"AVAILABILITY HEURISTIC": על מה הפרופסור מדבר עכשיו?/מנחם לס

הטורניר יעשה לו רק טוב בגלל ה-AVAILABILITY HEURISTIC

AVAILABILITY HEURISTIC?

חשוב לדעת מה פרוש הדבר כי השפעתו (של המונח הפסיכולוגי הזה) מורגשת בכל אורחות חיינו.

במדיה.

בבריאות.

בעסקים וכלכלה.

בחינוך.

ובדראפט ה-NBA.

 

"אביילביליטי יוריסטיק" הוא קיצור דרך שאנשים עושים להסיק מסקנה, להגיע להחלטה, להאמין בסברה, ולקבוע מה שנראה להם כעובדה, מכמה אפשרויות שונות, ע"פ  הקלות (עם שורוק מלא) שהיה באפשרותם להשיג אינפורמציה בקשר למאורע. לקלות שבהשגת אינפורמציה ועובדות, וכן כמה זמין ונגיש החומר,  ישנה השפעה גדולה בהשגת "מסקנות".  כשבני אדם חייבים להסיק מסקנות, הם מתבססים על כמה אסטרטגיות שבעולם הפסיכולוגיה נקראות "יוריסטיקס". למשל, ההרגל להסיק מסקנה ע"פ כמה קל לך להיזכר במקרים דומים. האביילביליטי יוריסטיקס הוא תהליך בלתי הכרתי  המבוסס על "אם אתה יכול לחשוב על זה, זה חייב להיות חשוב". במילים אחרות,  באיזו דוגמא אתה יכול להיזכר מיד – ובקלות הרבה ביותר – שתחזק את  דעתך שמסקנתך נכונה. למשל, במחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן, אנשים נשאלו מה יש יותר בשפה האנגלית, מילים המתחילות באות "B", או מילים שהאות השלישית בהן היא "B". הן ענו, "ברור שמילים בהן האות הראשונה היא 'B'" וזה נכון. אבל כשנשאלו מה יש יותר, מילים המתחילות באות K או מילים שהאות K היא שלישית, הם ענו – כמו עם האות B – "כמובן K כאות ראשונה". האמת היא שבאנגלית יש פי שלוש מילים בהן האות K היא שלישית (כגון ACKNOWLEDGE, ASK) מאשר אות ראשונה. אבל לאנשים הרבה יותר קל לחשוב על מילים כגון KEEP, KIND, או KNOW ולכן "המסקנה".

גם הדרמטיות של אסונות גורמת לאנשים להטות את דעתם לעבר האסון הדרמטי. לפי נשיונל גיאוגרפיק מגזין ישנם פי 6.2 יותר מקרי מוות מחלקי מטוסים נופלים ההורגים מתרחצים בים ממקרי מוות מכרישים. ובכ"ז כשאנשים נשאלו במחקרים, 98% הביעו דעתם שיותר נהרגים מכרישים. אותו ספור עם מקרי מוות מהוריקנים  וטורנדו – מקרי המוות מאסטמה עולים פי 212 פעם על מקרי המוות מהוריקנים וטורנדו, אבל 72% מהאנשים שנשאלו במחקר שערכו דאשינג וניננברג ענו שמקרי המוות מסערות גדולים מאלה של אסטמה.

ישנם מאות מחקרים על "אביילביליטי יוריסטיק" בשטחי חיים רבים: אם אתה בשוק המניות, אתה מושפע יותר מתקופה אחרונה של מניות מצליחות, מאשר תקופה אפילו יותר ארוכה בה אותן מניות היו בנפילה. או למשל לפתע קרו שלושה מקרים די רצופים בארה"ב של  יריות בבית ספר. אבל חמש שנים לפני כן לא קרה מאומה. בתקופה הקודמת לכך קרו 5 מקרי יריות, אבל הם קרו רק פעם בשנה. אנשים יהיו מושפעים הרבה יותר משלושת המקרים הרצופים שקרו אחרי 5 שנים 'שקטות' מ-5 המקרים שהיו לאורך 5 שנים.

 

עלייה ממוצעת של 4.7 מקומות בדראפט בגלל הטורניר

בואו נדבר על דראפט 2013. מנהלי קבוצות, מאמנים, וסקאוטים, יושפעו הרבה יותר לטוב או לרע ממה שקורה בטורניר המכללות הזה, מאשר ממה שקרה משך כל העונה. זו דוגמא של "אביילביליטי יוריסטיק". זה לא עניין של "מה עשית עבורי לאחרונה" כמו שזה הזכרון האחרון שיש להם על שחקן זה או אחר.  אני יודע ללא ספק שאני מועמד לציון גבוה ב-'אביילביליטי יוריסטיק'. אני מושפע הרבה יותר מהרגיל מדברים שקבוצה עושה במשחק או שניים אחרונים, ומוכן להסיק מיד מסקנות בקשר לחוזקה, מבלי להתחשב מספיק ב-20 המשחקים שקדמו לכך.

הרבה שחקנים זכו מההפקר בזה שהיה להם טורניר מכללות מצויין, ועל סמך הטורניר הם נבחרו גבוה משהיו צריכים להיבחר. הדוגמא שמיד קופצת לראש הוא מייקל דוליאק אם אתם זוכרים, שבגלל טורניר מצויין קפץ בבחירת הדראפט ממקום 24 שהיה מקומו ב-'דראפט אקספרס' לבחירה 12 בדראפט של 1998.  מצד שני יש את מוריס אוואנס שהיה אמור להיבחר 10-15, ובגלל שבטורניר היה לו ערב של 4 מ-16, שחקן טכסס זה לא ניבחר בדראפט בכלל.  כמובן שהיו כאלה שהטורניר נתן להם הזדמנות להראות באמת מי הם, כמו דריק רוז וקווין ברנט. אני כבר קנוי על כמה שחקנים בטורניר הזה שאני בטוח שמיקומם גבוה בהרבה מהמיקום שהדראפט אקספרס מציב אותם.  פיטר קיטינג דיסקס במגזין ESPN האחרון את נושא ההצלחה בטורניר כגורם BIAS – גורם נוטה – לטובת השחקן המצליח, בצדק או לא. אבל אין כלל שאלה שהצלחה מסחררת בטורניר מעלה את מניות השחקן הרבה יותר ממה שעשה משך עונה שלמה, כי זה הדבר האחרון שעשה, הוא טרי בזכרוננו, ולכן הוא שייך לתיאוריית ה-AVAILABILITY HEURISTIC. המקרה 'החם' ביותר שעולה למחשבתי הוא קמבה וולקר, שטורניר נפלא אחד ב-2011 נתן לו פוש אדיר, ואולי לא כל כך מוצדק. במקרה של כרמלו אנטוני ב-2003 איש לא ידע כמה הוא טוב עד הטורניר של 2003, ובמקרה שלו הציפיות כנראה מולאו – תלוי עם מי אתה מדבר. אבל בגדול, הסטטיסטיקה מראה שהצלחה בטורניר מהווה אינדיקציה וולידית להצלחה ב-NBA, ולא רק בגלל ה-'אביילביליטי יוריסטיק' כפי שתראו למטה.

הדראפט הוא לא המקום היחיד שמעסיק 'עובדים' לפי מה שעשו במקרה האחרון. מחקרים רבים בנושאי שכירת עובדים בהיי טק ובתעשיות אחרות מראה אותו BIAS של נתינת קרדיט גבוה לפי AVAILABILITY HEURISTIC ע"פ אינפורמציה "אחרונה" או "קלה להשגה". בדראפט ישנם מנכ"לים שמוציאים מאות אלפי דולארים במעקבים מדוייקים ומתוחכמים אחרי שחקנים, כולל בדיקות ומה לא, ואז שחקן הנמצא גבוה בכוונת נותן משחק של 1 מ-17, והם זורקים את כל המימצאים שברשותם לזבל, והולכים על שחקן אחר. "הרושם האחרון" הוא "הרושם"  החשוב. זוהי אחת מתכונות האדם בהכרה או שלא, המושפעות מהאביילביליטי הוריסטיק.

הפרופסורים קייסי אישניובסקי ואן פרסטון מקולומביה יוניברסיטי ( ICHNIOWSKI AND PRESTON) חקרו את כל שחקני הקולג'ים שניבחרו בדראפטים מ-1997 עד 2010 והישוו את מקומם בדראפט ב-DRAFTEXPRESS לפני ואחרי הטורניר. הם הישוו את התזוזות במיקום בדראפט לפני ואחרי הטורניר בהקשר להצלחת הקבוצה  (לפי הדרוג לפני הטורניר, וההצלחה בטורניר עצמו) והצלחת השחקן אישית בטורניר לעומת הסטטיסטיקה השנתית שלו.  

הם פרסמו תוצאות מתוצאות שונות, אבל בגדול – וכדי לשמש דוגמא מאלפת – שחקן שקלע בטורניר 4 נק' מעל ממוצעו השנתי בקבוצה שניצחה משחק אחד יותר ממה שניבאו לה, עלה בממוצע 4.7 מקומות בדראפט (ניבחר 4.7 מקומות לפני הכ-PREDICTION של דראפט אקספרס)

ממצא אחר, חשוב ביותר, של אישניובסקי ופרסטון, היה שלאורך שנים, היתה קורלציה חיובית גבוהה בין שחקנים שהצליחו בטורניר והפכו לשחקנים טובים מאד ב-NBA, ושוב, קורלציה גבוהה בין שחקנים שלא הצליחו בטורניר, ולא הצליחו ב-NBA. מסקנתם היתה שקבוצות NBA לא מתחשבות מספיק בהצלחת שחקני מכללות בטורניר המרץ' מדנס.

זהו ממצא מטריף דעת ממש: להרבה שחקנים הטורניר נימשך משחק אחד או שניים בלבד, אבל כוח האינדיקציה של הטורניר הוא חזק כל כך שהוא משמש PREDICTOR (מנבא?) חשוב לקריירה שלמה!

כמובן שאיש לא טוען שזריקת הנצחון של מייקל ג'ורדן עבור צפון קרולינה בנצחון על ג'ורג'טאון היתה אינדיקציה לבאות. אבל מה שכן טוענים הוא שאין דבר הקרוב יותר לפלייאוף של ה-NBA מטורניר המכללות: ההופלה בשיאה; השחקנים המשתתפים הם אלה שרבים מהם ישחקו ב-NBA. אורות הטיווי מבהיקים, ו-30 מיליון איש חוזים. אין דבר דומה יותר לגמר ה-NBA מטורניר המכללות.

יש לך את זה קומראד? זה הזמן והמקום להראות לי זאת. קאמיש?

 

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. המקרה הכי קיצוני של מה שאתה מדבר עליו בכתבה הוא גורדון היווד מבאטלר.

    אף אחד לא שמע עליו לפני הטורניר, הוא לא דורג גם בין ה-100 של דראפט אקספרס ובזכות טורניר חלומי והחטאה אחת בגמר על הבאזר הוא נחטף מקום 9 אם אני לא טועה.

    מצד שני יש המון שחקנים שגם עם טורניר חלש מינוס הם יבחרו גבוה מאוד בדראפט כי הם פשוט נראים פוטנציאל NBA מוצלח מכל הבחינות, למשל או ג'יי מאיו בזמנו, שאבז מוחמד מUCLA ובן מקלמור שנותן בינתיים טורניר זוועתי אבל יבחר כנראה באחד מ-3 המקומות הראשונים.

    1. גורדון הייוארד הוא באמת דוגמה מאלפת. בן מקלמור עלול מאד לאבד את מקומו ה-3 בבחירה. שאבז מוחמד פצוע והוא מחוץ לעסק ולכן ייבחר כפי שהיה אמור להיבחר.

  2. חג שמח מנחם !
    אחלה טור , מאוד מעניין .
    הגיוני ששחקן שמצליח להתמודד עם הלחץ של ה fianl4 והטורניר יצליח לעשות זאת גם בקרירית ה NBA
    זכור לי לרעה כריס וובר שאיבד את זה לחלוטין בגמר , צעדים שקדמו לטיים אווט המפורסם ההוא. ניחשתם נכון גם ב NBA הוא הגיע קרוב עם סקרמנטו אבל לא הספיק.
    אגב , גם החשיפה בטורניר עצומה , הגיוני לזכור שחקן שזה אתה השתתף בגמר ונכנס לתודעה.
    אולי כדאי לקבוצות ה NBA שבוחרות לרוב לפי פוטניצאל, לבחור גם לפי ווינריות.

  3. למעשה עפ"י המאמר אנחנו מחליטים החלטות באופן הרבה פחות רציונלי ממה שהיינו רוצים להאמין. מעניין מאד הממצאים הללו.
    תודה מנחם
    חג שמח לכולם

  4. מאמר מסקרן מאוד. מה אמת הסיכוי ששחקן גדול, או אחד שיכול מאוד להיות שחקן גדול, יתפספס בגלל שהוא "תקוע" בקבוצה גרועה? הרי בסוף משחקים מנצחים קבוצות, ולא שחקנים, אז האם באמת המוח האנושי כל כך דפוק, והרבה שחקנים טובים מתפספסים?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט