Coaching In Memphis / הלל הורוויץ

כתבת בכורה באתר להלל הורוויץ, בן 28, אוהד מיאמי מימי אלונזו וטימי הארדוואי, ואחד משני מנהלי דף הפייסבוק המצוין ישראל NBA"

אחרי עוד ניצחון, ועוד על יוסטון בחוץ, זה די מתבקש לדבר על ממפיס. מצד אחד הם לא הפסידו העונה, וניצחו כאמור את יוסטון וגם את גולדן סטייט. מצד שני, לא מסכמים עונה אחרי שלושה משחקים, אבל מעניין זה כן.

אז על מי אנחנו מדברים בממפיס? על הכוכב העולה של הקבוצה.
לא, הכוונה היא לא למארק גאסול או מייק קונלי, אלא למאמן המוכשר שפרץ לתודעה אחרי הנאום שלו -דייויד פיזדייל. למי שלא שמע עליו, קודם כל ברוכים הבאים ל-NBA.


המאמן שעד לפלייאוף לא שמענו עליו יותר מדי קיבל הרבה חשיפה אחרי מסיבת העיתונאים בהפסד לסאן אנטוניו בפלייאוף. הוא טבע שני משפטים שהפכו לקאלט מאז.
הראשון, הפחות מפורסם והמוצלח יותר בעיניי:

"They not gonna rook us" (מלשון "רוקי")

והשני:

"Take that for data"

https://www.youtube.com/watch?v=aFJzKnjJBZk

אז איפה הכל התחיל?

פיזדייל התחיל את הקריירה שלו כעוזר בגולדן סטייט ובאטלנטה, ב2008 קיבל תפקיד של עוזר מאמן בכיר במיאמי היט. הוא היה שם עד 2016 והיה שותף לשנות האליפות במיאמי. המידע הזה מאוד רלוונטי כי המיינדסט של פיזדייל הוא של ניצחון ואליפות מהרגע הראשון.

זמן קצר לתוך האימון הראשון שלו בממפיס בתחילת שנה שעברה נשמעה שריקה חדה שקטעה את האימונים. השחקנים הסתובבו להבין מה קרה כשפיזדייל הגיע בזעם למרכז המגרש וצעק (תרגום חופשי שלי): "האימון לא נגמר! זה לא אימון של זריקות סתם! אלה זריקות של משחק, של אליפות!". צעקות כאלה בפרנצ'ייז שמעולם לא הגיע לגמר או ניצח משחק של גמר אזורי הם לא עניין של מה בכך.

זו המנטליות שקיוו לקבל בממפיס יחד עם פיזדייל, מנטליות של פט ריילי, של הגעה לפלייאוף. ההיט נחשבים לפרנצ'ייז שמנוהל היטב, פרנצ'ייז עם תרבות, שמוציא את המירב מכל שחקן. אף אחד לא התפלא שדווקא במיאמי אירע הנס של שנה שעברה, שם קבוצה יחסית אלמונית של שחקנים רצה בחצי השני של העונה למאזן חיובי של 11-30. זו התרבות שבממפיס רצו לקבל.

הפילוספיה של פיזדייל נבנתה יחד עם ספולסטרה. בשנה שאחר ההפסד לדאלאס בגמר ספולסטרה הלך להשתלמויות אצל מאמני פוטובול, בעוד פיזדייל גם הוא מאמין בדוקטורינות של הכלאה והבנה בין ענפי ספורט שונים. פיזדייל ציטט את ג'ים הרבה (מאמן הפוטבול של מישיגן קולג'), שאמר כי " 90% מהזמן שלי הוא עם השחקנים שלי".

ימים ספורים לתוך העבודה שלו בממפיס הוא כבר יצר קשר עם גאסול והבהיר לו מה המטרות לעונה הקרובה.
הוא מאמין בלעבוד בצמוד ובסמוך לשחקנים ולהיכנס לכל מקום בחדר ההלבשה, אבל בעיקר ללב ולראש של השחקנים.
העונה בה הגיע הייתה גם העונה בה גאסול הוזכר כמועמד לעזוב. פיזדייל הלך לשבת עם גאסול בספרד, הסביר לו את החזון שלו ואת המטרות לשנה הקרובה והיה חלק גדול בהחלטה שלו להישאר בממפיס.

התחברו מהרגע הראשון

קונלי מעיד שהדבר המרכזי שהוא שמע מפיזדייל מהרגע הראשון זה "אולסטאר. אתה תהיה באולסטאר, אתה תגיע לשם".
אין יום שעובר בלי שפיזדייל מזכיר לו את זה. בקונפרנס בו הארדן, קרי, ווסטברוק ופול משחקים בפוינט זה לא דבר מובן מאליו, אבל זה סוג המטרות שפיז מאמין בהם.

העונה שעברה הייתה הראשונה בקריירה של קונלי בה הוא קלע מעל 20 נקודות למשחק, עלייה של יותר מחמש נקודות מהעונה שקדמה והבדל משמעותי מממוצע הקריירה שלו (14.3 למשחק).

ומה הנתון המעניין? זה לא פגע באסיסטים עם 6.3 אסיסטים למשחק, הכי הרבה מאז עונת 2011-12. זה פשוט נקרא אגרסיביות. והראיה לכך? קונלי הגיע לקו הכי הרבה פעמים למשחק עם 5.3 לערב. במעט המשחקים של העונה הנוכחית המספרים אפילו גדלו במקצת.

שבוע לתוך התפקיד הוא הודיע לגאסול שהוא לא יהיה על המגרש אם הוא לא יזרוק 4 שלשות למשחק. "זה עבד עם בוש והביא אליפות וזה יעבוד גם אצלך" הוא אמר לגאסול. לשם הבהרה עד לעונה הקודמת גאסול זרק בכל הקריירה 66 שלשות וקלע 12. בעונה הקודמת הוא היה עם 104 שלשות מוצלחות מתוך 268. ה38.8% לשלוש שמים אותו מעל שחקנים כמו דני גרין ואייזאה תומאס.

https://www.youtube.com/watch?v=4bmr51Omkmk

פיז לא עובד רק על האלמנטים עם השחקנים עצמם אלא אפילו עובד על האולם עצמו. במיאמי המנהרה המובילה למגרש נקראת "championship alley" נמצאות שם תמונות מוגדלות של הריצות לאליפות מ2006, 2012 ו-2013. המנהרה בממפיס מולאה בתמונות מוגדלות של גאסול , קונלי ורנדולף (נכון לעונה שעברה מן הסתם) ועל הקיר ציטוט של פילוסוף יווני על כך שאישיות מחושלת דרך אש ומאמץ. פיז התעקש על שיפוץ ושינוי של סלון המשפחות והשחקנים ומשקיע בכל פרט תרבותי בו הוא יכול.

השנה פיזדייל התחיל לעבוד גם על התקפה, באימונים שעון ההתקפה מכוון ל-18 שניות בלבד, הוא ממשיך לעבוד על ריווח ועל כך שקונלי ינסה לקלוע בכל מחיר.
"בואו נודה באמת", אומר פיזדייל, "החוקים שונו כך שלהתקפה יהיו הרבה אפשרויות ולהגנה הרבה פחות. אנחנו חייבים להתפתח שם אם אנחנו רוצים להתקדם".
דבר נוסף שהשתנה השנה זו ההחלטה שלו לתת מעט יותר מרחב לשחקנים. "בעונת הרוקי שלי ניסיתי להכריח את השחקנים להיות מנהיגים, להחדיר בכח ערכים של משפחה" אומר פיז, " כיום אני מבין שאלה דברים שיש לשחקנים והם צריכים להביא את זה למגרש".

כנראה שזה עבד, כי אם נחזור להפסד במשחק השני לסאן אנטוניו בפלייאוף בשנה הקודמת הסדרה הייתה נראית גמורה. פיזדייל יצא, נאם והסדרה יצאה לדרך חדשה. נכון, סאן אנטוניו ניצחו בסדרה אבל הם כבר פגשו קבוצה אחרת לגמרי. את הקנס שספג פיזדייל מהליגה על הנאום שלו שילמו השחקנים. הם הבינו שהוא דואג להם, וידעו להחזיר בחזרה.
.
הדמות שלו משמעותית גם מחוץ למגרש, הוא מגיב באופן תדיר על הנעשה בארצות הברית, ופעיל ואקטיביסט גם בממפיס. המאמן נתן ראיון לאחרונה על ההימצאות של פסלים של גנרלים ממלחמת האזרחים המנציחים מציאות של שלטון האדם הלבן ודיכוי השחור. בעיר כמו ממפיס ובמדינה כמו טנסי לא פשוט לצאת בהצהרות כאלן, "אני רוצה שאנשים ירגישו לא בנוח", אומר פיזדייל, "שיחשבו, אתה לא יכול להגיד לתושבים שזה שימור היסטורי ולצפות שהם לא יראו בגזענות ערך".

לפני פתיחת העונה אף אחד לא חשב שהגריזליס יצליחו להגיע שוב לפלייאוף, הפרידה מקרטר רנדולף ואלן הייתה קשה אף היא.
מצד שני הבנייה היציבה והיד המכוונת כנראה ייצרו עוד שנה יציבה של הגריזליס, אולי בדרך לעוד פלייאוף.

האם הם ירוצו לאליפות העונה? לא. אבל בנייה של תרבות היא משמעותית מאוד בליגה, בהבאה של שחקנים ובשימור שלהם,
שחקנים אוהבים לשחק עבור מאמן ועבור פרנצ'ייז עם דרך ברורה. אין ספק שמנטליות ומאמן בכיר ויציב הם נקודות התחלה טובות עבור הפרנצ'ייז בעיר הברביקיו.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. פוסט מעולה על מאמן נהדר ואישיות יוצאת דופן.
    מסיבת העיתונאים איתו כבר מזמן הפכה לקאלט, עם תוספות עריכה מבורכות כמו לדוגמא מהסרט "היום השלישי" (או כמו שחשבו בהתחלה לקרוא לו בארץ "יום העצמאות מת מצחוק").
    חבל שזיבו עזב, הוא הוסיף לאופי הקשוח של הקבוצה. בצ'נדלר פרסונס ננוחם.
    יש כמה קבוצות השנה במערב שאני ממש רוצה בהצלחתן-
    הספרס כמובן, ממפיס, דנבר, הקליפרס, הג'אז.
    בעיה.

    1. מדהים כמה כל שנה מספידים אותם עוד לפני שהעונה התחילה כולל אני…ספציפית גם הייתי רוצה לראות את פרסונס מתאושש הוא די קורבן של פציעות…

    2. מסכים בהחלט

  2. מצוין. סוג של כתבת צבע על מאמן אהוד בקבוצה אהודה מאוד.
    לא יודע מה חסר להם כדי להצליח סוף סוף, אולי איזה צ'אנדלר פארסונס אחד?

    1. להזיק זה בטוח לא יזיק….ויש שם כמה שחקנים צעירים שמחכים לפרוץ…אם לא פרסונס אז לפחות פינוי של המשכורת שלו 😉

  3. תודה!
    מאוד מעניין.

    1. חסרים עוד מאמנים כמוהו בליגה. עושה רושם של 'מנש' ובאותו זמן איש חזק אופי עם מטרה היודע בדיוק לאן פניו מועדות.

  4. כתבה מעולה

  5. נהדר, תודה

  6. יופי של כתבה. אני לא יודע מה לעשות עם הפיזדייל הזה.

    מצד אחד הוא נראה קצת סוג של שייע פיינגנבוים (או יובל נעים), עם המון פקה פקה.

    מצד שני הקבוצה שלו אשכרה משחקת טוב.

    מצד שלישי, כשיש לך רכז וסנטר קבוצתיים וחכמים בטירוף – שניהם טופ 5-7 בליגה בעמדות שלהם – אז יכול להיות שהחשיבות של המאמן לא כל כך גבוהה ולא צריך להסחף עם הקרדיט (ותראו לדוגמא את ליונל הולינס ודייב יירגר שהיו ׳מוערכים׳ בימיהם בממפיס והיום הרבה פחות).

    בכל מקרה, כפי הנראה כולנו נאלץ לאכול את הכובע בכל הקשור לתחזיות על ממפיס מפתיחת העונה. כמו במקרה של סן אנטוניו, כל עונה קוברים אותם ומכריזים עליהם כגמורים, וכל עונה הם מתייצבים ונותנים עבודה. המון כבוד.

    1. מסכימים לגמרי עם אכילת הכובע המחודשת….ההבדל כאן לדעתי הוא בשינוי תפיסת והתאמת השחקנים לתקופה ולכן יש כאן משהו…בנוסף הצוות המסייע פחות משמעותי מרנדולף של לפני שנתיים שלוש

    2. כולנו אומר מי שיש לו תולעים …
      אולי תיקח כדור אברי?

  7. ומה זה הורוויץ? למה לא הורוביץ כמו בנאדם נורמלי? 🙂

    1. נורמלי זה משעמם.תחשוב שליאניס היו קוראים הורוביץ….מי היה בא לראות אותו משחק בכלל???

  8. מעניין ומעולה.
    אבל בכל זאת: אני פחות מאמין במנטליות כמו בשיטות אימון.
    קונלי וגאסול טובים יותר לא בגלל שמספרים להם אגדות על אליפות, אלא כי נותנים להם כלים להיות טובים יותר.

    ועדיין תקנו אותי אם אני טועה: ממפיס מסתמכת על 2 הכוכבים שלה כמעט לחלוטין. פציעה אחת (ומדובר בחבר'ה לא צעירים) וממפיס הופכת להיות קבוצת לוטרי לכל דבר.

    1. אחת הקבוצות הכי פחות מוערכות בליגה ולא בצדק, קשיחות ומשחק קבוצתי שמאוד מהנה לראות ובשנים האחרונות גם בית להארכה ושיקום לקריירות שנראו על סף הגמורות כמו זיבו, קרטר ואולי השנה צ'אלמרס ופרסונס

    2. לגבי ההסתמכות זה נכון אבל כנל פורטלנד, ניו אורלינס ועוד לא מעט במערב. יש כאלה גם במזרח רק ששם וושינגטון בלי וולף יכולה להגיע לפלייאוף. אולי בוסטון רק עם קיירי לא תגיע 😉
      בנוסף הוא אכן מאמן מעולה, זה לא רק הדחיפה אלא גם מה לעשות כדי להגיע לשם.

  9. תודה רבה
    בקדימון על ממפיס היה רק אחד באתר שאמר שהם יצליחו השנה.
    אני מודה שאומנם ההצלחה לא הפתיעה אותי ,אבל הדרך בהחלט כן.
    פיוזדייל הוא גבר גבר .
    ולסיכום המאמר המצוין שלך רק תהיה אחת.קטנה ,ובמיוחד אחרי שהתעקשת בצדק להדגיש את היותו של פיוזדייל אדםנערכי המקפיד על פרטים .
    כתבת כי דייוויד וגאסול ישבו בספרד ?
    ספרד או קטלוניה ?

    1. משתדל לא לכתוב בלי לדעת…. 😉 בזמנו זה בטוח היה עדיין ספרד

      1. תלוי את.מי שואלים ….
        באופן אישי הגעתי לסקי כמה פעמים ,וגם אני חשבתי אז כמוך שהכל ספרד…
        אז מאחר ואתרי סקי צרפתיים נחשבים מהדרגה הראשונה ונדהמתי כשהגעתי לשם לראשונה האתר היה פשוט בשלוש דרגות.יותר טוב מכל אתר צרפתי שהכרתי וההדרכה בחמש דרגות לפחות יותר טובה.
        אז המשכתי במסגרת אהבת הנדודים מהאתר הקטלני לאתר ספרדי כי מה ההבדל הכל ספרד לא ….?
        טעיתי ומאז הבנתי אחת ולתמיד את ההבדל .
        המרחק הגיאוגרפי היה בפועל בערך כמו מתל אביב לעזה …
        ואי אפשר למיטב הבנתי להגדיר מרחק טוב יותר …גם כאשר מדובר במרחק מנטלי….
        האחים גאסול הם קאטאלנים ,החיבור שלהם עם נב ספרד דומה לחיבור הזמני של ג'ורג'ביץ עם יוגוסלביה …חיבור זמני .

  10. גם פייזדל וגם הכתבה: "קודם כל תחשב ואז תעשה ותעשה ותעשה."
    תודה וכל הכבוד

    1. תודה על הפרגון 🙂

  11. תודה על הכתבה המצויינת ווולקאם. אני מכיר את פיזדייל אישית מהשנים שגרתי עדיין בדרום פלורידה וראיתי אותו מקרוב הן באימונים והן במשחקים. בד"כ זה לא קל לקלוט עוזר מאמן ולומר עליו "מגיע לו להיות מאמן ראשי". עם פיזדייל זה היה קל מאד.זה היה כמעט אוטומטילהסתכל עליו, על תנועותיו, על שיחותיו עם שחקנים ומאמן – – לדעת על בטוח שהוא בדרך לקבל קבוצה.
    ואני שמח מאד בשבילו שקיבל, ושהוא כמ מצליח!

    1. מגניב ממש לשמוע

  12. תודה נהדר.

  13. אגב, היה מין קצר בינו לבין פט ריילי שמקורו לא היה ידוע.

  14. אחלה פוסט. אחלה מאמן. אחלה קבוצה.

  15. תודה רבה

    הוא שועל, ומוטיבטור גדול. ממפיס נראית נהדר תחתיו, תמיד לוחמת ותמיד רלוונטית ולא משנה מי בסגל.

    והכי חשוב (ועוד זריקת מוטיבציה לשחקנים)- המעלה הגדולה ביותר שלו זו אישתו:
    http://theledgesports.com/wp-content/uploads/2016/06/fiz1.jpg

  16. מעניין ממש . תודה.

  17. כתבת נהדר. אני אוהב אותו עוד מהימים במיאמי והוא עושה עבודה ממש טובה בממפיס בכל הקשור לפיתוח שחקנים. בריבילד הבלתי נמנע בעוד כמה שנים יש עמדה חשובה שלא צריך לדאוג בקשר אליה – שלו. אחלה מאמן.

  18. תענוג של פוסט! תודה רבה וברוך הבא!

    אותה מסע"ת מפורסמת הכניסה אותו לתודעה אבל גם בהזדמנויות קודמות התרשמתי שהוא אישיות מיוחדת.
    מנטש אמיתי.

  19. כל מילה!

    קצת לא קשור לפיזדייל,
    אבל בשקט, בשקט, בעודו תחת הגבלת דקות של 15 כאלו למשחק,
    צ'אנדלר פארסונס חוזר לכושר משחק.
    הוא כבר מת שיבטלו לו את הגבלת הדקות,
    אבל ממפיס, זה ארגון עם סבלנות.
    הם לא יסכנו חזרה מוצלחת שלו בטווח הארוך עבור ניצחון יוקרתי על גולדן סטייט או יוסטון.
    ומי שעוקב אחריו,
    וראה את מעט הדקות שלו על הפרקט –
    יודע.
    פארסונס מתחיל לחזור לעצמו.

    אם, ועם, פארסונס בריא וכשיר בהרכב ממפיס –
    והם לא רק שיעפילו לפלייאוף,
    הם ילחמו על מיקום ששווה ביתיות בסיבוב הראשון.

    1. תזכיר לי מה כתבת בקדימון על ממפיס…

      1. אני כתבתי שלדעתי הם יסיימו את העונה במקום ה-6

        http://www.hoops.co.il/?p=107530

        ובפריוויו של ממפיס כתבתי שאם פארסונס חוזר לעצמו, גם המקום ה-4 אפשרי.

        1. נכון אבל בתרחיש הריאלי בפריוויו נתת להם לגנוב משחק מגולדן סיבוב ראשון כלומר מקום שמיני.
          זה לא חוכמה לבחור את כל המקומות …החוכמה לבחור אחד .
          למיטב הבנתי הרבה כותבים כאן ואתה בין אלו שמסמנים את התופעה מתיחסים לסטטיסטיקה ו או לשחקנים בודדים.
          שום דבר לא סטטיסטיקה ולא יכולת אישית יכול באמת להסביר את השינוי ביכולת של נערי הזהב מתקופת המטיף לתקופת סטיב קאר .
          בגדול זו היתה כמעט אותה הקבוצה .
          תופעת פיוזדייל פופוביץ די דומות.
          אז אולי לסטטיסטיקה וליכולת האישית אין כזה משקל בכדורסל אע ספורט קבוצתי בכלל?

          1. כתבתי בדיוק את מה שכתבתי בתגובתי (תגובה 19),
            אם צאנדלר חוזר להיות צ'אנדלר של יוסטון,
            אז ממפיס יילחמו על מקום 4.

            וברנקר, שם לא כתבתי "את כל המקומות",
            דרגתי אותם במקום ה-6.

            התיאור שלך את תפיסתי לגבי סטטיסטיקה הוא פשטני למדי.
            בטח שיש קבוצות בהן השלם גדול מסך חלקיו.
            וגם כתבתי על כך לא פעם.

            ליכולת האישית?
            יש משקל קריטי בכדורסל.
            ע"ע דוראנט 2017
            ע"ע לברון 2016

          2. אז נסכים שלא להסכים כי אם הענין הוא יכולת אישית אז למה לברון לא לקח פעמיים 16 17?
            אם הענין הוא דוראנט למה אוקלהומה לא לקחה ב 2016 .
            ואם כתבת בפריוויו שממפיס יהיו מקום 6 ויגנבו משחק אחד מגס אז אתה חושב שגס יגיעו למקום שני במערב ?
            אם כך אז מי יקח מקום ראשון ?
            בפריוויו שלך ליום ב פיספסת שלושה משחקים משבע ,ששים אחוז והניחושים המושכלים שלך היו על סמך סטטיסטיקה .
            אז ששים אחוז עם סטטיסטיקה מושכלת כלומר ארבעים אחוז טעויות.
            שתיים מהטעויות היו נמנעות לו היית מביא בחשבון את הגורם האנושי כלומר הרוח הקבוצתית במקרה של סן אנטוניו ופיניקס ,הטעות השלישית במקרה דנבר היתה למיטב הבנתי בלתי ניתנת לחיזוי .
            אם כך אז למה אתה ממשיך להיצמד לסטטיסטיקה ,מספיק שמשנים מיקומים לשחקנים , גורמים להם לשחק יחד וכל הסטטיסטיקה שונה.

  20. פיזדייל ממש נחמד. בשנה שעברה במשחק שדיווחתי עליו מסאן אנטוניו הוא נתן יופי של שיחה לעיתונאים ושמתי בכתבה חלק ממנה. הוא חכם והוא נחמד והוא יודע לדבר היטב והקבוצה שלו משחקת טוב גם כשכל השחקנים מושבתים. הלואי שנראה גם הצלחה שלו עם פארסונס זה יכול להיות שיחוק גדול.

  21. תרבות הניהול מקבלת כיוון של סאן אנטוניו.
    המוטיבציה א-לה פט ריילי.

    נשמע כמו קבוצה שתשלוט בליגה הרבה שנים …. 🙂

  22. כתבה מצויינת!

  23. מאמן אדיר שאני מאוד אוהב וכתבה מעולה ביותר !

  24. מעולה. תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט