"ההחלטה" – מבט עכשווי / סקוטי פ.

"ההחלטה" – מבט עכשווי

מאת סקוטי פ.

(רק להזכירכם, עמרי ו. הוא פסיכולוג ממשמר העמק)

שיחה מזדמנת עם אחי – בוגר תואר בפילוסופיה – החלה לערערה חלק מתפיסת העולם שלי ביחס ל- NBA. בעקבות אותה שיחה החלו לצוץ בראשי מחשבות מטרידות שחרף הניסיונות להרחיקם הן סירבו לתת לי מנוח. רק לאחר הטרייד שבישר על פרידתה של בוסטון מאייזאה תומאס נוסחו אצלי המחשבות לכדי מילים ומשם לרעיון ומשמעות בעלת פשר אותה אנסה לשתף בפוסט זה.

אם לגשת ישר לשורה התחתונה אז כך: תאהבו את זה או לא, אבל החוקים השתנו! שחקנים שחורים השולטים באן בי אי כבר יותר משני עשורים, פוזלים כעת ליעד הבא – שליטה בהנהלת הליגה. במילים אחרות – שחקנים אפרו-אמריקנים לא עוד שכירים אלא בעלי מניות בענף. לבטח יש לכך משמעויות חברתיות וכלכליות רבות שהם מעבר ליכולתי להקיף. אך לדעתי יהיה בכך מעין צדק היסטורי, ואת הקרדיט יש לתת ללברון, מהפכן בדורו, לא פחות.

אבל עוד לפני כן ואם לגנוב מרינו צרור, אז בואו נתחיל כהרגלנו, מההתחלה. לא פעם אחיי, אני ואבי מנהלים שיחות בענייני אן בי אי. בעברנו – אי שם בשלהי שנות השמונים – התגוררנו בקליבלנד, אוהיו,  ומאז לכל אחד מאיתנו פינה חמה לקבוצה שליד האגם. ואולם, לאחר הנטישה שוברת הלב של לברון למיאמי, חשנו נבגדים וכעוסים. אפילו החזרה שלו הביתה לא שינתה את עמדתנו ומצאנו עצמנו מריעים כנגדו חרף החיבור הרגשי לעיר.

נעבור כמה שנים קדימה וקווין דוראנט עובר לגולדן סטייט במה שמתפרש אצלי (באותה עת) כהחלטה השפלה ביותר של שחקן NBA בפרט ואולי אף בספורט בכלל. וכך הטחתי באחי עת שיחתנו – "השִפלות של דוראנט הלוזר עולה אפילו על זו של לברון שיצר את התקדים המסוכן עם "ההחלטה". דוראנט מחזק את האלופה תוך כדי שמפרק את המתחרה היחידה שלה (כמעט) במערב. דוראנט חסר אופי, פחדן, בוגד, מוג לב", ועוד כהנה וכהנה.

אלה שאחי שב ושאל מה חייב דוראנט לי, לאוהדים, לתקשורת או לכל אחד אחר. למה לבעלי קבוצות מותר לשלוח שחקנים בעלי משפחות וילדים מעיר לעיר בהינף אצבע כאילו היו סחורה באמזון. ומדוע על השחקנים לנהוג בכפוף לקודים ונורמות של נאמנות לקבוצה הנשלטת על ידי אותם בעלים שאינם נאמנים להם בחזרה.

אם כך, הטרייד של איינג' אולי יוצא דופן בגרנדיוזיות שלו, אך דומה מבחינת התפיסה הרווחת בקרב כל הנוגעים בדבר, שמדובר בעסק בו השחקנים, בני אדם, הם הם הסחורה. לא צריך לקרוא בין השורות כדי להבין שאייזאה הופתע ונפגע מאוד מההחלטה של איינג'. ואיך לא! תומאס, הסמל של הקבוצה, שנתן את כל ליבו על המגרש שעות לאחר מותה הטראגי של אחותו. להלן ציטוט של תומאס מכתבה באתר "וואלה ספורט NBA" – תרגום מתוך "פליירז טריביון".

""כן, אני מודה: החרא הזה כאב. זה עדיין כואב", זה לא שאני לא מבין את זה, זה עסק. דני הוא איש עסקים, והוא עשה מהלך עסקי […] במובנים רבים, זה לקח טוב לא רק עבורי, אלא עבור הליגה כולה, עבור אוהדים והתקשורת, על איך מדברים על שחקנים שמחליפים קבוצות. חשבתי על קווין דוראנט ואיך הפכו אותו לנוול".

"זה מה שהטרייד הזה יכול ללמד אנשים. אלא אם אתה שחקן חופשי, ב-99 פעמים מתוך 100, לבעלים יש את הכוח. כך שכששחקנים מועברים על ימין ועל שמאל, והם צריכים לשנות את חייהם בלי שיש להם מילה בכך זה לא ביג דיל, אבל כשזה מתהפך, ולשחקן יש את השליטה, פתאום זו שערורייה? זה אומר הרבה על המקום בו אנחנו נמצאים בליגה, ובחברה, ואומר על הדרך הארוכה שיש לנו לעשות".

 

זה לא המקום להיכנס להיסטוריה של מעמד השחורים בארה"ב והיחס המבזה להם זכו מהלבנים מצפון ומדרום כאחד. ההיסטוריה מוכרת החל משכר בעבדים, כלה בחוקי ג'ים קראו – הדרישה להפרדה גזעית – הפוגרומים מבית הקוק קלאס קלאן, "הכליאה" בגטאות הערים וכן היחס האלים עד פושע מטעם המשטרה בימים אלה ממש. מכאן שדבריו של אייזאה נוגעים בפצע פתוח בהתייחסותו לדרך הארוכה העומדת בפני האוכלוסייה השחורה בארה"ב. ועדין, נראה לכאורה שעולם כמנהגו נוהג ושאין חדש תחת השמש. או שיש?

בראי ההיסטוריה ייתכן ונבין את "ההחלטה" של לברון כפורצת דרך ומהפכנית. מהפכנים אינם משחקים לפי הכללים המקובלים, במקרה הנ"ל – של נאמנות למועדון או "עשה זאת בעצמך (אליפות)". מהפכנים משנים פרדיגמות תוך שהם מנפצים את החוקים וקובעים חוקי משחק חדשים. על כך הם זוכים לקיטונות של ביקורת ושנאה. האליטה השולטת מנסה לגמד אותם, להמעיט מערכם ובהישגים שלהם. אבל כשיגמר הפרק של לברון, ייתכן שנחשוב עליו כאקטיביסט חברתי אמיץ ומהפכן, לא פחות משנראה בו את השחקן הגדול בדורו.

ואיך אפשר בלי ההשוואה לג'ורדן, אך הפעם מחוץ לפרקט. לברון בניגוד לג'ורדן, אינו נמנע מלהביע את עמדותיו הפוליטיות או דעתו בעניינים אקטואליים בדגש על מאבק של השחורים לצדק ושוויון. ג'ורדן לעומתו הקפיד להימנע מהצהרות שעלולות להתפרש כמעוררות מחלוקת בקרב הגוורדיה הלבנה ובעלת ההון. בכך הוא שיחק לפי החוקים שלהם. זכותו. איני בא לבקר את האחרון אלה להמחיש שהמעשים והתנהלותו התקשורתית של לברון היא אמיצה, משקפת יותר את רוח התקופה ומעצבת אותה בו בזמן.

המעבר של לברון ל"היט" ועזיבתו לאחר ארבע שנים משחש שלא ניתן לסחוט עוד את הלימון הטרופי לכדי אליפויות, העביר מסר ברור לשחקנים החזקים בליגה הטובה והעשירה בעולם. – נצלו את הכוח והמעמד שלכם על מנת לדאוג לאינטרס האישי/מקצועי/עסקי שלכם. זאת בניגוד לאינטרסים של הקבוצה, העיר או האוהדים כפי שהיה נהוג עד לפני המילניום.

במבט לאחור ובמיוחד בפרספקטיבת המעבר של דוראנט לגולדן סטייט, ניתן כבר לומר די בוודאות שהמסר עבר ונראה שאף ממשיך להתגלגל. מכאן, שהטרייד על אייזאה דווקא בתקופה הנוכחית מדגיש עכשיו יותר מתמיד, עד כמה החוקים, כלומר הנורמות והקודים הישנים כבר נראים מיושנים, פטרוניים ואף נודפים ריח לא נעים של גזענות. לא אתפלא אם נהיה עדים לשינויים מרחיקי לכת בעמדות הכוח של הליגה בשנים הקרובות.

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 114 תגובות

  1. רק הרומנטיקנים הארכאיים שטופי המח בנוגע לאהדה ונאמנות יכולים לחשוב שלברון או דןראנט בוגדים. יותר מכך יש פה אף עניין של צביעות שכן במקום עבודתם אותם צדקנים לא יכולים אפילו לדמיין שמישהו יאסור עליהם להחליף מקום עבודה, אבל אם מדובר בקבוצה הקרובה לליבם – הם מיד יריעו בקול ״בוגד״ ( כמו עגל לדוגמא).
    לכן תרשו לי לא להתרגש ממאמר ה״התעוררות״ הנל. הוא מתאים לאנשי האתמול.

    1. אני, תראה לי איפה אמרתי שדוראנט בוגד?
      שחקן הוא בוגד רק אם עוזב את יוסטון. כל השאר לא מעניינים לי את קצה האצבע

  2. 1. ספורטאי שעושה מעשה כשר אבל מסריח מבחינת רוח הספורטיביות יקבל בצדק ביקורת על הסירחון. ספורטיביות משמעהמשחק הוגן ספורטיבית.
    זכור לי מספר השיאים של גינס שיא שקבוצה בשוודיה ניצחה בתוצאה 272:0 בערך. אף אחד היום לא יודע מי הם כי זה כל כך מסריח מחוסר ספורטיביות, ברור שזה היה משחק בין כיתה ז' לכיתה י"ב או משהו בסגנון. כשר אבל מסריח.

    2. אם 90% מהשחקנים היו לבנים, עדיין העברת השחקנים היתה כמו היום. אז למה סתם לכתוב "נודפים ריח לא נעים של גזענות" ?

    3. "לברון בניגוד לג'ורדן, אינו נמנע מלהביע את עמדותיו הפוליטיות או דעתו בעניינים אקטואליים בדגש על מאבק של השחורים לצדק ושוויון. ג'ורדן לעומתו הקפיד להימנע מהצהרות שעלולות להתפרש כמעוררות מחלוקת בקרב הגוורדיה הלבנה ".
    אולי חשבת שג'ורדן חושב אחרת מלברון ? אולי הוא רפובליקאי ? אולי לא בא לו להביע דעתו בציבור מאותה סיבה שאלפים טובים, באמת טובים, שיקרו בסקרים שיצביעו טראמפ כי אין להם אנרגיה להסביר למה זה לגיטימי מול צד שיודע, פשוט יודע בודאות סמי דתית, שכל מי שתומך בטראמפ הוא גזעני וכו', ?

      1. 1) אני מדבר על סקרים במדינות שקלינטון לא טרחה לבקר בהן כי הסקרים הראו שהן בכיס שלה.
        2) אם אלו היו בחירות לפי רוב קולות טראמפ היה נערך אחרת במסעותיו ובתעמולה וגם סביר מאוד שהיה זוכה. רבים בקליפורניה ובניו יורק סטייט לא טרחו להגיע לקלפי כי זה "אבוד". (גם בטקסס אבל הפוך.)

  3. תודה רבה. תוסיף אולי את ברנד הנעליים הפרטי של האחים בול. יש לזה משמעות מרחיקת לכת לא פחות מחוזי השנה אחת של לברון.

  4. בעיני לברון בוגד ,פחדן שפל .(וכמובן דוראנט אך לברון "הסמל" )
    ואיני חושב שאני רומנטיקן חסר תקנה .
    אנסה להסביר.
    השחקנים כשחקנים הרוויחו ומרוויחים סוכמים לא פרופרציונלים ..זה לא מפריע לי שיהיה להם לבריאות.
    וכל עוד המלחמות שלהם הם על חלקם במכונת הכסף הזו זה לגיטימי לחלוטין בעיני ואיני מבקר אותם על כך גם כשהיו שביתות בעבר.

    העניין הוא לא זכותם לקבל את הכסף העניין הוא נאמנותם לארגון .
    הרי תלוש המשכורת שלהם יכול להיות יותר גדול דווקא בקבוצת האם שלהם.
    אז למה הם עוזבים ?
    הסיבה המרכזית לעזיבת לברון ודוראנט הייתה אחת .
    הם רצו קיצור דרך.
    הם רצו את האליפות עכשיו.
    הם היו מוכנים לוותר על הבכורה של להוביל קבוצה לאליפות ולהצטרף כשחקנן משנה (כן כזה היה לברון במידת מה בהגעתו למיאמי של וייד או של דוראנט בהגעתו לג.ס של קארי )

    הם רצו זאת כי בעיני היו לוזרים גדולים ופחדנים .
    הם פחדו שלבד הם לא יוכלו ועשו לעצמם את החיים קלים.
    אחרי שהמשימה הושלמה (לברון ) הוא חש כנראה בינו לבין עצמו שהוא היה פרש …והנה מכולם בחר דווקא בקליבלנד ..קורים לזה ביהדות חזרה בתשובה.
    אך היא לא הייתה מושלמת כי הסיטואציה הייתה שונה היו לו כבר אליפויות אז הוא הגיע במצב מנטלי טוב יותר.
    במידת מה דווקא חזרתו המאוחרת לקליבלנד מעידה שלא הייתה לו שום סיבה לעזוב אותה (מעבר לפחדנות הרבה לסיים קריירה ללא אליפות).
    הוא גם עשה זאת באופן חד צדדי ומהר מדי ולכן לא הייתה לו את הלגיטימציה של למשל קווין גראנט שאכל קש עשור ומעלה לפני שעבר (וגם אז בטרייד ).

    בקיצור הכל פחדנות ולוזריות
    איפה הוא ואיפה נוביצקי למשל
    בעיני נוביצקי לא רואה לא אותו ולא את דוראנט ממטר .
    הגרמני יש לו את האומץ והנחישות להשלים את המשימה שלברון ודוראנט השפלים פחדו להשלים או שלא האמינו בעצמם שהם מסוגלים לה.
    בנוסף שום אליפות של לברון ודוראנט לא מדגדגת את האליפות של הגרמני (ואני מתעב גרמנים ) כי הוא הביא אותה הכי לבד שיש (עם קיד בן 40 או קרוב לכך ) ולברון קיבל סייעים כמו וייד בוש אלן ואז קיירי ,לאב ועוד.

    סיכום :
    לנהל מו"מ ולא לצאת פראייר בעניין זכיות כספיות זה עניין אחד.
    זה לא סותר לגלות נאמנות לקהילה ולקהל האוהדים של הקבוצה.
    והכי חשוב תהיו גברים כמו דאנקן כמו סטוקטון כמו יואינג כמו תומאס כמו מייקל ,לארי ומג'יק כמו האקים ונוביצקי.
    אל תהיו שפלים כשאקיל ,לברון ודוראנט.

    1. עדיין אין מקום לכינויים כמו בוגד ושפל (לעומת פחדן). לרצות קיצור דרך לאליפות זה לא פשע ולא נגד החוק ולגיטימי לחלוטין. וגם המעבר של דוראנט לקבוצה שהיא מועמדת בכירה לאליפות גם בלעדיו אינה פשע ולא נגד החוק וזו זכותו לבחור בחירה כזו גם אם יש בזה פגיעה בתחרותיות ופחדנות, וזה לא הופך אותו לבוגד וזפל וכדומה.

      1. *ושפל.
        צריך לזכור שעוסקים כאן בספורט, אמנם ספורט תחרותי, אך גם אם שחקן החליט על מעבר שפוגע בתחרותיות, החא עדיים לא פושע ולא עבריין וכו'.

      1. עידו ג'מצי עבר למכבי שהייתה אז ליגה אחרת גם אם בטעות שיחקה באותו הליגה.
        אין מה להשוות בין התרבות ,החוקים הנורמה של הנ.ב.א לבין מה שקרה בארץ.
        בארץ אגב זה קרה לשיטתי לא באשמת מכבי כמו באשמת יתר הקבוצות (ניתן להתווכח כרגע זה לא העניין).
        מה שלברון עשה הוא רצה (והצליח במידה רבה)
        להוריד את הליגה הגדולה בעולם לליגה ישראלית שנות 70 בואכה 80.

        1. זה אחרת כי נוח לך לחשוב ככה.
          מה שלברון רצה זה לזכות באליפות ואת זה הוא השיג. שום דבר לא ניתן בחינם לא משנה כמה שחקנים טובים תאסוף יחד. בסופו של דבר אתה צריך לעבוד קשה וליצור קבוצה מאוסף השחקנים. זה לא קיצור דרך.

          1. לא כי נח לי כי הסיטואציה אחרת.
            זה כמו שתגיד לי רביבו בוגד כי הוא לא לקח אליפות בארץ ועבר לספרד.
            ג'מצי רצה לשחק בגביע אירופה בקבוצה הכי מקצוענית בפער בארץ.
            בנ.ב.א בניגוד לליגה הישראלית יש שוויוניות בנויה יש תקרת שכר יש דראפט וכו'.
            לכן מה שעשה לברון זו הסתכלות צרה מאד שנובעת מפחדנות ולא הסתכלות אמיצה.
            אם אתה חושב שיש קשר לג'מצי זכותך כמובן אני לא רואה קשר.

    2. זה נחמד שאתה עושה אידאליזציה לנוביצקי ודאנקן אבל אתה שוכח שדאנקן היה מילמטרים מלעזוב לאורלנדו ובמקום לדבר על השלישיה הגדולה עם פארקר ומאנו היינו מדברים על השילוש הקדוש של מגריידי- דאנקן- היל.
      נוביצקי? הוא חתם על הארכה עם קבוצה חזקה שזה עתה הפסידה (בצורה די שערוריתית יש לציין) בגמר. איזו סיבה הייתה לו לחשוש? היה לו סגל מוכשר ולהזכירך בשנה שאחרי הם קרעו את הליגה והוא היה ה-MVP (עד שפגשו בקבוצה המטורפת ההיא של הווריורס). ההזדמנות הבאה שלו לברוח? אחרי שזכו באליפות. זו סיטואציה מאד ושנה מלברון שראה שיש סביבו סגל חלש ושהם לא מצליחים להתקדם.

      1. מבחן התוצאה הוא הקובע.
        דאנקן ,נוביצקי ,קובי (גם הוא היה "קרוב" ) יואיניג ,מלון ,אזייה ,שלושת הגדולים נשארו כולם.
        לברון ,דוראנט ושאק ברחו (שאק לפחות לא ברח כ"כ מפחד אז יש לו חזקת החפות בצורה מסוימת ).

        1. הכל תלוי סיטואציה. אתה רוצה לקרוא לאנשים שלוקחים החלטות שמקדמות את הקריירה שלהם פחדנים סבבה לדעתי זו הפחדנות האמיתית.

          1. במה מקדמות את הקריירה בשכר ?
            על כך לא דיברתי.
            כאן הם הלכו אחורה מבחינת שכר מה שחשוב להם זה תואר קל …לא לבד חלילה (כמו נוביצקי או האקים ).
            אלא להיות מוקפים .
            זו פחדנות בעיני ומכבד את דעתך גם אם לא מסכים לה.

          2. גם בעולם ה"אמיתי" אנשים לא לוקחים פחות שכר עבור עבודה שיותר מתאימה להם מבחינות אחרות? קידום הוא לא רק בשכר יש לאנשים גם מטרות אחרות.

        1. נשים הן האחרונות שיכולות לבוא בטענות אל אחרים.
          אישה רומנטיקנית – לא קיימת חיה כזאת!

      1. מסכים עם עגל, אהרון, אתה רומנטיקן חסר תקנה. כינוי שמחביא בתוכו גם תכונות כגון פשטן, מיתמם, בעל ראייה צרה, לא הוגן.
        מעבר להכל, בתוך קבוצה יש יחסים בין אנשים. אני זוכר את המריבות של בארקלי עם הרולד כץ ויש כמובן את היחסים העכורים של לברון עם בעלי קליבלנד. המאמר כאן בעצם אומר, אם השחקנים הם בעלי הכוח, אז למה שלא ירכיבו לעצמם קבוצה? למה שלא יהיו בעלי הכוח שיש לבעלים רוב הזמן? ואתה אומר שהם פחדנים בגלל שהם עושים את זה. אם לברון מרגיש שעשה כל שביכולתו להביא אליפות ולא הצליח, אז הוא צריך בשם הרומנטיקה וצרות הראייה של אוהדים להעביר קריירה בקבוצה עם הנהלה גרועה? הוא יודע יותר טוב מהבעלים איך להביא אליפות, ואכן עשה את זה. תתמודד.
        אתה, שסופר אליפויות ומנהל סטטסיסטיקות תגיד לו על פי אילו ערכים לחיות?
        עובדתית, לברון שיחק היטב, גם בקבוצות שבנה, ולא נח על המגרש. אם שחקן מועבר בטרייד זה בסדר, אבל אם הוא יוזם טריידים זה לא? כמו הכותב, אני חושב שזה רק מגדיל את השחקנים שעוברים לבד, ולא ההיפך.
        אגב, גם ג'ורדן היה מהפכן, אבל בתחום העסקי, הוא הרים מותג שלם של נייק, וגם דאג לקחת בעלות עליו, משהו שאף שחקן לא עשה לפניו. הדבר איפשר לו להיות בעלים של קבוצה. מהמקום שג'ורדן עמד, לברון ממשיך, גם בתחום הכלכלי, וגם בתחום הספורטיבי. אם יש משהו שהאדם הלבן לימד אותנו לאורך ההיסטוריה, הוא לנצל כל עמדת כוח כדי לקבל כמה שיותר ולצבור עוד כוח, ויפה שהלקח נלמד.

    3. הטענה שקליבלנד היתה מקבלת 2 בחירות ראשונות עם לברון היה נשאראינה קשורה למציאות במקרה הטוב וגניב דעת במקרה הפחות טוב. אגב לדעתי גם הטענה שלברון היה שחקן המשנה במיאמי או שדוראנט היה כזה בג"ס הזויה, אבל על זה אפשר להתווכח

  5. תבדיל בין ה"ההחלטה" להחלטה. ההחלטה לעבור היייתה גם אז לגיטימית לחלוטין בעיני. לברון הסתכן בלהפוך לקווין גארנט 2. הייתה לו הזדמנות חד פעמית לקחת את גורלו בידיו והוא ניצל אותה באופן מקסימלי.
    "ההחלטה" לעומת זאת גם במבט לאחור עכשיו הייתה אירוע מבזה עבור האוהדים ואני מקווה מאד שהוא מתחרט עליה. בעיני היא גם מסמנת את תחילת המדרון החלקלק ש-ESPN גולשת בו בשנים האחרונות.

    1. מה שהרבה אנשים שוכחים לגבי אותה "החלטה" זה שזה היתה מערכת שלמה שניצלה את לברון כדי לעשות מזה כזה אירוע. שכנעו אותו על ידי זה שאמרו לו שה למטרות צדקה. בדיעבד עשו ממנו ליצן ואני חושב שהוא למד מזה, גם אם סובל מזה עד היום.
      לא שהבן אדם חף מאגומאניה ברמות היסטוריות, אבל ספציפית לגבי המקרה הזה, סלחתי לו באותו רגע, גם אם בנענוע ראש של "איך נפלת לזה בן אדם?"
      אני חושב שזו היתה הפעם הראשונה ששחקנים מובילים החליטו להקים קבוצה ביחד, לבד, ויש לזה כוח, גם אם באמת יצר מצב בעייתי.
      לגבי דוראנט, כמו שאהרון אמר, גם אם קצת פחות בהקצנה, לא חושב שהכעס היה על ה"בגידה" בקבוצה שלו, למרות שזה וואחאד כאפה, אלא יותר על ה"פחדנות" הספורטיבית שבמהלך.

      1. אתה נותן לו פאס על זה לא בצדק לטעמי. אף אחד גם לא הכריח אותו מספר שבועותלאחר מכן לשבת ולהבטיח מול כל העולם:
        not one… not two … not three…

        1. אני פשוט מסתכל על החיים שלו, איך שהוא גדל ומה שהוא עבר מגיל 16, ולוקח בחשבון את הגיל שלו באותו זמן ומבחינתי זה בסדר, גם אם הובכתי בשבילו. הבן אדם תוצר של של מערכת יחסי ציבור שלמה בערך משלמד להטביע.
          יותר מרשים אותי שהוא גדל להיות (כנראה) בן אדם ערכי ומעורב, חכם ובעיקר מצליח מקצועית. האגו מאניה שלו לטעמי זניחה כשאני לוקח הכל בחשבון.

          1. בס"ד

            יש הבדל בין קבוצת ספורט לבין מקצועות אחרים.

            מי שפוגע משמעותית בספורטיביות ובתחרות לא פוגע רק בקבוצה מסויימת אלא בענף כולו שבו הוא עוסק. פגיעה במקצוע. כי כל הכוח המניע של ספורט הוא התחרות והמאמץ. הרי אין לו שום ערך מעשי וכלכלי אחר.

            זאת לעומת מעבר בין חברות שבו האדם לא יוצר ניגוד כלפי המקצוע והתחום שבו עוסק. מעבר מפייסבוק לגוגל לא יפגע במקצוע ובטכנולוגיה אלא ישפר חברה מסויימת ויחליש את השנייה. מה גם שבדרך כלל לאדם אחד בחברות אין השפעה כה דרסטית.

            לכן הצעד לש לברון ודוראנט אף שזכותם הלגיטמית, שונה מצעד דומה במקצועות רגילים, ולכן אכן יש בו פגיעה בספורטיביות.

            זאת למרות שאני מבין אותם, גם אם לא הייתי נוהג כמוהם

          2. כל עוד הם פועלים במסגרת הכללים של התחרות אין פה פגיעה בספורטיביות. לא באחריותם של השחקנים ליצור את המסגרת שתמנע החתמה של יותר מדי כישרון בקבוצה אחת.

  6. אני בהחלט חושב שמה שלברון עשה, ביצירת התלכיד המדובר במיאמי, ואחרי זה במעבר לקליבלנד, זוהי המורשת הכי משמעותית שלו, ולא לרעה. הוא קבע ששחקנים מנהלים את הקריירה שלהם ואת הקבוצות, אם הם יכולים. וזה בהחלט מהפכני, למרות שבמידה מסויימת זה נעשה כבר לפני כן.

    1. צביקה למה לא לרעה ?
      אתם כמדומני מסתכלים באופן צר על שחקנים ומולם בעלי קבוצות .
      מה עם קהל האוהדים וכל הארגון ?
      אז תגיד שבעלי הקבוצות לא רואים אף אחד ממטר כמו במקרה אזייה תומאס.
      תשובות .
      1. פעם רוב הכוכבים הגדולים באמת היו כל חייהם הספורטיבים בקבוצה אחת לפחות עד גיל ממש מופלג
      וזה כולל את אזייה בדטרויט ,מ'גיק בל.א מייקל בשקיגו (בערוב ימיו עבר) מייקל בבוסטון סטוקטון ומלון ביוטה (האחרון עבר לשנת פרישה ל ל.א). יואינג בניקס רובינסון בס.א וזה נכון במידה רבה לשחקני המשנה.
      לעיתים לאחר שנים רבות שאדם תרם את שירותו לחברה (למשל דרקסלר בפורטלנד) והסיטואציה הייתה משותפת לקבוצה שרצתה לבנות ולשחקן שרצה להתחרות אז היה טרייד .
      אך על פי רוב לאחר הרבה שנים ובהסכמה .
      לא תמיד (למשל הטרייד המקומם של דומיניק וולקינס שנחתך מאטלנטה דווקא שלקחה את העונה הסדירה במזרח )
      אך על פי רוב מוחלט .
      מה שלברון החל לעשות (היו לפניו אך בצורה שונה)
      זה לזרוק את הארגון שלו לפח ובאופן בוטה וללא שום התחשבות ושום עיני מדבר על בעלים אלא על הארגון כארגון שזו בעיקר הקהילה.
      דוראנט המשיך זאת.
      ומה שנוצר לנו זה שני שחקנים שמנהלים כוחות בשכונה .
      הם הופכים את העונה הסדירה ללא רלוונטית בכלל ..ולצערי גם את הפליאוף.
      השנה עד הגמר היה שיעממומון אחד גדול .
      גם אם הייתה סדרה צמודה כזו או אחרת היה ברור שיש תקרת זכוכית מוחלטת .
      במזרח קליבלנד ובמערב ג.ס
      זה לא קרה בעבר אלא רק בשנים האחרונות במזרח ובשנה האחרונה לראשונה בשני החטיבות .
      לא ירחק היום שהליגה תאבד הרבה מהנכסים שלה אם לא יתבצע תיקון למצב החמור הזה.
      זה בעיני מבחנו הראשי של סילבר הקומישנר.
      כל עניינו של הדראפט הוא לייצר שוויוניות ותחרותיות .
      ולברון ואחריו דוראנט רמסו זאת ברגל גסה.
      באספקט הצר הם הרוויחו תהילה (מזויפת ..אצלי לא הרוויחו ממנה כלל)
      באספקט הרחב יותר הם יגרמו לפשיטת רגל של הליגה שכן המדרון חלקלק ביותר.
      השנה האחרונה הייתה הכי מבאסת מבחינתי לא רק מבחינת צפייה אלה מבחינת ציפייה ..כל הבאזז נעלם לו בחודשים אפריל מאי לא עניין כמעט (הייתה לי תקווה לס.א אך הפציעות הרסו גם יוצאת מן הכלל זו).

      רק הגמר קצת הצית את הניצוץ.
      ואם יהיה ניתן לחלק את הקלפים כמו בעבר הליגה תחזור לגדולתה האמיתית.

      1. מה זה לחלק את הקלפים כמו בעבר? שבבוסטון יש לך את בירד,פאריש,מקהייך ודניס ג'ונסון?
        כשבלייקרס יש לך את מג'יק, קארים וורת'י ועל הדרך גם זורקים עוד בחירת דראפט ראשונה כמייקל תומפסון כסנטר מחליף?
        או שאתה מעדיף את פילדפיה עם מוזס מאלון ד"ר ג'יי יחד עם אנדרו טוני בובי ג'ונס ומו צ'יקס?
        קארים בגד בארגון כשהוא עזב את מילווקי?
        תצא כבר מהסרט הזה. פעם לא הייתה נאמנות אלא לשחקנים לא הייתה אופציה לצאת..

        1. ומה עם אזייה .
          מה עם האקים יואינג , סטוקטון ,נוביצקי
          או אלו שעשו זאת בשלב מאוחר ובצורה מכובדת כמו דרקסלר ,מלון וגרנט ?
          תמיד יש מי שירוויח מהסיטואציה ..וגם בירד למשל לא עזב וברח מבוסטון מתי שהיא הפסיקה להיות מכונת אליפות .
          גם דאנקן וקובי הלכו הרבה שנים במדבר כשהיו קבוצות טובות מהן .

          1. איזה שנים במדבר דאנקן וקובי עברו בדיוק?
            בירד לא עזב כי היה לו חוזה. זה שיש שחקני שלא עזבו לא אומר כלום. תספר את הסיפורים שלך ליואינג שלקח את הכסף הגדול ושילם בתוית הלוזר.

          2. אהרון אתה פשוט לא פייר!
            זה שאדם מסויים מרוויח המון כסף, לא אומר שהוא צריך לשחק במערכת שלא מתאימה לו, ועם בעלים שהוא לא מסתדר איתו.
            הדוגמאות שנתת הן בעייתיות, מג'יק לדוגמא, נזרק מהלייקרס כשחזר מהפרישה, בגלל שהעדיפו את הצעירים (ניק ואן אקסל לכל הרוחות!!!), לפני כן הוא העיף את ריילי, אבל אם לא היו נענים לו?
            לקובי הקשיבו והביאו עזרה רצינית וטובה, ללברון לא. גם לא לבארקלי, או לווילקינס. אתה יכול להחליט שספורטיבית השחקנים האלה פחות טובים בגלל שעברו לקבוצות טובות יותר, אבל להגיד שהרסו את הליגה? אלה שטויות, הבעלים עושים דברים כאלה כל הזמן אם הם יכולים. זו לא אשמת השחקנים.

  7. אותי שכנעת.
    אבל רגע… גארנט וריי אלן לא עשו אותו דבר בבוסטון ?
    שניהם היו "סמלים" במינסוטה וובבאקס בהתאמה….
    אני לא חושב שהביקורת הגדולה הייתה על "ההחלטה" עצמה.
    הביקורת הייתה על הדרך המאעפנה שהוא עשה את זה.

    1. +100

      הבעיה לא בעזיבה של לברון – אלא בעובדה שהוא עשה זאת באופן שהשאיר את הקאבס מפורקים. הוא מתלונן על הבעלים? זה אותו בעלים ששילם לו משכורות יפות מאוד. גארנט רצה הזדמנות לזכות באליפות, הבהיר למינסוטה שהם לא בכיוון והם קיבלו בטרייד בחזרה לא פחות מ-5 שחקנים ובחירת סיבוב ראשון. היו ללברון את כל ההזדמנויות לעזוב את קליבלנד בצורה יפה והוא בחר לעשות את זה באופן הכי עלוב שיש.

      1. ??
        הקאבס קיבלו עבור לברון שתי בחירות סיבוב ראשון + אפשרות החלפה בחירת סיבוב ראשון + 2 בחירות סיבוב שני.
        זה אמנם לא אותו דבר כמו ההזדמנות לוותר פעמיים על סטף קרי אבל לפחות מהבחינה הזו הוא הסכים לסיין אנד טרייד.

        1. נכון שכחתי שזה נגמר ככה – משום מה היה לי בראש שהוא פשוט עבר כפרי-אייג'נט.
          בכל אופן – ההבדל בעיני בין לברון לשאר הכוכבים שהוזכרו הוא שמסביב ללברון יש כל הזמן עיסוק במורשת שלו ובשאלת הGOAT (חלק לא קטן בהם מצד לברון עצמו, חלק מחובבי כדורסל ועיתונאים).
          אם אתה רוצה להיות הכי טוב בעולם – תיקח בחשבון שיסתכלו עליך בעין יותר ביקורתית, על אותו עקרון אם תבוא ותגיד עכשיו "אני מבין כדורסל וכותב יותר טוב מכל אחד אחר באתר" – קח בחשבון שאני ועוד 1000 קוראים אחרים נבקר את הידע והכתיבה שלך נון-סטופ.

          אני אמשיך לקחת את הצד של הבעלים כאן – בסוף זה ביזנס ובעלים צריך לעשות מה שנכון לעסק. יצא לי לפטר עובדים – אף פעם לא נהניתי מזה אבל הבנתי שזה הדבר הנכון לעשות לטובת החברה. מישהו חושב שדני איינג' לא חשב מאה פעם על הטרייד הזה? שהוא הלך אליו בראש שקט כאילו הוא משחק NBA 2K ומחליף דמויות וירטואליות? תהיו בטוחים שהוא לא ישן לילות לפני הטרייד מההתלבטויות. הכתבה מציגה את הצד של השחקנים כנפגעים, מסכנים וסובלים מגזענות של הנהלות לבנות ועשירות – זה מתאר צד אחד מאוד צר של המציאות. בסוף סופרסטארים בליגה היום מובילים בחלק מהמקרים את הקבוצות באף (דוגמת לברון בקליבלנד) ומרוויחים סכומי כסף שאנחנו לא חולמים עליהם. הכסף הזה מגיע מכיס של מישהו שגם לו יש אינטרסים ושיקולים – וככה זה בכל ביזנס בעולם. לברון ודוראנט יכולים לעבור קבוצות בהתאם לחוזים שלהם ולחוקי הליגה – זו זכותם, אבל לבוא ולטעון בגלל טרייד כזה או אחר שההנהלות בליגה גזעניות ולא איכפת להן מהשחקנים? זה קצת קיצוני.

          1. רק בגלל שסיקרנת אותי אז זה מי שהקאבס יכלו לבחור והלכו עד 5 בחירות אחרי בדראפט בתמורה שקיבלו עבור לברון (ובסוגריים מי שבחרו)
            דריימונד גרין (ג'אי קראודר)
            אייזאה תומאס (מילאן מאצ'באן)
            רודי גובר (סרג'יי קארסב)
            הבחירה האחרונה הלכה בטרייד עבור קווין לאב אז לפחות יצא מזה משהו.

      2. לא ברור לי מה המשמעות של "לעזוב את קליבלנד בצורה יפה".

        היה חוזה, ואז הוא נגמר.
        זו המשמעות של להיות שחקן חופשי.
        לי יותר מציק (וגם אז, לא ממש…) שיש שחקנים ש-"דורשים" לעבור בטרייד.

        עוד יותר אני לא מבין את המשפט –
        "הוא מתלונן על הבעלים? זה אותו בעלים ששילם לו משכורות יפות מאוד."

        יש כתבה יפה בפורבס על כמה כסף גילברט הרוויח מכהונתו הראשונה של לברון בקליבלנד,
        כתבה שמספרת על משמעות הצלחת הקבוצה בזמן בו הוא נדרש לעזרת הרגולטורים באוהיו בשביל לקדם את עסקי הקזינו שלו.
        לברון הרוויח משכורת בשביל לשחק כדורסל, ואת זה הוא עשה היטב.
        הבעלים, הוא חד משמעית נכשל בניסיון לבנות קבוצה מספיק טובה לאליפות.
        אז למה שלברון לא יתלונן על הבעלים?

          1. זוכר את המכתב של גילברט?

            In the meantime, I want to make one statement to you tonight: "I personally guarantee that the Cleveland Cavaliers will win an NBA Championship before the self-titled former 'king' wins one

            אישית, אני עדיין מופתע שלברון חזר לשחק בקליבלנד…

  8. לברון מהפכן? כולה חתם בקבוצה אחרת, עשו את לפניו (שאקיל?) ויעשו את זה עכשיו. מה שמייחד את ההחלטה זו הדרך המכוערת/אגו מניאקית שבה זה נעשה ולדעתי לברון דווקא מאוד מאוד מתחרט על זה.
    לגבי תורות הגזע והגזענות שרצות כל פעם שמדברים על יחסי ליגה-שחקנים, צריך לזכור שגם בהוקי ובבייסבול – ליגות עם שחקנים לבנים בעיקר – מעבירים שחקנים כמו ׳סחורה׳, ככה שכל הטיעון הזה לא מחזיק מים. בכלל, קשה לי לראות בעייתיות במצב בו מליונרים חותמים על חוזה תעסוקה סופר משתלם, שאחד מהתנאים בוא זה שיש מצב לרילוקיישן. זה קורה גם בעולם ה׳רגיל׳ ולא צריך לעשות מזה עניין.

    1. כן. הצורה שלברון עושה דברים מהפכנית. גם אם היא מגעילה הרבה אנשים. הוא משאיר את הכוח אצלו. הוא בחר להקים קבוצה מאפס. בחר את השחקנים בקיץ ורק החליטו בעצמם איפה יהיה להם הכי טוב לעשות את זה.
      הוא זה שחותם על חוזים שמקנים לו כוח על הקבוצה, שמאפשרים לו לברג' ושהקבוצה תהיה חייבת להיענות לדרישות שלו. המצב שלו הוא לדעתי ייחודי בהיסטוריה על כוח ההשפעה שיש לו.על המועדון בו הוא נמצא.
      הרבה אנשים אולי לא אוהבים את זה, ויש בזה מן הצדק, אבל זה בהחלט מהפכני, בטח כשאנחנו רואים כמה מעט כוח יש לשחקני פוטבול למשל.
      הקטע שלבאר בול עושה עכשיו הוא מהפכני. הוא עוקף את חברות הנעליים ונותן את הכוח ישר לאתלט. תאמין לי שיש הרבה שחקנים שמסתכלים טוב טוב מה קורה בכיוון הזה. לא רק בכדורסל.

      1. יש בזה משהו אבל אתה מקצין את זה בטירוף. לכל כוכב בליגה הזאת יש (ותמיד היתה) את הזכות להוועץ לפני החתמות גדולות ואפילו להטיל וטו. אתה רואה את הדאבס מביאים מישהו בניגוד לדעתו של קארי?
        העניין אצל לברון הוא אישיותי בלבד – הוא פשוט מאוהב בקרקס מסביבו, הוא לא יכול בלי התשומת לב והספקולציות שחוזים לשנה-שנתיים גוררים. לדעתי זה משחק מסוכן מאוד שרק אחד כמו לברון – אחד שכבר עשה כמויות עצומות של כסף + עם גוף עמיד בטירוף – יכול לשחק. הסיכון בחוזים קצרים הוא הרי עצום, כי הינה באה פציעה או עונה חלשה והופ הלך לו החוזה הבא. רוב רובם של השחקנים ילכו על החוזים הבטוחים של החמש שנים – הנינים יכולים לישון בשקט ולא צריך לדאוג או להתעסק בקרקס שנתי.
        לגבי לוואר בול, בינתיים זו לא מהפכה, זה נסיון מיקי מאוסי לקושש עוד כמה גרושים על ידי אדם שראציונליות היא ממנו והלאה. וגם פה זה הימור מטורף שרוב השחקנים לא יהיו מוכנים לקחת, ובצדק. הרי יכול להיות שלונזו יהיה באסט (או אפילו סתם שחקן בכלל לא רע) והופ הלך חוזה עם חברות נעליים לפח. יותר מיזה, למה לשחקן כמו קווין דוראנט לוותר על ה20-30 מליון לשנה שנייקי נותנים לו בשביל לנסות ולפתח איזה מותג משלו? יש לו ידע/יכולת/רצון לנהל קווי ייצור או מחלקות מו״פ? ואחרי כל זה גם להתחרות עם נייקי ואדידס?

        1. אברי, הרווח הפוטנציאלי של לבאר בול הוא הרבה יותר גדול מ 20 מיליון דולר לשנה אם הבראנד יתפוס. וכן ברור שיש כאן הימור ענקי ואולי לא רציונלי, אבל בהחלט מהפכני. בסוף הדבר הסביר הוא שבול יחתום בחוזה הכי גדול לרוקי אי פעם באחת מחברות הנעליים הגדולות, כך שאולי יש הגיון מאחורי השגעון.
          לגבי הכוח שיש לשחקנים על הקבוצות שלהם, ברור שתמיד היה לשחקנים כוח. אבל לברון עושה את זה מתוך מודעות מלאה ובהחלטה ברמה העסקית, דרך בניית קבוצה ודרך ניסוח חוזי. זה מהפכני. גם אם מסוכן, ואני חושב שזה מסוכן ומוציא את הליגה מאיזון. אבל בהחלט חושב שזה מהפכני.

          1. מצטרף לדיון

            יש לי מכר שפתח פרודקשן בארץ יש לו לוגו ומוצרים שלא הוא מייצר או מעצב. המוצרים שלו (מעולם הגלישה) מיוצרים במפעל או שנים בסין בכמויות יפות ואותם הוא מוכר בארץ בחנויות שלו וגם בקונסיגנציה כספק לעסקים אחרים וגם כנראה באוסטרליה. אותו דבר הלבר-בלון בול. יש לו ילדים שעושים פרסומת לפרודקשן נעליי ספורט שסביר שמיוצרים לו במפעל כלשהו בסין. יצליח, יופי, לא יצליח? בעייה של הסינים.

          2. אם האלטרנטיבה זה קח 20 מליון לשנה מנייקי בלי לעשות כלום? גם אז המכר שלך היה מתעסק עם הסינים?
            בשביל שהסידור של לוואר בול יצליח הוא חייב להרוויח ה מ ו ן, לפחות יותר ממה שהבן שלו היה מוציא בסידור המקובל עם נייקי/אדידס/וכיוב. בשביל זה צריך קצת יותר מלייבא נעליים ממפעל רנדומלי מסין – צריך מוצר חזק (ואני בספק אם נעל מוזמנת רנדומלית מאיזה מפעל בסין תעשה את העבודה) ולנהל את המותג ברמה מאוד גבוהה, לחתום על חוזי שיווק ולעשות עוד אלף דברים שללוואר בול אין מושג בהם. זה סיכון אדיר שהבולים לוקחים עליהם, במיוחד אם מוחקים אותם בחברות הגדולות או שלונזו מתגלה ככל דבר שהוא פחות מסופר סטאר אדיר.

          3. אברי, בוא נחכה קצת שעוד פרטים יתגלו ונהייה יותר חכמים. הסינים מייצרים היום הכל בשביל כולם. לנייק יש מפעל ענק בסין. אוליי הגדול ביותר שלהם. יש ניסיון ויש ידע ויש פועלים שרכשו ניסיון. ויש מכונות ומפעלים חדשים. אני דיי בטוח שנעלי בול ברמה דומה לאלו של נייק אדידס וריבוק. אם נבחרת בול לא תהיה מוצלחת ולא תמכור מספיק נעליים איכותיות תהיה פרידה בין המפעל למשפחה הזו בלי יותר מדיי בעיות… אם תהיה הצלחה למוצר שני הצדדים הרוויחו.

          4. אברי ברור שזה סיכון. הוא לא רק הולך כאן על משהו לא אורתודוקסי, אלא נגד הכוחות הכי חזקים בשוק. נייק מוציאה על שיווק נעלי כדורסל הוא 3 מיליארד דולר בשנה. הרווח שלהם הוא 20 מיליארד לשנה.
            לבאר הולך כאן על שיווק סטייל משפחת קרדשיאן. זה מסוכן לאללה ובטח לא נראה טוב, אבל יכול עוד לעבוד.
            בכל מקרה אני בדיעה שהרעיון הוא פשוט לברג' לקבל ברנד נעליים מהחברות הגדולות, משהו שכמעט ולא נעשה אצל רוקים. תשנא אותו או תשנא אותו, אבל הבן אדם יודע לייצר באזז. ובאזז מוכר.

          5. אפלטון, תסביר לי למה זה מסוכן? מפעל לא מייצר סתם ככה סטוק ענקי. מיצרים כמות ורואים עם הולך. לא הולך? מפסיקים את הייצור ועל הדרך מייצרים נעליים זולות לזווקים זולים. ציוד וידע קיימים. למשפחת בול אין שום צאנס ל"הילחם" בגדולים. זה כמו נמלה מול פיל, יותר נכון קקי נפוח של נמלה מול פיל. לגבי המכירות, לא דיברו פה לא מזמן שהוא לא מכר יותר מ 500 זוגות? נחכה קצת שהרי ברור שהכל יצוף בסוף, כמו ה POOP של נמלה 🙂

          6. רזי מבחינה עסקית יש כאן סיכון רציני.
            רק הכנה של תבנית לנעל עולה עשרות ואולי מאות אלפי דולרים. העסקת מקצוענים לתכנון ועיצוב הנעל ומציאת מפעל שייצר מוצר איכותי זו עלות כספית מה שנקרא up front. לפני שהרווחת משהו.
            מה שבול עושים זה קצת כמו סטארט אפ. אין להם באמת מוצר. הם קודם לקחו הזמנות וקבעו מחיר ולפי ההזמנות מייצרים את הנעל. מה יקרה אם לא יוכלו לעמוד בזמני האספקה, במידה ותהיה היענות גדולה מדי? הם חשופים לתביעות. לכן גם בחרו ללכת על מוצר פרימיום מה שנקרא.
            מבחינת שיווק הם עושים את זה בגאונות. מה שעולה לנייק מיליארדים הם עושים בפרובוקציות ותכניות ריאליטי.
            אם הend game הוא באמת ליצור בראנד משלהם אז זה סיכון גבוה אבל פוטנציאל רווח ענקי. הרבה יותר ממה שנייק או אדידס יתנו להם.
            למרות זה אני עדיין חושב שכל זה נוצר בשביל לקבל חוזה יוקרתי בחברות הנעליים.

  9. כל פעם אני מגיע לאותה מסקנה – צריך להפסיק עם הרעיון שהשחקן שייך לקבוצה. כל אחד רשאי לבחור היכן לעבוד ומתי לעזוב, וגם שחקני נבא זכאים לכך. ברגע שעוברים לחוזים של בני תמותה רגילים, אף אחד לא יכול לבוא בטענות לאף אחד אחר.

    1. גם בעולם האמיתי מחתימים עובדים לביצוע משימה מסויימת. אפשר לקחת עורך דין שילווה אותך בעיסקה / החתמה, לחתום על חוזה עם מרצה שילמד קורס מסויים, סמסטר אחד, מגיש טלוויזיה שינחה את מבט לשנה הקרובה, או זמר ל3 אלבומים. בכל מקרה, תאר לך מצב בו שחקן מתחיל בלייקרס, באוקטובר מחליט שלא מתאים לו ועובד לסלטיקס, ולפני הפלייאוף מחליט שהספרס מתאימים לו. לך תבנה ככה ליגה.

  10. רוצה לגמור עם בת הזוג שלך?
    תפאדל? אבל למה לחרבן לה על הראש ולספר לכולם כמה היא גרועה במיטה וכמה החדשה היא סקסית ומגניבה וווי ווי מה אתם הולכים לעשות ביחד. ובשידור חי מחוף לחוף

  11. הדברים מגוחכים בעיניי, ואיני מרבה להתבטא כך:
    1. כמעט בכל מה שקראתי, הביקורות על 2 ההחלטות היו לא מהיבט "הנאמנות" אלא בהיבט הספורטיבי – איחוד כוכבים, הקטנת תחרות וכד' – מה ששומט את השטיח משלושת רבעי מהפוסט הזה. כבר עברו גדולים וטובים בין אם בשוק החופשי ובין אם בטרייד שהם ביקשו. לא ידוע לי על ביקורת או שנאה כשקווין גארנט ביקש לעזוב, שאק שעזב את אורלנדו ועוד מקרים רבים (למיטב זכרוני גם דאנקן היה קרוב מאוד לעזוב). הביקורת בשני המקרים אינה על עצם המעבר אלא הצורה (בהקשר של לברון) ועל הספורטיביות (אצל שניהם במידה שונה זה מזה).
    2. נוח לשחקנים להעביר את הביקורת לנושא הנאמנות כי בוודאי שאין נאמנות וזה דו צדדי אבל כאמור לא על כך הייתה הביקורת.
    3. אתה מציג פה מצג חד צדדי: תומאס (שאני כאוהד סלטיקס חולה עליו ומעריך אותו מאוד) אמר לפני כמה זמן ש"הוא מקווה שבוסטון מכינה את משאיות המזומנים" או משהו כזה – האם בגלל הנאמנות הוא היה מוכן לוותר על סכומים? לא (ובצדק!) אז גם שלא יתפלא שהצד השני רואה בכך עסק.
    4. את הטענות על שחורים, בעולם שאלה החוקים שלו על לבנים ושחורים כאחד, אני לא מבין מבחינה לוגית בכלל. ואם המגמה תתהפך ויגיעו יותר לבנים לענף, אז הטיעון משתנה?
    5. האם לברון מהפכן? ייתכן שכן וייתכן שלא, אבל אם תהיה מהפיכה רשומה על שמו היא תהיה בהיבט אחד בלבד: אופן יצירת הסופר טימז, קרי שהשחקנים נפגשים ומתכננים קבוצות של כוכבים. מי שאוהב את זה סבבה מי שלא לא.
    6. מבחינת יחסי עבודה – לא ישתנה דבר, אלא ההתנהלות תמשיך להיות כלכלית, בתנאים של מו"מ. משתמע במובלע מדבריך שאולי שחקנים לא צריכים להיות בעלי אפשרות להיות מועברים בטרייד (שהרי הבאת בהקשר הזה את תומאס). נניח שזה מה שיקרה (בין אם במו"מ ובין אם נניח בהתערבות משפטית) – מי שיפגעו מכך הם המסה המרכזית של השחקנים, כי למעט מגהסטארים ספורים, לא ייחתמו יותר חוזים בעלי טווח ארוך. זו הסיבה גם שזה לא הגיוני מצד ארגון השחקנים לבקש כזה דבר. בסוף הכללים הכלכלים יעשו את שלהם. בדיוק כמו שהיום יש כל מעט שחקנים (3?) עם סעיף של no trade…

    1. לגבי סעיף 1.
      נכון אבל .
      א. תפריד בין מי שעבר לבין מי שכמעט (הכמעט לא ידוע רמתו ).
      ב. יש הבדל בין לעבור בטרייד לבין מה שלברון עשה.
      ג. יש הבדל לעבור לאחר שנים רבות כמו במקרה גרנט לבין מקרה לברון .
      שוב אין חוקיות מוחלטת אבל ברור שלברון עבר את כל הגבולות בכל ההיבטים ודוראנט עוד שבר את שיאו .

      3. לגבי סעיף 3 אם שחקן חושב שהוא שווה איקס וקבוצה חושבת שהוא שווה חצי איקס ובגלל זה הוא עובר כי הוא מקבל זאת !
      יש בכך לגיטימציה (מסוימת לפחות ) בעיני .
      אבל זה לא מה שקרה עם לברון ודוראנט אדרבה הם הפסידו כסף במעבר.
      לכן מקרה אזייה והמשאיות שונה.

        1. היי גיא.
          מצד אחד לא כוס התה שלי מה שהם עשו …כי הם היו טובים גם ככה.
          מצד שני הם פעלו לטובת הארגון של עצמם והקריבו (אחרי שכבר לקחו אליפויות והיו היסטורים ).

      1. עוד לא הבנתי למה המעבר של לברון יותר גרוע משל צ'מברליין, קארים, מוזס ושאק.
        מעבר לזה הייתי שמח לדעת כמה זמן הופך מעבר ללגיטימי. אמרת גארנט כן כי 10 שנים ולברון לא כי 7 שנים. אז אנחנו יודעים ש-X בין 7 ל-10. אשמח לדעת כמה בדיוק.

        1. מתן לשאלתך .
          1. צמברלין ומוזס לא מכיר היה טרום תקופתי.
          2. קארים גם היה טרום תקופתי אבל הוא לפחות הביא אליפות.
          3.שאק : כמה דברים .
          א. ממש אבל ממש לא אהבתי את מעברו …אכן בתקופה ההיא לא היה אינטרנט ולא הופס ככה שלא שמעו ממני על כך …למעט אלעד אייל חברי ושותפי לדירת הרווקים שאחרי צבא.
          ב. יחד עם זאת היו שם גם טעויות של אורלנדו וחשוב מכך איני מתרשם שהוא הרוויח יתרון ספורטיבי במהלכו .
          ראשית מכיוון שאיני בטוח של.א הייתה טובה מאורלנדו (בלי שאק בשני הצדדים ).
          שנית הוא עבר למערב שהיה חזק בהרבה אז.

          אשר לגרנט אז ככה .
          1. האליפות של גרנט פחות נחשבת בעיני משל נוביצקי /האקים בגלל המעבר נקודה !
          2. גרנט לא עבר בצורה הגסה בו עבר לברון אלא בהסכמת ואולי אף יוזמת הקבוצה.
          3. מינסוטה שלו קירטעה כבר כמה שנים ולא הלכה לשום מקום לכן לגיטימי בעיני שבמצב שבו מזה זמן רב ניכר שהקבוצה לא הולכת לשום מקום לתת את הכבוד לכוכב אחרי שעברו כ"כ הרבה שנים (בראש שלי עשור זה מספר הקסם לא בהכרח עקרוני /אפשר להתווכח).
          אבל יש הבדל בין מציאות זו לבין קליבלנד של לברון שהייתה סה"כ אלופת העונה הסדירה זה רק הידיים (של לברון ) שרעדו .

          4. לברון בעיני שחקן הרבה יותר גדול מגראנט ולכן גם היחס הפחות סלחני.

          אתן דוגמה אקטואלית .
          כרמלו לא הולך לשום מקום בניקס הוא סתם מתבזבז הארגון עשה את כל הטעויות האפשריות +עושה רושם שזה רק יעזור לקבוצה כרגע
          לעומת זאת עצם המעבר שלו לניקס הוא פספוס וחטא בעיני שכמובן קטן מחטאו של לברון כי זה לפחות נעשה בטרייד.

          1. אז אם אתה לא מכיר כדאי שלא תדבר על תקדימים.
            לגבי גארנט אני לא שאלתי על השוואה ללברון. אני מבין את ההבדלים. אני שאלתי על התקופה. כתבת ש-10 שנים זה זמן מספיק ארוך ו-7 לא. אני שואל מהו הזמן המדויק.
            ד"א, בשנה שעברה יובנטוס הגיע יותר רחוק בליגת האלופות מאשר ברסה ואף הדיחה אותה. האם זה לא קידום מקצועי והגדלת הסיכוי לזכייה באלופות לעבור מיובה לברסה? כנ"ל מג'יק ללייקרס. ברור שהפרנצ'ייז השני הישגי יותר. ד"א, ללייקרס פרה שאק היה מאזן טוב יותר מאשר להיט פרה לברון.

          2. מתן היינו בסרט הזה.
            בעבר היו גם שני ליגות .
            מתקופתי ואילך אני יכול לדבר ומשם זה תקדים.
            אשר להיוורד ,שאקיל וכל היתר .
            אמרתי חזרתי ואמרתי לא יפה ולא מקובל עליי המעבר שלהם.
            יחד עם זאת יש הבדלים גדולים מאד בינם לבין לברון והסברתי מדוע.
            אין מה להשוות את לברון לגראנט בעיני ..יש יותר להשוות אותו לשאקיל בעיני דעתי על שאקיל הייתה תמיד ועדיין לברון מהסיבות שציינתי עשה מעשה גרוע ממעשה שאקיל.
            אשר למעבר מיובה לברצלונה יכול להיות זה תלוי סיטואציה.
            אם מחר בבוקר למשל מתאחדים ראסל ,קרי ,דיוויס ולברון והולכים לפינקס שהייתה הגרועה במערב היא אוטמטית הופכת למועמדת הבכירה לאליפות.

      1. גורדון היוורד לא בכלל בליגה של לברון .
        ובשורה התחתונה לא אהבתי את זה שעזב את יוטה חד וחלק .
        פעם זה לא היה קורה כי ההבנה שכל מה שישיג בסלטיקס הוא פחות נחשב הייתה מחלחלת .

          1. עידו כתבתי בפירוש.
            מה שהוא עשה לא כוס התה שלי
            אך הוא לא שפל ופחדן .
            כי בשביל להיות פחדן אתה צריך להיות משהו ורק בגלל הפחד לא לעשות אותו .
            היוורד הוא לא ברמה של סופר סטאר שכזה

            לברון כן כמו נוביצקי וכמו ראסל וכמו דוראנט וכמו קרי .
            יש בכל דבר דרגות.
            ששחקן ברמתו של לברון עושה מה שעושה הוא עושה זאת מפחדנות.
            (המילה שפל קצת מוגזמת ).

          2. ולמה הוא לא פחדן? הוא חושש שהוא לא מסוגל לקחת את הקבוצה שאיתו ביוטה קדימה יות מאיפה שהם עכשיו (וזה נכון) אז הוא הולך לחפש קבוצה יותר טובה בה הוא יוכל להגיע יותר רחוק. למה זה לא פחדנות כמו במקרה של לברון. כל שחקן לא משנה מי הוא לא יכול לקחת אליפות לבד.

          3. בכל דבר יש רמות .
            שוב יש 50 גוונים ולברון בגוון הקיצוני ביותר.
            מכיוון שלברון הוביל את התרבות הקלוקלת הזו ומכיוון שלברון היה הכוכב של תקופתו ויכול היה (כפי שאף הוכח בדיעבד ) להצעיד את הארגון שלו קדימה.
            היוורד הגיע כבר למציאות שונה מבחינת סדרי הבראשית שלה .
            ואני בטוח שבדור של יואינג והאקים הוא לא היה עובר בקלות שכזו ..בטח ובטח אם היה בקבוצה של סטוקטון ומאלון שהיו כוכבים גדולים ממנו ונאמנים גדולים ממנו.

            לכן אי אפשר להתעלם מההקשר הנסיבתי .
            יחד עם זאת בעיני לפחות ההצלחות שלו ושל כל אחד אחר לא בקבוצה שבחרה בו אלא לקבוצה שהייתה נוחה לו הם הצלחות פחותות בהרבה מההצלחות של מי שעשה זאת בקבוצת הבית.

          4. עידו שוב.
            לשיטתי .
            לא אידאלי מה שהיוורד עשה אמרתי הדגשתי ואמרתי .
            אבל לא ניתן להשוות זאת ללברון
            ראשית מכיוון שיש המון שחקנים בליגה.
            ויש גם מספיק סטארים בליגה.
            אבל סופר סטארים או סופר סופר סטארים אין הרבה לברון היה הגדול מכולם ומכאן האכזבה העצומה.
            להלן כל הגדולים מכולם מתקופתי אמצע שנות ה 80 ועד לברון .

            המספור סתמי ולא לפי איכות שחקן (יותר סדר כרונולגי גם זה לא מדויק).

            1. מג'יק
            2. לארי
            3. מייקל
            4. האקים
            5. שאקיל
            6. קובי
            7 דאנקן
            8. לברון
            9. קארי
            וסליחה אם שכחתי מישהו
            מבין ה 8 הללו רק השישי (בנוסף ללברון ) עזב וגם בצורה פחות פחדנית וקיצונית מלברון .
            אחריהם היו את השמות הבאים.
            אזייה
            יואיניג
            סטוקטון
            מאלון
            בארקלי
            דרקסלר
            רובינסון
            בתקופה זו הרוב המוחלט נשאר או עזב מאוחר מאד.
            מאז זה השתנה .
            אבל לא בפרוספקטים הגדולים לא בדוראנטים או בראסלים
            עד שהגיע לברון .

          5. בספר שלי היוורד עשה מעשה לא אתי .
            בגידה תלויה גם בקונוטציה הכוללת.
            כשבחור פוגש בחורה לקפה ..שיכול להתפתח ולפני החלטה על המפגש הבא הוא יוצא עם בחורה אחרת זה לא אתי ולא יפה אך עדיין לא בגידה.
            אם הם מתחתנים ויש להם ילדים משותפים והוא פתאום עוזב אותה לטובת בחורה אחרת זו וואחד בגידה.

            גם כאן יש רמות .
            היוורד לא שחקן בלבל של לברון וכמוהו אפשר להשיג בליגה בעשרות לכן זו לא בגידה בטח בדורנו (בדור קודם ללברון ייתכן והיה ניתן לקרוא לזה בגידה).
            לברון בוגד על כל המשתמע מכך.

          6. אהרון יש לך מושג מה היו הסיטואציות של כל השחקנים הנ"ל מבחינת חוזים?
            איזה סיבות היו ללארי מג'יק או מייקל לעזוב? סידרו להם סגל שהוביל לאליפות (אצל ג'ורדן אפילו למרות ההתערבויות שלו).שלא לדבר על מג'יק שהיה חתום על חוזה ל-20 שנה.
            קובי דאג לאיים בעזיבה כדי להעיף את שאקיל עאלק נאמנות.
            דאנקן שוכנע ברגע האחרון להישאר אחרי שכמעט עזב אחרי שלוש שנים בלבד.
            האקים כבר היה בדרך החוצה מיוסטון בגלל ויכוח על החוזה.
            סטוקטוןן ומאלון? הם הוחתמו על חוזים של משהו כמו 8 שנים בתקופה הרלבנטית של הקריירה עליה אתה מדבר. לאן בדיוק הם יכלו ללכת?
            אייזאה תומאס? חתם על חוזה של 11 שנים. שיהיה לו בהצלחה ללכת למקום אחר.
            עד שלא תלמד את ההבדלים בין התקופות מבחינתך הסכמי השכר לא תבין שכל ההבדלים הרומנטים שאתה מדבר עליהם הם רק בראש שלך.

          7. עידו כל סיטואציה לא וזה כלל לא משנה את התמונה הכוללת.
            מי שחותם על 11 שנה היא הנותנת על הנאמנות שלו כנ"ל 8 שנים.
            התרבות בליגה הייתה אחרת.
            איני רוצה להתייחס ל "איומים "
            מכמה סיבות
            כגון
            א. למשל יש פער בין הדיווח לבין מה שקרה באמת.
            ב. לפעמים מה שנקרא איום לגיטימי כגון שיש כוכב על שרוצה ללכת עם הקבוצה הכי רחוק שיש והקבוצה אומרת אנו לא רוצים לנצח עכשיו אנו רוצה לבנות קבוצה לעתיד …בשביל זה צריך לדעת לפעמים להציב עקרונות ואפילו "לאיים " אבל האיום נועד על מנת להישאר ורק אם שום דבר לא נעשה ללכת .
            לברון אפילו לא איים הוא פשוט ברח.

          8. וואי אתה חי בסרט. אתה חושב שסתם הם חתמו על חוזים כאלו ארוכים? הם קיבלו כמויות כסף מטורפות בשביל זה. לא סתם היום אי אפשר להציע חוזים כאלו ארוכים.
            מה שקרה באמת? שאקיל אוניל הסנטר אולי הכי מאיים אי פעם עזב את הקבוצה. איך זה מעיד על נאמנות?
            די אני מיציתי. אתה מוזמן להישאר בעולם המדומיין שלך רק תחשוב רגע איך היית מרגיש אם מישהו היה כותב עליך בגלל מקום העבודה שלך שאתה פחדן ושפל.

          9. עידו זכותך לחשוב מה שאתה רוצה .
            זה שאתה קורא לי דו פרצופי לא עושה אותי כזה.
            תודה על הציונים שאתה נותן לי .
            אני יכול להגיד תרצה תקבל תרצה לא.
            דבר אחד.
            והוא שאני מאמין במה שאני כותב .
            דווקא חיבבתי את לברון לפני מעברו .
            לא הייתי אוהד קליבלנד (למרות שרציתי בהצלחתם בתקופת אנטוני פארקר האגדי ).
            ואני כותב את מה שאני כותב כי אני מאמין בכך נקודה.
            חבל שכמו חלק מסוים מהדתיים אתה קורה למחשבה מורכבת עם גוונים שונים דו פרצופיות .
            זה בסדר אני חי טוב עם זה.
            איש באמונתו יחיה.

          10. אני לא חילקתי לך ציונים רק מציין את מראית הדברים.
            אתה דיברת על הארגון והקהילה. אז כהשחקן הכי טוב עוזב זו בגידה בארגון ובקהילה אבל כששחקן טוב מאד שהקהילה רוצה לא פחות עוזב זו לא בגידה כי הוא פחות טוב וגם עשו את זה קודם לפניו?
            אתה רוצה לקרוא לזה מחשבה מורכבת תהנה. אני חושב שזה לא מעבר לתירוצים.

          11. כן! 🙂
            קאפייק הבריז מהמשמרת אז אני מנסה למלא את התפקיד ללא הצלחה (למרות שהוא בכלל אמור להיות בצד השני של המתרס).

          12. ביקשת ממנו תגובה בשתי אותיות וקיבלנו פינג-פונג של 1000 מילים.
            לגזור ולשמור לפנתאון של הופס

  12. טור נחמד. ההבדל בין ג'ורדן ללברון הוא עצום, פשוט שתי תקופות אחרות לגמרי. גם הרקע הסוציו-אקונומי של לברון הפוך משל ג'ורדן שהיה ילד שמנת (יותר דומה לקרי).
    השיבה של לברון הביתה דווקא יכולה להיראות כסנטימנט וקשר חזק אל האוהדים, יותר מאשר לנטישה של אוהדי מיאמי אליהם לא הספיק להיקשר יותר מדי.
    דוראנט – מבחינתי שיהי לו לבריאות עם המעבר, זכותו לעשות מה שהוא רוצה כדי להשיג אליפות ועוד להינות מכך.
    אבל מבחינה ספורטיבית זו היתה החלטה פחדנית.

  13. תודה על הפוסט. הביקורת שלי על דוראנט היא ממש לא על המעבר מאוקלוהומה, אלא על בחירת היעד.
    שחקן עם כזה כישרון היסטורי הולך לקבוצה שלמעשה לא ממש צריכה אותו.. לא חבל? תחשבו עליו בבוסטון, או וושינגטון או מילווקי, הוא השחקן היחיד, יחד עם לברון, שיכול לשדרג קבוצה בינונית לרמה של קונטנדרית. אז לקחת את כל זה לקבוצה שהיא כבר קונטנדרית? בזבוז.. לדעתי אף אחד מהם לא בוגד, זה עסק, ובעסקים כמו בעסקים. יכול להיות שמעולם לא נעשה מהלך מגעיל כמו הטריד של תומאס, מצד שני, זה היה פשע מצד איינג' לא לעשות את זה כשההזדמנות צצה. אני הייתי מוציא מהשיח מילים כמו בגידה, נאמנות וכו'. היום הכל קר וסובב סביב כסף ויכול להיות שזה תמיד היה ככה ואנחנו מגלים את זה היום בזכות הנגישות הגבוהה למידע.

  14. לצערי רק עכשיו יצא לי רגע לשבת לקרוא את התגובות ולהגיב. אפלטון הבין לגמרי את הטיעון בפוסט ואף לקח את זה צעד קדימה וחידד אותו. אם לסכם את דבריו ולהוסיף עוד קצת אז ככה:

    ברור שלברון הוא לא הראשון שעובר קבוצה כשהוא בשיא שלו, אין זה תקדים במובן זה.
    אבל – הצורה – שלברון עושה דברים היא מהפכנית בכך שהוא משאיר את הכוח אצלו ובעשותו כך גם מחזק שחקנים נוספים, זו פעולה חברתית ואפילו חתרנית כנגד בעלי ההון. הוא מהפכן בכך שבחר להקים קבוצה מאפס. בחר את השחקנים בקיץ והם רק החליטו בעצמם איפה יהיה להם הכי טוב לעשות את זה.
    הוא זה שחותם על חוזים שמקנים לו כוח על הקבוצה כך שהקבוצה תהיה חייבת להיענות לדרישות שלו. המצב שלו הוא לדעתי ייחודי בהיסטוריה על כוח וההשפעה שיש לו על המועדון בו הוא נמצא בכך גם על הליגה כולה. הרבה אנשים אולי לא אוהבים את זה, ויש בזה מן הצדק, מכיוון שזה פועל נגד ערכים שהתרגלנו אליהם – למשל לשמר רמה של תחרותיות בליגה, ועוד טיעונים מהפוסט כגון נאמנות למועדון ולהוכיח שאתה GOAT על ידי זכייה באליפות עם הקלפים שנתן לך הגורל.

    1. תראה אנחנו קצת נותנים ללברון יותר מדי קרדיט כאן. כמו שבווריורס נוצרה סיטואציה מא דיחודית גם כאן נוצרה אחת. שלושה סופרסטארים מאותו דראפט שגם מסתדרים אחד עם השני. זה מה שאיפשר את זה שכולם יהפכו לשחקנים חופשיים באותו הזמן (זה והאמא של הטמפרינג שהם תאמו את האי הארכה של כל אחד).
      כל מה שקרה אחר כך לא שונה בהרבה מאיך שג'ורדן ניסה להתערב בהחתמות לדוגמא (בהרבה פחות הצלחה יש לציין). לברון בהחלט מפעיל לחץ על ההנהלה אבל גם בקליבלנד למשל הוא ל הקים קבוצה מאפס אלא בא לקבוצה שהוכנה עבורו.

  15. פוסט ברמה, מקורי ומעורר מחשבה. וגם הדיון שבעקבותיו.
    השני גרוש שלי – קליבלנד נכשלה במשך 7 בבניית קונטנדרית אמיתית למרות שלברון היה שם.
    נכון, הם לקחו את העונה הסדירה כמה פעמים, אבל אף אחד לא השלה את עצמו שהם באמת הכי טובים. שמתם לב מי שיחק שם?
    אילגאוסקס, דלונטה ווסט, בובי גיבסון… הביאו כחיזוק את מו וויליאמס, אנטוני פארקר (הנפלא-באירופה-אבל-לא-יותר-מסביר-ב-nba) ושאק בשלהי הקריירה. ככה לא בונים אלופה. אז אחרי 7 שנים של התבוססות חסרת טעם בסגל בינוני, הוא החליט לעזוב ולקחת אליפות במקום שבו יודעים לבנות סגל. זה ממש בסדר ומוצדק.
    מאוד לא אהבתי את הדרך, וממש תיעבתי אותו בגלל זה במשך כמה שנים, אבל במבט לאחור אם הדבר הכי גרוע שאפשר להגיד עליו זה שהוא עשה מעשה שחצני בגיל 25 זה מציב אותו במקום הרבה יותר טוב מה רבה אנשים אחרים שחלקם עומדים בראש מדינות.

להגיב על אהרון שדה לבטל

סגירת תפריט