'יימס נתן הלילה (פעם נוספת) תצוגה ששייכת לגדולים ביותר ולמזלי הייתי שם בשביל ליהנות מכל שנייה.

כבר חודש שאני מחכה ליום שישי הזה, וושינגטון נגד קליבלנד, משחק שנוטה לעמוד בציפיות וכמובן לברון ג'יימס, האיש שמביא כפול מדיה וקהל מהרגיל לכל מקום שהוא דורך בו. אחרי לא מעט שעות שכללו נסיעה של ארבע שעות באוטובוס, הכנה למשחק וארוחת צהריים בצ'יינה טאון, צמוד לאולם של הוויזארדס, הגיע הזמן לדבר האמיתי.

כהרגלם בקודש, שחקני המשנה של קליבלנד (אוסמן, קלדרון וזיזיץ') עלו ראשונים לחימום והראו אינטנסיביות גבוהה מהרגיל. אחריהם עלה לברון עם החבר ישן חדש, דוויין ווייד שבעיקר ניסה להבין למה הוא לא פוגע משלוש, מזל שהוא נזכר בגיל 35. כמה דקות אחרי שהשניים סיימו להתחמם ולתת את הלחיצות יד הקבועות שלהם עם שאר השחקנים שעלו אחריהם, הלכתי לחדר ההלבשה בתקווה לראיין את קייל קורבר ודרק רוז.

צמד חמד

תוך כדי שאני שואל את עצמי אם לראיין את ג'ף גרין, אני שם לב שווייד היושב לצידו מחליף נעליים. מה שהיה מוזר זה שהוא החליף לאותו זוג שהוא התחמם איתו כמה דקות קודם לכן אז החלטתי לבדוק את העניין, שחקנים תמיד אוהבים שמדברים איתם על הנעליים שלהם. אז למתעניינים שבכם, ווייד אוהב שהנעליים שלו קשיחות והוא מחליף נעליים בין החימום למשחק, בכל משחק, ככה זה שיש לך קו נעליים על שמך.

אחרי השיחה הקצרה הזו ובשיתוף פעולה מפתיע למדי מצד גרין, ריאיינתי את הפורוורד הנהדר שפתח את העונה בצורה טובה מהספסל של הקאבס. כמו שתוכלו לראות, גרין לא היה שמח מדי לענות על השאלות לגבי רצף ההפסדים הנוכחי של הקבוצה והאסיפה שערכו לאחרונה, אז בשביל לשבור את הקרח ולראות מה קורה מחוץ למגרש התעניינתי במסיבת ליל כל הקדושים שארגן לברון שגם כמעט והצטרף לריאיון באמצע. הריאיון המלא:

לפני שהצלחתי לראיין את דרק רוז הצלחתי להעביר מבט חטוף בתאו של לברון ושמתי לב לנעליים החדשות שהוציא, רק עם טוויסט קטן ממנו לקחתי את הכותרת של היום.

תוצאת תמונה עבור ‪long live the king shoes‬‏

צפייה אחרונה בחימום של ג'ון וול, ארוחת ערב טובה בבופה היחיד בליגה שאי אפשר לקחת ממנו מנה נוספת ויוצאים לדרך.

חמישיות:

וושינגטון: ג'ון וול, בראדלי ביל, אוטו פורטר, מארקיף מוריס וגורטאט.

קליבלנד: דרק רוז, ג'יי אר סמית', לברון, קראודר ולאב.

מחצית ראשונה

ברוכים הבאים למשחק האולסטאר. לא, אנחנו לא בחודש פברואר ומדובר בשתי קבוצות מאותו הקונפרנס אבל הרבע הראשון בהחלט הזכיר את משחק הכוכבים. בתור התחלה, לברון קפץ לג'אמפ-בול מול גורטאט, בהתחלה זה לא מסתדר בראש אבל במחשבה שנייה אתה מבין שלאב זו האופציה השנייה שלך. הרבע הזה היה בסימן דרק רוז. הרכז שעבר מספר פציעות קשות במהלך הקריירה שלו נראה נהדר ונתן תצוגת ווינטג' בדרך ל-13 נקודות מרהיבות שזכו לקריאות – He Still Got It מאוהד שישב לא רחוק ממני.

מצדיעים בימין דרק..

עוד דבר משמעותי לא פחות קרה ברבע הזה, לברון הגיע ל-29 אלף נקודות בקריירה. השחקן הצעיר ביותר שעושה את זה, כבוד. הרבע עצמו למקרה שתהיתם נגמר ביתרון שש לקאבס, 42-36.

אחרי רבע ללא הגנה, הספסל של הקבוצות הידק את ההגנה אבל לא פגע בהתקפה וההפרש לא נשאר כמו שהיה. אצל הוויזארס, וול וביל עדיין לא במשחק עם 9 נקודות משותפות, 4 דקות לסוף הרבע. אחרי ששמעו את דבריי, הקו האחורי של המקומיים התעורר עם מס' סלים יפים והוריד את הפער ל-6 בלבד. בצד השני לברון המשיך להיות ענק וסיים את המחצית עם 24 נקודות. אצל הוויזארדס: ביל וגורטאט עם 13 נק' כ"א.

מחצית שנייה

אחרי שסיימו את המחצית ביתרון של 8 נק', הקאבס, ובעיקר אתם יודעים מי, המשיכו לרוץ כל הדרך ליתרון שיא של 17 נק'. דרק רוז אומנם חזר לסורו עם יכולת לא טובה, אך קורבר היעיל היה שם לעזור לג'יימס עם כמה קליעות מוצלחות. הוויזארדס לא מוותרים וחוזרים לחד ספרתי בזכות 11 נק' של ביל וסלים גדולים של אוברה ומייק סקוט. שניות ספורות לסוף הרבע לברון תופר עוד 2 נק' בסטפ בק נפלא ומסיים את הרבע כשהוא עם 38 נק' והקבוצה שלו מובילה ב-11.

טיירון לו לא נותן לכוכב שלו לנוח גם ברבע הרביעי והוא מצידו עונה לו בתצוגת תכלית שגורמת לי לתפוס את הראש ולנצור את הרגע. למרות ניסיונות של ביל ו-וול להחזיר את הקבוצה שלהם למשחק, לברון פשוט לא נותן להם עם סלים מכל מקום שרק תבחרו.

תוצאה סופית: 130-122

השחקן הטוב בעולם ואחד הטובים בהיסטוריה סיים את המשחק עם לא פחות מ-57 נקודות (23-34 מהשדה!), 11 ריבאונדים, 7 אס', 3 חטיפות ו-2 חסימות, מדהים. דרק רוז עזר לג'יימס עם 20 נק' משלו, קראודר היה יעיל עם 17 נק' ו-7 ריב' ולאב תרם 11 נקודות שקטות.

בוושינגטון, בראדלי ביל היה ענק פעם נוספת וסיים עם 36 נק', וול עם 13 נק' ו-15 אס, אוברה עם 21 נק' מהספסל (5-7 לשלוש נקודות), פורטר וגורטאט הוסיפו 15 נק' כל אחד.

המצטיין – חתימה של מומי למי שינחש נכון

57 נקודות, Say No More.

אם זה בפנים אני קולע 50 פלוס היום

המאכזב – ג'ון וול

רציתי לכתוב ההגנה של וושינגטון אבל לא נראה לי שמישהו על הפלנטה יכל לעצור את לברון היום. ג'ון וול אמנם סיים עם דאבל דאבל אבל התחושה הייתה שאין לו שליטה על המשחק. עם כל הכבוד לביל ויש לי הרבה, וול הוא הכוכב הבלעדי של הקבוצה הזו ובמשחקים כאלה מול קבוצה שהוא צריך לנצח בשביל לעלות מדרגה בקריירה שלו ציפיתי ממנו ליותר.

השנוי במחלוקת – היכולת של וושינגטון לחבר את כל החלקים בשני צידי המגרש

נתחיל בהתקפה. מוריס חזר היום מפציעה היישר לחמישייה בהחלטה שאולי תפגע בקבוצה. בלי מוריס, פורטר פרח בעמדה מס' 4 בה היווה מיס מאץ' ללא מעט שומרים ועכשיו כשהוא חוזר לעמדה מס' 3 וושינגטון מאבדת יתרון לא קטן שהיה לה. מה גם שההרכב הזה הרבה יותר מתאים לסמול בול שמשוחק בליגה היום.

הגנה. אם בהתקפה הקבוצה קולעת יותר מבעונה שעברה, בהגנה המספר גם יותר גבוה מבעונה שעברה וזה לא נראה טוב. מלבד משחק אחד בו ספגו 83 נקודות, בכל שאר המשחקים הם ספגו מעל 100 ועם זה לא לוקחים אליפות או אפילו קרוב לכך.

המרגש – דרק רוז

מהרגע שהתחלתי לסקר משחקים בניו יורק בשביל האתר אני מחבב את רוז. תמיד מגיע לפני כולם ועובד קשה למרות כל המדיה, האינספור ביקורות ובעיקר הפציעות. מעבר לעובדה הזו, רוז אף פעם לא מסרב לריאיון, גם כשהוא פצוע והוא לא חייב כמו שהיה בשבוע שעבר. כל אלה והמחצית הראשונה שלו היום הקנתה לו את הזכות להופיע באתר שלנו.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. תודה רבה.
    האם אתה מסכים שאת הקרדיט למשחק היחסית חלש של וול צריך לתת לטיירון לו ששם עליו את לברון לדקות רבות וככה נתן לו לזרוק אבל הרג לו את הכניסות לאמצע?

    1. אפשר לתת לו את הקרדיט, אני עדיין חושב שחקן ברמה של וול צריך למצוא דרך לקלוע. הוא מצא את הדרך למסור וזה יפה וטוב אבל לא מספיק בעיניי.

        1. לחדד שלזה בדיוק התכוונתי. שוול נכנס ולא קלע מבחוץ אז ההגנה של לברון בכניסות היתה יעילה, לעומת שחקן נמוך שיכל לא לתת לו מטר, אבל היה פחות מקשה עליו בצבע.

        2. אי אפשר להגיד שללברון אין בזה חלק, אבל המהירות המתפרצת של וול הרבה פעמים בעוכריו. בדיוק כמו ווסטברוק. בכל אופן זה ייצר המון סלים קלים לוויזארדס. בוא נגיד שהדומיננטיות של לברון מול וול בצד השני הייתה הרבה יותר משמעותית.

  2. זכית להיות נוכח במשחק היסטורי…
    ג'ף גרין בהתחלה פוץ אבל ריככת אותו יפה עם שאלות נכונות.
    הראיון עם דרק רוז מעולה, הוא נראה ממש נחמד. באמת רק בשבילו אני רוצה שהם יזכו.

  3. שמח בשבילך שהיית שם. תמיד תוכל להגיד את זה, וזה חתיכת דבר.
    הכתיבה שלך מצוינת כרגיל.
    אבל מבחינת הקבוצה אין שום התקדמות. ידענו שלברון מסוגל לנצח לבד. ידענו שרוז יודע לקלוע. מעבר לזה חושך.

  4. אין ספק שמדובר בשחקן גדול .
    אבל הגיע הזמן , אחת ולתציד , לא להתפעל מכך שהשיקוץ הוא השחקן הצעיר ביותר שהגיע ל-29000 נקודות . זה בגלל הגיל בו החל לשחק . מי יודע – אולי פעם יגיע ל-NBA נער בן 15 ( לא תהיה הגבלת גיל ) , שישבור כל שיא קיים .

    1. אז מישהו יותר צעיר יבוא וישבור, אז למה להפחית מההישג?! נהפוך הוא, כל הכבוד.
      אם יבוא ילד (רועי ויינברג בטור אחר) ויש לו את הלב והנשמה (והגוף כמובן) אז מגיעה לו מדליה.
      מה הניסיון למצוא רע בהישג חיובי?

  5. פשש עידן ההקרבה והמחוייבות שלך זה מטורף. באמת מקצוען. גם מת על הראיונות הנוקבים שלך 🙂
    לגבי המשחק, לברון בא לנצח, זה הכל. כשהוא במוד הזה, מול 28 קבוצות הוא מספיק לבד.

  6. תודה רבה עידן.
    צריך לשים לב לקו העונשין וושינגטון השאירו שם 10 נקודות היום מול 2 של הקאבס. דבר בולט נוסף הוא שההגנה של הקאבס איומה. מעבר לקראודר ולברון הם לא ממש שמרו וזה כבר אמור להיות מדאיג עבורם גם לא ברורה לי הנתעקשות של וול לנסות לשמור על לברון ניחא התקפה או שתיים אבל זה היה מעבר. לברון נראה פשוט פנטסטי עם כל השנאה שלי אליו שמח שזכיתי לראות אותו עם תצוגות כאלו

  7. סיקור מעולה. כל פעם שאתה הולך למגרש זה מביא המון גאווה לאתר, גם מבחינת התדמית וגם מבחינת הכתבה המעולה שיוצאת לאחר מכן. לברון נראה מחוייב היום – כאילו זה משחק גמר. שחקן ענק (אבל הנעליים הכי מכוערות שראיתי הרבה זמן).

    הוא לא יכול לקלוע 57 כל משחק וקליבלנד לא תקלע 130 – הם צריכים להשקיע בהגנה. רוז גם היה אחלה אבל וויד אאוט לגמרי. וושינגטון גם לא הרשימו יותר מדי – ההגנה שלהם אף פעם לא הייתה מדהימה והטריו של וול-ביל-פורטר לא השתפר בכלל מהשנה שעברה. לזכותם יאמר שאובורה וסקוט היו ממש טובים מהספסל.

  8. להביא קרדיט להגנה של לברון זו טעות
    ברוב ההתקפות של וושינגטון לברון נראה איטי מאוד בהגנה ולא שיחק הגנה קבוצתית כלל.
    מצד שני הבן אדם צריך להביא כמעט 60 נקודות בהתקפה כי אף אחד לא עוזר לו אז זה די מובן שהוא לא יהרוג את עצמו בהגנה, אבל לדעתי מול הרבה קבוצות שכן יכולות להאט את לברון ההתקפה בלבד לא תספיק.

  9. סיקור מעולה, פינוק עם הקפה של הבוקר!
    צפית בהיסטוריה, לברון השתיק את כל המפקפקים והראה לכולם מי השחקן הכי טוב במשחק.
    קליבלנד לא תגיע רחוק אם לא תמצא את הרוטציה שלה, נכון שיש הרבה פצועים אבל זה לא הגיוני להחליף כל כך הרבה.
    לו צריך למצוא את המקום של לאב ולהפסיק להישען על היכולת האישית של לברון שתציל אותו, כי הוא לבד לא יכול לקחת אותם כל הדרך לפלייאוף.

    תודה עידן

  10. אני התייאשתי מלאב.תמיד צריך להכניס אותו למשחק.זה האופי שלו.פסיבי.לעומת זאת קראודר נכנס חזק עם הרבה האבל.ההיעדרות של תומפסון דווקא טובה לקאבס.הוא מגן פשוט נורא

  11. אני מרגיש שיום אחד יגיע בו אכתוב מאמר עליך, כפי שכתבתי על רועי. אתה ממש נכס לאתר עידן. אתה כותב "אחרי נסיעת 4 שעות באוטובוס" כאילו זה כלום. אני עשיתי פעם את הנסיעה הזאת ואני לא זוכר למה באוטובוס. ההגעה לפורט אות'וריטי, והאוטובוס, ואח"כ להגיע לאולם. זוהי טירחה גדולה מאד שאני מכיר אותה טוב טוב, ורציתי רק שכל הגולשים הקוראים זאת (וכן אנשי הצוות) יהיו מודעים לזה. בקרוב נארגן תרומה קטנה באתר להחזיר לך מעט מכל ההוצאות שלך (שבוודאי כוללות מלון ללילה).
    ואז הסקירה. ממש אהבתי את שני הראיונות, ובעיקר זה של רוז. הוא נתן לך את זמנו ולא מיהר, והעובדה שהעלית חיוך בפניו שווה את הכל כי הבנאדם חייך פעם אחרונה לפני הריאיון אתך כשאמו נתנה לו סוכריה על מקל.

    1. הוצאת לי כל מילה מהמקלדת. לנסוע 4 שעות?!
      להוציא ראיונות כאלה טובים עם שחקנים, פשש, מרשים.
      באמת שכתבת צבע כזו מוסיפה הרבה להופס

  12. איך אפשר לשחק כל פעם עם נעליים חדשות ?
    נעליים צריכות שפשוף של 3 ימים כדי לא לקבל מהן יבלות במשחק שלם.
    אולי כשוורים וסוסים הם מפריסי פרסה בטלפיהם ?

להגיב על עגל לבטל

סגירת תפריט