מי יציל את הבית שלי ? / MBK

בשבת האחרונה ביקרתי במיני ישראל , ליד המונומנט יד אליהו ( או מנורה מבטחים בשבילכם ) הופיע בין היתר הכיתוב – "האצטדיון נחשב לאחד ממגרשי הכדורסל הבייתים ביותר באירופה וניצחון על מכבי תל אביב באולמה הבייתי נחשב למשימה קשה במיוחד,האוהדים השרופים נוהגים לאייש את שער 11"

ביום שני האחרון גברה הלהקה הספרדית 0:1 על נבחרת ישראל באצטדיון טדי בירושלים . והשלימה קמפיין אירופאי עם 0 נקודות מתוך 12 אפשריות בבית ( אני לא סופר את הניצחון 1:2 על ליכטנשטיין כי יש גבול לכל תעלול,אגב זה היה השער היחיד של ליכטנשטיין בקמפיין  )

נבחרת ישראל בכדורסל אירחה בית באליפות אירופה האחרונה ולמרות הציפיות המוקדומות ניצחה ניצחון אחד מתוך חמישה משחקים ושברה כל שיא שלילי אפשרי ( 16 דקות ללא סל שדה מול איטליה ,16 נקודות בלבד במחצית שניה ולשיאה הגיעה במשחק האחרון בו פיגרה ב 38 ! הפרש מול אוקראינה הבינונית )

במשך שנים רבות פקדתי את משחקייה של נבחרת ישראל בכדורגל ובכדורסל ,להוציא 2 משחקים בקמפיין הקודם לא הייתי במשחק נבחרת כ 8 שנים. ליד אליהו אני מגיע רק במשחקים חריגים ( משחק הפרידה מפארקר לדוגמא ) אני לא מתחבר למחיר הגבוה של הכרטיסים ולאווירה של הקהל.

אני לא אומר שהקהל הוא מקור הבעייה של הכדורסל או הכדורגל הישראלי אבל הוא חלק גדול מהבעייה.

לאורך השנים נעשו מחקרים רבים שמוכחים שלרוב קבוצת הבית מיטבה לשחק מאשר בחוץ. זה לא תופס אצלנו ,נראה כאילו הקהל מלחיץ את הקבוצה המקומית במקום לעודד ולעיתים אף מקלל את שחקני הקבוצה הביתית.

בשנים האחורנות אני בתחושה כי הקהל הישראלי לא דוחף את הקבוצה לא מעודד עסוק לקלל את שחקני הקבוצה ולשרוק בוז ללא הרף שיא השיאים ( או שיא השפל ) הוא תשואות רמות לכוכבי היריבה ( בעייני זה מביש גם אם שחקניה מברצלונה ) נראה כאילו הקהל בא לדפוק כרטיס ,המחיר של הכרטיס גבוה , היציאה/כניסה למגרש לא נוחה והמסביב מאוד יקר.

מכבי תל אביב לדוגמא לא הפסידה 6 שנים ו 42 משחקים באירופה ביד אליהו מ 77 ועד 83 או כפי שהיטב לתאר זאת ארל ווילאמס –

Nobody fucks with Maccabi at the yad

והיום ? את הקהל הדוחף והאוווירה המחשמלת החליפו אוהדיי הפרוות והרולקסים שכבר באמצע הרבע ה 4 נוהרים בהמוניהם לחנייה.

באשר לנבחרת ישראל בכדורגל ,במשך שנים הייתה ביקורת חריפה על אצטדיון רמת גן וכל כך שהוא אינו בייתי ,למעשה הנבחרת היטבה לשחק ברמת גן ( באופן יחסי ) ומיעטה להשיג נקודות בחוץ.

יושבי סמי עופר שרקו בוז לערן זהבי מה שהיה מבוא לתקרית סרט הקפטן המפורסמת ויוסי בניון הוא פרסונה נון גרטה בחיפה זכר לימיו האחרונים בירוק ,ערבים לא רצויים בטדי (למרות שלדעתי האישית יש ניפוח לא פרופרציוני של העניין בתקשורות ומדובר במיעוט רקוב )

הקמפיין הישראלי האחרון היה מבוזבז ,לא פחות מ 56 שחקנים זומנו לסגל ו 38 שותפו בעשרת המשחקים ( מישהו בדק פעם את הקשר בין סוכנים לבין הופעות/זימונים לנבחרת) , 4 שוערים שונים לבשו את אפודת הנבחרת והגיל הממוצע היה 28 וקצת . יוסי בניון בגילו המופלג ( 37 וחצי ) זכה לרשום עוד הופעות ולחצות את מחסום ה 100. 10 שערים הובקעו ( שיא שלילי מאז עברנו לאירופה ) ויחס השערים היה שלילי ( חזרנו לקמפיין הראשון של 1994 ) . מה אפשר לקחת מקמפיין כזה לעתיד ? כנראה שכלום אולי החולצות שהצליחו להחליף עם שחקני איטליה/ספרד.

חליק חופני ,תשנה את הקצב

אני לא איש מקצוע אבל כל מה שאני שומע בחודשים האחרונים זו ביקרות ביקורת ועוד ביקורת . אלישע לוי סיים את תפקידו בהודעה שיצאה עוד לפני משחק האחרון. כתבת הקווים של הערוץ ה 1 נכנסה לפנתיאון ( לא מהצד החיובי ) עם ראיון סופר מביך בסיום המשחק מול ספרד ( חזרה שוב ושוב על אותה שאלה מבלי רצון של אלישע לענות לה).

לדעתי האישית מנבחרת שיש לה שחקן מוביל בליגה הרוסית ( נתכאו ,צסק"א ) הבלגית ( רפאלוב ) שחקן בליגה הגרמנית ( אלמוג כהן ) ושחקנים שזכו לשחק בליגת האלופות ( הן מבאר שבע , ממכבי תל אביב וממכבי חיפה ) עיקר הבעייה הוא היעדר שיטה והיעדר חינוך נכון

קיימת זילות במעמד המאמן ,על מה שקורה בעמדת המאמן של בית"ר ירושלים כדאי לפרסם בפוסט נפרד , מאמנים ללא תעודת פרו מאמנים קבוצות כאשר כאלו שכן מחזיקים בתעודה יושבים על הספסל , קיצורי דרך בקורס מאמנים לשחקני עבר ( חלקם עושים את הקורס בעודם שחקנים )

הבעיה מתחילה בגיל הילדים והנוער , יצא לי לחנות מול בית החולים וולפסון בחולון ושם במגרש האימונים של הפועל תל אביב ,שבת בבוקר משחקי הילדים והנוער נחיל של הורים על הגדרות מקלל ללא הרף ונותן הוראות לשחקנים. חבר סיפר לי על הבוס שלו ( מנכ"ל ) שמספר לו על כך שהוא מגיע למגרש לעודד את בנו הוא לא בוחל בשום אמצעי,אם בארזים נפלה שלהבת …
אם מגיל צעיר השחקן בז למאמן ומעדיף עצות מאמא ואבא אז חוסר המקצעונות מושרש והוא דפוס התנהגות

על מנת לאפשר קידום נכון יש צורך בהפנמה בשיטטיות ובסגנון משחק . מהו סגנון ישראלי ? קלל,פספס וזרוק ת'סרט ?

לכל מדינה מתוקנת יש את האקדמיה שלה ואת סגנון המשחק שמושרש מגיל צעיר. לא מחנכים לנצחון ,בונים את השחקן ומכינים אותו לקראת המשך הקריירה. גם בכדורסל אני רואה שאין עבודה נכונה על יסודות ועל הבנה בסיסית של המשחק שלא להזכיר היעדר קליעה שמלבד כשרון צריך תרגול נטו. הגבוהים ישחקו תחת הסל ננצח האגודה מרוצה הורים מרוצים ,מה זה משנה מה יהיה מחר ?

אז מה בכל זאת אני מציע ?

קודם כל צריך ללמוד ולא צריך להגיע רחוק , יוון וטורקיה היו נבחרות נחותות מישראל בשנות ה 90 זכו ביורו ( יוון 2004 ) וסיימו 3 במונדיאל ( טורקיה 2002 ) צריך ליישם את מה שעבד שם

לא צריך לקנא באיסלנד ובצפון אירלנד הקטנות ,לכוון להרבה שנים קדימה ולא להביט רק על הקמפיין הקרוב.

לתת למאמן ( זר ,כי אין פה מאמנים מוכחים) חוזה ל 6 שנים ולדאוג שיהיה מוקף באנשי מקצוע ( כדורגלן עבר טוב ככל שיהיה הוא לא איש מקצוע לצורך העניין ) שתבחן האם הוא עומד בתוכנית או לא ?
למנות יו"ר התאחדות מהענף אני חושב שגיורא שפיגל ,אורי מלמיליאן או אפילו רוני רוזנטל יתאימו את עופר עייני הייתי מפנה יחד עם אלישע.

לבנות תוכנית אחידה לכל בתי הספר לכדורגל בישראל ,עבודה על פיזיות ,טכניקה , יסודות ומשחק קבוצתי.

ראיתי היום את מסיבת העיתונאים עם עודד קטש ואיגוד הכדורסל ,אמר פיני גרשון ( שהפעם מאוד הערכתי את דבריו ) – אל תשפטו את עודד לאחר משחק אחד , יש לנו תוכנית להגיע למשחקים האולמיפים 2020 יהיה נסיון להגיע 2024 מטרה ,הוא דיבר על תוכנית איתור עם ראייה מאוד רחבה ,אותי הוא הצליח לשכנע ויצאתי אופטימי

באשר להחזרת הקהל ,קודם כל להוזיל את מחירי הכרטיסים עם כל הכבוד לספרד ואיטליה המוצר הוא נבחרת ישראל וכיום זה מותג פגום ,להוריד מחירים ולקבוע את משחקי הנבחרת לפי טיב העידוד. מקללים בסמי עופר ? לא לשחק שם שנתיים , גזענות בטדי לא לארח 4 שנים. תמיד אפשר לשקול לארח בבאר שבע ( אווירה ביתית בתקווה שהקהל חם ואוהד ) או בבלומפילד המחודש.

להפסיק עם מכירת המנוי ל 5 משחקים שמפוצל בין ירושלים לחיפה , מה מצפים מתושב ירושלים לעשות אחרי משחק שמסתיים ב 23:40 חיפה ? להגיע הבייתה ב 2 לפנות בוקר במקרה הטוב ?

את השטיק ישראל מלחמה ואל אל ישראל להחליף בשירים עידוד קצת יותר נורמליים. יהיה קשה לרכוש את אמון הקהל אבל להרים קמפיין עם שחקני עבר ורגעי הנבחרת הגדולים ( פה ושם יש גם כאלו ) המבקש לעודד ולא לקלל

home court advantage – זה מה שצריך להיות במשחק בייתי לעודד מכל הלב גם כשכואב ( או שהפקק ביציאה אורב )

דוגמא לשיר עידוד שאסור לשיר

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. אני לא מרגיש שאני מוסמך לדבר על ההווה. הדבר היחיד שאני כן רוצה לומר הוא שבשנות ה-50 המאוחרות נבחרות ישראל היו דבר קדוש. העם אהב אותן אהבה ללא מצרין, והשחקנים נתנו את נשמתם על המגרש ולא ויתרו, ויהי מה. לשרוק נגד הנבחרת? זה פשוט לא קרה ולא היה. הרגשנו שהנבחרת היא שלנו; שהיא אנחנו.

  2. אבל. כשמספידים את הקמפיין מראש נראה שגם מפסידים את המחוייבות של הקהל. למה לא להתייחס למשחק ספציפי כעל אתגר? ישראל גם אחרי נצחונותיה הגדולים לא כעפילה למונדיאל, אבל ידעו להעריך את הרגע. לדעתי השיטה של פגרות הנבחרות לא עובדת ככלל בצורה שמתאימה לקבוצות ללא אופק אמיתי להעפיל לשלב הבא. צריך לשחק יותר משחקים ולעשות הפגרות יותר ארוכות יהיה תמיד תקוה לשיפור, ולטביעת אצבע מהמאמן. גם תחושת המיאוס הולכת וגוברת בכל משחק בתכלס עדיף שזה יהיה מרוכז ביחד. וכך יהיה פחות השפעה של תחושות שליליות על הנבחרת.

  3. אני גם כמו מנחם לא ממש מרגיש את ההווה, אבל משהו חרא לי במה שכתבת מידן, למה רק מאמן זר? כל מאמן זר? גם אני יכול להיות מאמן זר?

    אולי צריך לבנות את המותג והגאווה של הכדורגלן הישראלי ולשים דגש דווקא על היתרונות.

    סתם דוגמא ממה שעולה לי לראש. לשחקן הישראלי אין כושר גבוה או יכולת עמידה טקטית , אבל יש לו מחשבה מהירה שמזהה שבירת תבניות אז אולי מערך שכולם מצופפים את ההגנה ב 80 דקות (בגלל הכושר) ואז עוקצים בעשר דקות שכולם עולים ועושים בליץ על היריבה , יכול לעבוד פה.. .

    1. לשחקן הישראלי יש מחשבה מהירה, יכולת לשבור תבניות?
      השחקן הישראלי רגיל שנותנים לו 10 דקות להחליט מה הפעולה הבאה שלו. אז בינתיים הוא החזיק בכדור ואף אחד לא ניסה לקחת אותו ממנו, אז הוא נחשב דריבליסט על.

    1. רעיון לא רע היינו שם ולא רוצים לשחק איתנו
      אני חושב על בקשה לשחק באזור חדש – האיים הלא מייושבים
      במשחק ההפעלה למונדיאל נפסיד לקבוצה של פינגווינים באנטארטיקה ושוב נספר שקפאו לנו הביצים

  4. פוסט מצוין.
    הקהל הישראלי הוא קהל חרא, מעודד רק כשהולך ודומם או שורק בוז כשלא.
    אבל כל התחלואים שציינת קשורים לדבר אחד – החברה בישראל חולה ובפשיטת רגל מוסרית, בכל התחומים.
    דבר לא ישנה את זה, זה הכיוון שהמדינה הולכת בו כבר עשרות שנים וזה רק הולך ומתחזק.
    אז בהצלחה לנו

    1. פשוט ולענין ,צודק מאד אשך.
      קראתי כתבה אתמול על חייל מהגדוד החרדי יהודה משהו ….שגנב תחמושת מהצבא מכר ונתפס על ידי סוכן סמוי.
      החל מרצח רבין שנת 1994 החברה הישראלית הולכת מדחי אל דחי.
      מכל הבחינות.
      חבל להתחיל לפרט אפילו ,המדינה התפרקה מאחריותה לאזרח בחינוך בביטחון פנים במשפטים ומבחינה סוציאלית זו מדינת קפיטליזם דורסני המגינה על העיליתות יש כאלו שיגידו גנבים .
      ראש ממשלה מעורב מעל הראש בעניני טייקונים ,אלו פושטים רגל ורצים לקרנות הפנסיה וחוזרים להנפיק איגרות חוב זבל על חשבון האזרחים .
      מגחנה אינה מגינה לא על האזרח ולא על קרנות הפנסיה .הבנקים נותנים הלאות ענק לטייקונים ללא בדיקה ,אך לאזרח פשוט מוציאים את הנשמה .
      הממשלה מחזקת את המונופולים גז לדוגמא בהתערבות אישית של ראש הממשלה משבר אחרי משבר בדרך,בקיצור חכמי חלם וגן עדן של. שוטים .
      אז מה רוצים מהספורט?
      עם שרת ספורט ושר חינוך כזה והדתה ללא גבול למה אפשר לצפות ?

  5. גם כשהיינו עם הדור הכי מוכשר בימי ברקוביץ ורביבו לא עלינו לטורניר.
    יאמר לזכותו של המאמן דאז שלמה שרף שהוא לא היה פחדן ושיחק כדורגל התקפי
    מה שמפריע לי בדכ שנבחרת ישראל פסיבית לא יוזמת, מחכה בחצי שלה להתרחשויות, לא לוחצת את היריב. עולה עם שחקנים בודדים בלבד להתקפה.
    הפחד להפסיד גורם לנו להפסיד וגם לשחק מכוער

    1. לזכותו של שרף – בתחילת הקמפיינים ישראל הייתה בדרג הנמוך באירופה וההגרלות היו קשות יותר ( בית עם צרפת ,בולגריה ,שבדיה ,אוסטריה ופינלנד בית שישראל הייתה מוציאה בו 4 נקודות במקרה הטוב כיום )
      לרעתו –
      הוא לא קידם את הכדורגלן או הכדורגל הישראלי ובתקופתו הייתה חרפת נערות הליווי
      מולר נילסן הביא אותנו דקה מפליאוף ( אם אבי נמני לא היה פותח רגלים בחומה מול אוסטריה )

      1. כנ"ל מומי
        בעיקר מהפרי גיים נגד דנמרק ,איזה חגיגיות דפקו שם השחקנים
        אמנם הדנים נתנו לו חמישייה אבל זה כלום לעומת מה שקיבלו הנערות ליווי ערב המשחק

  6. תודה מידן. מסכים עם רוב מה שכתבת.
    יש בעיה לפסול את שני האצטדיונים הגדולים ביותר. זה בעצם לומר לרבבה וחצי שהם נשארים בחוץ. וזה עוד לפני אבדן ההכנסה (איך נממן מאמן זר למשל, אם אתה מתחיל קמפיין כשמראש ויתרת על מיליוני ש"ח הכנסה?).
    אני גם מתנגד לעונשים קולקטיביים בספורט.
    לגבי הדברים שכתבת שצריך לעשות – לא שרובם לא נכונים, כי הם כן, אבל לדעתי זה פחות חשוב מהדבר המרכזי ביותר שהוא להרחיב את בסיס הפירמידה בספורט בכלל ובכדורגל בפרט. אם נגיע למצב שבאחוזים מתוך האוכלוסייה (בניכוי שומרי שבת נניח) יהיו אצלנו כדורגלנים רשומים (בכל הגילאים) כמו רוב מדינות אירופה, נוכל לשאוף גבוה. אחרת אין סיכוי לאתר מספיק כישרונות, שזה הבסיס.
    קראתי שאם מנרמלים את כמות המאמנים באיסלנד לישראל צריכים להיות פה 11,000 מאמנים עם דיפלומה.
    וכמובן שהעניין הזה הולך ביחד עם מתקנים ראויים, דבר שקיים אצלנו במשורה.

    אני לא יודע איך זה במשחקי הנבחרת, אבל במשחקים בטדי נגד בית"ר י-ם אין שום ניפוח של התופעה. אני נמצא שם פעמיים בעונה במשחק חוץ ואי אפשר לפספס קריאות של אלפי אוהדים (רוב היציע המזרחי).

    אבל העניין עם הקהל והנבחרת לדעתי הרבה יותר עמוק. ככל שאנחנו כחברה נהיים מפולגים יותר (ולדעתי זה החמיר מאד בעידן הרשתות החברתיות), אנחנו נוטים למקום של שבטיות, ואת זה מוצאים בקבוצה הרבה יותר מאשר בנבחרת. בנבחרת זה כולנו בעוד שבקבוצה זה אנחנו והם.

    1. לא לבנות על הכנסה מקהל
      אי אפשר לקחת מותג רע ולמכור אותו במחיר מופקע
      איך לממן ? יש את הגוף המסואב שמפרק בתים שנקרא הטוטו
      במשחקי הנבחרת שנערכו בירושלים לא היו שריקות בוז צורמות לכדורגלנים ממוצא שאינו יהודי
      הנושא של המתקנים הוא תירוץ ,רוב השחקנים הגדולים בעולם פרחו בפבלות על מגרשים מאבן וכדור עשוי סמרטוטים
      התנאים פה לא כאלו גרועים התירוצים כן

      1. העולם התקדם מאז. פעם שחקנים גם היו יכולים להתאמן פעמיים בשבוע ולעשן. בכל מדינה אירופאית עם תרבות כדורגל יש מגרשים בכל חור. לילדים אין היכן לשחק. זו בעיה לא רק בכדורגל כמובן.
        אבל כמובן שמדובר רק על חלק מהבעיה. צריך גם מתקנים וגם אימון וגם מי שידחוף לשם את הילדים.
        מישהו כתב פה באתר לפני כמה שנים שהוא למד בארה"ב והיה כל יום ברזל במערכת שיעור ספורט. 6 יחידות לימוד שבועיות, לא כולל חוגים.
        פה יש 2 יחידות בשבוע במקרה הטוב. משהו כמו שעה נטו. גם אם המורה רוצה אין הרבה מה להפיק מזה.

  7. פוסט מצוין שנכתב מהלב.
    לא יודע מה הפתרונות כי הבעיה היא קודם כל בחברה הישראלית הרקובה.
    אני מפריד בין כדורגל לכדורסל, מהראשון התייאשתי ומכדורסל עדיין לא.
    לקחת כסף מהטוטו ולהוציא כשרונות צעירים לאקדמיות באירופה.
    גם בכדורגל וגם בכדורסל נראה לי שצריך לשים דגש קודם כל על הדרך ורק אחר כך על התוצאה. התוצאות כבר בתואנה באופן טיבעי.

  8. פוסט מעולה שפשוט קשה למצוא נקודה להתווכח עליה. במשך 40 שנה מדברים על השחקנים מחליפים מאמנים ופתרון אין. הדבר היחיד שלא מתחלף זה הקהל שסליחה על הבוטות אבל המילה היחידה שיש לי לאמר עליו זה מסריח. למה? הסיבות מתוארות מצוין בפוסט למעלה אין צורך לחסור עליהן. . וזה גם הדבר היחיד שאף פעם לא מדברים על ה"תרומה" שלו. מה שטוב באתר המיוחד הזה הוא שאפשר לאמר שאין שום אתר אינטרנט אחר/עיתון או what ever שבו מישהו בכלל חשב על זה שהקהל הוא הבעיה ואם מישהו חשב על זה בשום מקום אחר אף אחד לא היה כותב את זה. אני מסכים לחלוטין גם עם שאר הדברים שכתבת אבל המיקוד לדעתי זה הקהל. כל הכבוד על הפוסט המיוחד והחשוב הזה.

  9. תרבות האהדה בארץ היא מאד שלילית ואחוז ניכר ממנה מתרכז בקללות לעבר הקבוצה היריבה ו/או לעבר השחקנים/שלך שלך במקום לשיר שירי תמיכה ועידוד גם כשלא הולך.

    זאת בעיה גדולה ולא נראה שהיא הולכת להיפתר בקרוב עם כל אווירת הלחץ והשנאה שקיימת בארץ באופן כללי.

    מעבר לזה, פרנסי הספורט בארץ(לא כולם) "ניחנים" בראיה קצרת טווח ממש כמו קברניטי המדינה אז מה אנחנו באים בטענות אליהם? הם לא פועלים בוואקום אלא מהווים חלק מהריקבון הכללי.

  10. פעם אחת הזמינו אותי למשחק כדורגל בליגת ילדים. חשבתי שזו תהיה חוויה משפחתית כמו שרואים משחקי בייסבול לילדים בסרטים האמריקאים… פלוס מינוס.
    נתקלתי במפגן קללות, היתלות על הגדרות, הוראות לילדים וטינופת של עטיפות חטיפים ובקבוקים.
    למרות שמדובר בחלק אהוב במשפחה אני מסרב להגיע שוב 🙁

  11. פוסט מצוין ובמקום.

    עם זאת, אני לא יכול להאשים את הקהל.

    הקהל מאוכזב לא רק מהתוצאות (לזה הוא רגיל כבר שנים), כי אם בעיקר מהדרך, וחוסר הלחימה בכל משחק.
    זו לא חוכמה לעלות בשיא המוטיביציה ולהילחם כאנדרדוג מול ספרד ואיטליה, או כמו שהיה בכדורסל וממש נלחמו בהפסד מול גיאורגיה.

    הבעיה היא במשחקים מול הנבחרות הקטנות לכאורה, בהם נבחרות הסל/רגל מספקות לא פעם תצוגות עלובות (מכל בחינה) שגורמות לסלידה.

    1. זה ביצה ותרנגולת
      במשחק מול מקדוניה היו קרחות רבות בסמי עופר
      זה אי הבעת אמון בנבחרת בשנים עברו כמעט כל משחק של הנבחרת היה מביא 30 אלף איש כשחלק גדול מהמשחקים אצטדיון רמת גן היה מלא לגמריי ( 45-50 אלף צופים )
      החוכמה כאוהד לתמוך גם כשהמצב על הדשא קשה זה ייצור מחויבות של השחקנים

  12. אחלה כתבה.
    אני חושב שכולם מסכימים שהבעייה שלנו היא ניהול ודרך.
    הרעיון שלי תנו את הכדורסל לניהול ואחריות של Checkpoint ושל הכדורגל ל Amdocs.
    לבקש מהם להגדיר את הפעילות כחטיבה עסקית על פי הקריטריונים והתרבות הניהולית הקיימת ולתת להם לנהל את העסק מהתחלה ועד הסוף.
    התוצאה? בטוח לא תהיה פחות טובה מהמצב הנוכחי.

  13. אחלה פוסט, מידן. פני הדור כפני המגרש. זו בעיה עמוקה של חברה שמתבהמת, מיטפשת, ומתאלמת (הופכת אלימה). בספורט, למרבה האירוניה, בגלל תפקידו המקורי, הטהור, כמקום בו י ש חוקים לאגרסיה והתחרות היא "טהורה", דווקא שם רואים את הרקב

  14. הנבחרת משקפת בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות – מצב הכדורסל בישראל.
    והמצב לא מזהיר. כמו בכל נושא הספורט בעצם, ישראל נשרכת הרחק מאחורי מדינות המערב בכל הקשור להשקעה בספורט. מספיק להסתכל איך נראה בי"ס יסודי בישראל ואיך מקבילו בארה"ב – ותמשיכו משם למעלה.
    במשך שנים קיבלנו מראית עין של "חוזק" בכדורסל בגלל מכבי ת"א, שבהחלט הצליחה לבדל עצמה ממה שקורה כאן ויצרה בועה, וכמובן לא היתה מגיעה לשום מקום ללא זרים יקרים.
    אבל בתכלס – הכדורסל הישראלי לא מדגדג את העולם. ובמיוחד לא את השכנות מהים התיכון והבלקן, שם אולי אין הרבה כסף, אבל כדורסל זה דת.
    הגיבורים הכי גדולים שלנו מוכרים רק לנו. איש בעולם לא זוכר את מיקי, טל ומוטי, וגם לא את קטש ושפר. ולגבי כספי – פירסומו הקט זמני ומוגבל לעכשיו. אולי ייכנס להיסטוריה כהערת שוליים אם יזכה בטבעת בג"ס.
    בשורה התחתונה – כל עוד אין כאן תשתית רצינית שמצמיחה פטורוביצים, קוקוצים, פארקרים ונוביצקים וגריקפיקים וגאסולים – הכל מקסם שווא.

  15. קצת אופטימיות חברים
    המדינה לא בשום פשיטת רגל ולא מתקרבת לאף תהום
    אין ספק שיש הרבה לאן להתקדם ומה לתקן

    בטוח שהניסיון לחקות את אמריקה בכל תחום לא מקדם אותנו לשום מקום,
    מה כל כך טוב בחברה שחמישה מיליונים מטובי בניה נמצאים או בכלא או ישנים ברחוב ?

    אנחנו צריכים תרבות משלנו , שפה ששומרים עליה והכרה מה שטוב אצלנו,ויש הרבה !

    רק ככה יהיה אפשר להתקדם לאנשהו

    1. ברוב הארץ יש לנו תרבות של ערסים ואלימות, אם היו מטפלים בזה כמו שצריך היית רואה כמה "טובי בנינו" נמצאים בכלא בצדק

  16. מאמר מעולה מיידן תודה רבה.
    את הקמפיינים האחרונים סיכמתי כאן (אשתדל גם את הנוכחי אחרי החגים בשבוע הבא).

    כתבת הרבה דברים חשובים ונכונים ברצוני להתמקד בנתון אחד שהוא לדעתי המשמעותי ביותר.
    38 שחקנים שיחקו בקמפיין הנוכחי .
    רק על המספר הזה אוכל לכתוב מאמר שלם …אשתדל בקצרה.
    1. זהו המספר השני הגבוה מבין כל 54 נבחרות המוקדמות (1 מתחת לשיא).

    2. זהו קמפיין רביעי ברציפות וחמישי בששת הקמפיינים האחרונים ששותפו יותר מ 30 שחקנים בקמפיין בודד. (לפני כן אגב ב 7 קמפיינים מאז הגענו לאירופה לא הגענו ולא פעם אחת ל 30 שחקנים לקמפיין ).

    תופעות הלווי של כך כ"כ רבות שאיני יודע איפה להתחיל אז פשוט אצטט מה כתבתי לפני שנתיים בסיכום הקמפיין .
    הדברים נכונים לקמפיין הקודם עוד לא ניתחתי מספרית את נתוני הקמפיין הנוכחי אך לפי המספרים של כמות המוזמנים אין לי ספק שהדברים רלוונטים .
    כשכ"כ הרבה שחקנים משחקים בכל קמפיין אזי

    א. יש זילות לחולצה והיא כלל לא מעורכת והקמפיין הנוכחי יוכיח עם כל פרשות המשמעת למינם.
    בהקשר זה אני זוכר איזה באזז היה סביב זימון חדש לנבחרת שנות ה 80 בואכה תחילת ה 90 .
    איזו התרגשות הייתה של המוזמן וכתבות ותחושת צניעות וענווה אפילו לעלות מהספסל או להשתייך לסגל היה כבוד רב …כן כן …מי שמע על שחקנים שמתחמקים מזימון ?
    אבל שכ"כ קל להשיג זימון זה נהיה משהו זול וחסר חשיבות.

    ב. זה לא מאפשר תיאום בין השחקנים שלא לדבר על ניסיון .
    למשל בעמדת החוד בקמפיין הקודם שיחקו 8 חלוצים שונים כשהחלוץ הבכיר בקמפיין הקודם חמד מקבל הכי הרבה זמן משחק שזה …35 אחוז מכלל הזמן בקמפיין איך אפשר לייצר תיאום או לצבור כך ניסיון ?

    הדוגמאות הם עוד רבות מאד
    ואגב גם בין קמפיין לקמפיין יש תחלופה רבה ביותר כך למשל בין קמפיין 2012 ל 2016 שיחקו בנבחרת במשחקי המוקדמות לא פחות מ 54 שחקנים .
    סתם לסבר את האוזן הנה רשימה מצומצמת של כמה שחקנים ששיחקו בקמפיינים הקודמים (עוד כאמור נתייחס בהמשך לקמפיין הנוכחי ) בפרספקטיבה של כמה שנים.
    יואב זיו איציק כהן חוטבא ואבוחצירא .
    אין כמובן שום חשיבה ושום שיטה בזימונים הללו .
    ניקח רק לדוגמה את יוסי בניון שחקן גדול ללא ספק אחד הגדולים שהיו לנו אבל אחרי שלא שיחק ולו דקה בודדת ולא היה חלק מהנבחרת בגיל 35 ואחרי שהיה ידוע מראש שלא יהיה חלק מהנבחרת למוקדמות יורו 2020 ושברור לחלוטין שלא נעלה מהקמפיין הזה איך הוא פתאום מקבל דקות ?
    כנ"ל אלישע לוי וסיפורו של בן חיים הבלם בתחילת הקמפיין הוא וויתר עליו לגמרי (למרות שהוביל את שחקני השדה בקמפיין הקודם ובכלל בשלושת הקמפיינים האחרונים ) כשהוא וויתר עליו ההגיון היה ברור רוצים להצעיד את הנבחרת לקראת קמפיינים הבאים תודה ושלום (והמון הערכה ) אבל פתאום הוא חוזר כבורג מרכזי.

    זה נכון גם במקרים הפוכים
    לדוגמה.
    טוואטחה מגן מוכשר מהבונדסליגה בגיל הנכון ..כשהיה ילד קיבל 3 הופעות במוקדמות 2012 לאחר מכן וויתרו עליו כליל במוקדמות 14 ואז נתנו לו הופעה בודדת ב 2016 מישהו כאן יכול להבין את ההיגיון ?

    או למשל בן בסט ..נכון הוא שנים לא פגע במכבי אבל בנבחרת נתן קמפיין אחד מעולה ומדהים אפילו.
    כבש כמדומני 6 שערים ב 7 משחקים לא מלאים התפוקה הגדולה ביותר של חלוץ בקמפיינים האחרונים …אלא שמאז כלום ושום דבר שום זימון אפילו ….לא יישארו לי אצבעות (גם ברגליים ) אם אנסה לספור את כמות החלוצים שזומנו במקומו.
    אז נכון הוא לא תיפקד במכבי תל אביב כמה שנים אבל למה לאו בגרמניה יכול היה לשמור חסד נעורים לפודלסקי ,קלוזה וגומז ועכשיו למולר ?
    כי לאו יודע שחלוץ נבחרת זה מקצוע קצת שונה והוא יודע לתת את הביטחון וככה מקבל תפוקה.
    וכשפודלסקי למשל לא היה רלוונטי ברמת הקבוצות הוא היה שותף לזכייה במונדיאל 2014 וקלוזה הקשיש היה שחקן בכיר ביותר בגביע הזה.
    אבל כאן אף אחד לא זרק אפילו מבט לבן בסט .

    ככה אין כבוד אין רצון ואין הקרבה.
    ואני בהחלט מתחבר לתגובה הראשונה של מנחם על הכבוד שכולם רחשו בעבר לנבחרת זה נכון וצריך אהוד אותה בכל תנאי חד משמעית .
    אבל כבר נאמר ששביל כבוד צריך לעבוד .
    תתחילו לכבד את עצמכם ואז אני מאמין שכולם יצטרפו.
    תודה מיידן

  17. מידן, תודה רבה.

    אני מסכים חלקית עם הכתוב ולא מסכים בצורה גורפת עם חלק מהמגיבים.

    אני אתחיל בזה שאם יש דבר שאני חושב שלא צריך לעשות זה להאשים את הקהל. אין לקהל אשמה ולו הפשוטה ביותר במצב הנבחרת. הקהל הוא בסה"כ ריפלקציה למצב של הנבחרת והוא משקף את התחושות כלפי הנבחרת. אם השחקנים נלחצים לפני משחקים מול הקהל הביתי – הבעיה היא שלהם, שיגדלו אומץ או משהו בסגנון אבל ממש לא שיאשימו את הקהל. הנבחרת לא מראה מינימום מחויבות, אכפתיות וכבוד למדים הלאומיים אז למה שהקהל יראה?

    וכאן אני ממשיך לתגובות שהיו כאן על זה שזה משקף את התרבות הבעייתית בארץ ואת החברה ה'חולה' וכו' וכו' מחמאות לחברה בישראל.
    יש לי חדשות בשבילכם: החברה בישראל הייתה באותו מצב גם לפני 40 ו-50 שנה אלא שהמודעות הייתה נמוכה ולא תמיד הדברים היו ידועים ומוכרים. היום כשלכל אחד יש פייסבוק אז הרבה יותר קל ללבות את האש, להסית ולצעוק ואלה הדברים שמצוטטים ורואים.
    הרוב הדומם במדינה שלנו הוא עדיין אחלה, אנשים עם ערכים וכבוד אבל הכי קל להסתכל על חצי הכוס הריקה (10%). וכמעט באותה קלות זה לשבת ולהתבכיין על הדור שאין לו כבוד ואין לו בושה ולהלין על מצב התרבות והחברה בארץ. יש בזה התנשאות ופטרונות ואל תתפלאו שאחר-כך אתם שומעים קולות שאתם לא רוצים לשמוע. במקום להתלונן על מצב האוהדים ועל הזוהמה ששטפה את הכדורגל הישראלי, לכו ותהיו מעורבים, לכו למשחקים ותציבו אלטרנטיבה אחרת. אבל מכיוון שהרוב הדומם שותק – אז אל תתפלאו שיש מי שמרים ראש.

    1. תודה יאיר
      אני חושב שאחוז התפוחים הרקובים בעלייה מתמדת
      תקרא את התגובה של ברץ׳ ותבין למה לבן אדם נורמטיבי אין מה לחפש במגרשי הכדורגל
      החוויה לא קיימת והתרבות במגרשים לא נעימה
      בארה״ב ובחלקים גדולים של אירופה התרבות שונה ,לפתח תרבות של עידוד זה עניין של חינוך

    2. יאיר אני. מאד מכבד אותך אלא שהדברים שכתבת אינם נכונים .
      החברה בארץ מאד השתנתה בחמישים השנים האחרונות.

    3. יאיר לפחות לגבי כמות המוזמנים לקמפיין השינוי הוא טוטאלי .
      ישראל הצטרפה במוקדמות 94 גם אז בית של 6 קבוצות .
      ועד 2008 היו 7 קמפיינים כולם פחות מ 30 שחקן לקמפיין .
      מ 2008 ועד היום 6 קמפיינים .
      5 מתוכם מעל 30 שחקן לקמפיין .

  18. לפי דעתי המאמן שהכי הצליח ב25 שנה היה נילסן שהביא אותנו מרחק חצי דקה ופתיחת רגליים מההצלבה למונדיאל…צריך מאמן זר מוכח ולא אחד שבא לעשות סיבוב לפני הפנסיה כמו לואיס פרננדז

  19. יש לכמה כותבים פה נטיה מוזרה לוותר על נקודה . בסוף פסקאות, מה שהופך את הקריאה ללא נעימה.

    כתיבה עם ניקוד שגוי היא לא מגניבה או ייחודית, סתם מעצבנת.

  20. בנושא אחר: התגובות על החברה הישראלית המתבהמת של תומאש וחברים אחרים פה מצחיקות אותי, בידור לשבת בבוקר.

להגיב על פומה לבטל

סגירת תפריט