מחשבות כדורסל של חמישי בערב / רועי ויינברג

ניצחון שישי ברציפות לבוסטון

אירווינג עובר את דראגיץ'. תורם השנה גם בהגנה.

בלי גורדון היווארד ואחרי שהפסידו את שני המשחקים הראשונים שלהם בוסטון עם שישה ניצחונות ברציפות והמאזן הטוב ביותר בליגה נכון לעת כתיבת שורות אלה לצד אורלנדו. לאחר 10% מהעונה, זה זמן טוב לבדוק מה השינוי שגרם לסלטיקס להתחיל לשחק ככה. יכול להיות שמדובר בזה שלקח לחבורה החדשה זמן לשחק ביחד, שהפציעה של גורדון היווארד איחדה אותם ברמה המנטלית. הם פגשו יריבות לא רעות על הנייר – סן אנטוניו, ניו יורק (שניצחה 3 משחקים לאחר ההפסד לסלטיקס), מיאמי ופילדלפיה, כך שזאת לא הסיבה.

אם זאת לא הסיבה, אז מה כן? השינוי המרכזי הגיע בהגנה. בששת המשחקים האחרונים הסלטיקס עוצרים את היריבות על 90 נקודות למשחק, הכמות הנמוכה ביותר בליגה בהפרש. הם בצמרת ההגנתית בכל הקשור לאחוזי היריבות באותה תקופה (הנמוכים ביותר). ההגנה על הטבעת לא משהו אבל הם עושים עבודה טובה בכל הקשור להגנה על שלשות וזריקות מיד-ריינג'.

לא מעט קרדיט מגיע לשילוב של ארון ביינס בחמישייה. ביינס משחק רק 20 דקות במשחק אבל השילוב שלו כשחקן פותח מקטין את הדקות של אל הורפורד כסנטר והוא עושה עבודה נהדרת – הוא שומר על 11.8 זריקות למשחק במהלך הרצף (הנתונים לא כוללים, עקב טעות במדידה של אתר הליגה, את הניצחון של הסלטיקס על הבאקס) בזמן שהוא משחק 20.5 דקות בערב. הוא מהווה שדרוג על אמיר ג'ונסון בכל הקשור להגנה ולריבאונד ומאפשר לבוסטון לא לדאוג בצבע כגיבוי הגנתי. זה מוסיף הרבה לתחושת הביטחון.

ביינס לא לבד. הורפורד תמיד היה שומר טוב ומלבדו בולט מאוד ג'יילן בראון. על השיפור של בראון בצד ההתקפי מדובר רבות והוא אכן התקדם ביכולת החדירה והפך לשחקן התקפה טוב יותר, אך יש שיפור עצום גם בצד האפור של המגרש – ב-5 המשחקים שנספרו הוא עושה עבודה אדירה בהגנה, בד"כ על הגארד הטוב של היריבה, ומקשה עליו בזריקות רבות. הוא עושה את זה באחוז טוב לפי מצלמות המעקב של הליגה, 32.1%. לידו יש את סמי אוג'ליי, מרקוס סמארט ודניאל ת'ייס, כולם שחקני הגנה לא רעים שעולים מהספסל ויכולים להשפיע על המשחק.

הדבר אולי הכי מרשים בהגנה שלהם הוא השילוב של קיירי אירווינג. בוסטון ידעה להחביא שומרים מפוקפקים במערך ההגנתי שלה ועשתה את זה בהצלחה בעבר עם איזייאה תומאס, אבל עם אירווינג הסיפור יחסית שונה. לא רק בגלל שהוא מגן לא רע עד עכשיו – לאורך התקופה האחרונה הוא שמר על 8.8 זריקות שנקלעו ב-38.6%, נתונים סבירים לחלוטין בהשוואה לכל רכז – אלא בגלל ניצול היכולות האחרות שלו.

אירווינג תמיד ידע לקרוא מסירות וסיים כל עונה בקליבלנד עם מעל חטיפה למשחק. בבוסטון, לעומת זאת, יש לו 2.6 בערב במספר דקות נמוך יותר בכל עונה מלבד עונת הרוקי. קריאת המסירות שלו והזריזות באות לידי ביטוי נהדר ומסייעות לבוסטון הארוכה להתחיל הרבה התקפות מעבר שהופכות לסלים קלים ונראה שהוא לפרקים מחפש את החטיפה או מחכה לשגיאה של השחקן שמולו. לצד 4 שומרים טובים מאוד זה עובד ומאפשר להגנה של בוסטון להתמודד עם תרגילים של היריבות בדרך פשוטה אך אפקטיבית.

בנייה מחדש בדרך הכיפית

יש 3 קבוצות שהגיעו לפלייאוף המזרח בשנה שעברה ולא צפויות להגיע השנה: אטלנטה, שיקגו ואינדיאנה. בעוד שאטלנטה ניצחה את המשחק הראשון של העונה מול דאלאס והפסידה את שבעת המשחקים לאחר מכן בהפרש ממוצע של 10.5 נקודות וגם שיקגו עם ניצחון אחד (על ההוקס), אבל עוקבת אחרי ההתפתחות של לאורי מרקנן והניצוצות שמראים דיוויד נוואבה, דנזל ולנטיין וקריס דאן, אינדיאנה עם מאזן של 5 ניצחונות ו-3 הפסדים בלי מיילס טרנר, השחקן הטוב ביותר שלהם על הנייר.

אינדיאנה עם 4 ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים בהם פגשו את סן אנטוניו, קליבלנד, מינסוטה ואוקלהומה סיטי. השחקן המרכזי ביותר הוא ויקטור אולאדיפו, התמורה המרכזית מהטרייד על פול ג'ורג', שנראה כמו אול-סטאר עם 24.8 נקודות למשחק ב-53.8% מהשדה. זה מה שציפו ממנו כשנבחר שני בדראפט 2013 ובאינדיאנה, קבוצה עם תרבות ארגונית בריאה שהוא מוביל, הוא מספק את הסחורה עד עכשיו. נייט מקמילן, מאמן הפייסרס, יודע לפתח שחקנים ועשה עבודה טובה עם ברנדון רוי בפורטלנד לפני שהפציעות גמרו אותו. הוא נותן את אותו מרחב תמרון לאולאדיפו עד עכשיו.

אולאדיפו לא לבד – יש גם את דומאנטיס סאבוניס שפותח כסנטר בהעדרו של טרנר וקולע באחוז גבוה כפינישר טוב בצבע. הוא מספק דאבל-דאבל ואחוזים טובים ומתגלה כאחלה חלק משלים עם ראיית משחק טובה מאוד שמאפשרת לו להשיג 4 אסיסטים באותה תקופה. מעניין לראות כיצד הוא יראה ליד מיילס טרנר כשהאחרון יחזור. הם יכולים להשלים אחד את השני די טוב – סאבוניס כשחקן בצבע וטרנר כשחקן שמשחק יותר רחוק. הוא הראה קליעה טובה מהשלוש ומהמיד-ריינג' ולא חייב להיות בפוסט בשביל להיות אפקטיבי. שלושת השחקנים האלה מוקפים בשחקנים כמו דארן קוליסון, ת'דאוס יאנג ובוז'אן בוגדנוביץ'.

זאת חבורה בינונית של שחקני NBA אבל כל אחד מהם עושה את התפקיד שלו בצורה סבירה ומאפשר לכשרונות הצעירים של אינדיאנה להיות עצמם. בנוסף לשלושתם יש על הספסל לא מעט שחקנים שעברו הרבה בליגה כמו לאנס סטיבנסון, אל ג'פרסון ודמיאן ויליקנס – זאת לא קבוצה צעירה לחלוטין עם 3 ותיקים אלא ההפך. קשה להאמין שזה יספיק בשביל מקום בפלייאוף, אבל זה יכול לעודד את האוהדים של הפייסרס בעונה שתוקדש ברובה לפיתוח שחקנים – יש שם כיוון מעודד וכישרון גולמי בהתקפה.

הדיבור האחרון בקשר לאריק בלדסו

יש שיחות מתקדמות בין פניקס ודטרויט על טרייד שיעביר את אריק בלדסו לפיסטונס. הבוכנות רוצות להפטר מרג'י ג'קסון בתמורה אבל הסאנס לא רוצים אותו וזה המכשול הגדול בין הקבוצות. אפשר להבין למה דטרויט רוצה את בלדסו – הוא רכז טוב שיכול להוביל קבוצה ועדיף על ג'קסון, בלי קשר לזה שהוא משלים מעולה את אייברי בראדלי ואנדרה דרומונד. ג'קסון פתח את העונה לא רע והוא רכז פותח לגיטימי, אבל עם חוזה ארוך וכבד. סביר להניח שפניקס תקבל מלבדו עוד שחקנים צעירים (לוק קנארד, סטנלי ג'ונסון והנרי אלנסון הם שמות מעניינים שכנראה עלו או יעלו בשיחות), או בחירות דראפט. השאלה היא מי הקבוצה שתקבל אותו ומה היא תצטרך, אם בכלל, בשביל להשיג אותו בטרייד.

האופציה הטובה ביותר היא אולי דנבר. ג'קסון קלע שלשות לא רע (35.9% מחוץ לקשת שנה שעברה) שהגיע לאחוזים האלה בקבוצה בלי יותר מדי עזרה התקפית. השנה הוא עם 46% בזריקות מהשלוש שבאו לאחר מסירה. מדובר במדגם קטן, אך גם שנה שעברה הוא היה טוב בזה עם . ג'קסון יכול לתפעל גבוהים כמילסאפ ולאפשר לדנבר קיום סביר של חמישייה שנייה בדקות בהן יוקיץ' על הספסל.

מהלך שבו בלדסו מגיע לדטרויט, ג'קסון לדנבר ופניקס מקבלת את פאריד, סטנלי ג'ונסון ובחירות סיבוב שני מאחת הקבוצות יכול לעבוד. הסאנס לא ימצאו רכז בתמורה לבלדסו מהסאנס ולא ביקשו את איש סמית' – מייק ג'יימס המפתיע לטובה וטיילר יוליס יכולים להספיק השנה, במיוחד בכושר הנהדר של הראשון. המהלך הזה יספק להם מספיק עומק בעמדות הפורוורד בשביל טרייד על רכז, כשיש שם את ג'וש ג'קסון, סטנלי ג'ונסון, טי ג'יי וורן, דראגן בנדר, מרקיז כריס, אלאן וויליאמס וקנת' פאריד ב-2 העמדות האלה.

אופציה אחרת היא ברוקלין. ג'רמי לין שיחק 34 משחקים בשנה שעברה והעונה גמר את העונה אחרי משחק אחד. יש לו אופציית שחקן בעוד שנתיים והוא יכול להיות רכז סביר שיגיע לפניקס, או שהסאנס ישמרו/יעבירו אותו בכדי להגיע לרצפת השכר – אם קבוצה לא מגיעה לגובה משכורות של לפחות 90% מתקרת השכר היא חייבת לחלק את ההפרש בין אותו סכום של 90% מתקרת השכר לגובה המשכורות הנוכחי שלה בין שחקניה וקבוצות רבות מעדיפות להמנע מכך. הסאנס יכולים לקבל בנוסף שחקן כמו ספנסר דינווידי שיכול להתאים להם כרכז פותח, או איזייאה וויטהד שיכול להתפתח עדיין.

כך הנטס ירוויחו רכז טוב שיכול להוביל את הקבוצה ולשחרר את דיאנג'לו ראסל לעמדת השוטינג גארד בה פרח בשנה שעברה. חמישייה שכוללת את ג'קסון, ראסל, לברט, הוליס-ג'פרסון וג'ארט אלן יכולה לשחק כדורסל מהיר עם ג'קסון בתור הגו-טו-גאי שמשחרר שומרים מראסל ונותן לו יותר חופש. הסאנס מקבלים בסידור הזה את וויטהד/דיווינידי, לין וג'ונסון, והפיסטונס את בלדסו. מה דעתכם?

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. המחשבה שלי היא סימונס.
    מאז שאקיל אוניל לא היה רוקי שפתח ככה את קריירת האן בי איי שלו….

    בנוסף, מינסוטה לדעתי פשוט הורסים את טוואנס. הוא לא מרכזי שם מספיק לטעמי והוא לא מנסה לכפות את עצמו על הקבוצה כמו שמתבקש ממנו לעשות…

    מחשבה אחרונה- לא משנה כמה הליגה מוזרה ומפתיעה השנה,רוב הסיכויים שבסוף הגמר יהיה אותו גמר כמו בשלוש שנים האחרונות….

    1. מסכים בקשר לסימונס. לא ראיתי רוקי שהפיל לסתות כל כך בשנים האחרונות. אפילו לא דיוויס או פורזינגיס. רכז מדהים ושחקן של 18 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים למשחק זה מדהים, במיוחד אצל רוקי. השילוב שלו עם השחקנים הארוכים והקולעים של פילדלפיה נראה נהדר בשני צדדי המגרש.

      מבחינת טאונס – גם מסכים. הוא זורק הרבה יותר מדי שלשות (כמעט 20% מהזריקות שלו באו משם) והוא לא מראה התקדמות, גם כמנהיג של הקבוצה בהגנה. חבל.

          1. הוא יכול לחסום לפיק'נ'ים, בדיוק כמו שאריץ' ויאניס.
            אבל אחרי שרואים איך פילדלפיה מתייחסת לפולץ ולאוקפור, אני קצת חושש לסימונס.
            תודה :). חשבתי שכדאי משהו שיתאים לתקופה.

      1. נהניתי מאד מהקריאה, רועי. הפכת לאנליסט טוב מאד . אתה כבר לא ילד, ואתה לא נער. אתה פשוא אנליסט כדורסל מעולה, בדרך להיות מצויין שתחיל להיות מוכר יותר ויותר בישראל!

  2. אחלה פוסט תודה רבה רועי.
    מה שקורה בבוסטון מאד מרשים. בלי קשר לרמת הכדורסל, הם מגלים המון אופי וניצול מירבי של הכישרונות הקיימים. עם כל הדיבורים על גמר עתידי (לא השנה) בין בוסטון ללוחמים, לא באמת הרגשתי שיש להם את מה שצריך כדי להתמודד בכבוד עם ג"ס, ועכשיו אני מתרשם שכן – משחק קבוצתי, אופי, וכשהייווארד יחזור אז גם עומק. מאד מרשים.

    סאבוניס, כשמו כן הוא – שחקן מצוין.

    ובלי העקיצה הקבועה לווסטברוק אי אפשר – איך שני הפייסרים המצוינים של היום היו בינוניים למדי באוקלהומה? עזבו עכשיו את זה שפרסטי גאון, ושלא מוותרים על הזדמנויות כמו להביא את פול ג'ורג',אני בטח לא אומר שהטרייד היה גרוע, אני רק שואל איך ולמה שני אלה התגמדו להם בצילו של הראסל….

    1. איתך בקשר לבוסטון. מבחינת ווסטברוק – אני חושב שהמחשבה שלו הייתה שונה, ובאוקלהומה הם היו צריכים להיות מספרי 2 ו-3 מוגדרים שלו ולעזור לו, לא להיות הם עצמם בשביל להתפתח כמה שיותר לקראת העתיד. לכן המספרים שונים

    2. הם התגמדו כי הם לא היו מספיק טובים. בגלל זה הקבוצה שלהם לא תגיע לפלייאוף במזרח ובשנה שעברה ראסל לקח אותם למקום 5 במערב.
      סבונים גם צעיר, יכול להיות שהוא השתפר , נקווה, אם אני זוכר נכון גם באוקלהומה הוא התחיל חזק אבל אחר כך הדרדר.
      כרגע ווסטברוק חתך ב-12 את הנקודות למשחק, מוסר הכי הרבה אסיסטים בקריירה (ובליגה) שיפר אחוזים מהשלוש ומהשדה בכלל, שיפר גם דפנסיב רייטינג (נראה שיפור גדול אבל בדפנסיב אני לא מבין) לדעתי ככל שהעונה תתקדם זה רק ילך וישתפר כי עכשיו הם עוד מנסים ללמוד לשחק יחד.
      ווסטברוק שחקן על, אף שחקן טופ 10 בליגה לא יכול להיות דביל שלא מבין איך נכון לשחק כדורסל.

  3. הכי מעניינים בעיני כרגע :
    סימונס – יש לו את הדבר החמקמק הזה שגורם לכל דבר להיראות קל.
    דייויס – נראה כמו שנת הכרעה (להמשיך בארגון או לא)
    טאטום וקוזמה- כמה בגרות יחסית לרוקי- פשש
    שרודר- הזדמנות להוביל שנה ללא שאיפות. הלוואי שינצל.
    אולדריג- ימשיך להראות אופי משודרג ומאמץ הגנתי?
    יאניס- הסטטיסטיקה תתיישר. חוצמזה הוא בנוי להובלה ?
    סבוניס- מודה שלא הכרתי אבל הוא ממש מרשים אותי.

    יש המון שאלות מעניינות בעונה שנפתחה בשיגעון, רועי העלה אחלה נקודות!..

      1. נכון לגבי שרודר אבל יש לו מהירות וכשרון לזהות פירצות במערך הגנתי (מהתרשמות ויזואלית, אין לי נתונים סטטיסטיים לגבות את זה)
        אני חושב מהפוטנציאל שלו גבוה ממה שמבוטא כרגע

        1. שרודר הוא בסופו של דבר רכז בינוני למדי שהגיע לתקרה של עצמו. יש גבול למקום אליו הוא מסוגל לקחת את חבורת הזבל שנתנו לו להנהיג.

  4. תודה רועי, מעולה כרגיל. לא מאמין שהנטס יביאו את ג׳קסון ואם כן, טעות ענקית. האגו דלו ושל ראסל יהיה יותר מדי. בוסטון קבוצה נהדרת עם שחקנים מעולים ובעיקר מאמן שהולך להיזכר כאחד הטובים בהיסטוריה.

  5. השאלה הנשאלת היא בכלל אם דנבר צריכים את רג'י ג'קסון. מילסאפ נראה רע מאוד למעט הניצחון היום, יוקיץ' עם כל ההייפ סביבו לא השחקן הכי יציב וככה בעצם כל דנבר. רג'י ג'קסון לא נראה כמו הרכז שישליט שם סדר.

    1. מסכים שהם מאוד לא יציבים. יכול להיות שזאת רק תחילת עונה מגומגמת או משהו מעבר, אבל מאוד מדאיג. גם מילסאפ עדיין לא מתאים שם – ברגע שהם יסתדרו יש להם סיכוי. די מאכזבים אותי עד עכשיו

  6. אחלה טור, תודה
    סאבוניס הרשים אותי מאוד כבר בשנה שעברה. ראיתי בטיוי את רוב הניצחון של אינדיאנה ען קליבלנד והוא היה מאוד מאוד יציב ויעיל. בטרייד עם אוקלהומה, אינדיאנה ניצחה ובגדול.
    אלופת המזרח הולכת להיות בוסטון, הם הכי מאוזנים והכי מוכשרים

  7. 1. בוסטון פשוט קבוצה טובה עם מאמן מצויין. היכולת שלו להכניס את ארווינג למערך שם, השימוש בבראון (והשיפור האישי) וטאטום שהגיע כרוקי מוכן מאוד.
    בנוסף ביינס זה החתמה מתחת לרדאר ובוסטון אמורים מתישהו להנות גם ממוריס, שלדעתי בכלל נותן להם אופציות חדשות ב-pf, ולא מדברים עליו מספיק.
    בלי שום ספק, אפשר להיות רוךטימים ביותר בעיר השעועית.
    2. אולדיפו וסאבוניס בהחלט הפתעות נעימות, במיוחד אולדיפו שבוחב את הקבוצה.
    אני חושב שאפשר ואפילו כדאי לחפש טרייד על יאנג כדי לקבל pg נורמלי. אולי יש סיכוי לבלדסאו לנחות שם (קשה לי לראות את זה קורה).
    מה שכן, ברינדיאנה יש כאב ראש חיובי.
    3. פיניקס צריכים להחליט מה הם רוצים לקבל תמורת בלדסאו, ואולי הזדמנות לשחרר את צ'אנדלר ודאדלי (למרות שהם חשובים לחדר הלבשה – אבל ממש לא בתכניות).
    לפיניקס חסר סנטר ורכז.יש להם דווקא עומס בעמדות 2-4 ואולי גם לדלל את השורות שם בשילוב בלדסאו יכול להביא שדרוג.

    מחשבות נוספות:
    – סימונס נותן יופי של משחקים במג'יק ומראה שיש עוד שחקן שמצליח מחוץ למערכת של הספרס. עובד בעיקר עם מאמנים ואולי מתחיל לעבור גם לשחקנים.
    – ריקי רוביו ויטה, מודה שחבתי שהם הולכים להתרסק עם העזיבה של היווארד והיל (שנראה על הפנים יחד עם כל סקרמנטו). אבל רוביו פשוט ממציא את עצמו מחדש ותענוג לראות זאת. גובר נשאר גובר, אבל פיוורס הגיע לעונה גמו שצריך ומיצ'ל זה פשוט גניבת השנה בדראפט.
    – סימונס פשוט מטורף. יש בהחלט למה לצפות שכל החברה שם יהיו בריאים וזה עוד לפני הקיץ שיהיה שם הרבה כסף להחתמות.
    אתו ועם ווסטברוק יכול להיות עונת טריפל דאבל כפולה…
    – סקרמנטו = פח!!! (מצטער זיו) נראה שכל מי שלובש את הגופיה הסגולה לא קשור לענף. לא מבין מה עשו שם במחנה קדם עונה שהם נראים ככה.
    – אפשר להתחיל להיות אופטמיים בנוגע ללייקרס. לונזו נראה כמו רכז מיוחד. אומנם הוא חטף את השוק שלו במשחק הראשון אבל הדבר החיובי זה שהוא פשוט קם מהקרשים ונותן משחקים יפים מאוד. בגלל נראה שהלייקרס משחקים עם יותר שכל השנה.

    1. איתך לחלוטין בקשר ל-1 ו-2, במיוחד כשאין רכזים מצטיינים בדראפט הזה. אני לא הייתי מעביר את דאדלי, בחור נהדר בכל הקשור לחדר ההלבשה (את צ'נדלר כן).

      מבחינת המחשבות הנוספות: מסכים בקשר לסימונס, אבל התפקיד שלו די דומה – לעלות מהספסל ולקלוע. לא להיות משהו שהוא לא. יוטה גם מרשימה לטובה והתלבטתי אם לכתוב עליה כשמגיע הרבה קרדיט לרוביו ופייבורס וגם מיצ'ל כמו שכתבת התחיל להתרגל לליגה במשחקים האחרונים.

  8. תודה רועי. ביינס כבר אמרתי שהוא מציאה אנדרייטד של איינג'.
    עוד שחקן שהיה שווה לדבר עליו הוא אוקאפור. פילדלפיה בעצם הצהירה שהיא לא רוצה אותו בקבוצה וסביר להניח שנראה עליו טרייד בהפסד בגלל הסיטואציה. אם כבר הזכרת את ברוקלין, יכול להיות עוד חלק בפאזל של שון מרקס.

    1. אחרי מה שרשמת כאן על ברוקלין אני כבר מדמיין עכשיו נורה נדלקת מעל הראש של שון מרקס אי שם בברוקלין.

      גם ככה אוקאפור טוב יותר משתי האופציות הקיימות שלהם (ג'רט אלן ומוזגוב) בלי להתאמץ בכלל, אז עכשיו כשהוא מתאחד עם שאר "הננטשים" בברוקלין זה עשוי ליצור פוטנציאל לקבוצה שנלחמת על הכבוד שלה כמכלול ופרטים.

  9. פוסט ממש ממש איכותי. מעניין אותי לדעת מאיזה אתר אתה לוקח את הסטטיסטיקה ההגנתית כשדיברת על הסלטיקס.
    לגבי בלדסו, מאוד הייתי רוצה לראות אותו בדטרויט. הפיסטונס צריכים את השחקן הנוסף הזה כדי לעשות רעש של ממש גם בשלבים המאוחרים של העונה.

    1. תודה רבה. האתר שממנו לקחתי את הסטט' הוא אזור הסטטיסטיקות של NBA.com שעבר מהפך והרבה יותר נוח לשימוש בשנה-שנתיים האחרונות. מסכים בקשר לבלדסו שיכול להפוך את דטרויט לקבוצה שבאמת מאיימת ויתאים שם מאוד על הנייר. סטנלי ג'ונסון או הנרי אלנסון הם לא מחיר גדול מדי בשבילו מבחינת המועדון הזה.

  10. תודה על הפוסט רועי. אני לא מסכים לגבי החוזה של ג׳קסון. הוא קצר ונמוך יותר משל ג׳ף טיג למשל, והוא בטח לא שחקן פחות טוב. לא יודע מה פניקס מצפים לקבל על בלדסו, אבל רג׳י הוא פחות או יותר אותו דבר. אגב, אם אני דטרויט אני משהה כל אפשרות לטרייד כל עוד התקופה הטובה נמשכת.

  11. בלדסו גמור בליגה! הוא חייב ללמוד מנדרינית ומהר למה הוא שחקן רעיל.

    מרגע שהוא הוצע מפניקס פניקס הפכו לקבוצה מצויינת עם ריווח אולי הכי טוב שראיתי מהקבוצות שראיתי השנה. תוסיף על שפוינט גארד ברמתו כבר הגיעו כמה מהדראפט השנה (מונק, פוקס).

    1. השאלה הגדולה היא כמה מהשינוי קרה כי העיפו אותו וכמה כי העיפו את ארל ווטסון. כל הגישה שונה עם טריאנו על הקווים ומייק ג'יימס, רוקי (בן 28 אמנם, אבל רוקי) בחמישייה. בלדסו עדיין מוכשר מאוד

  12. נהניתי מאד מהקריאה, רועי. הפכת לאנליסט טוב מאד . אתה כבר לא ילד, ואתה לא נער. אתה פשוא אנליסט כדורסל מעולה, בדרך להיות מצויין שתחיל להיות מוכר יותר ויותר בישראל!

  13. תודה רבה רועי.
    ג'קסון דווקא לא רע בינתיים.
    לא הייתי מוותר גם על קנארד (שלא מקבל מספיק הזדמנויות) ואלנסון. על סטנלי ג'ונסון כן, למרות ששיפר את הקליעה.
    אז ראש בראש או בצירוף ג'ונסון שווה לנסות, גם ככה הקבוצה לא הולכת לשום מקום.

    לגבי בוסטון. מההתחלה חשבתי שהם ניצחו בטרייד בגדול ושהם יתחברו מהר ממה שחושבים.
    מפחיד לחשוב איך הם היו נראים עם הייווארד.
    אני ראיתי בהם הכוח הגדול הבא שיעלה מול ג"ס (הימרתי שיפסידו להם 4-2 השנה עם גורדון ושבשנה הבאה כבר יוכלו לקחת את זה).
    במיוחד על רקע ההתפוררות של קליבלנד וחוסר החיבור המשווע שם, פשוט מבאס איך שהתחילה העונה עבורם.

    בכלל קשה לי עם פתיחת העונה בגלל הפציעות של שחקנים שממש חיכיתי להם – גורדון ובוסטון החדשה, קוואי לעונת MVP והספרס, והניצוץ של מילוש בקליפרס המתחדשת והחופשיה מצילו של הגמד.

    במזרח, אינדיאנה הפתעה נהדרת (ווסטברוק תיחנק, אתה בדיחה, שחקנים נובלים לידך), גם אורלנדו עם סימונס יקירי והשיפור של גורדון (נראה כמה ימשיכו במומנטום), וגם שיקגו יכולים לשחק טוב יותר בהמשך.

    לגבי פילי, סימונס עושה את שלו בינתיים, אבל נא לא להסתנוור מהמספרים שלו. זאת תסמונת "לברון" הידועה, בה שחקן מנהל את כל ההתקפה, ומסיים או בזריקה או במסירה לזריקה.
    יש לו את היתרון האתלטי והגובהי של לחדור מבחוץ ולסיים בסל או בחצי מרחק יחסית בקלות, מוסר סביר – וזהו.
    כשמקונל משחק פוינט פתאום יש הרבה יותר תנועה, המשחק שוטף והם הרבה יותר טובים ומהנים לצפייה.

    1. אתה עדיין נעול על ראסל ווסטברוק של השנה שעברה.

      בשנה שעברה הוא זרק המון (24 זריקות למשחק), קלע באחוזים נמוכים (47.6%).
      השנה הוא זורק לסל הרבה פחות (15.4 זריקות) וקולע אותן הרבה יותר (51.4% אפקטיבי).
      והכי חשוב?
      הוא משתף הרבה יותר את השחקנים שסביבו.
      השנה יש לו אסיסט על כל 1.3 ניסיונות זריקה.
      בשנה שעברה היה לו אסיסט על כל 2.3 ניסיונות זריקה.
      זה פער מהותי –
      בצורת המשחק, ביעילות, בבחירת הזריקות, ביכולת "לשחרר".

      ליקירך, קיירי אירווינג,
      בשנה שעברה היה יחס של אסיסט על כל 3.4 זריקות.
      השנה?
      יחס של אסיסט לכל 3.3 זריקות.

      1. מי שנעול זה ראסל.
        אין לו ברירה, בשנה שעברה הוא יכל לעשות ככול העולה על רוחו, כי היו לו את כל התירוצים בעולם לצאת מזה טוב (הבגידה של דוראנט, "חוסר" שחקנים סביבו, הוא כמושיע הקבוצה וקדוש מעונה, ההייפ סביב הטריפל-דאבל).

        השנה הוא חייב למסור יותר ולזרוק פחות, כי הוא משחק עם שני כוכבי-על בעלי נפח זריקות גדול מאוד.
        אבל זה לא אומר שהוא השתנה.
        הוא בחיים כבר לא ישתנה.
        כשיקפוץ לו הסעיף (או בעקבות הפסדים, או לאחר הרבה משחקים שהם זורקים יותר ממנו, או ברגעים החשובים של העונה), הוא יחזור להכריח זריקות ולסיים כקלע המוביל.
        סמוך על האשך.
        לדוגמא, לפני איזה שבוע ניחשתי שהוא יזרוק 25 זריקות, ויהיה הזורק המוביל מבין השלישייה, אחרי כמה משחקים בהם זרק סביב 12-13 זריקות. הוא זרק 24 והיה הזורק המוביל.
        איך ידעתי?
        כי בכמה משחקים שקדמו לכך, ג'ורג' וכרמלו זרקו את הזריקות שלהם והתחרו ביניהם מי יזרוק יותר, והוא היה פתאום "בצל".
        וגם הת'אנדר נראו רע.
        אז היה ברור ש-1: ווסטברוק הגיבור מגיע להציל את המצב, וש-2: ווסטברוק השליט יראה לשניים האלה של מי הקבוצה באמת.
        הוא תמיד יחזור לזה כי ככה הוא מעוניין לשחק.
        כרגע, כשזה לו בוער לו, מה אכפת לו לתת להם את האשלייה שהם הכוכבים של הקבוצה ולשפר את המוניטין שלו…

        1. אז בו נראה אם אני מבין:

          בהשוואה לווסטברוק –
          קיירי זורק הרבה יותר בכל משחק, קולע את אותן זריקות באחוזים פחות טובים, ומוסר חצי מכמות האסיסטים,
          בגלל שהוא ווינר בנשמה. וכל מה שהוא רוצה זה לראות את קבוצתו מצליחה.

          וווסטברוק,
          הוא זורק פחות, קולע באחוזים טובים יותר, ומוסר כפול אסיסטים –
          בגלל שהוא אגואיסט שרוצה לשפר את המוניטין שלו.

          מגניב, הבנתי.

  14. תודה רבה!
    אני לא מבין מה קורה לאינדיאנה! הקבוצה נראית פנטסטי עם אולדיפו שבדרך לתואר השחקן המשתפר ביחד עם דאנגלו ראסל לדעתי. אם הוא באמת יהפוך לכוכב כמו שהוא משחק כרגע אז יחד עם מיילס טרנר יש להם בסיס אדיר להמשך הדרך ולא צריך את הדראפט אולי….

    1. אני חושב שהדבר הכי חשוב באינדיאנה זה התרבות הארגונית שהם בנו שם. מקמילן ופריצ'ארד עבדו ביחד ובנו את פורטלנד די טוב (עד שהצוות הרפואי הכושל הרס אותם) וזה טוב שהפייסרס איחדו ביניהם. בנוסף יש שם שחקנים מקצוענים שבאו ממערכות מוצלחות ועוזרים לפיתוח של הצעירים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט