מאנדיי נייט פוטבול, סיקור המחזור ה-2 + פריוויו למשחק מאנדיי נייט / גיא רוזן

 

(בסוגריים – מאזני הקבוצות)

 

בנגלס, סיינטס, ברס, קולטס, ג'טס, בראונס, צ'ארג'רס, ניינרס.
לכולן מאזם 0 – 2.
היסטורית, רק 12% מהקבוצות שמתחילות את העונה עם מאזן 0 – 2 מצליחות להעפיל לפלייאוף.
מה שהכי מצחיק אותי בסטטיסטיקה שלא קשורה לכלום הזו?
הג'טס, הבראונס, הניינרס, והקולטס היו חותמים בעיניים עצומות על 12% סיכוי להעפיל לפלייאוף גם עם היה להם מאזן 2 – 0…

 

סינסנטי בנגלס 9 (0 – 2) – יוסטון טקסנס 13 (1 – 1)
הסטטיסטיקה הכי עצובה של השבוע (אם אתה אוהד סינסנטי) :
הבנגלס הם הקבוצה הראשונה מאז 1939 לפתוח עונה עם 2 משחקי בית ו-0 טאצ'דאונס.

 

טמפה ביי באקנירס 29 (1 – 0) – שיקגו ברס 7 (0 – 2)
לקח לטמפה ביי פחות מרבע להסיר את החלודה (לא שיחקו באמת הרבה זמן בגלל הוריקן אירמה).
מזל שיש את הברס…

 

קרולינה פנתרס 9 (2 – 0) – באפלו בילס 3 (1 – 1)

המשחק המכוער של המחזור.
אין לי אפילו מילה טובה אחת לכתוב על אף אחת מ-2 הקבוצות.
(בעתיד אני שוקל לצרף לפריוויו של משחקי קבוצות אלו אזהרת צפייה…)

 

בולטימור רייבנס 24 (2 – 0) – קליבלנד בראונס 10 (0 – 2)

ג'ו תומאס, התאקל השמאלי של הבראונס, נבחר בדראפט 2007 .
מאז שנבחר, הוא לא החמיץ אפילו משחק אחד!
162 משחקים ברצף, יותר מ-10,000 סנאפס רצופים ללא פציעה!
מי אמר שאין נסים בקליבלנד!

דבר עקבי נוסף בשורות הבראונס –
הקווטרבאק הפותח, קייזר, עזב את המשחק בגלל מיגרנה.
החליף אותו הוגן, קווטרבאק שנה שנייה. כאשר הוגן מסר לטאצ'דאון אחרי שנכנס למשחק,
הוא היה לקווטרבאק השמיני (8!) שמוסר לטאצ'דאון במדי הבראונס מאז תחילת עונת 2015.

הרייבנס. כאשר אומרים רייבנס, קודם כל מתכוונים להגנה.
ב-2 המשחקים הראשונים של העונה 6 שחקנים שונים של הרייבנס השיגו ביחד 8 אינטרספשינס.
(8!)

הרייבנס. בשנתיים האחרונות הרייבנס הם גם חרוז ל-"חוסר מזל".
אתמול שחקן קו ההתקפה, מארשל יאנדה, 6 פעמים פרו בול, נפצע וגמר את העונה.
עכשיו ההגנה יאלצו למצוא הילוך נוסף בשביל שהרייבנס יעפילו השנה לפלייאוף.

 

אינדיאנפוליס קולטס 13 (0 – 2) – אריזונה קארדינלס 16 (1 – 1)
ב- 3 מילים:
יותר מזל משכל.
(16 – 13 לאריזונה אחרי הארכה. בסוף הרבע הראשון הקולטס הובילו 10 – 0)

 

קנזס סיטי צ'יפס 27 (2 – 0) – פילדלפיה איגלס 20 (1 – 1)

קארים האנט. בשבוע שעבר הוא נתן משחק פתיחת עונה, וקריירה, פנמונלי.
השבוע הצ'יפס פגשו את האיגלס – קבוצה עם הגנה נהדרת, שהבינה שהאנט הוא השחקן שצריך לסגור.
האנט סיים את המשחק עם 2 טאצ'דאונס, 81 יארד ריצה, 28 ממסירה.
כיף לראות את הצ'יפס עם עתיד ורוד.

 

ניו אורלינס סיינטס 20 (0 – 21) – ניו אינגלנד פטריוטס 36 (1 – 1)

טום בריידי. בגיל 40 הוא עדיין עושה שיאי קריירה –
לראשונה בקריירה הוא מסיים את הרבע הראשון עם 3 טאצ'דאונס,
רק בפעם השנייה בקריירה הוא מסיים מחצית עם 300+ יארד.

ומה שעוד יותר מדהים?
הוא עשה את זה כאשר ברוסטר רק 3 וייד רסיברים בריאים.
אז מה בריידי עשה?
מסר 20 מ-30 המסירות המוצלחות שלו ל-TE ולראנינג באקס.

 

ג'קסונוויל ג'אגוארס 16 (1 – 1) – טנסי טיטנס 37 (1 – 1)

אין כמו הצהרות בומבסטיות אחרי מחזור אחד בלבד.
כמה היללתי את הגנת ג'קסונוויל אחרי 10 הסאקס שלהם במחזור הקודם.
כמה יצאתי טמבל…
31 נק' הם חטפו במחצית השנייה מול טנסי.
אז האמת?
היא כמעט כמו תמיד – איפה שהוא באמצע.
לא בכל יום הם ישיגו 10 סאקס,
לא בכל יום הם יחטפו 31 נק' במחצית.

 

פיטסבורג סטילרס 26 (2 – 0) – מינסוטה ויקינגס 9 (2 – 0)

ב-AFC צריכים להיות מודאגים.
ביג בן והחברים להתקפת הסטילרס פתחו את העונה כאשר העם משייטים בנינוחות.
לא פלא – ההגנה שלהם עושה עבודה נהדרת.
הסטילרס עם גם התקפה, גם הגנה, וגם המון ניסיון?
קבוצה מפחידה.

 

לוס אנג'לס צ'ארג'רס 17 (0 – 2) – מיאמי דולפינס 19 (1 – 0)

חוסר מזל 2#
משחק נוסף, החמצת שער שדה נוספת שעולה לצ'רג'רס במשחק.
בשבוע שעבר הם החמיצו הזדמנות לקמבאק שהיה שולח את המשחק מול הברונקוס להארכה.
הלילה הם החמיצו הזדמנות לניצחון, כאשר הם החמיצו שער שדה של 41 יארד. אאוץ'.

אנטוניו גייטס תפס את הטאצ'דאון ה-112 בקריירה שלו.
הוא עבר את טוני גונזלס הענק, ותפס את מקומו כטייט אנד עם הכי הרבה טאצ'דאונס,
והוא שישי ברשימת הטאצ'דאונס של כל הזמנים.

 

אוקלנד ריידרס 45 (2 – 0) – ניו יורק ג'טס 20 (0 – 2)

ב-2 מילים:
לא כוחות.
אני חושב שצריך להחליף את הג'טס עם אלאבמה. יהיה מעניין יותר…

 

 

סיאטל סיהוקס 12 (1 – 1) – סן פרנסיסקו פורטיניינרס 9 (0 – 2)

שוב ההתקפה של סיאטל מקרטעת, ומסתבר שההופעה הרעה בלמבאו, לא הייתה מקרית.
מול ההתקפה העגומה של הניינרס (0 טאצ'דאונס מתחילת העונה) זה הספיק.
להמשך?
לא בטוח.

 

דנבר ברונקוס 42 (2 – 0) – דאלאס קאובויז 17 (1 – 1)

הרבה התלוננתי על הגנת הריצה של הברונקוס –
בשנה שעברה, ובפריוויו של פתיחת העונה.
הלילה הם עצרו את יחזקל אליוט, אחד מהראנינג באק הטובים בליגה.
הוא רץ במשחק שלם 8 יארד, ב-9 ניסיונות – פחות מיארד לניסיון ריצה!
לפעמים זה ממש כיף לטעות…

זה היה שיא קריירה שלילי לאליוט.
הקודם?
51 יארד.

מהעבר השני של המגרש, C J אנדרסון נתן עוד משחק נהדר –
הפעם עם 118 יארד ריצה, 36 יארד תפיסה, ו-2 טאצ'דאונס (אחד ריצה, אחד ממסירה).
עוד יותר כיף, זה לראות איך אנדרסון חזר מפציעה.

 

לוס אנג'לס ראמס 20 (1 – 1) – וושינגטון רדסקינס 27 (1 – 1)

הראמס חזרו לבינוניות.
2 נקודות אור היו להם במשחק:
ארון דונלד חזר, והוא היה סביר.
והטייט אנד הרוקי, ג'ראלד אוורט, סיים את המשחק עם 95 יארד, כאשר הוא אולי השחקן היחיד בהתקפת הראמס שתפקד כראוי.
גוף את אוורט נראים כמו סיבה לא רעה לקמצוץ אופטימיות בקרב אוהדי הראמס.

 

אטלנטה פלקונס 34 (2 – 0) – גרין ביי פקרס 23 (1 – 1)

עוד מפגש בין הפלקונס לגרין ביי, עוד ניצחון קל לפלקונס.
אולי ה-"האנגאובר" השנה לא יגיע.

אבל חייבים להודות –
הרגישו את המתח ברבע האחרון בקרב הקהל של הפלקונס –
"לא שוב!"

 

מאנדיי נייט פוטבול:

ניו יורק ג'איינטס (0 – 1) – דטרויט ליאונס (1 – 0)
(03:30 לפנות בוקר, יום שלישי)
מצד אחד כתבתי בפריוויו של פתיחת העונה שאני מאמין בג'איינטס
(בעיקר בהגנה הנהדרת שלהם).
מהצד השני כתבתי את אותו הדבר על הליאונס…
התחזית:
לא לקחתי בחשבון עד כמה איליי מאנינג נראה גרוע.
אני הולך על ניצחון חוץ של הליאונס במשחק עם סקור נמוך.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. איי איזו שחיטה קיבלו הקאובויז אחרי ששיבחתי את ההגנה שלהם. לא ראיתי את המשחק אז קצת לא מובן לי מה הלך שם.

    תגיד, יש איזה קיקר דרום קוריאני קיקר רוקי שעשו ממנו סיפור בתחילת העונה, היה בפודקאסט של סימונס. משחק בצ'ארג'רס או בראמס?
    כי אם הוא החמיץ שתי בעיטות מכריעות ברצף זה פאדיחה רצינית שיכולה לגמור קריירה מבחינת ביטחון של רוקי.

      1. מה שכתבתי לא ברור –
        פעמיים החמיץ בעיטה עם הבאזר.

        סך הכל ב-2 משחקים יש לו 1 מ-4,
        אבל כל הבעיטות מ-40+ יארד.

          1. יונגהו קו.

            עוד לא שרוף, השחקן.
            במשחק נגד הברונקוס,
            ממש לפני הבאזר, הוא הכניס את ניסיון הבעיטה הראשון שלו,
            אבל מאמן הברונקוס לקח פסק זמן ברגע האחרון (טקטיקה ידועה בשביל "להקפיא" את הבועט).
            את הניסיון השני שלו, הגנת הברונקוס חסמה (קצת שונה מהחמצה)

            אין ספק שלקראת ההמשך יש עליו הרבה לחץ.

          2. כנראה שהתקופה שלו כבועט לא תימשך עוד הרבה זמן, נשארה לו עוד פסילה אחת (בשלבי הכרעת משחק) לדעתי.

            מה שכן לא בדקתי מספרים אבל הצ'ארג'רס מפסידים כמות מוגזמת של משחקים בפחות מפוזשן ב3-4 שנים האחרונות, כל הפסד שלהם זה שברון לב לאוהדים ויותר לוזרי מקודמו.

      1. נראה טוב אתמול. אבל אני מסרב להתלהב. עדיין עשה גם כמה שטויות שיכלו לעלות במומנטום ואני רוצה לראות אותו מתפקד מול לחץ.

  2. אצלנו שמחה וששון עם שתי הקבוצות 'הביתיות' אטלנטה ושרלוט (ישנם בגרינוויל מאות אם לא אלפי בעלי כרטיסים עונתיים לשתי הקבוצות) שהן 0-2. אצל הפנתרס זאת היתה ההגנה שניצחה את המשחק נגד הבילס.
    \מה עוד ניתן לומר על בריידי?

    1. אני לא יודע כמה סיבות לשמחה יש בקרוליינה איך שהם נראו אתמול. מה גם שאולסן, המטרה החביבה על ניוטון והיחידה שהוא סומך עליה, ייעדר חצי עונה.

      1. גם הוא היה "איש ברזל" –
        מאז שהחמיץ 2 משחקים אי אז בעונת הרוקי שלו (2007),
        הוא לא החמיץ משחק נוסף.
        9 עונות של 16 משחקים בעונה + 8 משחקי פליאוף,
        עד לפציעה אתמול.

  3. ולי קשה להאמין ששבן רות'ליסברגר עדיין חופר ובועט, כשהוא 23 מ-35 ל243 יארדס ושני ט.ד בחצי הראשון. הוא בקושי מסוגל ללכת, עד שהוא עולה על המגרש.

  4. ובינתיים בסופ"ש ברוגבי האול-בלאקס מחצו את הספרינגבוקס 57:0.
    תוצאה פשוט מטורפת במונחי רוגבי של מפגש בין שתי נבחרות בין הטובות בעולם.

  5. זה של דטרויט.
    הג'איינטס נראים לא מחוברים בהתקפה –
    מארשל עדיין לא הגיע, בקהאם משמיט כדורים, איליי –
    הוא נראה בעיקר מתוסכל.

    הליאונס, להבדיל,
    הם הגיעו מכנים למשחק.
    הם רצים המון, למרות שמולם הגנה מהטובות בליגה נגד ריצה –
    וזה משתלם.
    0 טעויות של סטאפורד, וניצחון חוץ מרשים בניו יורק.

    1. בשנה שעברה דטרויט היו 13 בליגה בנק' בספיגת נק' (לא רע בכלל),
      והשנה הם השתפרו.
      אני חושב שיש להם הגנה טופ 10.

      לא שזה תירוץ משכנע לתצוגה האומללה של הג'איינטס.
      בקהאם לא מצליח להפסיק לשמוט את הפוטבול,
      ומארשל כנראה עדיין חושב שהג'איינטס הם "הרעים…"
      שלא לדבר על קו ההתקפה שאפשר 5 סאקס על איליי.

      1. ההגנה לא יכולה למנוע סאקים כשמנינג עומד עם הכדור משך שניות ארוכות מאד, ואז ממשיך לעמוד, ולא יודע מה להחליט

  6. הבועט של לוס אנגלס הציל את מאמן מיאמי, בזכות ההחמצה שלו אף אחד לא מדבר על הטיים אאוט שהוא לקח 10 שניות לסיום אשר איפשרו בכלל את הבעיטה.

    1. ממה שאני הבנתי הוא לא רצה שיעשו ספייק עם שנייה על השעון אז לקח טיים אאוט עם עשר שניות. לא חכם במיוחד אבל גם לא מה שעושים מזה

  7. ראיתי את המשחק LA היו מבולבלים , לא היו במערך לעשות ספייק הם היו בבלאגן מוחלט ויכול להיות שהם באמת היו מספיקים לעשות ספייק למה לא לתת להם את האפשרות לפשל…

  8. הריקוד של לינץ׳ היה מדהים, לדעתי עם כל שבוע שעובר אוקלנד נכנסים לשנת אליפות והרבה בזכות לינץ׳ והאווירה שהוא נותן לקבוצה ולקהל.

    עוד משהו מצחיק שקאר(הולך להיות הקיובי הטוב בליגה) וההתקפה שלו עשו, כשהם בקו לטאצדאון והם לא נותנים את הכדור ללינץ הם קוראים למהלך סיאטל.

    לאוקלנד יש השנה משחק ריצה מעולה, והם משחקים כולם בטירוף, הייתי מהמר על אוקלנד כרגע כקבוצה הכי טובה בליגה.

    1. יש עדיין סימני שאלה בקשר להגנה שלהם –
      אבל אין ספק שאם הם בריאים (וזה תנאי נכון לכל קבוצות הליגה),
      הם אחת מהקבוצות החזקות בליגה.

      ודרק קאר. איך שהוא הופך לאחד הקווטרבאקים היציבים והיעילים בליגה.
      75% מסירה, 8.2 יארד למסירה, ניהול משחק ללא דופי.

      (עכשיו אחרי הניחוס שלי, בשבוע הבא יהיו לו 3 אינטרספשינס…)

  9. אילי מנינג גרוע. ממש עומד חסר מושג ולא מסוגל להחליט מה לעשות, ועומד שם כמו עמוד חשמל עד שמגיעים אליו והוא שוב נישכב בעצמו כדי שחס וחלילה לא יעשו עליו סאק.. לדעתי חובה להחליפו עכשיו, ומיד. ממש לא האמנתי כשראיתי את חוסר האונים שלו. הקהל של ניו יורק לא ייקח זאת בקלות. הם רוצים קבוצת פוטבול, ובגלל מנינג אין להם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט