מתעורר לחלום בברוקלין / יואב מודעי

גילוי נאות: תמיד חלמתי להגיע לאולמות NBA כשחקן. אני זוכר את עצמי בפעם הראשונה במדיסון סקוור גארדן בגיל 14, מסתכל על הגודל ואומר לעצמי – אני הולך לעמוד על הפרקט הזה. קצת כמו הסרטון ההוא של עומרי כספי בבר מצווה ב-MSG.

כספי הצליח. כספי הגשים את החלום בענק, ואני? גם הצלחתי. בערך. חלמתי להיות כמו ג'ונת'ן אייזק שאפגוש היום, שזה אומר לדרוך על פרקט NBA כטינאייג'ר, וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות עוד כמה דקות. בגיל 18 אני הולך לעמוד על הפרקט הטהור של הליגה הטובה בעולם. אולי לא כשחקן, אבל הפרקט אותו פרקט. העובדה שאני מתלהב כמו ילד קטן ממשחק של ברוקלין נגד אורלנדו מג'יק, די מספרת את הרגשות שלי ברגע הזה. אבל זה די מובן מאליו, בכל זאת השגתי את אחת המטרות שלי בשנים האחרונות – לסקר NBA לפני הצבא, אבל המטרה המרכזית שלי עוד לפניי – לגרום לכם להנות יחד איתי במסע שלי מסביב ה-NBA בשבועיים הקרובים.

יאללה: ברוקלין. אורלנדו. ברקליס סנטר מרוקן מיהודים חרדים פותח עונה, 16,000 אוהדים ביציעים, ודיאנג'לו ראסל אחד. מתחילים!

—————————————————————————————————-

עד 16:00 הסתובבתי בברוקלין ונהנתי מהנוף המרהיב שאפשר למצוא בברוקלין ברידג', ואז עשיתי את דרכי לברקליס סנטר. השומר מחוץ לאולם היפהפה שלח אותי לכניסה מיוחדת כדי להיכנס פנימה. הכניסה באמת הייתה מיוחדת. היא הייתה מלאה בבנות בגיל שלי, כך שאמרתי לעצמי במידה והמשחק לא יהיה מעניין (אין סיבה שזה יקרה במשחק של ברוקלין לא?), יהיה לי מעניין עם שאר העיתונאיות הצעירות. אחרי עשר דקות המתנה בתור שלא כל כך מתקדם, הבנתי שאני עם המעודדות והכניסה לעיתונאים בכלל בצד השני. OH WELL… כשנכנסתי לאולם, הפעם מהכניסה הנכונה, הגעתי לקומה התחתונה שם חיכתה לי ערימה של תיקי שידור. כדי שתבינו כמה מידע יש בתכנייה הזאת, רשום שם איזה ז'אנר של סרטים הוא המועדף על אלפריד פייטון, ואיך קוראים לילדה של קני אטקינסון. רפרפתי בקצרה, ומיד אחר כך הטענתי את המחשב כדי להתחיל לכתוב את הכתבה.

השלב הבא עבורי היה לעלות על הפרקט ולעשות לייב לדיאנג'לו ראסל בפייסבוק של הופס. מי שלא ראה, לא פספס כלום, בניגוד לדיאנג'לו שפספס כמעט את כל הזריקות. יותר נהנתי מהחימום בצד השני, שם ג'ונת'ן סימונס הוכיח לי שהוא עבד בקיץ על הקליעה משלוש, כשהוא כמעט ולא החטיא זריקה (בעונה שעברה קלע ב-29%). גם ארון אפללו היה שם:

WIN FOR LIN

לאחר מכן ירדתי לחדרי הלבשה, ובדרך לשם פגשתי שחקנים מן הסתם. מתוך נימוס הם אמרו לי שלום, ואני בלב אמרתי לעצמי "אבל.. אבל.. רק לפני יומיים שיחקתי איתכם בטוקיי." זה היה הזוי. קודם כל נכנסתי לחדר ההלבשה של האורחים, שם דיברתי עם ביזמק ביומבו לפני כולם. שאלתי אותו בספונטניות איזה טיפ יש לו בשבילי לקראת חיי כעיתונאי. הוא אמר לי פשוט להיות נחמד. כך הייתי, ואז הוא התחיל לספר לי שבקיץ הוא ביקר בירושלים כדי לפגוש את אלכס צ'וברביץ' ששיחק איתו בעבר בספרד. חבר שלי מלוס אנג'לס פגש את ביומבו לפני שנה, וכשסיפרתי לסנטר את זה, הוא ישר אמר "אהה כן! הבן של הקונסול הישראלי." כל הנותר הוא לקוות שגם אותי הוא יזכור… חדר ההלבשה של ברוקלין היה מרשים מבחינת גודל, אבל משעמם ביותר. היו שם שמות נוצצים בדמותם של: ג'ו האריס, טיילר זלר, אייזאה ווייטהד וג'רט אלן (מת עליו). הנה הראיונות שהצלחתי להשיג לפני המשחק:

רגע לפני הטיפ אוף, נשמע כמובן ההמנון האמריקאי, שתמיד עוצמתי ומרגש. בסיומו הזמרת ג'סטין סקיי כרעה ברך. מעניין. אחריה הגיע תורו של דמארה קארול לדבר אל המיקרופון. הוא אמר לאוהדים: "אני יכול להבטיח לכם דבר אחד. אנחנו הולכים להשאיר את הלב שלנו על המגרש כל ערב וערב העונה."

ועכשיו – כדורסל!!!!!!!!!!!!!!!!!

המשרד שלי להערב

חמישיות

אורלנדו: אלפריד פייטון, אוון פורנייה, טרנס רוס, גונת'ן אייזק (ארון גורדון פצוע) וניקולה ווצ'ביץ'.

ברוקלין: דיאנג'לו ראסל, אלן קראב, דימראה קארול, רונדיי הוליס ג'פרסון וטימופיי מוזגוב.

 

רבע ראשון: 27:29 לברוקלין.

כמו כל משחק של ברוקלין, גם הפעם אנחנו מקבלים קצב מהיר וסקור גבוה. 6:15 דקות לסיום הרבע, דיאנג'לו ראסל קלע את הנקודות הראשונות שלו בברקליס סנטר, כשסיים מתפרצת באנד-וואן מוצלח. D-LO סיים את הרבע עם 5 נק', כשכל סל שלו מקפיץ את הקהל ומראה לנו שיש כאן מן התלהבות לא אופיינית מצד הקהל המקומי. מנגד צמד האירופאים ניקולה ווצ'ביץ' ואוון פורנייה קלעו 20 נק' במצטבר (10 כ"א). האירופאי השלישי של פרנק ווגל – מריו הזוניה, נראה לגמרי מחוץ לשטף של המשחק, כשהוא מחטיא את כל 4 הזריקות שלקח, כולל איירבול אחד, ובכלל מקרין חוסר ביטחון. נגד אינדיאנה במשחק האחרון הנטס הוליכו 29:30 אחרי 12 דקות, תוצאה כמעט זהה.

רבע שני: 55:58 לברוקלין (28:29 ברבע הזה)

8 דקות לסיום הרבע, הקהל של הנטס התעורר. עבירה ברורה של ג'ונת'ן סימונס שמנעה מדינווידי לקבוע יתרון 32:39 לברוקלין לא נשרקה, ומהצד השני שרקו עבירה על ארון אפללו לזריקה לשלוש. שריקות בוז צורמות נשמעו, שבעיקר מבשרות על כך שהקהל לגמרי במשחק. הרוקי ג'רט אלן הטביע פעמיים וחסם פעם אחת תוך 20 שניות לקראת סיום הרבע, וזה הטריף את הקהל בשחור-לבן. ה-SEQUENCE  של החצי הראשון ללא ספק.

הצמד ווצ'ביץ' את פורנייה לא נרגע ברבע השני, והם עם 36 (!) נק' משותפות. המונטנגרי עם 21 נק' (4/4 לשלוש!!!), והצרפתי עם 15 (ו-7 ריבאונדים). דיאנג'לו במשחק יציב של 9 נק', 4 אסיסטים ו-3 ריבאונדים.

הנתון של המחצית: ברוקלין מוליכה 14-32 בנקודות בצבע. במשחק האחרון נגד אינדיאנה, הנטס ספגו 66 נק' בצבע.

רבע שלישי: 89:91 לאורלנדו. (31:36 לאורלנדו ברבע הזה)

אורלנדו פתחה טוב, עם 7 נק' מהירות של ניקולה ווצ'ביץ', למרות ששיחקה ללא אלפריד פייטון שסיים את המשחק בסוף החצי הראשון, אבל ברוקלין הגיבה בריצת 0:8 שהדליקה את האולם. המג'יק השוו ל-72:72, אבל אז ברוקלין יצאה לעוד ריצה של 0:8. 74:82 לאטקינסונים, וזה יתרון שיא. אורלנדו לא התרגשה והיא חזרה למשחק פעם נוספת. שלשה של ג'ונת'ן סימונס (אמרתי לכם שהוא השתפר!) על הבאזר קבעה יתרון לאורחים. אגב זאת הייתה השלשה השנייה של סימונס ברבע הזה, שנראה הרבה יותר בטוח בקליעה שלו מחוץ לקשת. סקור גבוה ומשחק צמוד זה תמיד טוב ליהודים. רבע אחרון אדיר לפנינו.

רבע רביעי: 121:126 לברוקלין. (30:37 לברוקלין ברבע הזה)

דיאנג'לו ראסל ללא רחמים שבר את הקרסוליים של הרוקי ג'ונת'ן אייזק בדרך ללייאפ קל, ובפוזשן ההתקפי הבא קלע שוב בחדירה כדי לקבוע יתרון 7 שתי דקות לסיום. אורלנדו השיבה עם שתי שלשות עליהן רשומים ניקולה ווצ'ביץ' ואוון פורנייה שצימקו לנקודה, אבל דיאנג'לו שוב קלע, הפעם ג'אמפשוט, כדי לעלות את היתרון ל-3 דקה ורבע לסיום המשחק. טרבור בוקר דייק פעמיים מהקו כדי להפוך את המשחק הזה למשחק של שני פוזשנים. דקה לסיום, יתרון 5 ברוקלין, 116:121. די ג'יי אוגוסטין קלע 2/2 מהעונשין, וזה רק 3 הפרש 25 שניות לסיום. טרבור בוקר שוב נשלח לקו, אך הפעם קלע רק נקודה. כשלוח התוצאות מראה 4 הפרש, והשעון מתקתק, טרנס רוס דפק שלשה מטורפת שצימקה לנקודה בלבד. 121:122! אלן קראב לא מצמץ כשהוא נשלח מהקו, ועם שתי קליעות מדויקות ההפרש שוב 3 למארחים. פוזשן של משחק: אוון פורנייה עולה לשלשה שיכולה לשלוח את המשחק להארכה, אבל הכדור בחוץ. ברוקלין מנצחת!!!!!

 

סיכום המשחק:

הצגה של ניקולה ווצ'ביץ' לא הספיקה לאורלנדו. המונטנגרי קלע 42 נק' (שיא קריירה) וקטף 12 ריבאונדים. תוסיפו לזה 6/8 מהשלוש. לשם השוואה, לאורך כל היורובאסקט הוא קלע 2/6 מחוץ לקשת. חסרונם של ארון גורדון ואלפריד פייטון (מחצית שנייה) הורגש.

עם זאת לברוקלין מגיעות כל המחמאות. על אף הבשורה קשה מכיוונו של ג'רמי לין שגמר את העונה, החבורה של אטקינסון הייתה רעבה יותר מאורלנדו, אמיצה יותר (בא לידי ביטוי בחדירות לסל) וזה הרגיש שהיא נלחמת בשבילו. ברוקלין הגיעה לקו 35 פעמים, המג'יק 15.

במאני טיים, כשהמשחק על השולחן, ברוקלין הייתה שם, בניגוד מוחלט לאורלנדו ואפילו ווצ'ביץ' שהחטיא פוסט הוק קל והוסיף חטא על פשע כשעשה עבירה בסיום. שתי הקבוצות במאזן 1:1, והן יפגשו שוב עוד ארבעה ימים בפלורידה.

מהלך המשחק: 

סיפור המשחק:

אשכרה ראיתי משחק של ברוקלין ונהנתי מהכדורסל שלה.

שחקן המשחק:

רונדה הוליס ג'פרסון. 15 נק', 50% מהשדה, 3 חטיפות ו-3 חסימות. עשה את העבודה השקטה והראה אופי של לוחם שאיתו אתה רוצה לצאת לקרב.

הרגע המתוק של המשחק: 

ילדים צועקים "ברוקליןןןןן" וצוהלים בשמחה בעקבות ניצחון שלא קורה כל יום.

הרגע המלוח של המשחק: 

הפופקורן של המחצית.

—————————————————————————————

לפני שריקת הפתיחה יונתן יצחק הבטיח לי ראיון אחר כך, וקיים כמו גדול, כפי שניתן לראות עליו.

כמה מילים עליו – פוטנציאל ענק. פאוור פורוורד מושלם לליגה הזאת. עשה כמה טעויות במשחק, אבל כמו שאומרים אלו היו ROOKIE MISTAKES. הוא הולך להיות כוכב ב-NBA. והוא גם אחלה גבר. סיים עם 9 נק' ב-80% מהשדה.

התחנה הבאה שלי במסע: המכה! מחר. המדיסון סקוור גארדן מחכה לי, ואני לו. ולפורזינגיס. לילה / בוקר טוב!

 

 

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. יואב, ממש נדהמתי צהראיונות שלך. כל הכבוד על חוסר הבושה והאומ ץ. אנגלית טובה ממש, מבינים הכל. עשית שרות גדול לאתר ואני שמח שכל האקרדיטציות עבדו!!!

    שולח מיד ל-NBA!

  2. וואו סיקור מעולה יואב, תענוג! הראיונות אש,סופר מקצועיים.

    העמדה הזאת נראית עמדה של טלויזיה, הם שמים בברוקלין את כל העיתונאים בעמדות שידור האלה?

  3. אדיר!!!
    מה המשחקים הבאים שמחכים לך?
    הצגה לווצביץ
    ודרך אגב איך היה לראות את השחקן המשתפר של העונה ואני מקווה שאתה מבין למי אני מתכוון.

  4. יואב, כל הכבוד! בלוג מעולה! אני מצליח לחיות את החלום בזכותך. הראיונות מעולים. אם להופס היה ערוץ טלויזיה NBA הם בטוח היו לוקחים אותך ככתב מוביל. הדיווח גם של המשחק וגם ההתלהבות שלך מסביב עשו לי את שבת בבוקר. מחכה לדיווח הבא שלך, של הניו יורק ניקס! בהצלחה! תמשיך לכתוב ולהנות מכל רגע. ההתלהבות שלך מדבקת…

  5. מעולה יואב
    אתה התרגשת בהמנון … אני ישבתי כמו גופוס ועברתי על מיילים בטלפון
    עד שקלטתי את הסובבים מסתכלים עליי כאילו אני חבר בארגון טרור

    שהבנתי את הטעות עמדתי דום עם יד על הלב טו סמולר דה השפלה

    לאלו שמתנגדים להמנון באירועי ספורט בישראל אני מציע לעבור השתלמות בארצות הברית
    הביצוע של ההמנון שם זה משהו מחשמל

  6. יואב אתה מעולה, תמשיך להנות ולחלום בגדול. ואנחנו נרוויח עיתונאי כדורסל לעוד הרבה שנים. בעוד כמה שנים אני אספר לילדים שיצא לי לראיין אותך פעם 😉

  7. איזה יופי! שיחקת אותה. כאחד שחווה את אותה סיטואציה מקרוב אני ממש שמח בשבילך. אתה כותב מצוין (לא רק היום) וגם יודע להעביר את התחושה. תן בראש!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט