מהנעשה בענף האופניים – בחירות, העברות (ומלך אחד) / דוד "פאקו" סעדה

 

זהו, הסתיימה לה גם אליפות העולם בברגן. פטר סאגאן עשה היסטוריה, כשזכה בפעם השלישית ברציפות. איזה כיף. כמו בכל שנה, האליפות מסמנת את סיומה של עונת האופניים. אומנם נשארו לנו מספר מירוצים עד לסוף השנה, אך לרבים מן הרוכבים מדובר על שיא שאחריו יחזרו מהאימונים המפרכים הבייתה אל המשפחות. הנה כמה עניינים שהתרחשו במקביל להתגלגלות האופניים (וכמה מהרוכבים) על הכבישים.

בחירות: איגוד האופניים הבינלאומי, ה-UCI, בחר בשבוע שעבר את הצרפתי דויד לפארטיאן לעמוד בראשו. לפארטיאן הביס בבחירות את היו"ר המכהן, הבריטי בריאן קוקסון, שייפרד מהתפקיד לאחר קדנציה אחת. קוקסון עמד בראש האיגוד בשנים האחרונות, שנים שבהם הענף התאושש מהתקופה האפלה בתולדותיו. קוקסון נבחר בזמנו כאחד שיבשר את השינוי לעומת קודמו (פאט מקויד), אך איכזב בעיקר כשהתגלה כדמות בלתי כריזמטית, המתקשה להתמודד עם מכלול הבעיות של הענף. מחליפו הצרפתי נדמה (לפחות כעת) כטיפוס נמרץ ובעל אמירות ברורות יותר במגוון נושאים העומדים על סדר היום, כמו למשל במאבק מול "סימום מיכני" – אותם מנועים הנחשדים כמוסתרים באופניים במהלך התחרויות (מוסתרים כל כך חזק, שעוד לא ראינו אחד כזה בתחרות רשמית).

קוקסון. עם זה ציפית לזכות?

בהקשר בחירתו של לפארטיאן, נושא אחד מעניין, הקשור לאליפות אותה ראינו כעת, הוא נושא אליפות העולם בנג"ש קבוצתי. האליפות הוכנסה לשבוע אליפויות העולם ב-2012, וספגה אש מכיוונים רבים. החל מהעובדה שאין לתחרות קבוצתית מה לחפש בשבוע של אליפויות נבחרות, והמשך בסירוב של קבוצות להופיע לאליפות, כיוון שה-UCI לא מכסה את הוצאות ההופעה שלהן בתחרות (מה שהפך אותה בסופו של דבר לתחרות רשות). לפארטיאן אוחז בעמדה נחרצת נגד התחרות, מה שכנראה יביא להסרתה מהאליפויות לאחר השנתיים הבאות (בהן תכנית האליפויות כבר סגורה). כמה חבל.

סאנווב. תיזכר כנראה כאחת האחרונות שזכו.

 

העברות: החודשים שלאחר הטור דה פראנס משמשים רשמית כתקופת ההעברות של הענף. למרות ששנה זו נראתה כהרבה פחות סוערת מקודמתה, עדיין קיבלנו כמה מעברים מעניינים של רוכבים בין קבוצות. הנה הבולטים שבהם:

ברמה הקבוצתית, סימן השאלה הגדול ביותר מרחף על קבוצת קנונדייל האמריקנית. הקבוצה איבדה את הספונסור הגדול ביותר שלה, מה שמעמיד את פעילותה בספק רב לשנה הבאה. הקבוצה איפשרה לרוכבים לחפש קבוצות חדשות, ורובם עשו זאת. עם זאת, הקבוצה הצליחה, בצעד לא שגרתי, לגייס תקציב באמצעות קמפיין גיוס המונים. לעומת שאר הרוכבים, מוביל הקבוצה, הקולומביאני ריגוברטו אורן, הביע אמון באפשרות שהקבוצה תינצל, ונתן לה חודשיים עד שיוודע אם תצליח לגייס תקציב. בהחלט יפה מצידו. אם זה לא יצליח, קבוצת רבות יעוטו מן הסתם על הזוכה במקום השני של הטור.

ברמת השמות הגדולים, השם הגדול ביותר המוזכר הקיץ הוא האיטלקי פאביו ארו. ארו מסיים את חוזהו באסטנה, וכנראה לא יישאר בה. הקבוצה הנזכרת ביותר בהקשר של האיטלקי היא קבוצת האמירויות. הקבוצה התקנאה בסגל הנוצץ של שכנתה מבחריין, וכבר החתימה את האירי דן מרטין כמוביל נוסף. אם ארו אכן יעבור, מי שצפוי להוביל את אסטנה הוא הקולומביאני מיגל אנחל לופז (סופרמן בשבילכם), שאליו ציוותה הקבוצה הקזחית שני מלכי הרים של הוואלטה – עומר פראילה ודוידה ויללה. הקבוצה מבחריין לא נותרה חייבת, וצירפה את האיטלקי דומניקו פוצוביבו לסגל שלה, כאשר לבאסקי יון איזאגיר יצטרף כצפוי אחיו גורקה. אחד שעובר להוביל קבוצה, אם כי שולית למדי, הוא הצרפתי וורן בארגי. מלך ההרים של הטור הפתיע כשהודיע על מעבר לקבוצת פורטונאו אוסקארו הקטנה, קבוצה שלא נמנית עם סגל קבוצות הוורלד טור.

ברמת הדומסטיקים הבכירים, הייתה לנו תקופה עמוסה למדי. שם אחד שוודאי ריכז עניין היה הבאסקי מיקל לאנדה. אחרי האפיזודות עם פרום בטור, היה די ברור שלאנדה לא יישאר בקבוצת סקיי, והוא אכן עבר – על מנת לתמוך ביריבו הגדול של פרום, נאירו קינטאנה, במוביסטאר. יהיה מעניין מאד בקבוצה הספרדית בשנה הבאה, ודאי אם גם ואלוורדה יחזור לאיתנו. עוד מיקל אחד שעוזב את סקיי הוא הספרדי הנפלא, מיקל נייבה, שינסה להבין במי בדיוק הוא צריך לתמוך בקבוצת אוריקה מרובת המובילים (רוב הסיכויים אגב שהשם אוריקה לא יהיה חלק מהקבוצה בעונה הבאה). לסקיי לא ממש צריך לדאוג, והיא תביא במקומם שני ספרדים מצויינים אחרים – דויד דה לה קרוז ויונתן קסטרובייחו (שישלים סגל נג"ש קבוצתי מפחיד במיוחד לקבוצה).

לנדה ונייבה. הלכו לרעות בשדות זרים.

גם ברמת המאיצים קיבלנו הרבה עניין. אם שאלנו את עצמנו איך יסתדרו בקבוצת קוויק סטפ שניים מהמאיצים הטובים בעולם – מרסל קיטל ופרננדו גביריה, התשובה היא שהם לא. הקבוצה החליטה לשים את הצ'יפים על העתיד בדמות הקולומביאני הצעיר, והגרמני יעבור לקבוצת קטיושה-אלפסין. יהיה מעניין לראות איך מי שנחשב למאיץ הטוב בעולם יסתדר בלי הרכבת המשובחת של קוויק סטפ. הנשמות הטובות יגידו שהסיבה למעבר של הגרמני היא האיחוד מחדש שלו עם שמפו אלפסין, ממנו נפרד לפני שנתיים. עוד כוכב של קוויק סטפ השנה, האיטלקי מתיאו טרנטין, יהיה הנציג של קבוצת אוריקה במישורים (לחשוב שכל אלו היו השנה בקבוצה אחת, פשוט לא ייאמן). מאיץ אחר, וכמעט-אלוף-העולם, הנורבגי אלכסנדר קריסטוף, עזב את אותה קטיושה לטובת קבוצת האמירויות.

גם קבוצת סייקלינג אקדמי שלנו עוברת מתיחת פנים רצינית מאד. הקבוצה בונה חזק על השתתפות בג'ירו הקרוב, שייפתח בארצנו, אך לשם כך היא נדרשת לחיזוק רציני. החיזוק הגיע מהחתמת שני רוכבי וורלד טור – הבלגי בן הרמאנס, שהגיע מקבוצת BMC, והספרדי רובן פלאזה מאוריקה. את הרמאנס ראינו זוכה השנה בטור של עומאן (כולל בשני קטעים), והוא מן הסתם יוביל את הקבוצה כעת. פלאזה הוא רוכב ותיק ומנוסה, שכנראה ישמש כסוג של מנטור בשטח לסגל הצעיר. עוד החתימה הקבוצה את אלוף הנג"ש הטורקי, אחמט אורקן. הקבוצה ממשיכה בקו ההתקדמות העקבי, ובהחלט מגיע לה כל הכבוד על כך.

אורקן עם אלופי ישראל, רועי גולדשטיין וגיא שגיב.

 

ואי אפשר שלא להתייחס שוב להיסטוריה שסאגאן עשה כאן ביום ראשון. באמת שהכל הלך נגדו השנה. אם אלו היו המתחרים בקלאסיקות, שהעדיפו להפסיד מאשר לראותו מנצח, אם אלו היו השופטים של הטור דה פראנס, שמנעו ממנו היסטוריה אחרת בדמות השוואת שיא הזכיות בחולצה הירוקה, או שזה היה סתם חוסר מזל. גם באליפות הוא נאלץ להתמודד עם נבחרות חזקות בהרבה, ועם מחלה שממנה התאושש לקראת סוף השבוע. אלא שמלבד הכישרון שלו, סאגאן מצוייד גם באינטלגנציית רכיבה יוצאת דופן. במירוץ האליפות הוא היה בלתי מורגש עד לקילומטר האחרון, ונתן לכל יריביו לבזבז את האנרגיות על תקיפות מיותרות (כפי שהם עצמם העידו גם לאחר המירוץ). מי שצפה במירוץ ביורוספורט יכול היה אף לשמוע את הקריינים סוברים בטעות שהוא לא נמצא בקבוצה המובילה. אותה אינטלגנציית רכיבה הייתה זו שבאליפות של השנה שעברה עזרה לו להיות הרוכב האחרון השורד את פיצול הפלוטון, בדרך לזכייה השנייה במיאוץ ההמוני, וזו שעזרה לו לזכות ראש בראש מול מאיצים העדיפים ממנו בהרבה בעבר. לאחר המירוץ, סאגאן הודיע שזהו מירוצו האחרון העונה, ושכעת יקדיש יותר זמן לתינוק העומד להיוולד לו בקרוב. אליפות רביעית ברציפות כנראה לא תהיה לו, זאת כי האליפות הבאה תהיה באינסברוק, בירת חבל טירול, בתוואי המתאים יותר למטפסים. אשר לאליפות הנוכחית, סאגאן ייחס אותה יותר ל"קארמה" מאשר לכישוריו, מצחיק הבנאדם. מה שמראה כנראה, שעם כל האגדות שראינו השנה, לענף הזה יש רק מלך אחד.

 

 

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

    1. מעולה. הפאשלה של הטלויזיה הפכה את כל מה שקרה בארבעת הק"מ האחרונים (בערך מהתקיפה של אלאפיליפ) לפאזל, שרוכבים ניסו להעיד על מה שקרה בהם. רואים גם (ואת זה ראו כבר בטלויזיה) איך סאגאן מהמר נכון על קריסטוף כאיש שצריך לשבת על הגלגל שלו.

  1. תודה רבה.הייתה זו שנה שבה התקדמתי עוד צעד בכיוון .
    לא נראה לי שזה יחליף אצלי את הכדורגל/סל /אתלטיקה או אפילו טניס.
    אבל תחליף לעונת המלפופנים יהיה נחמד

  2. על ארבעה רוכבים דיברה שנת 2017: גרג ואן אברמרט, פטר סאגאן, טום דומולאן וכריסטופר פרום.

    לאוריקה יש שדה מטפסים שלא נופל מזה של סקיי. עכשיו בוא נראה אם הם יכולים גם לבנות היררכיה. חוץ מזה שיש להם בעיה שכל המובילים שלהם נג"שסיטים בינוניים במקרה הטוב.

    לנדה שעשה קונצים בסקיי יעבוד בשביל קינטנה? אשרי המאמין.

  3. מיקל לאנדה, הוא לא טוב מספיק בשביל להוביל קבוצה?
    הייתה (לי לפחות) תחושה שהבעיות בסקיי היו בגלל שהוא הרגיש שהוא יכול לנצח.
    (או שאולי אני פשוט רחוק מלהבין…)

    תודה, פאקו.

  4. לנדה לא הולך לסחוב את קינטאנה. בחיים לא. לא בשביל זה הוא עבר למוביסטאר.

    מירל ניאבה תיכף בן 34 אם זכרוני אינו בוגד בי. הוא הצהיר שהוא בא לחנוך יותר מאשר להוביל. ואגב, בינתיים הוא גם הרוכב החזק ביותר של אוריקה לגראנד טורס.

    מרסל קיטל לא המאיץ הטוב בעולם, גם לא השני, וכנראה שגאוויריה ייקח לו את המקום השלישי שם הוא נמצא בערך.

    רובן פלאזה זו החתמה נוצצת. אמנם קשיש, אך לפני שנתיים זכה בקטע בטור דה פראנס. הספרדי לא קוטל קנים.

    ותודה פאקו. ירבו כמוך בארצנו הקטנטונת!

      1. אני חושב שבקטעי פלטה או קרוב לכך אין על קיטל כיום. אבל אם משקללים גם קטעי מעבר, כולל כאלה המסתיימים במיאוץ המוני, אז סאגאן, דאמאר, מתיוס ועוד טובים יותר.

        1. ואגב, גאביריה הוא מהסגנון של סאגאן/קוואנדיש. מה שהוא עשה בג'ירו גם אם זה לספרינטרים דרג ב' – פנומנלי. ההאצה שלו אחרי שהוא עוזב ישבן של ספרינטר כוח שיצא מוקדם פשוט מופלאה.

      2. לקיטל יש כוח והמון – כנראה החזק ביותר. עם זאת, גם בקטעי פלטה הוא לא הטוב ביותר וזאת מאחר וסאגן או קוואנדיש קטני הגוף ביחס אליו נשענים פחות על הכוח ויותר על האצה.

        לפשט למי שלא בקי (אתה ומתן כנראה בקיאים ממני. כוונתי לשאר), קיטל מול כל ספריטנר אחר, כל אחד במסלול נפרד – קיטל או דמאר יקחו את כולם (טוב, גם קצת מקום לגורילה). אבל ספרינטר טוב זה לא סמיטריילר אלא תחנת כוח מהירה יחד עם המון חכמה ודיוק. לצאת לספרינט רק עם כוח נגד כל העולם שווה לפדל בלי שרשרת, כי חתול כמו קאוונדיש יושב לך על הזנב ונותן פטיש כשעצרת לנשום למאית השניה, וברגע שהוא או סאגאן בכושר רכיבה אין אחד שיכול להאצה שלהם, לתזמון האצה ולמהירות הביצוע.

        קיטל הוא הבריון השכונתי. קוואנדיש וסאגאן ילדים שלמדו קונג-פו

    1. כותב באתר כאן לא מעט, ואני גם לא היחיד. אם תקליק על תגית האופניים שבתחתית הפוסט, תראה את כל הפוסטים בנושא. יש לנו גם מדור יומי הנקרא "אירועי דיומא" בו אנו מלווים בבלוג חי את כל האירועים, לרבות מירוצי אופניים.

  5. תודה דוד ותודה למגיבים .
    אם ולורדה יחזור לעצמו ,השאלה מתי ,בינתיים ההשתתפות במירוץ בסין בוטלה.
    מיקלה נייבה יתן לולורדה כבוד אם סה יחזור לעצמו נאירו מבודד בקבוצה ,בכלל הקבוצה הזו מנוהלת בצורה מוזרה.
    אפשר לכתוב מאמר שלם על מוביסטאר המאמר חייב להתחיל מויקטור סאסטרה,להמשיך לחוזה מריה חימנז פאקו מנצבו ופבלו לאסטראס שכולם הגיעו לקבוצה בעקבות נצחונו של אנחל ארויו ,זה שנתפס על סמים , כדי להבין את הסחפור המורכב של מוביסטאר מהקבוצה הזו היה רק רוכב על אחד קרלוס ,וכל היתר ,כאלו שמפריעים רוב הזמן מבריקים פעם ב…ובעיקר נתפסים כיוצא למיצגי אנחל ארויו שמה הקודם של הקבוצה…

    1. הקבוצה הזו קבוצת נוער מאווילה היא היתה ספק הרוכבים העיקרי לבנסטו , ששינתה שם לאיבלאס בלאריס ואחר כך מוביסטאר .

    2. והשורה התחתונה קבוצה שמנוהלת כמו שכונה…ראו ביתר …
      תמיד נוהלה כך ,ותמיד המובילים בה נלחמו זה בזה ,חוסר שיתוף הפעולה בטור 2005 בין ולורדה למנצבו בקטע בו ניצח ולורדה את באסו ארמסטרונג ומנצבו בסיום הוא דוגמא לניהול הקבוצתי שם.

  6. מעולה תודה!!
    סאגאן פשוט פנומן!! שינוי הקבוצות מעניין מאוד
    אותי מעניין מה יהיה אחרי עזיבתו של קונטאדור אם פנטאנו יוביל גראנד טור מתישהו. רוכב פייטר בטירוף!

  7. תודה דוד, האמת התרגשתי בשביל פטר סאגאן הגדול כמו שציינת הכל הלך לו הפוך, והשידור המוזר הזה שלא ראינו כלום אלא את הסוף ושמענו את השדר האנגלי צועק וחשבנו שאולי אלאליפ הצליח אולי לברוח

    ואז הוא עשה את זה, זה היה רגע של ווינר.

    אבלל המלך הגדול של השנה הזאת זה הקנייתי הלבן השדוף והרזה, קר רוח פייטר ערמומי וג'נטלמן. המלך הוא כרסטופר פרום שזכה בדאבל השנה טור וואלטה, דבר שאתם סיפרתם לי שלא נעשה מעולם.

    1. גיא, אני אנסה להסביר את ההבדל ולמה סאגאן הוא מלך הענף.
      אצל פרום אתה יכול לשבת בנוח וליהנות ממנו כל הדרך לניצחון.
      אצל סאגאן אתה לא יודע אם ינצח, אבל הוא גורם לך כל הזמן לשבת על הקצה של הספה. הוא כ"כ התקפי וכ"כ לא צפוי וכ"כ עגול (גם פרום מאד עגול, אבל הרבגוניות של סאגאן נדירה יותר) שכל פעם שהוא על האופניים זה חוויה. אין אצלו "אני רק אשמור על היריבים שלי היום". הוא תמיד בא לנצח (בתוואי רלוונטי כמובן).
      פרום קילר. רוצח של הענף. הוא יבוא לך מאחורה וייתן לך דקירה בדיוק באבי העורקים. סאגאן יפוצץ את כל הבניין, אפילו אם הוא בפנים.

  8. שאלה לגבי מהירות
    כמה נרשמה הכי בירידה
    המאיצים כמה בסיום
    משום מה הם לא מראים בeurosport את מד המהירות
    תודה בכל אופן על סיקור האופניים

    1. דווקא מראים מדי פעם. בירידות זה תלוי בפרופיל, ובתעוזה של הרוכב. כבר הגיעו למהירויות של 120 קמ"ש (אחד הרוכבים בטור בשנה שעברה הפיץ תמונה מהשעון שלו, לא זוכר מי).
      מבחינת קטעי מיאוץ: אלו בד"כ מגיעים ל-60 קמ"ש בקילומטר האחרון, כשבמטרים האחרונים זה מן הסתם יותר (מניח שאיזור ה-70).

  9. תודה על עונה נהדרת. אחת הטובות שאני זוכר.
    מאד לא ברור לי המהלך של בארגי. אז נכון שהוא עובר לקבוצה ה"ביתית" שלו אבל בגדול זה צעד אחורה.

  10. לחלוטין צעד אחורה. לדעתי היו מספיק קבוצות וורלד טור שהיו שמחות שהוא יוביל אותן. נראה שיש לו יועץ רע מאד. אף אחד לא מבטיח לו הופעה בגראנד טורים במצב הזה.

להגיב על פאקו לבטל

סגירת תפריט