Is that a tank in your pocket? / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור מיי ווסט זה אקדח

ניגש ישר לשאלה המרכזית: האם אטלנטה נכנסה לטנקינג?

להזכירכם, בשתי העונות האחרונות ויתרה, החליפה, איבדה אטלנטה את רובו המוחלט של הסגל הבכיר, מחקה לחלוטין חמישייה שלקחה את המקום הראשון במזרח, והחליפה אותה בדניס שרודר ולהקת הקצב, שרובה נאספה ממחילות הסאבוויי.

אז האם קואץ'/פרזידנט באד אחראי? מסתבר שלא לגמרי, מאחר ובודנהולצר, בניגוד לדברים שקראתם כאן השבוע, הוא כרגע מאמן בלבד, ולצידו בצוות המקצועי ווס ווילקוקס, הGM לשעבר, שהפך ליועץ לבעלים, המיליארדר (בשווי אישי של 1.7 מיליארד) טוני רסלר. רסלר הוא המייסד של חברת ההשקעות ארס, שאחראית על כספי השקעות בסך 94 מיליארד דולר. הוא השתלט על ההוקס לפני שנתיים, לאחר חשיפת המייל הגזעני של הבעלים הקודם, ברוס לווינסון, ובעקבות כך משיכת ידיו מהקבוצה, בלחץ הליגה. אגב, עוד לפני כן התחרתה ארס, בראשות רסלר, על רכישת הקליפרס מגזען אחר, דונלד סטרלינג.

טוני רסלר, הבעלים החדש של אטלנטה. גם הסמל והמדים השתנו
יצחק אחרון? רסלר.

ולמה כל זה רלוונטי בעצם? בעיקר כדי להגיד שהבעלות הנוכחית של ההוקס אינה מונעת ע"י סנטימנטים, חיפוש אחר יצירת קבוצה תחרותית למען דה סיטי אוף אטלנטה, ובטח לא למען טיפוח צעירים. הבעלות הנוכחית של ההוקס רואה את הקבוצה כנכס שאמור להפוך למניב. הדרך היחידה של קבוצה להפוך לנכס מניב היא להיות תחרותית. וכדי להיות תחרותית, אטלנטה חייבת להשתפר.

כלומר, אפשר להניח שהמטרה מאחורי תהליך החורבן שעובר על אטלנטה בשנתיים האחרונות הוא יצירת קבוצה תחרותית בטווח הנראה לעין.

אבל איך? מה ההיגיון מאחורי השיגעון? האם למישהו כאן יש רעיון?

בואו נשמע איך הייתם מפיחים חזרה רוחות של תקווה בג'ורג'יה.

 

לסיום ידידיי, מהמיטב של האישה המופלאה שאחראית על המקור למשפט בכותרת, מיי ווסט.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. כן, הם עושים טנקינג. לא מנסים להפסיד אבל מוותרים על נכסים נוכחיים בשביל עתידיים וזה טנקינג. יש שם כמה כישרונות צעירים לא רעים שאני מקווה שיתפתחו השנה, בעיקר טאורן פרינס שהיה מעולה בפלייאוף ואחד השחקנים הכי טובים בחדירה לסל בליגה וג'ון קולינס. סחתיין על פוסט שני מעולה ביומיים.

  2. מה שאני לא מבין זה איך הם הצליחו לאבד את כל החמישייה בשביל כלום. אם זה ניסיון לטנקינג הוא נראה ממש כושל

      1. לא יודע מה קובע מי ראוי
        אני חושב שבודנהולצר לא ייתן לעסק להתפרק
        המזרח חלש מאוד גם ככה ויש להוקס לגסי של קבוצת מרכז טבלה טיפוסית
        נראה שהם לא טובים בלנצח יותר מידיי וגם לא בלהפסיד

  3. טוב הנה דעתי לגבי הטנקינג בכלל ואטלנטה בפרט.
    כל קבוצה נתקלת במעגל בנייה ופירוק. (חלקן, כמו הניקס נתקעות בשלב הפירוק).
    יש קבוצות בדרך למעלה ויש קבוצות בדרך למטה. (ויש את הניקס).
    כשקבוצה נתקלת בקיר, הן מבחינת שכר, הן מבחינת גיל שחקנים שבה היא אומרת "מה עושים מכאן?" היא יכולה לעשות כמה דברים.
    1) להשתחרר מכל החוזים היקרים והשחקנים הוותיקים שלא ילוו את התהליך קדימה.
    2) להשקיע בנכסים צעירים וזולים ולבחור אבני בניין שעליהן יסתמכו בעתיד בידיעה שיבנו דרך הדראפט ומציאות בעתיד.
    3) להתעלל בכוכב הכי גדול שלה, לא לשחרר אותו, להשקיע בצעירים ואז לשלם סכומים מופרכים לשנים ארוכות לשחקנים בינוניים שאותם זרקו כשהיו צעירים מבטיחים.

    1. leave the Knicks alone.

      אותי מעצבן שאין תחלופה הדרגתית. שההיגיון האוטומטי של קבוצות מייצר תהליך של שנים טובות ושנים שחונות, במקום להחליף בהדרגה ולשמר סגל תחרותי לאורך זמן.
      זו הסיבה שאני אוהב את מה שאיינג' מייצר בבוסטון.
      באטלנטה מה שקורה זה פשוט עוול לאוהדים.

      1. מה שקרה באטלנטה מאוד פשוט.
        לפני שנתיים אם אני לא טועה היו הקבוצה הטובה במזרח, או טופ 3.
        הורפורד עזב, ניסו להביא את הווארד לראות אם אפשר לסחוב עוד כמה שנים בטופ. הטעות לדעתי שלא עשו טרייד על מילסאפ שנה שעברה אבל זו הטעות היחידה.
        ברגע שראו שזהו, נגמר הסיפור שלחו את כולם הביתה ומתחילים מחדש.
        לעשות בנייה הדרגתית זה הרבה יותר קשה וצריך הרבה מזל. סטטיסטית הבנייה דרך הדראפט היא הרבה יותר בטוחה. בקבוצות עם ניהול נכון זו בנייה קצרה לשנה שנתיים. אני מאמין שאטלנטה עושה בדיוק את זה. מתחזקת בכשרונות צעירים לשנה שנתיים ואז תחזור לטופ בעזרת הבאת כוכב אם בטרייד מוצלח או פיתוי כלכלי.
        כרגע עובדים על היסודות, אבל בשביל זה צריך להוריד את הגג.
        לא ראיתי באטלנטה שום טעות פטאלית, אם בניהול מערכתי ואם בחוזים שערורתיים שיפריעו לבנייה.

      2. ההחלפה באטלנטה מאוד הדרגתית. בוא נסתכל על השנים האחרונות:

        2015 – גמר מזרח
        2016 – סיבוב שני
        2017 – סיבוב ראשון
        2018 – תחתית

        במקום שנה של מאבק על הפלייאוף שלא יביא לכלום הלכו על שנה של בנייה מחדש. בשנה אחריה דניס שרודר, לוקה דונצ'יץ'/ביגלי ג'וניור, טאורן פרינס וג'ון קולינס לא שווים מאבק על הפלייאוף במזרח?

    1. נכון, בגלל זה סילבר מעביר עכשיו שינויים בשיטת הלוטרי.
      כרגיל זה תלוי למה אתה קורא טנקינג וברמת ההנהלה ומה שהיא עושה עם סגל השחקנים זה בהחלט קורה.

      1. השינוי הזה בא להתמודד עם מצבי קיצון שבהם קבוצות ינסו להיות ממש גרועות בכוונה כי הם ממש חייבים להיות ה-כ-י גרועים. או שקבוצות יחליטו להשבית את עצמן למשך העונה סטייל פיניקס או אל איי שנה שעברה.
        מצב כמו של אטלנטה זה ריבילדינג קלאסי. לא רואה כאן איזה חציית גבול ספורטיבי, בטח כשעדיין יש תמריץ להיות גרוע על פני להיות בינוני.

          1. כן, סבור להניח שזה העלה דגלי אזהרה, אבל זה שינוי מינורי ומתבקש גם ככה.
            עדיין מעודד להיות חלשים על פני בינוניים, רק שאם אתה כבר חלש שלא תהיה מוטיבציה להיות ה-כ-י חלש כמו שהשיטה הנוכחית מכוונת.

          2. זה ממש לא שינוי מינורי מבחינת האחוזים. זה יהפוך את הטאנקינג להרבה פחות משתלם. בעוד כמה שנים הקבוצות החלשות יתלוננו שוב על זה שאין מנגנון שיאפשר להם להשתפר (אני מניח כאן שהשינוי המדובר יהיה רלבנטי גם לבחירות האחרות שמוגרלות).

          3. לא נכון. עדיין ממש משתלם להיות גרוע.
            היתה שיחה מעניינת בין הווארד בק לדריל מורי לפני שבוע בערך בדיוק על הנושא הזה. ממש שווה להקשיב.
            http://bleacherreport.com/articles/2705505-the-full-48-podcast-rockets-gm-daryl-morey-on-free-agency-nba-rule-changes
            בגדול עדיין ל4 האחרונות יהיה אחוז גדול משמעותית לבחירת לוטרי, פשוט סיכוי זהה. כך לא יצא מצב שממש יהיה כאן מירוץ לתחתית כדי להיות גרועים בצורה קיצונית כדי למקסם סיכויים ללוטרי.
            יחד עם זה להיות גרוע עדיין יהיה המצב האידיאלי לקבוצה בריבילד.
            עלה הטיעון שציינת לגבי המאבק על הפלייאוף ואיך זה יגרום לקבוצות להעדיף לוותר על פלייאוף כי זה יגדיל את הסיכויים שלהם לבחירה גבוהה.
            מורי טען כי זה נכון, אבל לפחות יש כאן טרייד אוף הוגן. בשביל קבוצה להגיע לפלייאוף זה הישג משמעותי, גם אם במה שנקרא "מסורת" וגם מבחינה כלכלית עלייה לפלייאוף שווה הרבה כסף.
            אם קבוצה תעדיף לוותר על פלייאוף בשביל הסיכוי השולי לקבל בחירה גבוהה, היא לפחות תצטרך לחשוב על זה הרבה מאוד.
            אני אישית חושב שהרפורמה הזו היא תיקון מאוד מינורי לשיטה בעייתית שמעודדת חולשה.

          4. האחוזים עדיין יהיו לטובת הקבוצות הגרועות אבל יהיו רחוקים מלהטיח להם את הבחירות הגבוהות. 14% לכל אחת מהשלוש משאיר כמעט 60% לכל השאר אם אותו שיטוח יקרה גם בסיכויים לבחירות 2-3 ו-4 שעכשיו תתווסף לקבוצות שיסיימו מחוץ לפלייאוף יהיה סיכוי הרבה יותר גבוה מבעבר להתקדם במעלה הדראפט.
            לקבוצות בשלושת המקומות האחרונים היה בין 65% ל-50% לזכות באחת משלשו הבחירות הראשונות כעת זה הולך להיות בסביבות 40% עד 25%. זה שינוי מאד משמעותי.
            הפודקאסט שהכנסת הוא מהפלייאוף.

          5. כרגיל מדבר לעניין ה-GM שלכם. הוא אמר בדיוק מה שאני אמרתי שזה הרבה יותר דומה לשיטת הלוטרי המקורית.

  4. אני מבין את העמדה של אפלטון, ואת הירידה הזמנית הטבעית במסגרת מחזוריות נורמלית של חיים של קבוצה, אבל מרגיש לי שבעלי קבוצות מותחים את העניין יותר מדי, על חשבון האוהדים.
    שנתיים שלוש של קבוצה לא אטרקטיבית ולא תחרותית זה המון זמן, בעיקר כשהקבוצה משדרת שהשלב הזה מכוון.

    1. הבעיה במקרה הזה היא בשיטה, ולא נראה לי שיעיזו לשנות אותה בצורה מהותית, גם אם הצעדים האחרונים של הליגה הם צעדים חיוביים (גם שינוי בשיטת הדראפט, בעיקר פיזור האחוזים בלוטרי, וגם האיסור על מנוחת שחקנים שהולכים לשים עליו דגש).

        1. אני איתך דובי. אני חושב שמערכת שמעודדת חולשה היא מערכת בעייתית, בטח בספורט.
          אבל מה האלטרנטיבה?
          נגיד לתת אחוזים זהים לכולם לבחירה ה-1? או רק לאלו שלא עולות לפלייאוף? לחלק את האחוזים בצורה אחרת? פלייאוף תחתון על בחירת דראפט?
          בכל שיטה יהיו תלונות, בטח לקבוצות הקטנות מערים פחות מושכות ושוק קטן.
          ההסכמה שבשתיקה אומרת שאוהדים מוכנים לספוג שנים בודדות של להיות בתחתית כדי "לצבור כוחות".
          קבוצה בניהול נכון לא צריכה יותר מעונה או שתיים "מסריחות".
          יש קבוצות שהבעלים לא מאפשר להם לעשות כזה דבר, ואני חושב שצריך למצוא דרך לתמרץ קבוצות שנמצאות בצמרת למשך שנים, מבלי השלב הזה של to bottom out. נגיד קבוצה שעולה לפלייאוף 10 שנים ברציפות או משהו בסגנון הזה, תקבל איזה בונוס שממש שווה את.ההשקעה העצומה.
          אבל למען האמת לא מצליח למצוא תמריץ ראוי. אולי תוכל לחשוב על משהו.

  5. לפתרון קוראים סן אנטוניו ספרס. לא בהכרח חומר לאליפות בכל שנה אבל פרנצ'ייז מנצח תחרותי ומניב כבר 20 שנה ברצף

כתיבת תגובה

סגירת תפריט