העמדה הטובה בעולם / הגולש אורי ספיר

נתחיל בשאלה פשוטה: מי הוא שחקן הכדורגל הטוב בעולם? מסי או רונאלדו? או אולי ניימאר?  מה שבטוח הוא שהתשובה היא לא ג'יאנלואיג'י בופון או סרחיו ראמוס. בכתבה זו אנסה למצוא סיבות לכך וגם לנתון הבא:

  • כמות הפעמים ששחקן התקפה היה מועמד לזכייה בכדור הזהב של פיפא: 47 מתוכן 14 זכיות.
  • כמות הפעמים שקשר היה מועמד: 24 מתוכן 9 זכיות.
  • כמות הפעמים שבלם היה מועמד: 2 מתוכן 2 זכיות.
  • כמות הפעמים ששוער היה מועמד: 2 מתוכן 0 זכיות.
  • כמות הפעמים שמגן היה מועמד: 2 מתוכם 0 זכיות.

לא צריך להיות חכם גדול כדי לראות ששחקני התקפה זוכים ברוב המוחץ של הקולות. אבל לפני שמתחיל שלב ההסברים צריך להגיע שלב ההוכחות, הרי מה אם שחקני ההתקפה באמת עדיפים על שחקני ההגנה?

(עוד שחקן התקפה מחזיק בכדור הזהב)

 

כריסטיאנו רונאלדו הוא אלוהי, אין עוררין על כך שהוא לפחות השחקן השני בטיבו בעולם. ובכל זאת אל אף היכולת הפנומנלית שלו, לרוב רונאלדו מפספס. כן, כן, שמעתם נכון, בין אם בגלל החלטה רעה או מצב רע לבעיטה ובין אם מדובר בסתם פספוס, ההגנה או השוער או שניהם יחדיו מצליחים לגבור על רונאלדו וחבורתו ב40% מהבעיטות שלו. כמובן שאני לא מצפה שחלוץ יצליח להכניס מעל ל40% מהבעיטות לשער. הרי זה נתון מטורף, כמעט ולא אפשרי להכניס לשער אחוז כל כך גבוהה של בעיטות. ובכל זאת הנתון הזה בהחלט מוכיח שההגנה נותנת עבודה.

שלישיית ה- MSN של ברצלונה בעטה בממוצע כ-11 פעמים למשחק (ביחד). כלומר, בדרך כלל ההגנה מצליחה לעצור את ההתקפה עוד לפני שהצליחה בכלל להגיע לעמדת בעיטה. אין ספק שמדובר בעבודה לא-רעה של ההגנה שמצליחה לעצור שלושה מתקיפים.

לואיס סוארס, מלך השערים של הליגה הספרדית בעונה שעברה, הכניס 40 גולים, מתוכם רק שניים כאשר הוא מתחיל מחוץ לרחבה, וברוב השערים מדובר בשער מנגיעה אחת או שתיים. כשהשחקן מקבל כדור קרוב לרחבה (כמעט כל השערים שלו), הרי בהבקעת השער היה לו רק חלק קטן מהעשייה, ואת רוב רובו עשו הקשרים והחלוצים האחרים. לכן אני טוען שכמות ההערכה שנותנים למבקיע השער היא בהחלט מוגזמת, ושהקרדיט על מרבית הגולים מגיע דווקא לאלו שהביאו את הבועט לעמדה נוחה.

(מסי, סוארז וניימאר. רק 11 בעיטות למשחק)

ובכן, להביא הוכחות היה החלק הקל, עכשיו הגיע החלק הקשה: הסיבות.

נסו להיזכר לרגע במשחקים הגדולים בהיסטוריה, משחקים שתספרו עליהם לנכדיכם. האם מדובר בגמר ליגת האלופות של 2006 בו אינטר "החנתה את האוטובוס ברחבה"? בוודאי שלא! בראשכם בוודאי מקפצים להם באושר הקאמבק מרובה השערים של ליברפול נגד מילאן ועוד משחקים שופעי שערים מרגשים. הגיבורים שלכם הם אלו שהפקיעו גול בדקה ה91, הם אלו שהבקיעו שלושה שערים במשחק אחד והשפילו עד אפר את הקבוצה היריבה, גיבורינו האמיצים שנכנסו לתוך רחבה מלאה בבלמים אלימים והצליחו לסחוט פנדל שהציל את המשחק.

כמובן שכשם שקל להעריך את הגיבורים המתקיפים את השער, כך קשה להעריך את המגנים. לדוגמה, בכל משחק של ברצלונה נמצא בלם שצריך לשמור את מסי, במידה והשומר יצליח למנוע ממסי להתבטא, האם הוא יזכה בתהילת עולם?

במקרה הטוב הפרשנים ישבחו אותו מעט בסוף המשחק, אפילו אם לפני המשחק דובר רק על כמה שמסי הוא בלתי ניתן לעצירה. לעומת זאת במידה ומסי יכניס שלושער באותו משחק, האם יהיה עיתון אחד שמכבד את עצמו שהכותרת שלו לא תהיה: "מסי ניצח את ריאל/אתלטיקו/סביליה" וכו'? הרי אי אפשר להתעלם מהתוצאה, מסי ניצח מסי שינה את לוח התוצאות! מסי הפך את המשחק.

המקסימום שהבלם יכול להגיע אליו הוא: "ראמוס הצליח להשאיר את המשחק על 0-0" או "ראמוס מנע ממסי לנצח" ואלו הן כותרות משעממות ולא נוצצות. הבלם לא משנה את לוח התוצאות ולכן העניין בו קטן.

המטרה בכדורגל הרי היא להבקיע שערים, החלום של כל ילד הוא להבקיע שער בגמר ליגת האלופות. כי המבקיעים הם אלו שנכנסים לטופ 10, הם אלו שמגשימים את חזון המשחק, שמשנים את לוח התוצאות ושהופכים את לב האוהדים.

הבלם הוא בעל פוטנציאל גדול להיות שנוא. ג'רארד פיקה לדוגמה, הוא אחד משחקני הכדורגל השנואים בספרד בגלל הצלילות הרבות שלו שיכולות לפצוע את המתקיפים הגיבורים. אף אחד לא רואה בפיקה גיבור בגלל הצלילות המסוכנות שלו, אף אחד לא משייך את זה לתכונות יפות שאולי הוא פועל מתוכן כמו הקרבה. קשה לפיקה לעשות הגנה טובה ולצאת יפה, אם הוא ייתן מרחב יכעסו עליו שהוא רך, במידה והוא יכנס חזק ישנאו אותו כי הוא מסכן את יריביו, ואף אחד לא רוצה להיות זה שהשבית את ניימאר לשלושה חודשים, זה שבגללו ברזיל עפו מהמונדיאל.

(אף אחד לא רוצה להיות האחד שדופק לברזיל את המונדיאל)

לסיכום אומר שההתקפה היא פשוט העמדה הנוצצת ביותר במגרש. המהלכים יפים יותר, התוצאה משתנה בזכותה, והאגדות והקאמבקים המופלאים נוצרים הודות להגנה חלשה והתקפה חזקה. ולכן הגיוני – גם אם מצער – שאנשים יעריכו את רונאלדו יותר מאת ראמוס אף על פי שאי אפשר להשוות ביניהם.

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. אוי ואבוי, מה השיקוץ הזה עושה כאן? חשבתי שכדורגל הוגבל לתחומי הפוסטים של גילור. אל תתנו לו לצאת משליטה!!

      1. ברור.
        הספורט הזה השתלט על כל חלקה בכל אתר ספורט בעברית.
        האתר הזה הוא נווה מדבר בודד בתוך צונאמי של גועלרגל.
        הסיבה היחידה שנכנסתי והתמכרתי לאתר הזה מלכתחילה.
        אם ניתן לשיקוץ להשתולל ללא שליטה, תראה ש90% מהפוסטים יהיו על התועבה הזאת מבלי שנרגיש.

        1. אפלטון, אל תתאג. אני ידוע בתור בעל ועורך שלא מתערב יותר מדי, אבל למרות שאני אוהב כדורגל, אתן לאתרים אחרים לכסותו. כאן הוא אף פעם לא יתפוס יותר מ-10% מקסימום כי הבעל והעורך "השקט" יודע מתי – ואיך – להתערב.

        2. Amen!

          הסבר מבליצ׳ר לבחירה החליל מאק על פני jj המוביל הלכה בסאקס:

          OK, this is right about the point where someone will storm off to the comments section to berate us (by which I mean me) for J.J. Watt not getting a single vote for most sacks.

          Here’s the thing—I originally cast my vote for Watt, who if healthy could easily lead the NFL in that category. But I switched my vote to Khalil Mack to avoid a tie, because ties are horrible and awful and un-American.

          We aren’t savages. This isn’t soccer.

    1. אני מאוד אוהב את האתר ובתחום הNBA אין לי כל כך מה לתרום… לכן מדי פעם אני מעלה פוסט על נושא אקראי. (מאז הפוסטרים שלי כרגע:
      5 כדורסל ישראלי
      2 אולטימייט פריסבי
      3 אחר
      1 כדורגל)

  2. פוסט מעולה. יש הרבה הגיון בדבריך. אגב ב2006 זכה בכדור הזהב פאביו קנאברו בלם איטליה וריאל מדריד ומאז פעמים בודדות ניתן כבוד ראוי לשחקני הגנה (בופון. נוייר. ראמוס) בעיקר לאחר מונדיאלים וטורנירים עם הנבחרת.

  3. מתוך הספר "כדורגל באור ובצל" של אדוארדו גלאנו, בחלק על השוער:
    "He doesn't score goals, he's there to keep them from being scored. The goal
    is soccer's fiesta: the striker sparks delight and the goalkeeper, a wet
    blanket, snuffs it out."

    1. ספר נפלא. אאל"ט קראתי אותו במהלך השירות באיו"ש. והשורה הקבועה על קאסטרו הצחיקה אותי בכל פעם מחדש.

  4. יופי של פוסט
    פיקה היה ילד קטן לעומת יחיאל אבן צור הקסחחחחן. כמה כרטיסים אדומים זה קיבל אבל מצד שני לכל החלוצים רעדו הרגליים כשהוא היה בסביבה 🙂
    רונאלדו ענק עוד מימי מנצ'סטר העליזים ואני חושב שיש מצב שיהיו לו גביעי אירופה יותר מלשאר השחקנים. מסי עדיין עם אחד יותר ממנו אבל כולם בברצלונה. לראול ורונאלדו 3 גביעי אירופה, כל אחד בתקופה אחרת. רונאלדו הוא בעצם התחליף של ראול ויותר טוב ממנו. אח ראול ראול. בראבו…

  5. פוסט מצוין :
    ראשית הערה לאפלטון .
    א. איני מבין את הביקורת הרי גם בכדורסל לא תמיד אתה קורא את כולם (נכון ? ) אז מקסימום מדלגים וממשיכים הלאה.

    ב. כשכותבים כאן על כדורגל עושים זאת מזוויות מעניינות הרבה יותר מהקריאה הריכלותית הממוצעת באתרים אחרים.

    לגוף עניין המאמר .
    אין מה לעשות מטרת המשחק להבקיע ברירת המחדל של המשחק (כמו ביתר הענפים ) היא 0-0 מי שיודע לשנות את ברירת המחדל הזו הוא המועמד ..נכון שבמקרה קיצון גם שחקני הגנה יכולים לזכות כך חשבתי שראוי להיות עם קסיאס 2010 ששמר על שער נקי 4 משחקי נוק אוט ..לפעמים הבלם מביא לשינוי טקטי מהותי כמו שקרה עם הקייזר או בדור מאוחר יותר עם זאמר .
    אך ככלל האיש היצירתי הוא האיש להיבחר .

    1. אהרון אני קורא כל פוסט באתר. גם משתדל להגיב לכולם.
      כמובן שגם התגובה שלי היתה בהומור.
      אבל-
      אני חושב שיש מספיק אתרים שמדברים על כדורגל מכל זווית אפשרית. יש לכדורגל נטייה להשתלט על השיח ולא הייתי רוצה לראות את זה כאן.
      כל עוד זה במינונים נמוכים אני עוד יכול לסבול את זה, אבל אם אני אתחיל לראות מה שקרה בדה באזר למשל. אז אני אחפש לי אתר אחר.
      יש לאתר הזה אופי ונופך ייחודי שחשוב שישמר.
      חשוב מאוד לשמור את זה אתר כדורסל קודם כל, בדגש על nba, אחר כך ספורט אמריקאי וענפים יותר איזוטרים, מדי פעם קצת פוסטים פוליטיים (ממש מדי פעם) ובסוף בסוף כדורגל, קצת אחרי זריקת גללי עיזים למרחק. זו דעתי לפחות.

      1. אפלטון קודם כל אני שמח שאתה קורא הכל ..ככה מובטח לי לפחות קורא אחד….אני כותב משך שנים מאמר כדורגל תקופתי אני משתדל מאד לכתוב דברים שאני חושב שלא מופיעים באתרים אחרים.
        גם מה שמתן כותב (המדרגה למשל ) ייחודי ואין בנמצא .

  6. איזה טהרן אתה אפלטון!
    בטח שאפשר לדון פה על כדורגל, והחשש שלך הוא חשש שוא, כי עכברי כדורסל כמונו לא יכולים לתת לדבר כזה לקרות.

          1. תכניסו את הכדורגל לביתכם. תאהבו אותו. תרגישו שגמר ליגת האלופות, או גמר המונדיאל, הם בני בית אהובים בדיוק כמו הסופרבול או הוורלד סירייס.
            ציטטתי למעלה את גלאנו. ב-2010 הוא סיפר שבתחילת המונדיאל הוא שם על דלת ביתו שלט "אין כניסה. כדורגל". חודש אחרי הוא יצא מהבית וכבר התחילו הרגשות הנוסטלגיים למה שהרגע נגמר.
            כשבארצות הברית יתחילו להרגיש ככה לגבי כדורגל, אולי אז מישהו מהמפיקים הגדולים יסכים לתת גרינלייט לסרט גדול על כדורגל. גם לא בטוח, כי אין להם מספיק הבטחות שסרט כדורגל יכול להצליח.

  7. עוד עשרה ימים יום הדין, גורו לכם מדברי המוסר של ישעיהו ליבוביץ –

    "אם הסתכלת היום בטלוויזיה בטירוף הכדורגל – ב-20.000 הצופים היוצאים מכליהם מתוך התרגשות והתפעלות על 22 חוליגנים הבועטים בכדור; אם התבוננת בפרצופו של הדור הצעיר הזה, אשר הבעיטות הללו וההשתתפות הרגשית בהן נעשו תוכן חייהם הרוחניים ומוקד התעניינותם; אם שמת לב לציבור הסטודנטים שלנו, אשר ליבם של רובם של בניו יוצאת לטורי הכדורגל בעיתון היומי ולטורי הרכילות בשבועון המצויר, אם ראית כל אלה – אז ראית אחדים מסימני ההתנוונות של חברתנו… חברה זו, שנטשה את תכני היהדות, אין לה בעולמה אלא שני קניינים: 'המדינה' – מזה, ורדיפה בלתי מרוסנת אחרי העלאת רמת־החיים על־ידי כספים הבאים מן החוץ – מזה, תוך הסחת־הדעת מכל הבעיות הגדולות של האדם (ושל האדם היהודי בפרט), של החברה ושל העם. את צרכיה הרוחניים והנפשיים של חברה זו מספק חיקוי עלוב של תכני העולם המערבי – וזאת דווקא בצורה קריקטוריסטית: התבהמות על־ידי בידור וספורט, התבהמות על־ידי זימה ופורנוגרפיה, והתבהמות על־ידי שכרון הלאומנות ותהילת הגבורה המלחמתית."

  8. לא לגמרי הבנתי אץ המסקנה. היתה קצת סתירה (הבנצי שמכוונת) בין הרישא לסיפא. אני מסכים עם הסיפא. טרם הצליחו לשכנע אותי שמסי, מראדונה, פלה או זידאן יותר גדולים ממאלדיני, בקנבאוור או בופון.

  9. כתוב יפה, אבל לא מסכים עם ההיגיון.
    ההשפעה של שחקן ההתקפה על המשחק יותר גדולה משחקן הגנה( לא מדבר על משחק הגנה)

    1. זה לא מדויק.
      שחקן התקפה אחד יכול לשדרג התקפה יותר משחקן הגנה אחד יכול לשדרג הגנה אבל שחקן התקפה ביום רע לא מזיק לקבוצה כמו שחקן הגנה ביום רע. לכן זה מאד תלוי בקבוצה ובשחקן השולי. אם יש לך קבוצה ברמה 3 עדיף שחקן התקפה 10 אבל אם יש לך קבוצה 10 עגיף לך שחקן התקפה 3.
      אני לא חושב שהברקות תורמות יותר מיציבות. שחקן התקפה יכול להכריע משחק בנגיע אבל לשחקן הגנה אסור לטעות אפילו ב1 מתוך 30 פעולות.
      בקיצור, אי אפשר להשוות. בכדורסל למשל זה הרבה יותר קל כי כולם מעורבים בהתקפה והגנה באותה המידה (לפחות לכאורה).

      1. הקטע שלעצור התקפה זו פעולה שלכאורה יותר פשוטה מלהבקיע שער( אפשר להתווכח על זה), והפוסט מדבר על שחקנים 10 ואונאלדו משפיע על המשחק יותר מכל שחקן הגנה אחד( תראה למשל את שלבי הנוקוואט של שנה דעברה בליגצ האלופות) ובנוגע לסוארז הטענה שאלו דחיקות זו טענה דמגוגית, משום שאף אחד לא מגיע למספרים של רונאלדו/מסי/סוארז/לבנדובסקי. אני חושב שבופון לא זכה כי היו שחקנים שהגיע להם יותר( רונאלדו)

  10. העמדה הכי חשובה בכדורגל המודרני היא קשר אחורי
    לא מספיק מוערך לדעתי
    למעלה מ 50 אחוז מהקבוצות זכו בליגת האלופות עשו זאת הודות לשנת שיא של הקשר אחורי שלהן
    רוי קין
    רדונדו
    מקללה
    מסצרנו
    ג'רארד
    אפנברג
    והרגל עוד נטויה

    1. דווקא קנטה שנה שעברה זכה להמון הערכה, כנ"ל בוסקטס וקאסמירו, אבל יש בעמדה הזאתי מן האפרוריית( אבל חושב שבשנים האחרונות היא מוערכת)

  11. אני נהנתי מאוד
    אפלטון יותר טרחן מטהרן.
    הלוואי עוד פוסטים מענינים. בנושאים מגוונים

    לגופו אורי פוסט אדיר
    מבין מה העמדה החמה בכדורגל ברוגבי
    מעניין מה העמדה החמה בכדורסל ובכדורעף לדעתכם

  12. דווקא בכדורגל יותר קל להעריך שוערים (מגנים קצת פחות).
    בכדורסל? יש DPOY – שחקן ההגנה של העונה, אבל האם פעם זכה שחקן ב-MVP בהסתמך קודם כל על היכולות ההגנתיות שלו? לא זוכר מקרה כזה, לא באירופה ולא ב-NBA. כל השחקנים שאני זוכר שזכו בתואר היו שחקני התקפה בולטים כשחלקם היו גם שחקני הגנה מצוינים.
    לא מכיר שחקן שזכה ב-MVP עם מנטאליות של DEFENSIVE FIRST.

  13. שעה… שעה אני מחכה
    שמישהו ישים כבר גול
    כאלה בלמים מצויינים… כל משחק נגמר 0-0….. חלאס. אני הולך לראות כדורסל….

    "משחק שיכול להגמר ב 0-0 מעניין כמו להסתכל על מטקות"
    שם, שם

כתיבת תגובה

סגירת תפריט